פרק ד': אלף לוחם
טומי הביט סביבו, דלת עליית הגג נעלמה כלא הייתה כשהם נותרו על צוק מדברי כשמתחתיו יש תהום עמוק.
"יש לך אומץ?" שאל רוג'ר בחיוך "תתכונן לאקסטרים."
"בטח שיש לי אומץ." אמר טומי, מחכה בציפייה שמשהו מדהים יקרה "אני מוכן לעוף באוויר!"
"לעוף בכוחות עצמך זה משהו שתצטרך ללמוד, אבל כרגע אני יכולה לעזור לך." אמרה גב' ברייקסטון "פרוס את זרועות ידיך לצדדים."
"ככה?" שאל טומי ופרס ידיו, לפתע הוא הרגיש איך רוח חזקה נושאת אותו גבוה לשמיים "וואו!"
"קדימה, לעיר הראשית!" קרא רוג'ר, מרחף בקלילות לצד טומי הנרגש. גב' ברייקסטון הקפידה לעוף צמוד לטומי. הנוף שנגלה מעבר להר המדברי היה מדהים, בניינים גבוהים ומודרניים טיפסו גבוה מאוד ואלפים עפו סביב, כל אחד ממהר למקומו. כל מיני בעלי חיים מוזרים שטומי מעולם לא ראה עפו לצד אלפים. אלפים צעירים נראו נלחמים אחד בשני, בעודם משגרים כוחות אנרגיה מעניינים בשלל צבעים אחד בשני, מנסים לפגוע.
"אמא, מה הם עושים?" שאל טומי מצביע לעבר שני אלפים בני גילו שנלחמו אחד בשני. "למה הם רבים?"
"הם מתאמנים לקראת הטורניר הגדול, או שהם מנסים להשיג תגי מכון כדי להגיע לליגה. אלפים נוהגים להילחם אחד בשני ובמקרים נדירים הם גם נלחמים נגד קוסמים. טומי תראה!" קראה גב' ברייקסטון והצביעה לעבר ציפור ענקית בצבע לבן נוצץ שחלפה במהירות מעליהם.
"וואו!" קרא טומי "מה זה?!" הציפור המריאה גבוה מאוד וצווחה בקול חד, היא נראתה די נמהרת.
"זהו פניקס צחור." ענה רוג'ר "בר מזל מי שרכש אותו."
"רכש?" שאל טומי "מה הכוונה?"
"חכה ותראה." ענו גב' ברייקסטון ורוג'ר ביחד. הם נחתו ליד בניין גבוה ועגול, מזכיר בצורה מצחיקה מעט את מגדל פיזה שברומא. גב' ברייקסטון צעדה במהירות לעבר דלתות זכוכית שנפתחו לקראתה. רוג'ר וטומי צעדו בשקט אחריה. טומי הקפיד לחכות כל צעד שרוג'ר עשה.
הבניין הגדול והממוזג היה מרוצף שיש וקריר מאוד, חנויות רבות נראו סביב והכל די הזכיר לטומי קניון גדול במיוחד. טומי הבחין בכל בעלי החיים שטיילו סביב ונזכר שבקניון הקניות הגדול שבאיזור מגוריו אסור להכניס בעלי חיים. גב' ברייקסטון נעמדה בתוך מעגל ירוק בוהק בפינה הסמוכה אליהם, מושיטה ידיים קדימה ולפתע שטרות מוזרות של כסף נגלו בידיה.
"כספומט." אמר רוג'ר בקצרה "אמא משכה כסף מהכספת שלנו, על ידי שהעבירה את המולקולות של הכסף."
"מאיפה יש לאמא כסף?" שאל טומי "זכור לי שפירור לא היה לנו בבית."
"אמרתי לך, בעולם בני האדם הכל רק סיפור כיסוי. למעשה, אנו מבוססים היטב, הודות למשכורת של רוג'ר." אמרה גב' ברייקסטון בקול נעים "רוג'ר הינו אלף לוחם והוא זכה בתעודות רבות ובפרסים שווי ערך."
"מה זה אלף לוחם רוג'ר?" שאל טומי "גם אני יכול להיות אלף לוחם?"
"כל אחד יכול להיות אלף לוחם, אתה פשוט תלמד הכל בגלאריה סקול." ענה רוג'ר "זה תחום מעניין מאוד."
"ומה התחום שלך אמא?" שאל טומי "גם את עושה משהו מגניב כזה?"
"אני השקעתי את חיי בגידול ילדים. אך לפני כן נהגתי לגשר בין קוסמים ואלפים." ענתה גב' ברייקסטון.
טומי הביט סביבו, החנויות היו מרשימות במיוחד, הכל היה כה מסודר ונקי, עד כי שהיה חשק ללקק את הרצפה. הם החלו בקניות, ראשית הם רכשו את בגדי בית הספר המסורתיים, חולצה כחולה מכופתרת עם האות "ג" רקומה בצבע זהב, ומכנס אלגנט שחור. בחרנו גם תיק רגיל יחסית רק שגודלו שנראה לעין היה קטן בהרבה ממה שיכולת לדחוף בפנים, רוג'ר אף התלוצץ והתחבא בפנים. גם משקלו של התיק היה קל לעומת משקלו המלא של רוג'ר.
קנינו ספרי לימוד שהתאימו לשנת הלימודים הראשונה. שמות הספרים היו מעניינים במיוחד כגון "הרחפה בסיסית" או "חישוב משקל למתחילים" אך הספר שהכי משך את תשומת ליבו של טומי היה "הכנה לקראת קרבות אלפים".
הקניות החלו להיות מוזרות במיוחד, הם נכנסו לחנות מסוימת ורכשו קרשים בהירים וכלוב, בחנות אחרת הם רכשו חבל וקולר שבהקו בצבע סגול בוהק. רוג'ר נכנס לעוד מספר חנויות ושב ולא היה מוכן לספר לאן הוא הלך ומה רכש. אימו של טומי נכנסה לרגע לחנות נשים וקנתה לעצמה איפור ועוד תכשירים מוזרים. אחר כך הם גם קנו דברי מאכל פשוטים ורגילים למשך השבוע ורוג'ר קנה לטומי "חטיף נטיף" חטיף בוטנים שנראה תמים למדי. כשטומי הכניס לפיו בוטן הבוטן נדבק בלשונו והיה קשיח מדי לשיניו, לאחר שצרח על רוג'ר הוא שיחרר אותו מהבוטן הטורדני.
לבסוף הם ירדו לתחתית הקניון ונכנסו דרך שערי מתכת חלודים. האיזור היה חשוך יותר משאר הקניון ולא נראו שם אנשים אחרים.
"טומי, המקום הזה זה המקום הכי מגניב שיש בבניין הזה, אני מקווה שאתה מוכן לקראתו." אמר רוג'ר בקול מסתורי "כל לוחם מתחיל רוכש את הרכישה הראשונה שלו פה."
"אבל מה זה רכישה?" שאל טומי בכעס "אתם כל הזמן מדברים על המושג הזה אבל אתם לא מסבירים לי מה הכוונה! תפסיק לנצל את התמימות שלי!"
"וואו אח קטן, מה הכעס?" שאל רוג'ר בקול מפייס "רק צחקתי איתך, אני מעוניין לקנות לך את הרכישה הראשונה שלך כי אמרת שאתה רוצה להיות לוחם!"
"שלום לכם." אלף שמן נעמד מולם בשילוב ידיים, היו לו אוזניים שמנמנות מאורכות וזנב אדום, תואם לשערו הג'ינג'י. "באתם לרכוש רכישה ראשונית?"
"בשביל טומי כאן." אמר רוג'ר "אני אשלם לך מיד לאחר ביצוע הרכישה."
"רוג'ר ברייקסטון, הא?" שאל הרוכל השמן "אז אחיך באמת כסוף זנב, מה?"
"תשתוק." אמר רוג'ר וסומק עלה על לחייו "קדימה, תתחיל לעבוד."
רוג'ר הפך קצר רוח, משהו ממש הרגיז אותו בכך שהרוכל ציין כי טומי הינו כסוף זנב. הרוכל ביקש מטומי לעקוב אחריו והם נכנסו פנימה, עמוק אל תוך החנות ונעמדו מול דלת מתכת עבה.
"אתה נכנס לשם לבד ומבצע את הרכישה שלך, כשתסיים לרכוש תדפוק על הדלת שלוש פעמים, היא תיפתח." אמר הרוכל. "אתה יכול לרכוש כל חיה שתרצה."
"אני נכנס איתו." אמר רוג'ר "הוא לא יודע מה זה רכישה."
"בסדר." אמר הרוכל בכעס "אתה יודע שהתקנון הוא שונה, אבל בסדר."
"אני יודע, אבל אחי הוא אחי ואני לא אקנא." אמר רוג'ר "למעשה, אני אדגים לו איך לרכוש."
המשך יבוא...