-
Martin's Story, פרק 13.
Martin's Story – הסיפור של מרטין.
[RIGHT][FONT=Verdana]מילות פתיחה:[/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Verdana]אי שם בקיץ 2006, כשפורום פוקימון המקורי היה קיים, מישהו פתח שם סיפור מבוסס על מייפל סטורי. הסיפור הזה מאוד מצא חן בעייני, במיוחד כי ניסיתי באותו הזמן לכתוב סיפורים מבוססים על מייפל סטורי אבל הרגשתי שמשהו בהם לא בסדר. הכותב התכוון להגיע לפרק האחרון, ושני פרקים לפני זה טסתי לחו"ל. היה זה אז שהתחלתי לתכנן את הסיפור הזה, סיפור מבוסס על מייפל, אבל לא סיפור שמספר את העלילה של שחקן. חזרתי מחו"ל, בצפייה לראות עוד פרקים, אבל גיליתי שהכותב החליט לסגור את הסיפור שלו פרק לפני הסוף בגלל שיותר מדי אנשים התלוננו שהסיפור גרוע. וכך אף פעם לא ידעתי איך האססין ההוא ניצח את זאקום. [/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Verdana]בסיפור זה כמעט ולא תמצאו שמות הלקוחים באופן ישיר ממייפל. כמעט כל שם שמתייחס למושג במייפל סטורי עוות. את הסיפור התחלתי לכתוב עוד באותו הקיץ, וכל הזמן הזה היו לי תקופות בהן כתבתי כמה פרקים, ותקופות של כמה חודשים בהם לא נגעתי בסיפור. כיום יש לי מעל ל-30 פרקים כתובים, ועוד הרבה דברים עתידיים שלא שייכים בינתיים לרצף העלילתי. מעולם לא פירסמתי את הסיפור הזה, כי די פחדתי ממנו. אבל הסיפור הזה התחיל לתפוס אבק במחשב שלי, והבנתי שאם אני לא אתגבר על מרטין, אז מרטין יהיה חזק יותר ממני. [/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Verdana]זה סיפור שנכתב במשך כל הזמן הזה, מקיץ 2006, והוא התחיל את דרכו כסיפור מבוסס (בקוים כלליים מאוד) על מייפל סטורי. יחד עם זאת, אפשר לראות בסיפור הזה את מה שעסקתי בו באותה תקופה. בתקופה שבה ראיתי הרבה מלחמת הכוכבים אפשר לראות אנשים מעופפים באוויר ותופסים חרבות בכח המחשבה, בתקופה שבה הייתה אולימפיאדה בביג'ינג, אפשר לראות אנשים נותנים בעיטות טיקוואנדו אחד לשני, ועוד המון המון דברים.[/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Verdana]הפרקים כבר כתובים אז אין לי בעיה לפרסם אותם, אני רק צריך לוודא שאני שלם עם עצמי לפני הפרסום. [/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][FONT=Verdana]לורד אביזי, המטורף.[/FONT][/RIGHT]
[RIGHT][B]הערה חשובה: גם אין לכם מושג בגרוש במייפל סטורי, אתם עדיין מוזמנים לקרוא את הסיפור! הסיפור שלי עלול להיות "מצחיק" או "צפוי" יותר למי שמכיר את המשחק, אבל אם לא אתם עדיין יכולים להבין את הסיפור מצויין!![/B][/RIGHT]
[RIGHT][B]הערה עוד יותר חשובה:[/B] [B]לא אכפת לי מה אתם חושבים על מייפל סטורי. כל הכתוב למעלה זה סתם רקע להסביר מה זה הסיפור הזה. תקראו את הסיפור הזה כסיפור פנטזיה לכל דבר. אני לא רוצה לראות פה תגובות על הקשר בין מייפל סטורי והסיפור![/B][/RIGHT]
[RIGHT][B]הערה נוספת: הסיפור הזה כבר פורסם (פעמיים) בפורום בנושא אחר. אתם יכולים כמובן ללכת לשם ולקרוא את זה, אבל תזכרו שני דברים מאוד חשובים:[/B]
[B]1. אין להגיב בנושא ההוא.[/B]
[B]2. אין לדון כאן במה שקורה בפרקים שפרסמתי בנושא ההוא ולא פה. אם אתם רוצים לדון בהם, עשו זאת בנו"ד או איתי בה"פ.[/B]
[B]עוברים על החוקים יֵרָצחו ביסורים. אני מודה על שיתוף הפעולה.[/B][/RIGHT]
למען שפיות הדעת, אני ממליץ להגיב לפרקים לפי הטופס הבא:
מספר הפרק עליו התגובה:
הערה כללית על הפרק: (שם תואר כמו מגניב, מעפן, נהדר, מותח, זוועתי, מי האידיוט שכתב את זה וכו')
הסברים התומכים בהערה הכללית על הפרק: (זה היה זוועתי כי הקרב היה משעמם עד מוות, זה היה מותח כי לא ציפיתי שהוא יהפוך לערפד בשם ולדימיר, דברים מהסוג.)
אתם כמובן יכולים להגיב ביד חופשית. אני אספור כמה תגובות יש בין שני פרקים, ולאט לאט אגבש לעצמי סטנדרט של כמות תגובות רצויה בין פרק לפרק. אני אספור רק את התגובה הראשונה שלכם על פרק מסויים. עם זאת, אני אספור תגובה שהגבתם על פרק מוקדם יותר. למשל, נניח שלאחר פרק 5 אתם מגיבים על פרק 3, אז אני אספור את זה כתגובה על פרק 5. ייתכן ואני אכנס ייתכן בדיון בנוגע לתגובה שפרסמתם על הפרק, ואם הדיון יהיה מספיק מעניין אני אספור את זה כמו תגובות נוספות. טוב אני מניח שטיפלתי בכל הקטעים הבירוקרטיים.
אם בא לכם, אתם יכולים לבקש שאני אשלח לכם עדכונים בה"פ עם כל פרק שיצא. רק תבקשו בנושא. (מומלץ יחד עם תגובה לאחד הפרקים)
מדריך דמויות -
אין ולא יהיה. קראו את כל הסיפור וגלו את כל המידע שאתם רוצים על הדמויות. ערכו רשימה במחשב אם זה קשה.
ריכוז קטעים שפורסמו:
הקדמה - עוד כמה שורות למטה.
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1213392&postcount=2"]Chapter 1: A School for Warriors [/URL]
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1214392&postcount=10"]Chapter 2: A lesson of basic warrior[/URL]
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1215732&postcount=15"]Chapter 3: Devil’s sanctuary part I[/URL]
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1215915&postcount=19"]Chapter 4: Devil’s sanctuary part II[/URL]
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1216106&postcount=25"]Chapter 5: Flirenzzia City[/URL]
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1216479&postcount=34"]Chapter 6: The Fortress of the Ghosts[/URL]
[RIGHT][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1217062&postcount=39"]Chapter 7: The Knights of Montesfor[/URL][B].[/B]
[FONT=Verdana][URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1217502&postcount=47"]Chapter 8: Jaura's Sad Story of The Past[/URL][/FONT]
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1220141&postcount=49"]Chapter 9: The Cave of the Living Crystals[/URL]
[URL="http://www.myforum.co.il/showpost.php?p=1225039&postcount=52"]Chapter 10: The Mid-Way Robbery, Who is going to Defeat Marshmallow? Part 1[/URL]
[URL="http://www.myforum.co.il/showpost.php?p=1230031&postcount=64"]Chapter 11: The Mid-Way Robbery, Who is going to Defeat Marshmallow? Part 2[/URL]
[URL="http://www.myforum.co.il/showpost.php?p=1231138&postcount=70"]Chapter 12: Snack Team VS. Heroes![/URL]
[URL="http://www.myforum.co.il/showpost.php?p=1248128&postcount=74"]Chapter 13: Marshmallow’s powers! The great battle of all![/URL][/RIGHT]
[spoiler]
[RIGHT]"אלברט, הבטוח אתה כי זה חיוני? הרי יש סבירות גבוה ביותר שנמות במקום הזה!" אמר פרד עוזרו של המדען העתיק אלברט.
"פרד, שמע נא את דברי, הרי או שאנו חיים וכסף בידינו או שאנחנו מתים ואין לנו כסף, אין אמצע" השיב המדען אלברט.
"אני חייב לציין כי זה מעודד" השיב פרד. לפתע בין הצללים של הכלא העתיק של מבצר וודן גאף הופיעה הפרה החמושה בחנית, הקטלומסיס, שירתה סילון אש.
"פרד התחבא מאחורי הסלע!" צעק אלברט וקפץ לעבר סלע. פרד ניסה לקפוץ אך תגובתו הייתה אטית מדי סילון האש שרף אותו. אלברט המשיך להסתתר. הקטלומסיס נהם בעצבנות ולאחר מכן התקרב לכוון הסלע. אלברט הוציא חרב קטנה.
"בשם האלים עזרו לי להביס את המפלצת!" קרא ותקף. ההתקפות שרטו קצת את שריון הפרה, והיא הגיבה בסילון אש ששרף את אלברט.
בינתיים במבצר וודן גאף נר שדלק בפה של אריה נכבה לפתע.
"שניהם מתים" אמר חייל שהתבונן בלהבה.
"אתב מבין את ההשלכות של זה נכון?" שאל חייל אחר.
"בהחלט בעקבות פריצת המקדש העתיק וכניסה לשכבה העליונה של השטנים יכולה לגרום לג'מוזה האגדי להתעורר" אמר בחשש חייל בדרגה גבוהה יותר. למקום הגיע עוד חייל.
"תשלחו הודעה לכל הכפרים להתחיל לגייס חיילים! המלחמה תהיה קטלנית! אפילו לוחמים לא מוכשרים יהיה מספיק ההכשרה אינה קשה! פזרו כבר את ההודעה!!" הוא צעק. רץ של האזור קם ורץ לכל כפר ועיר שהופיעו על המפה.[/RIGHT]
[RIGHT][SIZE=3][SIZE=2]בכפר הקטן מטפיסיוס הגיעה ההודעה. שלושה חברים, שהם הבן החקלאי מרטין, הדרלס חובב חרבות, וחברו הטוב של הדרלס פים, שהתאמן עם הדרלס לרוב. האבות של הנערים הסכימו במרץ.[/SIZE][/SIZE]
כעת, יתחילו אימוניו של מרטין.[/RIGHT]
[RIGHT][SIZE=3][SIZE=2]במרתפי המקדש של השטנים שלט האבן "ג'מוזה" החלה לנוע ולפתע הבשיר יצור ענקי בעל עשרה ידיים בבגדים מעוטרים מאוד. הג'מוזה קם לתחיה...[/SIZE][/SIZE][/RIGHT]
[/spoiler]
-
[B][SIZE=3]Chapter 1: A School for Warriors.[/SIZE][/B]
[spoiler]
השלושה נגשו למבנה הקטן שלא היה מאוד מרשים שזה היה בית הספר של הלוחמים וגם המבנה המרכזי של העיר. השלושה נכנסו והגיעו לרחבה שמה ראו עוד הרבה אנשים. איש שהיה לבוש בבגדים מכובדים, מלווה בשני אנשים עם רומח ושריון עמדו מלפני כל הקהל.
"... מרגע שאגמור את הנאום, תתחיל הכשרתכם הלחימתית. אני יודע שיש רמות שונות של אנשים בבית הספר הזה. ולכן גם בבית הספר יש רמות שונות של לימודים. על מנת לחלק על-פי הרמות כל אחד יעבור מבחן:
כל אחד ילחם בפני יצור שאנחנו קבענו את כוחו. המנצחים נגד היצור ילמדו את האימונים הגבוהים. אלא שיפגינו לחימה ביכולת זהה ליכולת של היצור, ילמדו אימונים בינוניים, ואלה אשר יובסו, ילמדו את הבסיס של הלחימה" האיש מלא את ראותיו למען המשכת הנאום. "ההכשרה של כל אחד ואחד מכן היא מאוד משמעותית! כלכם בבוא היום תעשו משהו כנגד הג'מוזה ויצירותיו. יתכן ושמו של אחד מכם, יזכר לדורות על הבסת הג'מוזה! כעת אני אגמור את הנאום והחלוקה לרמות הלימוד יחלו" כל הקהל התפזר. היו שלושה תורות למלחמה ביצור. מרטין פים והדרלס החליטו להיות באותו תור. כעבור המתנה מייגעת ביותר תורו של הדרלס הגיע. התברר שה"יצור" שנשמע כל כך מפחיד, למעשה היה *גובלין פשוט. לגובלין היו חרב, מגן, וקסדה לראשו.
"הבא בתור!" קרא השומר בכניסה כדי לאפשר את הקרב הבא. הדרלס נכנס. נתנו לו בחירה בין נשקים, הוא בחר בחרב. הגובלין החל להתקרב. הדרלס רץ קצת והגיע לקרבת הגובלין.הוא התגלגל לכיוון הגוביל,ודקר אותו באמצע הגלגול וקם עם בעיטה בפניו של הגובלין. הגובלין התעצבן והחל לתקוף את הדרלס הדרלס התחמק מכמה מכות, ואז התחמק מהמכה באמצעות גלגול דרך רגליו של הגובלין, ודקר את הגובלין בגב. ברגע שהגובלין הסתובב כדי לתקוף, הדרלס נתן אגרוף עם ידו הפנויה בפניו של הגובלין. כעת הגובלין רתח מזעם. הוא החל לתקוף במהירות עצומה וכעת היה נראה כי הקרב הזה הוא בשליטתו של הגובלין. מאחת המכות של הגובלין הדרלס התגלגל אחורה מהמכה. כעת הוא השתמש בדבר שלמד מפים. הוא רץ קדימה עם החרב מונפת ורגע לפני ההתקפה זרק את חרבו ליד השניה ודקר אותו. מרוב התרגשות שהצליח בביצוע התכסיס נתקע באותה תנוחה, והגובלין תקע את ברכו בבטנו וזרק אותו לאדמה. הגובלין נצח. השומר כתב את שמו של הדרלס וכתב "מתחילים".
"הבא בתור!" קרא השומר. כעת היה זה תור פים. פים ניגש לזירה. בבחירה שנתנה לפים, בחר גם הוא בחרב. לפני שהקרב התחיל, בא כומר אשר ריפא את הגובלין. פים התחיל. הוא החל לקפץ מסביב לגובלין. ברגע שרירותי שלדעת פים היה זה הרגע הנכון, אל אף כי לא היה הבדל בין מצבו של הגובלין במצב הזה לבין כל מצב אחר, פים קיפץ והחל לדקור במהירות את הגובלין תוך כדי צעקות. הגובלין, הגן בקלות מכל המכות. פים זינק אחורה.
'לעזאזל אני חסר סגנון! אני צריך לגוון' פים התרכז ' כן זה מה שאני אעשה!'. פים התחיל לעשות תנועות התקפה מזויפות כדי להפתיע את הגובלין, ושוב ברגע שרירותי לחלוטין שלפים נראה רגע מתאים, נתן מכה אמיתית. הגובלין שם את חרבו כנגד חרבו של פים. הגובלין הפגין מאמץ לראשונה בקרב, והתאמץ להחזיק את חרבו. כעת פים עשה סוף סוף מעשה ברגע לא שרירותי. כשפים הרגיש שהחרב של הגובלין לוחצת עליו במידה המרבית, הוא החליש את אחזיתו בחרב, והגובלין נפל קדימה. פים בעט בבטנו של הגובלין, ובא לתקוע את חרבו בצווארו של הגובלין. אך רגע לפני המכה, הגובלין זרק את המגן שלו לעבר הרגל של פים שעדיין הייתה על האדמה, כתוצאה מכך פים איבד שיווי משקל ונפל על גבו של הגובלין, ומשם על האדמה. הגובלין הרים את מגנו במהירות. ונסה לדקור את צווארו של פים, אך פים התגלגל הצידה. חרבו של הגובלין נתקעה קלות באדמה, וכעת פים רץ לעבר הגובלין. הגובלין, ללא כל הפתעה בידו הפנויה עצר את פים וביד בה ניסה למשוך את החרב, נתן אגרוף לפים. הגובלין לקח ברוגע את חרבו. וברגע שפים התאושש נצח הגובלין. השומר כתב את שמו של פים ולידו "מתחילים".
'בסדר... כבר ראיתי שתיים או שלוש קרבות איתו, אני אוכל לעשות הכי טוב שאני יכול כדי להביס את הגובלין הזה.' חשב מרטין.
"הבא בתור!" אמר השומר. מרטין נכנס. בבחירה שלו נתנה בין הנשקים בצע בחירה שונה מכל השאר. מרטין לקח פטיש. שקולו היה די פשוט. החרב משפיעה כשהיא דוקרת. אך אם פטיש לא רק מכה ישרה חזקה, כי הפטיש מכאיב משלושה כוונים, מלעיל, חזיתית, ומלרע.
'אוקיי לעומת הדרלס ופים, אני לא מנוסה. מעולם לא השתתפתי בקרב. אך עדיין נראה לי שיש דרך שבה אני אוכל לנצח. לדעתי אני אצטרך אסטרטגיה...' בזמן שמרטין חשב את זה הגובלין לא חיכה וכבר התקיף את מרטין. 'בסדר!! אם אני לא אחשוב על אסטרטגיה, אני מניח שאני אעזר בטקטיקה'. מרוב מחשבות הגובלין המשיך לתקוף. מרטין חמק מכמה מכות, מרטין זינק והכה את הגובלין בראש, וכשהגובלין התאושש מרטין הסתובב והפטיש העיף את הגובלין לצד.
'הו, טקטיקה נהדרת!'התעודד מרטין. מרטין התכונן לחזור על המהלך שוב, אך כשזינק, הגובלין דחף אותו עם המגן. הזעזוע מהמכה היה די חזק וגם מרטין נפל על הריצפה. מרטין התאושש אמנם די מהר אך אינו היה מרוכז. לכן אינו התחמק מהמכה שבאה מהגובלין. מרטין הועף אחורה קצת ואז הגובלין בא לנצחו אבל מרטין קפץ הצידה והתגלגל. מרטין הניף את הפטיש ובא לתקוף את הגובלין, אך הוא החמיץ במעט,וזו הייתה ההזדמנות של הגובלין. הגובלין נתן קצת מכות עם חרבו למרטין וניצח.
השומר רשם את שמו של מרטין וליד, מתחילים.
*גובלין- יצור ירוק ונמוך שהוא מאוד מכוער ואם הוא מדבר זה בקול צרוד ביותר. נכחד ממזמן.
[/spoiler]
-
תקשיב.. קודם כל ההקדמה ממש גרועה אין פירוט בכלל הכל הולך מהר מאוד הסיפור עצמו נחמד אבל מי ממלא את הריאות לנאום????? תגיד שעצר שניה או משהו... הפירוט בקרב הוא מעולה ואהבתי מאוד אני עוקב... אה.. וגם אף אחד לא יכול להתאושש כל כך מהר ממכת פטיש בראש... זה זעזוע מוח...
-
[B][SIZE=7]אין קשר בין הסיפור שלי למייפל סטורי. [/SIZE][/B]
[B][SIZE=7]אלו שמכירים את המשחק יזהו פה ושם דברים שלקוחים, אבל זה [COLOR=red][U]לא [/U][/COLOR]סיפור על מייפל סטורי.[/SIZE][/B]
-
סיפור אדיר!!!!!!!
תיאורים מושלמים, הקרבות מעניינים ועיניינים. אפשר להגיד שממש נכנסתי לסיפור ואם הבנתי את העלילה נכון, אז מאוד אהבתי אותה.
אני בהחלט מתכוון לעקוב. אם אתה מפרסם עוד פרק רק תודיע לי D:
-
אוקיי, תודה על התגובה.
זה בהחלט רעיון שתכננתי לעשות, רשימת אנשים שרוצים להיות מיודעים על פרקים. אני עכשיו אכתוב שזה אפשרי בהודעה הראשית. (אתה כבר נכלל)
-
ערכתי.. אני מרגיש יותר טוב ועכשיו קראתי הכל...
-
אין פירוט? טוב לדעתי לא קורה שם מספיק כדי שיהיה שם הרבה לפרט מעבר למה שהיה. בנוגע למילוי ריאות... סתם דרך ציורית להתבטא. אתה תראה במהלך הסיפור שאני מתבטא הרבה פעמים בצורות מאוד ציוריות ומוזרות. ובנוגע למכת הפטיש, קודם כל זה גובלין. אף על פי שהוא יצור שדומה במבנהו לאדם, הגוף שלו שונה משלנו, ובנוסף, אולי לא ציינתי את זה, אבל צריכה להיות לו קסדה.
מחר אני אוסיף את הפרק השני.
-
[QUOTE=LordAbizi;1214040]אין פירוט? טוב לדעתי לא קורה שם מספיק כדי שיהיה שם הרבה לפרט מעבר למה שהיה. בנוגע למילוי ריאות... סתם דרך ציורית להתבטא. אתה תראה במהלך הסיפור שאני מתבטא הרבה פעמים בצורות מאוד ציוריות ומוזרות. ובנוגע למכת הפטיש, קודם כל זה גובלין. אף על פי שהוא יצור שדומה במבנהו לאדם, הגוף שלו שונה משלנו, ובנוסף, אולי לא ציינתי את זה, אבל צריכה להיות לו קסדה.
מחר אני אוסיף את הפרק השני.[/QUOTE]
וואלה צודק.. ובאמת שכחת קסדה... וראיתי שאתה כותב בשפה גבוהה (רק בדיבורים) זה נחמד והכל אבל אני לא מת על זה שר הטבעות לקח לי מלא זמן כדי לסיים לקרוא אותו מהסיבה הזאת...
-
טוב, אז הוספתי אזכור של קסדה בפרק ההוא. ואגב, אני מעריך מאוד את התגובות הביקורתיות האלו. הן הוכחה טובה יותר מכל דבר אחר שמישהו קרא את הפרק. כמובטח, פרק 2.
[B]Chapter 2: A lesson of basic warrior[/B]
[spoiler]בסוף המבחנים של כל התלמידים, שלושת השומרים נגשו למבנה.
"אדוני, הנה כל התוצאות של המבחנים" אמר אחד השומרים, והניח רשימה על שולחן.
"תודה" אמר אותו אחד שנאם בבוקר. שלושת השומרים חיכו להוראה מהמנהל. המנהל שכתב את השמות של כולם מחדש רק הפעם על פי הקבוצות. כעבור זמן מה גמר המנהל לכתוב.
"קראו לכולם ולמבנה שלהם" אמר המנהל. זה המקום לציין שבית הספר היה מורכב מחמישה מבנים: המבנה של הלימודים הבסיסיים, המבנה של הלימודים המתקדמים והמבנה של הלימודים הגבוהים, ושני מבני מעונות, בהם יישארו התלמידים במהלך לימודיהם.
"כן!" אמרו השומרים, ולקחו את הרשימות החדשות. הם יצאו מהמבנה וקראו כל אחד לקבוצה אחרת וכל שומר הוביל את הקבוצה למקום אחר. מרטין הדרלס ופים הלכו אחרי השומר שהקריא את שמות קבוצת התלמידים המתחילים. הקבוצה הגיעה לשער של מבנה.
"תלמידים! זהו המבנה של אומוניות הלוחם הבסיסי. מכאן והלאה אתם תלמדו להיות לוחמים!" השומר זז מִפּתח המבנה וכולם נכנסו למבנה. מכל צד של המבנה, היו כ-30 דלתות מוזרות ובאמצע עמד איש.
"אני הוא סילינור. אני המורה של שיעורי הלוחם הבסיסיים, וכמסקנה בלתי נמנעת, נתחיל מהבסיס... אני עומד ללמד אתכם במשך כשנה וחצי. היום אתם תחזרו לביתכם בתום הלימודים, אך החל ממחר אתם תשנו כאן, בבית הספר. יש שני מבני מעונות, אחד לבנים, אחד לבנות. יש גדר ביניהם. בכל מעון יש שלוש קומות וחמישה מסדרונת, כשהקומה הראשונה היא כאן על האדמה. הכל מחולק לפי שכבת גיל ורמה. אתם תראו ותתמודד עם כל הסיבוך הזה מחר בבוקר, ובינתיים נעסוק בדברים יותר מהנים. כפי שאתם רואים יש כ-120 דלתות כאן. לכל דלת, בסופו של דבר, נגיע." אמר סילינור. סילינור היה די צעיר, עם שיער חום ועיניים קשוחות. "אני מניח שחלקכם יודעים קצת לחימה וחלקכם בכלל לא. אבל אני גם מניח שיש לכולכם נסיון קטן, הרי נלחמתם בגובלין. למען האמת כשהמנהל והמורים תכננו את זה, נתן המנהל לכל מורה להלחם בגובלין הזה. זה היה קל: חיכיתי שהוא יתעצבן ויתקוף אותי, ואז קפצתי מאוחריו וזרקתי את החנית שבה השתמשתי. אני רוצה שלאותה רמת קלות גם אתם תגיעו בסוף האימונים." הוא עצר לרגע וסקר את פני התלמידים המבולבלים והמשועממים שעמדו מולו, וככל הנראה כבר השתוקקו לשפד משהו. "כעת לשיעור הראשון שלנו, הסתערות. עקבו אחרי בבקשה". סילינור הוביל את כולם לדלת אחת, ובדרך הבחין שהם התחילו להתעורר קצת, ככל הנראה נוכח המחשבה שבקרוב יוכלו לשפד דברים כתאוות נפשם. את ההערכה הזו ביסס סילינור על הרגשות שלו עצמו כשהוא עצמו התחיל ללמוד לחימה.
"כשאתם נכנסים, אינכם יכולים למות שם. אך בבקשה אל תתפזרו, זה מרחב אינסופי". כשגמר לדבר סילינור בצע תנוחה מוזרה עם ידיו ומן אור ירוק זהר מסביב לכל אחד. הייתה זו "ברכת המעבר למימד המקביל", אם כי השם הזה לא עניין אף לו אחד מבין הנוכחים בחדר. כעת כולם עברו בדלת ואחרון היה סילינור.
"כפי שאמרתי, היום נלמד הסתערות. יש סבירות מאוד גבוה שבמהלך המסעות העתידיים שלכם תצטרכו לתקוף מצודה או מקום דומה. השיעור של היום ילמד אתכם איך. על הגבעה שמה יש גובליני קרב צמוד וגובלינים קשתים. הם מדמים כוח אויב שמתבצר לו, ומחכה למהלך שם. אל תדאגו, הם חלשים יותר מאותו אחד שנלחמתם מולו בבחינה. אז עכשיו אני אראה לכם כיצד אתם צריכים לכבוש את היעד. אתם צריכים להזהר ממתקפות ארוכות טווח ולרוץ מהר". סילינור המציא חנית יש מאין (אחרי הכל זה לא העולם האמיתי), והחל לרוץ לכוון הגבעה. הגובלינים הקשתים החלו לירות חצים. סלינור התמקד בכל חץ וחץ והצליח להתחמק מכל אחד. ולבסוף כשהגיע לגבעה, הוא הכה במהירות עם חניתו בגובלינים שהשתמשו בחרבות. מהמרחק הקצר הזה, לקשתות לא הייתה כל תועלת, ולכן אותם שמר סילינור לסוף. ואכן, כשהשמיד את כל הגובלינים עם החרבות, השמיד בקלות גדולה בהרבה את כל הגובלינים הקשתים. "אני מקווה שהבנתם את העקרון". אמר סילינור, בעודו חוזר לקבוצת התלמידים, ובעודו ממציא מחדש את הגובלינים. "כעת נראה אתכם קצת". סילינור הלך הצידה. "כל אחד בתורו!". על-פי רשימה שהייתה לסילינור הקריא את שמותיהם אחד אחד. ולאחר מספר ילדים הגיע תורו של הדרלס.
"באיזה נשק תשתמש?" שאל סילינור.
"חרב כמובן" השיב הדרלס. סילינור המציא לו חרב ונתן אותה להדרלס. הדרלס לקח את החרב והחל לרוץ קדימה. הגובלינים החלו לירות חצים. הדרלס התגלגל הצידה וכשבא חץ נמוך, זינק וחמק ממנו, תוך הפגנת הכושר שלו. לאחר ריצה אל הגבעה הדרלס תקף במהירות גובלין אחד וכולם החלו לתקוף אותו. הדרלס תקף בזינוקים והצליח לחסל שני גובלינים, אך התעייף מהקפיצות, וממפגן ההתעמלות שביצע בדרכו לגבעה, לכן מתקפותיו נהיו אטיות, אך בכל זאת הוא הצליח לחסל אותם. הדרלס ירד למטה לקבל את חוות דעתו של סילינור על התרגיל.
"הדרלס, היית די טוב, הבעיה היא, שאם לא היית בן אל-מוות פה, היית מת". אמר סילינור. "נפגעת יותר מדי פעמים בעימות החזיתי. ציונך הוא שבע מעשר". הדרלס חזר באי הבנה לשאר. הוא ניסה לספור באצבעותיו כמה סילינור נתן לו. הוא היה יכול להציג את המספר שבע לחוד, ואת המספר עשר לחוד, אבל לא את שניהם.
"מה אתה עושה?" שאל אותו מישהו אחר בקבוצה
"מנסה להבין כמה קיבלתי" ענה הדרלס
"אתה סתום, או שזוהי הצגה?" הוא שאל
"מה?" שאל הדרלס
"כמה טיפש אתה צריך להיות כדי לא להבין מה זה?!" הוא צחק
"ב-ס-ד-ר! מספיק! הוא לא שאל אותך, אל תגיב. אם הוא לא יודע, אולי תסביר לו? למה אתה חייב לעצבן?" שאל מרטין
"תודה" אמר הדרלס
"אני אעזור לך" אמר מרטין והושיט את עשר אצבעותיו מתחת לאלה של הדרלס. הדרלס הרים שבע אצבעות. (כזכור, מדובר בערך במאה ה-13,14 כשאנשים היו אידיוטים בדרך כלל ולא ידעו שברים פשוטים מה הם)
"אה לא רע" הסיק הדרלס.
הם המשיכו לחכות עד שהגיע תור מרטין. מרטין לקח פטיש. על אף כשלונו בשימוש בפטיש נגד הגובלין, הוא נהנה מאיכות הפטיש ולכן בחר בו. מרטין הביט בריכוז בגבעה והחל לרוץ. מרטין בניגוד להוראות של סילינור, לא התחמק מהחצים, אלה תפס אותם על הפטיש. כשהגיע לגבעה אסף אותם והחל לתקוף. מרטין הביא מכה עם הפטיש לאחד, תקע חץ בגוף של שני, העיף גוף של אחד מהם לעבר הקשתים ולבסוף הרג אותם. מרטין ירד לקבל את הציון.
"מרשים ביותר. מסוגנן מאוד, אך אם היו אלה חצי פיצוץ, ברגע שהיית תופס אותם על הפטיש, לא היה לך פטיש..." אמר סילינור. "בכל זאת אתה מקבל ממני תשע מעשר!". מרטין חזר לחבריו.
"לדעתי תשע מעשר זו תוצאה מצוינת!" אמר מרטין. "טוב פים, כעת נראה איך אתה מסתער". ותורו של פים לא איחר לבוא. פים לקח גם חרב. הוא חכה שהגובלינים יחלו לתקוף. ברגע שהוא ראה שהם לא שמים לב אליהם, הוא העליב אותם, נזכר בסיפורו של סילינור בנוגע לאיך שהביס את הגובלין ההוא. הגובלינים שמו לב והתרגזו והחלו לתקוף. ברגע שלדעתו של פים החצים היו במרחק הנכון, הוא החל לרוץ בצורה חסרת משמעות ודי מוזרה. אך נראה כי צורת הריצה הזאתי אפשרה לו כמעט ולא להפגע מהחצים. פים הגיע לגבעה. הוא התחיל לתקוף בדרך לא שגרתית. הוא תקע את החרב באדמה וציפה שהגובלינים יתקיפו אותה. נראה כי רק גובלין אחד תקף אותה. לפי התוכנית של פים זה אמור להספיק. פים החל לרוץ מסביב לחרב כשכולם (למעט אותו גובלין שהחליט לתקוף את החרב) רדפו אחריו וכשהשלים שלושה סיבובים לקח את החרב,והגובלין שהתעסק בה נחתך מהחרב ואז חסל את שאר הגובלינים כי היו קרובים. פים היה גאה בעצמו וירד למטה לקבל את הציון.
"אני חייב לאמר, דרך מעוותת לנצח חבורה של מפלצות, חשוב לציין כי היא גם מקורית... אך עובדת רק על מפלצות בורות כמו גובלינים, אם היה זה חבורה של קטלומסיס שהם יותר חכמים, בכלל לא היו תוקפים את החרב והיו שורפים אותך מלכתחילה. שמונה מעשר בשבילך" אמר סילינור. סילינור חזר לשאר.
"זה מבאס!! הייתי בטוח שאני אקבל תואר מצטיין!" זעם פים
"אל תגזים. זה בסך הכל השיעור הראשון שלך בלחימה, אתה כבר רוצה הצטיינות?!" שאל מרטין.
"צודק אבל עדיין.."אמר פים.
ובכן לאט לאט, חלף הזמן, העונות חלפו, הדרלס פים ומרטין התבגרו, למדו וצברו ניסיון. אך לא רק זה עבר עם הזמן. באותו זמן, הג'מוזה חיפש משרתים שיעזרו לו לחזור למלוא העוצמה.
"אני מרגיש חזק יותר. הודות לפריצת גבולות העותק, השתחרר הקסם שומר המצב, שלכד אותי לפני כשבעת אלפים שנה" אמר הג'מוזה למשרתיו. "לא ציפיתי שיחכו לי כל-כך, הרי בגדתי בטיסנומיר, אך מה קרה מאז? אינני זוכר עוד. כנראה אז החל לפעול עלי הקסם"
"אדוני, בנו של טיסנומיר, הגמניוס, בתור נקמה רצה רצה לחסל אותך, הוא שלח מספר מפלצות גדול כדי לתקוף, אך אנו משרתנו הנאמנים נלחמנו עבורך. וגם נלחמנו לא רע. עד שהאבירים של מונטספור הגיעו..." אמר אחד המשרתים
"הם?! בשם כל מלאכי הטוּב! הייתי מעדיף להיות מובס על ידי צוות של קרקס מאשר על ידי האבירים של מונטספור... לא יאומן פשוט.." זעם הג'מוזה. (כידוע, בני אדם מקללים בשם של יצורים מהגהנום. אז בשם מי יקלל מלך הגהנום?)
חמש שנים עברו מאז שהדרלס פים ומרטין למדו לראשונה מלחמה. הם למדו מתקפות רבות עוצמה, הם למדו על ההסטוריה של הג'מוזה ולמדו על עקרונות מסע. הם למדו שמומלץ לבצע מסע בקבוצות, כשכל קבוצה צריכה להיות מגוונת עד כמה שאשפר.
"הדרלס, פים, אז אני מניח שאנחנו נפרדים כאן. טוב אנחנו נפגש יום אחד ככל הנראה. להתראות" מרטין הלך הצידה.
"מרטין חכה! אז מאיפה אתה תתחיל מסע?" שאל הדרלס.
"אני מניח שאני אסתובב בין בתי הספר ואשיג חברים. להתראות" מרטין הלך ונפרד מחבריו, בינתיים.
הערה: עוד על סיפורים מתקופת הלימודים של מרטין בבית הספר יהיה ניתן למצוא בספיישל מיוחד, שיפורסם בתום ה-ARC הנוכחי (שכמעט הגעתי אליו בנושא הראשון של הסיפור).
[/spoiler]
-
פרק מעולה! מוזר קצת שהזמן עובר מהר אבל זה לשיקולך.
עוד שאלה, לא הבנתי למה הוא אמר שהוא מעדיף להיות מובס ע"י צוות קרקס מאשר אנשים ממונטספור??
עוד פרק מעולה.
מחכה לפרק הבא!
-
הזמן עובר מהר כי מה שקורה כאן לא חשוב. עיקר הסיפור אינו להעביר 5 שנים של אימונים של מרטין.
לשאלתך השנייה, התשובה תתבהר בפרק 7.
-
תתקדם מהר הפעם D:
מחכה בקוצר רוח לפרק שבו עצרת אז .
-
בערך כנרשמתי הסיפור פעל, קראתי קצת ולא ממש אהבתי.
אבל עכשיו, אחרי קריאה של שני הפרקים, יש לי תובנות אחרות מהסיפור.
1. אתה באמת מטורף.
2. אתה טוב מאוד בכתיבת סיפורי פנטזיה .
(אני משער שגם בכתיבת סיפורים מז'אנרים אחרים, אבל זו השערה)
3. זה סיפור יפה וטוב מאוד.
4. העובדה שאתה משתמש בשפה גבוהה בסיפור, מתאימה לזמן שבו הוא מתרחש מאוד.
5. כל הכבוד. אשתדל שלא ימאס עליי לקרוא את הסיפור שלך לאחר עשרה פרקים או פחות.
-
תודה על התגובות; פרק 3.
(The Flupy, אני מודה לך שאתה עוזר לסיפור שלי לנצח את עצמו, אבל בבקשה תעשה זה באמצעות תגובות ברוח (שים לב, ברוח, לאו דווקא בפורמט) הטופס שלי בהודעה הראשונה).
[B]Chapter 3: Devil’s sanctuary part I[/B]
[SIZE=2][SPOILER]
[SIZE=2]חמש שנים. חמש שנים של אימונים עברו על מרטין. הוא היה הרבה יותר קשוח. הוא גם היה הרבה יותר בוגר.[/SIZE]
[SIZE=2]'על פי העצות שמרדון אמר לנו, אנחנו צריכים לדאוג לקוסם בהתחלה. אני מניח שכך גם אעשה. כפר הקוסמים הכי קרוב הוא בנטילסדור. אעשה את דרכי לשמה' הרהר מרטין בדברי אחד מהמורים מבית הספר, והחל ללכת בדרך. לפתע כמה ענקי חול תקפו אותו. מרטין חייך והסתער עליהם. כשהגיע אליהם קפץ מאחוריהם, כאשר ענקי החול הסתובבו, השתמש באחת ההתקפות שלמד. הוא נעצר קצת ואז החל להסתובב כשפטישו מונף ופגע כך בכל ענקי החול.[/SIZE]
[SIZE=2]ענקי החול התמוססו, וכשמרטין ראה שהמזיקים הקטנים הושמדו, המשיך הלאה. לאחר הליכה של יומיים הגיע מרטין אל שערי העיר נטילסדור.[/SIZE]
[SIZE=2]'ב-סדר. אני צריך עכשיו למצוא את בית הספר. אז אני אמצא שם משהו שגם גמר ללמוד, ואצרף אותו אלי'. אך הסתבר שזה לא היה פשוט כמו שמרטין ציפה לו. אצל הקוסמים היו ארבעה סוגים של קוסמים. כאלה שהתמחו בקסמי הקדושה ושרתו את האלים, הכמרים, כאלה שהתמחו בכישוף של האש, והרעלים וכאלה שהתמחו בכישוף של ברקים וקרח, המכשפים. רגע, כתבתי ארבעה וציינתי שלושה. טוב נו. לעיתים נדירות יותר, היה ניתן לפגוש, קוסמים שהתעסקו בטבע, הדרואידים. לתמימותו, מרטין חשב שקוסמים הם כמו לוחמים: כולם קוסמים באותה מידה ומשתמשים באותם קסמים. מרטין ניגש לבית הספר.[/SIZE]
[SIZE=2]"מתי נגמרים פה הלימודים?" שאל מרטין את אחד השומרים.[/SIZE]
[SIZE=2]"הם נגמרים היום" אמר השומר. מרטין שמח מאוד. הוא לא יצטרך להמתין הרבה. מרטין חיכה במשבאה אחת של העיר. מרטין ידע שמסע זה דבר ארוך. וקנה שם קצת אוכל למקרה שיהיה צורך עתידי. מרטין דיבר עם האנשים שם ומדי פעם יצא לבוק אם נגמרו כבר הלימודים. מרטין המתין במשך כמה שעות, עד שסוף סוף הרגע לו חיכה הגיע. הוא חיפש משהו שממבט יוכל לראות שהוא מתאים למסע. הוא לא היה בטוח איך הוא ידע מי מתאים, אבל הוא סמך על תחושת הבטן שלו. הוא מצא אחד שנדמה היה לו כי הוא מתאים למסע. הוא ניגש אליו.[/SIZE]
[SIZE=2]"שלום. קוראים לי מרטין ואני גמרתי את הלימודים של הלוחם. תוכל לאמר לי את שמך?" שאל מרטין[/SIZE]
[SIZE=2]"שמי הוא אנבסיל" ענה אנבסיל "מה תרצה ממני?"[/SIZE]
[SIZE=2]"רציתי לדעת האם תרצה להיות במסע איתי. אני יוצא למסע נגד הג'מוזה" אמר מרטין. אפשר לטעון שיש משהו אבסורדי ויומרני באמירה שכזו, אך בתקופה ההיא שכולם היו בהיסטריה מחזרתו של השד האגדי, כל אחד שהצליח לשים פח על הראש שלו, ומקל עץ כנשק, היה נחשב בעיני הכל מישהו שיכול במלוא הרצינות להפיל את הג'מוזה. מרטין אפילו היה במצב טוב יותר, הוא עבר הכשרה של חמש שנים לאימוני לוחם. לכן, לא היה שום אבסורד בהצהרתו.[/SIZE]
[SIZE=2]"אני לא יודע. יתכן וברקים וקרח לא כל כך יועילו לך..." אמר אנבסיל[/SIZE]
[SIZE=2]"למה אתה מתכוון? אתה לא אמור לדעת את כל סוגי הקסמים?!" שאל מרטין "אחרי הכל, גמרת היום את הלימודים!"[/SIZE]
[SIZE=2]"לא. רק מאגים מאוד חכמים לומדים הכל. יש כאלה שמנסים לדעת הכל, אבל אז הם יודעים הכל במידה שטחית ולא עמוקה. אני רק למדתי ברקים וקרח, במידת העומק שבה מלמדים בלימודים הבסיסיים." אמר אנבסיל.[/SIZE]
[SIZE=2]"אני מבין... אולי בכל זאת אתה תועיל" אמר מרטין, שכן לא היה יכול להעריך את השימושיות של סוגי הקוסמים, ולו רק מפאת העובדה שלא ידע אילו סוגי קוסמים קיימים. זוהי בורות שהוא העדיף לשמור לעצמו.[/SIZE]
[SIZE=2]"אם כך אני מצטרף אליך" השיב אנבסיל. השניים לחצו ידיים. (דברים שוליים כגון סידורים פורמליים של אנבסיל עם משפחתו חסרי כל משמעות, ולכן התרחשו בפרק זמן בר - הזנחה)[/SIZE]
[SIZE=2]"בסדר, לדעתי צריך למצוא עכשיו..." אמר מרטין, מנסה להזכר בעוד פניני חכמה של מוריו, אך חוט המחשבה שלו נקטע בטרם עת.[/SIZE]
[SIZE=2]"לא!!!" צעק איש שהגיע בריצה ובדמעות "זה.. מסוכן!! צריך לברוח!!!"[/SIZE]
[SIZE=2]"מה לאזעזל?!" שאל מרטין[/SIZE]
[SIZE=2]"לאחד היערות בסביבה.. יצור אכזר שקוראים לו איילוור הגיע. באותו יער גם היתה בקתתי" אמר האיש, מיבב.[/SIZE]
[SIZE=2]"אני לא מבין. מה איילזור עשה?" שאל מרטין בחוסר הבנה, בלבול והפתעה.[/SIZE]
[SIZE=2]"איילזור, אמר שאם תוך יומיים אני לא מעניק לו שליטה ביער, הוא יספר לג'מוזה שיבוא וישתלט על העיר!!!" אמר האיש "וזה לא בסמכות שלי לתת לא שליטה ביער, כן? אני סתם חקלאי, כורת עצים... מוכר אותם לאנשים שעושים איתם דברים. צריך לפנות להנהלת נטילסדור לדברים כאלו... ניסיתי להסביר לו, אבל הוא התנשף בצורה השטנית שלו ושום דבר לא עבד, אז.." הוא המשיך לקטר, אך הפעם היה זה תורו של מרטין לקטוע.[/SIZE]
[SIZE=2]"כבר מאבק עם הג'מוזה מה?" שאל מרטין[/SIZE]
[SIZE=2]"חכה, זה לא יכול להיות." התערב אנבסיל, כשהגיע תורו לקטוע מישהו אחר. "למדנו את ההיבט הקסמותי של הג'מוזה. אם זה נכון שהוא התעורר כשאלברט ופרד חצו את הגבול של השכבות העליונות של השטנים, לג'מוזה עדיין לא אמור להיות מספיק כח כדי להגיע אל פני האדמה. אם החישוב נכון אז אפילו הוא לא מסוגל לייצר עדיין את המשרתים החזקים שלו. פירוש הדבר, שאו שהוא לא שיייך לג'מוזה וסתם מאיים, או שהוא כן שייך לג'מוזה אבל לא לייצורים החזקים ביותר. בכל מקרה-"[/SIZE]
[SIZE=2]"לא! הוא חייב להיות של הג'מוזה! הוא פשוט.. מפלצת!!" אמר האיש, כשכעת חזר אליו התור של הקטיעה. הוא עיווה את פניו באימה כשנזכר באיילזור "אם אתם רוצים לעזור לי אני אוביל אתכם לבקתתי".[/SIZE]
[SIZE=2]"בסדר. אנחנו נעזור לך" אמר מרטין והסתכל על אנבסיל. אנבסיל הנהן. האיש הוביל את שניהם ליער ולבקתה.[/SIZE]
[SIZE=2]"הנה.. זה אמור להיות.. פה" הצביע האיש. האיש נתן למרטין ואנבסיל לעקוף אותו.[/SIZE]
[SIZE=2]"אני לא מבין מה הג'מוזה מוצא בהם, הם מפגרים" לחש האיש ושינה צורתו. מרטין ואנבסיל פתחו את הדלת וראו שם איש שנראה כמו האיש שהוביל אותם חסר הכרה.[/SIZE]
[SIZE=2]"מה לאזעזל?!" צעק מרטין. מידת אי ההבנה של מה שקרה סביבו הרקיעה שחקים.[/SIZE]
[SIZE=2]"מלכודת!!!" צעק אנבסיל. איילזור הגיע. איילזור היה צרצר כחול בגודל בן אדם, שידיו היו כסכינים.[/SIZE]
[SIZE=2]"נכון. טפשים. מלכודת!" צחקק איילזור.[/SIZE]
[SIZE=2]"תלחם!!" צעק מרטין. מרטין התרכז בכוחו והביא מכה מאוד חזקה עם פטישו. טוב היא הייתה חזקה, אלמלא זה היה גובלין. אך הגובלינים נכחדו זה מכבר, ואיילזור לא זז במעט מהמכה.[/SIZE]
[SIZE=2]"ניטוס, מורטס, הניו!!!" צעק אנסביל את מילות הקסם ושלח כדורים אדומים זוהרים שנקראו פצצת קסם על איילזור.[/SIZE]
[SIZE=2]"טיפשים, לא תנצחו אותי עם העצמה הזאת!!!" צחק עליהם איילזור. במהירות איילזור נעלם. בלי לראות כלום מרטין לפתע התעלף ולפני שאנבסיל הספיק להבין מה קרה גם הוא התעלף. "מצויין. הג'מוזה יהיה מרוצה. הזמן יודע למה, כי אינני מבין איזו תועלת יש בבני האנוש חסרי הבינה האלו. עלי לחזור". איילזור יצר דלת לשכבת השטן העמוקה ונכנס לשם יחד עם גופותיהם של מרטין ואנבסיל.[/SIZE]
[SIZE=2]עברו מספר שעות.[/SIZE]
[SIZE=2]מרטין החל קצת להתעורר. הוא שם לב שהוא היה ערום במיכל עם נוזל שהזכיר מים, אך מרטין לא נחנק. לידו גם ראה מיכל עם אנסביל ערום ועוד מיכל עם אדם לא מזוהה ערום גם כן.[/SIZE]
[SIZE=2]"מה.. קורה כאן?" שאל מרטין. איילזור הופיע.[/SIZE]
[SIZE=2]"הו הנה נראה שכולכם כבר ערים... ברוכים הבאים לספרות השטן! מלבד האבירים של מונטספור, אלברט ופרד, ואולי עוד קצת תמהוניים, אתם היחידים שהגעתם לפה!! הצטרפו לחגיגה!" ציחקק איילזור.[/SIZE]
[SIZE=2]"אני רציני!!" רתח מרטין, שוכח שאין בכוחו לעשות דבר במצב הזה.[/SIZE]
[SIZE=2]"שקט ילד, שקט" אמר איילזור ולפתע הופיע מן איזו אש בתוך הנוזל ומרטין נפגע ממנה ונפל קצת. "אל תנסו להשתחרר. כפי ששמתם לב נשקיכם לא אצליכם, והמיכל הזה חסין לקסמים ולא נותן לקסם לעבור דרכו. הג'מוזה זקוק לכוחות. לכם יש קצת כח מנוצל והרבה לא מנוצל. אנחנו נאמן אתכם פה וכשתהיו חזקים, נקריב אותכם בשביל הג'מוזה האדיר!"[/SIZE]
[SIZE=2]"ומה אם אנחנו מתנגדים?" שאל הזה שהיה במיכל השלישי.[/SIZE]
[SIZE=2]"תהפכו לשדים, כדי לעזור לג'מוזה למצוא עוד כמוכם שכן יסכימו להיות מוקרבים" השיב איילזור, בלי ממש להבין מה הוא אומר. זה מה שהג'מוזה הכריח אותו לאמר, ומי היה הוא כדי להפעיל שיקול דעת.[/SIZE]
[SIZE=2]"לדעתי, כדאי ששלושתנו נתייעץ. האם זה יהיה אפשרי?" שאל מרטין. איילזור הרהר קצת. בהוראות שקיבל לא נאמר כלום על מצב כזה. לכן הוא הסכים, במחשבה שתוכניתו היא תכנית אל-כשל, ואין בכוחותם של שלושת בני האדם לעשות דבר נגדה. הוא הזיז את ידיו ושלושת המכלים התמזגו.[/SIZE]
[SIZE=2]"כעת אני אומר שאנחנו נוכל בהתחלה להתאמן איתם, אך כשנהיה מוכנים פשוט נברח מפה" לחש מרטין[/SIZE]
[SIZE=2]"בסדר בסדר!! קודם כל אני רוצה לדעת איך קוראים לכולם פה!" אמר האיש שהיה במיכל השלישי, מתרגז מעט.[/SIZE]
[SIZE=2]"אני לוחם. קוראים לי מרטין" אמר מרטין[/SIZE]
[SIZE=2]"אני מכשף של ברקים וקרח, אנבסיל" אמר אנבסיל.[/SIZE]
[SIZE=2]"אני קשת, קוריאם לי ברנז" אמר ברנז. "לגבי התכנית שהצעת, מרטין, היא טפשית מדי. לא נראה לך שהם כבר חשבו על זה?!"[/SIZE]
[SIZE=2]"יש בזה משהו..." אמר מרטין.[/SIZE]
[SIZE=2]"גם מרד לא יהיה רעיון טוב, לפי רמת הניסיון שלך מרטין, הכח שלי, לגביך, ברנז, אני לא יודע, אבל לא נראה לי שאפילו אתה תעזור, אחרי הכל, גם אתה נפלת בפח וגמרת כאן. לא נוכל להתמרד ויתכן שיש פה עוד מפלצות לא חלשות מאיילזור" אמר אנבסיל[/SIZE]
[SIZE=2]"אז מה שאתה משאיר לנו פה זה.. לשרת את הג'מוזה?!" שאל מרטין [/SIZE]
[SIZE=2]"לא. אולי יש דרך. אנבסיל הלמדת שיגור?" שאל ברנז[/SIZE]
[SIZE=2]"כן אבל..." אמר אנבסיל[/SIZE]
[SIZE=2]"טוב. אולי הוא משקר" אמר ברנז[/SIZE]
[SIZE=2]"נגיד. מה אתה רוצה שאעשה עם השיגור?" שאל אנבסיל[/SIZE]
[SIZE=2]"תנסה להגיע לבגדים שלנו..." אמר ברנז[/SIZE]
[SIZE=2]"חכו, רבותיי, יש לי רגע משהו לעשות. אני משאיר אתכם כאן כי לא תוכלו לברוח!!" אמר איילזור. הוראותיו אמרו בבירור שאין להשאיר את אחד המיכלים יותר מדי זמן ללא השגחה. למרות שבגיהינום למושג זמן לא הייתה משמעות (ולפעמים הזמן אף נתפס כיצור מרושע ונורא, ביחס לאמות מידה של שדים), איילזור הניח שעבר מספיק זמן שהוא השאיר את המיכל האחרון ללא השגחה. איילזור הלך משם.[/SIZE]
[SIZE=2]"בסדר. אני אנסה" אמר אנבסיל והצמיד את ידיו, התרכז בבגדים שלו ושל מרטין ולפתע נעלם.[/SIZE]
[SIZE=2]"ידעתי!! הוא אמר שקסם לא עובר דרכו לכוון שלו. לכוון ההפוך הוא עובר!" אמר ברנז[/SIZE]
[SIZE=2]"אה... מתוחכם ביותר!" אמר מרטין. אנבסיל הופיע לחדר שהיה מוקף בדלתות עבות.[/SIZE]
[SIZE=2]"אני מניח שפה יש בגדים.." לחש אנבסיל. אחרי הכל, הוא השתגר לכיוון הבגדים, וכל עוד לא התקינו פה מלכודת מבלבלת שיגור מתוחכמת ביותר, הוא גם אמור להגיע לשם.[/SIZE]
[SIZE=2]"בואו נבדוק מה שלום האסירה..." נשמע קול מוכר מבחוץ. אנבסיל נבהל ונכנס לתוך תיבה שהייתה שם. איילזור פתח את הדלת ועבר בדלת אחרת.[/SIZE]
[SIZE=2]"זה היה קרוב.." אמר אנבסיל ויצא בבגדים שלו כשהוא מחזיק את הבגדים של השאר. אנבסיל הצמיד ידיו וחשב על מרטין וברנז ואז הוא הופיע לידם. "בגדים בבקשה!"[/SIZE]
[SIZE=2]"מעולה!! זה כבר צעד אחד החוצה מפה!!" שמח ברנז "נראה אם הוא אמר שלא נוכל לצאת כי הנשקים שלנו לא אצלנו, או כי נשקנו חסרי כח לדבר הזה". כולם הבינו את הרמז וניסו תקוף את המיכל. ניראה כי המיכל נסדק קצת. לאחר הרבה תקיפות על המיכל הוא נשבר.[/SIZE]
[SIZE=2]'נראה שהאסירה עדיין לא התאוששה..' הרהר לעצמו איילזור, בעודו בוהה באישה ערומה חסרת הכרה שהייתה במיכל זהה לזה שבו לכד את כל האחרים. לפתע קול שבירה נוראי נשמע במקום אחר 'מה זה הרעש הזה?!' תהה איילזור הלך חזרה לחדר שבו היו מרטין, אנבסיל וברנז. [/SIZE]
[SIZE=2]"לעזאזל, זה היה רועש מדי! תחפשו מסתור, כולם!" אמר ברנז. הם התחבאו, וכעבור כמה רגעים שמעו קול צעדים.[/SIZE]
[SIZE=2]"מה לעזאזל?! הם ברחו!! חשבתי שאי אפשר לשבור את זה!! הג'מוזה יכעס!!!" התעצבן איילזור כשראה את כשלון התכנית האל-כשל שלו. הוא הלך לקרוא לשאר המשרתים של הג'מוזה שישמרו. ברנז סימן לכולם לבוא אליו.[/SIZE]
[SIZE=2]"הם חושבים שאנחנו מסתובבים חופשי פה" אמר ברנז[/SIZE]
[SIZE=2]"חכה יש פה עוד 'אסירה'" אמר אנבסיל[/SIZE]
[SIZE=2]"למה אתה מתכוון?" שאל מרטין[/SIZE]
[SIZE=2]"בזמן שחפשתי את הבגדים שמעתי את איילזור אומר שהוא יבדוק מה שלום האסירה" אמר אנבסיל.[/SIZE]
[/SPOILER][/SIZE]