Pokemon GO
עמוד 10 מתוך 12 ראשוןראשון ... 89101112 אחרוןאחרון
מציג תוצאות 136 עד 150 מתוך 180
  1. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #136


    "גייראדוס, משאבת הידרו!"
    דרקון המים פער את פיו הגדול וירה מטח עצום של מים, כמו נחשול. גלום נפגעה וספגה נזק רציני למרות שהיא חזקה מול סוג המים. "ספיגת ג'יגה גלום!" גופה של גלום זהר באורה ירוקה.
    מיוטו נראה אכול זעם. עיניו זהרו באור אדום. הילה שחורה פרצה ממנו, והוא החל לירות קרניים שחורות מתוך ידיו, מפוצץ את מגני המתכת לרסיסים. כוחותיו התעצמו, הוא התרכז ומיקד את האנרגיה שלו.
    "הכל טוב ויפה..." צחק קסטו, "אבל אתם מתגרים יותר מדי בכוחות הזמן..."
    "למה אתה חושב קסטו?" התפרצה לפתע קריס.
    "אתם יודעים מה קרה לדרו. גם אם תקדימו תרופה למכה ותצפו את המתקפה שתרצח את דרו, ההסטוריה תמצא דרך לתקן את עצמה..."

  2. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #137
    אוקיי חברים, שתי תגובות שלכם ויפורסם הפרק הבא, פרק 23, כשלאחריו יפורסם הספיישל הראשון, ורק אחריו יפורסמו שני הפרקים הנוספים, פרק 24+25 בספיישל מיוחד שיסגור את העונה!
    אני מוכרח לציין שהעונה השנייה מתחילה להכתב, ואני יכול להבטיח לכם שהיא תהיה מדהימה!!
    אז פה אני צריך עזרתכם בשני דברים:
    1. תגיבו לי על מנת שאני אקבל מכם חיזוק ואדע שבאמת יש מי שקורא
    2. לראשונה אני נותן לכם הקוראים בתור גורם חיצוני להיות מעורבים בסיפור! תנו שמות של פוקימונים שהייתם רוצים שיכנסו לשישיות של הילדים בעונה הבאה, והציעו לי דמויות שאולי אף יזכו להכנס לסיפור בתור דמויות אורחות או קבועות!!

  3. blue To My Bones
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: Noawsomeness
    הודעות: 1,871
    #138
    מת על הסיפור הזה!!!!!!

    וכדאי שתכניס באגון למת'.
    יהיה מצחיק לראות את האגו של מת' ושל באגון מתפוצצים,זה קורע לראות את מת' מנסה לשבור את האגו שלו ולהתיידד עם באגון...

  4. היצור היחיד...
    תאריך הצטרפות: Nov 2008
    שם: יאיר
    הודעות: 926
    #139
    וואו הרבה זמן לא הייתי כאן והסיפור השתפר ברמות!!! הוא באמת סיפור תותח!
    לגבי הרעיון: תוסיף עוד פוקימונים לבנות כי לדעתי יש להם קצת מידי
    ועוד משהו- לדעתי הרעיון של ההתפתחות עם מכשירים קצת הרס כדי שתפתח אותם לגמרי כבר בלי המכשירים

  5. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #140
    תודה חברים, לגבי בגון, אני כבר יכול להגיד שזה לא יקרה מסיבה מסוימת שאותה תגלו בהמשך.
    יאיר, אל תדאג לגבי המעט פוקימונים, אבל בגלל זה ביקשתי שמות של פוקימונים ספציפיים

  6. היצור היחיד...
    תאריך הצטרפות: Nov 2008
    שם: יאיר
    הודעות: 926
    #141
    לויולט סקיטי או צ'יקוריטה (או שניהם!) ולקריס אני עוד אחשוב...

  7. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #142
    סקיטי יש כבר לקאסי, חוץ מזה שאני לא רוצה שתציעו לי איזה פוקימון לאיזו דמות, אלא פוקימונים בכללי שאתם רוצים שיהיו כחלק מהשישיות, סתם נגיד יאיר אתה אוהב את הפוקימון אוקטילרי, אז יש סיכוי שלאחד מהם יהיה אותו בעונה החדשה, הבנת?

  8. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: רועי
    הודעות: 1,176
    #143
    ניתן רוצה שמורקרו וגיבל או אחת ההתפתחויות שלהם יופיעו

    לגבי הפרק
    אהבתי מאוד
    דיי ציפיתי שמת׳ וטרי ילחמו בגמר אבל דווקא חשבתי שטרי ינצח
    נערך לאחרונה על ידי Roronoa zoro, 09-29-2012 בשעה 07:07 PM
    תודה שקראתם
    רועי



    חזרתי מפרישה ארוכה
    מקווה להישאר

    <img src=http://www.myforum.co.il/image.php?type=sigpic&userid=18873&dateline=1385573516 border=0 alt= />

  9. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #144
    תהיה התייחסות למה שביקשת, מבטיח לך, אפילו בעונה הזאת וגם בעונה הבאה :]
    ואתה צודק, אבל בגלל שזה כל כך צפוי, אף אחד לא הבטיח שזה מה שיקרה. טרי מאמן חזק, מת' הרבה יותר

  10. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #145
    וכמובן בגלל שאתם שפיצים!



    בעוד דקות ספורות יתחיל הקרב בין מת' המאמן הצעיר, לבין לאנס, אלוף ליגת קנטו וג'וטו. מת' היה נרגש ביותר. הוא ישב בתוך כוך מסתורי ואפל בתוך מנהרות הבית, שם לא יוכלו למצוא אותו. חמישה פוקדורים היו פרושים לפניו על הרצפה והוא תהה במי מבין החמישה ישתמש בקרב.
    טרי, ויולט, קריס ודני חיכו בקומה השלישית, מחוץ לדלת החדר הוירטואלי אותו הכין לאנס כבר לפני, לקראת הקרב.
    "אני מתגעגע מאוד למשפחה שלי כן, אבל אני מוכרח להודות שקצת עצוב לי לעזוב..." אמר טרי.
    "אני מבינה את ההרגשה, כואב לי ממש על ההורים שלי, גם אני וגם מייקל נעלמנו להם, אבל התרגלתי לחיות בבית הזה. לא חסר לנו פה כלום, אנחנו אפילו מתאמנים ומממשים את חלומותינו..." אמרה קריס.
    "הטורניר היה מוצלח ומהנה, החדר הוירטואלי הוא המצאה גאונית, אבל לא קריס, זה לא נכון. אנחנו תקועים. כל כך הרבה זמן לא הרגשתי את האדרנלין הזה של לעמוד על במת תחרות ולבצע מהלך מדהים בשיתוף פעולה עם הוולפיקס שלי..." התאכזב דני.
    "או ההתרגשות שמציפה אותך כשמנהיג המכון דוחף את התג אותו הרווחת ביושר בקרב, היישר אל תוך כף ידך..." פנטז טרי.
    "יש לנו חלומות ועלינו להגשים אותם, לא ככה?" שאלה ויולט.
    "נכון, אבל מעבר לזה יש לכם גם עולם להציל!" קטעה אותם קאסי שהגיחה מהמדרגות ביחד עם מייקל ולאנס.
    "מישהו ראה את מת'?" שאל לאנס.
    "אני חושבת שהוא דיי מתרגש לאנס..." צחקה ויולט, "בצדק..."
    קאסי פתחה את דלת החדר הוירטואלי וכולם נכנסו אחריה. הפעם האיצטדיון הפך לאולם.
    "זו הדמיה מקורית של האולם בו אני נלחם מול מתמודדים. האולם היה רחב, מצופה כולו בזהב טהור. שטיח כחול כהה הוביל מטה במדרגות אל זירת הקרב.
    מסביב לזירה, כמו ביציע, התיישבו כולם על כני זהב מיוחדים, כשמתחתם רצפת זכוכית המכסה בריכת מים תכלכלה. את הזירה האירו לפידים בוערים, היוצאים מפיהם של פסלי ראשי דרקונים, כמו בהדמיית האצטדיון.
    מת' נכנס אל החדר, נרגש. הוא ירד במדרגות. כולם הביטו בו בתדהמה ושתקו. הוא נעמד מול לאנס בזירה.
    "אל תדאג, אתה לא תנצח אותי, אבל כל זה בשביל ההתנסות וכמובן בשביל הספורט!" חייך לאנס בשביל לשבור את הקרח.
    "אני בטוח, אבל אני אשתדל להנות!" חייך מת' חזרה. הילדים ומייקל מחאו כפיים.



    "קרב ארבעה על ארבעה, אני מזכירה לך מת' שאין שימוש במזרזי התפתחות! לשני הצדדים מותר להחליף פוקימונים באמצע. שיהיה לכם בהצלחה!" שפטה קאסי, "צאו!"
    "אני אתחיל עם גייראדוס, צא!" קרא לאנס והטיל פוקדור באוויר, ממנו יצא פוקימון דרקון המים הגדול. הוא היה שונה מהרגיל, קשקשיו היו אדומים ולא כחולים כמו בדרך כלל. גייראדוס שאג בחוזקה והצליף עם זנבו בקרקע.
    "פוקימון מים, לכן בתור התחלה אני אבחר בגלום!" קרא מת' ושחרר את פוקימונית הפרח.



    "צאי גלום, ריקוד עלי כותרת!" פקד מת'. גלום החלה להסתובב סביב עצמה במהירות, בעוד עלי כותרת ורודים מקיפים אותה ונשלחים לעבר דרקון המים העצום.
    "טוויסטר!" פקד לאנס. גייראדוס סובב את זנבו במהירות ויצר סופת טורנדו. הרוח השיבה חזרה את עלי הכותרת אל גלום. גלום עפה וגופה התנגש בקיר הזירה. מת' נבהל מעט. "גלום, אור ירח!" פקד מת'. גלום זהרה באור לבן, ירח לבן גדול ומדומה הופיע בתקרת החדר. גלום שאבה ממנו אנרגיה והתרפאה מהנזק של מתקפת הטוויסטר ומתקפת ריקוד עלי הכותרת שלה עצמה.
    "גייראדוס, משאבת הידרו!"
    דרקון המים פער את פיו הגדול וירה מטח עצום של מים, כמו נחשול. גלום נפגעה וספגה נזק רציני למרות שהיא חזקה מול סוג המים. "ספיגת ג'יגה גלום!" גופה של גלום זהר באורה ירוקה. שתי קרניים ירוקות נפלטו מתוכה והקיפו את גייראדוס, שואבים ממנו אנרגיה.
    "משאבת הידרו!" פקד לאנס. זרם נוסף של מים נשלח מפיו של גייראדוס והביס סופית את גלום.
    "חזרי גלום..." ; "חזור גייראדוס!" אמרו השניים והשיבו את שני הפוקימונים חזרה אל הפוקדורים.
    "צא צ'ארמיליון!"
    "קבוטו!"



    פוקימון המאובן יצא מהפוקדור, מולו עמד פוקימון לטאה בצבע כתום, עומד על שתיים. היו לו טופרים חדים ובקצה זנבו הארוך בערה להבת אש. "להביור צ'ארמיליון!" ציווה לאנס. צ'ארמיליון פער את פיו וירה שובל של להבור חזקות וצורבות. "קבוטו, סילון אקווה!"
    קבוטו התעטף במעטפת של גל מים, הוא תפס תאוצה והתנגש עם מתקפת הלהביור, דוחק אותן אל צ'ארמיליון חזרה.
    "כל הכבוד מת'!" צעקה קריס מהקהל.
    "צ'ארמליון, טופרי דרקון!" פקד לאנס. ציפורניו של צ'ארמיליון זהרו בצבע סגול וגדלו במספר מימדים. הוא הטיח אותן בקבוטו. קבוטו ספג נזק קשה.
    "מפולת סלעים!" אמר מת'. סלעים גדולים החלו ליפול מהתקרה.
    "צ'ארמיליון, טופרי דרקון!"
    פוקימון הלטאה ניסה להאבק בסלעים ולפוצץ אותם עם ציפורניו. מהירותו של קבוטו וקצב הסלעים לא היו שווים לצ'ארמיליון והוא לא עמד במתקפה, לכן הוא התעלף.
    "המנצח בסיבוב הוא קבוטו!" הכריזה קאסי.
    "דיי!!!" התרגש מת', כנראה שהוא לא האמין בעצמו מספיק.
    "אני לא מאמין שהוא הצליח להביס פוקימון של לאנס, באמת שלא, ואני תופס מאוד ממנו..." נדהם טרי.
    "כל הכבוד מת', אבל צ'ארמליון הוא פוקימון חדש שלי שעוד לא התפתח לצורתו האחרונה, עכשיו תזכה להכיר את הפוקימון הכי חזק שלי, קדימה דרגונייט!" חייך לאנס. הוא הטיל פוקדור בודד באוויר ושחרר לאוויר החדר את הדרקון המוכר שלו, הגדול והכתום. מת' הזעיף פניו.
    "יריית בוץ קבוטו!" פוקימון המאובן ירה מפיו מטח של כדורי בוץ לעבר דרגונייט.
    "מתקפת רעם!"
    גופו של דרגונייט נטען בזרמים חשמליים עצומים, הוא שחרר אותם לעבר קבוטו. מתקפת הבוץ התמוססה לחלקיקים, וכאשר הברק העצום פגע בקבוטו, הוא התעלף מידית. תלתלי עשן עלו מתוך גופו.
    "הו לא, חזור..." התייאש מת', "קדימה מגבי!" הוא קרא ושחרר מהפוקדור את ילד האש.



    "דרגונייט, פעימת דרקון!" פקד לאנס.
    "זנב ברזל!" פקד מת'. דרגונייט ירק מתוך פיו, כמו תותח, כדור בצבע טורקיז זוהר. זנבו הקטן של מגבי התכסה מעטפת ברזל. הוא הטיח את זנבו בכדור. הכדור התפוצץ. מגבי ספג את הנזק ונפגע מהמתקפה למרות שתכנן להרוס אותה. הוא ניסה לקום ולהתאושש, אך נפל מעולף.
    "מה?!?" נבהל מת'.
    "איך כל כך מהר?" תהתה ויולט.
    "זה לא מגבי, זה דרגונייט..." צחק לאנס.
    "חזור מגבי, צא סניזל!" קרא מת', "קרן קרח!"
    פיצוץ נשמע לפתע. "אמאל'ה, מה זה?" נבהל דני.
    "ויולט, אני רוצה שתראי משהו..." אמרה קאסי מעט בלחץ. האולם הגדול נעלם, החבורה עמדה שוב בחדר הוירטואלי. אזעקה החלה להישמע בכל רחבי הבית ומצלמות האבטחה הופנו כולן למקור הפיצוץ. המסך הגדול מאחורי במת החדר הציג מסך מפוצל, מחוץ לבית הגדול.
    "לא!!!" צרחה ויולט. מיוטו ריחף באוויר ונאבק עם בועת מגן סגולה שהקיפה את הצוק הגדול שהכיל את הבית.
    "את צדקת בכל מה שאמרת ויולט, כלומר אותו הומלס. זאת ההזדמנות שלנו חברים! אספו את הדברים שלכם עכשיו, אנחנו חוזרים הביתה!" הכריזה קאסי.
    "מה?! עכשיו?"
    "אין זמן להסביר, קדימה! ניפגש עוד חמש דקות ליד דלת הזמן! נסביר לכם הכל אחר כך..." צעק לאנס והשיב את דרגונייט לפוקדור שלו.
    "מיו, סלבי, ג'יראצ'י, נסו לעכב את מיוטו!" פקדה קאסי. שלושת הפוקימונים המרחפים באוויר נעלמו בהבזק של אור ורעש הצלפה. הילדים רצו מטה בהיסטריה במדרגות אל חדריהם. אזעקת חירום נשמעה בין כל כותלי הבית. קאסי, לאנס ומייקל רצו במנהרות אל חדרה של קאסי. המסכים בחדרה הציגו להם את דמותו האיתנה של מיוטו. הוא עמד זקוף, מרחף באוויר מול הצוק הגדול, הילה שחורה מקיפה אותו. הוא החל לירות סכינים כחולות לעבר הבית, מתקפת חיתוך על חושי. הן התנגשו במגן שהקיף את הבית ולא הזיזו לו.
    "מזל שביררתי קודם עם סלבי, אחרת לא היינו מוכנים בחיים!" אמרה קאסי, מעט לחוצה. "כל הכבוד לויולט על העירנות שלה..." אמר מייקל. הוא צרב קבצים מהמחשב של קאסי אל דיסקים וחשב לעצמו 'יש פה כמה דברים שאני חושב שיהיו שימושיים, כשנחזור אחורה בשביל לשנות את ההסטוריה הם כבר לא יהיו עדכניים.

    מיו, גיראצ'י וסלבי השתגרו אל מחוץ לבית, בתוך בועת המגן שיצר מיו. "ג'יראצ'י, אני חושב שכדאי שתשאר בלתי נראה!" אמר סלבי.
    "הוא צודק, עדיף שמיוטו לא ידע שאתה משתף איתנו פעולה!" הבהיר מיו. ג'יראצ'י הנהן בהסכמה, דמותו נעלמה. חיתוך על חושי התנגש בדיוק במקום בו ריחפו השלושה. מיוטו עמד צמוד אליהם, בסמוך לבועה.
    "אתם חצופים, אני אנקום הפעם, מבטיח לכם שלא תישארו בחיים!" התרגז מיוטו. הוא ירה קרן על עוצמתית מפיו. הקרן פגעה בבועה ויצרה בה חור. "לא מיוטו, זה לא יקרה בחיים!"
    התעצבן מיו. הוא השתמש בכוח על חושי, סלבי וג'יראצ'י סייעו לו וכיסו את החור בשכבת הגנה נוספת.
    "חברים, המגן שלנו הוא זמני... מיוטו חזק והוא יצליח לפרוץ את החומה. העיקר שנעכב אותו עד שכולם יהיו מוכנים!" הסביר מיו בטלפתיה לחבריו.
    "אני אוסיף הגנה!" חייך סלבי. עיניו זהרו באור ירוק. קיסוסים וענפים ירוקים ועבים פרצו מהקרקע, מסביב לבית שבצוק. הקיסוסים החלו להתאבק עם מיוטו. את חלקם הוא פיצץ עם כדורי צל. "למה אתם מחכים? עזרו לי!" התעצבן מיוטו. ג'ינה, בריאן ודריק שעמדו על הקרקע החולית בסמוך לצוק, התעוררו מהחלום בהם הם שקעו, כשמפו במיוטו מתעמת עם ההגנות הכבדות של שלושת הפוקימונים האגדיים.
    "חתוך את הגפנים האלה!" צווח דריק.
    "שרוף אותם לכדי עפר!" חייך ברשעות בריאן.
    "אתם יודעים מה לעשות יפים שלי!" התלהבה ג'ינה. שלושת העבדים של מיוטו זרקו ארבעה פוקדורים באוויר. הברלום של דריק, פוקימון הפטרייה מסוג דשא ולוחם החל לחתוך את הגפנים עם מתקפת אס שמיים. גפן עבה נאחזה בו וחנקה אותו. באטרפרי וביוטיפלאיי, הפרפרים של ג'ינה, תקפו במתקפת רוח ומתקפת רוח כסופה. הגפנים והקיסוסים תפסו גם אותם. "הו לא, פרפרים יפים שלי!"
    בריאן שחרר את ראמפרדוס, פוקימון הדינוזאור. הוא החל לירות מתקפות להביור לכל כיוון ושרף את הגפנים. ביוטיפליי, באטרפרי וברלום הצליחו להשתחרר בקושי לאחר שכמעט נפגעו מהלהביור. לאט, לאט, בעיקר בעזרת האש, הצליחו מיוטו ועוזריו לגבור על מחסום הצמחים. ג'יראצ'י חייך חיוך ניצחון. גושי פלדה חדים, כמו נטיפים פרצו מהקרקע והגנו על הבית.
    "לעזאזל איתם, איך הם עושים את זה?" תהה מיוטו.

    קאסי, לאנס ומייקל עמדו בסלון. הם הביטו בעיצוב המיוחד שלו, בקרוסלת הפוקימונים, בבובות ובצבע הכחול שמיים שנצבע על הקירות. "זאת היתה בהחלט תקופה קשה, אבל לא מתחרטת על שנייה..." אמרה קאסי.
    "הגיע הזמן לשנות את ההסטוריה קאסי..." חייך לאנס. הוא ומייקל משכו אותה מעלה, אל מדרגות הפסנתר. פיצוץ נשמע מבחוץ והרעיד את הבית.
    "קדימה..." צעק לאנס. השלושה רצו במדרגות. חמשת הילדים כבר עמדו בכניסה לדלת הזמן, סלבי עימם. "בדקתם שכל הפוקימונים אתכם? חפצים יקרים?" שאל לאנס. הילדים הנרגשים הנהנו בהסכמה. סלבי נראה מרוכז מאוד לפתע.
    "מיו וג'יראצ'י מיד יגיעו לכאן..." הוא אמר.
    מיו וג'יראצ'י נתנו את שאריות כוחותיהם. הם השתגרו אל תוך הבית. "קדימה, הולכים להציל את העולם!" אמר לאנס. דלת חדר הזמן נפתחה בפעם האחרונה, אחד אחד הם החלו לקפוץ לתוכה, בעוד סלבי נשאר אחרון, מפעיל אותה עם כוחות הטיול בזמן שלו.

    מיוטו נראה אכול זעם. עיניו זהרו באור אדום. הילה שחורה פרצה ממנו, והוא החל לירות קרניים שחורות מתוך ידיו, מפוצץ את מגני המתכת לרסיסים. כוחותיו התעצמו, הוא התרכז ומיקד את האנרגיה שלו. בועת ההגנה הפכה כתומה וברורה יותר. לפתע היא התפוצצה לרסיסים, כמו שברי זכוכית. הבית כבר לא היה מוגן. מיוטו חייך חיוך ניצחון, "מלחמה!" הוא אמר. כדורי צל נשלחו ממנו לתוך הבית. הצוק החל להתפוצץ. שני הפרפרים, ברלום וראמפרדוס תקפו כמוהו. הצוק החל להיסדק, הבית קרס, כמויות של אבק יצאו ממנו. שריפה החלה לדלוק במקום.
    "סביר להניח שהם אינם, אני בספק גם אם הם הצליחו לשרוד..." חייך מיוטו.
    הבית בו גרו הילדים כמעט שלושה חודשים, נהרס, כאילו לפני כמה דקות הם לא ניהלו שם טורניר, כאילו הם לא ישנו שם, אכלו, התקלחו, רבו, צחקו, שיחקו, כאבו, כעסו וניהלו שגרת חיים.

    דלת הזמן נסגרה. במערבולות של צבע וקול, מצאו עצמם שמונת האנשים, מיו, ג'יראצ'י וסלבי על חוף ים, היתה זו שעת לילה, חצות. "אנחנו על חופו של האי דיופורד..." אמרה קריס, "בדיוק פה תפסתי את..." היא נקטעה. מתוך כיסה פרץ פאנפי, פוקימון הפילון התכול. הוא הריח את אוויר הים וזיהה את מקום הולדתו.
    "נכון, הרבה זמן לא היינו פה ילדון..." היא חייכה אליו.
    "ובכן, מה עכשיו?" תהה טרי.
    "רק מחר יקרה מה שצריך לקרות, בינתיים אנחנו צריכים להשתלב עם ההסטוריה, זאת אומרת, למצוא את הכפילים שלנו מהעבר ולהתמזג איתם, על מנת שנשתקע פה!" התעקש לאנס.
    "אוקיי, איפה אנחנו מוצאים אותם?" שאלה ויולט.
    "לאנס, אתה זוכר? אני, אתה ודרו ביקרנו אצל קסטו!" התלהבה קאסי. היא כל כך התרגשה.
    "קדימה, למחוז ג'וטו..." חייך לאנס. סלבי התרכז. הוא לקח את כולם עימו במערבולות נוספות של צבע וקול.

    החמישה נחתו בתוך יער סבוך וחשוך.
    "הגענו..." התרגשה קאסי.
    "אבל ממש חשוך פה..." רעדה ויולט.
    "אל תפחדי, אנחנו כולנו בטוחים פה!" הרגיע אותה מייקל.
    "נארגן לנו מעט תאורה, וולפיקס!" אמר דני ושחרר את פוקימון השועל לחופשי. "תיצור סחרור אש באוויר!" פקד דני. וולפיקס ירה מפיו מערבולת אש דקיקה. דני הרים ענף עבה מהקרקע והדליק את הענף.
    "בשום אופן לא, אנחנו עלולים לייצר תשומת לב מיותרת!" נבחה קאסי. סלבי הפך את הלפיד הבוער לפרח גדול. קריס וטרי צחקקו למראהו של דני מחזיק בפרח. הוא השליך אותו על הרצפה. רעש נשמע מבין קבוצת שיחים. הם רעדו קלות.
    "אמרתי לכם!" לחשה קאסי. מתוך השיח הגיח פוקימון עכבר קטן וסגול, רטטה. הוא ברח משם.
    "מזלינו שזה רק רטטה..." אמר מייקל. הם החלו לצעוד מעט, בעלייה. "לאן אנחנו הולכים?" שאל דני.
    "תכף תראו..." ענה לאנס. הם הגיעו לקצה העצים, מאחוריהם הם גילו שהם על צוק גדול, שמתחתיו עמק, המשך של היער. היתה שם ירידה מעט תלולה. "זה פה, תיזהרו..." לחשה קאסי. הם ירדו בזהירות, וגילו מצדם פתח של מערה. אור חלש בקע משם.
    "אני שומעת את עצמי!!!!!" צעקה לפתע קאסי. היא החלה לרוץ, כולם בעקבותיה.
    היא נכנסה לפתח המערה ונעצרה נשימתה. קסטו עמד שם, מסתורי להפליא, כנפיו מקופלות. מולו עמדו לאנס, קאסי, ולא אחר מאשר דרו. הוא היה גבוה, יפה טוהר, שיערו שחור בהיר בגוון מעט ירקרק. השלושה הופתעו לראות את קאסי. הם היו בהלם גם הם והחזיקו שלושה פוקדורים בידיהם, על מנת להלחם ולהתגונן מפני אויבים.
    "מי את?! למה את נראית כמוני?" תקפה קאסי של העבר.
    "אני קאסי, קאסי מהעתיד!"
    "שקר!!" צעק דרו. צחוק חזק נשמע. קסטו צחק, לא הפסיק לצחוק. לאנס נכנס גם הוא אל המערה, אחריו חמשת הילדים, מיו, ג'יראצ'י, מייקל וסלבי.
    "מה הולך פה?!" צעק לאנס מהעבר.
    "הם הגיעו מהעתיד..." אמר קסטו. לאנס וקאסי הישנים הרימו גבה, אבל הם סמכו על קסטו, "קדימה סלבי..."
    "צודק קסטו..." ענה סלבי, הוא זהר בהילה ירוקה. שני ההעתקים של קאסי ולאנס מהעבר נעלמו. הם נמוגו באוויר, כאילו היו רק אשליה ולא בשר ודם.
    "מה הולך פה?!" תהה דרו. קאסי כבר לא עמדה בזה. היא קפצה על דרו, עטפה אותו בחיבוק אוהב ולא הניחה לו. שוהיי החדר לא יכלו להתערב, הם הביטו בשמיים. קאסי החלה לנשק את בעלה. דרו היה עדיין מבולבל, אבל נישק אותה.
    "כמה זמן חיכיתי לרגע הזה, אתה לא מבין בכלל כמה..." התרגשה קאסי. היא ליטפה את פני בעלה, לא מעכלת עוד שהיא רואה אותו, נוגעת בו ומדברת איתו אחרי שלפני חצי שנה הוא נהרג לה מול העיניים. היה זה דבר נדיר ולא ברור.
    "דרו..." אמר קסטו בטלפתיה.
    "כן..." ענה דרו, עדיין מבולבל כהוגן.
    "אתה זוכר מה סיפרתי לך עכשיו עם לאנס וקאסי?" שאל קסטו.
    "ובכן, כן, סיפרת לנו מה הולך לקרות, סיפרת שאני הולך למות, שלאנס יחטף, שמייקל יאבד את הכרתו, שהילדים יאבדו את זכרונם, שקאסי תחביא אותם בבית שלי..." הסביר דרו. ניצוץ קטן ניצת במוחו, "רגע..." הוא תהה. כולם בהו בו וחייכו.
    "מה שאתה חושב זה נכון..." חייך לאנס.
    "אז בעצם, כל מה שסיפרת קרה, כולכם הצלחתם להתאחד ופשוט חזרתם אחורה בזמן?"
    "בדיוק בעלי היקר, שישה חודשים של המתנה, של תוכניות והתחמקויות מתחת לאף של מיוטו, והצלחנו, הצלחנו להגיע ליום הזה שוב, לנסות לשנות את ההסטוריה..." הסבירה קאסי. היא חיבקה אותו חזק.
    "קשה לי לעכל שאתם כבר חוויתם את מה שקרה, שסבלתם את כל זה ובעצם אתם נמצאים בעבר שלכם..." הוא אמר.
    "זה קשה לתפוס את זה חבר, אבל זה לא אמור לשנות לך שום דבר, כי מבחינתנו כל מה שקרה שייך בעצם לעבר, לא לעתיד. היסטוריה שקרית שרק חישלה אותנו, הרי העתיד שלנו אמור להיראות אחרת ולא טרגי כמו שהיה קודם..." אמר לאנס. הוא חייך וחיבק את חברו הטוב לאחר שלא ראה אותו חצי שנה. מבחינת דרו אמנם זה היה שונה, מכיוון שרק לפני דקות ספורות הוא עמד שם עוד עם קאסי ולאנס של העבר.
    "הכל טוב ויפה..." צחק קסטו, "אבל אתם מתגרים יותר מדי בכוחות הזמן..."
    "למה אתה חושב קסטו?" התפרצה לפתע קריס.
    "אתם יודעים מה קרה לדרו. גם אם תקדימו תרופה למכה ותצפו את המתקפה שתרצח את דרו, ההסטוריה תמצא דרך לתקן את עצמה. במקרים של מוות הדברים אחרת, זה לא כמו כוס שנשברה. אם דרו לא אמור להתקיים אחרי אותו יום של הקרב שלכם, אז הוא לא יתקיים, סה טו" הבהיר קסטו.
    "אני לא טיפשה קסטו... בשביל זה נמצאים איתנו כמה חברים קטנים עם כוחות גדולים..." חייכה קאסי. סלבי, פוקימון עם כוחות הזמן ריחף בחדר, לידו מיו, עם קרבת דיאנאיי למיוטו ולידם יצור ביישן, אחד שיכול להגשים כל משאלה. יחדיו הם מפתח לניצחון.
    "טיפשה את בטוח לא, אז מה את מתכננת לעשות?" צחק פתאום קסטו.
    "ג'יראצ'י פה כדי להגשים לנו שלוש משאלות לפני שהוא חוזר לתרדמת, ככה הוא וסלבי ישנו את ההסטוריה וימנעו את נפילתו של דרו ואת נצחונו של מיוטו... אנחנו נחזור מחר לקרב, נמנע ממיוטו להשיג את אבן הוון ונביס אותו..." הסביר לאנס.
    "אתם גאונים, את גאונה..." חייך דרו.
    קסטו הלך סחור סחור בחדר. "אתם יודעים שהאבנים האלה מורכבים מחפצים אחרים, נכון?" שאל קסטו.
    "כן, ידוע שאלה לא בדיוק אבנים, אלא יותר משל לשליטה ביבשות, אבל זה מה שמיוטו רוצה נכון? עם מה שהוא השיג הוא דיי שולט בקנטו, סינו ובעתיד גם ישלוט בהוון אחרי הקרב..."
    "אלה רק שמועות, הוא שולט כי הוא מחזיק בצוות רוקט, זה הכל..." הסביר קסטו.
    "ידוע, טוב חברים, כדאי שנלך לישון, כי מחר היום הגורלי ואנחנו עוד צריכים למצוא את הכפילים שלכם..." אמר לאנס. מיו, סלבי וג'יראצ'י הפעילו אנרגיה על חושית ושיגרו משם את כולם חזרה להוון, אל דירת המסתור הישנה של קאסי.

    פוקימונים שהופיעו:

  11. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #146
    חברים נשארו רק עוד שני פרקים לעונה הראשונה!!! כפי שאתם רואים נוצר טוויסט נוסף בעלילה שאני בטוח שחיכיתם לו. אני רוצה לספר לכם, כמו שציינתי קודם, שספויילר לפרק 24 לא יפורסם הפעם, אלא רק אחרי הפרק הבא שיפורסם, וזה הספיישל הראשון! זהו פרק קצר, דומה לסרטוני פיקאצ'ו הקצרים. ספיישל לא ארוך במיוחד, עם עלילה קצרה, והנה ההצצה:



    "קדימה...." אמר גלייגר. ששת הפוקימונים החלו להתקדם. שתי הבנות, סנוראנט וגלום קפצו אל המים. יאנמה וגלייגר ריחפו מעל המים.
    "קדימה קקנייה..." דחף מגבי את פוקימון הקקטוס.
    "אתם משחקים מלוכלך? אין בעיה!" נזפה גלום. היא החלה להסתובב במהירות וירתה עלי כותרת ורודים לעבר באנט.
    דאסקאל השתמש במתקפת בערה וירה להבות קטנות של אש סגולה ששרפה את עלי הכותרת.
    וולפיקס חפר באדמה והתיז אדמה על האש, לצידה של אייפום שירתה פעימת מים.

  12. blue To My Bones
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: Noawsomeness
    הודעות: 1,871
    #147
    ווואאאווווו1!!!!!!!!!

    פרק מדהים כהרגלך,אין מה להגיד...

  13. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jan 2009
    הודעות: 6,839
    #148
    ואו איזה פרק!!
    אני ממש מחכה לסוף העונה ולספיישל :p

  14. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #149
    חחחח תודה, אכן יש מה לצפות!

  15. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2010
    שם: רז
    הודעות: 244
    #150
    ולכבוד החג!!!



    היה זה לילה קריר. רוח קרירה נשבה באחו הפתוח שבמחוז הוון. שישה ילדים ישנו את שנת הלילה שלהם באחו, לצידם הפוקימונים שלהם, במחנה קטן עם אוהלים שהם הקימו בזמן מסעם ברחבי מחוז הוון. נחל קטן זרם ממש לצידם. אחד מהפוקימונים של אחד הילדים ששמו טרי, היה חסר מעש ולא הצליח להירדם, כמו תמיד, הוא היה מלא אנרגיה. אלקיד היה פוקימון מסוג חשמל, גופו היה צהוב ועליו פסים שחורים. אוזניו נראו כמו שני פסים של שקעים חשמליים, דרכם הוא קלט אנרגיה חשמלית. אלקיד החליט שנמאס לו לנסות בכוח להירדם, הוא קם על רגליו והסתובב במחנה. רעש של תעופה הקפיץ אותו. הוא הביט גבוה לשמיים והבחין בשני גופים גדולים טסים במהירות מעליהם. שני פוקימונים, דמויי מטוסים.צוואריהם לבנים, אך גוף האחד אדום והשני כחול. הם טסו במהירות מעל המחנה ונעלמו באופק. "וואו" נדהם אלקיד. הוא החליט לצאת להסתובב קצת באיזור עד שיתעייף וירדם. אלקיד התקדם לעבר הנחל ורכן על מנת לשתות. המים הצלולים זרמו במהירות רבה.
    "היי אלקיד!" קרא פוקימון. אלקיד הסתובב לאחור, הוא הבחין בגלום של מת' שקראה לו. גלום היתה פוקימון מסוג דשא. היא היתה נמוכה, גופה עגול וכחול עם גפיים וראשה פרח אדום סגור בפקעת. אלקיד הופתע לראותה, הוא החליק אל תוך המים.
    "היי!! היזהר!" קראה גלום. היא רצה במהירות לעברו, שולחת יד קצרה ומנסה לעזור לחברה.
    "אני לא מצליח!!!" צעק אלקיד. גלום איבדה את כוחה, אחיזתה התנתקה והיא נפלה על הדשא. אלקיד מצא עצמו נסחף בזרם הנחל.
    "אלקיד!!!!" זעקה גלום.
    "אני אהיה בסדר!!!!" צעק אלקיד.
    גלום חזרה מאוכזבת אל המחנה. "היי, גלייגר, אני חייבת לקבל עזרה!"
    גלייגר, פוקימון העקרב המעופף של טרי התעורר בבהלה. הוא תר סביבו והבחין בחסר. "הבנתי אותך גלום, אלקיד שוב הלך לאיבוד?" שאל גלייגר.
    "כן..." צחקה גלום.
    "באמת טוב שאנחנו צוחקים..." נשמע קולה של יאנמה שהתעוררה עקב ההתרחשות. היא פרשה כנפיה והחלה לרחף באוויר.
    "חברים, משימת הצלה נוספת על הפרק!!" קרא גלייגר.
    "אוי נו באמת אלקיד..." התלוננה סנוראנט שהצטרפה.
    "מי עוד איתנו?" שאל גלייגר. מגבי הגיע, דרוך ומוכן. המגבי של מת' היה החבר הכי טוב של האלקיד של טרי.
    "אני אבוא אתכם..." נשמע קולו של ביברל. ביברל היה פוקימון דמוי בונה מסוג נורמלי ומים, הוא היה הפוקימון של מייקל אחיה של כריס שהצטרף לילדים אותו הלילה. הוא נהג להיות המבוגר האחראי.
    "מה קורה פה?" שאל קקנייה, חצי רדום.
    "שום דבר, רק שאתה בא איתנו למצוא את אלקיד..." הודיע גלייגר לקקנייה.
    "אני חייב? המקום הזה מסוכן בלילה שמעתי..." נבהל קקנייה.
    "שום דבר לא מסוכן, אתה איתנו, הדבר המסוכן היחידי שיכול לקרות זה מה שאני אעשה לך אם לא תבוא!!" איים גלייגר ושיחק בצבתותיו.
    "בסדר, ביברל שמור עליי!"
    "אני כאן ילדון..." ענה לו ביברל.
    "עוד מישהו?" קראה יאנמה. לא נשמע שום קול, שאר הפוקימונים כנראה ישנו.
    "לאן הוא הלך?" שאלה סנוראנט.
    "הוא נפל מקודם לנחל, אני מניחה שהוא לא הספיק להתרחק..." הסבירה גלום.
    "אז שנלך?" שאל ביברל.
    "קדימה...." אמר גלייגר. ששת הפוקימונים החלו להתקדם. שתי הבנות, סנוראנט וגלום קפצו אל המים. יאנמה וגלייגר ריחפו מעל המים.
    "קדימה קקנייה..." דחף מגבי את פוקימון הקקטוס. ביברל קפץ אחרון כשוידא שכולם ישנים. החמישה נסחפו עם הזרם, כאשר יאנמה וגלייגר מרחפים אחריהם. הנחל זרם במהירות והם נסחפו בעיכול כלפי מטה, כמו במגלשה.
    "אההה!!!" צרח קקנייה.
    "תירגע..." צרחה עליו יאנמה בחזרה. הנחל הסתיים בפלג קטן. החמישה נפלו אל המים השוצפים.
    "שחו ליבשה!" הנהיג גלייגר. ביברל שהיה מומחה בשחייה עזר למגבי, גלום, סנוראנט וקקנייה להגיע אל קצה המים. הם טיפסו בזריזות ודרכו על האדמה היבשה. מגבי התנשם והתנשף, המים הסבו לו נזק מסוים.
    "הכל בסדר מגבי?" שאלה סנוראנט.
    "אכן כן, אני אהיה בסדר, צריך למצוא את אלקיד!" אמר מגבי.
    "אין צורך להתאמץ..." צחקה גלום. ברק חזק נורה אל השמיים, לא רחוק מהם.
    "קדימה..." צעק גלייגר. שבעת הפוקימונים החלו לרוץ בעקבות הברק. הם חלפו על פני עצים ושיחים עד שהגיעו אל מקור הברק.
    "היי חבר'ה!" חייך אלקיד.
    "אלקיד, מה קרה לעזאזל?" שאל מגבי. הם הגיעו לקרחת יער, ליד מגבי עמדו ארבעה פוקימונים נוספים.
    "אלקיד רק ניסה לעזור לנו..." אמר אחד מהם, הוא היה פוקימון דמוי חזרזיר, צבעו סגול ובמקום רגליים היה לו קפיץ עליו הוא ניתר.
    "אני ספוינק..." הוא הציג עצמו, אך משהו בו היה עצוב.
    "מה קרה לו?" שאלה גלום.
    "מישהו גנב לו את הפנינה שלו, בהתחלה חשבנו שזה אלקיד" אמרה אחת מהפוקימונים הנוספים, היא היתה פוקימונית דמוית אפרוח, נוצות הזדקרו מראשה והיא היתה כתומה.
    "אני טורצ'יק, זה מאדקיפ וזה טריקו..." היא הציגה את שני חבריה שעמדו לצידה. מאדקיפ היה פוקימון מסוג מים, דמוי דג ביצות, עורו כחול והוא עמד על ארבע גפיו. טריקו לעומתו היה פוקימון מסוג דשא, הוא עמד על שתי רגליו, גופו וזנבו הגדול היו ירוקים ובטנו אדומה. הוא עמד בשילוב ידיים.
    "היי..." הוא אמר.
    "אלקיד, אתה מוכן להפסיק לעשות שטויות?!" שאלה יאנמה.
    "לא הצלחתי להירדם..." התלונן אלקיד.
    "זה לא חשוב עכשיו, אני חושב שכדאי שנסייע לספוינק להחזיר את הפנינה שלו ממי שאלה לא יהיו שגנבו לו אותה..." אמר גלייגר.
    "אנחנו נספיק לשוב לפני הבוקר?" שאל קקנייה.
    "אל תדאג קקנייה, נחזור כמה שיותר מהר לפני שטרי יתעורר..." אמרה סנוראנט.
    "אנחנו נשמח לקבל מכם עזרה!" חייך מאדקיפ.
    חבורת הפוקימונים החלה לצעוד באיטיות ביער. החושך הפחיד מעט את קקנייה וכל תזוזת של שיח הקפיצה אותו. ספוינק הודה מאוד לחבורת הפוקימונים של הילדים ששמחו לעזור להם.
    "אם תשאלו אותי אנחנו סתם מסתובבים פה בין העצים..." אמר טריקו במסתוריות.
    "מה זאת אומרת טריקו?" שאלה טורצ'יק.
    "אני כמעט בטוח שאני יודע מי האשמים..." הוא אמר.
    "מי אלה?" שאלו אלקיד וגלייגר.
    "אני חושב שאלה פוקימוני הרוח..."
    "אני חושב שאתה צודק..." אמר מאדקיפ.
    "פוקימוני רוח?" שאלה יאנמה.
    "אלה ארבעה פוקימוני רוח שחיים פה ביער, בהנהגתו של באנט..." אמרה טורצ'יק.
    "בדרך כלל אף אחד לא מתעסק איתם, אני חושב שאני אצטרך למצוא לי פנינה חדשה!"
    "לא, בשום אופן לא!" צעקה גלום, "אל תחוש מאויים, בשביל זה אנחנו פה!"
    "אני מודה לכם מאוד, אתם לא מבינים כמה..." שמח ספוינק, הוא נראה רגוע יותר.
    "קח אותנו לשם טריקו..." אמר גלייגר.
    "הם מתחבאים בתוך מערה לא רחוק מכאן בכלל..." הוא אמר והתחיל לצעוד. החבורה הלכה אחריו בין סבכי העצים והשיחים. ההליכה לא לקחה יותר משלוש דקות.
    החבורה עמדה לפני כניסה של מערה קטנה בין הצמחים הפראיים של היער. צחוקים מרושעים נשמעו מבפנים. קקנייה החל לרעוד. יאנמה צחקה עליו, אבל ביברל השתיק אותה. השאר חששו בעצמם.
    "את אמיצה יאנמה, זה טוב..." אמר טריקו.
    לפתע עין אדומה הופיעה משום מקום, בודדה, מרחפת באוויר.
    "אמא!!!!" צרח קקנייה, הוא יצר כדור אדום באוויר, מתקפת יום שמשי שהאירה את האיזור.
    צחוק מטורף נשמע מכיוון העין.
    "דאסקאל..." לחשה טורצ'יק.
    "אידיוט..." סיננה יאנמה.
    "לגמרי..." אמרה סנוראנט, היא יצרה כדור תכול בתוך פיה שהתפצל לקרניים קפואות של קרן הקרח. הקרניים פגעו בעין. העין הפכה לפוקימון דאסקאל, פוקימון מסוג רוח. גופו אפור, פרצופו דמוי שלד ובתוכו עין אחת אדומה.
    "היי..." הוא התעצבן, "אתם אלה שפלשתם לכאן..."
    "תחזירו את מה שלקחתם!" צעק ספוינק.
    "על מה אתם מדברים?" נשמעו קולות נוספים. בסמוך לדאסקאל הופיעו שני פוקימונים זהים, שמם שאפט. גופם קטן ואפור, לא מפותח במיוחד, ללא גפיים. על ראשם קרן ועיניהם תכולות, צהובות וסגולות. הם נראו כמו בובות פלסטלינה.
    "אתם יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים!" צעקו ביברל, גלום וגלייגר יחדיו.
    "האמת שלא..." השניים נראו תמימים למדי.
    פנינה עגולה ובוהקת, ורדרדה, הופיעה באוויר וריחפה מסביבם.
    "הנה היא, שקרנים..." צעק מאדקיפ.
    ספוינק ניסה לקפץ על הקפיץ שלו ולתפוס אותה, ללא הצלחה.
    "היי!!" הוא צעק.
    שלושת פוקימוני הרוח החלו לצחוק צחוק מרושע.
    הצורה המפותחת של שאפט, באנט, הופיע באוויר כשהוא זה שמחזיק את הפנינה. הוא היה מפותח יותר בעל גפיים, אפור, עיניו אדומות, פיו סגור בריצ'רץ'.
    "הפנינה הזאת מעבירה לנו את הזמן בכיף, תאמינו לי שאנחנו נהנים לשחק איתה מסירות...." אבל באנט. הוא זרק את הפנינה לדאסקאל. דאסקאל בעט בפנינה לאחד מהשאפט והוא תפס אותה עם כוח על חושי.
    "מספיק!" צעק קקנייה. גפנים של דשא נשלחו מהאדמה ואחזו בפנינה.
    ספוינק השתמש בכוחו העל חושי והניע את הפנינה חזרה לראשו.
    "ומה עכשיו נעשה?!" החל לבכות שאפט.
    "אל תדאג, אנחנו נמצא מה לעשות..." ענה באנט, "נשחק עם כדורים אחרים...."
    כדור צל נוצר בידיו, הוא שלח אותו לעבר ספוינק.
    "היי!" צעק גלייגר. הוא פתח את אחת מצבתותיו וירה עוקצי רעל לעבר כדור הצל. המתקפות התפוצצו.
    "אתם משחקים מלוכלך? אין בעיה!" נזפה גלום. היא החלה להסתובב במהירות וירתה עלי כותרת ורודים לעבר באנט.
    דאסקאל השתמש במתקפת בערה וירה להבות קטנות של אש סגולה ששרפה את עלי הכותרת.
    כדור צל נוסף נשלח מכיוון באנט.
    "לא יקרה!" התעצבנה יאנמה, היא ירתה זמזום חרק. גלים אדומים נשלחו מתוך כנפיה ופוצצו את כדור הצל.
    ארבעת הפוקימונים הפכו לצללים והחלו לטוס במהירות בין העצים במתקפת התגנבות צל ולנסות לפגוע בפוקימונים.
    טריקו חבט בשאפט עם זנבו. מאדקיפ ירה אקדח מים והעיף אחד משם.
    "קדימה חבר..." אמר אלקיד למגבי. השניים הנהנו ביחד וירו מתקפת חשמל ולהביור לכל עבר על מנת לפגוע ברוחות. אחד מהברקים של אלקיד פספס ופגע בענף של עץ, הוא גרם לניצוצות להתלקח.
    סנוראנט קפצה כשניבים בולטים יוצאים מפיה, היא נגסה במתקפת לעיסה באחד מהשאפט והותירה לו נזק רב.
    "כל הכבוד!" אמר לה גלייגר.
    העץ בו פגע אלקיד החל להתלקח ואחד מהענפים הבוערים נפל וכמעט פגע בבאנט לולא הוא ברח.
    "תראו מה עשיתם ליער!" צרח דאסקאל. השריפה החלה להתפשט. פוקימוני הציפור שישנו על העץ עפו משם רחוק.
    "מה עושים?!" שאלה טורצ'יק בלחץ.
    "אין לנו ברירה, חייבים לאחד כוחות!" אמר דאסקאל.
    מאדקיפ וביברל החלו לירות אקדחי מים ולנסות להשתלט על השריפה, בעוד היא ממשיכה להתפשט.
    פוקימוני הרוחות תפסו אדמה והחלו לזרוק לעבר השריפה, אך לא היתה לכך תועלת רבה.
    גלייגר השתמש בהתגנבות סלעים, וירה זרעי אבנים על האש, אך זה לא עזר בכלום.
    אלקיד ומגבי סייעו לרוחות עם אדמה, מכיוון שמתקפותיהם לא יועילו לכבות את האש.
    סנוראנט ניסה לירות קרחי קרח, אך אלה נמסו.
    "אלקיד, אולי מסך האור שלך יעזור..." אמרה גלום.
    "נכון!" הנהן אלקיד. הוא יצר חומת אור מצד אחד של השריפה, מה שמנע את התפשטותה לצד אחד.
    "איפה יאנמה?!" צעק ביברל.
    "יאנמה!!!" קראה סנוראנט. שום קול לא נשמע, יאנמה נעדרה.
    "אני מקווה שהיא לא נלכדה בשריפה..." אמר גלייגר, טרוד.
    ספוינק נאבק עם השריפה במתקפה על חושית, אך זה לא עזר במיוחד.
    ביברל ומאדקיפ נחלשו והפסיקו עם מתקפות המים שלהם.
    "מישהו ביקש סיוע?!" נשמע קול מוכר.
    גלייגר התרגש למדי. מבין העצים ניתרה אייפום, היא ירתה כדורי בוץ לעבר האש. פוליווירל הגיע בריצה והחל לירות קרן בועות, מה שנתן לגיטימציה לביברל ולמאדקיפ להמשיך עם אקדחי המים לכיבוי השריפה.
    "אני לא מאמין שבאתם!" שמח גלייגר.
    "חברים נוספים..." הסביר קקנייה לטריקו.
    יאנמה הגיעה בריחוף עם השאר. וולפיקס רץ מתחתיה, עם פאנפי ובלספראוט.
    "היי חברה!"
    "מה נשמע?" צחק פאנפי. הוא זהר באור לבן והשתמש בכוח עתיק. סלעים גדולים נוצרו ונפלו על האש.
    "מצוין..." אמר באנט שהאש כמעט והגיעה למערה שלו.
    ביברל עצר את אקדח המים והשתמש בגלישה. הוא נתן פוש גדול עם גל מים שכיבה חלק ממנה.
    וולפיקס חפר באדמה והתיז אדמה על האש, לצידה של אייפום שירתה פעימת מים.
    "בלספראוט, לא..." עצרה אותו גלום מלירות חומצה רעילה שעלולה להצית מחדש אש.
    "היי תראו!" נדהם ספוינק. אלקיד זיהה את ההפתעה. מהשמיים הגיעו בתעופה שני פוקימונים ענקיים, דרקונים, האחד כחול ואחד אדום, אותם ראה אלקיד ובגללם הוא נפל לנחל שסחף אותו אל היער ואל ספוינק, טריקו, מאדקיפ וטורצ'יק. הם נחתו על הקרקע, בסמוך לפוקימונים ולאש.
    "אנחנו לטיאוס ולטיאס..." הם אמרו. כוחם העל חושי העוצמתי כיבה בשניות את השריפה.
    "עליכם לחיות בשלום ביער..." אמר לטיאוס.
    "צודקים..." אמר מאדקיפ.
    "לא הייתי מסכים לכך לולא המערה שלי כמעט נשרפה..." אמר באנט.
    "זה עצוב שאתם מתנהגים ככה..." אמרה לטיאס.
    השמש החלה לעלות.
    "מצטערים חברים, אנחנו חייבים ללכת לפני שהמאמנים שלנו יתעוררו...." אמר גלייגר.
    "שמחנו לעזור לך ספוינק, והיה נעים להכיר אתכם..." הוסיף אלקיד.
    פוקימוני החבורה החלו לרוץ ולהעלם בין סבכי העצים.
    "תודה לכם!!" צעק ספוינק, מבלי שהספיק להיפרד מהם כמו שצריך.
    "מעניין מאיפה הגיעה חבורת הפוקימונים הזאת, אבל אין ספק שהם עזרו לנו היום, לשני הצדדים...." אמר דאסקאל.

    -יום לאחר מכן-

    "מסור לי!!!" צעק באנט. הוא תפס בשתי ידיו כדור עגול העשוי מדשא ועשבים ואז השליך אותו לעבר שאפט. זה תפס אותו באוויר בעזרת הכוח העל חושי שלו. הוא זרק אותו לעבר טריקו. טריקו חבט בכדור עם זנבו. מאדקיפ העיף את הכדור ממנו עם אקדח מים לעבר דאסקאל ודאסקאל זרק אותו לעבר ספוינק. ספוינק נגח בו עם ראשו ועם הפנינה.
    הפוקימונים צחקו.

    פוקימונים שהופיעו:


עמוד 10 מתוך 12 ראשוןראשון ... 89101112 אחרוןאחרון

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •