Pokemon GO
עמוד 3 מתוך 8 ראשוןראשון 12345 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 31 עד 45 מתוך 119

נושא: Glaria Soa

  1. מנהל ראשי
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: אדם
    הודעות: 8,132
    #31
    פרק ח': יציאה מסוכנת בחצות הלילה!


    הם התגנבו החוצה בדממה מכניסים את זנבם במהירות. הם יצאו לרחוב והחלו לרוץ לעבר ביתה של ג'סיקה. טומי ידע שהוא עלול להסתבך בצרות עם אימו עם היא תתפוס אותו הולך לגלאריה בלי רשות. זה מסוכן מדי.
    "עלינו להזדרז ולקרוא לה!" קרא דיוויס כשלטומי לפתע עלה רעיון.
    "ג'סיקה המכשפה שתמיד נמצאת לצידי ועוזרת לי, אני מצווה עליך בזכות השליטה שלי," קרא טומי באמצע הרחוב, כשזנבו השתחרר במהירות "השתגרי!"
    אור כחול בהק לפתע וג'סיקה הופיעה מול עיניהם. כולה מפוייחת ושיערה היה מבולגן לחלוטין. היא הזדקפה וניערה מעליה את האבק. "אוף, סליחה חברים."
    "הצלחתי!" קרא טומי בהתרגשות "שיגרתי אותך אלי!!"
    "לא טומי אתה לא." ענתה ג'סיקה. "אבא שלי שלח אותי אליכם באמצעות שיגור בני אנוש, זה לא ממש עבד האמת, אולי כי אני לא ממש בת אנוש."
    "אה אוקיי." ענה טומי. "אני צריך את עזרתך ג'סיקה."
    "אני כבר מתארת לעצמי מה אתה צריך," ענתה ג'סיקה "אתה רוצה שאעזור לכם לעוף לגלאריה סאה."
    "בבקשה תעזרי לי ג'סיקה," אמר דיוויס בתחנונים "אני ממש רוצה לבצע את הרכישה שלי."
    "העניין שזה סיכון כל העסק הזה." ענתה ג'סיקה באיטיות. "ואני ממש אוהבת סיכונים!"
    "מעולה!" קראו שניהם. ג'סיקה הביטה לעבר הבית שלה והושיטה את ידה קדימה. "עכבר מגחגך וסנאי משטה, מי ייתן ויבוא לפני המטאטא!"
    וכך קרה. מול ג'סיקה מעין אור מנצנץ קטן בצבץ, כשהוא משנה את צורתו באיטיות למטאטא ארוך שמתאים לשלושה אנשים. הם קפצו על המטאטא לציוויה של ג'סיקה והמריאו אל תוך הלילה. הם עפו גבוה מעל לעננים והחלו לצבור מהירות, כשבסביבתם הם הבחינו בעוד מכשפות רבות שעפו על המטאטא במהירות מיומנת.
    לאחר שעת תעופה, בדיוק כשישבנם החל להכאיב להם, הם כבר החלו להתקרב לעבר אותם מגדלים ענקיים שבישרו להם שהם הגיעו למיקום המדוייק של גלאריה סאה.
    הם נכנסו אל הקניון במהירות וירדו במדרגות בריצה, כשהשומר השמן עצר בעדם.
    "אני מצטער, אבל אני לא מכיר אתכם." אמר בקצרה. "הזדהו."
    טומי הבין מה רצה השומר, הוא הוציא את זנבו הכסוף והמוארך ואוזניו התארכו באיטיות. דיוויס הביט בטומי וחיכה אותו, כשזנבו הזהוב הרשים במיוחד את השומר, שטומי הכירו כחובב זנבות.
    "מה איתך?" שאל השומר את ג'סיקה. "הזדהי."
    "אני מכשפה, זוהי צורתי המקורית." ענתה בכנות ג'סיקה. "אני מקווה שזה בסדר."
    "זה לא בסדר, קוסמים ומכשפות לא נכנסים ליער הרכישה, אין לכם מה לחפש פה. מה, את מחפשת לאסוף לך דברי רקיחה לשיקויים שלך?" סנט בה השומר.
    "היא חברה שלנו." ענה טומי, הוא השתדל להישמע מנומס ככל שיכל. "יש לנו רכישה לבצע בשביל זהוב הזנב פה, והיא תעזור לנו."
    "מבצע הרכישה נכנס בכוחות עצמו." ענה השומר. "איש מעולם לא נכנס יחד מבצע הרכישה."
    "רוג'ר נכנס." ענה טומי "רוג'ר ברייקסטון, אחי."
    "זה שונה, רוג'ר הוא לוחם מיומן." ענה השומר, אך קולו כבר התרכך כשהבין כי רוג'ר עלול להגיד לו משהו על כך שלא הרשה להם להילחם. "אבל אני מוכן לתת לכם לנסות."
    הוא פתח בפניהם את השער והם נכנסו פנימה, מביט בג'סיקה במבט עקום במיוחד. כשהדלת נסגרה אחריהם, טומי הבחין שהם נמצאים במקום אחר לחלוטין מהיכן שהם היו פעם שעברה. הם היו ביער צפוף עצים מואר מאוד, הם עמדו בתוך חול ים.
    "אוקיי דיוויס שים לב," אמר טומי בקול בטוח. הוא הרגיש ממש טוב עם עצמו בעודו מסביר לדיוויס עצות רכישה. "אני הולך לזמן אלי את כספיון!"
    "לך על זה גיבור!" קרא לעברו דיוויס, גומע בעיניו את כל המראה המרתק הזה. ג'סיקה התיישבה על המטאטא שלה בנוחות.
    "כספיון, דרקון זעיר כסוף אשר נמצא תמיד ברשותי, בוא ותעזור לי לבצע רכישה," קרא טומי והניף את ידיו הימנית "השתגר!" אור כחול השתגר על הרצפה, כשכספיון נעמד טעון ונפנף בכנפיו.
    'בוא ונראה לרוג'ר שאנחנו מסוגלים לייצר כדור אנרגיה.' אמר טומי לכספיון. 'בוא נחפש דימון.'
    הם חיפשו סביב כדי לחשוב בכל תזוזה. טומי היה דרוך והמתין בשקט כשלפתע הוא שמע ציוץ חזק. ציפור כחולה עפה לעבר כספיון והעיפה אותו בעוצמה באמצעות אקדח מים חזק מאוד, טומי חש כאב חד בצלעותיו.
    'כספיון, השתמש בזריזות שלך!' אמר טומי, אוחז בצלע הימנית שלו. 'תקוף אותו!'
    'טומי, לא מדובר בדימון פשוט בכלל, זהו ציפור אקווה!' קרא כספיון בתוך ראשו של טומי 'עליך לייעץ לי מה לעשות!' הוא טס במהירות מתחת לציפור האקווה וחבט בו, מעיף אותו למעלה.
    הציפור אקווה הזה לא היה מבסוט כלל, הוא שיגר אקדח מים מהיר שוב, שטומי ציווה על כספיון לחמוק. כספיון חמק וצלל שוב לחבוט בציפור אקווה. כספיון סובב את כיוונו חזרה לעבר ציפור האקווה וצרח בעוצמה, כשגלים כסופים בקעו מפיו ופגעו בציפור האקווה המעולף והכנוע.
    "מעולה!" קרא טומי וכל גופו רעד מהתרגשות. "כח האנרגיה הטמון בציפור אקווה שהובס על ידי, אני מצווה עליך בזכות שליטתי, השתחרר!" צרח טומי, מעגל את אצבעות ידיו. ציפור אקווה נעלם כשאנרגיה כחולה וכסופה הפכה לכדור חלק ועפה במהירות אל תוך כף ידו של טומי הנרגש. הוא סגר את כף ידו והאנרגיה נעלמה, כשהוא פשוט ידע שהאנרגיה הזאת תעמוד לעזרתו מאוחר יותר.
    "וכך, עושים את זה." אמר טומי בחיוך. "רכשתי את כדור האנרגיה הראשון שלי. אני מקווה ששמת לב לכל השלבים שעשיתי, דיוויס."


    המשך יבוא...

  2. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2011
    שם: אייל
    הודעות: 7,334
    #32
    פרק מושלם כהרגלך,זה כל מה שיש לי לומר (ושתעשה את מה שהצעתי בתגובה הקודמת שלי)
    תתרמו ותצילו חיים של מישהו,אפילו תרומה מעטה של 14 שקל http://www.uxv.co.il/neomi/


    גם אני מאמין בתגובות בונות

    תזכו בפרסים שווים עם נקודות תהילה!

    שינוי כינוי עכשיו בזכות צמ"ח!

    "There can be no ugly woman, there can only be not enough vodka"

  3. Hail Hydra
    תאריך הצטרפות: Apr 2011
    שם: סופר עומר
    הודעות: 16,081
    #33
    פרק מ-ה-מ-ם!
    ממש אהבתי את הביטחון המופרז של טומי ברכישה שלו, כאילו הוא אלף מיומן Xd
    אתה לא מאכזב! יאללה עוד פרק!
    Super Omer


    הפורום מסוכן, אבל לא כשעומר כאן
    סופר-עומר מעל כולם
    סופר-עומר אח בדם
    סופר עומר לא פוחד כלל
    סופר עומר סופר עומר
    ציטוט פורסם במקור על ידי DiviLon~ צפה בהודעה
    omer FTW


    Spoiler ספוילר

  4. מנהל ראשי
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: אדם
    הודעות: 8,132
    #34
    כן הא? הוא מנסה לשגר אליו כל מה שזז. בכל אופן טומי מת על מה שהוא עושה והוא עושה זאת טוב. אני מת על הדמות הזאת, טומי מזכיר לי חבר ממש טוב. אני מאוד משתדל לא לדבוק יותר מדי באישיות מוכרת כמו הארי פוטר שהיה חסר ביטחון. כבר ככה השלישייה הזו מזכירה לי את הארי רון והרמיוני יותר מדי. אני יעשה משהו בקשר לזה.

  5. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Aug 2008
    שם: יואב
    הודעות: 264
    #35
    קראתי עכשיו את ארבעת הפרקים האחרונים, פשוט תענוג,
    מחכה לפרקים הבאים ולהפתעות שלך, המשך כך!
    הFC שלי בפנינה: 2880-8534-1933
    הFC שלי בלבן: 3739-9393-5029






  6. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    הודעות: 19,200
    #36
    ואאה אחלה פרק!!
    הקרב הראשון של טומי!!

    אמממ מה שצריך לשפר זה לתאר את הקרב יותר את הסביבה את ההשפעות על המתקפות של כל אחד מהם...לתאר את הדימונים...לעשות את זה יותר מותח.זה ישפר לך את הפרקים...לציין איך כל אחד מרגיש לאחר שהוא עושה משהו או אומר משהו...

    מה שעשית עד עכשיו זה פשוט הכול פתאומי כזה ישר...זה לא כזה טוב..
    הפורום מת לגמריי!!!!!!!




  7. מנהל ראשי
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: אדם
    הודעות: 8,132
    #37
    פרק ט': זהירות מהקול של ג'ימבו!


    "עבודה מעולה, טומי." ענה דיוויס "אבל איך אני עושה את זה בלי דימון?"
    "כל דבר שסביבך יכול להוות אנרגיה, גם אם לא תוכל ליצור כדור אנרגיה בעצמך." ענה טומי ורכן ללטף את ראשו של כספיון "הצורה שרכשתי את כספיון הייתה הזויה ביותר, פשוט התרכזתי למצוא אנרגיות."
    "האם אני יכול ליצור אנרגיה מהעצים סביבי?" שאל דיוויס "זה יעזור לי?"
    "תנסה." ענה טומי. "לא תפסיד מלנסות."
    "טוב," קרא דיוויס והתכונן "רק, מה המילים שוב?"
    לאחר שטומי הראה לו איך לעשות זאת ועם איזה מילים להשתמש הוא התכונן ונדרך שוב.
    "כח האנרגיה הטמון בשיחים הללו, אני מצווה עליך בזכות שליטתי," קרא דיוויס כשידיו מושטות קדימה ואצבעותיו סגורות כמו כדור. "השתחרר!" אנרגיה ירוקה כמעט שקופה ריחפה מעל העלים, מתגבשת לכדי צורה גבשושית. האנרגיה נשאבה אל תוך אצבעותיו של דיוויס ונהפכה למעין כדור.
    "עכשיו בוא נלך ונחפש לך דימון אמיתי." אמרה ג'סיקה, היא המריאה בעזרת המטאטא שלה וסרקה את האזור מזווית אווירית. היא חזרה לאחר כמה דקות מנופפת בידיה "בואו מהר אחרי, מצאתי דימון מגניב!"
    'כספיון, לך לשם ודווח לי איזה דימון זה בדיוק!' אמר טומי לכספיון. "ג'סיקה, הראי את הדימון לכספיון!"
    כספיון עף במהירות אחרי ג'סיקה, לאחר כמה דקות כשטומי ודיוויס רצו לעבר הזירה טומי שמע את קולו של כספיון. 'טומי, זהו צרחן זהוב!'
    'מה זה צרחן זהוב?' שאל טומי, כשהגיע לאזור וראה מעין תוכי בעל נוצות זהב. 'הוא חזק?'
    'אני חושב שאני יכול לגבור עליו, אבל אסור לנו לעזור לדיוויס זוכר?' ענה כספיון בצחוק 'בוא נקווה שדיוויס בר מזל כמוך.'
    'היי! חוצפן!!!' ענה טומי בכעס 'כיסחתי אותך בצורה הוגנת.'
    'אני צוחק.' ענה כספיון 'אתה באמת אלף חזק מאוד.'
    "קדימה אני מתחיל!" קרא דיוויס ותפס את האנרגיה הירוקה שהייתה עד כה מעל כף ידו, כשאחזו הוא הפך למעין מקל גדול עשוי מעץ. "בדיוק כמו שרציתי, חה!"
    הצרחן הזהוב עף בצורה חזיתית לעבר דיוויס כשדיוויס הטיח בו במהירות את המקל. הצרחן התרסק על הרצפה ומיד נסק שוב, הוא פער את מקורו וצרחה אדירה בקעה מפיו, כולם אטמו מיד את אוזניהם, כשגלי אנרגיה זהובים פגעו במקל ושברו אותו לחצי. הצרחן החל לעוף במהירות לעבר דיוויס, כשבכוונתו להתרסק עליו בכל הכח.
    "מה אני עושה עכשיו?!" נבהל דיוויס, הוא תפס את שני חלקי המקל השבורים והדף אותו בעוצמה, הצרחן התעלף על הקרקע מחמת עוצמה התנופה שלקח. "יותר מזל משכל!!" הוא צרח.
    "קדימה דיוויס!" קרא טומי "רכוש אותו!"
    "כח האנרגיה הטמון בצרחן הזהוב, אני מצווה עליך בזכות שליטתי!" קרא דיוויס, בזמן שהצרחן כבר הפך לאנרגיה זהובה "השתחרר!" כדור האנרגיה הזהוב כבר התכנס אל תוך אצבעותיו של דיוויס כשהוא קרא בשנית. "כדור האנרגיה אשר נרכש עלי ידי, אני מצווה עליך לחזור לצורה האמיתית שלך ולציית לי!, השתחרר!"
    כדור האנרגיה הזהוב הוטח באדמה וחזר לצורתו המקורית, הצרחן הזהוב הביט בדיוויס במבט נבון, הוא היה רגוע. "טומי?" צרח דיוויס "הוא מדבר אליי! שמעת את זה?!"
    "אני לא יכול לשמוע את הצרחן שלך, אבל אני מניח שאתה כרגע שומע אותו שואל אותך איך קוראים לו." צחק טומי. "זה בסדר, גם כספיון עשה לי את זה. אתה פשוט צריך לחשוב את התשובה ולכוון שהצרחן שלך ישמע את זה."
    "החלטתי לקרוא לו ג'ימבו." אמר לבסוף דיוויס, מלטף את ראשו של ג'ימבו.
    הם החלו לחזור על עקבותיהם, כבר החל להיות מאוד מאוחר וטומי החל לחשוש שאימו עלולה לדאוג לו. ג'סיקה ריחפה מעל כדי לכוון את דרכם לכיוון הדלת, כספיון וג'ימבו עפו מלפנים כשטומי ודיוויס ווידאו שלא יותקפו מאחור. לפתע, הם שמעו מאחוריהם שאגה ענקית, זה היה נראה כמו נמר לבן אך הוא היה מנוקד בנקודות אדומות.
    'טומי זה ניב מנוקד!' קרא כספיון ועף לכיוון טומי 'לא מדובר בדימון נחמד כלל וכלל.'
    "דיוויס, תעזור לי!" קרא טומי. כספיון הועף במהירות מחמת עוצמת הדחיפה של הניב מנוקד. 'אתה בסדר כספיון?'
    'אני בסדר, אבל הוא ממש חזק!' קרא כספיון 'אני לא בטוח שאני אוכל לגבור עליו בכוחות עצמי!'
    ג'ימבו שיגר לעבר הניב מנוקד גלי קול זהובים, אך לא נראה שזה השפיע יותר מדי על הניב מנוקד החזק הזה. הוא כעס, וירה מפיו להביור לבן, פוגע חזיתית בג'ימבו ובכספיון.
    "לא ייתכן!" קרא דיוויס. "זה בכלל לא משפיע עליו!"
    "גם כספיון מסוגל לצרוח כך, בוא ננסה לעשות זאת ביחד!" קרא טומי, כספיון וג'ימבו החלו לצרוח, נראה שהניב מנוקד החל להינזק מעט אך זה רק עצבן אותו יותר, הוא ירה לעבר ג'ימבו וכספיון את הלהביור הלבן הזה בשנית, כספיון וג'ימבו חטפו נזק רציני וטומי החל לדאוג.
    "יש לי רעיון!" קרא טומי והושיט את כף ידו קדימה, בעוד ג'סיקה ניסתה לעכב את הניב המנוקד באמצעות מגן קסום ורדרד, אך ניכר שזה היה דבר זמני בלבד. "כח האנרגיה אשר ברשותי, בא היישר אל כף ידי! כדור אנרגיית ציפור אקווה אשר נרכש על ידי, אני בוחר בך!"
    כדור האנרגיה הכחול שטומי רכש קודם הופיע וגדל בתוך כף ידו של טומי, הוא השליך אותו לעבר כספיון מבלי לדעת מה הולך לקרות. הוא זכר שרוג'ר עשה זאת בעבר, לכן חשב שזה יהיה יעיל. כספיון גדל וכנפיו הזעירות הפכו להיות כנפיים שנראו כמו פרץ מים צלולים. צבע עורו של כספיון הפך תכול. הוא פרס את כנפיו וזינק לשמיים.
    'מעולה!' קרא כספיון 'הוא שלי!' כספיון צלל לעבר הניב מנוקד ושלח לעברו אקדח מים עוצמתי ביותר, המים הוטחו בעוצמה בניב המנוקד והוא הועף אחורה, כשכספיון לא בזבז זמן והכה בכנפיו הגדולות, מחליש את הניב המנוקד שוב ושוב, לבסוף הוא הוכנע.
    "כוח האנרגיה הטמון בניב המנוקד, אני מצווה עליך בזכות השליטה שלי," צרח טומי, מושיט ידיו לפנים. "השתחרר!" פרץ אנרגיה בוהק חסר צבע הפך לכדור כסוף ולבן, הוא נשאב אל תוך ידיו של טומי ונעלם.
    כספיון נחת על הקרקע וכנפי המים נשפכו על הרצפה, מותירים את גופו הכסוף בוהק ונוצץ כשכנפיו חזרו לצורתם האמיתית וכך גם גודלו של כספיון. 'זה היה מדהים!' טומי קרא לעברו, כספיון חייך בתמורה.
    "עשית את זה, טומי!" קראה ג'סיקה, היא הייתה לחוצה לכל אורך הקרב, כשדיוויס הבחין כי ג'ימבו עדיין היה מעולף על הרצפה.
    "אוי ואבוי!" קרא דיוויס בפחד, הוא הרים את ג'ימבו וליטף אותו. "הוא מת!"
    'תגיד לו שג'ימבו לא מת, הוא פשוט הוכנע.' אמר כספיון 'זה קורה לכל הדמונים, ייקח לו כמה דקות להתעורר. הוא אוגר אנרגיה מחדש.' טומי העביר לדיוויס את המסר, אך נראה שדיוויס עוד היה לחוץ.
    "אני חושב שכדאי שנזדרז הביתה!" אמר דיוויס "ההורים שלי בכלל לא יודעים שעזבתי, אנחנו משוגעים."


    "אני שמח שלפחות ביצעת את הרכישה שלך." אמר טומי ונקש על דלת המתכת שלוש פעמים. הדלת נפתחה והם הסתלקו מהמקום, כשיצאו מהבניין הם עלו על המטאטא והזדרזו לעוף לעבר ביתם.
    טומי הביט על כספיון שעף לידו וחייך. כל המסע המטורף הזה החל ממש לפני מספר ימים. כל חייו השתנו, הוא הרגיש שהוא נמצא אומנם רק בהתחלה, אך כבר לא נשאר שם דבר מעברו שעניין אותו, אף דיוויס כעת שייך לעתידו. ג'סיקה ניווטה את המטאטא ופניה היו חתומות, היא הייתה מאוד שקטה במהלך הערב ונראה שמשהו הפריע לה. טומי הבחין לפתע שקשה לו לשייך את הג'סיקה הזו, המעופפת על מטאטא הקסמים הזה, לאותה ג'סיקה הביישנית, המנותקת, מהכיתה.
    הוא חשב על הוריו, הוא קיווה שאימו לא מחפשת אחריו ודואגת לו. גם משפחתו כלל לא נראית אותו הדבר כמו שהייתה בעיניו לפני כל המהפך הענק שעבר. הוא קיווה שאולי יהיה דרך לרפא את אביו, שאולי יוכל לשוחח איתו אי פעם. פתאום הרגיש שהנושא הזה צף אצלו רבות.
    "טומי," קראה אליו ג'סיקה כשהם כבר חגו מעל שמי פאלצוויט. "ההורים שלך ישנים עם אור דלוק בסלון?"
    ליבו של טומי פעם בחוזקה, גם חדרו של רוג'ר היה מואר. לטומי לא היה כל ספק. הוריו מודעים לחסרונו.



    המשך יבוא...

  8. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Aug 2008
    שם: יואב
    הודעות: 264
    #38
    פרק יפה מאוד, כדאי באמת להאריך את התיאור של הקרבות,
    כל קרב מרגיש קצר.
    הFC שלי בפנינה: 2880-8534-1933
    הFC שלי בלבן: 3739-9393-5029






  9. מנהל ראשי
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: אדם
    הודעות: 8,132
    #39
    אני רוצה להסביר למה הקרבות קצרות כרגע.
    יש לי המון פרטים על צורת הקרבות ועל איך שהן אמורות להיראות, הבעיה היא שאני מעוניין שטומי ילמד את זה בבית הספר קודם. כפי ששמת לב יש יכולת לשלב בין הדמונים התוקפים לבין הגיבורים עצמם, האנרגיות יכולות להשפיע אף עליהם והם מעורבים ממש בקרב, לכן אני מעוניין לקצר כמה שניתן כרגע, כשהפרטים ייחשפו אני אוכל להרחיב יותר...

    בפרקים הבאים תגלו שכדורי האנרגיה מסוגלים להשפיע על המון גורמים אחרים, ועוד המון דברים על הדמונים עכשיו. הבעיה היא שהכל פשוט נמצא בהתחלה וחבל לי להרוס את זה מהר...

  10. Hail Hydra
    תאריך הצטרפות: Apr 2011
    שם: סופר עומר
    הודעות: 16,081
    #40
    עוד פרק נחמד מאוד.. (:
    רק לא הבנתי משהו קטן, מה היה המניע של הניב המנוקד לתקוף אותם? זה נראה מוזר כשמדמיינים את זה.
    Super Omer


    הפורום מסוכן, אבל לא כשעומר כאן
    סופר-עומר מעל כולם
    סופר-עומר אח בדם
    סופר עומר לא פוחד כלל
    סופר עומר סופר עומר
    ציטוט פורסם במקור על ידי DiviLon~ צפה בהודעה
    omer FTW


    Spoiler ספוילר

  11. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Oct 2011
    שם: אייל
    הודעות: 7,334
    #41
    עוד פרק מושלם
    תתרמו ותצילו חיים של מישהו,אפילו תרומה מעטה של 14 שקל http://www.uxv.co.il/neomi/


    גם אני מאמין בתגובות בונות

    תזכו בפרסים שווים עם נקודות תהילה!

    שינוי כינוי עכשיו בזכות צמ"ח!

    "There can be no ugly woman, there can only be not enough vodka"

  12. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    הודעות: 19,200
    #42
    אחלה פרק! פרק טוב!
    הפורום מת לגמריי!!!!!!!




  13. מנהל ראשי
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: אדם
    הודעות: 8,132
    #43
    פרק י': החטא ועונשו!


    "ההורים שלי יודעים שאני לא בבית." אמר טומי בקול דואג "אני משוכנע שהם יודעים שאני לא שם."
    "מה נעשה?" שאל דיוויס בעודו מלטף את ראשו של ג'ימבו שהחל להתאושש. "אולי נעוף אלי ונעשה כאילו היית אצלי כל הזמן הזה?"
    "לא." אמר טומי "נתמודד עם ההשלכות." הם נחתו בפתח הבית. טומי נקש בדלת בעדינות כשג'סיקה ודיוויס עמדו מאחוריו. לפתע זה נראה נורמלי למדי, הם חברים, ברור שיעמדו לצדו. הם שלישיה. רוג'ר פתח את הדלת וביקש משלושתם להיכנס לסלון, פניו היו חתומות ולא היה ניתן לפרש את הבעתן. הם נכנסו לסלון בדממה כשלהפתעת דיוויס וג'סיקה, הוריהם ישבו אף הם בסלון, הבעת פניה של אמה של ג'סיקה הייתה ברורה למדי. הם כולם התכנסו בדאגה לשלום ילדיהם, הם היו כועסים ביותר.
    "שבו!" קראה גב' ברייקסטון, גב' דיישיץ' זימנה שלושה כסאות שטומי לא זיהה. "איפה הייתם?"
    "היינו בגלאריה סאה." ענה טומי, מגונן בגופו על דיוויס וג'סיקה. "הלכנו לעזור לדיוויס לבצע רכישה."
    "הלכתם בכוחות עצמכם." חזרה גב' ברייקסטון על דבריו. טומי מעולם לא ראה אותה כה כועסת, הוא התחרט על מעשיו. הם היו צריכים להמתין עד הבוקר. "לא חשבתם על ההשלכות? על עצם העובדה שברחתם מבלי להודיע, על העובדה שאסרנו עליכם ללכת לבד ועברתם על דברינו והכי חמור, שסכנתם את עצמכם?"
    טומי הרגיש נורא, הוא חש שנהג בכפיות טובה כלפי אימו ואחיו הגדול. גם אם הוא רצה מאוד לעזור לדיוויס, היה עליו להיות זהיר ולדווח להוריו לאן הוא הולך, לבקש רשות ממשפחתו ולא להסתכן.
    "שוחחנו כולנו בינינו," אמרה גב' דיישיץ'. "קוסמים אלפים ובני אנוש, מסכימים שאתם עדיין לא מוכנים להיחשף לגלאריה סאה. אנחנו חושבים שאתם עלולים לסכן את עצמכם שוב."
    "זאת הפעם האחרונה, אני מבטיח!" קרא דיוויס כשאדון שארגל קטע אותו עם ידו. מסמן לו לא להוסיף מילה, מה שהוחלט אין להשיב. לא משנה מה הם שלושתם יגידו.
    "ג'סיקה," המשיכה גב' דיישיץ'. "לאור העובדה שבאמצעות המטאטא שלך הגעתם לגלאריה סאה, אני מחרימה לך אותו עד להודעה חדשה. אני גם מחרימה לך את כל השיקויים החדשים ואת ספרי הלימוד, וגם את הקדרה. וכמובן, ספר הלחשים מוחרם."
    ג'סיקה הנהנה בהסכמה, כשדמעות זלגו מעיניה.
    "דיוויס," אמר אדון שארגל. "אני אוסר עליך לבקר בביתו של טומי, בהחלטה משותפת עם הוריו של טומי, עד להחלטה המשותפת. אני גם אשמור במשרד שלי את התוכי הזה, מה שמתברר כמשהו שקשור לעולם הזה שלכם. משהו, שאתה עדיין לא מוכן אליו."
    דיוויס התיישב על הרצפה בכעס. טומי הכיר את אדון שארגל, כשהוא מחליט משהו, זה סופי.
    "טומי," אמרה גב' ברייקסטון. "כמו שכבר אמר אדון שארגל, אני אוסרת עליך ללכת לביתו של דיוויס. אני מנתקת אותך לכל מה שקשור לגלאריה סאה עד להודעה חדשה. כספיון יישאר פה איתי ואילו אתה נשלח לקייטנה שממומנת מטעם שיכון פאלצוויט, יחד עם כל ילדי השיכון. אתה הולך לחיות חיים רגילים לחלוטין במשך השבוע וחצי הקרובים."
    טומי קיבל על עצמו את הגזירה בהבנה. הוא הבין כי הוריהם מעוניינים להבהיר להם את חומרת האחריות שיש להם וכי אין הם יכולים לנהוג כרצונם ולסכן את עצמם. הוא שנא את הקייטנה של שיכון פאלצוויט, המחנה שבשולי נהר נוגט הרחב היה מוזנח ועני עד מאוד, ילדים השתובבו בדרך כלל בהתזת בוץ ורפש אחד על השני והפעילות היותר מרתקת הייתה כשהמדריכה הגישה להם דפים משומשים ריקים ממשרד כלשהו וביקשה מהם לגזור כל מה שעולה בדמיונם.
    היה גם את אדון צקצקו הנורא, כשטומי נזכר בו צמרמורת חלפה בגבו במהירות. אותו אדם זקן שהגיע מאסיה הרחוקה, נהג לאכול מאכלים מוזרים לעיני הילדים ולהטרידם. הוא גם נהג להפחיד אותם ללא כל סיבה מיותרת, רוטן כי הם כולם מפונקים וחסרי כבוד למבוגרים.
    "עוד לא סיימנו." אמרה גב' דיישיץ' בקול נוקשה. "יש לי פה שיקוי שיסכם את העונש שלכם ויוודא שתצייתו לחוקים החדשים. זהו האנטמורפ, שיקויי שנועד לעזור לשוכני אנרגיה לשמור בתוכם את האנרגיה שרכשו או לסירוגין לשמור על צורתם או צורת הדמונים שלהם שנוצרה באמצעות האנרגיה שרכשו."
    "אמא לא!" אמרה ג'סיקה מייבבת בבכי, "זאת אשמתי! אני שכנעתי אותם ללכת, אל תעשי להם את זה!" טומי מיד הבין שהשיקוי הזה לא ממש נועד לעזור להם במקרה הזה.
    "שקט ג'סי." אמרה גב' דיישיץ'. "את עלולה להעיר את התאומים, שיקוי השינה שלי לא עמיד ליבבות שלך!"
    "ג'סיקה," אמרה גב' ברייקסטון. ניכר שהמעמד החל להיות לה קשה מאוד. "אני תומכת בזה, זה בסדר. הילדים צריכים ללמוד לקח."
    "שיקוי האנטמורפ הינו שיקוי רב עוצמה שלמעשה שומר על הצורה העכשווית של המשתמש, במקרה שלכם, השיקוי מרוכז מאוד, כך שהוא יחזיק מעמד לעשרה לילות. השיקוי ישמור על צורתכם המקורית, כך שזנבכם ואוזניכם יישארו כצורת בני האדם. לא תוכלו לתקשר עם הדמונים שלכם ולא תוכלו לזמן שום דבר, אם כבר יש לכם איזושהי אנרגיה תמסרו אותה לגב' ברייקסטון כעת, היא תשמור את זה עד לכשיסתיים החופש."
    "יש לי כדור אנרגיה אחד." אמר טומי לגב' דיישיץ' "איך אני מעביר לה אותו?"
    "תוציא אותו החוצה." אמרה גב' דיישיץ, כשג'סיקה פלטה יבבה חזקה ועצובה במיוחד. "זה יישמר אצלה ואז תקבל אותו חזרה כמו חדש."
    "כח האנרגיה אשר ברשותי, בא היישר אל כף ידי!" אמר טומי בעצב, כדור האנרגיה הכסוף לבן גדל לגודל כף ידו וריחף מעל בדממה, כשגב' ברייקסטון ביקשה ממנו להעביר לה אותו, טומי הוביל את הכדור אל כף ידה, שם ריחף לכמה שניות ואז גווע. הוא ודיוויס שתו את שיקוי האנטמורפ בדממה לאחר שהעלימו את זנבותיהם.
    הוא ניסה להוציא את זנבו שוב, אך ללא הועיל. זה היה מגוחך אפילו לנסות. הוא לא רצה להראות למבוגרים שהוא כועס על החלטתם, הוא ידע שיש צדק בדבריהם. עם זאת, היה לו קשה מאוד לגלות שכל כוחותיו נגזלו ממנו. הוא ניסה והוכח לו שכלום לא שם. גם כשניסה לתקשר עם כספיון זה פשוט לא עבד.
    כל שאר המאורעות כבר לא היו חשובות בעיני טומי, הוא הרגיש כאילו הוא נכנס למעין בועה שכזו שסגרה אותו מכלל האנשים סביבו. הוא הנהן לעבר דיוויס וג'סיקה כשהם חצו את מפתן הדלת, מותירים אותו לבד. אימו התיישבה על ידו והסבירה לו משהו ברוך, אבל לא היה לו אכפת. הוא כלל לא הקשיב לדבריה, או לדברי רוג'ר. רוג'ר כיסה את כספיון והעלים אותו מעיניו של טומי. ליבו של טומי דהר, ראייתו טושטשה לרגע ודמעות זלגו מעיניו. הוא הזדקף וטיפס במדרגות לכיוון חדרו, רק שם, נתן דרור לבכי שכה רצה להתפרץ. לבסוף, הוא פשוט נרדם.
    גב' ברייקסטון נכנסה לחדרו בשקט לאחר כמה שעות, עמדה על יד טומי הרדום וליטפה את ראשו, היא הוציאה מכיסה בקבוק שקוף ושפכה על צווארו, לעיני אדם רגיל, לא היה ניתן לראות דבר, אך היה זה שיקוי שקוף המורכב מאנרגיה בלבד. טומי זז מעט באי נוחות וגב' ברייקסטון הזדרזה להסתלק מהחדר.

    המשך יבוא...

  14. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Aug 2008
    שם: יואב
    הודעות: 264
    #44
    לא קרה הרבה בפרק, אני מקווה שזה אומר שמצפה לא מעט הפתעות בפרק הבא, במיוחד לאור הסיום...
    הFC שלי בפנינה: 2880-8534-1933
    הFC שלי בלבן: 3739-9393-5029






  15. מנהל ראשי
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: אדם
    הודעות: 8,132
    #45
    לא קרה הרבה, מלבד העובדה שכולם מרותקים....

    אגב קוראי היקרים, אתם ממש ממלאים לי את המוטיבציה להמשיך עם התגובות התחממות לב שלכם.... שבע מאות צפיות ואילו רק תגובה אחת בפרק האחרון? איך אדע אם אתם מעוניינים שאמשיך?

    אגב אני כבר כתבתי עוד עשרים פרקים, כדאי לכם. הפעם, אני לא פורש.

עמוד 3 מתוך 8 ראשוןראשון 12345 ... אחרוןאחרון

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •