נושא: פוקימון-מסע לגיבורים בלבד. בבקשה לפחות תתחילו תראו שתהנו .

אוקי תקשיבו זה בסך הכל סיפור ראשון אז תגובות בונות בבקשה.

בהתחלה זה כמו סתם מסע אבל אחר כך זה משתנה זה לא מסע בדיוק זה משהו אחר אתם צריכים להגיע לפרק ארבע בערך כדי להבין אני עובד על פרקים אחרים עכשיו



המון המון קרדיט לttrrtte שמתקנת לי את השגיאות ומוסיפה לסיפור שלי חיים ואמינות

מדריך דמויות

ספוילר

מדריך דמויות

נבו:
אופי: ילד שאפתן קצת שוויצר אשר מאוד אוהב פוקימונים.
פוקימונים: פיפלפ שיודע בועות ודחיפה.
גרווליט שיודע גחלת ודחיפה.

ג'ו:
ילד עשיר שלא אכפת לו מכלום אפילו לא מפוקימונים אכפת לו רק מעצמו שוויצר במיוחד.
פוקימונים: טרטוויג שיודע נשיכה ודחיפה.
לא ידוע אם יש לו עוד פוקימונים.


ג'ולי:
אופי: לא ידוע
פוקימונים: לא ידוע

הקדמה

ספוילר

הקדמה

שלום קוראים לי נבו ואני בן 13 הגיל שבכפר שלנו מקבלים את הפוקימון הראשון.
אך הכפר שלנו כפר גאלט הוא לא כמו כל כפר רגיל בכפר שלנו יש הפליה.
יש את החלק של העשירים שהם אלו מקבלים הרבה הטבות ודברים נחמדים, יש את הבינוניים שחיים בסדר,
ויש את העניים שחיים לא טוב, מן היד אל הפה, כמעט בלי כסף.
נחשו איפה אני, ברור בעשירים, סתם הייתי רוצה אך אני בעניים.
הורי כל הזמן אומרים לי שלא כדאי לי לצאת למסע, אך הם רק מבקשים הם לא מכריחים.
הם מבקשים זאת לא בגלל שהם רוצים ברעתי אלא בגלל שהם רוצים שאני אגדל להיות פועל חווה ואולי אצליח להרוויח קצת כסף.
אני אומר להם כל הזמן בעדינות שאני מוכרח לצאת למסע, זה היעוד שלי בחיים.
הם מסכימים אך בעצב רב, קשה לי לראות את הורי עצובים אך אלה הם חיי.
מחר היום הגדול מגיע מחר המסע מתחיל.
הורי נתנו לי שלוש מאות ש"ח זה מה שהם יכולים להרשות לעצמם, הם חסכו זאת זמן רב.
טוב אני הולך לישון לילה טוב נקווה שהכל יהיה בסדר.

פרק ראשון

הבחירה הגורלית

ספוילר

פרק ראשון

הבחירה הגורלית




"אאהה!" אמר נבו עדיין חצי ישן.
לפתע נזכר נבו במשהו והתעורר "היום זה היום הגדול". אמר כאשר חיוך עצום נמרח לו על הפרצוף, אך עם זאת קצת עצב.
נבו הלך לצחצח שיניים להתארגן ובדרך לא יכול היה להפסיק לומר לעצמו "היום זה היום הגדול,מעניין במי אבחר-טרטוויג או צ'מצ'אר ואולי פיפלאפ?".
"נבו בוא יש ארוחת הבוקר מוכנה" אמרה אמו של נבו מלמטה.
"אני בא עוד רגע" צעק לה נבו.
נבו ירד במדרגות עדיין ממשיך לומר "היום זה היום הגדול".
"בוקר טוב אמא" אמר נבו באושר.
"בוקר טוב נבו".אמרה אמו בזמן שהגישה לשולחן את ארוחת הבוקר.
"בוקר טוב אבא" אמר נבו כאשר הוא לא שולט בעצמו ולא מצליח להחביא את חיוכו.
"בוקר טוב נבו". אמר אביו ששם לב לחיוכו של נבו.
"אתה כבר יודע איזה פוקימון אתה בוחר" ? שאלה אותו אמו.
"לא, אני כבר אבחר במעבדה". ענה לה נבו.
"מה דעתך על טרטויג?" ניסתה שוב אמו.
"לא, יודע אני אבחר כבר במעבדה'' השיב לה נבו שוב.
נבו התחיל לאכול את ארוחת הבוקר במהירות וכמעט נחנק מאחת חתיכות הפנקייק.
לבסוף כאשר גמר הוא פנה אל הוריו ואמר-
"האוכל היה טעים, אני חייב לרוץ למעבדה טוב ביי"
ונבו יצא בריצה מהבית.....



בדרך למעבדה נבו ראה שינקס קטן וחמוד ואמר "כשאני אקח את הפוקימון אני רוצה לתפוס שינקס לפני כל הפוקימונים האחרים".
לפתע שינקס עשה מכת ברק וחישמל את נבו, נבו התחשמל וזה היה לו מאוד לא נעים, אז הוא ברח מהר למעבדה של פרופסור מקס כן כן מקס אח של מיי.
שינקס רדף אחרי נבו עד למעבדה וחיכה לו בחוץ.


"שלום נבו". אמר פרופ' מקס.
"היי". ענה נבו.
" איזה פוקימון אתה ממליץ לי, אמא שלי הציעה טרטויג אך אני יותר אוהב סוג מים מה נראה לך כדאי ?" שאל נבו.
"זה לא משנה איזה פוקימון תיקח משנה כמה אתה אוהב אותו אז אם אתה הכי אוהב סוג מים, אז תקח את פיפלפ".ענה פרופסור מקס בנימה אקדמית משהו.
"מממממ, תן לי לחשוב על זה, זה דבר שישפיע לי על החיים מה שאני עושה עכשיו".
לאחר חצי שעה של מחשבה
"אוקי בחרתי". אמר נבו.
"אני אקח את פיפלפ". אמר נבו בגאווה.
לפתע צ'ימצ'אר עשה על פיפלפ להביור ופיפלפ ברח אל נבו.
"אוקי פיפלפ כבר אצלך קח את חמשת הפוקדורים האלה את הפוקדקס ואת המרפא הזה, זה כל הציוד שאתה צריך".
(כמובן שהעשירים והבינוניים קיבלו יותר דברים ויותר פוקמונים.)


נבו הלך בשביל לעבר יער גאלט ולפתע שמע קול "אתה, כן אתה הלוזר מהעניים, אני מזמין אותך לקרב".



רוצים לדעת אם נבו ינצח בקרב? רוצים לדעת אם נבו יענה בכלל לבקשה?
כל זה בפרק הבא של פוקימון-מסע לגיבורים בלבד.

פרק שני
שינקס

ספוילר

פרק שני

שינקס






נבו הלך בשביל המוליך אל עבר יער גאלט.
כאשר עמד להיכנס ליער הוא שמע לפתע קול מאחוריו "אתה, כן אתה, הלוזר מהעניים אני מזמין אותך לקרב." אמר ילד שהסתתר בין הצללים, נבו הסתובב וראה ילד בעל שיער אדמוני ועיינים חומות ונבזיות ,"מה דיברת אלי?." שאל נבו המופתע.
"כן, כן אתה." אמר בשחצנות הילד ואז הוסיף "קוראים לי ג'ו." אמר ג'ו.
"אוקי, לי לא אכפת לעשות איתך קרב רק תדע שאתה תפסיד!." אמר נבו בגאווה.
נבו בדק בעזרת הפוקדע איזה מתקפות יודע פיפלאפ, הפוקדקס ציפצף ואמר בקולו המתכתי "המתקפות של פיפלפ הן דחיפה ובועות."
"צא טרטויג." אמר ג'ו.
"צא פיפלפ." אמר נבו מיד אחריו.
"אוקי פיפלפ דחיפה ואז בועות." אמר נבו.
"טרטויג תתחמק ואז דחיפה." אמר ג'ו.
פיפלאפ פתח את מקורו שהפך לכחול מבפנים והוציא מפיו בועות שקופות-כחולות אשר התקדמו אל עבר טרטוויג במהירות, ברגע האחרון טרטויג קפץ הצידה והצליח להתחמק מן הבועות של פיפלאפ ויצא אל עבר פיפלאפ בדחיפה מהירה ביותר. פיפלאפ לא ציפה להתקפה ולכן טרטוויג הצליח לפגוע, בגלל הדף המכה עף פיפלאפ הצידה ונפל ארצה על האדמה הנוקשה.
"פיפלפ אתה יכול לעשות את זה בבקשה תתרומם." אמר נבו בתחינה
פיפלפ שמע וניסה בכל כוחו לקום אך פעם אחר פעם נפל ארצה ולא הצליח.
"טרטויג נשיכה." שמע פתאום נבו מכיוון ג'ו ובמהירות שיא יצא טרטויג בפה פעור אל עבר פיפלאפ שלא יכול היה לקום. לפתע, בלי כל אזהרה מוקדמת נפגע טרטוויג ממכת ברק, נבו הסתובב וראה את השינקס שעקב אחריו.
טרטויג נפגע ונפל רועד כולו מהבזקי החשמל אשר עברו בגופו, ובזמן הזה הצליח פיפלאפ להתרומם ונבו צעק לו בהתרגשות ושמחה "פיפלפ, בוא נגמור את זה עם בועות!." הפה של פיפלאפ נפתח שוב וזהר באור כחול וממנו נורו שוב כמה בועות ססגוניות שהתקדמו במהירות אל עבר טרטוויג.
מכיוון שטרטויג כבר היה מחושמל וללא יכולת לזוז, הוא לא הצליח להתחמק ממתקפת הבועות, ובגלל זה מתקפת הבועות, שהיא מסוג מים, התחזקה. טרטוויג התפתל במשך כמה דקות אך לבסוף התעלף, תשוש ועייף.
"אני ניצחתי ניצחון טכני, זה לא הוגן שינקס לא חלק מהקרב." אמר בעצבנות ג'ו.
"לא נכון'' אמר נבו בתגובה והמשיך ''זה חלק מהקרב, אנחנו נלחמים בשטח פתוח וזה יכול לקרות."
"טוב, תחשוב מה שאתה רוצה אני חושב, לא, אני בטוח שאני נצחתי." אמר ג'ו בכעס והלך לדרכו.
נבו הסתובב אל עבר שינקס ואמר לו "טוב שינקס אם אתה עוקב אחרי אני מניח שאתה רוצה קרב, אז אני ופיפלפ ניתן לך קרב.
" אמר נבו בשמחה, הוא אמר בצעקת התרגשות לפיפלאפ ''פיפלאפ דחיפה!'', פיפלאפ יצא במהירות אל עבר שינקס אשר לא היה מוכן ולכן נפגע מהדחיפה של פיפלאפ ונפל אך הצליח לקום במהרה. נבו אמר לפיפלאפ להשתמש שוב בדחיפה אך שינקס למד מטעותו וקפץ הצידה בקלילות והתחמק בלי בעיה.
ניצוץ נדלק בזנבו של שינקס וממנו יצאה מכת ברק אימתנית אל עבר פיפלאפ שנפגע, פיפלאפ ספג את מלא העוצמה, ולבסוף התעלף. "פיפלפ חזור לפוקדור." אמר נבו באכזבה
נבו היה עצוב מעט אך אמר לעצמו בכדי להרגע "לא נורא, יהיו עוד פוקימונים להלחם בהם בהמשך."
נבו המשיך בדרכו לכיוון יער גאלט, כאשר הגיעה לכניסה הוא עמד והסתכל פנימה.
נבו נזכר שתמיד סיפרו לו שיש מלא פוקימונים ביער, אך הוא לא ראה אף לא אחד.
נבו נכנס אל תוך היער והלך לכיוון המכון הראשון. (אני מזכיר זה לא סיפור פוקימון רגיל אז לא יהיו בו מכונים.) כאשר השמש עלתה לשמיים וזרחה במלא עוצמה החליט נבו לעצור ולאכול ארוחת צהריים.
נבו הוציא מתיקו אוכל פוקימונים וכריך שהביא מהבית והתחיל לאכול כאשר פיפלאפ לצידו, לפתע נשמע רעש מבין השיחים, 'זה בטח פוקימון.' חשב נבו.
נבו הלך לכיוון השיחים , פתאום ללא כל אזהרה קפץ משם גרווליט.
"אוקי פיפלפ זה פוקימון אש ואתה מים, אנחנו מנצחים אותו, קדימה!." אמר נבו בזריזות, והוסיף"פיפלפ בועות!."
פיו של פיפלאפ זהר ושוב יצא מפיו סילון של בועות ססגוניות שיצאו אל עבר גרוולט ופגעו בו ,"פיפלפ עוד בועות ואז דחיפה." אמר נבו.
פיפלפ יצא שוב בבועות ופגע אבל גרווליט הצליח להתחמק מהדחיפה ופיפלפ שלא הצליח להתייצב נפל על האדמה ונפגע.
גרווליט יצא אל פיפלפ בגחלת, מפיו יצאו המון גחלים קטנים אל עבר פיפלאפ, פיפלאפ שעדיין לא התאושש לא הצליח לחמוק ונפגע מהמתקפה.
"פיפלפ עוד בועות." אמר נבו בעידוד
פיפלפ ייצא שוב בבועות ופגע אך פתאום, גרווליט תקף בשתי דחיפות שפגעו בפיפלפ בחוזקה.
פיפלפ ניפגע די קשה אך הצליח להתרומם ותקף שוב בבועות הוא פגע בגרווליט וגרווליט נפל פצוע על האדמה.
נבו זרק על גרווליט פוקדור, נבו הסתכל במתח על הפוקדור-
הפוקדור התנדנד כמה פעמים ולבסוף נפתח.
"באסה." אמר נבו בעצבות.
אך גרוווליט לא ברח כפי שציפה נבו, ולכן הוא אמר "פיפלפ בועות פעם אחרונה והכי חזק."
פיפלפ פגע בעוצמה רבה בגרוולט, ולכן נבו זרק פוקדור, וסוף סוף הוא תפס את הפוקימון הראשון שלו.
"יש, יש, יש! תפסתי פוקימון, את הפוקימון הראשון שלי, את גרווליט, יש."
פתאום נשמע מהיער קול "מי מפריע ככה ליצורי היער?" אמר הקול אשר נשמע זועף במיוחד.
"מה?, מי זה מדבר?." אמר נבו בפליאה ופחד
"אני, טמבל, מאחוריך." אמר הקול שוב הפעם בצחקוק קל.
"מה, מה, איפה,אהה הנה את." אמר נבו גם הוא בצחקוק, כאשר קלט כי הדובר, או בעצם הדוברת היא ילדה בת גילו.
"מה אתה עושה?, למה תקפת את גרווליט?." אמר הילדה שוב בכעס.
"זה אסור?, לא ידעתי." אמר נבו.
"כן ,זה אסור עכשיו שחרר אותו." אמרה הילדה.
"לפני שאני משחרר אותו איך קוראים לך" הגיב נבו
"קוראים לי ג'ולי, עכשיו שחרר אותו." אמרה ג'ולי שכבר ממש כעסה ופניה נהיו אדומות כעגבנייה בשלב מתקדם במיוחד.
"אוקי אני משחרר אותו, ג'ולי הכעסנית" אמר נבו בנימה לגלגנית ושחרר את הגרווליט שתפס.
"טוב, להתראות." אמר נבו לג'ולי ופנה ללכת
ג'ולי לא השיבה.
נבו התחיל ללכת וגרווליט הלך אחרי נבו הוא, כנראה שרצה להיפרד ממנו.
"עצור ואל תזוז." פקדה ג'ולי על נבו בקול מעט לחוץ
נבו כל כך נבהל ונעצר מיד.
"גרווליט הולך איתך והוא לא מוכן להיפרד ממך, גרווליט הוא הפוקימון שהכי חשוב לי אז אני באה איתך כל עוד גרווליט איתך אבל לא משום סיבה אחרת".
(למען האמת ג'ולי הייתה קצת מאוהבת בנבו אז גרווליט זה לא הסיבה היחידה לכך שג'ולי הלכה איתו.)


כך מסתיים הפרק השני בפרק הבא יש שינוי בעלילה אז כדאי שתקראו אותו.

פרק שלישי
מצודת עץ

ספוילר

פרק שלישי

מצודת עץ



נבו וג'ולי המשיכו בדרכם ביער גאלט ומידי פעם ראו פוקימון בודד ועצוב.
"ג'ולי, את יודעת למה אין פה פוקימונים?." שאל אותה נבו בסקרנות
"כן'' ענתה ג'ולי והבעת פנייה נהפכה לעמוקה ועצובה, והיא המשיכה בדבריה ''לפני שבועיים בערך היו פה שני אנשים לבושים במדים שחורים שבאו עם מכונה קטנה בצבע שחור כמו המדים שלהם למכונה היו שני זוגות כנפיים מתכתיות שאיפשרו לה לעוף, המכונה שאבה את כל הפוקימונים שהיו בסביבתה , הם ניסו לתפוס גם את גרוולט. גרווליט היה מהיר ולכן התחמק והתקיף את המכונה בגחלת, ואז שני האנשים פשוט ברחו עם כל הפוקימונים שביער, אני וגרווליט רדפנו אחריהם אך הם עקפו איזה עץ גדול ונעלמו כמו קסם" ענתה ג'ולי בעצב אשר ניכר על פרצופה, ודמעה אחת יחידה זלגה לאורך לחייה.
"אוקי כנראה שאני אצטרך לדחות את הגעתי למכון, ובמקום זה להחזיר את הפוקימונים האבודים.'' אמר נבו בהלהבות.
"תראי לי איפה העץ הזה." אמר נבו אפילו ביותר התלהבות.
ג'ולי הראתה לנבו היכן נמצא העץ המוזר.
העץ היה בצבע חום כהה בעל ''רעמת'' עלים גדולים וירוקים, אך משום מה נראה לנבו מזוייף, "העץ הזה עצום לא נראה לי שזה עץ אמיתי, תיגעי בו רגע." אמר נבו לג'ולי.
ג'ולי התקרבה לעץ ונגעה בו, היא הרגישה משהו מתכתי וקר, "אתה צודק הוא באמת מזויף, הוא עשוי מברזל." אמרה ג'ולי בפליאה.
"אוקי זאת עבודה לגרווליט" השיב לה נבו.
"גרווליט גחלת" צעק נבו.
זה לא עבד, ושום דבר לא קרה לעץ.
"עוד גחלת אל תפסיק לעשות גחלת , אתה יכול" אמר שוב נבו.
גרווליט עשה עוד ועוד גחלת אך זה לא עזר, ואז רגע לפני שהוא התמוטט הוא השתמש בלהביור, הלהביור התיך את דלת הברזל והחבורה נכנסה.
ברגע שהם נכנסו נשמעו פתאום הרבה קולות של פוקימונים.
"אז כאן כל הפוקימונים הקטנים והמסכנים שלי.אני אכסח את מי שאחראי לזה." אמרה ג'ולי בכעס.
ונבו אמר "אני גם אעזור."
הם ראו הרבה קופסאות עשויות מאבן על מדפי אבן חומים.
"אוקי בזה פיפלפ יכול לעזור." אמר נבו בשמחה מכך שיכול היה לתרום את חלקו.
"פיפלפ בועות." אמר נבו בלחש.
פיפלפ שהיה קצת אגואיסט התעצבן על זה שנבו השתמש בגרווליט במקום בו, ולא עשה בועות, אלא קרן בועות, בשביל להראות לנבו שהוא יותר חזק מגרווליט, ושבר את הקופסה בקלות.
מהקופסא יצא סייטר עצבני שלא הפסיק ''לצעוק'' בקול חזק.
ג'ולי שהיתה שומרת פוקימונים ,הרגיעה אותו ואמרה לו שהם יגנו עליו ושהוא צריך לחכות להם בחוץ.
כך הם עשו גם עם שאר קופסאות האבן.
כאשר כל הפוקימונים היו משוחררים, והחבורה עמדה לצאת, נשמע לפתע קול.
"היי גרגור אתה לא חושב ששקט פה מדי." אמר קול מן הצללים.
"כן אתה צודק איפה כל הפוקימונים המחורבנים רוי?." אמר איש אחר שהופיע מן הצללים וראה את כל הקופסאות שבורות.
"אוקי מי שאשם שיודה." צעק רוי בזעם אשר ניכר על פניו.
נבו קפץ וצעק "אתם אשמים, אתם כלאתם את הפוקימונים ואנחנו שחררנו אותם."
"דביל, הסגרת אותנו" אמרה ג'ולי בכעס מובהק.
אוקי אני מזמין אותך לקרב 2 על 2." אמר גרגור שכעת יצא מבין הצללים.
"אני מסכים." אמר נבו.
צא פיפלפ." אמר נבו.
צא הנטר." אמר גרגור.
"פיפלפ קרן בועות ואז דחיפה." אמר נבו.
"הנטר תתחמק ואז עשן." אמר גרגור.
הנטר הצליח להתחמק אך לא מהכל הוא קפץ שנייה מאוחר מדי ונפגע אך לא חזק, עכשיו הוא כעס ממש.
הנטר נפל ופיפלפ דחף אותו והעיף אותו רחוק, הנטר כל כך התעצבן עד שיצא לו עשן סגול מהמקום שאמורות להיות האוזניים שלו.
הנטר מרוב כעס קם ואז עשה עשן.
העשן היה כל כך סמיך ושחור עד שפיפלפ לא ראה כלום.
"הנטר, רעל." אמר גרגור בשמחה.
הנטר פגע בפיפלפ, פיפלפ נפל ופניו הפכו להיות סגולות מהרעל.
הנטר תקף את פיפלפ בדחיפה ופגע, מהניעור פיפלפ הקיא את כל הרעל.
"פיפלפ תתחמק ואז קרן בועות." אמר נבו.
פיפלפ הצליח להתחמק בשנייה האחרונה ואז תקף בקרן בועות ופגע. הוא פגע חזק במיוחד מכיוון שהיו לו שאריות רעל בפה, אז אלה היו בועות רעל סגולות.
הנגר לא יכל להילחם, פיפלפ ניצח.
"אוקי יש לי עוד פוקימון." אמר גרגור
"צא קרוודנט צביטה." אמר גרגור.
קרוודנט פגע בפיפלפ חזק וממש מחץ אותו, ופיפלפ שכבר היה עייף מן הקרב הקודם לא יכול היה להילחם יותר.
"צא גרווליט אתה אולי אש והוא מים אבל אני מאמין בך ואנחנו נוכל לנצח."
"צא תעשה דחיפה ואז להביור." צעק נבו.
"קרוודנט תתחמק ואז בועות." אמר גרגור.
קרוודנט לא הצליח להתחמק מכיוון שהיה גדול ומסורבל ונפגע משתי המתקפות אך זה לא כל כך השפיע עליו.
"עוד להביור ואז דחיפה." אמר נבו בהתרגשות.
גרווליט שוב פעם פגע הפעם ביתר חוזקה וקרוודנט כמעט הפסיד אבל אז " קרוודנט קרן בועות ואז מערבולת." אמר גרגור.
קרוודנט שהיה עצבני ממש העיף את המערבולת והבועות יחד זה ממש היה מערבולת בועות זה היה גם יפייפה אך נורא גם יחד.
גרווליט כמעט התעלף אבל אז "שלוש דחיפות והכי חזק." צעק נבו בתקווה לניצחון.
גרווליט פגע שלוש פעמים ממש ראו מסביבו את האויר והשיריון של קרוודנט התעקם.
קרוודנט התעלף.
נבו ניצח.
"טוב אז הפסדתי אבל אנחנו עדיין יכולים לקחת אותם לבוס. בא לפה רוי ותעזור לי לקשור אותם אנחנו לוקחים אותם לבוס ואל תשכח לשים עליהם גז הרדמה."

זה סוף הפרק עכשיו הבנתם שזה לא מסע של מכונים. בפרק הבא של פוקימון מסע לגיבורים בלבד מה יקרה לנבו וג'ולי בשבי.

פרק רביעי

בשבי




"אאהה בוקר טוב אמא." אמר נבו כאשר הוא חצי ישן.
"אני לא אמא שלך אדיוט." אמרה ג'ולי בכעס.
נבו התעורר לחלוטין ואז נזכר בכל מה שקרה.
"מה, איפה פיפלפ וגרווליט." אמר נבו עכשיו גם הוא בכעס.
"לקחו אותם לבוס שלהם, קוראים לו ברון לפי מה ששמעתי מהם." אמר ג'ולי בגאווה.
"טוב אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו משתחררים." אמר נבו.
"אם תתן לי לחשוב." אמרה ג'ולי.
"את יכולה אולי לקרוא לסייטר." אמר נבו בפרץ של גאונות.
"אני חושבת, אבל זה יהיה קשה, ואני צריכה להתרכז אז שקט." אמרה ג'ולי בנימה של גאווה.
נבו השתתק וג'ולי ממש התרכזה והצליחה לקרוא לסייטר.
סייטר חתך את החבלים שהיו על הידיים והרגליים שלהם והלך.
"טוב עכשיו נשאר רק לפתוח את הכלוב ולצאת." אמר נבו, הוא חשב שזו תוכנית גאונית.
הם ניסו לצאת אך הכלוב היה חשמלי.
ג'ולי הציעה שהם יגעו בכלוב רק דרך החבלים, וזה עבד.
הם יצאו מהכלוב ללא בעיה, כי העובדים רוי וגרגור לא נעלו את הכלוב, הם הסתמכו על החבלים והחשמל.
נבו וג'ולי יצאו והלכו לכיוון של מעבדת הפוקימונים, זה לא היה קשה למצוא אותה כי היו הרבה שלטים.
כאשר הם הגיעו למעבדה הם לקחו את פיפלפ וגרווליט ושיחררו את כל שאר הפוקימונים, גם זה היה קל, כי לא היה במעבדה אף אחד.
לאחר מכן הם הלכו לחדר של המנהיג (אתם יודעים איך הם מצאו אותו - שלטים).
"אני מזמין אותך לקרב." אמר נבו למנהיג שהופתע.
"אני מסכים, אבל לפי החוקים שלי." אמר המנהיג ברון.
"קרב של 3 על 3 אם אני מנצח אתם תכנעו ותתנו את הפוקימונים שלכם ואתם תהפכו להיות חלק מאיתנו, אם אתם מנצחים אנחנו משחררים אותכם." אמר ברון.
"יש רק בעיה אחת אין לי 3 פוקימונים." אמר נבו.
"בעיה שלך." אמר המנהיג.
"טוב בו נתחיל, צא פיפלפ בהתרגשות." אמר נבו.
"צא זובאט." אמר ברון בהתרברבות.
"זובאט, סופה." צעק ברון.
פיפלפ תתחמק ואז בועות." אמר נבו.
פיפלפ הצליח להתחמק בשנייה האחרונה אך נפגע קצת, הוא נפל אבל קם מהר.
פיפלפ תקפ בבועות ופגע פגיעה ישירה בזובאט, זובאט נפל והתפתל מכאבים, אני שמחתי על זה שאני מוביל, ואמרתי "פיפלפ דחיפה ואז בועות."
פיפלפ פגע שוב וזובאט נפגע והתעלף.
"אוקי יש לי עוד פוקימונים, צא גולבאט."אמר ברון בכעס.
"גולבאט נשיכה." אמר ברון עדיין בכעס.
גולבאט פגע בחוזקה בפיפלפ אשר התפתל מכאב, התעצבתי, והתעצבנתי על גולבאט.
לפתע אני לא יודע מה קרה, זהרתי באור לבן ופיפלפ גם, על המצח של פיפלפ הופיע עיגול גדול ו........







ההמשך בפרק הבא
בפרק הבא:מה זה העיגול על המצח של פיפלפ, מי הפוקימון השלישי של נבו.

פרק הבאבעוד 5 תגובות.

חסרים סימני ניקוד, לא ברור מי מדבר ויש שגיאות כתיב.
כמו כן הסיפור די משעמם, סתם עוד מסע סטנדרטי של מאמן.
אני לא אדרג את זה.

פורסם במקור על ידי נבו100

הקדמה

"שלום קוראים לי נבו ואני בן 13 הגיל שבכפר שלנו מקבלים את הפוקימון הראשון".
"אך הכפר שלנו כפר גאלט הוא לא כמו כל כפר רגיל בכפר שלנו יש הפליה".
"יש את החלק של העשירים שהם מקבלים הרבה הטבות ודברים נחמדים, יש את הבינוניים שהם חיים בסדר,
ויש את העניים שהם חיים לא טוב, מן היד אל הפה, כמעט בלי כסף".
"נחשו איפה אני, ברור בעשירים, סתם הייתי רוצה אך אני בעניים".
"הורי כל הזמן אומרים לי שלא כדי לי לצאת למסע, אך הם רק מבקשים הם לא מכריחים".
ה"הם מקשים זאת לא בגלל שהם רוצים ברעתי אלא הם רוצים שאני אגדל להיות פועל חווה ואולי אצליח להרוויח קצת כסף".
"אני אומר להם כל הזמן בעדינות שאני מוכרח לצאת למסע זה היעוד שלי בחיים, הם מסכימים אך בעצב רב, קשה לי לראות את הורי עצובים אך אלה הם חיי".
"מחר היום הגדול מגיע מחר המסע מתחיל".
"הורי נתנו לי שלושמאות ש"ח זה מה שהם יכולים להרשות לעצמם, הם חסכו זאת זמן רב".
"טוב אני הולך לישון לילה טוב נקווה שהכל יהיה בסדר".







פרק ראשון
הבחירה הגורלית




"אאהההההההה" אמר נבו עדיין חצי ישן.
לפטע נזכר במשהו והתעורר "היום זה היום הגדול". אמר וחיוך עצום מרוח לו על הפרצוף, אך עם זאת קצת עצב.
נבו הלך לצחצח שיניים להתארגן ובדרך לא יכל להפסיק לומר לעצמו "היום זה היום הגדול".
"נבו בו יש ארוחת הבוקר מוכנה". אמרה אמו של נבו.
"אני בא עוד רגע" צעק לה נבו.
נבו ירד במדרגות עדיין ממשיך לומר "היום זה היום הגדול".
"בוקר טוב אמא".
"בוקר טוב נבו".
"בוקר טוב אבא".
"בוקר טוב נבו".
"אתה כבר יודע איזה פוקימון אתה בוחר". שאלה אמא של נבו
"לא אני כבר יבחר במעבדה". ענה נבו
"מה דעתך על טרטויג?" שאלה אמא של נבו.
"לא יודע אני יבחר כבר במעבדה".
"האוכל היה טעים אני חייב לרוץ למעבדה טוב ביי".



בדרך למעבדה נבו ראה שינקס קטן וחמוד ואמר ,כשאני יקח את הפוקימון אני רוצה לתפוס שינקס לפני כל הפוקימונים האחרים".
לפתע שינקס עשה מכת ברק וחשמל את נבו נבו התחשמל וזה היה לו מאוד לא נעים, אז הוא ברח מהר למעבדה של פרופסור מקס כן כן מקס אח של מיי.
שינקס חדף אחרי נבו עד למעבדה וחיכה לו בחוץ.


"שלום נבו". אמר פרופ' מקס.
"היי". ענה נבו.
" איזה פוקימון אתה ממליץ לי אמא שלי הציעה טרטויג אך אני יותר אוהב סוג מים מה נראה לך כדאי".
"זה לא משנה איזה פוקימון תיקח משנה כמה אתה אוהב אותו אז אם אתה הכי אוהב סוג מים, אז תקח את פיפלפ"
"מממממ תן לי לחשוב על זה זה דבר שישפיע לי על החיים מה שאני עושה עכשיו".
לאחר חצי שעה של מחשבה
"אוקי בחרתי". אמר נבו
"אני אקח את פיפלפ".
לפטע צ'ימצ'אר עשה על פיפלפ להביור ופיפלפ ברח אל נבו.
"אוקי פיפלפ כבר אצלך קח את חמשת הפוקדורים האלה את הפוקדקס הזה ואת המרפא הזה זה כל הציוד שאתה צריך".
(כמובן שהעשירים והבינוניים קיבלו יותר דברים ויותר פוקמונים.)


נבו הלך בשביל לעבר יער גאלט ולפתע שמע קול "אתה כן אתה הלוזר מהעניים אני מזמין אותך לקרב".


רוצים לדעת אם נבו ינצח בקרב? רוצים לדעת אם נבו יענה בכלל לבקשה?

כל זה בפרק הבא של פוקימון-מסע לגיבורים בלבד.

זה בין הראשונים שלך נכון? יחסית לפעם ראשונה זה יפה אבל יש מה לשפר קודם שגיאות כתיב,תעבור על הפרקים לפני הפרסום למשל-
כתבתה לפטע אבל כותבים לפתע

ותענה להודעה הפרטית ששלחתי לך ובפעם הבאה אל תרסם בחלקים אלה הכל יחד

לפעמים לוקח קצת זמן עד שמגיבים אבל המלצה- תנסה להעמיק יותר ולהאריך ותוריד מעט סימני פיסוק כמו -אהההההההה!!!!!!!!!!!!!

במקום-
אההההה!?

או-
אההההה!

וגם זאת הגזמה,ריבוי אותיות מפריע בעיינים

הנה הארכתי ותיקנתי שגיאות כתיב-

"אאהה!" אמר נבו עדיין חצי ישן.
לפתע נזכר נבו במשהו והתעורר "היום זה היום הגדול". אמר כאשר חיוך עצום נמרח לו על הפרצוף, אך עם זאת קצת עצב.
נבו הלך לצחצח שיניים להתארגן ובדרך לא יכל להפסיק לומר לעצמו "היום זה היום הגדול,מעניין במי אבחר-טרטוויג או צ'מצ'אר ואולי פיפלאפ?".
"נבו בוא יש ארוחת הבוקר מוכנה" אמרה אמו של נבו מלמטה
"אני בא עוד רגע" צעק לה נבו.
נבו ירד במדרגות עדיין ממשיך לומר "היום זה היום הגדול".
"בוקר טוב אמא" אמר נבו באושר
"בוקר טוב נבו".אמרה אמו בזמן שהגישה לשולחן את ארוחת הבוקר
"בוקר טוב אבא" אמר נבו כאשר ההוא לא שולט בעצמו ולא מצליח להחביא את חיוכו
"בוקר טוב נבו". אמר אביו ששם לב לחיוכו של נבו
"אתה כבר יודע איזה פוקימון אתה בוחר". שאלה אותו אמו
"לא, אני כבר יבחר במעבדה". ענה לה נבו
"מה דעתך על טרטויג?" ניסתה שוב אמו
"לא, יודע אני יבחר כבר במעבדה'' השיב לה נבו שוב.
נבו התחיל לאכול את ארוחת הבוקר במהירות וכמעט נחנק מאחת חתיכות הפנקייק לבסוף כאשר גמר הוא פנה אל הוריו ואמר-
"האוכל היה טעים, אני חייב לרוץ למעבדה טוב ביי"
ונבו יצא ברציה מהבית


בדרך למעבדה של פרופסור מקס , נבו ראה שינקס קטן וחמוד וחשב ''כשאני יקבל את הפוקימון הראשון שלי, אני רוצה לתפוס שינקס לפני כל הפוקימונים האחרים".
לפתע בלי כל אזהרה מוקדמת שינקס השתמש במכת ברק על נבו ונבו הרגיש בגופו זרמי חשמל גדולים אשר שיתקו אותו לכמה רגעים, לאחר מכן כשסוף סוף עברו התקפי גלי החשמל והרעידות התייצב נבו וחשב במרירות ''שינקס, אבל אחד נחמד יותר''.
נבו המשיך בדרכו אל המעבדה של פרופסור מקס, כן כן מקס אח של מיי.
לאחר כמה דקות של הליכה לכיוון המעבדה שם לב נבו שהשינקס אשר חישמל אותו עוקב אחריו, כאשר נכנס נבו למעמדה השינקס היישב לו בעצלתיים בחוץ וחיכה.


ברגע שנבו נכנס הופיע מולו אדם גבוהה בעל משקפיים שחורות, שיער כחול וחלוק מעבדה.

"שלום, אתה בטח נבו המאמן החדש, אתה יודע כבר במי תבחר?". אמר פרופ' מקס.
"כן , אני נבו, נעים להכיר אותך אבל איני יודע את מי לקחת". ענה נבו והוסי
" איזה פוקימון אתה ממליץ לי, אמא שלי הציעה טרטויג אך אני יותר אוהב סוג מים מה נראה לך כדאי"
פרופסור מקס ענה כמעט מיד "זה לא משנה איזה פוקימון תיקח משנה כמה אתה אוהב אותו אז אם אתה הכי אוהב סוג מים, אז תקח את פיפלפ"
"מ...., תן לי לחשוב על זה, זה דבר שישפיע לי על החיים מה שאני עושה עכשיו". אמר נבו ושקע במחשבות
-לאחר חצי שעה של מחשבה-
"אוקי בחרתי". אמר נבו והוסיף במהירות
"אני אקח את פיפלפ, פוקימון המים". אמר נבו בגאווה.
לפתע הצ'ימצ'אר שעל השולחן הקרוב השתמש בלהביור על הפיפלפ שעמד לידו, פיפלאפ שנבהל כהוגן קפף מהשולחן ורץ אל עבר נבו.
פרופסור מקס נעץ מבט זועף בצ'מצ'אר שמיד חזר למקומו ואז פנה אל נבו ואמר
"אוקי, פיפלפ כבר אצלך קח את חמשת הפוקדורים האלה את הפוקדקס ואת המרפא הזה, זה כל הציוד שאתה צריך". אמר והושיט לנבו חמישה פוקדורים פוקדע.

אוקיי אני לא אתן ציון כי בינתיים זה נראה כמו סיפור רגיל של מאמן רגיל אבל גם התיאורים של הקרבות ממש לא טובים, כתבת פיפלפ דחיפה, פיפלפ פגע, תתאר יותר וגם לא כדאי לך לפרסם את כל הפרקים בהודעה הראשית.

טוב, אני לא אדרג את זה שוב, כי אני לא רוצה שתיעלב.
מצטער, אבל זה סיפור ברמה ממש נמוכה. בוא נגיד שאישית, גם אם היית משלם לי כדי לקרוא את זה, לא הייתי. אבל אני כן קורא כדי לתת חוות דעת מלאה.

פיפלפ לא יכל להילחם יותר, כי הוא היה כבר עייף מהקרב הקודם.
נבו היה עצוב מעט אך אמר לעצמו "לא נורא יהיו עוד פוקימונים להלחם בהם."
נבו הלך ליער גאלט ובכניסה עמד והסתכל פנימה.

ואני מבין שבזמן הזה פיפלאל נשאר חצי מת בלי להיכנס לפוקדור שלו, אני צודק?

נבו הלך לכיוון השיחים ולפטע קפץ משם גרווליט.
"אוקי פיפלפ זה פוקימון אש ואתה מים, אנחנו מנצחים אותו, קדימה!."
"פיפלפ בועות." צעק נבו.

ובקטע הזה אני מבין שאיכשהו הפיפלא שהיה חצי מת השתגר לנקודה בה אתה נמצא באורח פלא, כשהוא בריא לגמרי, אני שוב צודק?

תיאור הקרב שלך מזכיר תיאור של משחק בגיימבוי. "פיפלאפ דחיפה" פיפלאפ השתמש בדחיפה אך פספס, "פיפלאפ בועות" פיפלא השתמש בבועות, שינקס נפגע.
פיפלאפ לא יכול להילחם.

בקיצור, אם תרצה בכל זאת ציון, תראה את זה בספוילר. אם לא תרצה, פשוט אל תסתכל. הבחירה שלך.

ספוילר

3\10, מצטער.

אני תיקנתי לך בה''פ למה פירסמתה את המקור ולא את זה עם התיקונים? בפעם הבאה בבקשה חכה ד שאתקן לך את הפרק ורק אז תפרסם אותו, אני משתדלת לעשות את זה כמה שיותר מהר היום עבדתי עלהפרק ששלחתה לי הרבה זמן וממש השקעתי אז בבקשה תסתכל על מה ששיפרתי ושים לב להערות שלי טוב? ואז תערוך את ההוגעה למעלה וים מה שאני תיקנתי לך..

אה.. טוב אז שים שם במקום את התיקון ומעכשיו שים אחרי התיקונים