נושא: Pokemon - The Ultimate Journey

עלילה:

מחוז אלמיה , מחוז גדול ורחב שנוצר בעקבות מקרה היסטורי אדיר, שלל הפוקימונים האגדיים הגיחו בעת ובעונה אחת מן מקום מחייתם. ממצולות הים, ממעל העננים, מבטן האדמה וממעמקי היערות והרחק מן החלל האינסופי...
כולם יצאו ונלחמו זה בזה, והכל התרחש בעקבות תכנית פלישה והשתלטות של צוות רוקט על שטח של צוות גלאקטיק בסינו. המלחמה הייתה קשה, כל האמצעים היו כשרים והדבר עורר את זעמם של החיות האגדיות. הן, עם כוחן האדיר גרמו להרס וחורבן. שלל אסונות טבע ענקיים שהפרו את האיזון בכדור הארץ והביאו להרס מוחלט! בעקבות רעידות אדמה חזקות כחלק מן האסונות, נוצר לא רחוק ממחוז סינו מחוז חדש. כתוצאה מחלקי מחוזות שפשוט התנתקו ממקומם והחלו לנוע, להתנגש ולהתגבש למחוז אחד חדש כלל התושבים מכל החלקים שהתחברו עבדו יחד והקימו להם את המחוז החדש אלמיה.המחוז המעניין והיפייפה הזה מציע שלל מאמני מכון ומקומות מרהיבים ביופים וליגה מפוארת כמו שלא נראתה כמותה.
אתם בסה"כ נערים ונערות פשוטים הגרים במחוז וסוף סוף מגיע הרגע שלכם לצאת למסע, נלהבים ונרגשים ומלאים בתמימות. שלא יודעים אילו הרפתקאות מחכות לכם...

חוקים:

• חוק היסוד- חוקי פורום חת"ם בפרט והחוקים הגלובאליים בכלל חלים גם כאן.
  
• אין לקלל, להשמיץ, להעליב או לזלזל בנו, בשחקן אחר מהמשתתפים או במשחק. האמיץ שינסה זאת יעוף מיידית.
• המשחק הזה הולך להיות משחק ברמה גבוהה, לכן כראוי למשחק כזה גם התגובות שלכם יהיו בהתאם:
  *תגובותיכם חייבות להכיל גם סימני פיסוק הכוללים דיבור וגם כאלה הכוללים חשיבה (דיבור: "x", מחשבה: 'x')
  
• אין לערוך קרבות עם מאמנים למינהם או נגד פוקימונים פראיים כאשר משחק הפוקימונים בכל צד אינו שווה, למשל קרב של 2 על 1.
• במידה ואינכם יכולים להגיב לתקופת זמן כלשהי נא להודיע מראש. שחקן שיעלם מבלי להודיע לתקופה של 10 ימים יוקפא ולאחר 14 ימים ללא סימן ממנו פשוט יעוף מהמשחק אוטמטית.

פרסים:

העשור: הראשון שיפתח את דף מס' 10 יבחר פוקימון אחד מהצוות שלו שילמד מתקפה חדשה.
היובל: הראשון שיפתח את דף מס' 50 יקבל פוקימון לא מפותח לבחירתו.
המאה: הראשון שיפתח את דף מס' 100 יקבל פוקימון שירצה לבחירתו.
הסוד: כל מי שיהיה הראשון שיחשוף מקום סוד במפה (כל המקומות המסומנים בירוק קטן עם סימון מספרי וורוד במפה) יזכה בפרס משתנה לפי אותו המקום שחשף.
התגובה: ישנו מספר תגובה אקראי שהתפרסם במהלך המשחק, מי שיצליח לקלוע במספר התגובה הזה יוכל לפתח פוקימון שירצה.
ההשקעה: כאשר אבחין בשחקן שמתבלט מבחינת ההשקעה בתגובות, היצירתיות, מקפיד להגיב הרבה ולהתקדם יקבל פרס בהתאם. (פרס זה ינתן כל 15 דפים)
האיוונט: במהלך המשחק נכין איוונטים שונים ונחמדים, כדי להפוך את המשחק לכיפי יותר. לכל איוונט יהיה פרס משלו אך לא תצטרכו לדאוג כל מי שיבחר להמשיך את האיוונט מההתחלה עד הסוף יזכה בפרס.

קרדיטים:

• לאתר Bulbapedia על הרבה מידע ועזרים.
  
• לאתרים pokecharms, pokestudium, deviant art, pokemon 2000, veekun על מגוון הספרייטים והתמונות.
• למשתמש PO ZON על הלוגו המדהים!
• למשתמש Lord Voldemort על העזרה בעיצוב המשחק ועל כמה ספרייטים.
• למשתמש Ritsuka Kun על העזרה והתמיכה בשדרוג המשחק לגרסתו העדכנית.

טופס הרשמה:

למשחק הזה יוכלו להירשם 5 אנשים בלבד.
5 משתתפים זה מספר מצומצם ואני מצפה מכם להשקיע בטופס כדי שהוא יהיה איכותי ויזכה אתכם בלהתקבל, בהצלחה!
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
שם בפורום:
שם השחקן/נית:
גיל:
תיאור/ספרייט: (מעדיף ספרייט, יותר אסתטי)
רקע אישי:
פוקימון התחלתי:
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:

לא להגיב!!!!

התחלתיים לבחירה:

מחוז אלמיה, המחוז בו תעשו את המסע. מלא בפוקימונים משלל הדורות, אמנם מחוז קלאוס ויונובה מרוחקים יותר ולכן ספג אלמיה רק פוקימונים מדורות 1-4.
- הפתעה, אין לדעת מה יצא כאן...
;;
;;
;;
;;

מפת המחוז:

לאורך המסע במחוז אלמיה אתם תבקרו בערים ובדרכים השונות, המחוז גדול ורחב ידיים ויש הרבה חוויות שמחכות לכם.
תתקדמו באוטובוסים, בסירות, אולי גם בכדור פורח אך בעיקר בעיקר דרך הרגליים, אז שיהיה לכם במזל...
מפרט מפה:

ספוילר

העיירה סאנרייז:
העיר ממנה אתם מתחילים. עיירה קטנה ושלווה סמוכה לים המתפרנסת בעיקר מדייג, חקלאות ותובלה ימית.
מבנים: ביתכם, ביתו של סילבר, מעבדת הפרופסורים.

דרך 001:
דרך קצרה המובילה אל דרך 002 ומקדמת אתכם אל סטון-וויל. דיי מוצלת, נוחה להליכה, מרביתם המוחלטת של הפוקימונים בדרך ידידותיים.
מה בדרך: שביל רחב ומוכרז החוצה את הדרך, המון שדות וחלקי טבע שונים לאימון ותפיסת פוקימונים.

דרך 002:
המשך לדרך 001, מסאנרייז אל סטון-וויל. נמוכה יותר מהדרך הקודמת ומצריכה ירידה תלולה. הדרך נעשת דלה ויבשה עד לעומקה שהוא מדברי לגמריי. יבש חם מלווה סופות חול וקשה לצעידה, ארוכה יחסית.
מה בדרך: שטח רחב עד לאופק של דיונות חול וסלעים ומעט צמחייה מדברית, פוקימונים מיוחדים המסוגלים לחיות בתנאים אלו, אגדת מקדש החול הנעלם.

העיר סטון-וויל:
העיר הראשונה בה תעברו. נמצאת בליבו של המדבר, עיר שקטה עם בתים פשוטים בעל מבני קירות עבים ועמידים וגגות שטוחים בכדי לעמוד בתנאי החיים שם. כל העוברים הם חוקרים, נוודים וכו'...
מבנים: מרכז הפוקימונים, מכבסת העיר, בית הדואר, חנות, המכון הראשון.

002B:
דרך המשך ל-002. ממשיכה מדברים לאורך ק"מ אחדים וחוזרת לתלם כאשר את המדבר מחליפים שדות רחבים צמחייה נמוכה אך רבה. מרעות גדולות ופתוחות והרבה שטחים חקלאים של חיטה וירקות.
מה בדרך: הרבה פוקימונים, שדות רבים מלאים פירות וירקות, חווה המשווקת חלב וגבינות אורגניות.

העיר נייצ'ר:
עיר גדולה ופרחונית וצבעונית מאוד, יש בה הרבה מבנים הכל צבעוני ומקושט כל הזמן, פרחים וצמחים מעתרים את העיר. האנשים בה מאוד נחמדים, יש בה הרבה והיא תיירותית במיוחד כי היא צומת בין 4 דרכים.
מבנים: מלון-מרכז הפוקימונים הגדול מכולם, תחנת משטרה, מרכז ההחלפות (במרכז), המכון השני, חנות, חנות טבע.

003:
דרך ההולכת ונעשת גבוהה וההרית, היא מסיימת קרוב מאוד לעיר סנוהיל, רק שמפל חזק וגדול מפריד בין שני המצוקים. יש אתר נוף מדהים בקצה, וככל שעולים בדרך פוקימונים מעופפים נגלים לעין.
מה בדרך: הרבה מאוד פוקימוני אבן נורמאל ומעופף, מעט מטיילים, אתר תצפית בקצה ובו תפגשו מטיילים ומאמנים.

004:
נקראת גם יער נייצ'ר. דרך ארוכה ומפותלת אל תוך יער סבוך וענקי, בעל עצים גדולים וצמחייה מגוונת ומרשימה. יש בדרך המון מאמנים וסוגים רבים ומגוונים של פוקימונים. הדרך מובילה לאגם לוגיה הגדול.
מה בדרך: מאמנים רבים, המון מינים של פוקימונים, דשא פראי ועצים גבוהים, אגם לוגיה.

005:
דרך סלולה, קצרה ומישורית היורדת דרומה מנ'ייצר אל העיר קוואנדאו. הרבה פחות פרחוני וצבעוני אלא דרך פשוטה מאוד. שילוב גמור בין עשבייה לנוף סילעי.
מה בדרך: כמות מעטה של פוקימונים בעיקר מסוג לחימה, אדמה ומתכת אך לא רק.

העיר קוואנדאו:
עיר נמוכה השכונת בעמק, את העיר מקיף כביש אספלט ענק לריצה ורכיבה. אנשי העיר שם מתאייפנים בהיותם מאוד חטובים וכמעט כולם עוסקים בספורט. בעיר נמצא המכון השלישי ובנוסף מתקיים שם פעם בחצי-שנה תחרות ה-"פוקיתלון!"
מבנים: מרכז פוקימונים, חנות, עמדת השכרת אופניים, תחנת משטרה, מכוני כושר, המכון השלישי.

006:
דרך ארוכה המחברת בין קוואנדאו לעיר מוסטפייר, הדרך היא מעין יער גשם קטן. לח, בוצי, מלא עזוב וככל שנכנסים במעבי הדרך אפל ממלא את הנוף. הדרך חולשת במרכזה על הר פחם שחור וקשה לטיפוס.
מכוון שמוסטפייר אינה עיר מזמינה אין הרבה מבקרים בדרך הזו והפוקימונים שם אינם ידידותיים כלכך.
מה בדרך: פוקימונים בעיקר מסוג רוח, אופל ועל-חושי, גשר נסתר בערפל המוביל אל מהרת היידן הגדולה.

העיר מוסטפייר:
עיר משונה מאוד, אפלולית, קרירה, מלווה בערפל קל כמעט תמיד. האוכלוסיה שם דלה מאוד והמבנים ראויים ומוזנחים. אין בעיר חנות או מרכז פוקימונים מודרני אלא מרפאת פוקימונים ישנה.
העיר נמצאת לא רחוק מן הים לכן לח שם רוב הזמן, מוצלת בצמחייה מן הדרך הסמוכה לה וזה גורם לשעות האור להתקצר. האוכלסיה בעיר היא דתית.
מבנים: מגדל הרוחות העתיק, מרפאת פוקימונים ישנה, המכון הרביעי.

007:
מתחילה מהיציאה הצפון-מערבית של מוסטפייר, הערפל נמוג והדרך הופכת להיות נוחה וכיפית סלולה ומוכנה במיוחד בעלת ספסלים, מדשאות, מזרקות ופנסי תאורה לצד הדרך הפראית והשדות. היא צמודה מאוד לים ולכן אפשר לסטות ממנה בכל עת ולרדת לחופים של העיר לגונה.
מה בדרך: הרבה מאוד פוקימונים בעיקר מסוג מים וחשמל, ומאמנים, מופעי רחוב, חוף ים.

העיר לגונה:
השנייה בגודלה בכל המחוז, נחשבת גם לעיר המתקדמת והמפותחת ביותר. הרבה בניינים גורדי שחקים, רכבות קלות שנעות בכל העיר על כבלים באוויר, מכוניות וכו'...
עיר סמוכה לים שם ישלה תחנת כוח, וכמובן גם חוף יפייפה ומהנה. לא משעמם בה בכלל.
מבנים: בניינים משרדים, מסעדות, הקניון, חוף הים, מרכז פוקימונים גדול, מרכז קרבות ראווה, המכון החמישי.

005B:
דרך המשך של 005 סמוכה לעיר לגונה המאפשרת להמשיך אל מזרח עלמיה. נטושה שלא הרבה עוברים בה, ישנם סיפורים על שבט אינדאני שגר איפשהו בדרך וזה מרתיע עוברים ושבים.
בעבר היה בדרך גישור אל מדבריות אלמיה ואל העיר סטון וויל אך בשנים האחרונות נבנתה שם חומת ענק מסיבה מסתורית...
מה בדרך: לא ידוע עליה הרבה...

008:
בדרך הזו הצמחייה מתגבר ואפילו מזכירה מעט את יער נייצ'ר, זו גם דרך ארוכה יחסית. זה בה קרחת יער גדולה שם הרבה אנשים שנתקעים בדרך עד מאוחר מכימים מחנה.
יש שם הרבה פוקימונים שיודעים חפירה (dig), לכן יש סכנת נפילה לבורות מוכרת לרשויות בדרך הזאת.
מה בדרך: איזור מחנאות, פוקימונים בעיקר מסוג חרק, עשב, רעל ואש.

העיר האנטנאל:
עיר קטנה וחביבה ההולכת לאורך בלבד, כלומר שהיא נראת כמו רחוב ראשי גדול במיוחד וכל המבנים מסודרים בשורה. יש בעיר אחוז גבוה מאוד של בני נוער כי יש בה 3 בתי ספר, אקדמיה לפוקימונים ופנימייה.
בעיר הזאת נמצא גם הספארי, ראש העיר הוא בחור חביב ושאפתן שרוצה לפתח את עירו הקטנה ולעשות אותה גדולה כמו לגונה או סנוהיל לפחות.
מבנים: מרכז פוקימונים, חנות, בתי ספר וגנים, האקדמיה לפוקימונים, תחנת משטרה, הספארי.

009:
דרך מאוד קצרה המחברת בין כפר המעיינות החמים לעיר האנטנאל. אין בה יותר מידי שונה מהדרך הקודמת לה פרט לקח שאם ההתקרבות לכפר הצמחייה פוחתת משמעותית כי הכפר דואג לגזום ולכרות הכל לפרנסתו.
מה בדרך: כמעט וכלום, אין הרבה צמחיה וטבע אז הפוקימונים לא כלכך מגיעי לשם.

כפר המעיינות החמים:
כפר קטן וציורי, אשר מכר המחוז באים לבקר בו. זה כפר נופש שפרנסתו היא בעקבות זה שהוא שוכן ליד מעיין רותח שהמים שלו בריאים מאוד לגוף.
אנשי העיר מאוד שלבים ואדישים, יש תמיד ריח טוב באיזור וכל מה שתרצו בשביל להרגע ולהתפנק. מהכפר יש יציאה אל הים הפתוח ואל האיים.
מבנים: מס' מלונות בוטיק, מסעדות, ספא למאמנים ולפוקימונים+מרכז, מעיין חם, איזור להשכרת סירות מנוע לשייט, רכבל לעיר סנוהיל.

דרך 010:
דרך ארוכה וקשה מאוד להליכה, היא בעצם טיפוס ההר מניסק כל הדרך אך העיר סנוהיל. ההרים בהם תעברו הם גבוהיים ומתחוללות שם סופות שלגים. הרוב מכוסה שלך וקרח ויש גשר מתנדנד ורעועה.
יש מפל גדול לאורך כל הדרך אך המים בו קפואים לגמריי, נפילה אל המיים יכול להיות קטלנית אז ראו הוזהרתם.
מה בדרך: קצת מאמנים וקבוצות מטיילים, הרבה פוקימונים אבן וקרח.

העיר סנוהיל:
העיר הגדולה ביותר במחוז, נקראת גם 'ממלכת הקרח' קפוא שם כל הזמן וסופות שלגים וקור פוקדות את העיר כל יום. אי אפשר להסתובב שם ללא ביגוד מתאים.
היא עיר מאוד ציורית התושבים מנצלים את המשאבים והכל שם לבן, פסלי קרח ואנשי שלג מעתרים את הרחובות. האנשים שם לא כלכך חברותיים כלפי אנשים מבחוץ.
מבנים: מרכז פוקימונים, חנות מיוחדת, ארמון הקרח המלכותי, המכון השישי.

דרך 011:
היא בעצם שיט דרך הים. היא יוצאת מאיזור כפר המעיינות באמצעות סירה שתשכירו או כל דרך בא תבחרו לשוט. אין יותר מידי מה להוסיף, הכל ים.
מה בדרך: פוקימוני מים וקצת קרח.

דרך 012:
המשך דרך הים של 011, היא באיזור האיזור הימים של האייר הברזל אל תוך מרינת העיר לגונה וסאנרייז ואל העיר וולטה שנמצאת גם היא על אי.

אי הברזל - העיר וולקיריון:
הוא האי הגדול ביותר במחוז, יש בו המון מה לטייל ומה לראות. גם לו יש תחנת כוח משלו שעובדת על פחם וגופרית של הר הגעש, שרדום.
כלל האוכלוסיה היא ממדענים וחוקרים שמזמן באו לגלות את האי ונשארו לחיות כאן. מרחק הליכה מן העיר ישנו המכון, שנבנה אל תוך הר הגעש.
מבנים: מרכז פוקימונים, סיור מודרך אל באי, בית הדואר, נמל קטן, מעבדת מאובנים המכון השביעי.
מה באי: הרבה פוקימונים אש, אדמה, מעופף, ומתכת.

העיר וולטה:
נמצא על אי סמוך לעיר ממנה באתם סאנרייז. הקשרים בין שני אלו טובים מאוד, מראה האי הוא טרופי יפייפה, מלא עצי דלק בננות קוקוסים ופוקימונים טרופיים המסתובבים חופשי בין התושבים.
התושבים נורא שלווים מלאים שמחת חיים ומאמינים בלחיות עם הפוקימונים בהרמוניה. ראש העיר הוא גם מנהיג המכון והוא משליט הסדר באי.
לעיר תחנת כוח משלה בניגוד לשאר המחוז והיא לא מחוברת לעיר לגונה. באמת מקום מקסים לטייל בו.
מבנים: חוף הים, המון פוקימונים המתאימים לאיזור ולאקלים, תחנת כוח, מרכז פוקימונים, שוק גדול, מועדונים, המכון השמיני.

כסף:

במשחק כדי לקנות מוצרים, מצרכים וכל השאר תצטרכו כמובן כסף. ואת האמת לא מעט, אז הינה לכם הדרכים בהן ניתן להשיג אותו ~

• נצחון מאמן פשוט שפוגשים במהלך הדרך יזכה אתכם ב-25$
• נצחון מאמן מהמכון הראשון עד הרביעי יזכה אתכם ב-300$
• ניצחון מאמון מהמכון החמישי עד האחרון יזכה אתכם ב-400$
• סיום משימה תזכה אתכם ב-250$
• סיום איוונט יזכה אתכם בסכום כסף שבין 100$-200$ (כמובן שהכסף באיוונט הוא לא העיקר)

החנות והקניון:

כאן יפורטו לכם המוצרים המוצעים בחנויות ובקניונים, את השם של כל פריט ומה מכירו.
*במידה ויש פריט שלא מוכר לכם, כשתגיעו לחנות פשוט תשאלו את המוכר מה עושה הפריט המסויים והוא יסביר לכם תמציתית.

מוצרים לקנייה:
- פוקדור פשוט (50$)
- פוקדור מתקדם (100$)
- תרופה (50$)
- סופר תרופה (70$)
- נוגדן הרעלה (55$)
- נוגדן שיתוק (55$)
- נוגדן תרדמת (55$)
- נוגדן כוויה (55$)
- נוגדן קיפאון (55$)
- חבל מטפסים (100$)
- ממתק נדיר (200$)
מיוחדים לקניון:

ספוילר

- אולטרה פוקדור (150$)
- אפריקונים (100$)
- בובת משחק (25$)
- שורש אנרגיה (40$)
- מחיה (350$)
- אבן ירח (250$)
- אבן שמש (250$)
- אבן אש (250$)
- אבן רעם (250$)
- אבן מים (250$)
- אבן עלה (250$)
- אבן מלך (250$)
- אבן שחר (250$)
- אבן זוהר (250$)
- אבן אופל (250$)
- מעיל מתכת (300$)
- דיסק מתקפה (250$-600$)
- פוקוביות (150$)
- חכה טובה (150$)
- חכה מקצוענית (250$)
- אופני פעלולים (500$)
- אופני הרים (600$)

מידע שימושי:

• פוקימונים שצריכים החלפה להתפתחות, התפתחו באופן רגיל עם הזמן והאימון שלהם. פוקימונים הדורשים חפץ התפתחו כאשר תשיגו את החפץ ותבצעו "החלפת בזק" במרכז הפוקימונים. (הסבר במרכזים)
  
• בכתיבת הרקע אנא אל תכתבו דברים כמו 'ברח מהבית' ודברים כאלה כי ההתחלה מוכנה וזה מתחיל בבית.
• פוקימונים אגדיים לא יהיו ניתנים לתפיסה, לקבלה ולשימוש בכללי במהלך המשחק מכוון שהם חזקים מידי. אך אתם תפגשו חלק נכבד מהם.
• במידה והחלטתם לפרוש מהמשחק להודיע לי בפרטי בלבד, זה סתם משבש את סדר ההודעות ויוצר ספאם.
  
• אם תרצו שהפוקימון שלכם ילמד מתקפה נגד חולשה (נגיד אגרוף קרח לאלקטבז) הקפידו לאמן אותו נגד פוקימונים חזקים עליו (במקרה אלקטאבז ניתן כדוגמה את דיגלט)
• מי שחושב שאם הוא יכתוב רקע מושקע וגראנדיאוזי זה מה שישמור אותו במשחק הוא טועה. רקע זה חשוב אך הוא רק רושם ראשוני, מה שקובע הוא התגובות לכן בתגובות יש להשקיע יצירתיות ומחשבה!
  
• נא לשים לב שלא בחרתם ספרייטים של מאמני מכון, מאמנים למינהם, אנשים חשובים במשחק. הם נחשבים לתפוסים.
  
• המשחק הולך יותר לפי הסדרה משאר לפי המשחקים ולכן:
  אין צורך על כל מכה שהפוקימון מקבל ישר לרוץ ולחפש מרכז הוא יתרפה באמצעות מנוחה בפוקדור, לא מנסים לעוף על פוקימון בשביל להגיע לערים מהר וכן הלאה.
  
• משהו בקשר לקרבות: פוקימונים לא הולכים לפי סטטים, אם אתה חזק יצירתי ומתמודד טוב עם הקרב... אתה תנצח, אם לא אז את תפסיד.

דמויות מרכזיות:
פרופ' אוק ובריץ':
שתי הפרופסורים הללו מתגוררים בעיר סאנרייז והם אלה שיעניקו לכם את הפוקימון הראשון שלכם ואת הציוד למסע. הגיעו לכאן יחד כשהמחוז נוסד באופן רישמי על-מנת לסייע בשגשוגו ומסקרנות לחקור אותו. שניהם חביבים, מצחיקים, חכמים ומלומדים מאוד. נחשבים למצליחים מכל שאר הפרופסורים ולכן הם גם עובדים יחד. בימים אלה עובדים על מחקר מיוחד: "מיהו המאמן האולטימטיבי? זה שיש לו קשר הדוק עם הפוקימונים? המאמן את הפוקימון אימון מותאם לו אישית? או היצירתי והמפתיע במהלכיו?"
ואתם תיהיו אחד מהנציגים שהשתתפו בניסוי כאחוז מייצג, בירץ' ואוק כבר יצרו עמכם קשר במהלך המסע בנוגע לכך.
פוקימונים:(אוק)(בירץ')

סילבר:
סילבר הוא נער בן גילכם. הוא בא ממשפחת מאמנים מפוארת, אחיו הגדולים היו למאמנים מדהימים ואביו הוא המפורסם שבהם אשר צלח כל מחוז בהישגים מלאים ולא הפסיד מעולם בקרב רישמי. בעקבות העובדה הזאת הציפיות של משפחתו וקרוביו ממנו הם גדולות מאוד. מאז היותו קטן חינכו אותו לעמוד בהם ועבדו איתו על להיות מאמן מוכשר. שיטת האימון שלו נוקשה, הוא אינו משקיע בלהתחבר על הפוקימון ולרכוש אותם כחבר. אך הוא יודע על מה ואיך לעבוד עם כל פוקימון שהוא תופס, שיטה שהוא שינן מגיל קטן מאוד. הוא מאוד שאפתן, שחצן, מלא גאווה והוא גם שקט שלא אוהב להתחבר עם אנשים. הוא מתחיל איתכם מאותה נקודה. אתם תפגשו אותו כמה פעמים לאורך המסע, הוא יהיה יריב הקשה ביותר שלכם.
פוקימונים:; ? ; ? ; ? ; ? ; ?

פלינט וקיין:
צמד עבריינים מסוכנים אשר מוכרים מאוד בעולם התחתון. הצמד הזה מכירים מזה שנים עוד בגיל 13 ב- 'פנימייה לעבריינים צעירים'. שם הם הפכו לצוות ולדאוג אחד לשני, אך ורק אחד לשני.
ישבו מס' פעמים בכלא ופעם האחרונה נמלטו מבלי לרצות את העונש ומאז לא מצליחים כוחות הביטחון לתפוס אותם. נוסף לכל הם מצוידים בנשק חם ופוקימונים אכזריים.
לאחרונה רצה שמועה שהפסידו המון בהימורים והסתבכו עם אדם עשיר מאוד ורב עצמה ששמו מסתורי. לכן הם כרגע מרצים נבלים אחרים במשימות שנשלחים אליהם בתמורה לכסף שיעזור לסגור את החובות.
הצמד הזה הוא רציני ומוסכן ולא כדי בכלל להתעסק איתו, הם לא יחשבו פעמיים להרוג את העומדים בדרכם... ומפגש איתם יכול להיות קטלני!
פוקימונים:;(פלינט);(קיין)

בלאק ג'אק:
גנב פוקימונים ידוע לשמצה, הבחור הצנום הזה נחשב לעילוי בתחום הגניבות והפריצות. "בלאק ג'אק" זה הכינוי שלו בתחום, אין אנשים יודעים את שמו האמיתי כדי שלא יהיה סיכוי שיתפס. הוא גדל בחברה רעה באיזור עני ובגיל 10 כשגילה את "כשרונו המיוחד" כאשר היה פורץ למכולות כדי לאכול ולהשיג ציוד בסיסי לשרוד.
מאז התפתח בתחום, עובד כמועסק אצל כל המרבה במחיר וגובה בעבור עבודותיו כסף רב, הוא מעולם לא נתפס או נחשף. אין לשכוח שהוא פושע מסוכן, עובד לבד ובעל פוקימונים חזקים ששומרים עליו.
פוקימונים:;;

עוד דמויות חשובות יחשפו בהמשך...



מאמני מכון:
ברוק:
מנהיג מכון העיר סטון-וויל. ברוק הוא המנהיג המכון הראשון והוא מתמחה בפוקימוני אבן. כתושב סטון-וויל ברוק הוא אדם פשוט המאמין בעבודה קשה והתמדה. הוא מאוד אוהב פוקימונים וטיפול בהם ולכן הוא גם מגדל פוקימונים מומחה. ברוק מעדיף יותר קרבות לא רשמיים ותמיד ישמח לאחד. בזמנו הפנוי הוא מחלץ מאמנים אבודים לצאת מן המדבר.
פוקימונים:;
תג מכון:

גארדיניה:
מנהיגת מכון העיר נייצ'ר. השנייה שתפגשו במסע שלכם, נאמר עליה שהיא למדה את אומנות ההתגנבות והלחימה של הנינג'ות. וככזאת היא שקטה ושלווה ומדברת בפתגמים מוזרים.
היא אוהבת את הטבע ושומרת עליו תמיד, עובדת בנוסף גם בחנות למוצרי הטבע שבעיר עם אחותה. היא עיקשת, מוסדרת, ויריבה חזקה והפוקימונים שלה מומחים במהירות.
פוקימונים:;
תג מכון:

בראולי:
מאמן מכון העיר קוואנדאו. ביתו כלל אינו נמצא בעיר הזו אלא בלגונה. זאת מכוון שהוא גם גולש מפורסם, הוא מאוד אוהב להתאמן ולהזיע ומכבד את בריאות הגוף.
לכן הוא התאהב בעיר קוואנדאו בטיולו במחוז והחליט לנסות להשקיע בעיר והפך למאמן המכון שלה. הוא בחור מסקרן, רגוע במיוחד, נינוח שאוהב לזרום. הוא מאמן מכון הלחימה אך מושפע מאוד מדרך הלחימה של פוקימוני המים ומכין לכם קרב מעניין מאוד.
פוקימונים:;;
תג מכון:

מורטי:
מאמן מכון העיר מוסטפייר. מורטי הוא בסה"כ בן 18, הוא הצעיר שבחבורת מאמני המכון. מורטי הוא לא רק מאמן המכון בעיר אלא גם המגן עליה. הוא גם בנאדם מאמין מאוד והוא שומר על המקדשים ובתי הכנסת בעיר שתמיד תיהיה אוכלוסיה חזקה ומאמינה שתתפלל ותשמור את המסורת.
מורטי אינו תומך בכל מה שחמרי בעולמנו ולכן כלל לא אכפת לו שהעיר נראת מוזנחת. בחור שקט, חסר אמפתיה, הדוק ורציני. הוא אוהב להסתובב במקדש הישן של העיר שם בחר להקים את המכון של העיר.
פוקימונים:;;
תג מכון:

מאמני מכון נוספים יחשפו בהמשך...

מאמנים שתפגשו בדרך:
לירוי:
נער בן 16, יצא למסע יחד אתכם באותו היום. לירוי מהיותו בן עשר שנים הוא חביב הבנות, אופיו האדיש אך המסתורי נוסף לזה שהוא בחור נאה וחטוב במיוחד תמיד עזר לו לכבוש בקלות את בנות המין השני. הוא מעריץ את עצמו מאוד ובטוח שבכל הנוגע לנשים יוכל להשיג מהן מה שהוא רק ירצה. עם גברים לעומת זאת ניתן למצוא שהוא נדיב וחבר טוב, אמיץ שיסתכן למען חברו ובחור נחמד מאוד באופן כללי. אפשר לקרוא לזה 'שובניסט' אבל נו... זה הוא לירוי.
פוקימונים:;.

קולינס:
הבחור הצעיר הזה בסה"כ בן 15 והוא נחשב לדור העתיד של הפרופסורים, הוקפץ שלוש כיתות מאז כיתה ג'. וכיום סיים את לימודיו באקדמיה הגבוהה לפוקימונים! למרות כל הצלחתו ומשכלתו הוא נשאר צנוע, אדיב, ורעב ללמוד ולגלות עוד... קולינס מאופיין כילד פגיע, רגיש, חסר בטחון שנחבא בין הכלים. אבל בקרב הוא משתנה! הופך לילד מתוחכם, תחרותי במיוחד, זריז מחשבה ויצירתי להפליא!
פוקימונים:.

צ'סטר:
או 'צ'ייס' בקיצור. נער בן 10 שחולם להיות מאמן גדול בדיוק כמוכם. אף על פי שהוא צעיר יחסית הוא מאוד בוגר לגילו, מודע לעצמו ולוקח אחריות. את כל תכונות המנהיגות הללו רכש בתנועת הצופים המקומית של סאנרייז. הוא רוצה יום אחד להיות מאמן מכון, המאמן הקשוח ביותר באלמיה ולפתוח מכון ללא מגדר סוג. כרגע מסתובב באיזור הדרך 001 הסמוכה לעיר סאנרייז, מתאמן שם כהוגן ומצפה לפגוש אתכם ולהזמין אתכם לקרב.
פוקימונים:;.

רוז:
רוז היא נער בת 18 שיצאה למסע כבר 3 פעמים אך תמיד חזרה הביתה מיפני שלא הצליחה בלכידת פוקימונים ובזכייה בתגים. יש לה תג אחד עכשיו מהפעם השלישית שהיא יצאה בעבר. הפעם זאת הרביעית ואחרי שהלכה לאימונים באקדמיה של וורידיאן היא מרגישה מוכנה ונורא רוצה להגיע לתוצאות. היא מאוד ואדיבה, מצחיקה שאוהבת להתלוצץ, יש לה רגישות כלפי הזולת והיא מקבלת יפה מאוד את השונה מפאת שיש לה שני אחים האחד בעל מוגבלויות למידה והשני בעל תסמונת דאון. היא חושבת בקרב הרבה מאוד ולעיתים יותר מידי, אך כשמהלכיה מצליחים הם עלולים להפוך את הקרב מקצה לקצה.
פוקימונים:;?;?

פאול:
פאול הוא "באלקר" כלומר, מאטליסט שכל לבושו הוא שחור, מחובר למוזיקת רוק כבד ומאטל, אוהב מאוד מקומות שקטים ואפלים ואדם מאוד עייף ודכאוני במהותו. להסתובב איתו יותר מידי זמן יכול להכניס את האדם הנמצא איתו לתוך מנהרת מחשבות אובדניות ודכאוניות מאוד. בקרב הוא משתמש בעיקר בפוקימונים בעל חזות מרושעת וחיבתו היא לפוקימוני רוח ואופל. הוא יליד וורידיאן והרבה מפחדים ממנו מכוון סיפורו המשפחתי שאימו נרקומנית שעסקה בזנות ונרצחה בידי הסרסור שלה ואביו הוא שודד מבוקש בעל כנופיה! בקרב הוא מאמן שלא מתאמץ לחשוב שנשאר בשקט ופועל באמצעות בפקודות קצרות מבלי להרחיב במילים.
פוקימונים:;.

מאמא לאלי:
"מאמא לאלי" או בשמה הפשוט ליליה, היא אם בת 35. שאל אף גילה מתנהגד כמו בחורה צעירה תוססת. היא חיה בעיר סטון-וויל, נולדה בסינו שם בצעירותה יחד עם כמה חברות הקימו להקה בשנות ה-80 המאוחרות ויצאו לסיבובי הופעות. כשגדלה וחיי הזוהר נטשו אותה ולה היה לה קשה להיפרד, וקיום היא עושה הכל בכדי להופיע מול קהל ולהתבלט, מנגנת בתזמורת סטון-וויל על סקסופון וגם משמשת כזמרת נפלאה, יש לה מכבסה כפרנסה וילד שהיא מגדלת לבד לתפארת בשם ג'וזף. היא חיה נושמת ובועטת כמו פצצת אנרגיה צעירה ורעננה, והיא לא תאפשר לכם לחשוב על קרב פשוט נגד דיווה שכמוהה!
פוקימונים:;.

רג'ינאלד:
האדון הנכבד הזה. החליט להיות מאמן לא מזמן, הוא לא כמו שאר המבוגרים שרק נחים בבית נהנים מחיי הגמלאות בשקט ובשלווה ויוצאים רק כדי לנשום אוויר. רג'ינאלד מגיל צעיר מאוד היה מעריץ קרבות מושבע ותמיד חלם לצאת למסע משלו. אך לא יכל כי בתקופת צעירותו חיי משפחה במחינתה. לימודים, השכלה ועבודה הם ליפני הכל. הדבר הטיב כמובן עם רג'ינאלד שהיה תלמיד מוצלח ועשה לא מעט כסף בחייו. אך כיום דווקא בגיל 62 הוא בוחר לצאת למסע ולנסות ולהיות המאסטר הגדול החדש. יש לו רוח צעירה והרפתקנית מאוד. דיבור וסלנג מוזר מאוד לתקופה, אך ליבו טוב והוא מלא ניסיון חיים.
פוקימונים:;?;?

אלבוס:
הבחור השמנמן והמחוייך הזה הוא אלבוס, מטייל בשנות ה-40 לחייו. חייו הם טיולים והליכת מסלולים, מדריך טיולים וותיק שעובד בשיתוף עם המון בתי ספר בקנטו וג'וטו; הגיע בשנים אחרונות לאלמיה לטייל ולהתרשן מהמחוז. אל אף המראה המחוספס והגדול הוא נדיב, טוב-לב ורגיש. ברגעים אלה הוא נמצא באיזור סטון-וויל פוגש חבר וותיק ולן ליום או יומיים בביתו. ניסיון חייו והדברים שעבר בטיוליו ומסעותיו הרבים עשיר במיוחד, הוא אדם מעניין שיכול לרתק אתכם לסיפוריו במשך שעות!
יכול להיות לכם לבן זוג יעיל למסע מכוון שהוא יודע כל דבר הנוגע להישרדות, מחנאות והתמצאות בחבל אינדיגו.
פוקימונים:;?;?;?

מיילי:
מיילי היא "טום בוי" שכזאת, היא אוהבת את הטבע, הריגושים, ולהשיג באמצעות עבודה קשה... הוריה וכלל משפחתה הם "איימישים", כלומר אנשים המסרבים להשלים עם הקידמה ודוגלים בחיים פשוטים בסגנון הישן. ולכן היא ומשפחתה בחווה גדולה אחריי העיר סטון-וויל ומגדלים שם פירות ירקות ומייצרים את החלב הטוב במחוז. היא יפה ויש לה מראה כפרי שכזה.. היא חברותית, עקשנית, נלהבת, מצחיקה ואמיצה.
פוקימונים:.

אנה-בל:
אנבל נולדה האנטנאל וגדלה בסמוך לעיר באחוזת ענק. בת לבית משפחת פונג, משפחה עשירה כקורח. היא חיה כל שנותיה באחוזה ענקית וחונכה ע"פי ערכי משמעת מדוקדקים של החברה הגבוהה. כשהגיעה לגיל 13, משבר גיל ההתבגרות פקד אותה והיא הפכה להיות נערה מרדנית שכזו... נמאס לה מכל החוקים והשטויות והיא החלה קצת להתפרע. בעיר פיושיה היא הכירה בחור, עובר אורך, הוא היה מטייל. בשהות שלו בעיר התאהבה בו אך אולצה להישאר בבית בעקבות הוריה המגוננים והעקשנים והוא לבסוף עזב. עכשיו בגיל 18 היא החליטה שהיא הולכת לחפש את אהובה יהיה באשר יהיה לחיות את חיה בצורה פשוטה ככלל האנשים. על זה נאמר "מה שווה עושר ללא אושר".
פוקימונים: ?;?

דף שמור!

דף רשומים:

1. סוויפר הנחש | אלון

ספוילר

שם בפורום: משתנה, סוייפר הנחש.
שם השחקן: אלון
ספרייט:
רקע אישי: אוקיי אז קוראים לי אלון, אני ממחוז אלמיה. נולדתי בעיר האנטנאל, לזוג הורים צעירים. יש לי אחות ואח גדולים, תאומים, שניהם מאמני פוקימונים. ממש מעט לאחר שנולדתי עברנו לעיירה סאנרייז, אני בקושי זוכר משהו מהעיר הגדולה אבל אחים שלי מספרים שהרבה יותר כיף בעיירה. לא תמיד אהבתי פוקימונים, ולמעשה אפילו שנאתי אותם. כן כן, יום אחד בעיירה יצאתי לטיול בחוץ. הייתי בן 7 אני מניח? כן.. משהו כזה. ואז פתאום ראיתי פוקימון קטן מתחת למדרגות של הכניסה לבית, אז באתי לגשת אליו ללטף אותו והוא פגע לי בכתף ועופף משם! זה היה ממש מפחיד ולא התקרבתי לפוקימונים יותר, אפילו משל אחים שלי פחדתי. כל זה השתנה כשיצאתי עם חבר שלי לטייל בשדות בדרך 1, ואז איבדנו את הדרך. חיפשנו מלא מלא זמן דרך חזרה, אבל לא מצאנו, כשלפתע ראיתי פוקימון שממש דומה לזה שהתקיף אותי פעם. מיד נכנסתי להיסטריה והתרחקתי מהמקום, אבל הפוקימון היה קופצני וחייכני והוביל אותנו החוצה, מידי פעם הוא טיפה חשש מאיתנו ופחד, לא הבנתי למה. הפוקימון ליווה אותנו עד הבית, ולא הבנתי מדוע פחדתי מן אותו הפוקימון הקטן והחמוד, שפחד וחשש, אולי גם הפוקימון ההוא מגיל 7 חשש? אחותי ראתה את הפוקימון המתוק והחליטה לתפוס אותו, ולאחר אימונים מפרכים הוא התפתח לסקיפלום, ואז גם לג'אמפלאף. פוקימון כלבבי! אני חבר ממש טוב של ג'אמפלאף ואנחנו תמיד יוצאים לטיולים בשדות, וזה תמיד כיף. אני מרגיש הרבה יותר בטוח בעצמי לגשת אל פוקימונים ולהכיר אותם, והם נורא מעניינים אותי. בזמני הפנוי אני גם נוהג לצייר אותם, ישלי איזה שישים ציורים של ג'אמפלאף, ועוד מאות אחרים, רובם של פוקימוני עשב.. האהובים עליי. אבל זהו, עוד מעט אני יוצא למסע משלי. מקווה שיהיה לי פוקימון אהוב כמו ג'אמפלאף, אחד כזה שיישאר נאמן לי וילווה אותי במסע, כמו שהופיפ עזר לנו שם בשדות.
פוקימון התחלתי:
זכר.
התקבל אצל הפרופ' בעיר סאנרייז~?~?
חבטה - Pound
פזילה - Leer
מתקפה מהירה - Quick Attack
קשר עשב - Grass Knot
* קליע זרעים - Bullet Seed

זכר.
נלכד בדרך מס' 001~
מתקפה מהירה - Quick Attack
ניצוץ - Spark
צוות כפול - Double Team
זריזות - Swift
דמעות מזוייפות - Fake Tears

אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(x5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
תגים: -לא לגעת-
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: עד עשר בבוקר זה כלום זמן לדעתי

2. The Charmander | וואיט

ספוילר

שם בפורום: The Charmander - אדם.
שם השחקן: וואיט בל.
גיל: 15.5
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: וויאט נהג ללכת לישון עם אותו משפט ששוחזר שוב ושוב כל יום במהלך 15 וחצי שנות חייו בראשו. המשפט הדריך אותו וכמו מצפן הראה לו את הדרך הנכונה. באותו היום וויאט קם מוקדם והביט מבעד לחלון חדרו: עננים הוו מעין שביל לעבר האופק עצי הברוש נעו בעצב לכיוון השביל הנעלם באור זהוב של נץ החמה. הוא הביט סביבו, חדרו הקט היה שקט ומקור האור היחיד היה החלון הסדוק שהווה גם מקור לחלומותיו של וויאט. הוא פשט את חולצת הפיג׳מה וחשף גוף רזה וחטוב. הוא מיהר לשלוף מהארון את חולצתו האהובה עליו ביותר, צלב אדום נמתח לאורכה ולרחבה. הוא קיבל את החולצה הזו במתנה מבראולי, אותו פגש כשיצא לטייל עם משפחה של חברים. הוא זכר את התאריך ועד כמה הוא היה חשוב לו. היום הוא היה אמור להתחיל את מסעו, אך כנראה שזה לא יצא לפועל. הוא ירד במדרגות ביתו החורקות והביט לעבר המטבח המבולגן והמצונף. שוב נרדם מוקדם אתמול בלילה ולא הספיק לנקות אחריהם. הסלון לפחות נשאר כמות שהוא, אולי משום שאחיו החליטו לבלגן למעלה במקום. ׳או אולי הוא החליט לנקות את הסלון?׳ חשב וויאט במרירות. הוא הצחיק את עצמו מהנאיביות שבמחשבה הזו. הרי אמו נעלמה כבר שנתיים ואביו מאז פשוט לא מתפקד. הכל נפל על כתפיו מאז אותו יום והוא היה זה שדאג לאחיו הקטנים. על כן התאריך הזה הפך מהיום המצופה ביותר ליום האפור ביותר בחייו. הדבר העצוב ביותר, חשב לעצמו וויאט, שהיה זה יום הולדתו. כשאימו היתה בסביבה, הם היו נוהגים לספור לאחור לשעה שבע וחצי בבוקר, השעה בה וויאט נולד. הוא הציץ לעבר שעונו, משתוקק לנס. הרי נותרו עשר דקות לקראת הרגע הגדול. לאחר חמש דקות הוא שמע רכב חונה ליד הבית, אבל אין סיכוי שזה היה הרכב של אימו, האחרון היה צומרני וישן. כמה דקות לאחר מכן נשמעו נקישות עקבים אלגנטיות, אך אימו נהגה ללבוש סנדלים פשוטות משום שלא היה להם כסף לנעלים אחרות. הנקישות היו חזקות מאוד, ונראה כאילו מישהי ממש רצה לעבר הדלת. הוא חייך לעבר השעון כשנותרו עשר שניות בלבד, כפי שנהג לעשות כל שנה והחל לספור לאחור בקול רם "תשע... שמונה..." הנקישות פסקו. כנראה שמי שלא תהיה החליטה ללכת למקום אחר. את הרגע הבא וויאט לעולם לא ישכח. דלת הכניסה נפתחה ובלונים קידמו את פניו המופתעים כשקול נעים, מתוק ומנחם משלים יחד איתו את הספרות הנותרות "שלוש, שתיים אחת!" ומולו עמדה, בלבוש אלגנט, מאופרת ולבושה בקפידה, אימו שלו והחלה לשיר לו שירי יום הולדת. וויאט לא זוכר את השיר שהיא שרה באותו הבוקר, משום שהוא פשוט רץ לעברה וחיבק אותה מכל הלב. לאחר כמה שעות שבהן כל המשפחה החליפו חוויות, אביו נראה הרבה יותר שמח והכלים נעשו, לא על ידי וויאט כמובן. אימו פנתה עליו בחיוך והגישה לו תיק לבן עם פסים כחולים ומעטפה חומה וכבדה. "זה בשביל המסע שלך." היא אמרה. וויאט פתח את המעטפה ונעץ את עיניו בהלם באימו. המעטפה הכילה שטרות רבות של דולרים. "אתה לא צריך לשמור על הבית יותר, למעשה אנחנו נתחיל לשמור עליך. אמא שלך עבדה קשה מאוד במקום מרוחק כדי להרוויח המון כסף למען משפחתינו. היה צורך בצעד קיצוני ואתה לא צריך לדעת הכל. אבל אני פה עכשיו ולעולם לא אעלם יותר." וואייט חיבק את אימו ומיהר לחבק גם את אביו. היום התבהר כיום שכדאי לצפות לו אחרי הכל. הוא מיהר להביט מעבר לחלון חדרו כשעלה להתארגן למסע: העננים כבר בהקו בשבילם לעבר האופק שנראה כאילו הוא הולך לפגוש. המשפט שהדריך אותו חזר לנצנץ במוחו שוב. ׳גם אם הערב היה קשה, מחר תמיד השמש עולה, ותאיר על פני הכל.
פוקימון התחלתי:
זכר.
התקבל אצל הפרופ' בעיר סאנרייז~?~?
נשיכה - Bite
פזילה - Leer
זעם - Rage
אקדח מים - Water Gun

זכר.
נלכד בדרך מס' 001 ~?
דחיפה - Tackle
הגנה - Protect
ירי חוט - String Shot
כוח נסתר - Hidden Power


זכר.
נלכד בדרך מס' 001 ~?
תרסיס רעל - Acid Spray
עוקץ רעל - Poison Sting
זנב רעל - Poison Tail
חניקה - Warp
פרצוף מפחיד - Scary Face

אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
תגים: -לא לגעת-
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:

3. Ritsuka Kun | מולי

ספוילר

שם בפורום: Ritsuka kun
שם שחקן: מולי הייל | molly hale
גיל: 18
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: טוב איך אני אתחיל להסביר את עצמי? רוב האנשים מכירים אותי בתור המתבודדת שננעלה בטירה עם עשרות פוקימונים לא ידועים, אשר יצרו אשליות לדברים שדמיינתי.פוקימונים אימתניים, סופות שלגים וטירה אחת שהפכה עד היום לתעלומה כיצד היא צופתה בכל כך מהירות בפרח עשוי קרח. בכל מקרה אז מי שלא יודע מי אני, שמי מולי הייל. אני ביתו היחידה של הפרופסור ספנסר הייל אשר חוקר מיתוסים ופוקימונים ברחבי העולם. אבי היה אובססיבי לגלות את סודות הפוקימונים הלא ידועים מה שגרם לאימי לברוח. חקר עולם הפוקימונים תמיד היה חלק נכבד בחיינו. גם היום כמעט שמונה שנים לאחר מכן, הוריי ממשיכים לנסות ולחקור את סודותיהם. מה שהוביל תמיד אותנו כמשפחה הוא ספר אגדות על פוקימונים. חקרנו וגילינו את כולם. בתור משפחה המובילה בתחום המחקר. אבל למרות שכבר נתקלתי ברוב הפוקימונים האגדיים, עוד לא ראיתי את הפוקימון האמיתי שרציתי לפגוש. האנטיי. כלב האש האגדי שהיה שותף שלי לתקופה קצרה בזמן מתקפת האנון על האחוזה שלנו. במהלך סיור שיגרתי במחוז סינו בניסיון לאתר שמועות על הציפורים האגדתיות ממחוז קנטו, התחילו אסונות טבע בלתי שגרתיים לשאוג במחוז. גלי צונאמי עצומים שטפו את מישור החוף. רעידות אדמה כבדות הרעידו את הערים והשמיים נראו כאילו הם נשברים לשניים בגשם, ברד ורוחות. אלו היו הרגעים הקשים ביותר בחיי. במהלך בריחה מהירה למקום בטוח, מצאנו את עצמנו במקדש בפאתי העיר סנופוינט. סוף סוף מצאנו מחסה מהאיום המשתולל בחוץ. ימים על ימים הסתתרנו במערה הזו. לאחר שבוע המצב נרגע מעט וסוף סוף יכולנו לצאת בחזרה החוצה, גילינו מחזה מחריד של המחוז ההרוס. מפה כבר העולם שלנו לא נשאר אותו דבר. המחוזות התנגשו אחד בשני ויצרו עולם חדש. כעבור כמעט שנתיים שלמות עברו מאז מחוז אלמיה נוצר כאילו שום דבר לא קרה וכבר הוא אחד מהמקומות היותר מאוכלסים בעולם. אולי זה בגלל שרוב המחוזות האחרים הוחרבו או בגלל שכבר לאנשים נמאס מהמחוזות שלהם? בעקבות המצב שנוצר, החלטתי לצאת בפעם הראשונה לחקור לבדי את המחוז. השארתי את הוריי מאחור וכמעט את כל רכושי והחלטתי ללכת בעקבות הלב שלי. ואולי הפעם? במחוז החדש אפגוש את הפוקימון האמיתי היחיד שאני באמת רוצה לראות.
פוקימון התחלתי:
נקבה.
התקבלה אצל הפרופ' בעיר סאנרייז~?~?
חבטה - Pound
נשיקה מתוקה - Sweet Kiss
חיקוי - Mimic
גלגול - Rollout

אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
תגים: -לא לגעת-
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:

4. Combusken | תומאס

ספוילר

שם בפורום: Combusken
שם השחקן/נית: תומאס בלאק
גיל: 14
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: טוב אז ככה, נולדתי ליפני 14 שנים בעיירה ליטרולייט שמחוז הואן. גם אמי ואבי נולדו שם, היו מאמן ומתאמת פוקימונים וחברים מאוד טובים מצעירותם. טיילו יחד במחוזות רבים, אבי התמודד בכל הליגות השונות במחוזות, הגיע לגמר פעם אחת בסינו אך מעולם לא זכה. אמי השתתפה 3 ב-'פסטיבל הגדול' של הואן, סינו וג'וטו ואף זכתה בתואר אחד. לאחר כל המסעות וההרפתקאות החליטו לחזור לעיר הולדתם ולהינשא זה לזו, לחיות באושר. וכתוצאה מכך גם נולדתי. נולדתי למשפחה ממוצאת רגילה, הוריי הקימו חוות גידול מיוחדת לפוקימונים והיו ידועים בכל העיר וגם בכמה מהערים הסמוכות. הלכתי לגן ולבית-ספר, ממש חיים פשוטים.
כשהייתי בן 4 פרופ' אחד מפורסם ביקר בה, הוא קיבל הגיע עם שלושת ההתחלתיים של סינו ושם אותם לטיפולם של הוריי בחוות הגידול למטרת מחקר כלשהו ואני נהנתי מכך מאוד. היה פוקימון אחד שהתחברתי אליו ספציפית וזהו טרטוייג. הוא היה חביב ומתוק אך נראה מאוד בודד ויוצא דופן, תחילה נבהל ממני אך עם המאמץ וההתמדה גרם לי ולקטנצ'יק להתחבר אף יותר. בתום הניסוי נלקחו השלושה בינהם טרטוייג והפרידה הייתה מעציבה מאוד! שבועות רבים הייתי מדוכא ומצוברח!
יום אחד, החלו השמיים להחשיך בפתאומיות באמצעו של היום, רעשים בעקו מן הטבע ומן השמיים, ברקים רעמים ואורות בצבעים מוזרים שמעולם לא ראיתי. בטלוויזיה אשר פתחה משפחתי מיד היו שידורים לא פוסקים בנוגע לכך שצוות רוקט וגלאקטיק פגעו באיזון עולם הפוקימון ועוררו את זעמם של פוקימונים אגדים רבים. האדמה רעדה ואיתה גם הים המחולל סערות... הכל היה נראלי מפחיד וקיצוני כלכך. הוריי לקחו אותי איתם בדרכים, עזבו הכל, נוסעים מהר על-מנת למצוא באיזו עיר מקלט ומחסה מן המתרחש בחוץ. הכל נחרב סביב. נזקים אדירים קרו בכל מקום ובהואן בפרט. לאחר מספר חודשים אחריי כל הבלאגן הוריי ואני גלינו שאיבדנו הכל. היינו מחוסרי כל כאשר לפתע נודע להם על מחוז חדש שנוצר ואנשים רבים נודדים אליו על מנת לחקור אותו ולעזור בפיתוח שלו. הוריי משום מה החליטו לקפוץ על ההזדמנות ועם כמה חסכונות שהיה שטנו לשם. הגענו לעיירה אחת בשם סאנרייז. שם הוריי החליטו לגור. אט אט העיירה הזו הוקמה והוריי שוב פתחו שם את חוות הגידול שלהם. עם השנים המחוז שגשג והינה חוזרים להווה בו אני כבר בן 14, ליגת הפוקימונים של המחוז נפתחה באופן רישמי ופרופסור אוק וחברו שאני כבר מכיר פרופסור בירץ' החזירו על ניסוי גדול וחלוקת פוקימונים גדולה במעבדה, בפרסומים נכתב שישנו גם טרטוייג, כמה שמח אני לדעת זאת. מחר אלך לשם ואותו אבחר לי לפוקימון, ניהיה אלופים וננצח את כולם!
פוקימון התחלתי:
זכר.
התקבל אצל הפרופ' בעיר סאנרייז~?~?
דחיפה - Tackle
נסיגה - Withdraw
עלי תער - Leaf Rezor
שאיבה - Absorb


זכר.
נלכד בדרך מס' 001~?
נהמה - Growl
נגיחה - Headbutt
עיניי בובה - BabyDoll Eyes
מתקפת חול - Sand Attack
רדיפה - Pursuit

אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(x5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
תגים: -לא לגעת-
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: איווי, ואני לא ממש מכיר את הדורות החדשים (5 ואילך), אז תוכל להפתיע אותי לגביהם :}

5. TheHeliolisk | לוקאס

ספוילר

שם בפורום: TheHeIiolisk (כרגע)
שם השחקן/נית: לוקאס
גיל: 16
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: החיים של לוקאס היו חיים כמו של כל ילד רגיל העומד ליפני המסע הראשון שלו, הוא חי עם הוריו שאהבו אותו מאוד, אהב מאוד פוקימונים וחלם לנצח בליגה כשיהיה בגיל לצאת למסע. הוא נולד במחוז סינו והתחיל שם את המסע שלו עם פיפלאפ. לוקאס צלח את המכונים הגיע שם לליגה עד לרבע הגמר. שם הפסיד למאמן קשוח, בלונדיני גבוהה שלבוש מהודר. הוא היה עצוב מאוד ולקח קשה את ההפסד. חזר לביתו ובמשך שנתיים הזניח את הדרך שעבר במסעות והשקיע בלימודיו, סיים את בית-ספר ואף הצטיין יתרה. ולפתע קיבל מכתב. המכתב היה מוזר והגיע ממחוז אלמיה, מכתב הזמנה מפרופסור בירץ' להתמחות אצלו כאסיסטנט!
הדבר שימח מאוד את הנער והוא הרגיש בטעם חדש לחייו. נסע וחיי עם הפרופסור כיד ימינו, עוזר לו בכל, לומד ממנו, אוכל וישן איתו. ממש כמו בן-בית. לוקאס גם היה יוצא עימו לטיולים רבים על מנת לחקור, ולא פעם הסתבכו במקומות מסוכנים ופראיים והותקפו ע"י פוקימונים רבים. חלק מההרפתקאות היו מסוכנות במיוחד ולמרות הכל לוקאס לא נרתע מעולם הפוקימון, להפך, רק התחבר יותר. כשבירץ' ואוק החליטו לפתוח בניסוי על המאמן האולטימטיבי לוקאס מיד הציע את עצמו כמשתתף בניסוי. הכל למען המדע בכלל ובירץ' האהוב בפרט.
לוקאס ראה גם בניסוי הזדמנות חדשה במחוז אלמיה להתחיל מסע מחדש, עם כל הידע והניסיון החדש שצבר ולצאת שוב מוכן ומזומן יותר.
פוקימון התחלתי:
נקבה.
התקבלה אצל הפרופ' בעיר סאנרייז~?~?
נגיחה - Headbutt
נהמה - Growl
גחלת - Ember
מסך עשן - Smoke Screen

אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
תגים: -לא לגעת-
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: IDK

שם בפורום: itayQT
שם השחקן/נית: דקסטר מורגן
תיאור/ספרייט: (מעדיף ספרייט, יותר אסתטי)
רקע אישי: רקע אישי: דקסטר הנו ילד יחיד מיוחד, דקסטר איך נגדיר את זה הוא לא בדיוק יודע לתקשר עם אחרים. הוא ילד מאוד מופנם והתקשורת עם בני אדם מאוד מקשה עליו. כשהיה צעיר נהג דקסטר ללכת ליער הסמוך ולשחק עם הפוקימונים שנמצאים שם. דקסטר ראה בפוקימונים כחברים, חברים קרובים שאיתם אפשר לשחק ואפשר לעשות הכל.. דקסטר תיקשר עם הפוקימונים, הכיר, למד, והם נהיו לו ממש לחברים קרובים. היה לו חבר, שהצטרף לא מזמן "לחבורת הפוקימונים" הקבועה שנהגה להיות עם דקסטר בזמנים שהיה הולך ליער ומעביר שם את הזמן, פוקימון קטן ונראה לא מזיק בכלל, חמוד ונחמד, ונראה כמו תרנגולת קטנה מהלכת שברגע שהוא פותח את הפה "טורצ'" "טורצי'ק" הוא אומר הפוקימון. דקסטר מיד התחבר אליו, בלי היסוס ניגש וחיבק אותו כאילו היה שם מאז ומתמיד. טורצ'יק נהיה לדקסטר לחבר קרוב מאוד, הם ביו יחד את רוב שעות היום כשדקסטר היה מגיע ליער הסמוך, טורצ'יק עשה את דקסטר מאושר ולהפך. ביום בהיר הגיע בן אדם גבוהה, נראה מאיים עם שפם ולצידו עומד אלקטבז, גדול מאוד, בריא עם פרצוף שרוצה רק לרסק כל דבר. אותו בן אדם הורה לאלקטבז "מכת חשמל על טורצ'יק, עכשיו!" טורצ'יק התחשמל ונפל על הקרקע, בשארית כוחותיו הסתכל טורצ'יק במבט כאוב ומלא עצב לעבר דקסטר שהיה המום למראה עיניו, עמד וקפא במקום. אותו בן אדם גבוהה, מאיים שכזה בעל אלקטבז, הכניס את ידו לעבר כיסו והוציא פוקדור, אותו פוקדור שנזרק לעבר טורצ'יק במטרה ללכוד אותו. בלי היסוס, דקסטר קפץ לעבר הפוקדור והעיף אותו היישר לשיחים, וחיבק חזק חזק את טורצ'יק, והגן עליו בגופו בעוד הבן אדם מנסה להפריד את דקסטר מצ'ארמנדר בכדי שיוכל לקחת לעצמו את טורצ'יק אליו. דקסטר לא נכנע, ולפתע מגיחים מן האדמה, האוויר והים עדר של פוקימונים התוקפים את אלקטבז והמאמן שלו ומגנים בכל כוחם על דקסטר וטורצ'יק ולבסוף מצליחים לסלק את הבן אדם האיום ואת אלקטבז שלו. מאז אותו יום, דקסטר וטורצ'יק נהיו לחברים הכי טובים ואף עם הזמן הצטרף טורצ'יק לצוות של דקסטר שהתחיל במסעו להיות אלוף הפוקימונים

פוקימון התחלתי: טורצ'יק
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: משחק מהנה

שם בפורום: LordAbizi
שם השחקן: מליפאן אביזי דוס סנטוס סילבה y גראופרה (השם הפרטי הוא מליפאן, שם המשפחה הוא אביזי, וכל השאר שמות ביניים מוזרים של היספנים)
תיאור/ספרייט: (לא ראיתי שהוא תפוס? בכל מקרה זה הדבר הכי היספני שמצאתי... איכשהו...)
רקע אישי:
מליפאן אביזי דוס סנטוס סילבה y גראופרה נולד למשפחת מהגרים היספנים בכפר סאנרייז. הוריו די התקבלו בכפר בלי בעיות, אלמיה היא מדינה די נאורה ומקבלת מהגרים בברכה. עם זאת, הילדים, שטרם כל כך מבינים מה זה מהגרים וכל הדברים האלו לא בדיוק הבינו את זה, ומבחינתם מליפאן סתם היה כתום וזה היה מצחיק והוא תמיד הוקנט בשל כך. למליפאן בממוצע לא היה אכפת מזה כל כך. לפחות בהתחלה. מכיוון שמליפאן לא עשה שום דבר נגד זה אז התחושה בקרב בני גילו שמליפאן הוא סתם כתום ומוזר לעולם לא נחלשה, ובשלב מסויים מליפאן חש שזה הפך ליותר מסתם הלצה, אלא חש בעוינות גלויה מצד כולם. שוב, כל עוד זו סתם הייתה עוינות כללית כזו באוויר, אז פחות היה אכפת לו בממוצע. זה כן התחיל להיות אכפת לו, כשאנשים לבנים, כמו סילבר ולירוי, שלדעת מליפאן לא מוצלחים ממנו בשום דבר, נתפסים בעיני כל השאר כמשהו מיוחד. גם כשמליפאן היה שווה אליהם או עקף אותם במסגרת כלשהי, לאף אחד לא היה אכפת, וכולם חשבו שזה בטח הקלות כי הוא מהגר. למליפאן נמאס לסבול את השטויות האלו. מליפאן החליט שהוא יהיה מאמן פוקימונים, כדי שהוא יוכל לקחת שמוקים נפוחים כמו השניים האלה, וכל אחד אחר שחושב שהוא יותר טוב כי הוא לבן, ולטאטא איתו את הרצפה, ושאף אחד לא יוכל יותר להקניט אותו בגלל מוצאו, ושהוא ייתן ליכולות שלו לדבר בשבילו, וישמיד את כל מי שמתנגד לו. וגם כי זה כיף.
פוקימון התחלתי: צ'ארמנדר
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: להגדיל את הגופן בהודעה המקורית. שיהיה לפחות בגודל שבו כתוב טופס ההרשמה.

שם בפורום:BurstingBlitz
שם השחקן/נית: סטיבן ווילסון
תיאור/ספרייט: (מעדיף ספרייט, יותר אסתטי)
רקע אישי: סטיבן תמיד נודע בתור ילד סקרן. לכן זה לא הפתיע אף אדם כאשר אביו של סטיבן התעורר בשלוש לפנות בוקר כדי למצוא את סטיבן יושב ליד המחשב המשפחתי ומסייר באתרי פוקימונים, מחפש אחר עוד פיסת מידע, עוד משהו ללמוד, לדעת. סטיבן רצה לדעת כמה שיותר לפני שיגיע זמנו לצאת למסע משלו, ולכן הקפיד לנצל כל דקה פנויה לחקר פוקימונים נוסף. תפנית מוסימת חלה בחייו של סטיבן, כאשר יצא לאחד מטיולי החקר הקטנים ונמצא רק כעבור ארבע שעות. הוריו של סטיבן הופתעו למצוא אותו ישן בתוך מערה קרובה לביתם, כשהוא מוקף במספר פוקימוני אש קטנים, ביניהם ארקניינית שהשכיבה את סטיבן על חיקה, ובנה הגראוליט' ששימש כשמיכה לסטיבן הקטן. לידם שכב קוואילבה, שחימם את סטיבן בעזרת הלהבות שפרצו מגבו. קקניאה ושני סטארלים עמדו קרוב לסטיבן הישן, מפטרלים ושומרים על סטיבן מכל סכנה. הדבר הפתיע את שני הוריו של סטיבן, שכן תהו כיצד סטיבן גרם לפוקימונים הפראיים לעשות כדבריו? מאותו רגע הוריו של סטיבן התוודעו לעובדה שסטיבן אינו ילד רגיל כלל וכלל. לסטיבן יש יכולת מסויימת, שעוזרת לו להתייד עם פוקימונים פראיים ביתר קלות. מכאן ואילך, סטיבן המשיך לגדול ולחקור פוקימונים שונים ומגוונים, ובעזרת יכולתו הקסומה וגישתו המיודדת, הצליח סטיבן להקסים כל פוקימון שנקרה בדרכו. הוא ידע שהמתנה שקיבל מיוחדת מאוד, ועל כן אסור לו לבזבז אותה. נחוש מתמיד, סטיבן החליט לצאת למסע הפוקימונים ולהתייד עם כל פוקימון שימצא.
פוקימון התחלתי: צ'ימצ'אר
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: תן לי גיבל מתישהו ^_^
נ.ב: אלמיה זה לא המחוז במשחקים של פוקימון ריינג'ר?

שם בפורום: ritsuka kun
שם השחקנית: מולי הייל Molly Hale

ספרייט:

רקע אישי: טוב איך אני אתחיל להסביר את עצמי? רוב האנשים מכירים אותי בתור המתבודדת שננעלה בטירה עם עשרות פוקימונים לא ידועים, אשר יצרו אשליות לדברים שדמיינתי.פוקימונים אימתניים, סופות שלגים וטירה אחת שהפכה עד היום לתעלומה כיצד היא צופתה בכל כך מהירות בפרח עשוי קרח.
בכל מקרה אז מי שלא יודע מי אני, שמי מולי הייל. אני ביתו היחידה של הפרופסור ספנסר הייל אשר חוקר מיתוסים ופוקימונים ברחבי העולם. אבי היה אובססיבי לגלות את סודות הפוקימונים הלא ידועים מה שגרם לאימי לברוח. חקר עולם הפוקימונים תמיד היה חלק נכבד בחיינו. גם היום כמעט שמונה שנים לאחר מכן, הוריי ממשיכים לנסות ולחקור את סודותיהם. מה שהוביל תמיד אותנו כמשפחה הוא ספר אגדות על פוקימונים. חקרנו וגילינו את כולם. בתור משפחה המובילה בתחום המחקר. אבל למרות שכבר נתקלתי ברוב הפוקימונים האגדיים, עוד לא ראיתי את הפוקימון האמיתי שרציתי לפגוש. האנטיי. כלב האש האגדי שהיה שותף שלי לתקופה קצרה בזמן מתקפת האנון על האחוזה שלנו.

במהלך סיור שיגרתי במחוז סינו בניסיון לאתר שמועות על הציפורים האגדתיות ממחוז קנטו, התחילו אסונות טבע בלתי שגרתיים לשאוג במחוז. גלי צונאמי עצומים שטפו את מישור החוף. רעידות אדמה כבדות הרעידו את הערים והשמיים נראו כאילו הם נשברים לשניים בגשם, ברד ורוחות. אלו היו הרגעים הקשים ביותר בחיי. במהלך בריחה מהירה למקום בטוח, מצאנו את עצמנו במקדש בפאתי העיר סנופוינט. סוף סוף מצאנו מחסה מהאיום המשתולל בחוץ. ימים על ימים הסתתרנו במערה הזו.
לאחר שבוע המצב נרגע מעט וסוף סוף יכולנו לצאת בחזרה החוצה, גילינו מחזה מחריד של המחוז ההרוס. מפה כבר העולם שלנו לא נשאר אותו דבר. המחוזות התנגשו אחד בשני ויצרו עולם חדש.
כעבור כמעט שנתיים שלמות עברו מאז מחוז אלמיה נוצר כאילו שום דבר לא קרה וכבר הוא אחד מהמקומות היותר מאוכלסים בעולם. אולי זה בגלל שרוב המחוזות האחרים הוחרבו או בגלל שכבר לאנשים נמאס מהמחוזות שלהם?
בעקבות המצב שנוצר, החלטתי לצאת בפעם הראשונה לחקור לבדי את המחוז. השארתי את הוריי מאחור וכמעט את כל רכושי והחלטתי ללכת בעקבות הלב שלי. ואולי הפעם? במחוז החדש אפגוש את הפוקימון האמיתי היחיד שאני באמת רוצה לראות.

פוקימון התחלתי: הפתעה?
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
כסף: 1000$.

הערות/בקשות:

שם בפורום: TheHeIiolisk (כרגע)
שם השחקן/נית: לוקאס
גיל: 16
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: החיים של לוקאס היו חיים כמו של כל ילד רגיל העומד ליפני המסע הראשון שלו, הוא חי עם הוריו שאהבו אותו מאוד, אהב מאוד פוקימונים וחלם לנצח בליגה כשיהיה בגיל לצאת למסע. הוא נולד במחוז סינו והתחיל שם את המסע שלו עם פיפלאפ. לוקאס צלח את המכונים הגיע שם לליגה עד לרבע הגמר. שם הפסיד למאמן קשוח, בלונדיני גבוהה שלבוש מהודר. הוא היה עצוב מאוד ולקח קשה את ההפסד. חזר לביתו ובמשך שנתיים הזניח את הדרך שעבר במסעות והשקיע בלימודיו, סיים את בית-ספר ואף הצטיין יתרה. ולפתע קיבל מכתב. המכתב היה מוזר והגיע ממחוז אלמיה, מכתב הזמנה מפרופסור בירץ' להתמחות אצלו כאסיסטנט!
הדבר שימח מאוד את הנער והוא הרגיש בטעם חדש לחייו. נסע וחיי עם הפרופסור כיד ימינו, עוזר לו בכל, לומד ממנו, אוכל וישן איתו. ממש כמו בן-בית. לוקאס גם היה יוצא עימו לטיולים רבים על מנת לחקור, ולא פעם הסתבכו במקומות מסוכנים ופראיים והותקפו ע"י פוקימונים רבים. חלק מההרפתקאות היו מסוכנות במיוחד ולמרות הכל לוקאס לא נרתע מעולם הפוקימון, להפך, רק התחבר יותר. כשבירץ' ואוק החליטו לפתוח בניסוי על המאמן האולטימטיבי לוקאס מיד הציע את עצמו כמשתתף בניסוי. הכל למען המדע בכלל ובירץ' האהוב בפרט.
לוקאס ראה גם בניסוי הזדמנות חדשה במחוז אלמיה להתחיל מסע מחדש, עם כל הידע והניסיון החדש שצבר ולצאת שוב מוכן ומזומן יותר.
פוקימון התחלתי: צ'ארמנדר
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון, מחסנית תגים, חכה ישנה, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: IDK

התחלה לאלון:
צפצוף שעון מרגיז פוקח לך את העיניים, אך אינך עצבני ממנו כלל. אתה מזנק מהמיטה בהתרגשות שיא, לובש את הבגדים החדשים שקניתם כל המשפחה יחד, מארגן את התיק עם כל החפצים שקנית לעצמך לכבוד המאורע הגדול. אולי הגדול בחייך. טס משם לשירותים, מצחצח שיניים, שותף פנים ומתנקה כמה שתוכל כי מחכה לך יום ארוך מאוד. מתוקתק לגמריי אתה יורד בשקט מהמדרגות למטה לקומת הקרקע, יורד בשקט כי השעה מאוד מוקדמת ובטח ההורים עודם ישנים. כשאתה מגיע למטה את רואה למרגלות המדרגות את שולחן פינך האוכל ערוך עם ארוחה משביעה שאתה הכי אוהב בבוקר. אינך מבין ואז אמך צצה מהמטבח הסמוך קוראת בוקר טוב בעיניים בורקות ורטובות מעט גם אחותך ואביך שם מחכים. מזנקים עלייך בקריאות מזל טוב ובהצלחה ואתה הופך נרגש ומאושר אף יותר. לאחר שאחלת הכל בשיחת חולין מעוטה במילים ומרובה בלחץ והתרגשות באוויר. אתה מסיים מתנקה וקם, משפחת קמה גם כן ובעוד קצת חיבוקים ונשיקות ומחיצה חזקה וקצת מציקה מאמא בוכיה את נפרד בעצם מכולם ויוצא מהבית. קריר קצת בחוץ כי בכל זאת מעוד מוקדם אתה רוקד קצת במקום ומגביר מהירות, גם ממהר למעבדה וגם כך מתחמם. לא אחריי הליכה ארוכה גם מגיע ופוגש שם את הצמד, עיר קטנה ולכן הם מכירים אותך אומרים לך שלום האחד לוקח אותך לעמדה בה בוחרים את הפוקימון ובירץ' בנתיים מארגן לך את שאר הציוד שאתה אמור לקבל ממנו. אתה מגיע אל השלוחן ואתה רואה 12 פוקדורים. אתה בהרהור אחרון זריז הולך על טריקו, מבקש אותו ומקבל מאוק הסבר קצר אליו ואת הפוקדור שלך. בדיוק גם בירץ' מגיע עם פוקדע ומפה ו-5 פוקדורים ריקים. הם מאחלים לך דרך צלחה ואתה אסיר תודה יוצא החוצה מאושר מאין כמוך.

התחלה לוואיט:
צפצוף שעון מרגיז פוקח לך את העיניים, אך אינך עצבני ממנו כלל. "׳גם אם הערב היה קשה, מחר תמיד השמש עולה, ותאיר על פני הכל" אתה ממלמל ברוגע ומזנק מהמיטה בהתרגשות שיא, לובש את הבגדים האהובים עליך שתכננת לכבוד היום הזה. מארגן את התיק עם כל החפצים שקנית לעצמך לכבוד המאורע הגדול. אולי הגדול בחייך. הולך משם לשירותים, מצחצח שיניים, שותף פנים ומתנקה כמה שתוכל כי מחכה לך יום ארוך מאוד. מתוקתק לגמריי אתה מגיע למדרגות, בצעד הראשון ממהר בחזרה לחדר ולוקח את האיגרת שהכנת עבור המשפחה ובה כתבת את פרידתך הקנה. וחוזר ויורד בשקט מהמדרגות למטה לקומת הקרקע, השעה מאוד מוקדמת וכל הבית ישן. אתה חולף בקומת הביניים על חדר ההורים ובדלת חצי פתוחה רואה אותם ישנים מחובקים וזה מציף אותך באושר אמיתי. אתה מגיע לקומת הקרקע והולך היישר אל המקרר במטבח רואה בכיור כמה כלים בודדים ובצחוק קליל מחליט לשטוף אותם, בפעם האחרונה. מסיים, חוטף משהו זריז מהמקרר ומכין את הנס שלך. מסיים הכל בשקט, מניח את המכתב בפינת האוכל המשפחתית הקטנה ויוצא החוצה מוכן לגמריי.
השמש כבר חמימה, אתה צועד קדימה, ומרוב התרגשות עובר אפילו לריצה קלה. מגיע אל המעבדה שם נמצאים הפרופסורים, בדיוק בקפה שלהם קוראים משהו יחד ומנהלים שיחה, אתה נכנס בביישנות והם מקבלים אותך בברכה והגישה שלך הופכת בטוחה יותר. הם מסבירים לך קצת על הניסוי שלהם מברכים אותך שהגעת. האחד מארגן לך בנתיים את הציוד והשני ממשיך בהסבר בעודו מוביל אותך לשולחן בו בוחרים פוקימון. אתה רואה שם 9 חדשים ונוצצים וליפני שמספיק לסיים אתה כבר בוחר בלהט את טוטודייל. הפרופסור צוחק ואתה מקבל את הפוקדור הוא נלהב על הבחירה והינה אוק' מביא את שאר הציוד המגיע לך. הם נותנים עוד הסבר קצרצר מסיימים ואתה אסיר תודה נרגש וכמעט שבוכה יוצא החוצה אל מחוץ למעבדה. זה בהחלט קורה, הכל השתנה בין רגע וזה בהחלט היום הגדול שציפית לו שנים. הכל בידיך עכשיו ונותר רק להתחיל.

התחלה למולי:
צפצוף שעון מרגיז פוקח לך את העיניים, אך אינך עצבנית ממנו כלל. את קמה ומתמחת במיטך אשר במרכז הפוקימונים של העיר, הריי הגעת לכאן לישון כדי לקום ולהתחיל היום את המסע שלך. לובשת את הבגדיך היפים בעבידות, מארגת את התיק עם כל החפצים שאביך קנה לך ליפני שיצאת לכבוד המאורע הגדול. אולי הגדול בחייך. נמרצת משם לשירותים, מצחצחת שיניים, שותפת פנים, מתאפרת מתגנדרת ומתנקה כמה שתוכל כי מחכה לך יום ארוך מאוד. מתוקתקת ויפהפיה לגמריי את יורדת בשקט מהמדרגות למטה לקומת הקרקע, את רואה שם את ג'וי שבדיוק כמה ואת הצ'אנסי שלה יושבות לכוס תה חם ואת ניגשת עם מפתחות החדר להגיש לה בחיוך. היא מברכת אותך ומודה לך על התארחות נעימה ומאחלת לך מסע מהמם ומוצלח, אפילו מעניקה לך חיבוק. את מודה לה ויוצאת מן המרכז אל המעבדה הדרך בין לבין היא קצרצרה כי בנו את המרכז סמוך לשם. כשאת מגיעה מיד פרופסור אוק מזהה אותך ואומר "מולי, איזו הפתעה נעימה עלמתי, בוקר טוב לך!" ומחייך. הריי מכיר אותך, את ביתו של ספנסר ידידו הוותיק. את מצחקקת בחינניות ומברכת אותו חזרה בבוקר טוב וגם את בירץ' בעוד אוק מסביר לשותפו למעבדה על הקשר ההדוק בינכם הוא מסדר ואוסף את הציוד שמגיע לך מהם ליפני היציאה למסע- פוקדורים, פוקדע ומפה. ומוביל אותך אחריו אל השולחן לבחירת הפוקימון. את קוטעת אותו ומבקשת את אפשרות ההפתעה שנתכננת מבעוד מועד והוא אומר בקול גדול "הו, איזה אומץ. ממש כמו אביך! כל הכבוד מולי" ופונה איתך משם למכונה מאחור וידית מושך אותה והיא מוציאה לאחר כמה שניות פוקדור, אוק מזהה איכשהו את הפוקדור ואומר "הינה לך השותפה החדשה שלך. סבור אני שתהנו יחד!" ונותן עוד הסבר על כל הפריטים מחבק אותך ומאחל לך בהצלחה ואליו מצטרף בירץ'. את מנופפת לשלום בחיוך ויוצאת מן המעבדה ליום מקסים.

התחלה לתומאס:
הצווחות המרגיזות של אחותך הקטנה פוקחות לך את העיניים, אך אינך עצבני ממנו כלל, הפעם לפחות. אתה מזנק מהמיטה בהתרגשות שיא, לובש את הבגדים החדשים שקנו לך הוריך, מארגן את התיק עם כל החפצים שקנית לעצמך לכבוד היום הגדול. הגדול בחייך. טס משם לשירותים, מצחצח שיניים, שותף פנים ומתנקה כמה שתוכל כי מחכה לך יום ארוך מאוד. מתוקתק עד כמה שאפשר אתה יורד נמרץ במדרגות לקומת הקרקע, השעה כבר 09:02 ואתה מרגיש שאתה מאחר כבר, דואג שחטפו את הפוקימון שלך. כשאתה מגיע למטה את רואה למרגלות המדרגות את שולחן פינך האוכל ערוך עם ארוחה משביעה שאתה הכי אוהב בבוקר. הוריך הכינו לך, אתה מחבק ומנשק אותם במהירות שיא והם צוחקים מן הקצב, חוטף מן הארוחה עד שכמעט ולרגע נחנק. בולע הכל ומרקד בלחץ ולוקח דברים אחרונים. אתה נפרד מהם שוב אימך קצת מעקבת, אפילו נפרד מאחותך המעצבנת. וטס משם אל המעבדה, נכנס ופוגע חזק בכתפו של ילד לבוש מהודר, אדום שיער שלא באשמתו כלל. אתה מנסה להתנצל והוא קוטע אותך ואומר "היי אתה מטומטם או משהו, תיזהר אם לאן שאתה הולך..." נופך נשימה כבדה בעצבים וממלמל "לוזר..." עצבני וכעוס אתה מגיע אל השלוחן ואתה רואה 9 פוקדורים. טריקו טוטודייל וצ'ימצ'אר כבר נלקחו, אתה מיד בוחר בטרטוייג בירץ' מעניק לך אותו ומברך אותך שואל מה שלום הורייך בעוד אוק מארגן את הציוד המגיע לך. אתה מקבל הכל מודה להם עד מאוד נרגש מכף ועד ראש ויוצא מן המעבדה כשכבר הכל חיובי, אתה מחוייך והינה אתה מבחין באותו ילד חצוף פוסע אם ידיו בכיסים.

לוקאס:
צפצוף שעון מרגיז פוקח לך את העיניים, אך אינך עצבני ממנו כלל. אתה מתמתח במיטה ומגרד את הגב באדישות. חצי קם-חצי גורר עצמך מהמיטה, לובש את הבגדים החדשים שקנה לך הפרופסור, מארגן את התיק עם כל החפצים שצריך הוא כבר הניח הכל מסודר, פוקדורים ופוקדע וכסף והכל... ההשקעה הזאת מעלה את ההתרגשות ואת החיוך על הפנים. ממשיך משם לשירותים, מצחצח שיניים, שותף פנים ומתנקה כמו שצריך. נקי לגמרי אתה יורד לאיטך בהמדרגות לקומת הקרקע במעבדה. פרופסור בירץ' מחכה שם עם שני ספלי קפה וכמה עוגיות האהובות על שניכם מביט בך מחוייך ואומר "בוא שב לוקאס, צריך לדבר היום" אתה יושב ואתם פוצחים בשיחת חולין של בוקר טוב עם מעט זכרונות על הטיולים והעבודות שלכם, צחוק ומההוא חושב עלייך בתור בנאדם ומאמן. אתה יוצא מהשיחה הזאת מאוד גאה ומסופק, אז הוא שואל "יאללה שנמשיך? בוא ובחר פוקימון" אתם נעים במעבדה בתוכה אתה אומר שלום גם לפרופסור אוק שפותר איזה תשבץ של בוקר בעיתון. מגיעים אל השולחן נשארו כבר רק 8 פוקימונים. אתה מסתכל בשמות הרקומים מעל כל פוקדור ומחליט לבחור בצ'ארמנדר. בירץ' מברך אותך על בחירה לוחץ חזק את ידך ומביא לך חיבוק ידידותי קל, אתה מודה לו ולפרופסור אוק בנאום קצר אך מרגש ויוצא מן המעבדה, משב רוח קריר בתוך יום יפה וחמים נושב בשיערך והינה הכל מתחיל!