נושא: מסע בעקבות הגאווה(סיפור)

תודה רבה לכולכם!
יש לכם הצעות לשיפור?

פרק מצוין!
לקח לי לקרוא אותו 5 דקות P:

I must say it is ineradicable. im not at home at the moment, thats way im written english. let me come back home and ill let you some tips. but there is no question. its a good story, cant wait till you expose the next episode. .

תודה רבה לשניכם!
lol אין לך דרך לכתוב בעברית איפה שאתה לא נמצא?
נו טוב העיקר שהבנתי כל מה שכתבת P:

מתי הפרק הבא?
זה ממש יפה!

תודה רבה
ושאני יסיים אותו Lol
אני אשתדל כמה שיותר מהר וואי כמה השקעתי בפרק הראשון
בעיקרון רציתי לסיים את הפרק בנקודה שהמאמן ההוא מצא את החבוא של רנדי וג'ייס אבל זה היה נראה לי קצר מידי אז המשכתי Lol

תודה על הרעיון אולי אשתמש בו בהמשך^^

זוהרים לא יותר חזקים אתה יכול לקרא על זה בכל מקום...
הם בדיוק כמו פוקימונים רגילים

ואני בדיוק כותבת את הפרק השני 3:

יש מצב שהפרק השני יהיה מוכן היום?

פרק 2-להיות מטרה(חלק 2\1)

ספוילר

שניים מול תשעה, מה הסיכויים?
אולי כדאי שפשוט נרים ידיים, מה הטעם להילחם הרי אין לנו סיכוי מול בני האנוש האלה וכדורי הקסם האלה.
''שאני יגיד עכשיו תסתום את האוזניים'' סיננה אליי רנדי והוציאה אותי מהמחשבות שלי.
חיכיתי, בינתיים הוציאו בני האנוש פוקימונים מכדורי הקסם שלהם, היו שם תשעה בסך הכל.
שניים מהם היו בעלי ארבע רגליים עם סוג של חוד בקצה, הם היו ירוקים ובעלי עלה בראשם, ארבעה אחרים נראו כציפורים כתומות קטנות, הכנפיים שלהם לא נראו כנועדות לתעופה, הן נראות כמו פיסת בד שהתקמטה עם תשאלו אותי, השלושה האחרונים נראו המאיימים ביותר, ולמען האמת זיהיתי אותם, הם חיים ביער, אלה היו הונדורים.
''עכשיו!'' צעקה רנדי וקטעה שוב את מחשבותיי, כיסיתי את אוזניי עם כפותיי, ראיתי את הפה של רנדי זז, אך לא שמעתי כלום, וכל מי שהיה מסביבנו נרדם.
הבטתי סביבי בשמחה ''רנדי את מדהימה! הרדמת את כולם'' צעקתי בשמחה כאשר ראיתי שהפה של רנדי מפסיק לזוז, חיבקתי את רנדי בהקלה, ומשקלטתי מה אני עושה התרחקתי מיד והסמקתי בבושה.
''את סקיטי טובה מאוד, אני יהפוך אותך לסקיטי שלי'' אמר לפתע קול גאה מאחורינו, הסתובבנו.
בן האנוש נראה כמו גרסה בוגרת יותר של המאמן שחשף את מחבואינו קודם לכן, רק שלו היו עיניי שקד יוקדות ומאיימות.
''ידעתי שזה עשוי לקרות אז אטמתי אוזניים ברגע שראיתי אותך פותחת את הפה'' הוא המשיך בחיוך.
פחדתי, ''אני יהפוך אותך לסקיטי שלי'' 'למה הוא התכוון? הוא הולך לכלוא את רנדי באחד מכדורי הקסם שלו? לא! אני לא ארשה זאת, אבל אני חלש איך אוכל להגן על רנדי?' המחשבות לא הפסיקו לחלוף במוחי.
לפני שהספקתי להתאושש, הוא הוציא את כדור קסם, אבל כדור הקסם הזה היה שונה הוא היה עטוף במעטפת פלסטיק כחולה עם סמל שנראה כמו ברק עליו, ברגע שכדור הקסם נפתח, יצא מתוכו פוקימון דמויי ארנב, גופו היה בצבע שמנת וקצה אוזניו אדומות, לזנבו הייתה צורה משונה, זה היה נראה כמו איקס אדום אך ישר יותר, סביב הפוקימון הסתחררה מערבולת ברקים שאני חייב להודות הייתה יפיפייה.
''פלסל תשתמש במכת ברק עכשיו!'' קרא בן האנוש, סקיטי מיהרה לקפוץ הצידה ולדחוף אותי בכדי שלא אפגע גם כן, מעולם לא ראיתי מתקפה כמו מכת הברק הזאת, חשמל טהור שעובר בצורה מהירה כזאת, בבית אמרו לי תמיד להתרחק מפוקימוני חשמל, הייתי ילד טוב ירושלים וכך עשיתי, זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי פוקימון חשמל.
בן האנוש ציווה על הפוקימון הקרוי ''פלסל'' לתקוף את רנדי עוד ועוד, ראיתי ברקים והתקלות מכים בה בזה אחר זה, למה לא הגנת עליה? הרי היא הגנה עליי, היא חברה שלי אני אמור לעזור לה בעט צרה הלא כך? או שמה עליי להזניח אותה ולברוח כל עוד נפשי בי, אבל היא חברה וחברים לא נוטשים, החברה הראשונה שלי עם נדייק.
התחלתי לרוץ, נעמדתי מול רנדי בדיוק בזמן לספוג מכה הקרויה ''ניצוץ'' רגע לפני פגיעתה ברנדי שנראתה כבר תשושה ופגועה, ''למה אתה עושה את מה שהוא אומר לך?!'' צעקתי בכעס אל עבר הפלסל, הוא נעצר והביט בי בתימהון ''כי הוא המאמן שלי כמובן'' זאת הייתה תשובתו
''מאמנים אמורים לאמן, לא לגרום לפוקימון לפגוע בפוקימון!'' השבתי מיד בכעס, פלסל הביט בי לרגע ואז ניצוץ של הבנה חלף בעיניו, הוא נפל על אדמת האחו מתגלגל מצחוק ''מה מצחיק כל כך?!'' התרגזתי עליו ''אתה לא יודע זאת חייבת להיות התשובה! הוא מאמן, בן אנוש, בעולם הזה מאמנים לוכדים פוקימונים בפוקדורים, בשביל זה צריך להילחם ולהביס את הפוקימונים בקרב, אבל אחר כך הופכים לחברים'' הוא המשיך לצחוק
'פוקדורים..אלה בטח כדורי הקסם, אבל איך אפשר להיות חבר של מישהו שפגע וכלא אותך בניגוד לרצונך?' חשבתי לעצמי בשקט
''אתה פשוט טיפש, אתה לא יודע כלום נכון? עכשיו זוז הצידה ותן לי לתקוף!'' סבלנותו של הפלסל כנראה פקעה מפני שניצוצות החלו להינתז מלחיו האדומות.

''ג'ייס אני לא יכולה להילחם יותר, קדימה אתה יכול!'' אמרה לי רנדי בקול חלוש מאחוריי
''אבל רנדי אני יכול לתקוף רק בדחיפה וכדור צל, וגם זה בקושי!'' אמרתי בתלונה מופתע לגבי הוראותיה של רנדי.
''אתה יכול, אתה חזק הדפת את הבועות ההן אז קדימה תילחם!'' המשיכה רנדי ''וזה בדיוק למה צריך מאמן'' אמר פלסל בקול גאוותני ותקף.
הוא היה מהיר, בקושי היה לי זמן לקלוט שהוא משלח אליי מכת ברק, לא הספקתי לקפוץ ונפגעתי, הזרמים החשמליים עברו בגופי והכאיבו לי, הם מנעו ממני להזיז חלקים מגופי אך נאבקתי בזה וקמתי על רגליי, תקפתי בהתקלה -לא שהיו לי יותר מידי בררות ולמזלי הצלחתי לפגוע, המאמן של פלסל חייך, אני לא יודע למה, אבל ברגע שהוא חייך הייתה לי הרגשה רעה שזה לא הולך להיגמר בטוב, מה עם רוצה ללכוד אותי במקום רנדי? מה עם הוא ילכוד אותי וילך? מישהו חייב לטפל ברנדי!' חשבתי בלחץ במוחי.
חשבתי על תוכנית פעולה- למשוך זמן, ולתקוף.
''דרך אגב לא הצגתי על עצמי, אני ג'ייס, אני איווי'' אמרתי לפלסל בתקווה שזה יעבוד ''טוב ג'ייס, יהיה לי העונג להביס אותך, אני צ'ארלי''
''צ'ארלי, למה המאמן שלך קורא לך פלסל ולא צ'ארלי?'' שאלתי, 'זה עובד הוא נמשך לשיחה'
''מפגר, אתה לא יודע? בני אנוש לא מדברים בשפה שלנו, אנחנו מבינים אותם אבל לא הם אותנו'' אמר צ'ארלי, זאת הייתה ההזדמנות שלי יצרתי כדור צל ותקפתי, אני חייב להודות זה לא יצא בדיוק כמו שתכננתי.
בזמן שיגור כדור הצל הלכתי כשלושה צעדים קדימה, לצערי, או למזלי הרב נתקלתי בשורש עץ בולט שהפיל אותי וגרם לי לשחרר את כדור הצל, כדור הצל פגע בעץ שהיה על יד פלסל, ענף גדול ועבה מהעץ נפל עליו ועילף אותו, אפשר לומר שזה היה עניין של מזל.
''רנדי בואי!'' הסתובבתי וצעקתי לרנדי, אבל היא לא הייתה שם, במקומה נח שם פוקדור, כדור קסם נפלתי במלכודת של עצמי, בזמן שהעסקתי את צ'ארלי המאמן שלו לכד את רנדי.
דמעות הציפו את עייני, הכרתי את רנדי פחות משעה, הרגשתי שנהיה חברים טובים וכבר איבדתי אותה, לקחתי את הפוקדור בפי וניסיתי לברוח, אך נראה כי השפעת מתקפת השירה של רנדי עברה עם לכידתה ושאר המאמנים כבר התעוררו ושוב הם סגרו עליי 'ממש הוגן' חשבתי בצער, עמדו לפני שתי בררות- להיכנע ולמסור את רנדי, או להמשיך להילחם ולהגן עליה, אבל מה הטעם בלהילחם? הם רבים ממני, אני חלש אין לי סיכוי מולם וחוץ מזה אני גם פחדן, אני יכול בכלל למצא בתוכי את האומץ להילחם בכולם? אבל זאת רנדי.. לא סתם האיווי שגרה מעבר לפינה, אני לא יכול לוותר עליה ככה.
''היי לי, מה דעתך על ללכוד את האיווי הזה? הוא חתיכת איווי מיוחד'' אמר המאמן הלכד את איווי, ראיתי שהוא פונה אל אותו מאמן שמצא אותי ואת רנדי קודם לכן, הבטתי עמוק בעיניו, והוא הביט בשלי, אני חושב שראיתי צער ועצב ובעיניו, אך שום תגובה לא הייתה בגופו למבטי ''כן אני רוצה אותו'' הוא אמר.
וכך, נהפכתי למטרה בעצמי.

מעניין, מסכנה רנדי ( זה מצחיק אותי כל פעם מחדש שנתת לבת שם כזה xd )

נו די זה שם גם של בנים וגם של בנותxd
וסליחה שזה קצר אבל רציתי שיהיה סיום מותח אז לא המשכתיxd
תרגישו חופשי להעלות השערות-
הוא ייכנע
או יילחם?