Pokemon - The Stream of Time

**יצור אחד** · 07-08-2012, 06:13 PM

וואו כול הכבוד! פרק ממש טוב! אני ממש מחכה לפרק הבא!

**Eipam** · 07-09-2012, 12:28 PM

תודה רבה! שמח שנהנת מהפרק!

בנוסף רציתי לציין שהגענו לחצי הראשון של הסיפור, מפה הכל הולך להשתנות. דמויות נוספות הולכות להכנס אל הסיפור, הכל הולך להיות יותר מותח עם הרבה יותר אקשן, והרבה פרטים הולכים להתברר. אנחנו נכנסים לשלושה פרקים מיוחדים, 13-14-15 שמספרים מה קרה לילדים מתחילת מסעם, איך הם התחילו ומה היה בקרב מול מיוטו!!! מעבר לזה,עדכנתי את עמודי הדמויות עם מידע נוסף :]

**Mr. Pool** · 07-09-2012, 05:49 PM

פרק מדהים אבל פרסמת אותו פעמיים בטעות שמת לב?

**Roronoa zoro** · 07-09-2012, 08:13 PM

קארתי את כל הפרקים שלך ואני אומר לך- אתה כותב פשוט מדהים
אחי גרמת לי להתרגש, באמת שלא התרגשתי ככה כבר הרבה זמן
תמשיך לכתוב, מחכה לפרק הבא

**Eipam** · 07-14-2012, 12:11 AM

התגובות שלכם מחממות לי את הלב, המון המון תודה :]

כמו שכבר ציינתי, הגענו לחצי הראשון של הסיפור, מפה הכל הולך להשתנות. דמויות נוספות הולכות להכנס אל הסיפור, הכל הולך להיות יותר מותח עם הרבה יותר אקשן, והרבה פרטים הולכים להתברר. אנחנו נכנסים לשלושה פרקים מיוחדים, 13-14-15 שמספרים מה קרה לילדים מתחילת מסעם, איך הם התחילו ומה היה בקרב מול מיוטו!!! מעבר לזה,עדכנתי את עמודי הדמויות עם מידע נוסף, את מדריך הפרקים והלוגו הרשמי התחלף! שימו לב :]

"היום אין לכם שיעורי בית! אבל הכי חשוב, תשקיעו ותלמדו היטב למבחנים המסכמים שלכם, נשארו רק עוד כמה ימים לפני שנצא לספארי בעיר ליליקוב ותוכלו לתפוס את הפוקימונים הראשונים שלכם למסע!" אמרה מורה ממושקפת, ארזה את חפציה ויצאה מהכיתה. שלושים התלמידים קפצו וצהלו, יש להם יום פנוי משיעורי בית, מלבד המבחנים שנותרו להם.
"ויולט, כבר החלטת איזה פוקימון את רוצה לתפוס?" שאל טרי את חברתו לכיתה וארז את תיקו.
"אני רוצה פוקימון חמוד! המורה ללימודי תיאום אמרה שיתאים לי פוקימון קטן וחמוד, שיהיה לנו חיבור טוב בתחרויות וככה נצליח"
"אני רוצה פוקימון מגניב! כזה שיכול לעוף, לשחות, ולעשות הכל!" פנטז טרי.
"צא מהסרט שלך ילד, זה לא כזה פשוט לתפוס כזה!" קטעה אותו קריס.
"מת'?" שאל טרי.
מת', הילד הרציני בחבורה, עוד ישב וכתב משהו במחברתו, הוא שקד וענה על תשובות.
"עזוב אותו, הוא רוצה להצליח!" אמרה ויולט לטרי.
"בשביל מה זה חשוב? העיקר שבמסע שלו הוא יהיה מאמן טוב!"
"תפסיק לחפף, זה יתן לו הרבה כלים להצליח בהמשך!"

לאחר כמה ימים ישבו הילדים בביתה של קריס ולמדו למבחן המסכם על חקר מחוז ג'וטו. הארבעה למדו בבית הספר של העיר ראסטבורו בהוון, עיר הולדתם. את בית הספר ניהלה רוקסאן שהיא גם לא במקרה מנהיגת המכון המקומית.
באפשרותם היתה לבחור מספר מקצועות נוספים מלבד מקצוע האימון והקרב, או התיאום, שהם מקצועות בחירה ולא חובה. טרי, דני ומת' למדו על מכונים ואימון פוקימונים ואילו ויולט למדה על תחרויות פוקימונים ותיאום. חוץ מזה, בחרו הארבעה שלא במקרה ללמוד על מחוז ג'וטו המדהים. "אקרוטיק, העיר העתיקה של ג'וטו. לפני אלפיים שנה נבנה בה מגדל הפח שהוא מקדש שבנו המקומיים למען פוקימון עוף החול האגדי הו-או..." הכתיבה ויולט.
מת', טרי וקריס רשמו במחברותיהם.
"אני אוהב את המחוז הזה..." אמר טרי, "שמעתי שנפתח בספארי איזור שמכיל פוקימונים נדירים ממחוז ג'וטו!"
"וואי זה מעולה!" התלהבה קריס.
"אני אבקש מרוקסאן לתפוס פוקימון משם..."
"כן, גם אני..." אמרה קריס.
"מה איתך מת'?" שאל טרי.
"לי יש כבר יש איזה תכנון, חכו ותראו..." הוא ענה.
"תמיד כל כך מסתורי!" צחק טרי.
"אולי תמשיך לכתוב ותפסיק להוציא את כולם מריכוז?" התעצבנה ויולט ודקרה את טרי עם העט שלה. כשראתה שזה לא ממש עוזר, היא חבטה בו עם ספר בעל כריכה עבה "ג'וטו- אז וכיום".

קבוצה של שלושים תלמידים נכנסה אל תוך שמורת הספארי שליד העיר ליליקוב. הם התחלקו לקבוצות של שלושה והתלוו כל קבוצה אל אחד מעשר המורים של בית הספר. ויולט, טרי וקריס יצרו קבוצה והתלוו עם רוקסאן אל האיזור של ג'וטו בספארי, עליו דיבר טרי כמה ימים לפני. הארבעה הצליחו לעבור את המבחנים עם ציונים יפים, גם טרי, ולכן הם יצאו לתפוס את הפוקימון ההתחלתי שלהם כדי להתחיל את המסע שלהם ברחבי מחוז הוון, כמה ימים אחרי. מת' הצליח לשכנע את רוקסאן והצטרף אליהם לקבוצה מיוחדת של ארבעה. כשהם חולפים על פני שטח עצום של עצים ושבילים ושדות פתוחים, הגיעו סוף סוף הארבעה ביחד עם רוקסאן אל שטח מגודר שהיה בית לפוקימונים נדירים ממחוז ג'וטו.
"אתם יכולים להיות חופשיים, אני עוקבת אחריכם. כשתמצאו פוקימון שמוצא חן בעיניכם, קראו לי ואני אתפוס אותו בשבילכם" אמרה רוקסאן וכתבה דבר מה בפנקס שלה.
השלושה התפצלו, מת' התלווה לקריס.
הם הבחינו בקבוצת יאנמה פראיות שמתעופפות סמוך לעץ גדול וקצה של נחל קטן.
"וואי הן ממש מגניבות!" התלהבה קריס כששמעה את הזמזומים שלהן,"צריך לקרוא לרוקסאן!"
"לא צריך קריס, אני אתפוס אחד בשבילך!" אמר מת', "יש לך פוקדור?"
"כן, קיבלתי אחד... איך תתפוס בשבילי?" אמרה קריס, תוהה.
"צא סניזל!" צעק מת' וזרק פוקדור באוויר, מתוכו יצא סניזל פוקימון הסמור המוכר של מת'.
"מה?! איך?" נדהמה קריס.
"אבא שלי שלח לי אחד מג'וטו, הוא רצה שהפוקימון הראשון שלי יהיה יותר נדיר ויותר חזק!"
"אני מחבבת אותך מת', אתה יודע את זה" צחקה קריס. מת' בחר להתעלם ורק לחייך.
"סניזל, רוח קרירה!" פקד מת'. סניזל פער את פיו ושלח משב רוח קריר מלווה בנטיפים אל עברן של היאנמות. הרוח פגעה ברובן באופן קשה. חלקן ברחו משם, ואילו ארבעה נשארו. אך היתה יאנמה אחת, שלא ויתרה. היא החלה לתקוף את סניזל ושלחה אליו גל סופרסוניק.
"תתחמק!" ירה מת'. סניזל ביצע סלטה באוויר, "מתקפת עילפון!"
סניזל נעלם באוויר. הוא הופיע שוב מאחורי יאנמה ותקף אותה פיזית. היא איבדה את רב כוחה.
"יאנמה!" היא קראה. עיניה וכנפיה זהרו באור אדום, היא שלחה גלים אדומים אל סניזל. אך הוא לא היה מספיק עירני בכדי להתחמק ונפגע.
"אל תוותר! מתקפת מהירות!" פקד שוב מת'. המתקפה עבדה באופן מושלם. יאנמה לא הספיקה להתחמק ונפגעה. היא נפלה מעולפת על הרצפה.
"פוקדור, צא!" קראה קריס וזרקה פוקדור ריק אחד על יאנמה. היא זהרה באור אדום ונכנסה אל תוך הכדור. הוא התנדנד פעם אחת, פעמיים, שלושה, ונדם.
"יש לי יאנמה!" התלהבה קריס וזרקה את הפוקדור באוויר.
"בואי נלך לראות מה קורה עם ויולט וטרי..." אמר מת' וגרר עימו את קריס, שהחלה לנשק את הפוקדור של יאנמה בלי הפסקה.

השניים מצאו את ויולט ורוקסאן נלחמות באייפום פראית. רוקסאן השתמשה בג'יאודוד. פוקימון מסוג אבן. גופו היה אבן מחוספסת עם פרצוף ושתי זרועות שיוצאות ממנה.
"ג'יאודוד, אבנים חדות!" פקדה רוקסאן. אייפום ניסתה להתחמק ממטר האבנים החדות ששעטו אליה, אך הצליחה בקושי ונפגעה. היא נפלה מהענף עליו נתלתה וניסתה לתקוף בצעקה, אך ג'יאודוד היה מהיר יותר ותקף אותה עם בלימה. היא נפלה על הקרקע מעולפת.
"צא פוקדור!" קראה ויולט בשמחה וזרקה את הכדור שהביאה לה רוקסאן קודם לכן. אייפום נלכדה בהצלחה.
"יש! יש לי אייפום ועוד נקבה!" התלהבה ויולט.
"איך את יודעת שהיא נקבה?" שאלה קריס וחיבקה את חברתה.
"לפי השיער על ראשה, האורך שלו מעיד שהיא נקבה. לזכרים שיער ארוך יותר!" הסבירה רוקסאן.
"גם שלי נקבה!" הודיעה קריס והציגה את היאנמה שלה בגאווה.
"מנין לך?" שאל מת'.
"ככה אני החלטתי!" התעקשה קריס. הארבעה טיילו באיזור ומצאו את טרי רודף אחר פיינקו, פוקימון חרק דמוי אצטרובל. הוא תפס אותו ואחז בו בין זרועותיו.
"תזהר טרי!" הזהירה רוקסאן. פיינקו החל לזהור, הוא נראה מתאמץ, ולבסוף התפוצץ בפניו של טרי.
"מתקפת השמדה עצמית..." אמרה רוקסאן. ואז קרה דבר מיוחד ומשמעותי בחייו של טרי. הוא הבחין בו, הגלייגר שעתיד להיות שלו התעופף מענף אחד של עץ לענף שני, מחזיק פרי כחול ועגול אותו הוא בלע במהירות. טרי הניד בראשו לרוקסאן.
"צא נוזפאס!" היא הטילה פוקדור באוויר. מתוכו הגיח פוקימון דמוי סלע כחלחל, אפו גדול ומשולש בצבע אדום ששימש אותו כמגנט, "מתקפת פצצת מגנט!"

טרי, ויולט, קריס ומת' התכנסו בחדרו של טרי. יאנמה, סניזל, אייפום וגלייגר היו איתם ושחקו. טרי הציג להם את הפוקדורים והמפה של הוון אותם קנה וארז בתרמילו.
"אני גם קניתי כאלה, וגם ציוד לתחרויות!" סיפרה ויולט וזפזפה בטלוויזיה. היא עצרה על שידור ישיר מתחרות פוקימונים. מתאם בסביבות גילם הציג למצלמה את הסרט בו הוא זכה בזה הרגע בתחרות האי דיופורד. לצידו עמד פוקימון שועל בצבע כתום עם שש זנבות, וולפיקס.
"שמעתי עליו, שמעתי שהוא מפורסם מאוד בהוון..." אמרה קריס.
"הוא חמוד, גם חתיך!" התלהבה ויולט.
"הוא גיי!!" אמר טרי וכיבה את הטלוויזיה.
"אל תדבר ככה, אני מכירה אותו, פגשתי אותו כמה פעמים, הוא אמר שהוא ישמח להכיר אותי יותר לעומק וללמד אותי טכניקות לתחרויות. הוא יצא למסע שלו לא מזמן והוא כבר להיט, וחוץ מזה שהוא גם שחקן מדהים, הוא משחק באיזו סדרה בערוץ 'הוון ילדים' " הסבירה ויולט.
באותו זמן, על האי דיופורד, יצא דני מבניין התחרות, החליף את בגדיו לבגד ים ויצא לחגוג על החוף את הזכייה בסרט השני שלו, מלווה במעריצות.
הוא נתקל במשהו קשה בחול, סקרנותו גרמה לו לגלות מה הדבר הקשה, ומתוך החול הוא שלף את הפוקימון שלדר. בעזרת כשרונו וההופעה שנתן, הוא נלחם בפוקימון בסטייל עם וולפיקס, הביס אותו למרות יתרון הסוג הברור ולכד אותו. דני אחז בפוקדור של השלדר החדש שלו, כשהוא מלווה בקריאות עידוד מידי המעריצים על החוף.

מסעם של החבורה החל. הם עזבו את בתיהם ועזבו את משפחותיהם בעיר ראסבורו. רוקסאן שהיתה מנהיגת ראסטבורו נתנה אפשרות לתלמידיה להלחם בה בקרב אחד על אחד, או לחזור למכון לאחר מכן ולהלחם מולה בקרב מלא. טרי שהיה כבר להוט להרוויח את התג הראשון שלו, לכד טיילו- פוקימון ציפור הסנונית, והצליח לנצח את רוקסאן בקושי בקרב של שניים על שניים בעזרתו ובעזרת גלייגר.
מייקל וקריס חיכו עם הקרב שלהם והחליטו קודם כל להתאמן עוד ולשוב אל המכון בהמשך.
החבורה עזבה את העיר וצעדה דרומה אל החוף הקרוב, משם היא תפסה מעבורת אל האי דיופורד, שם קריס לכדה את הפאנפי שלה וויולט את סלוופוק.

היתה זו שעת ערב וטרי וויולט יצאו לטיול על חוף האי דיופורד. קריס ומת' היו שם גם הם והתאמנו לקראת קרב המכון שלהם נגד בראוולי מנהיג המכון.
"אם היינו מספיקים להגיע לכאן שבוע קודם, הייתי מספיקה לתחרות של האי" הצטערה ויולט.
"לא נורא, התחרות הבאה בטוח קרובה לפה" עודד אותה טרי, "את מרגישה מוכנה?"
"אני מקווה, אייפום ואני משתדלות מאוד להצליח..." ענתה ויולט בהססנות.
רסיסי קרח נפלו על פניהם של טרי וויולט והשבו את תשומת ליבם.
"מה זה?" שאלה ויולט. הם הבחינו בדני, אותו מתאם מתחיל שראו בטלוויזיה. הוא עמד ממש בסמוך לכניסה של מערת הגרניט ונלחם עם השלדר שלו נגד מאוויל, פוקימון מסוג מתכת.
"שלדר, תשתמש בקרן זוהר קוטבי!" הכריז דני. שלדר ניתר באוויר וירה קרן חדה וארוכה, בצבעי הקשת. מאוויל קפץ וברח מהמתקפה.
"צא פוקדור!" צעק דני וזרק פוקדור ריק ונוצץ אל מאוויל. מאוויל תפס את הפוקדור עם הפה שבזנבו וזרק אותו בחזרה על פניו של דני.
"לעזאזל איתך!" הוא התעצבן. לפני שדני הספיק לעשות משהו מאוויל ברח.
"היי, לא ראיתי אתכם..." אמר דני לויולט וטרי.
"הרגע הגענו, במקרה..." הסבירה ויולט.
"אני דני!" הוא אמר בחיוך לויולט, "נפגשנו כבר כמה פעמים לא?"
"כן, אנחנו יודעים..." אמר טרי. הוא התלהב מאוד מהקרן זוהר קוטבית של השלדר שלו, וכל הסטיגמה שהיתה לו עליו מהטלוויזיה קצת נמוגה.
"נכון, נפגשנו! אז, מה אתה מחפש פה במערה?" שאלה ויולט בנימוס.
"סתם, איזה פוקימון חדש!" הוא הסביר, "אתם?"
"סתם, טיול..." ענה טרי. השניים הציגו עצמם, דני התלהב מאוד מהיותה של ויולט מתאמת מתחילה. הוא הציע לה להצטרף אליו לתחרות הבאה שתתקייים בעיר סלייטפורט, שהמעבורת אליה תצא בעוד שלושה ימים.
דמות לבושה מדים שחורים וכובע שחור השבה את תשומת ליבה של ויולט.
"היי תראו!" היא אמרה לדני וטרי. המאמן שלף פוקדור והוציא את סוויפר, פוקימון הנחש. הוא הזדחל ליד מאמנו שלא הבחין בשלושת הנערים, ויצר ערפל באיזור.
"בטח נראה לו גם!" התעצבן טרי, "צא טיילו! פזר את הערפל הזה!"
פוקימון הציפור יצא מהפוקדור שלו ויצר רוח בעזרת כנפיו שפיזרה את הערפל. המאמן נעלם.
"הוא בטח נכנס למערת הגרניט!" אמר דני.
"ואם הוא יצר ערפל, סימן שהוא מסתיר משהו... שנכנס?"
"אממ..." מלמל דני בחשש.
"אני אבוא איתך טרי, תצטרף דני?" שאלה ויולט.
"טוב נו, בסדר!" התייאש דני. השלושה צעדו במהירות ונכנסו למערה, טיילו מרחף אחריהם. מעט אור חדר מבין סדקים בקירות המערה, כך שהם כן יכלו לראות קצת את המתרחש. לא היה זכר לבן אדם וגם לא לשום אדם אחר או פוקימון בר נוסף.
"מעניין מה הוא זומם!" חשב טרי לעצמו, "היי! יש פה מישהו?!" הוא צעק.
"מה אתה עושה?!" יצאו עליו ויולט ודני.
"אם נעמוד פה כמו מפגרים לא יקרה כלום..." ענה טרי באדישות וחיכה לתגובה.
"הוא אוהב להסתבך החבר שלך" אמר דני לויולט וגיחך.
היתה דממה. סוויפר פרץ מתוך האדמה. הוא הבחין בשלושת הילדים והחל לזחול לעברם.
"כמה שאני שונא נחשים!" הצהיר טרי. טיילו החל להיאבק בסוויפר עם מתקפות ניקור. סוויפר הצליח לעצור אותו ותפס אותו בפיו עם נשיכה. טיילו סבל, וטרי קפא במקומו.
"מה אתה בשוק, הוא עוד שנייה יבלע אותו!" צעק דני בהלם מהאגרסיביות של סוויפר.
"אני לא יכול, אני קופא כשאני רואה נחש..." מלמל טרי ולא ידע מה לעשות. משהו עצר אותו מלעשות משהו. טיילו שלא חיכה להוראות, נופף בכנפיו ויצר רוח חזקה שהוטחה בפניו של סוויפר. הוא שחרר אותו לשנייה ואז נכנס לאדמה במתקפת חפירה. טיילו, פצוע, ריחף באוויר בפרצוף זועם כלפי טרי. סוויפר פרץ שוב מהאדמה ופספס. טיילו התעופף אליו כדי לתקוף במתקפת מקור, אך סוויפר תפס אותו שוב במלתעותיו.
"טיילו, מתקפת ניקור!" התערבה ויולט. אך טיילו לא תקף. הוא החל לזהור באור לבן שכיסה את כל גופו. האור התפשט והתרחב יותר, גיבש לעצמו צורה חדשה. טיילו התפתח לסוולו.
"וואוו!!" התלהב דני. סוולו החדש נראה הרבה יותר רציני, חזק ומיוחד. הוא תקף בשסע אוויר את סוויפר. מתקפה זו יצרה סכין העשויה מאוויר, אבל מאוד חזקה. כשהיא הוטחה בסוויפר, הוא התעלף.
"כל הכבוד לכם ילדים שוטים, הצלחתם להביס את הסוויפר שלי! מבטיח לכם שזה לא נגמר כאן..." מלמל קול אפל. האדם שמכוסה מדים שחורים אותו ראו בכניסה נכנס מתוך חור בקיר. הוא שלף פוקדור, השיב את סוויפר ואז הוציא כדור נוסף, ממנו הוא שחרר רטיקייט, פוקימון העכברוש.
"זה כבר בסדר, סוולו, תקוף שוב במתקפת שסע אוויר!" פקד טרי. סוולו עשה פרצוף חמוץ לטרי ואז בקרן אדומה זוהרת, הוא הסתגר בתוך הפוקדור שלו.
"מה יש?" תהה טרי והוציא שוב את סוולו. זה חזר שוב אל הפוקדור שלו.
"נראה לי שהוא איבד את האמון בך טרי!" אמרה ויולט. האיש התפוצץ מצחוק והניף את אצבעו אל רטיקייט, ואז אל הילדים.
"מה אתה חושב שניתן לך ככה לפגוע בנו?!" התעצבנה ויולט, והשלושה שלפו פוקדורים חדשים.
"גלייגר!" ; "אייפום!" ; "וולפיקס!"
קראו השלושה. מול פוקימון העכברוש נעמדו עקרב מעופף, קופיפה ושועל קטן.
"הבנתי אתכם!" צחק המאמן וזרק פוקדור נוסף באוויר, ממנו הגיח זאנגוס, פוקימון הנמייה.
"סחרור אש!", "עוקץ רעל!", "סטירת בוץ!" פקדו השלושה על פוקימוניהם. מערבולת של להבות, מחטים סגולים ורעילים, ומטחים של גושי בוץ שעטו לעבר רטיקייט וזאנגוס. השניים הצליחו להתחמק.
"אייפום, צווחה!" פקדה ויולט. גלי קול צומרניים נפלטו מפיה של אייפום והחרישו את אוזניהם של שני הפוקימונים.
"גלייגר, עוקץ רעל על זאנגוס!" פקד טרי. גלייגר ירה מטחים של מחטים סגולים לעבר פוקימון הנמייה. רטיקייט קפץ וספג את המתקפה. הוא נפל על הרצפה ונאנק מכאבים.
"הוא מורעל, זה טוב!" התלהב דני, "עכשיו וולפיקס, חפירה!"
פוקימון השועל התחפר אל מתחת לפני הקרקע. זאנגוס נכנס אחריו לתעלה שוולפיקס כבר יצר. "סחרור אש!" צעק דני בחיוך מרוצה. תוך שניות זאנגוס נפלט החוצה בחזרה כשלהבות מקיפות אותו.
"הוא שרוף! מצוין!" שמח טרי. זאנגוס ורטיקייט נעמדו זועמים מול גלייגר, וולפיקס ואייפום והתכוננו להלחם בהם בחזרה.
"שום דבר עוד לא נגמר!" הכריז המאמן.
"האמת שכן, זה עומד להיגמר!" אמר מאמן נוסף שהגיח מאחורי טרי, ויולט ודני. הוא היה גבוה ורזה, בוגר, בשנות העשרים המאוחרות של חייו. לצידו עמד פוקימון מסוג דשא, רוזרייד, הצורה המפותחת של רוזליה. גופו לא גדול במיוחד, ירוק. על ידו השמאלית והימנית פרח אדום ופרח כחול. לגופו הוא עטה מן גלימה ירוקה ועל ראשו פרח צחור ויפיפה, כמו ורד סגור.
"דרו!" נבהל הפושע.
"אני שמח שאתם כבר שמעתם עליי בכת שלכם, כי כשאני אגמור אתכם זה לא יהיה טוב בכלל!" זעם המאמן ששמו דרו, "סופת עלים!"
הפוקימון רוזרייד נשא ידיו גבוה באוויר ויצר מסביבו מערבולת עוצמתית של עלים ירוקים, שהוטחו בשני הפוקימונים ובמאמנם. שלושת הילדים נדהמו. שני פיצוצים נשמעו מפנים המערה. שלושה אנשים רצו לעברם של הילדים, דרו והפושע.
"הצלחנו!" הם צעקו, "הכל בסדר שם?!" הם עצרו מול דרו בתדהמה.
"אתם לא רואים שהובסתי?" הוא שאל במרמור, כשרטיקייט וזאנגוס שכבו עליו מעולפים.
"אממ, כן, כן!" מלמל אחד מהם והשלושה שלפו שלושה פוקדורים כל אחד.
דרו לא אמר מילה, הוא שלף פוקדור מכיסו, זרק אותו באוויר, ומתוכו יצא פוקימון דרקון בצבע ירוק. הוא היה גדול ומרשים.
"פלייגון, קרן על!" אמר דרו. פיו של פלייגון נפער לרווחה, והוא שלח קרן עוצמתית וחזקה בצבע אדום ורדרד. הקרן פגעה בארבעת האנשים והם עפו גבוה אל מחוץ למערה.
"ילדים, כל הכבוד לכם! אבל אני ממליץ לכם ללכת מכאן, לא כדאי שתסתבכו עם האנשים האלה..." הסביר להם דרו.
"אפשר לדעת מי אלה? ומי אתה?"
"אלה חבורה של פושעים, אני עובד עם המשטרה, אלה יותר מדי דברים שאני לא יכול לספר לכם..." הוא הסביר, "נתראה!" הוא אמר ויצא משם.

עבר שבוע מהאירוע במערת הגרניט. דני החליט להצטרף אל החבורה לאחר שהסתכסך עם שני חברים איתם יצא למסע, עד התחרות בעיר סלייטפורט. הוא הבטיח לעזור לויולט להתאמן לקראת התחרות. קרבות המכון של קריס, מת' וטרי התקיימו בהצלחה ובנצחונות מוחצים. קריס הצליחה להביס את מקוהיטה של בראוולי מנהיג המכון בעזרת הפאנפי שלה. מקוהיטה היה פוקימון צהוב שמנמן דמוי לוחם סומו. עיניו מלוכסנות ועל ידיו כפפות שחורות וחזקות. בעוד פוקימון הלוחם מנסה לתפוס את פאנפי בעזרת שתי זרועותיו, התחמק פוקימון הפילון במתקפת גלגול, התנגש בו בחזרה ובכך הביס אותו.
"כל הכבוד!" עודדה קריס את פאנפי. מקוהיטה נפל על הרצפה כשהוא מעולף והקרב הסתיים בניצחון של קריס. בראוולי העניק לה את תג האגרופן.
בהמשך הפליגה החבורה אל העיר סלייטפורט, שם דני ניצח בתחרות וזכה בסרט השלישי שלו. ויולט התאמצה מאוד בתחרות. הסלוופוק שלה ביצע שילוב מדהים של מתקפת אקדח מים ומתקפה על חושית בשלב ההופעה. בשלב הבא בתחרות, הפסידה ויולט בקרב עם אייפום, כנגד מתאם צעיר.
לאחר התחרות דני החליט סופית להצטרף לחבורה על מנת שתהיה לו שותפה באיסוף סרטי התחרויות. הוא נטש את אותם חברים איתם הסתכסך ולא הסכים לגלות מדוע.
בדרכם לעיר מאוויל, תפס מת' אודיש, פוקימון הדשא, כי ידע שיוכל לסייע לו בקרב המכון שלו נגד ווטסון מנהיג מכון החשמל. דני תפס בלספראוט. הם אימנו אותם ביערות ונגד מאמנים שפגשו בדרכם ואז אודיש גם התפתח לגלום .

היתה זו שעת שקיעה, השמיים נצבעו צבע ארגמן. חמשת הילדים השכירו אופניים ותכננו לקצר את דרכם אל העיר מאוויל לפני רדת החשכה, במסע אופניים על הגשר הגדול.
"יאנמה!" צעקה קריס ושחררה את הפוקימונית שלה לחופשי כדי שתרחף לידם כשהם עפים.
"רעיון טוב!" אמר טרי ושחרר גם הוא את גלייגר וסוולו. פוקימון הסנונית סוולו, עוד כעס על טרי, ולכן חזר אל הפוקדור.
הילדים החלו לנסוע ולדווש לאורך הגשר. לא עברו כעשר דקות של נסיעה ודרכם של הילדים נקטעה. הם הבחינו ביצור ענקי, דמוי דרקון, עף בשמיים לכיוונם. הוא נחת לא רחוק מהם על הגשר. מספר אנשים ירדו מפוקימון הדרקון שזוהה כסלאמנס. האנשים לבשו מדים שחורים, כמו הפושעים שבהם נתקלו טרי, ויולט ודני מספר ימים קודם לכן.
קריס לא הוציאה מילה מפיה, אך דרך עיניה היא העבירה מסר לויולט.
"כן, אלה האנשים שסיפרנו לכם עליהם..." לחשה ויולט בתגובה. האנשים לא הבחינו בהם כלל מכיוון שהיו עסוקים.
שלושה מהאנשים זרקו פוקדורים באוויר. מתוכם יצאו שלושה פוקימון זהים, בצבע סגול, דמויי שדים. במקום בו אמורות להיות עיניים, היו שתי אבנים כסופות.
"אלה סבלאיי, פוקימוני רוח. הם ידועים בחמדנותם לאבנים יקרות ולכן הם חיים בדרך כלל במכרות..." הסביר מת' לחבורה.
שלושת פוקימוני הרוח החלו לסרוק את האיזור, ירדו מהגשר וגיששו את האדמה, מחפשים אחר משהו.
"אם אכן האבן נמצאת פה, זה אומר שעוד היום אנחנו נשלוט במחוז הוון!" התלהב אחד מהאנשים. חמשת הילדים הקשיבו בדריכות ותהו מה המתרחש. אחד האנשים הוציא מכשיר קטן שחור מכיסו. רגליים יצאו ממנו והוא הונח על הגשר. אנטנה יצאה מתוכו. היא החלה להסתובב בקצב אחיד ולהשמיע צפצופים מוזרים.
"המכשיר אכן מאתר משהו, השאלה היא מה..." אמר האיש.
"יש לכם מושג מה הם מחפשים?" שאלה ויולט.
"אני לא יודע, אבל מה שאני יודע שזה לא טוב, הם דיברו על להשתלט על מחוז הוון..." ענה טרי, ניצוץ של אקשן נדלק בעיניו.
מהמכשיר נפלטו מספר מכשירים חדשים, כמו מסוקים קטנים שריחפו בעזרת פרופלורים.
"לכו לאתר את האבן ועזרו לסבלאיי..." אמר אחד מהאנשים שהיה לבוש קצת שונה.
הוא לקח צעד קדימה, גופו היה גבוה ורזה. האיש גם אינו היה צעיר כלל, היה לו זקן לבן על פניו, וקמטים הופיעו על מצחו. הוא לבש גלימה סגולה.
"אבן שתשלוט במחוז הוון?" תהתה ויולט בקול.
"אין שום סיכוי בחיים שאני אתן להם לפגוע בבית שלנו!" הכריז טרי, "גלייגר תקוף אותם!"
העקרב המעופף פתח את הצבט שלו על מנת לירות עוקצי רעל. מספר מחטים סגולים פרצו מתוכם, אך חלשים ביותר והם נפלו על הקרקע. גלייגר היה מופתע מעצמו וגם טרי נכנס ללחץ מחוסר התפקוד של גלייגר. אך התדהמה היתה חיובית, כי מיד לאחר מכן פרצה טבעת קטנה בצבע שחור וסגול.
"מה זה?!" הופתע טרי. הטבעת התעופפה בסמוך לאנשים והתנגשה באחד מהמכשירים, שהתפוצצו.
"זאת התחלה של מתקפת פעימת אופל! היא מתקפה עוצמתית, אבל אתם חייבים לעבוד עליה!" נשמע קול מאחורי הילדים. היה זה דרו, שהציל אותם במערה. לידו עמד רוזרייד, פוקימון זר הפרחים. לצידו של דרו עמד אדם נוסף, הוא לבש גלימה שהיתה שחורה חיצונית ואדומה מבפנים. חליפתו היתה בצבע כחול כהה. שיערו הקוצני אדום.
"חברים תכירו את לאנס, אלוף ליגת קנטו וג'וטו וחבר ותיק..."
הילדים התלהבו מאוד מדמותו המרשימה של אלוף הליגה שעמד מולם. "נעים מאוד! דרו אלה הילדים שסיפרת לי עליהם?" שאל לאנס.
"בהחלט, ואני לא מופתע לראות אתכם כאן שוב, בזמן שאני עוקב אחרי החבורת אפסים האלה ממשיכים בעוד מזימה..." צחק דרו, "איכשהו אתם תמיד נמצאים במקום הלא נכון בזמן הלא הנכון!" הוא הוסיף.
"הם מוצאים אותנו, אנחנו לא מחפשים אותם!" אמר דני.
"כן אבל לא במקרה אתם עומדים פה כבר כמה דקות ועוקבים אחריהם..." צחק לאנס.
"טוב, מה, קצת אקשן! וחוץ מזה שאפשר להבין לבד שהם זוממים משהו. הם דיברו על איזו אבן שבעזרתה הם יצליחו להשתלט על הוון!!" התלהב טרי והיה בטוח שהוא מחדש משהו לשני הגברים.
"ידוע, חוששני שמלבד הרס ובלגן הם לא ימצאו פה שום אבן כזאת..." אמר דרו.
"הם רק חושבים שהיא נמצאת פה, ואנחנו נעצור אותם..." הוסיף לאנס.
המכשירים החלו לצפצף ואחד מהסבלאיי שחיפש אחר האבן מתחת לגשר חזר אל מאמניו נלהב.
"הם מצאו משהו..." חייך דרו. מספר אנשים קפצו מהגשר אל הקרקע הנמוכה. סבלאיי החל לחפור באדמה בעזרת ציפורניו בנקודה ספציפית. מכשיר האיתור הגדול שהונח על הגשר צפצף ללא הפסקה והבהב באור כתום. המכשירים הקטנים שיצאו ממנו קודם לכן ריחפו מעל אותה נקודה באדמה בה הסבלאיי חפרו וצפצפו גם הם ללא הפסקה.
רעש חזק נשמע באוויר, רעש מנוע ופרופלור מסתובב. מסוק ענקי בצבע שחור טס בשמיים והחל לבצע נחיתה על הגשר. האנשים בתוכו הבחינו בחבורה, לאנס ודרו.
הם נחתו ויצאו מהמסוק, צועקים. לאנס ודרו נשארו אדישים בניגוד לילדים שנלחצו על כך שהם נתפסו. טרי היה אדיש גם הוא ורצה להלחם.
"בריאן איך אתה לא רואה שיש פה אנשים?!" נשמעה צעקה של אישה. האיש הלבוש גלימה ושמו בריאן הופתע למראה האורחים הלא צפויים שצפו והקשיבו לתוכניתם.
"הראייה שלי לקויה ג'ינה..." הוא אמר לאותה אישה.
"גם אף אחד משאר האפסים לא הצליח" היא אמרה לו במרמור.
לאנס ודרו הנהנו אחד לשני מבלי לומר מילה.
"בואו..." הוסיף דרו לילדים. הם החלו להתקדם אל כיוון החבר'ה הרעים.
"הבאתם אתכם צבא תינוקות?" צחקה ג'ינה, אותה נערה שעתידה לנסות לפרוץ אל בית החלומות של דרו.
"תינוקות? סתמי ת'פה שלך כונפה!" התעצבנה קריס.
"מי את בכלל חתיכת מטומטמת?" ענתה לה ג'ינה בעצבים.
"מי שהולכת לעצור אותך מלמצוא את האבן הזאת..." ענתה קריס. ג'ינה פרצה בצחוק מתגלגל וקר. שלושת הסבלאיי קפצו חזרה אל הגשר כשבידם אבן בצבע כתום, צורתה כשמש. המכשירים נדמו.
"זאת האבן?!?!" התעצבן בריאן כשזיהה את האבן, "אבן שמש?! אין בה שום שימוש חוץ מלפתח סאנקרן לסנפלורה"
דרו ולאנס צחקו גם הם בזלזול. "אמרנו לכם חבר'ה שאין מה לדאוג ופה הם בחיים לא ימצאו את האבן שהם מחפשים".
"מיוטו יכעס מאוד, אבל אולי לפחות נוכל להסתפק בזה שלכדנו את שני הסוכנים שעושים לנו הרבה צרות, מה אתה אומר בריאן?" שאלה ג'ינה ושלפה שני פוקדורים, מתוכם יצאו שני הפרפרים באטרפרי וביוטיפליי.
"רעיון טוב!" הוא אמר ושחרר מתוך פוקדור שהוציא מכיסו פוקימון עתיק דמוי צמח, קראדילי.
"הרשו לי לעזור לנקום בהם! רטיקייט, סוויפר, זאנגוס!" הצטרף אותו אדם לבוש מדים שחורים שפגשו במערת הגרניט.
לאנס שלף פוקדור גם הוא ודרו סימן לו לסגת.
"גלייגר ; אייפום ; וולפיקס ; יאנמה ; סניזל!" קראו חמשת החברים. מול ששת הפוקימונים של הצוות המרושע עמדו כעת העקרב המעופף, הקופיפה הסגולה, השועל בעל ששת הזנבות, השפירית והסמור. הקרב החל, כל אחד נתן מעצמו כמה שיותר. וולפיקס שלח סחרור אש לעבר מתקפת החומצה שירה אליו קראדילי. האש והחומצה יצרו פיצוץ קל. סניזל השתמש בטופרי זעם ושרט במהירות ובעוצמה את ביוטיפליי. הפרפר ניסה להרים אותו בעזרת מתקפת בלבול, אך המתקפה נכשלה מכיוון שמתקפות על חושיות אינן משפיעות על פוקימון מסוג אופל. באטרפרי הצטרף לביוטיפליי וחיפה עליו עם מתקפת קרן איתות. סניזל נפל על הרצפה עם נזק רציני. "ביוטיפליי, ספיגת ג'יגה!" פקדה ג'ינה. הפרפר החל לזהור בירוק ולהקיף בתעופה את סניזל. קרניים ירוקות פרצו מכנפיו של ביוטיפליי ועטפו את סניזל. אנרגיה אדומה פרצה ממנו ונספגה בביוטיפליי.
"אין מצב!" צעק מת', "סניזל, מתקפת מהירות!"
סניזל קם על הרצפה, הוא היה מוטרף. גופו צבר תאוצה והוא רץ, התנגש בבאטרפרי ודחף אותו על ביוטיפליי. ביוטיפליי שלח רוח כסופה. סניזל פער את פיו ויצר רוח קרירה שהתנגדה לרוח הכסופה ופגעה בביוטיפליי. גוש של קרח נוצר על גופו של הפרפר והוא נפל על האדמה.
במקביל, אייפום שלחה מטחי בוץ ברטיקייט וזאנגוס ויאנמה סייעה לה עם זמזום חרק.
סוויפר נאבק בגלייגר. גלייגר שלח נגדו עוקצי רעל, אך אלה לא באמת השפיעו עליו. "גלייגר מתקפת עילפון!" ציווה טרי. גלייגר נעלם ואז הופיע שוב ודחף את הנחש. סוויפר הסתער עליו והתעטף מסביבו. גלייגר שהחל להחנק דקר אותו בזנבו כפי שהיה עושה לטרי, וזה שחרר את אחיזתו מהכאב. "סיבוב פרסה!"
גלייגר תקף ואז נשאב חזרה אל תוך הפוקדור. סוולו יצא במקומו, הביט מסביבו וראה את הקרב. הוא בחר להתעלם כפי שעשה כל פעם שיצא מהפוקדור, והחל לחפש מזון על רצפת הגשר. "סוולו בבקשה!" צעק טרי. בריאן ג'ינה והאנשים צחקו.
"סוויפר תקוף אותו..." פקד מאמנו. הנחש קפץ ותכנן להשתמש במתקפת נשיכה. אך סוולו היה מוכן, הוא יצר סכין מהאוויר ותקף בשסע אווירי, כמעט מעלף לגמרי את הנחש כמו בפעם הקודמת.
"תשתמש בניקור!" שמח טרי לראות שסוולו שוב נלחם, אך סוולו בחר להשתמש שוב בשסע אווירי. סוויפר שכב ללא ניע על הקרקע, מעולף. סוולו חזר שוב אל הפוקדור שלו וטרי שחרר שוב את גלייגר, כדי שיסייע ליאנמה ואייפום לנצח את זאנגוס ורטיקייט.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה להתערב?" שאל לאנס את דרו.
"אתה תראה איך ביחד הם יביסו את כל החמישה, אם יהיה צורך אז נתערב!" הוא התעקש, ואף צחק כאשר סניזל ירה מתוך פיו סילונים של רוח קרירה בגאווה, כאשר הוא עומד על קרחון ובו שני הפרפרים המעולפים. ג'ינה החלה לצעוק ולהשתגע בעצבים ובחרדה על ביוטיפליי ובאטרפרי. סניזל קפץ מגוש הקרח ונעלם באוויר, כשהוא מופיע שוב מאחורי קראדילי ומשתמש בשילוב של מתקפת עילפון ושריטות זעם. וולפיקס הצליח ביתר קלות לשלוח קרן בלבול לעבר קראדילי ולגרום לו לבלבול.
"מפולת סלעים!" צעק בריאן, אך נקטע כאשר רוח קרירה וסחרור אש התנגשו בצמח הפרה היסטורי וגרמו לו להתעלפות.
"בהחלט מרשים! יש פוטנציאל גדול למרות הבסיסיות של הפוקימונים שלהם!" התרגש לאנס. כשהם צוות של חמישה, הביסו גלייגר, אייפום, וולפיקס, יאנמה וסניזל את זאנגוס ורטיקייט.
"אני בשוק, אבל אין מצב כזה בעולם!" התעצבן בריאן ושלף שני פוקדורים נוספים. הסבלאיי קפצו באוויר בכוונה לתקוף. ג'ינה שלפה פוקדור נוסף.
"זה מספיק, עכשיו תורנו! רוזרייד, קרן סולארית!" פקד דרו. פוקימון הורד טען מתוך הפרחים בשתי ידיו קרן עוצמתית. לאנס זרק פוקדור נוסף באוויר ושחרר את דרגונייט, פוקימון הדרקון. גופו היה שמנמן וצבעו כתמתם. "זעם דרקון!" פקד לאנס. דרגונייט פער את פיו ויצר כדור בצבע כחול בהיר. הכדור הפך לקרן גדולה ועבה שגיבשה צורה של דרקון. שתי הקרניים התגנשו בסבאליי, בחבורת הרשעים וניפצו לרסיסים את מכונת האיתור של האבן.
"אם רק היה לנו קצת יותר זמן, האמינו לי שהיינו מביסים אתכם" אמר בריאן וניסה לקום מרצפת הגשר.
"כן, כן בטח!" צחק לאנס. חבורת הילדים צחקה, ואמנם גם היו קצת בשוק מכך שהביסו את הפוקימונים שלהם בקרב לא רשמי. אור ורוד הופיע לצידם של לאנס, דרו והילדים. צורתו התגבשה, והוא הפך לפוקימון קטן, דמוי עובר. הוא אפילו הזכיר סוג של חתול- מיו.
"זה מיו!!" צרחה ג'ינה בהתרגשות. היא קיפלה את שרוול שמלתה וחשפה קעקוע של האות "ר" בצבע ורוד. היא הניחה את אצבעה על הקעקוע והוא זהר.
"זימנתי אותו!!!" היא צעקה.
מיו התאמץ מעט, ונעלם בטלפורט יחד עם דרו, לאנס, טרי, ויולט, דני, קריס ומת'.

מיוטו בכבודו ובעצמו עמד זקוף על צוק המשקיף לחופה של העיר פיושה במחוז קנטו, מולדתו של הפוקימון המשובט. היה זה לילה שקט. הוא הביט אל הגלים השחורים המתנפצים שהחלו להעלם אט אט, במקומם, עלה במוחו חיזיון שהציג את ההווה, במקום אחר, במחוז סינו. היתה זו גבעה ירוקה, עליה האיר אור הירח. היא ניצבה בסמוך לעיר הארת'ום, במרכז סינו, קרוב להר קורונט. לא מזמן נקבר שם אוצר יקר. חמישה אנשים לבושי מדים שחורים עמדו שם, חברים בצוות רוקט המרושע. הם עמדו מסביב לבור עמוק שנחפר באדמת הגבעה. שלושה סבלאיי קפצו מתוך הבור, אחד מהם החזיק בידו חפץ עגול, בוהק בצבע ירוק. מיוטו צחק צחוק מרושע וקר. אומנם נתיניו שנמצאים במחוז הוון טעו בחישוב ואיתרו את האבן הלא נכונה, ואף הובסו על ידי חבורת ילדים, אך עבדיו שנמצאים במחוז סינו איתרו בשבילו את האבן האגדית שבעזרתה הוא ישלוט במחוז. היצור השתגר אל פסגת הר קורונט וצפה בנוף של מחוז סינו. הוא שיגר את אבן סינו אל כף ידו, אחז בה בחוזקה. היא נצצה. הוא הניף אותה למעלה לשמיים. כעת הוא שולט במחוז.

פוקימונים שהופיעו:

**Alice** · 07-14-2012, 12:43 AM

וואווו תקשיב אתה פשוט כישרון
אני בפרק השני עכשיו אני לא מצליחה להוריד את העיינים
הכתיבה שלך פשוט מעולה ומותחת, אומ..מעניין מה יקרה להם בחדר הזה!!

**Roronoa zoro** · 07-14-2012, 02:06 AM

אתה מצליח להפתיע כל פעם מחדש
באמת פרק נהדר ואתה מצליח לרגש אותי כל פעם מחדש
גם השילוב של הדמויות בסיפור ממש טוב
יש לך באמת כישרון
דבר אחד ששמתי לב אליו
"יאנמה!" צעקה קריס ושחררה את הפוקימונית שלה לחופשי כדי שתרחף לידם כשהם עפים
זה הכל נראה לי

**Eipam** · 07-14-2012, 03:13 PM

טל תודה רבה, אשמח אם תמשיכי לקרוא!
רועי המון תודה לך! זו סתם טעות קטנה, התכוונתי בזמן שהם רוכבים כמובן...

**Eipam** · 07-15-2012, 02:14 AM

....

**Eipam** · 07-15-2012, 02:25 AM

הארגון המרושע, צוות רוקט, שניסה פעמים רבות לחולל שינויים בעולם, ללכוד פוקימונים אגדיים ששולטים במחוזות, לגנוב והרוס, עלה על הגל הנכון לאחר זמן רב. הוא השולט כעת במחוז קנטו בעזרתו של מיוטו שמשתף פעולה עימם. נסיונותיו לשלוט במחוז ג'וטו נכשלו, או יותר נכון, עוד לא הושגו. עם זאת, בשעה האחרונה ניסה הצוות להשיג את השליטה במחוז הוון, אך הם נכשלו שוב מכיוון שלא איתרו את מיקומה הנכון של אבן הוון, וגם שני גברים וחבורה של חמש ילדים מוכשרים הצליחו להביס אותם בקרב מהיר. למרות הכל, הלילה היה אכן משמעותי עבור מיוטו העומד בראש צוות רוקט. עוזריו שנשלחו למחוז סינו, הצליחו לאתר את מיקומה של אבן סינו, המפתח לשליטה. מחוז סינו שלהם, הם מחזיקים בכוחות העצומים שמורכבים משלושה פוקימונים- דיאלגה, פאלקיה וגיראטינה.

דרו, לאנס, טרי, דני, קריס, ויולט ומת' נחתו בתור חדר מעט חשוך. היתה זו דירה קטנה, דירת מסתור. הסלון היה קטן, היו שם ספות ירוקות, שולחן עץ קטן, ויטרינת עץ מלאה בתמונות וכלי חרסינה. המטבח היה סמוך לסלון, אבל הוא היה חשוך לגמרי. היה גם מסדרון קטן שהכיל חדרי שינה ומקלחת, כמו בכל בית רגיל.
"ברוכים הבאים לדירתה של ארוסתי!" הכריז דרו, "קאסי!"
"רק שנייה!" נשמעה צעקה נשית מאחד החדרים.
"שבו, אני אביא משהו לשתות..." אמר לאנס ונעלם אל המטבח החשוך. הילדים שמעו צלילים של כוסות זכוכית.
"עכשיו נוכל להסביר לכם את הכל, כל מה שמותר לנו לספר" אמר דרו תוך כדי שהילדים התיישבו על הספות.
"איי! סליחה!" נבהל טרי, כשהבין שהתיישב על זנב של יצור חי שבצבץ מבין כריות הספה. טרי התרומם שוב מעלה ומבין הכריות יצא סקיטי, פוקימון החתלתול. סקיטי ילל וכפכף את טרי עם מתקפת סטירה כפולה. כל הנוכחים בחדר התפוצצו מצחוק.
"סקיטי, באמת, הוא לא התכוון! הוא לא אשם שהתחבאת בין הכריות..." אמרה קאסי, כאשר הגיחה מבין המסדרון החשוך.
"כן סקיטי, מצטער!" התנצל טרי וליטף את לחיו האדומה.
"נעים מאוד, אני קאסי, ארוסתו של דרו ופקידה סמויה ב..."
"ארגון לאומי להגנה על הפוקימונים!" השלים לאנס כשהגיע עם מגש ועליו כוסות זכוכית ושני בקבוקי מיץ, וכמה חטיפים.
"אגודה סודית שלא ידוע עליה יותר מדי, גם לא לנו. יש לנו בוס שאחראי עלינו, ואנחנו הנציגים במחוז הוון, אני וקאסי, מהעיר לארוס" הסביר דרו.
"אוקיי..." מלמלה ויולט והקשיבה בהאזנה.
"האנשים שזכיתם להיתקל בהם כבר פעמיים, אלה צוות רוקט, מכירים? הם נפוצים במחוז קנטו וג'וטו!" שאל דרו.
"בוודאי, הם לא הובסו כבר?" שאל מת'.
"כל כך הרבה פעמים, אבל לצוות הנוראי הזה יש מספיק כוח ואנרגיות בשביל להתעורר כל פעם מחדש, ולהיכשל כל פעם מחדש!"
"אוקיי, אז מה הבעיה?" תהתה קריס.
"הבעיה היא שהמצב השתנה, ועל הארגון המרושע נפל מזל גדול, הם עלו על מקור כוח חזק ביותר וכמעט בלתי מנוצח שקידם אותם, העלה אותם דרגה- מיוטו!" הסבירה קאסי.
"מיוטו הוא שיבוט שנוצר מהפוקימון מיו" הוסיף לאנס. כל הנוכחים בחדר הפנו את מבטם לפוקימון העובר שריחף בחדר.
"למיוטו נהיו אינטרסים רעים, אנחנו לא יודעים מה הם, אבל הוא עומד כרגע בראש צוות רוקט, למרות שאנחנו משערים שהוא עובד תחת פיקודו של אדם אחר, מה שכן, זה לא ג'ובאני מנהיג צוות רוקט המקורי"
"איך זה לא הוא?"
"בואו נגיד שלארגון שלנו יש מספיק כוח ומקורות מידע בשביל לדעת שזה לא הוא, הוא כלל לא נמצא באיזור עכשיו..." אמרה קאסי.
"ואיך האבן הזאת שהם חיפשו קשורה?"
"המישהו החדש הזה שמניע את צוות רוקט ומיוטו, חיפש דרך חדשה לשלוט, כמו תמיד. הוא הבין שהמפתח לשליטה הוא לא עוד איזו מכונה מטופשת או ניסיון השתלטות על פוקימון חזק בדרך של כפייה. הפעם זו צריכה להיות דרך חכמה, דרך שלא נגלית לעיניהם של תושבי האיזור הפשוטים. הוא יצא למסעות של גילויים, ומצא את האגדה על אבני המחוזות" החל לספר דרו, "לכל מחוז באיזור שאתם מכירים, קנטו, ג'וטו, הוון וסינו, קיימת אבן אגדית שטמונה עמוק באדמה. היא המפתח לשליטה בפוקימונים האגדיים שנפוצים באותו מחוז. השליטה בהם מקנה להם את הכוח על כל האיזור. כמעט לכל פוקימון אגדי יש תפקיד בבריאת העולם הזה, אתם מבינים? כל אבן בעצם היא שילוב של מספר אבנים אחרות. למשל במחוז הוון ביתנו, איזה פוקימונים אגדיים אתם מכירים?"
"גראודון וקיוגר..." ענה דני.
"נראה לי שאני תופסת, שניהם שולטים באדמה ובים" הסיקה ויולט. קאסי נראתה מרוצה.
"וראיקוזה, ששולט בשמיים! אתם מבינים? אם הם ישיגו את האבן שהיא המפתח לשליטה בשלושת פוקימונים אלה, תהיה לו שליטה בים, ביבשה ובאוויר! זו כבר התחלה כשיש לך כוחות אלה, מעמד עם כוח, כסף ותומכים בכל מקום. וזה רק במחוז שלנו" הסבירה קאסי. הילדים החלו להבין.
"לגבי מחוז קנטו אם לא הבנתם, הוא לא נמצא בשליטה מלאה של מיוטו, למרות שהוא עצמו הפוקימון האגדי של מחוז קנטו! מלבדו יש לנו את..."
"מיו!" אמר לאנס, "והוא בעצם נקרא אבי הפוקימונים, אומרים שכל הפוקימונים הגיעו ממנו מבחינה אבולוציונית"
מיו חייך בנבוכות, הוא השתגר משם וחזר בצד השני של החדר, כשהגב של כולם הופנה אליו.
"וסינו, אומרים שהוא המחוז הראשון ממנו נברא העולם, ע''י הפוקימון ארכאוס... והוא גם מתקשר לג'וטו. כמו כל המחוזות, כולם קשורים האחד לשני"
"אוקיי הבנתי, הכל טוב ויפה, יש אגדה, אני מניח שהיא אמיתית למרות שזה נשמע הדבר הכי הזוי בעולם, אבל אני רוצה להבין משהו. איך שלושה אנשים וחמישה ילדים יצליחו לנצח צבא שלם של אנשים עם פוקימונים ופוקימון אגדי רב עוצמה שברשותם, או יותר נכון עומד מעליהם?" התחכם דני.
"אף אחד לא אמר שאנחנו לבד! הם אמרו לך שהם הנציגים במחוז הוון חתיכת פוץ!" צעקה עליו קריס.
"את צודקת קריס, וחוץ מחמישתינו, יש לנו בהוון גם את חברי האליט פור. לאנס שהוא מאמן דרקונים מדהים, לא שייך למחוז והוא במקור מג'וטו, אבל הוא מסייע לנו, כי ההתראה החמה יותר כרגע היא על הוון וסינו..." הוסיפה קאסי, "אגב קריס, יש לי הפתעה בשבילך!"
"בשבילי?" שאלה קריס והיתה אובדת עצות.
"בהחלט! אני רוצה לספר לכם שברגע שנתקלתם בחברי צוות רוקט בפעם הראשונה במערת הגרניט ודרו סיפר לנו עליכם, חקרתי עליכם קצת, אתם יודעים שיש לי גישה להרבה מקורות מידע. החלטתי לגייס אלינו אדם מיוחד שיוכל לסייע לנו בצד הטכני של המאבק!" הסבירה קאסי, "מייקל!"
קריס נכנסה לקצת שוק, היא לא ציפתה לראות את אחיה מגיח מתוך המסדרון האפלולי, מגויס גם הוא למאבק.
"אני לא מאמינה!" היה הדבר היחידי שהיא הצליחה להגיד. עכשיו היא ידעה שהם בידיים טובות מכיוון שסמכה על אחיה הגדול בידיים עצומות והיתה בטוחה שגם עכשיו ארבעת חבריה מרגישים כמוהה.
"מה קורה אחותי? שמחה לראות אותי?!" שאל מייקל בחיוך רחב. קריס קפצה עליו וחיבקה אותו חזק. "נראה לך שלא טמבל?" היא צחקה.
"נראה לי שלא..." הוא טפח על גבה.
"ככה עזבת את חברת דבון?"
"אף אחד לא אמר שעזבתי, ובכלל, אף אחד לא אמר שחברת דבון לא משתפת איתנו פעולה..." הוא קרץ. קאסי ודרו צחקו.
"תראו, אני באמת שהייתי שמח לעזור והכל, אבל בואו נגיד שאני קצת מפחד, הייתי מעדיף לא לקחת חלק בעניין ולהמשיך במסע שלי..." נקטע דני.
"בחור צעיר, נתחיל בזה שאין לך ברירה, הפרעת פעמיים לשניים מבכירי הצוות בתוכניותם, אתה מסומן, חמשתכם! מעבר לזה שלא נכלא אתכם פה בדירה, תמשיכו בדרככם ואנחנו נדאג לכך שאתם תעודכנו במה שצריך! במידה וקורה משהו, תמיד תוכלו ליצור איתנו קשר בעזרת המכשיר הקטן הזה!" הצביע דרו על מייקל. מייקל שלף מתוך כיסו שעון יד פשוט ומסר אותו לדרו. "דני, אתה נבחרת לענוד אותו. לחיצה על הכפתור המרכזי יתריע לנו שאתם בסכנה או שאתם צריכים אותנו ואחד מאיתנו יופיע!"
לדני לא היתה יותר מדי ברירה. הוא לקח את השעון והעמיד פני משתכנע ומרוצה. טרי עשה לו פרצוף זועם. המכשיר הסלולרי של מייקל החל לצפצף והוא נעלם במסדרון.
"מה יקרה עכשיו?" שאלה ויולט.
"אנחנו מבררים ואוספים מידע כל הזמן, יש לנו גם מרגלים בצוות רוקט. כרגע אנחנו מנסים לאתר בעצמנו את מיקומה של אבן הוון ולהגן עליה. אם יש צורך אפילו לקחת אותה משם לפני צוות רוקט. לגבי המחוזות האחרים, אלה תפקידם של האגודה לטפל בהם. אנחנו פועלים פה בינתיים וזה הכי חשוב, מכיוון שכרגע המטרה העיקרית של מיוטו בהוון היא למצוא את האבן!" הסביר לאנס.
"חברים!" הגיח מייקל, "קרה הדבר שהכי פחדנו שיקרה!"
"נמצאה האבן?!" שאל דרו, אדום כולו מעצבים.
"מיוטו שולט בסינו, הם מצאו את האבן סמוך להר קורונט..."
"דיי!! גם קנטו וגם סינו, מה זה אומר?!" תהה טרי.
"זה אומר, שהוא מחזיק באבן הירוקה, שמרכיבה את כדור היהלום, כדור הפנינה וכדור הפלטינה- מה שששולט בכוחם של גיראטינה, דיאלגה ופאלקיה! אתם יודעים מה זה אומר?! שליטה בזמן, במרחב ובעולם ההפוך!!"
"מה?! כל כך מהר? הזמן והמרחב זה אומר שליטה בהכל!" העיר מת'.
"נכון, אבל זה לא יקרה כל כך מהר, אל תדאגו! הם נדרשים לאילוף, זה מה שקרה בעבר כשצוות בשם צוות גלאקטיק ניסה להשתלט עליהם והם נכשלו. אני חושש שמיוטו לא יכשל בעניין... משמע יש לנו קצת זמן להרוויח"
הילדים התארגנו לישון והתקלחו. קאסי רצתה לעבור על השישיות שלהם על מנת לתת להם טיפים ועצות.
"גלייגר, סוולו!" קרא טרי וזרק את שני הפוקדורים באוויר, מתוכם הגיחו פוקימון העקרב המעופף ופוקימון ציפור הסנונית שכיסה את פניו עם כנפיו והעמיד פני ישן.
"אייפום, סלוופוק!" קראה ויולט. הקופיפה הסגולה ופוקימון הלוטרה הורדרד הגיחו גם הם מהפוקדור. אייפום טיפסה על כתפה של ויולט ואילו סלוופוק הביט באדישות בנקודה באוויר ופיהק.
"וולפיקס, שלדר, בלספראוט!" קרא דני. פוקימון השועל בעל ששת הזנבות, פוקימון הקונכייה ופוקימון הפרח פרצו גם הם מהפוקדורים. אחרונים היו קריס ומת'.
"יאנמה, פאנפי!" ; "סניזל, גלום!"
מהכדורים שלהם הגיחו פוקימונית השפירית, הפילון הקטן, הסמור והפרח.
"אוקיי, יש גיוון בהחלט, סוגים שונים של פוקימונים, נדירים..." אמרה קאסי וחשבה מעט, "מה מצב התגים והסרטים שלכם?"
"לי יש שני תגים!" ענה טרי.
"לי עדיין אין סרטים, לדני יש שניים" ענתה ויולט בשמה ובשם דני.
"ולי ולקריס רק תג אחד" אמר מת'.
"אוקיי, זה מעניין, אני מבינה שאתם רק בתחילת המסע שלכם, אך צר לי לאכזב אתכם! אתם חייבים עוד פוקימון, חייבים לעבוד עליהם. טרי איך אתה מצפה לנצח בקרב מכון נגד ווטסון מנהיג המכון שמשתמש בפוקימונים מסוג חשמל עם שני פוקימונים מעופפים?" תהתה קאסי.
"טכנית, רק עם פוקימון אחד..." העיר דני, מה שעצבן מאוד את טרי. הוא התעשט על עצמו והגיב, "סוולו לא כל כך מציית לי מאז שהוא התפתח, הוא פגוע ממני על זה שלא הצלחתי להגיב ולעזור לו לנצח את הסוויפר של אחד מצוות רוקט, לכן הוא התפתח ומאז הוא ככה, מתחבא, חוזר לפוקדור"
"חשבתי שהוא סתם עצלן... אני מבינה! מה דעתך להשאיר אותו אצלי ואני אנסה לעבוד איתו?" שאלה קאסי.
"אממ..." טרי היה מופתע ולא ידע מה לענות, הוא לא ציפה לכך.
"ולגביך דני, הבלספראוט מוצא חן בעיניי מאוד, אוכל להלוות אותו ממך לכמה זמן?"

הילדים נשארו לישון בדירה אותו הלילה והובטח להם שהם יוחזרו ישירות אל העיר מאוויל. דני וטרי השאירו את בלספראוט ואת סוולו אצל קאסי לאימונים. למחרת בבוקר לאחר שאכלו ארוחת בוקר מזינה מכל טוב, שלח מיו את הילדים הישר אל מרכז העיר. דבר ראשון שטרי עשה כשהגיע לעיר היה לחפש פוקימונים חדשים לצוות שלו על מנת לחזק את השישייה שלו, מכיוון שנשאר רק עם גלייגר.
הוא התפצל מכלל החבורה והתקדם לצפון העיר. גלייגר נפלט מתוך הפוקדור וריחף מעל טרי. העקרב החליט להתקדם הלאה. "היי, חכה גלייגר!" צעק טרי ורץ אחריו אל היציאה מצפון העיר. הנוף של הבתים ושאר המבנים החל להעלם אט אט, טרי וגלייגר מצאו עצמם בטבע, כאשר הטמפרטורות נהיו יותר גבוהות. הנוף נהיה מעט הררי. טרי ידע שהעיירה לברידג' נמצאת באיזור, שם נמצא מכון האש. גם הר צ'ימיני לא רחוק. אך יש לו עוד מרחק ללכת. הוא הגיע למדבר בדרך הנקראת "דרך 111". סופת חול קלילה התחללה לא רחוק ממנו עמוק במדבר.
"למה דווקא לכאן הבאת אותי?" תהה טרי. גלייגר לא ענה לו. ויולט הגיעה פתאום.
"עקבתי אחריכם כי שיעמם לי, התחרות הבאה נמצאת בעיירה ורנרדוף לא רחוק מכאן... כולם מחכים! קריס רוצה כבר להכנס אל המכון!" היא אמרה.
"אין בעיה ויו, רק תני לי ולגלייגר למצוא את החבר החדש שלנו בצוות..." אמר טרי והבחין ביצור לא גדול במיוחד, דמוי ארמדיל, מתחפר בחול הזהוב. גופו היה צהוב, מחוספס. היה לו זנב לא ארוך במיוחד ותופרים איתם התחפר.
"סנדשרו, אתה תהיה שלי! קדימה גלייגר עוקצי רעל!" פקד טרי. גלייגר החל לירות מקצה זנבו מחטים סגולים ארוכים. סנדשרו היה זריז. הוא נעלם בתוך האדמה החולית. גלייגר חיפש אותו בסריקה על האדמה, והופתע מאוד כאשר סנדשרו פרץ מתוך החול והתנגש בו, מפיל אותו אל הקרקע. סנדשרו הסתער עליו בשריטות, אך גלייגר בעצבים דקר אותו עם קצה זנו ופוקימון הארמדיל נרתע מעט אחורה. "גלייגר מתקפת עילפון!"
גלייגר נעלם במקומו, הוא הופיע שוב מאחורי סנדשרו ודחף אותו. סנדשרו נחלש מאוד.
"צא פוקדור!" צעק טרי והשליך כדור על פוקימון הארמדיל. זה הצליף בכדור עם זנבו, העיף אותו ואז ברח אל תוך האדמה. הכדור עף ופגע באיזה קקטוס שצמח שם בסביבה.
למרבה הפתעתו של טרי, הקקטוס זהר באור אדום ונשאב אל תוך הפוקדור.
"זה פוקימון?!" הוא תהה.
"קק-נייה!!" אמר הקקטוס שיצא מתוך הפוקדור. הוא סימן אגרופים עם שתי זרועותיו.
"הוא רוצה להלחם..." אמרה ויולט.
"אני רואה, אולי הוא יהיה יותר שימושי מסנדשרו..." חייך טרי, "גלייגר, סיבוב פרסה!"
גלייגר זהר באור ירוק. הוא התנגש בקקנייה והסב לו נזק בגלל יתרון סוג המתקפה עליו. לאחר שתקף הוא חזר אחורה. מכיוון שלטרי לא היו פוקימונים נוספים הוא לא חזר לפוקדור.
הזרוע של קקנייה זהרה באור ירוק והוא הטיח אותו בגלייגר, עם מתקפת זרוע מחט.
"גלייגר, עוקץ רעל!" מחטים סגולים נורו מקצה זנבו של גלייגר. קקנייה נכנס למצב לחץ ורץ במעגלים מפחד. הוא התחמק מהמחטים. גלייגר ריחף מעל טרי.
"קדימה טרי, כולם מחכים לנו, הם רוצים להמשיך את המסע!"
"בסדר ויולט, עוד מתקפה אחת והקקנייה הזה שלי!" הוא אמר בביטחון, "גלייגר, מתקפת עילפון!"
גלייגר נעלם לפתע ממקומו והופיע מאחורי קקנייה הקטן שעמד, כמעט מותש לגמרי. הוא התנגש בו בחוזקה. קקנייה חסר האונים התעלף במקום. "צא פוקדור!" קרא טרי.
פעם נוספת פגע הפוקדור בקקנייה, הפעם במכוון. צמח הקקטוס נשאב לתוכו, והכדור התנדנד על הקרקע. פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית והוא נדם.
"יש לי קקנייה!!!" התלהב טרי והרים את הפוקדור שלו לאוויר.

בדרכם חזרה אל מרכז העיר, פגשו השניים במת' שהגיע גם הוא מכיוונם, פוקדור חדש בידו. הוא לכד מגבי בתחתית הר צ'ימיני.
"דיברתי עם קריס, היא באמצע קרב המכון מול ווטסון..." עדכן אותם מת'.
"ואיפה דני?" התעניינה ויולט. טרי עשה פרצוף חמוץ.
"קונה דברים לתחרויות או משהו כזה, נראה לי שהוא גם הלך להתאמן קצת עם שלדר ווולפיקס..."
"יותר טוב, בואו נלך לעודד את קריס?" אמר טרי בזלזול ושמח שדני קצת רחוק מהם.
"אפשר, אני נלחם אחריה!" חייך מת' בנחישות.
השלושה נכנסו אל המכון שניצב במרכז העיר. הוא היה מבנה עגול בצבע צהוב עם כיפה בצבע אדום. דלת הכניסה נפתחה אוטומטית כשהגיעו. הם סרקו את אולם הכניסה שהיה לא גדול במיוחד. מארחת אדומת שיער קיבלה את פניהם בברכה והנחתה אותם לטפס במדרגות על מנת להגיע למושבי הקהל בזירת הקרב.
"אני כאן חבר'ה!" צהלה קריס ורצה אליהם דרך גרם המדרגות, האייפום של ויולט איתה, יאנמה ופאנפי. בידה היא אחזה בתג הדינמו שהרוויחה בקרב המכון.
"מזל טוב!!" חיבקה אותה ויולט.
"מת', ווטסון מחכה לך לקרב, הוא יתחיל בעוד שעה. בינתיים הוא מרפא את הפוקימונים שלו..." אמרה קריס.

עברה שעה, בה הכיר ווטסון את הילדים. הוא היה מבוגר, מקריח, שיערו לבן. הוא לבש מכנסיים צהובות וסווטשרט חום. הוא סיפר להם שיש לו פוקימון בעייתי שהוא מעוניין לתת בסוף הקרב עם מת', אבל הוא יתן אותו לאחד המאמנים ולא המתאמים. טרי התלהב מהעניין, והוסכם שהוא יקח אותו מכיוון שהיה חסר לו פוקימון לקרב מול ווטסון.
החבורה עלתה אל היציע של הקהל, ישבו שם כמה מעריצים. הזירה היתה זירת קרב רגילה. את האולם האירו אלפי נורות קטנות שבצבצו מתוך התקרה ואת חלק מקירות הזירה.
הקרב בין ווטסון ומת' החל- מגנמייט נגד סניזל.
מגנמייט היה פוקימון דמוי מגנט, היתה לו עין אחת גדולה על עיגול מתכת ומשני צדדיו מגנטים.
הקרב נגמר בנצחונו של מגנמייט על סניזל. לסיבוב השני הוציא מת' את מגבי. מגבי שהיה לו יתרון סוג על מגנמייט הביס אותו, וגם את הפוקימון שהיה אחריו- וולטורב, פוקימון חשמלי דמוי פוקדור.
בסיבוב השלישי, הביס מנקטרייק הזאב החשמלי את מגבי.
"קדימה גלום, הכל תלוי בך!" קרא מת' ושחרר את פוקימון הפרח אל הזירה.
"מנקטרייק, נשיכה!" פקד ווטסון. הזאב הסתער על גלום ותפס בו במלתעותיו. גלום ניזוק מעט.
"גלום, שחרר אותו ממך עם אבקת שיתוק!" פקד מת'. גלום שחרר אבקה כתומה מתוך הפרח שעל ראשו. מנקטרייק שאף את האבקה ונכנס למצב של שיתוק קל.
"משיכה!" פקד ווטסון. מנקטרייק קרץ ושחרר מספר לבבות ורודים שהתנגשו עם גלום וגרמו לו להתאהב.
"גלום נקבה?!" נדהם מת'. טרי וקריס צחקו.
"אם המתקפה עבדה עליה אז כנראה שכן..." חייך ווטסון.
"ספיגת ג'יגה!" פקד מת' בלחץ. גלום לא הגיבה, היא נראתה מכושפת ממנקטרייק שהסתער עליה עם ניב ברק והותיר בה נזק נוסף.
"אני לא יכול לתת לזה להמשך..." נבהל מת'. הוא חיטט עמוק בתיקו ומצא שם גרגר צהוב וחמוץ, ניגש אל הזירה והאכיל את גלום. היא התעוררה על עצמה, וחזרה אל הקרב.
"מעולה!! ריקוד עלי כותרת!!"

החבורה הקימה מחנה ביער קטן בדרכם לעיירה ורנרדוף לתחרות של ויולט ודני. שלושה ימים קודם לכן הם הביסו את ווטסון בשלושה קרבות מכון, בהם זכו טרי, מת' וקריס בתג הדינמו. טרי לכד קקנייה במדבר שבדרך 111 וקיבל אלקיד מווטסון. ואילו מת', לכד מגבי בתחתית הר צ'ימיני וגילה שהגלום שלו נקבה. אותו יום, לפני שהקימו את המחנה, לכדה קריס פוליווירל, פוקימון הקרפד. גופו היה כחול ועגול, ועל בטנו הלבנה היתה ספירלה שחורה.
כולם נרדמו, מלבד ויולט, שהתרגשה מאוד לקראת התחרות שלה. היא והסלוופוק שלה יצאו מהשק שינה ובהו בשיחים. סלוופוק היה אדיש במיוחד, ולמרות שאייפום או כל פוקימון אחר הוא לא עמית לשיחה, אם זה תלוי בסלוופוק, אז בכלל.
משהו משך את תשומת ליבו. הוא קם על ארבע רגליו והחל להתהלך. "סלוופוק?" שאלה ויולט. מיו הגיח לפתע, דרו אחריו.
"דרו?!" נבהלה ויולט, "מה קרה?"
"אין מה להילחץ. תעירי את החברים שלך, אנחנו צריכים אתכם דחוף למשימה חשובה!"
"למה כל כך מאוחר?"
"עכשיו ויולט!! זה קורה הלילה וחייבים להציל אותו..."
"את מי?"
"ויולט?" שאל טרי מתוך שינה. מת' התעורר אחריו.
"אין צורך הם כבר קמים..." אמרה ויולט ביאוש.
"טרי, תעיר את דני! קריס, תארזו את הדברים שלכם, אנחנו נוסעים עכשיו לג'וטו לחלץ פוקימון חשוב מידיו של בריאן הזקן..." הסביר דרו.
"מי זה בריאן?" שאל דני מתוך שינה.
"הזקן עם הקרדילי שנלחמנו בו על הגשר..."
תוך עשר דקות ארזו הילדים את חפציהם, את שקי השינה והפוקימונים שהיו בחוץ.
מתוך השמיים הגיח דרגונייט ועליו רכוב לאנס. הוא נחת ליד החבורה.
"מה הולך חבר'ה?" זרק לאנס והשיב את דרגונייט לפוקדור.
הילדים הנהנו.
"עכשיו!" הכריז דרו. מיו התאמץ מעט, הוא עצם את עיניו. בשנייה אחת מצאו עצמם הילדים ביער סבוך עוד יותר מהקודם. היה זה לילה מעט קריר, רוח קרירה נשבה.
במקום שבו נחתו הילדים עמד קודם לכן ספינראק- פוקימון העכביש, אך הוא ברח אל בין צמרות העצים. "הוא כאן, ביער איילקס!" לחש דרו. הם שמעו פיצוץ קל לא רחוק מהם. "ידעתי, בואו אחריי!" הוא צעק להם כאשר הוא ולאנס רצים בעקבות הפיצוץ. אור קטן בצבע ירוק בוהק היה לידם. הם הבחינו בפוקימון סלבי, מרחף באימה, נבהל מדרו ולאנס. בסמוך אליו, צמח מעין סבך עמוס, כמו גוש, של קיסוסים ושיחים שכיסו משהו.
קרן קרח בצבצה מבין הצמחים והקפיאה אותם. מישהו ניסה לקדוח חור בהם בצד אחד, ובצד השני מישהו ניסה לשרוף הכל.
"תתרחקו!" נבהל סלבי ועיניו זהרו באור כחול, מה שגרם ללאנס ודרו להתעלף.
"לא סלבי! לא באנו לפגוע בך...!" צעקה קריס.
בריאן פרץ מתוך הצמחים, ראמפרדוס ואומאסטר לצידו, הפוקימונים המאובנים, הדינוזאור והאומניט.
"שוב פעם אתם באים?! להביור! קרן קרח!" פקד בריאן. סלבי הבין שהילדים לצידו מכיוון שבריאן תוקף אותם.
"אני רוצה לסיים עם הזקן המעצבן הזה! יאנמה, פאנפי, פוליווירל!" צעקה קריס וזרקה שלושה פוקדורים, מתוכם הגיחו פוקימונית השפירית, הפילון הקטן והקרפד.
"פוליווירל קרן בועות! זמזום חרק! גלגול!"
פאנפי התקפל לצורה עגולה. הוא נלחם בדחיפות עם אומאסטר שהשתמש בגלגול גם הוא, אך אומאסטר היה חזק יותר ופאנפי נפל על הקרקע. פוליווירל ירה מתוך פיו צרור של בועות תכולות שהתנגשו בראמפרדוס והסבו לו נזק קליל. יאנמה ירתה גלים אדומים מפיה לעבר אומאסטר. זה התגלגל והתחמק. הוא ירה קרן קרח ופגע בה. היא נפלה מעולפת על הקרקע.
"פאנפי, כוח עתיק! פוליווירל, היפזונה!"
פאנפי יצר כדור לבן ובוהק שנראה כמו קריסטל. הוא נשלח לעבר ראמפרדוס, אך זה שרף אותו עם מתקפת להביור. אומאסטר התחמק ממתקפת ההיפנוזה ודחף את פוליווירל עם גלגול.
"קרן קרח! דריכה!" פקד בריאן. קרן הקרח הדקה שירה אומסטאר פגעה ישירות בפאנפי ועילפה אותו. ראמפרדוס הסתער על פוליווירל למרות שניסה להתחמק ודרך עליו עם כף רגלו הגדולה.
"הו לא!" נבהלה קריס והשיבה במהירות את פוליווירל אל הפוקדור שלו.
"אין מצב!" אמרו דני וויולט יחדיו, "צאו כולכם!"
שני המתאמים הטילו את פוקדוריהם ושחררו לחופשי את אייפום, סלוופוק, שלדר וולפיקס.
"סלוופוק, אקדח מים! אייפום, ניתור!" ; "וולפיקס, קרן בלבול! שלדר, קרן זוהר קוטבי!"
שלדר ירה מתוך פיו קרן דקיקה בשלל צבעי הקשת לעבר ראמפרדוס.
"הגן עליו!" צעק בריאן. אומסטאר הסתער במהירות לקדמת הדינוזאור וספג את המתקפה, אך לא ספג נזק רציני. ראמפרדוס הרים ידיו באוויר ומהשמיים ירד גשם של סלעים, שנחתו על סלוופוק שהיה איטי בכדי להגיב ועל וולפיקס שעוד לא הספיק לירות את קרן הבלבול. אייפום הצליחה להתחמק בעזרת מתקפת הניתור, וקיפצה מסלע לסלע. היא נחתה בעזרת מכה קריטית ופגעה בראמפרדוס, אך לא הותירה לו נזק מיוחד.
"אייפום, פעימת מים!" פקדה ויולט, "סלוופוק, מתקפת פסיכי!"
ערימת הסלעים החלה לזהור באור כחלחל והיא ריחפה באוויר, משחררת את וולפיקס וסלוופוק לחופשי. אייפום יצרה כדור כחלחל מתוך זנבה וזרקה אותו אל בין הסלעים. שתי המתקפות התנגשו וגל גדול של מים בשילוב סלעים הועף לעבר אומסטאר וראמפרדוס. שתי המתקפות הזיקו להם מאוד.
"מעולה ויולט!" עודד אותה טרי. סלוופוק התעלף, כך גם וולפיקס. "שלדר סיבוב מהיר!"
פוקימון הקונכייה צבר מהירות והסתובב באוויר, מנסה להתנגש בראמפרדוס. אומסטאר השתמש בגלגול ודחף את שלדר בחזרה, מעיף אותו על העץ ומעלף אותו.
"להביור! קרן קרח!" מערבולת של אש וקרן קרח עשו את דרכן לאייפום. היא לא הספיקה להתחמק והם פגעו בה, כשהיא מעולפת על הרצפה.
"עכשיו תורי טרי!" אמר מת' כשהבחין בטרי שולף פוקדור.
"מגבי, גלום, סניזל, צאו!" צעק מת'. פוקימונית הפרח, פוקימון הסמור ופוקימון האש הצעיר הגיחו מהפוקדורים שלהם.
בריאן צחק, "תראו כבר כמה פוקימונים שלכם הבסתי, ואתם לא נכנעים! סלבי יהיה שלי היום!"
"תשכח מזה אדון! סניזל, רוח קרירה! מגבי תשתמש בזנב ברזל! גלום, תשתמשי בספיגת ג'יגה!" פקד מת'.
"קרן קרח אומסטאר!" פקד בריאן. פוקימון האומניט פער את פיו וירה קרן דקיקה בצבע תכלת. סניזל ירה רוח קרירה לעבר הקרן והסיט אותה מעט הצידה כדי להציל את גלום, שהיתה המטרה של הקרן. גלום ניצלה זאת ויצרה גפנים ירוקים בוהקים שפרצו מתוך הפרח שעל ראשה ותפסו את ראמפרדוס.
"זריקת אבן!" צעק בריאן. מגבי תפס תאוצה, קפץ באוויר וכשזנבו התעטף במתכת, הוא הטיח אותו באבן שראמפרדוס זרק, ופירק אותה לאבנים קטנטנות. הוא תקף שוב בזנב ברזל והטיח אותו בראמפרדוס כדי לעכב אותו, בזמן שמתקפת ספיגת הג'יגה אחזה בדינוזאור הגדול והחלה לשאוב ממנו אנרגיה.
"אומסטאר, עזור לו!"
"רוח קרירה סניזל!"
אומסטאר החל להתגלגל במהירות, מתנגש ומנער את סניזל ממנו ובכך פוגע בגלום ומפריע לה להשתמש במתקפה.
'יש לי רעיון... אומסטאר מונע מראמפרדוס להיפגע, ודינוזאור הגדול הזה איטי מאוד' חשב לעצמו מת', "סניזל, מתקפת עילפון על אומסטאר!"
פוקימון הסמור נעלם ממקומו והפתיע את אומסטאר מאחור, בעט בו על הרצפה ונעמד עליו.
"תעיף אותו ממך בגלגול!" צעק בריאן ופעם ראשונה נראה מעט לחוץ בקרב. לפני שהוא הספיק לעשות את זה, מגבי ירה להביור והקיף את ראמפרדוס בלהבות, ומתקפת ספיגת ג'יגה התעטפה מסביב לאומסטאר והחלה לשאוב ממנו אנרגיה לעבר גלום.
אומסטאר ניזוק מאוד, מכיוון שלמתקפת ספיגת הג'יגה היה יתרון כפול עליו. אך למרות הכל הוא החל להתגלגל במהירות והעיף את סניזל ממנו אל מעגל הלהבות שהקיפו את ראמפרדוס. סניזל ניזוק ביותר. וראמפרדוס תקף אותו גם בלהביור והוא כמעט והתעלף.
"ריקוד עלי כותרת!" פקד מת'. עלי כותרת ורודים פרצו מתוך גלום ופגעו באומסטאר, שהתעלף סוף סוף.
"מעולה!" שמח מת'.
"לא כל כך מהר!" עצר אותם בריאן וזרק פוקדור נוסף לאוויר, ממנו פרץ קראדילי, "ראמפרדוס, מפולת סלעים!"
מתוך השמיים נפלו סלעים נוספים שכיבו את מעגל האש. הם פגעו גם בסניזל וגלום ועילפו את גלום.
"סניזל, רוח קרירה, מגבי, להביור!" פקד מת'. הרוח הקרירה והלהביור הוטחו בקראדילי והסבו לו נזק חמור ביותר בגלל יתרון הסוגים.
"כדור אנרגיה!" פקד בריאן. כדור ירוק וזוהר פרץ מתוך פיו, התנגש בסניזל, התפוצץ ועילף אותו.
"מגבי, אגרוף דינאמי!" פקד מת'. מגבי רץ לעבר קראדילי והטיח בו אגרוף מתפוצץ, שגם גרם לו לבלבול. ראמפרדוס הסתער עליו עם מתקפת דריכה ועילף אותו סופית.
"טוב, עכשיו תורי!" הכריז טרי ושחרר את גלייגר, קקנייה ואלקיד.
"קקנייה, קשר דשא!" פקד טרי. דשא ארוך פרץ מהאדמה, התלפף סביב רגליו של ראמפרדוס והפיל אותו על הרצפה.
"גלייגר, עוקץ רעל על קראדילי!"
"כדור אנרגיה!"
גלייגר לא הספיק לתקוף והתחמק מכדור האנרגיה, אך זה פגע בסלבי והפיל אותו על הקרקע.
ראמפרדוס תפס אותו ותקף אותו בדריכה, הוא עמד מעליו.
אלקיד הסתער על קראדילי במתקפת בעיטה נמוכה ועילף אותו, כשגלייגר סייע לו עם עוקצי רעל.
"מעולה, רק ראמפרדוס נשאר, אך סלבי בידיו..." אמר דני.
כל הפוקימונים של החבורה שכבו מעולפים על הקרקע. רק טרי עמד שם בגבורה עם הקקנייה שלו שעמד כמעט מותש לגמרי. לצידו של קקנייה ירו בעוז גלייגר ואלקיד מתקפת פריקה ופעימת אופל חלשה לעבר ראמפרדוס.
"היזהר טרי!" צעקה ויולט באימה. סלבי שכב מלא רחמים מתחת לרגלו של ראמפרדוס. העיניים הכחולות שלו נצצו מפחד וחוסר אונים.
"מיוטו רוצה אותו איתנו, אל תתערבו!" שאג בריאן.
"למה נראה לך שזה מעניין אותנו בכלל?!" צחקה קריס בזלזול.
"אני אוהב את הציניות שלך קריס..." אמר לאנס, שהתאושש מההתקפה של סלבי. הוא סייע לדרו לקום על רגליו גם. "זקוקים לעזרה?"
"לא זה בסדר, אני אסיים את זה כבר!" אמר טרי והמשיך להלחם בעוז.
'הייתי מפיל את ראמפרדוס שוב עם קשר דשא, אך אני מפחד שהוא ירמוס את סלבי לגמרי' חשב לעצמו טרי, אבל אם מתקפת העילפון תעיף אותו לצד השני...'
דרו צחק כשראה את סלבי מתחת לרגלו של ראמפרדוס.
"מה מצחיק אותך דרו?" שאל לאנס.
"סלבי לא טיפש, הוא יודע שהוא יכול להשתגר משם ולהנצל, אני חושב שהוא בודק את האמינות שלנו, הוא יודע מה אנחנו רוצים..." הסביר לו דרו.
"יש משהו בדבריך" הסכים לאנס.
"בעיטה נמוכה אלקיד, גלייגר מתקפת עילפון, קקנייה, קשר דשא!" פקד טרי.
אלקיד בעט בראמפרדוס, גלייגר סייע לו עם בעיטה כחלק ממתקפת העילפון. הם הזיזו את סלבי מעט, ואז הדשא של המתקפה של קקנייה אחז ברגליו והפיל אותו על הקרקע, כאשר סלבי כבר משוחרר ממנו. סלבי השתגר משם והופיע שוב באוויר לצידו של מיו.
"אתה רואה..." אמר לו מיו בטלפתיה, "אתה חייב לעזור לנו, גם אתה בסכנה"
"נדבר על זה כשנביס את הראמפרדוס הזה!" ענה לו סלבי. הוא טען קרן סולרית, מיו חיקה אותו. שתי קרניים בוהקות פרצו מפיהם והוטחו בדינוזאור הגדול, העיפו אותו על בריאן הזקן והרחיקו אותם משם.
החבורה מחאה כפיים.
"כל הכבוד לכם, באמת, עשיתם עבודה מדהימה!" אמר דרו לשני הפוקימונים האגדיים.
"ובאשר אליכם ילדים, הייתם מעולים, הייתם תותחים! ממש חוד החנית!" התגאה לאנס.
"נעוף מכאן אל הדירה?" שאל דרו. בלי לחכות לתשובות, החבורה נעלמה אל דירת המסתור, חזרה להוון.

הילדים נשפכו ושקעו חזרה לשינה עמוקה. דרו, קאסי, לאנס ומייקל ישבו בסלון וערכו ישיבה.
"הם היו טובים, אומנם בריאן הביס כמעט את כולם, אבל הם הצליחו לנצח אותו קאסי! היית צריכה לראות אותם!" סיפר דרו.
"אני שמחה לשמוע, בגלל זה, זה לא מספיק. הם צריכים להגיע לרמה כזאת שפוקימון אחד מקסימום שניים-שלושה מביסים פוקימון אחד של אחד מהמנהיגים של הצוות, כמו בריאן או ג'ינה..." אמרה קאסי.
"קאסי, לאנס ודרו אלופי מחוזות! הילדים האלה רק בהתחלה של המסע שלהם להיות אלופים. אמנם יש בהם פוטנציאל, אבל את שוכחת את זה..."
"אני לא שוכחת, אני חוששת שיש להם הרבה לעבור לפני שאנחנו נוכל לגייס אותם רשמית לאגודה הזאת!" היא הסבירה.

מת' צוטט להם מהמסדרון. הוא החל לעשות את דרכו חזרה אל חדר השינה, שם ישנו הילדים על מזרונים. בדרכו הוא נתקל בסלבי ומיו מרחפים. "למה אתה לא ישן ילד?" שאל אותו סלבי.
"נדודי שינה, סקרנות, מחשבות..." ענה לו מת'. מיו הוביל אותו אל חדר עבודה קטן. היה שם שולחן כתיבה ועליו שני מכשירי טלפון ושלושה מסכי מחשב דלוקים.
"אני לא אשקר לך מת', אבל זה ידוע שהמצב לא טוב..." אמר לו מיו.
"אני יודע, אני חושב שהחברים שלי חושבים שזאת עוד סתם הרפתקה, הם כנראה לא מבינים מספיק... אני מודע לדברים, אחי הגדול היה פעם מאמן שהסתבך עם צוותים מרושעים כאלה במסעותיו. הוא נתקל בהם, הם אכזריים. ואני מבין שאם צוות רוקט שולט בכמעט שני מחוזות אז כנראה שהמצב לא טוב..."
"אל תדאג, אנחנו ננצח במאבק הזה!" עודד אותו סלבי.
"תגיד מיו, אפשר לשאול אותך שאלה?" התעניין מת'.
"שאל..." הוא ענה לו בסבלנות.
"מה הקשר שלך למיוטו?" שאל מת'.
"בעבר מדענים ששכרו צוות רוקט ניסו לשלוט בי, אך הם נכשלו. הם מצאו שערה שלי, ממנה הם יצרו שיבוט, מיוטו. פוקימון שמטרתו להיות מרושע וחזק יותר ממני, שיעזור להם להשיג את מטרתם. בהתחלה מיוטו סייע להם, הוא רדף אותי, אך כשהוא הבין שהוא עושה טעות הוא עזב אותם, פוצץ את המעבדה שהיתה באחוזת הפוקימונים בקנטו וחזר לדרך הישר. בהתחלה היה שקט, אך משום מה הוא חזר לעבוד איתם, אני לא מבין מדוע..." הסביר מיו.

"בכל מקרה, אנחנו בדרך הנכונה, סלבי איתנו, למיו הוא הקשיב כששלחתי אותו קודם, ועכשיו דיברתי איתו ואחרי איך שהם הצילו אותו הוא השתכנע סופית. מיוטו צריך אותו כדי לשלוט בזמן, עד שדיאלגה יהיה בשליטתו המלאה!" הסבירה קאסי.
"ומה עכשיו?"
"בית החלומות שלי כמעט מוכן לגמרי, רק צריך להכין את כל ההגנות ולסיים לבנות את המגורים של הילדים..." הסביר דרו.
"אני חושבת שאנחנו צריכים לבקר את קסטו מגד העתידות, הוא יודע הכל!" היא אמרה.

אותו לילה מיוטו העניש את בריאן הזקן, הוא אפילו הכאיב לו ולפוקימונים שלו. לאחר מכן הוא עזב את משכנו הקבוע ועף למחוז ג'וטו בחיפוש אחר מישהו, פוקימון, קסטו.

פוקימונים שהופיעו:

**יצור אחד** · 07-15-2012, 03:02 AM

יפה מאוד! וואי זה ממש מותח! אים ךי עיניין להגיד לך שהכתיבה שלך יפה כי כבר אמרתי וזה באמת יפה

**Roronoa zoro** · 07-15-2012, 12:45 PM

כל הכבוד, באמת איך שגיוונת עם התפיסות של הפוקימונים, ושילבת הכל יפה בעלילה המקורית(מה שהם גילו בבית המסתור)
ושוב כל הכבוד, היה לי ממש כיף לקרוא את הפרק
תמשיך לכתוב

**Mr. Pool** · 07-15-2012, 01:59 PM

אתה כותב מדהים! ממש כיף לקרוא

**Odin Borson** · 07-15-2012, 03:01 PM

מאז התגובה האחרונה שלי,(אני זה מאסטר ליאון וטובי לשעבר) עבר המון זמן,הפרקים מדהימים אפילו יותר מהזמן שהגבתי תמיד ואני מקווה שתמשיך

**Eipam** · 07-17-2012, 04:20 PM

שוב, תודה על התגובות המדהימות!!!
הפרק הזה הוא האחרון מתוך שלושת הפרקים המציגים את מה שקרה בעבר, הפרק אחריו ממשיך מהנקודה בה הפסקנו, בה קאסי נגלית אל הילדים עם מיו וסלבי. מבטיח לכם, שמהרגע הזה הכל הולך להשתנות, הרבה דברים הולכים להתבהר וכמובן, כמו שהכי כיף לקרוא, יהיה רק אקשן!!!! אקשן!!! והמון אקשן!!!!
הפרק הבא יפורסם רק עוד שבועיים על מנת לקחת הפסקה ולהאריך את העונה, יש למה לצפות :]

בבוקר למחרת הקרב מול ראמפרדוס והצלתו של סלבי, שיגר מיו את חמשת הילדים אל העיירה ורנרדוף. מזג האוויר החל להתקרר, התחלה של חורף. הילדים עזבו את מרכז הפוקימונים לאחר שריפאו אותם. הם ספגו נזק רב מהקרב לילה לפני.
התחרות היתה אמורה להתחיל יום אחרי, והילדים ניצלו זאת כדי להתאמן, לחזק את השישיות שלהם. הדבר הראשון שטרי עשה כמובן, היה לתפוס פוקימון נוסף. הוא טייל באחו פתוח שהיה סמוך לעיירה הקטנה. אלקיד פרץ מהפוקדור ורץ באוויר הפתוח.
"חכה אידיוט!" צעק טרי ורץ אחריו. קבוצה של טאורוס ומילטאנק אכלו מהדשא. טאורוס היה פוקימון השור. היתה לו רעמה על הצוואר ושלושה זנבות אחוריים, ושתי קרניים עגולות. לעומת זאת, מילטאנק היתה פוקימונית דמוית פרה, גופה ופניה היו ורודים וראשה שחור. היא עמדה על שתיים בניגוד לטאורוס. אלקיד נעלם מעיניו של טרי, במרחק.
"איזה פוקימון שובב..." מלמל טרי ביאוש ובעט באדמה. ניצוצות של חשמל נורו לאוויר.
"מה עכשיו?" שאל את עצמו טרי. הוא ראה את אלקיד רץ אליו חזרה, ואז מהמרחקים הוא הבחין בקבוצה של טאורוסים ומילטאנקים רודפים אחריו.

באיזור אחר של העיירה, נלחם דני נגד קירליה, פוקימון הרגשות. הוא תקף בעלים קסומים, עלי תער, אך צבעוניים ובוהקים. "סחרור אש וולפיקס!" פקד דני. וולפיקס שלח מערבולת של אש ושרף את העלים לכדי אפר. ויולט צפתה בקרב של דני וקירליה.
"לא טוב!" נבהל דני, קרן בלבול!"
קרן הבלבול שירה וולפיקס לעבר קירליה הוסטה בחזרה אליו ע''י מתקפת הבלבול של קירליה. הוא תקף בהיפנוזה ושלח גלים על קוליים שגרמו לוולפיקס תשישות, והוא נרדם.
"קום וולפיקס!" צעק דני. קירליה השתמשה במתקפה מוזרה שלא עשתה כלום, ואז אכילת חלומות. היא חיזקה עצמה והותירה נזק לוולפיקס, מה שעילף אותו.
"הוא עוצמתי הקירליה הזה!" אמרה ויולט.
"ובגלל זה אני חושק בו עוד יותר...! צא שלדר!" פקד דני ושחרר את פוקימון הקונכייה החוצה, "שברי קרח!"
שבבים של קרח נורו משלדר ופגעו בקירליה. גל על חושי פרץ משום מקום ופגע בשלדר.
"אז מה שהוא עשה מקודם היה מתקפת ראיית עתיד. שלדר, סיבוב מהיר!"
שלדר התנגש בקירליה והפיל אותו על הקרקע.
"פוקדור, צא!"

"למה?!? אבל למה אתה אידיוט?!!?" התעצבן טרי וניסה להחזיר את אלקיד לפוקדור. אלקיד נתקל בטרי והפיל אותו על הרצפה. "אלקיד, פריקה!"
הפוקימון החשמלי פרק את החשמל שבגופו וחשמל את הקבוצה שהסתערה לעברו. הטאורוסים עצרו במקומם, ואילו המילטאנקים שהשתמשו במתקפת גלגול, הצליחו להתחמק ממתקפת הפריקה והמשיכו לרדוף אחרי טרי ואלקיד. לפתע הגיע במהירות טאורוס מהצד השני. הוא עצר בקדמתם של טרי ואלקיד, קרץ, ועשרות לבבות פרצו ממנו, הקיפו את המילטאנק ועצרו אותן במקום.
"מגניבה מתקפת המשיכה שלך טאורוס..." צחק טרי. טאורוס סימן להם לעלות. השניים טיפסו עליו והוא דהר משם חזרה אל העיירה. כשהם ירדו ממנו, טרי הודה לו והוא ליקק אותו בלי הפסקה בפניו. טרי צחק , דגדג לו.
"להתראות טאורוס, תודה!" אמר טרי. טאורוס דחף אותו על הקרקע ותכולת תיקו התפזרה על הקרקע. טאורוס ליקק פוקדור ריק. הפוקדור נפתח, ושאב את טאורוס פנימה.
"טאורוס?" תהה טרי.

עבר יום נוסף לאחר שטרי לכד טאורוס ודני קירליה. ויולט ישבה נרגשת בחדר ההמתנה, אוחזת בשני הפוקדורים של אייפום וסלוופוק. היא העדיפה לא לדבר עם דני שישב בחדר השני וסירק את פרוותו של וולפיקס.
"ויולט!" קרא אדם נמוך מתוך דף. ויולט הבינה שזה הרגע לעלות אל הבמה ולתת את השואוו של החיים. דני חייך אליה מקצה החדר. היא צעדה בעדינות במדרגות העץ, הגיע לקצה, שם הפריד בינה לבין הבמה וילון אדום וגדול. "ויולט מהעיר ראסטבורו!!" כרזה מנחת התחרות. הוילון הוסט וויולט הבחינה בכמות של אנשים מוחאים לה כפיים מבין הקהל. אפילו את טרי, קריס ומת' היא הצליחה לזהות ביניהם, ואם היא שמה לב נכון מכיוון שראייתה לא היתה מושלמת, גם קאסי, לאנס ודרו היו שם.
הזרקורים פנו אליה עכשיו. היא הטילה את הפוקדור של אייפום על במת העץ. בהבזק של אור, פרצה אייפום מתוכו וקיפצה אל כתפה של ויולט. הקהל מחא כפיים.
"אייפום, פעימות מים!"
אייפום ירתה אל התקרה שלוש כדורים בוהקים וכחולים. הם נתלו על התקרה ונדמו.
"עכשיו תשתמשי בניתור!" היא פקדה. אייפום בצעה סלטה מושלמת באוויר, נחתה על הבמה על זנבה והשתמשה בו בתור קפיץ שעזר לה לנתר גבוה לאוויר. "יריית בוץ!"
אייפום יצרה כדורי בוץ בתוך זנבותיה, והטיחה אותם בשלושת הכדורים, שהתפוצצו, והחלו ליפול אל הבמה בתור גלים של מים ובתוכם גושי בוץ. רסיסי המים נצצו בגלל אורות הזרקורים. אייפום נחתה בזרועותיה של ויולט והיא נשאה אותה באוויר.
הקהל פרץ בשאגות ומחיאות כפיים סוערות.
"תודה!" היא קדה קידה. ליבה עוד דופק בהתרגשות, היא ירדה אל הבמה.
"ויולט, ויולט, ויולט!" עודדו אותה הצופים בקהל. מתאמים נוספים עלו אל הבמה לפי סדר של הרשימה, ואז הגיע תורו של דני.
"אתם יכולים להפסיק..." אמר טרי לגלייגר, קקנייה ואלקיד שנופפו דגלים עם תמונתה ויולט.
"טרי אתה דוחה!" עקצה אותו קריס.
דני עלה אל הבמה, לבוש חליפת טוקסידו לבנה.
"קירליה, עלה אל הבמה!" קרא דני. קירליה פרץ מתוך הפוקדור בעננת עשן, השתגר משם, הופיע שוב במקום אחר על הבמה, ואז שוב נעלם ונעמד בקדמת הבמה, מלפניו של דני.
"ראיית עתיד!" אמר דני. קירליה רקד ריקוד מסתורי, עיניו בהקו באור סגלגל והוא עצר.
"עלים קסומים!" פקד דני. קירליה הושיט את שתי ידיו אל על ושלח עשרות עלי תער מוקפים בהילה קסומה בצבעי הקשת.
"בלבול!"
העלים החלו ליצור מערבולת, כשקירליה עומד מתחתיה ושולט בה עם בלבול. הוא הסיט אותם סחור סחור על במה, יצר מהם כתובת "פוקימון" מאותיות העשויות עלים צבעוניים. קרן על חושית שהיתה מתקפת ראיית העתיד הופיעה משום מקום והוסטה על ידי מתקפת הבלבול אל כתובת ה"פוקימון" העשויה עלים. נוצרו פיצוצים קטנים כמו זיקוקים. קירליה עזב את אחיזתו והחל לרקוד, דני איתו.
הקהל מחא כפיים ועודד את הבחור המוכשר.
"זה היה דני מהעיר פטלבורג!" כרזה המנחה.

בסיבוב הראשון דני וקריס ניצחו את יריביהם. בסיבוב השני הפסיד דני למתאם עם הפוקימון טרופיוס. בסיבוב השני ניצחה ויולט מתאמת עם ווינגאל, פוקימון השחף. ויולט הצליחה להתעלות על השגיה מהתחרות הקודמת והפעם היא הגיעה לסיבוב הגמר.
"סלוופוק, הראה להם מי אנחנו!" קראה ויולט והשליכה את הפוקדור של סלוופוק לאוויר. פוקימון הלוטרה הגיח אל הבמה, מותיר אחריו ניצוצות לבנים שיצאו מהפוקדור.
"צא סייטר!" קרא מתאם בלונדיני בשם אנטון. הוא בחר לקרב את סייטר, פוקימון גמל שלמה גדול בצבע ירוק בהיר.
"סייטר, חיתוך זעם!" פקד אנטון. סייטר הרים את זרועו באוויר, שהיתה כמו חרב. הוא הטיח אותה בגופו הורוד והשמנמן של סלוופוק בקלי קלות. מד חיים הוצג לשני הפוקימונים על שני המסכים הגדולים במרכז הבמה. נקודות החיים של סלוופוק ירדו מעט למטה ואילו של סייטר נשארו מלאות.
"סלוופוק אקדח מים!" פקדה ויולט. סלוופוק פיהק. הוא פער את פיו שוב ושלח זרם של מים לא חזק במיוחד לעבר סייטר.
"ריקוד חרבות!" צעק אנטון. סייטר החל להסתובב במקום, כששתי החרבות שבידיו מונפות באוויר. אקדח המים התנגש בו וניתז לצדדים.
נקודות נוספות ממד החיים של סלוופוק צנחו.
"חיתוך זעם!" פקד שוב אנטון. סייטר עצר את ריקוד החרבות והסתער על סלוופוק, מטיח את חרבו בראשו.
"סלוופוק!" נבהלה ויולט. בכוונתה היתה לרוץ אליו ולראות שהוא בסדר, אך פגיעה בראשו של סלוופוק גרמה לו לצאת מהאדישות. עיניו זהרו באור כחול בהיר וכך גם גופו של סייטר. הוא הורם באוויר בכוח העל חושי של סלוופוק, עף מצד לצד, התנגש בקירות האולם, ואז נפל בחבטה חזקה על במת העץ.
"סייטר אינו יכול להלחם! המנצחת בתחרות היא ויולט מהעיר ראסטבורו!" הכריזה מנחת התחרות. על מסכי הענק הופיעה תמונה של ויולט לצד אייפום וסלוופוק, ובמרכז תמונת הסרט של תחרות ורנרדוף. היה זה סרט שנראה כמו פפיון, בצבע ורדרד מנוקד בסגול.
טרי, דני וקריס צרחו בקהל. מת' מחא כפיים כי היה לו קשה להביע התלהבות יתר על המידה.

אותו הלילה מיוטו עזב את משכנו במחוז בקנטו והחליט לקפוץ לביקור במחוז ג'וטו המקבילה לה. הוא השתמש בשיגור והופיע מחדש על צוק שהשקיף היישר אל הירח.
"ידעתי שתבוא..." אמר פוקימון שהביט היישר אל הירח ולא הסתובב אחורנית על מנת לזהות את האורח. היה זה קסטו מגן העתידות. פוקימון ציפור מסוג מעופף ועל חושי. הוא עמד על שתי רגליו וכנפיו כיסו את גופו כמו גלימה. קסטו ספציפי זה היה מיוחד, הוא היה אינטיליגנט הרבה יותר מקסטו נפוץ ואפילו ניחן בכוח חיזוי וביכולת לדבר בשפת בני האנוש בעזרת טלפתיה.
"חזיתי את הגעתך הלילה מיוטו" אמר שוב קסטו. מיוטו קמץ את אגרופו.
"יש עוד דברים שתצטרך לחזות בשבילי הלילה, קסטו..."
"כוחותיי סודיים, לא אוכל לגלות לך..." נקטע קסטו.
"זה לא מעניין אותי!" התפרץ מיוטו. הוא הצליח להכאיב לקסטו בעזרת מתקפה על חושית.
"בסדר..." ענה קסטו ופרש כנפיו, "אתה תגיע לשיא שלך בעוד חודש מהיום, כאשר הקרב המכריע בינך וצוות רוקט לבין מי שאתה מכנה אויביך, חמישה ילדים שהצליחו לסכל את תוכניותיך. אתה תנצח..." בלע קסטו את רוקו.
מיוטו צחקק, "אנצח? נו בשורות טובות סוף סוף... איפה הקרב יתרחש?"
"אני לא מצליח להבין היכן בדיוק. זה יקרה בלילה, במחוז הוון, איפה שטמון הדבר אותו אתה מחפש כבר הרבה זמן"
"האבן, אתה חייב להגיד לי איפה היא!" התעקש מיוטו.
"אני לא יודע, באיזו מערה..."
"תתאמץ. זה לא במערת הגרניט, אז כבר הצטמצמו האפשרויות...." אמר מיוטו והתכונן להשתמש בשיגור. קסטו התכונן גם הוא להעלם משם. "מיוטו, זכור שאת העתיד אפשר לשנות!" הוא הוסיף. מיוטו נראה מעט חושש. השניים נעלמו משם.

שלושה שבועות חלפו מאותה תחרות בה זכתה ויולט בסרט הראשון שלה. הילדים הספיקו לשוב למאוויל אחרי שביקרו בורנרדוף. הם המשיכו הלאה וטיפסו אל פסגת הר צ'ימיני, משם ירדו ברכבל לצד השני וביקרו בעיירה לבארידג' שם התקיים קרב המכון הרביעי של טרי והשלישי של קריס ומת'. עיירה זו היתה ידועה במעיינות החמים שלה ובאתר נופש לאנשים מבוגרים בעיקר. קריס, טרי ומת' הצליחו להביס את מנהיגת המכון המקומית פלאנרי ולקבל את תג החום. לאחר מכן החבורה המשיכה צפונה אל כיוון העיירה פולארבור, לתחרות הפוקימונים של דני וקריס. בדרכם אל העיירה חצתה החבורה את דרך 113, דרך בה השמש הוסתרה ע''י הר צ'ימיני. כל הצמחים והאדמה כוסו באפר וולקני שנפלט מן ההר הגדול. לכן היה זה גם האיזור הכי קר במחוז הוון מכיוון שהשמש כמעט ולא הגיעה לשם. טרי מצא הזדמנות ותפס סנוראנט נקבה, פוקימון מסוג קרח דמוי כובע שלג.
לבסוף החבורה הגיעה אל העיירה וחיכתה לתחרות שהיתה אמורה להתחיל שלושה ימים אחרי. הילדים שכרו שני חדרים בפונדק קטן בעיירה. ביום הראשון הם נשפכו במיטותיהם ונרדמו אחרי המסע הארוך שעברו מהעיירה לבארידג'. ביום השני התפצלה החבורה לקראת אימונים שונים. ויולט ודני התבודדו בקצה העיר במטרה לעבוד על שלב ההופעה של התחרות, שהחוקיות שלה היא הופעה כפולה בה שני הפוקימונים משתתפים.
טרי יצא לעבוד על מתקפת פעימת האופל של גלייגר בסיועה של סנוראנט, וקריס ומת' ערכו ביניהם קרב בין גלום לפוליווירל.
טרי השיב את שני הפוקימונים שלו אל הפוקדורים שלהם ברגע שסיים. הוא שב אל העיירה כדי לפגוש במת' וקריס. משום מקום קפצה אליו דמות.
"ג'ינה!" נבהל טרי, "מה את רוצה ממני?!"
"אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת שאתה לבד ולהביס אותך!" היא אמרה בנחישות.
"על מה את מדברת? אין לי זמן לזה!" התחמק טרי וניסה ללכת. ג'ינה לא פחדה ורצה אחריו, חוסמת את דרכו.
"יש בך הרבה פוטנציאל, הלחם בי טרי!" היא חזרה על דבריה. טרי לא אמר מילה, נראה כי הוא התייאש. הוא שלף פוקדור.
"קרב כפול!" היא אמרה ושחררה את שני הפרפרים האהובים שלה, ביוטיפלאיי ובאטרפרי.
"טאורוס, סנוראנט!" פקד טרי וזרק לאוויר שני פוקדורים, מתוכם יצא פוקימון השור ופוקימונית כובע השלג.
"באטרפרי, קרן איתות! ביוטיפלאיי, רוח כסופה!" ציוותה ג'ינה.
"סנוראנט, ניב קרח! טאורוס, מתקפת משיכה!" פקד טרי.
סנוראנט יצרה לעצמה ניבים תכולים העשויים קרח ותכננה לנשוך איתם את באטרפרי. טאורוס לפני כן הספיק לשלוח לבבות מיוחדים שפגעו בשני הפרפרים, אך במקום להכאיב להם, הם גרמו לביוטיפלאיי להתאהב בטאורוס כי היתה נקבה, ולבאטרפרי לא קרה כלום כי הוא היה זכר. ביוטיפלאיי שלחה את הרוח הכסופה לעבר סנוראנט והספיקה לפגוע בה לפני שהיא הספיקה לפגוע בבאטרפרי. באטרפרי שלח קרן איתות אך טאורוס דהר משם במהירות והתחמק.
"להביור!" ציווה טרי. להבות של אש פרצו מתוך לועו של פוקימון השור לעבר הביוטיפלאיי של ג'ינה. הפרפרית ריחפה באוויר ולא התנגדה כתוצאה ממתקפת המשיכה.
ג'ינה ניסתה להגיד משהו, אך באטרפרי טס להגנתה ללא פקודה נוספת. הוא ריחף מלפניה ויצר בועת מגן ירוקה שהגנה על השניים מהלהביור ופיזרה אותו לצדדים.
"אאוץ'!" צרחה ג'ינה בהפתעה ונפלה על הרצפה.
"קרן קרח סנוראנט!"
"עצרי את הקרב ביוטיפלאיי!" נאנקה ג'ינה ולחצה על זרועה בכאב. ביוטיפלאיי השתמשה במתקפת בלבול והסיטה את קרן הקרח לעבר עץ. הקרן התנגשה בו והוא קפא.
"אני חייבת ללכת, אנחנו נמשיך בהזדמנות..." היא אמרה, שלפה מכשיר קשר בו היא אמרה "בדרך". היא זרקה באוויר רימון עשן ואז כשראייתו של טרי היתה לקויה היא נאחזה בשני הפרפרים והם נשאו אותה משם הלאה. כשהעשן התפזר הבחין בה טרי.
"כחבא..." הוא מלמל ורץ משם כדי לפגוש את חבריו.

קריס השיבה את הפוליווירל המעולף שלה לפוקדור שלו. "תודה מת', ממש נהנתי בקרב הזה!" חייכה קריס.
מת' חייך אליה והשיב את גלום לפוקדור שלה. סניזל ישב על כתפו. השלושה הבחינו בטרי הרץ אליהם.
"מה קרה טרי?" שאל מת'.
"אתם לא מבינים! פגשתי את ג'ינה, כלומר, היא קפצה לעברי והכריחה אותי להלחם מולה!"
"נו וקרעת אותה?" קריס אגרפה את כף ידה.
"לא, באמצע הקרב היא הסתלקה בטענה שהיא צריכה ללכת..." הסביר טרי.
"מוזר..." אמר מת'.
בקול נפץ חזק הופיעו מיו, סלבי, קאסי, דרו, לאנס, מייקל, ויולט ודני.
"הפתעה..." אמר לאנס בציניות.
"מה כולכם עושים פה?" שאל טרי.
"הם באו לאסוף אותנו..." הסבירה ויולט.
"היי, מזל טוב!" צרחה קריס ומחאה כפיים לזוג הנשוי הטרי כאשר הבחינה בטבעת נישואין על אצבעה של קאסי ואצבעו של דרו.
"מתי הספקתם?"
"השבוע, בספונטניות. אין זמן לשאלות! אנחנו במצב חירום ולכן לא סתם נפגשנו כאן כולם!" הסביר דרו.
"הם מצאו את מיקומה של האבן, והם הולכים להשיג אותה עכשיו אם לא נמהר! לא רחוק מכאן בכלל, במערה הנקראת 'מפלי המטאור'" סיפרה קאסי.
"אז לשם ג'ינה הלכה! מקודם היא הכריחה אותי להלחם בה, אבל היא ברחה באמצע הקרב והבטיחה שעוד נפגש!" הסביר טרי גם לאלה שלא שמעו זאת קודם.
"אז אנחנו הולכים לעצור אותם עכשיו?" שאל מת'.
"כן, וחברים, הפעם תנו לי לנקום בזקן עם הראמפרדוס באופן אישי!" אמר סלבי.
כולם צחקו. הם נעלמו משם בהבזק של אורות.

מפלי המטאור שבמחוז הוון היו בעבר מקום מדהים. המקום היה מערה מסתורית ובתוכה מפלי מים מרהיבים, חולות זהובים ורכים, מכתשים שנוצרו ממטאורים שנפלו שם בעבר והמוני פוקימוני בר מיוחדים ומסתוריים, שמפלי המטאור שימשו להם כבית.
אך לא עוד. באותו לילה שררה שם מלחמה, תוהו ובוהו. פיצוצים ורעשי נפץ. אבק של חול זהוב מפוזר בכל מקום. חמשת הילדים שכבו מעולפים, כך גם קאסי דרו ולאנס. כל פוקימוניהם של הילדים הובסו, מיוטו שילח אותם בעזרת כוח מסתורי וקדום שסייע לו אל מקומות שונים ברחבי הזמן, רחוק מההווה- את גלייגר, אייפום, וולפיקס, יאנמה, סניזל, קקנייה, אלקיד, טאורוס, סנוראנט, סלוופוק, שלדר, קירליה, פאנפי, פוליווירל, מגבי וגלום.
דרו היחידי מבין כל שאר המתנגדים למיוטו שנרצח. עשו עליו לינץ', עוזריו של מיוטו הקיפו אותו ומיוטו רצח אותו בעזרת כוחותיו.
מיוטו יצר כדור צל, וירה אותו לכיוון סלבי. מייקל קפץ לעברו וקיבל את כדור הצל היישר לפניו. הוא התעלף ומיוטו צחק צחוק מרושע, קר.
'יש לי עוד סיכוי...' חשב לעצמו מיו הקטן, פצוע מהקרב הקשה. מעליו רכן מיוטו, מראהו היה מאיים יותר, עיניו אדומות כדם, מזעם.
"אני חושב שזה הסוף, מיו. אני אמנם נוצרתי כשיבוט שלך, אך כוחותיי מתעלים על שלך!" הוא אמר, מושיט את ידו קדימה ומייצר בתוכה כדור אנרגיה בצבעי שחור וסגול.
"לא מיוטו, אני לא אתן לך לנצח, יש לי עוד סיכוי אחד!"
"ואתה לא תצליח בו..." צחק מיוטו בקולו העבה והקר ושילח את כדור הצל שיצר בידיו לעבר מיו.
"לאאאא!" צרח מיו בחוסר אונים כשהכדור פגע בו והתפוצץ, ועוצמת ההדף העיפה אותו אל אחד מקירות המערה. כשגופו הזעיר של מיו פגע בקיר, הוא ניפץ אותו וגרם לו לקרוס.
"יש לך סיכוי מיו, אני יודעת!" נשמע קול נשי בראשו של מיו, קולה של קאסי.
"יש לי סיכוי!!" צעק מיו. אנרגיה סגולה, בוהקת ועוצמתית עטפה את גופו והוא התרומם באוויר. ההילה שסביבו סנוורה את החדר, למרות שאור הירח חדר למערה מבעד לקירות המערה שקרסו.
"אההה!" מיו צווח בכאב של מאמץ. כל הדמויות המעולפות שסביבו נעלמו כלא היו, וגם הוא.
"לא!!!" צעק מיוטו בזעם.
אותו לילה זכור לתושבי הוון כלילה שבו הושמדו מפלי המטאור היפיפיים מסיבה לא ברורה.
אותו הלילה ניצח מיוטו והשיג את האבן הכחולה של מחוז הוון, שזיכתה אותו בשליטה במחוז.

מיו נחת בסלון החשוך של הבית על האי. האור בסלון נדלק וחשף חדר עגול צבוע בכחול שמיים. היתה שם הקרוסלה, המדפים, הפוף דמוי הסנורלאקס, מדרגות הפסנתר.
קאסי התעוררה בפאניקה. בעלה נרצח, מיו שכח את לאנס המעולף במערה והוא נלקח בשבי. מייקל קיבל מתקפת כדור צל שגרמה לו לנזק קל ואילו הילדים שלא עמדו בלחץ התעלפו גם הם, והפעם זכרונם נפגע ופוקימוניהם פוזרו ברחבי הזמן.
קאסי החזיקה את מיו וסלבי המעולפים בזרועותיה. דמעות קלות זלגו מעיניה. היא בהתה בילדים התמימים והמעולפים שזכרונם נמחק והם אינם יודעים מה קרה להם. היא הביטה במייקל הפצוע שמשקפיו נשברו על פניו. היא חיפשה נואשות את לאנס בחדר, אך הוא לא היה שם. השיא היה כשהיא פצחה בבכי תמרורים כשנפל לה האסימון שבעלה לא בחדר והיא סוף סוף עיכלה שהוא איננו בחיים, באשמת הרוע של מיוטו.
מיו וסלבי התאוששו מעט ובכו גם הם למראהה חסר האונים של קאסי.
"אל תדאגי, יש לי כוחות של טיול ברחבי הזמן, ההסטוריה עוד לא נחתמה!" התייפח סלבי.

פוקימונים שהופיעו:

נושא: Pokemon - The Stream of Time

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות