-
תענית אסתר
היום תענית אסתר, הנה קצת מידע מויקיפדיה:
[COLOR=#000000][FONT=sans-serif]ב[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94"]הלכה[/URL], [B]תענית אסתר[/B] היא יום [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA"]תענית[/URL] [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)"]הנהוג[/URL] בי"ג באדר, ערב חג ה[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D"]פורים[/URL] (ברוב השנים, במיעוט השנים בו חל פורים ביום ראשון חלה התענית ב[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8"]י"א באדר[/URL]). תענית זו היא זכר לצום שצמו היהודים בימי [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99"]מרדכי[/URL] ו[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94"]אסתר[/URL]בשושן (אך הצום המקורי חל בחודש [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F"]ניסן[/URL]).[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#000000][FONT=sans-serif]היות ותענית זו אינה תקנה [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F"]דרבנן[/URL] ואינה מוזכרת ב[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90"]גמרא[/URL], אלא היא מאוחרת יותר ובעלת תוקף של [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)"]מנהג[/URL], גדריה קלים יותר מתענית רגילה.
[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#4C6A7D][FONT=Rosenberg][B]כניסת הצום: 04:22[/B][/FONT][/COLOR]
[COLOR=#4C6A7D][FONT=Rosenberg][B]צאת הצום: 18:08
[/B][/FONT][/COLOR][h=2]רקע[/h][IMG]http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/aa/Postscript-viewer-shaded.png/25px-Postscript-viewer-shaded.png[/IMG] ערך מורחב – [B][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#.D7.A1.D7.99.D7.A4.D7.95.D7.A8_.D7.94.D7.9E.D7.A2.D7.A9.D7.94"]סיפור המעשה במגילת אסתר[/URL][/B][COLOR=#000000][FONT=sans-serif]בימי המלך [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A9"]אחשוורוש[/URL], הסית [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%92%D7%92%D7%99"]המן האגגי[/URL] את המלך לגזור על השמדת העם היהודי. לאחר סדרת מהפכים פוליטיים, המן [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94"]נתלה[/URL] על העץ ו[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94"]אסתר המלכה[/URL] ביקשה מהמלך לבטל את הגזירה. [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A9"]אחשוורוש[/URL] לא הסכים אך נתן ליהודים רשות להתגונן על נפשם. היום המיועד להשמדת העם היהודי היה [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%22%D7%92_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8"]י"ג באדר[/URL]. לבסוף, ביום זה הרגו היהודים את אויביהם[SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-3"][3][/URL][/SUP]. במגילה (פרק ד' פסוק ט"ז), מבקש מרדכי מאסתר לגשת אל המלך מיוזמתה ולבקש לבטל את אשר נגזר. היא מסכימה אמנם לגשת אליו, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. שכן מי שניגש אל המלך בלא שנקרא אחת דתו להמית.[/FONT][/COLOR]
[h=3]התפתחות המנהג
ב[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA"]מגילת תענית[/URL], שחוברה בסוף [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99"]ימי בית המקדש שני[/URL], לאחר זמן [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8"]מגילת אסתר[/URL], מוזכר יום י"ג באדר כיום שמחה - [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.A0.D7.99.D7.A7.D7.A0.D7.95.D7.A8"]יום ניקנור[/URL][SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-4"][4][/URL][/SUP], לציון ניצחונו של [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%99"]יהודה המכבי[/URL] על ניקנור. זמן תענית אסתר היה יום שמחה, אך משבטלה[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA"]מגילת תענית[/URL][SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-5"][5][/URL][/SUP] איסור התענית בזמן זה פג ומותר היה להתענות.[/h][COLOR=#000000][FONT=sans-serif]המנהג לצום בי"ג באדר אינו מוזכר ב[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A"]תנ"ך[/URL] ואף לא ב[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93"]תלמוד[/URL]. המנהג לצום מופיע לראשונה ב"שאילתות ד[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%90%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%97%D7%90"]רב אחאי גאון[/URL]", מ[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D"]גאוני בבל[/URL] שחי ב[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-8"]מאה ה-8[/URL][SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-6"][6][/URL][/SUP], ואחר כך אצל [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99"]רש"י[/URL] וה[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D"]רמב"ם[/URL]. הרמב"ם מציין: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם'"[SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-7"][7][/URL][/SUP][SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-8"][8][/URL][/SUP] אמנם ה[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3"]רי"ף[/URL] לא הזכיר את המנהג.[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#000000][FONT=sans-serif]לפי [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%AA%D7%9D"]רבנו תם[/URL], תענית אסתר לא נקבעה כזכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר (בזמן ביטול גזירת ההשמדה), אלא כזכר לתענית היהודים בי"ג באדר ביום שנקמו באויביהם. במגילת אסתר אין רמז לכך שהיהודים התענו בזמן המלחמה, אך רבנו תם סובר, שכשם ש[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94"]משה רבנו[/URL] עשה תענית כשנלחם ב[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7"]עמלק[/URL], ודאי שבימי מרדכי, שהיו צריכים לרחמים עשו תענית ולהראות שלא בכוח המלחמה או בכוח האנושי ינצחו[SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-10"][10][/URL][/SUP]. רב אחאי גאון וכן רבנו תם פירשו את דברי הגמרא 'י"ג זמן קהילה לכל הוא', שביום זה מתאספים כולם לצום[SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-11"][11][/URL][/SUP].[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#000000][FONT=sans-serif]יש התולים את טעם התענית בצום 3 הימים של מרדכי ואסתר[SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-12"][12][/URL][/SUP], ומסבירים שמכיוון שעל פי ה[URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94"]הלכה[/URL] חל איסור על תענית בחודש ניסן, תיקנו חכמים להתענות בחודש אדר.[/FONT][/COLOR]
[COLOR=#000000][FONT=sans-serif]בעבר הייתה תענית בחודש אדר במשך שלושה ימים, בימים שני, חמישי, ושני בשבוע. המנהג המקובל היה להתענות לפני פורים, ומנהג ארץ ישראל היה להתענות לאחר פורים, בגלל [URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%A8"]יום ניקנור[/URL] שחל לפני פורים[SUP][URL="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8#cite_note-13"][13][/URL][/SUP].[/FONT][/COLOR]
