נושא: Glaria Soa

פרקים מעולים.
התלונה היחידה שלי היא שנאלצתי לקרא את שני אלא כשאני צריך בכלל ללכת לישון מוקדם היום.

פרקים יפים מאוד. אהבתי.

מתי כבר יהיה הפרק הבא? אני טס לחו"ל עוד מעט, ואני רוצה לקרוא עוד מהסיפור הנהדר הזה.

פרק כ"ב: משפחה. זה הכל.


השבועות חלפו במהירות וככל שהזמן חלף טומי נחשף יותר ויותר לעולם שאליו השתייך. הוא למד על כדורי האנרגיה השונים ועל עולם הפירות והירקות המיוחדים, היכולת המופלאה שלהם לרפא או להוסיף יכולות לדמון הותירו בטומי רושם. הוא המשיך לתרגל את שיקול מזג האוויר ונראה שהוא קצת מתקשה עם זה. כשהוא הושיט את אצבעו קדימה, כל מה שהרגיש היה למעשה משב קל בציפורן. הם החלו ללמוד חישוב מסלול מחדש. מסתבר, ששוכני אנרגיה מסוגלים לבנות מסלול שלם של עשייה ולעשות את הכל ללא חשיבה. למעשה, אם בן אנוש רגיל יכול לצעוד בצורה מתוך אינסטינקט, אלפים מסוגלים לעשות מספר פעולות רצופות מתוך אינסטינקט. חשוב לדעת לחשבן את המסלול של התרגילים וכל זה דורש ריכוז רב.
טומי זכה לאמונו של דיוויס שוב. הם הרבו לטייל בהפסקות יחד ולצחוק על כל מיני שטויות. כספיון וג'ימבו הרבו להילחם מתוך ידידות ובכבוד.
ערב אחד טומי עמד להיכנס לישון. הוא ודיוויס ישבו ושוחחו על השיעורים ועל כל מיני דברים שהצחיקו אותם. חבריהם לדירה כבר החלו להרגיש בנוח להיכנס לחדר שלהם, תודות לאבזור של דיוויס. החדר שלהם היה היחיד עם מקרר קטן ועם מכונת שוקו חם. מערכת סטראו השמיעה את הלהקה מועדפת על דיוויס, 'הכוחניים מלונדון' באופן תדיר בשעות הללו. טומי פיזם לעצמו את מילות השיר האהוב עליו ולגם מהכוס שלו בזמן שכספיון נגס בעצם שמנה שנותרה למעשה מעוף גדול שטומי הצליח להבריח למענו.
"טומי?" נשמע קול מוכר מבעד למוזיקה העוצמתית שהרעידה את החדר. טומי הרגיש שמשהו טיפס על גבו ונעמד על ראשו. היה זה גלום של רוג'ר.
"רוג'ר!" קרא טומי הוא קם מהמיטה ונעל את נעלי הבית הרכות שלו. הוא כל כך שמח לראות את אחיו. הוא קפץ עליו וחיבק אותו חיבוק אמיץ. דיוויס מיהר להנמיך את המוזיקה. "התגעגעתי כל כך!"
"תירגע, אתה עושה לעצמך בושות." אמר רוג'ר, אך טומי ראה עד כמה רוג'ר התגעגע. דמעות עמדו בעיניו. "בוא נצא לסיבוב, מה אתה אומר? השעה היא שבע ויש עוד שעתיים עד לכיבוי אורות."
"חכה לי רגע!" קפץ טומי והחל להתפשט. הוא לבש את חולצת בית הספר ואת מכנסיו, הוא נעל את נעלי הספורט שלו וגמע את השוקו שכבר הספיק להתקרר. "אני מוכן!"
"אתה מוכן כבר יא מפונק?" עקץ רוג'ר. "חייב להחליף בגדים? טוב שלא נכנסת גם למקלחת."
"תסתום את הפה!" צרח טומי והחטיף אגרוף על כתפו הימנית, רוג'ר כמובן חסם את האגרוף בכף ידו. "אתה יודע טוב מאוד שאסור לי לטייל עם פיג'מה ברחבי בית הספר! זה חוק!"
"גם מפונק וגם חננה. מעולה." צחק רוג'ר. "בוא נצא כבר לפני שתחליט גם ללבוש גרביים ירוקות." דיוויס נחנק מצחוק.
הם יצאו לעבר חצר בית הספר. תלמידים בוגרים טיילו סביב על הארץ וריחפו בשמיים. טומי שאף את הקור הלילי. "אני מאוד אוהב את גלאריה סאה. זה מדהים!"
"מה שלומך?" שאל רוג'ר. הוא הביט בטומי באותו מבט מרגיע ותומך. רוג'ר לא היה צריך להרחיב יותר. הוא פגע ישירות במטרה. ג'רמי ומלך העקרבים, המריבה עם דיוויס, הניתוק מכספיון ונסתרות הזנב הכסוף. הכל עלה לו בעת ובעונה אחת. הוא החל לבכות באופן מידי. "טומי אתה ילד רגיש, זה חשוב לבטא את הרגשות ולתת לדמעות דרור. אתה לא חייב לספר לי את כל מה שעבר עליך, אבל אני רק רוצה שתדע שאני יודע שאתה מוכשר ומיוחד. אתה כרגע רק התחלת, אבל אתה עוד תגלה הרבה אודותיך ואודות גלאריה סאה."
"רוג'ר." אמר טומי ומחה דמעה. "מה באמת קרה לאבא?"
רוג'ר הביט בטומי בהפתעה. טומי לא תכנן לשאול את השאלה, אך היא פשוט חמקה החוצה. רוג'ר נראה מופתע, כאילו לא חשב שטומי ישאל אותו את השאלה הזאת מעולם. הוא עצם עיניים וחייך באיטיות.
"רוג'ר, אני מצטער." חזר בו טומי. הוא כנראה עבר גבול. מה בכלל חשוב לו לדעת מה קרה לאבא שלו, זה קרה ונגמר. "לא התכוונתי,"
"זה בסדר טומי." קטע אותו רוג'ר ופקח את עיניו. "אבל אני לא מתכוון לענות לך על השאלה הזאת עכשיו. זה יבוא יום אחד, אך כרגע אתה עדיין לא מוכן. הדבר הראשון שאתה צריך לדעת לגבי שוכני אנרגיה הוא ששום דבר לא מגיע בפזיזות. אל תשכח שלקח לך שלוש עשרה שנה להיות אלף בכלל."
טומי הביט בקרקע. נלחם בכל הכוח בדמעותיו. הוא נפגע מתשובתו של רוג'ר אם כי ידע שזה לטובתו. הוא בלע במאמץ רב את גוש העלבון וחייך. "הבטחת לי קרב רוג'ר."
"הבטחתי לך מה?" שאל רוג'ר בהפתעה.
"הבטחת לי קרב." חייך טומי ואגרף את כפות ידיו. "אני רוצה שנילחם כאן ועכשיו. שלחת לי מכתב לפני כמה שבועות והבטחת לי שנילחם!"
"אני רואה שאתה נחוש להילחם אח קטן." חייך רוג'ר והביט לקרקע. רוג'ר היה בחור קשוח ללא כל ספק, אבל בתוך כל המעטפת הקשוחה הסתתר לו אח גדול חם ואוהב. "אנחנו צריכים משגיח!"
טומי הביט סביב. קבוצת תלמידים בוגרים למראה עברו בשביל הסמוך. "אנחנו צריכים משגיח! מישהו יכול להשגיח על הקרב?"
"רוג'ר ברייקסטון?" נשמע קולו של אחד מהם. הוא עזב את הקבוצה ורץ לעבר רוג'ר. "מה אתה עושה בבית הספר? קוראים לי ג'ייד כאריסטו. אני תלמיד שנה חמישית ומדריך! הייתי שנה ראשונה כשסיימת את הלימודים!"
"יופי. אם אתה מדריך, בוא ותשפוט את הקרב שיתקיים בינינו." אמר רוג'ר באדישות. טומי הכיר את אחיו, הוא תמיד היה אדיש לסובבים אותו. "תעשה שזה יהיה קרב בין דמונים עם התערבות של כדור אנרגיה אחד."
"אבל רוג'ר, התלמיד הזה רק בשנה הראשונה ללימודים. אלף ברמה שלך לא צריך לבזבז אנרגיות על מכוער כזה, תן לי לטפל בו במקום." אמר ג'ייד בחנפנות. ג'ייד היה תלמיד שמנמן ושחום, שיער שחור ומתולתל ואחת השיניים הקדמיות שלו הייתה חצויה. "אני מוכן להילחם נגדו אפילו בלי שום כדור אנרגיה."
"ג'ייד. אתה תשפוט, אנחנו נילחם." חזר רוג'ר בשקט. "ותשמור על הפה שלך, שאני לא אחליט בטעות לקנח איתך אחר כך."
"אוקיי." אמר ג'ייד בקול מפוחד. הוא נעמד במרכז והרים את ידו הימנית. "הקרב ינוהל רק בין הדמונים. אין לתקוף את האלף היריב בשום צורה. כדור אנרגיה אחד מורשה להתערב בקרב. הקרב ייפסק כשדמון אחד לא יוכל להילחם או להגן על עצמו."
"רוג'ר!" נזכר לפתע טומי. "אין לי כדור אנרגיה בכלל! אני לא יכול לשלוט בטבעת עדיין."
"אני לא חשבתי על הטבעת בשום צורה." הרים רוג'ר את כף ידו בצורת כדור. "אמא שלחה לך משלוח קטן."
"אמא?" קרא ג'ייד בפחד. "אתם אחים?!"
"טומי," אמר רוג'ר וכדור אנרגיה כסוף ולבן ריחף באוויר לכיוון טומי. "שכחת בבית את הכדור הזה. ניב מנוקד." טומי הושיט יד קדימה והכדור נשאב אל תוך ידו. רוג'ר הושיט ידיים לצדדים והקרקע של הרחבה נסדקה. הקרב עמד להתחיל.

המשך יבוא...

פרק מעולה (:
אבל יש כמה משפטים שרמה של השפה יורדת וזה חבל אני חושב שכדי לשמור על רמה קבועה...

אם אתה מתכוון לצורת הדיבור שלהם זה נורמלי בספרות.
לעיתים צורת הדיבור של הדמויות רדוד ב עוד צורת הדיבור של הספר נשאר גבוה.

פרק טוב

מעולה!!!
רק כתבת בהתחלה "זה היה רלום של רוג'ר" במקום "קולו".

אני אמשיך. עכשיו יש לי זמן לכתוב.

פרק כ"ג: שיתוף פעולה! הטיפ של רוג'ר!

טומי הביט לרגע לעבר רוג'ר. כל מה שהוא ידע זה שרוג'ר הוא האלף הכי חזק שהוא מכיר. הוא הכיר את רוג'ר היטב. הוא לא סובל להפסיד בקרב.
גלום זינק קדימה והנעץ מבט חמוד בטומי. הוא עדיין לא הצליח להבין איך וכיצד הוא הולך להילחם נגד הדבר החמוד הזה. הוא הזכיר לטומי מעין חתול בעל עיניים נוצצות.
"כספיון, דרקון כסוף זעיר שתמיד נמצא לצידי, בוא ותעזור לי בקרב!" קרא טומי בפיסוק רגליים כשידו הימנית מונפת גבוה לאוויר. "השתגר!"
האור הכחול והמוכר התרסק בעוצמה בקרקע. כספיון פרץ קדימה ופרס כנפיים. הוא המריא מעלה לשמיי הלילה. 'כספיון, אנחנו הולכים להילחם נגד רוג'ר. אני מקווה שאתה מוכן לזה.' שיגר טומי לכספיון.
'אני אלחם נגד כל מי שתגיד לי להילחם נגדו.' הגיב כספיון את התגובה הצפויה שלו. דמון נאמן שכמותו.
'אני כבר ראיתי את גלום נלחם בעבר. הוא שולט באש בצורה מושלמת ורבת עוצמה.' טומי המשיך לתקשר איתו. רוג'ר עמד מבלי לעשות דבר באותו הזמן, מה שהוכיח לטומי שכעת הוא משוחח עם גלום בדיוק כמוהו.
גלום לא המתין יותר מדי. הוא זינק קדימה במהירות מרשימה וצבר תנופה לעבר כספיון. טומי ידע שאין לו להתנחם בעובדה שגלום לא מסוגל לעוף. העולם הזה כבר הוכיח לו שכל דבר עשוי להשתנות. עם זאת הוא תמיד ניצח את כל מי שסביבו כך שהוא לא דאג יותר מדי. הוא הניח שיוכל להוות אתגר לרוג'ר, שרק עמד שם וחייך לעצמו. עיניו עטו צל שכיסה אותם לחלוטין.
'כספיון תתכונן לעברו!' קרא טומי בלחץ. הוא החליט להגן על עצמו במקום לתקוף. כדור אנרגיה בוהק נורה במהירות לעבר גלום וכנפיים צחורות בקעו מגופו. הוא התארך וטפח לגודל של גירית. פרוותו הלבנה עוטרה בפסים חומים ועיניו בהקו באור כחלחל. טומי ידע שעליו להתרכז. הוא הביט קדימה לעבר רוג'ר וראה שרוג'ר בכלל לא היה שם. הוא כנראה עף למעלה לקראת הקרב האווירי הזה.
'כספיון דווח לי מה קורה!' פקד טומי בלחץ. אולי היה עליו לחכות לפחות עד שהיה לומד לעוף באוויר. כספיון הוטח בעוצמה בקרקע וטומי הבחין בחתכים העמוקים שליד כנפיו. גלום נחת במהירות על ידו והחל לנופף בכנפיו בפראות. מערבולת רוח ענקית נוצרה וכספיון נכלא בתוכה.
"אתה מבין טומי," אמר רוג'ר ונחת במהירות. "אתה צריך תמיד לשמור על הדמון שלך קרוב אלייך. אחרת אתה תאבד שליטה. אני מבין שאתה סומך על כספיון כדי להצליח בקרב. יש לך בהחלט דמון חזק מאוד. עם זאת, אתה לא תוכל לנצח אותי בשום אופן, כל עוד אתה לא תשתתף בקרב!"
"אבל אני לא יודע לעוף כמוך!" כעס טומי. ברור שהיה עף למעלה אילו רק היה יכול. "אני לא יכול להתערב בקרב כשאני לא יכול לראות אותו!"
"מי אמר שכספיון צריך לעוף?" שאל רוג'ר בחיוך. "אתה תמיד מסתמך על הדברים המובנים מאליו. זה לא אתה שניצחת עד עכשיו, זה היה כספיון. הגיע הזמן שתבין שבלעדי האלף, דמון חסר תועלת!"
כספיון הזדקף באיטיות. מבטו היה מרוכז והוא לקח נשימה עמוקה. הוא פרס כנפיים ועף מעלה במהירות.
'לא כספיון!' קרא טומי בבהלה. 'זה בדיוק מה שהוא רוצה שתעשה, בלעדיי אין לך סיכוי!'
'אבל אני חסר תועלת בלי הכנפיים שלי!' ענה כספיון. 'אני לא יכול להילחם על האדמה ככה!'
'תרד חזרה למטה!' קרא טומי. ידו בהקה וכדור אנרגיה לבנבן ריחף מעליה באיטיות. משהו בכדור האנרגיה הזה שידר לטומי שהכל יהיה בסדר. טומי יכל לשמוע את כנפיו של כספיון מאחוריי אוזניו ובמהירות שלח יד מהירה לעבר כספיון. כדור האנרגיה הוטח לעברו של כספיון ועורו הכסוף הפך לבן. רגליו האחוריות וזנבו הפכו מוצקים יותר וכנפיו נעלמו אל תוך גופו. טומי חש את החום שבקע מגופו של כספיון וחייך.
'כספיון תקוף בכל הכוח!' פקד טומי. משתדל להתערב כמה שיותר בקרב, בדיוק כמו שרוג'ר אמר לו. כספיון ירה מפיו להביור מהיר ולבן. האש שבקעה מפיו הייתה כה חזקה, עד שיצאה בצורה מסוחררת ועגולה כבורג. גלום נופף בכנפיו והלהבה המסוחררת נשאבה אל תוך מערבולת רוח. המערבולת הפכה למערבולת אש רבת עוצמה והסתחררה במהירות. יורה גיצים לכל עבר.
'כספיון זאת ההזדמנות שלנו!' קרא טומי. התוכנית שלו הייתה פשוטה למדי. 'כספיון, מערבולת האש הסתחררה לצד ימין. שנה את כיוון המערבולת ותוכל להתקרב לעבר גלום!'
כספיון זינק קדימה והשתמש באותה התקפה שגרמה לו לרסק סלעים. מה שגרם לו להיעלם אל תוך המערבולת. כדור האנרגיה גרם לו להיות עמיד לאש באופן מוחלט ורגליו המחוזקות שיפרו מאוד את המהירות שלו. מסתבר שלכספיון הייתה יכולת לשאוב את האש דרך הפה. הוא שאב את כל המערבולת במהירות וירה לעבר גלום את כל התכולה בעוצמה. גלום לא הספיק להתחמק והוא ספג את המכה בעוצמה. טומי היה משוכנע שבזה הקרה הסתיים אך רוג'ר פשוט עמד שם ולא עשה דבר.
גלום הזדקף במהירות ונופף בכנפיו פעם נוספת, רוח עוצמתית פגעה בכספיון והעיפה אותה לאחור. כספיון נעמד כמעט מיד וירה מפיו אש פעם נוספת. גלום כבר לא טרח להמתין וטס במהירות לעבר השמיים.
"אתה שוכח דבר נוסף." אמר רוג'ר והביט בטומי. "אתה חייב להיות מקורי. התקפה חוזרת ונשנית כבר נעשית משעממת. עלייך להקפיד על התקפה שונה בכל פעם שמגיע תורך."
גלום נחת במלוא העוצמה היישר אל תוך ראשו של כספיון. כספיון קרס על הקרקע וטומי הרגיש את חזהו. הוא הרגיש שאין לו אוויר. גלום הקפיד לתקוף מרחוק כל הזמן, כך שלא משנה כמה כספיון היה מהיר, הוא תמיד חשב צעד אחד קדימה. בשל המרחק הרב שגלום תמיד הקפיד לשמור.
כדור האנרגיה שכספיון השתמש היה רב עוצמה. טומי לא הצליח להבין מדוע הוא לא יכול להביס את גלום.
"זאת בדיוק הבעיה שלך." צחק רוג'ר. זה הרגיש כאילו הוא קרא את מחשבותיו. "אתה תמיד מסתמך על דברים שמסביבך במקום לנצל את הכוחות שטמונים בתוכך. אתה תמיד מתרברב על יכולותיו של כספיון ומתפאר בכדורי האנרגיה שברשותך, אבל אף פעם לא מתמקד ביכולותיך כאלף!"
"אבל אני לא יכול לעשות כלום בקרב!" קרא טומי בבלבול. "תסביר לי למה אתה מתכוון! מה אני כבר יכול לעשות בקרב הזה, מה אני יכול לעשות אם אסור לי להתערב!"
"אתה מעורב גם אם תרצה וגם אם לא. אתה לא חייב להתערב פיזית בקרב, כל מה שעליך לעשות זה להכווין את הדמון שלך בדרך שאתה רוצה! הפיקוד שלך יגרום לדמון להרגיש מוגן." אמר רוג'ר וסימן לגלום להמתין. כספיון נעמד שוב וגופו רעד מכעס. "אני יודע שאתה סומך על הדמון שלך ומאמין ביכולותיו. ברור לי שאתה לא עושה את זה מתוך כוונה רעב או עצלנות. אבל אתה לא חושב שמגיע לדמון שלך לסמוך עלייך מעט ולא שכל הזמן אתה תסתמך עליו? לא חשבת שאולי הדמון שלך מאבד את היכולות שלו לפעמים וכל מה שהוא רוצה זה לקבל תמיכה ממך? עליך לתת לדמון שלך את ההרגשה שאתה שולט בקרב ויודע כיצד להתנהל. תקפיד לחייך ושמור על שלווה. כל הדברים האלה מעניקים לדמון שלך כוחות עצומים אפילו מבלי שתתערב בקרב.
בנוסף לכל הדברים שהסברתי לך עד עכשיו, יש לך יכולת לעזור לדמון שלך מבלי לתקוף באופן ישיר את היריב שלך. אתה אומנם לא יכול בקרב הזה לתקוף אותי או את הדמון שלי, אך אתה יכול להפריע לדמון שלי ולשלב את הכוחות שלך. אני מכיר אלף שמסוגל לגרום ליריב עייפות ואלפים חמודה אחת יכולה לגרום ליריבה להתבלבל. לכל אלף יש יכולות רבים, בדיוק כמו שבני האדם יכולים להשתמש באלמנטים של פחד או הומור. תמיד תחשבן כיצד אתה תהיה מסוגל להתערב בקרב גם מבלי להתערב פיזית.
ברגעים אלו ממש, על ידי זה שאני מדבר איתך, יכולתי לגרום לגלום לסיים את הקרב הזה בזמן שאני אפקוד עליו לתקוף. אישית אני לא אעשה זאת, לא לך בכל אופן, אבל כל הדרכים מותרים כל עוד אינם עוברים על החוקים המוסכמים מראש בתחילת כל קרב."
כספיון המשיך להביט ברוג'ר בכעס. טומי בהחלט הבין את ההרגשה. לא ייתכן שאחיו הגדול ליגיע לבית הספר ויביס אותו בצורה חסרת רחמים שכזו. הוא כל כך חזק שכל מה שטומי יעשה פשוט יהיה חסר תועלת. גלום הביט לעבר כספיון ולא הסיט את מבטו לרגע. ברור היה לטומי שרוג'ר מנהל את הקרב בצורה כזאת בעיקר כי הוא מנסה ללמד אותו דברים חדשים. דברים שיגרמו לו לסייע לכספיון.
הטבעת בידו של טומי החלה להתחמם. טומי זכר שהשימוש בטבעת נאסר בקרב הזה, בעיקר משום שהוא כבר השתמש בכדור אנרגיה אחד. לפתע הבזיק לטומי רעיון. רעיון מקורי. הוא היה חייב להיות מדויק וממש לרמות את עצמו.
"זה כל מה שיש לך להגיד זה כמה אני לא טוב וכמה אני חלש!" צרח טומי, הטבעת שעל ידו בהקה באור חזק. "נמאסת עליי! אתה תמיד מאשים אותי ומזלזל בי! אני לא מתכוון לוותר, אני הולך לנצח אותך!"
הוא הרים את ידו בעלת הטבעת ופתח את כף ידו בכל הכוח, כשכדור אנרגיה כתום ומוכר הופיע מעליה. טומי הבין כיצד להשיג את כדור האנרגיה הזה. כל מה שעליך לעשות זה לכעוס. כדור האנרגיה ריחף בשלווה מעל לכף היד וכל תנודה קלה שלו הביאה עמה אוושה עוצמתית.
"אסור לך לצרף כדור אנרגיה לקרב!" קרא ג'ייד. הוא הרים את ידו לאוויר בכוונה לפסול את טומי.
"זה לא משנה לי, נמאס לי מצורת ההתנהלות שלך רוג'ר!" קרא טומי בקול רם. הוא ממש רתח מזעם. "אתה כל הזמן מבקר אותי ומזלזל בי! מהרגע הראשון שגיליתי שאני אלף אתה מתנהל בצורה מוזרה וזה נראה כאילו שאתה נהנה לרדת עליי!"
גלום נעמד ולא נע ממקומו. "טומי, אתה יודע שזה לא נכון!" אמר רוג'ר. "אמרתי לך את כל זה רק בשביל ללמד אותך, לא התכוונתי לפגוע בך! כל המהלך שלי היה כדי לגרום לך להרגיש הרבה יותר טוב! זאת הסיבה שאנחנו נלחמים כרגע! זכור שאתה ביקשת את הקרב!"
"ביקשתי את הקרב כדי להוכיח לך שאני מסוגל לנצח אותך, אבל אתה תמיד חייב לבוא ולהרוס את הכל! תמיד חייב להיות רוג'ר ברייקסטון שכל העולם מכיר אותו, שהמשגיחים מפחדים ממנו!" צרח טומי ודמעות החלו לזלוג מעיניו, בעודו מצביע על טומי המשגיח, שעיניו לא זעו מרוג'ר במבט מעריץ. "אני הולך להראות לך מהו הכוח האמיתי שלי, אני אראה לך שבכל מצב אני תמיד מנצח! אני הרבה יותר חזק ממך!"
"אל תשתמש בכדור האנרגיה, טומי!" קרא רוג'ר בעדינות. נראה שהוא ממש חישב לפרוש מהקרב. "אם אתה מעוניין להפסיק את הקרב, בוא נפסיק אותו עכשיו!"
'עכשיו זה הזמן המתאים.' שידר טומי במהירות לעבר כספיון. רוג'ר הרים את ראשו לאוויר כאילו קלט את השיחה בין טומי לכספיון, אך לפני שהספיק להגיד משהו כספיון כבר ירה אש עוצמתית ומסובבת מעל ראשו של גלום שדעתו הוסחה. הלהבה בלעה לחלוטין את גלום ועוצמת ההתקפה גרמה לאדמה להיסדק פעם נוספת. טומי עמד שם, וחייך בעוד כדור האנרגיה הכתום נבלע חזרה אל כף ידו, כשהטבעת הפסיקה לבהוק.
גלום הושפע מאוד מההתקפה. הוא שכב על בטנו ורעד. עיניו היו עצומות וכנפו השמאלית עוד המשיכה להישרף בעדינות. הוא כולו היה מכוסה בשכבת אפר כהה ונראה כאילו הוא בדיוק יצא ממכרה פחם.
הקרב נראה כאילו הוא הגיע לסיומו. לא נראה שגלום יוכל לעמוד מההתקפה הזאת. רוג'ר הביט בעיניו של טומי בהלם. הוא פשוט לא ידע מה לומר.

המשך יבוא...

רעיון יפה. אבל אתה לא חושב שזה לא כל כך יפה להלחיץ ככה את רוג'ר?

חסר לך.