אז השאלה הזאת מופנת אל בדיוק ששת האנשים שעדיין מבקרים בפורום בקביעות
מאמין שאותם חמישה שישה יכולים להעיד על עצמם ככאלה
מה אתם עדיין עושים בפורום?
איזו גרביטציה פועלת כאן שאתם לא מסוגלים לרחף החוצה?
געגועים? נוסטלגיה? אהבה לפוקימון? אולי הדרגה?
דברו
Printable View
אז השאלה הזאת מופנת אל בדיוק ששת האנשים שעדיין מבקרים בפורום בקביעות
מאמין שאותם חמישה שישה יכולים להעיד על עצמם ככאלה
מה אתם עדיין עושים בפורום?
איזו גרביטציה פועלת כאן שאתם לא מסוגלים לרחף החוצה?
געגועים? נוסטלגיה? אהבה לפוקימון? אולי הדרגה?
דברו
Tab של פורום פוקימון היה אצלי במחשב מאז 2009 כשנרשמתי. אני לא רואה סיבה שזה ישתנה.
במקום לבקר את מי שעדיין נמצא כאן למה לא לעודד את מי שכבר כאן להישאר?
הפורום הזה היה ויהיה מקום עם זכרונות מאוד טובים. תאמינו או לא, יש לי עדיין תקוות לגביו בעתיד.
עד אז, אמשיך לבקר כאן כל יום :)
הפורום אצלי בסרגל המועדפים אז אני פותח אותו על אוטומט ומרענן מדי פעם. מה גם שאני דואג שיום אחד הוא יפסיק לעבוד \ ייפרץ, אז אני בודק.
יש לי 'חלום' לעשות שיפוץ גדול בפורום, אבל מחוסר זמן זה לא קורה.
אני מחכה לתור שלי לפתוח נוד.
מכוווולם דווקא אלון שואל את השאלה הזאת .-.
למה אני כאן? פחות או יותר בגלל מה שכולם לפניי אמרו, אבל בעיקר כי זה היה הפורום הראשון שנשארתי לבקר בו בקביעות (בעיקר בימי תהילת המ"תים). אני מניח שיש שיגידו שזה נהפך להרגל, אצלי זה פשוט נוסטלגיה+הרגל+רצון ותקווה שיום אחד אני אחזור לכאן.
האמת שהחלום הכי גדול שלי לגבי הפורום הזה זה שיום אחד אני אכנס לכאן כהרגלי ואופתע לגלות שמפוצץ כאן בפעילות ושאף אחד לא מכיר אותי.
אני לא יודע אם אתה כולל אותי באנשים שציינת כי יצא לי להגיב רק בזמן האחרון, אבל אני מניח שזה כי גיליתי שיש אנשים בודדים שעל בסיס קבוע ממשיכים להגיב כאן ומרגיש לי קצת כאילו אני נוטש אותם בקרב. אני לא חושב שאי פעם אחזור באמת לפעילות אבל תמיד הפורום יהיה אצלי בלב ותמיד ארגיש הנאה מלתרום לפעילות שלו. זה מן הישג כזה שלא צריך הכרת תודה ופשוט מספק אותך.
[QUOTE=itayQT;1506069]במקום לבקר את מי שעדיין נמצא כאן למה לא לעודד את מי שכבר כאן להישאר?
הפורום הזה היה ויהיה מקום עם זכרונות מאוד טובים. תאמינו או לא, יש לי עדיין תקוות לגביו בעתיד.
עד אז, אמשיך לבקר כאן כל יום :)[/QUOTE]
[QUOTE=BleedingEdge;1506072]מכוווולם דווקא אלון שואל את השאלה הזאת .-.
למה אני כאן? פחות או יותר בגלל מה שכולם לפניי אמרו, אבל בעיקר כי זה היה הפורום הראשון שנשארתי לבקר בו בקביעות (בעיקר בימי תהילת המ"תים). אני מניח שיש שיגידו שזה נהפך להרגל, אצלי זה פשוט נוסטלגיה+הרגל+רצון ותקווה שיום אחד אני אחזור לכאן.
האמת שהחלום הכי גדול שלי לגבי הפורום הזה זה שיום אחד אני אכנס לכאן כהרגלי ואופתע לגלות שמפוצץ כאן בפעילות ושאף אחד לא מכיר אותי.[/QUOTE]
רק אחדד נקודה, לא מבקר אף אחד חלילה
נטו לדעת מאיזה מקום כל אחד נמצא פה
[QUOTE=Avivs;1506074]אני לא יודע אם אתה כולל אותי באנשים שציינת כי יצא לי להגיב רק בזמן האחרון, אבל אני מניח שזה כי גיליתי שיש אנשים בודדים שעל בסיס קבוע ממשיכים להגיב כאן ומרגיש לי קצת כאילו אני נוטש אותם בקרב. אני לא חושב שאי פעם אחזור באמת לפעילות אבל תמיד הפורום יהיה אצלי בלב ותמיד ארגיש הנאה מלתרום לפעילות שלו. זה מן הישג כזה שלא צריך הכרת תודה ופשוט מספק אותך.[/QUOTE]
תשובה באמת יפה מאד
[QUOTE=LordAbizi;1506068]Tab של פורום פוקימון היה אצלי במחשב מאז 2009 כשנרשמתי. אני לא רואה סיבה שזה ישתנה.[/QUOTE]
אותו הדבר, זה פשוט בטאב שלי ומתוך נוסטלגיה פעם ב... אני נכנסת להתעדכן (:
כשהצטרפתי הייתי נורא נורא קטן אז הפורום הפך לאחת הקהילות הראשונות שהשתתפתי בהן באינטרנט, ואפשר להגיד שהפורום עיצב הרבה מאיך שאני השתמשתי באינטרנט ורוב תחומי העניין שלי כיום הכרתי פה בפורום.
ואני תמיד זוכר שאנשים פה היו נחמדים אלי למרות הגישה הביישנית והילדותית/המוזרה הזאת שהייתה לי מה שכנראה לא היה קורה בשום מקום אחר באינטרנט.
אז למרות שאני לא מתחבר באופן קבוע כל כמה זמן אני נזכר במשהו טוב ומתחבר לראות מה השתנה.
לסיכומו של עניין - אין כמו myforum!
הרגל, מאז שנרשמתי לפורום לפני כמה שנים כמעט כל פעם שהייתי פותח את הדפדפן במחשב הייתי נכנס לבדוק מה חדש וכו'
קשה לעזוב את המקום הזה.. גם עכשיו כל פעם שיוצא לי לשבת על המחשב אני פותח רואה מה קורה וממשיך..
עצם העובדה שתוך 3 ימים ביקרו באשכול הזה 11 משתמשים שונים + התנהל פה דיון מעניין, זה מראה שהמצב הרבה פחות גרוע משחשבנו חח
עלה בראשי עוד רעיון לקפיצה לפורום, וזה שככל שאתה חווה יותר מהחיים הבוגרים והקשים שכוללים צבא, עבודה, לימודים, בנייה של העתיד, חווה קשיים ואכזבות וכו', אתה יותר נמשך למקום התמים, הבועתי הזה של הפורום. מקום שכמו פעם, לא משנה כמה רע לך בחיים, אתה יכול להיפגש דרך המסך עם עוד אנשים שבסך הכל רוצים להעביר את הזמן בכיף.
חוץ מזה שלי אישית כמספר סיפורים יש אפשרות לשמח אנשים באופן מיידי על ידי סיפור קצר, מ"ת או איזשהו פרויקט, לעומת פרויקט של ספר שאני צריך להשקיע 3 שנים והמון כסף כדי שאולי מישהו יקנה אותו וזה ישמח אותו.
יהרוג אותי אלוהים, אני לא יודע למה נכנסתי דווקא היום וראיתי את האשכול הזה,
הפורום הזה הוא היה הבית שלי, מגיל 11 פחות או יותר הייתי פה, ניהלתי פה, עזרתי פה והכרתי פה המון אנשים.
תמיד יש לפורום הזה מקום אצלי