נושא: מסע בעקבות הגאווה(סיפור)

אה בסוף מגלים שהוא הומו?
סתם סתם בוא נגיב תגובה עניינית.. האיווי (אני רק קראתי את ההקדמה) מחפש מאמנים או רוצה להיות טבעי ולהתחזק בעצמו?

רוצה שאבא שלו יתגאה בו הוא לא יודע בכלל מה זה מאמנים והיית יודע את זה עם היית קורא את הפרקים
עם אתה לא קורא את הסיפור אין לך מה להגיב פה-_-

עומר קיבלת אזהרה.
טל, את לא חייבת להחליף שם.

תודה רבהd:
אני באמצע כתיבת הפרק הבא מי יודע אולי אסיים גם היום^^

פרק 4-התקלות בריח לא נעים

ספוילר

לא ציפיתי לזה.
זה קרה באמצע הלילה, חושך שרר בפוקדור כך שידעתי שכבר בערך שלוש-ארבע בלילה, לא הייתי מוכן לכך, הספקתי לחטוף את המפה רק ברגע האחרון לפני שהתעוותי יחד עם החדר במערבולת של צבעים והופעתי לפני לי.
ידעתי שיש לי רק כמה שניות להבין איפה אני נמצא ולברוח.
הופעתי באמצע דרך מלאת אבנים, למזלי היה לידי שלט ''דרך 30'' היה כתוב בו, בזמנים כאלה אני מודה על שאמא לימדה אותי לקרא.
זכרתי מהמפה שהעיר ג'ובלייף נמצאת בדרך עשרים ושלוש, שבע דרכים מכאן.
כבר ידעתי את הדרך, לאן לרוץ לאן לפנות שקלטתי שני דברים- המפה לא הייתה אצלי ולי בכה.
הוא הביט בי בעיניים עצובות ואדומות מבכי, אותם עיניים תמימות אשר ראיתי לראשונה, והן היו הרוסות.
הוא היה אחרי הכל רק גור אדם, ילד.
לא יכולתי להשאיר אותו ככה, התקרבתי אליו בסקרנות וליקקתי את פניו בתקווה שידבר, שיסביר לי מה קרה.
הלוואי שלא היה מביט בי, זה מנע ממני לברוח, העיניים שלו, היושר, העצב מנעו ממני להזיז ולו רגל אחת לכיוון דרך עשרים ותשע.
''הוא נעלם'' אמר לי לבסוף, ''הפוקדור של ויני נעלם'' הוא המשיך.
הרגשתי שליבי נקרע, מצד אחד רציתי לרוץ, ללכת אל וונדי במהירות, מצד שני לא היו לילד הזה עוד פוקימונים אני ה''חבר'' היחיד שנשאר לו.
מה עליי לעשות? רנדי כמובן במקום הראשון, אני לא יכול לשים את גור האדם לפניה אבל... העצב שלו, הרגשות, הוא פגוע, בדיוק כפי שאני הייתי מה עליי לעשות?
לבסוף, עם כמה שזה כאב, החלטתי.
בשולי הדרך היה חול רב, חרטתי בחול ארבע מילים ''מצטער, חייב למצא רנדי''
והתחלתי לרוץ לכיוון דרך עשרים ותשע כאשר דמעות חרטה עומדות בעייני.
''מילקי!'' שמעתי את הצעקה קורעת הלב של לי, ''אני מצטער'' מלמלתי לעצמי והמשכתי לרוץ עד שקולות הבכי הרמות של לי נעלמו בחשכת הלילה.
רצתי ורצתי, מסתבר שדרך שלושים לא ארוכה כמו שציפיתי מפני שלאחר כשעת ריצה כבר הגעתי לשלט עם הפנייה לדרך עשרים ותשע, היה מאוד מאוחר, כבר חמש לפנות בוקר על פי דעתי, ראיתי את השמש מתחילה לעלות לשמים, הסתתרתי מאחוריי שיח והלכתי לישון.
קמתי למשמע קולות פטפוטים, על יד השיח מאחוריו הסתתרתי עברה קבוצת בני-אנוש.
חיכיתי שיעברו ואז קמתי, לפתע שמעתי קול, הסתובבתי בבהלה, זה נשמע כמו קרקור, אף פעם לא שמעתי קול כזה, איזה פוקימון מסתורי אמצע הפעם?
שוב קרקור, ואז עוד אחד ועוד אחד עד אחד ארוך מאוד ודי מביך עם אתם שואלים אותי.
לפתע הבנתי, זאת הייתה הבטן שלי, לא אכלתי כלום מאז אתמול בצהריים.
מצאתי עץ עם גרגירי אורן עליו, העץ היה גבוהה מאוד וניסיתי לחשוב על דרכים להוריד את גרגירי האורן, מה לא ניסיתי? התקלתי את העץ, תקפתי בכדורי צל כלום לא עבד, עד שעלה רעיון במוחי.
במקום לתקוף את גזע העץ, עליי לתקוף את הצמרת, שיגרתי כדורי צל חלושים אל צמרת העץ, פגיעה אחת, שנייה, שלישית וענף נפל.
חיטטתי בענף באושר במטרה למצא גרגירי אורן, לרוע מזלי לא צמח שום גרגיר על הענף הזה.
הפלתי עוד ענף, ולמזלי היו עליו כמה גרגירים, אכלתי בתאבון עד שהפסקתי לשמוע את קרקורי הבטן שלי.
החלטתי שעדיף לי ללכת על צד הדרך, להיתקל בעוד מאמנים לא הייתה האפשרות המועדפת עליי.
הלכתי בצד הדרכים משהו כמו יומיים אני חושב?
כל יום גרוע יותר מהאחר, היה חם, הייתי צמא וזה היה יער שבני האנוש פלשו אליו לא היו כמעט מקורות מים באזור, עם כמה שאני מתבייש בזה אפילו גנבתי קצת מים ואוכל מפיקניק של בני אנוש.
ביום השלישי כבר הייתי בדרך מספר עשרים וחמש, התקרבי לעיר הראשונה מתוך שלוש שעליי לעבור, כבר ראיתי אותה באופק, זאת הייתה עיירה קטנה בשם רליקס.
אני משער שהיה שם פסטיגל או איזה קרקס או אולי אפילו פסטיבל על פי כמות בני האנוש שיש שם, שממש לא תאמה את כמות הבתים, זה רע איך הייתי אמור לעבור שם?
ראיתי המון פוקימונים משחקים יחדיו, זה היה יתרון זה אומר שלא אבלוט עם אני יעבור דרך העיירה.
התחלתי להתקדם בזהירות בין האנשים במסווה של משחק עם פוקימונים אחרים שבטח חשבו שאני מטורף כאשר קפצתי עליהם משום מקום וניהלתי איתם את השיחה הבאה ''בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה'' עד שאנשים הפסיקו להסתכל, גם הצבע שלי משך קהל לא קטן, זה הקשה עליי אבל הצלחתי לעבור את העיירה הראשונה בבטחה, מה שהדאיג אותי היו השתיים הבאות, שתי הערים הגדולות ביותר במחוז, ג'ובלייף, ודורון.
דורון לא הייתה רחוקה יותר מידי מרילקס, מהרגע שיצאתי משם כבר ראיתי באופק את גורדי השחקים ולמזלי הדרך לשם עברה ביער, הרבה יותר הסגנון שלי.
התחלתי ללכת, זאת הייתה דרך די ארוכה עם המון פיתולים, לא חששתי ללכת על השביל, אחרי הכל זה היה יער, אני יכול פשוט לקפוץ ולהסתתר מתי שרק אצטרך, אבל אולי הרגשתי בנוח קצת יותר מידי, ביער שלי, בבית הרחתי כל סנטימטר לפני שדרכי עליו, שלא חס וחלילה אפלוש לטריטוריה של פוקימון עצבני, נראה שבשביל בזה טיפה שחכתי וקלטתי את זה רק כאשר עמדתי במרכז הטריטוריה שלו.
הלכתי לי בנוחות בשביל שלפתע חשתי בריח חריף, הריח היה מוכר לי והתחלתי להיכנס לפאניקה, 'איך לא שמתי לב לריח?! הוא בטח קרוב, אני במרכז ולא בגבול כל כך הלך עליי!' התחילו המחשבות לקונן בראשי.
התחלתי לסגת לאט לאט, כאשר אני הולך אחורנית כך שאני משאיר את מבטי קדימה, עם הוא יבוא אברח.
לפתע נתקלתי במשהו פרוותי, גדול ופרוותי.
הסתובבתי, למרות שכבר ידעתי מה מצפה לי, אורסארינג, והוא נראה עצבני.
הוא שאג בעוצמה, אורסארינגים מהיער שלי הם אחד מהפוקימונים הכי מאיימים שיש, הבעיה היא שהם לא מוכנים לדבר, הם שואגים ושואגים שאגות אזהרה ללא כל משמעות במילים, האורסארינג הזה לא היה שונה מהם וגם לא טיפש פחות מהם.
''מה אתה עושה בשטח שלי?!'' הוא צעק ונעמד על שתי רגליו האחוריות ''אני...אני נורא מצטער אדוני... בטעות הלכתי לשטח שלך ולא שמתי לב'' מלמלתי בשקט.
''דבר חזק! או שאכין ממך איווי על מקל!'' הוא צעק ואז גיחך מהבדיחה של עצמו.
'אוי יופי.. נתקעתי עם בדרן' חשבתי לעצמי בלחץ והומור עצמי.
סרקתי את הסביבה במהירות, זה היה אמצע שביל, אז מכל הזמנים יהיה נחמד עם מאמן כלשהו יעבור כאן, אבל בשעות האלה- סביר להניח שלא.
בטוח שאין פוקימונים באזור חוץ מאולי טאדיורסה או עוד אורסארינג, ו..רגע מה זה הניצוץ שם על העץ? מעולה!
חייכתי אל האורסארינג ואמרתי הפעם מעט יותר בביטחון ''אדוני, אתה יודע אולי איפה מאגר המזון שלך נמצא?'', האורסארינג הביט בי בתימהון ''כן, כמובן ומדוע שלא אדע איווי צלוי?'' הוא שאל וגיחך שוב, גלגלתי עיניים.
''אז כדאי שתעביר את המאגר מקום, בו אני יעזור לך להוריד את המאגר מהעץ!'' ובסיום המשפט שילחתי שני כדורי צל לצמרת העץ, יש לי רק הזדמנות אחת אני מקווה שחישבתי נכון את מיקומי הענפים שמחזיקים את אספקת המזון על הצמרת, גרגר אורן אחד נפל, שניים, שלושה, מאות גרגירים בכל צבעי הקשת נפלו וכיסו את אדמת היער הקשה, ואחרון אחרון חביב, עיגול קטן עשוי מזהב, אני חב לו את חיי, לנצנוץ שלו לאור הזריחה החמימה.
''אתה תשלם על זה!'' רגש האורסארינג, 'למה הם לא באים?' חשבתי בלחץ.
הוא פער את פיו, חשבתי שבשביל לשאוג אבל לא, הייתה לו תוכנית אחרת, קרן על.
קרן העל נטענה במהירות ואורסארינג שיגר אותה לכיווני במהירות, לא היה לי זמן לברוח ונפגעתי ממלוא העוצמה של הקרן, בקושי היה לי כח לעמוד על הרגליים אבל נאחזתי במחשבה שעברתי כבר דרך כל כך ארוכה.. רק עוד קצת ואני יגיע אל רנדי.
נעמדתי על הרגליים, הייתי פצוע די קשה זאת הייתה חתיכת קרן על, תקפתי את בטנו של האורסאריג בקרן על, אני חושב שזה דגדג אותו כי הוא צחק.
'רגע עם זה מדגדג אותו למה שלא...?' עלתה פתאום מחשבה בראשי, תקפתי את בטנו של אורסארינג בעוד כעשרה כדורי צל, הוא נפל על הרצפה מתגלגל מצחוק, ראשו נחבט בעץ והוא התעלף אך הייתה לי בעיה אחת.
מאגר הכח שליף לכל פוקימון יש מאגר כח, עם משתמשים ביותר מידי ממנו לא יכולים לתקוף וחייבים לנוח, לישון, לאכול, לשתות בכדי למלא אותו מחדש, נאגר הכח הוא בעצם האנרגיה בגוף שלנו, ושלי כמעט אזל.
התחלתי לרוץ, לא אוכל להדוף את אורסארינג שוב פעם, שמעתי מעליי קולות משק כנפיים והבטתי למעלה, להקה של ספירו שבאו בעקבות ריח המזון 'אוי יופי עכשיו הם מופיעים..' חשבתי בעצבנות והמשכתי לרוץ.
רצתי קדימה בתקווה שהטריטוריה של אורסארינג לא גדולה יותר מידי, אחרי הכל זאת רק חבטה קלה והוא יתאושש במהרה.
המשכתי לרוץ עד שלא הרחתי עוד זכר לריחו של אורסארינג, לעכשיו אני בטוח, יצאתי מהטריטוריה, וחשוב מכך, הגעתי לדורון.

האם להתחיל לעשות בפרק הבא..? בסוף כל פרק

פרק טוב אבל למה עשית שהוא יעזוב את לי?

אחרי התייעצות עם שני משתמשים שלכל אחד הייתה דעה אחרת (להישאר או לברוח) והצגת טיעונים החלטתי שלתת לו לברוח יהיה חכם יותר להמשך

אה וכנראה זה יהיה סיפור בן 15 או 30 פרקים
~עדיין חושבת~

בכ"מ לא היה יפה להשאיר את לי לבד

כן תעשי כל פעם ״בפרק הבא״, ואני חושב שכדאי לך לעשות שלפעמים איווי יפגוש את לי..

הצבעה-
לעשות מידי פעם פרקי פילר או לא? (קטעים מילדותו של איווי, חלומות ועוד............)

פילר-פרק שלא תורם לעלילה

נשמע מעניין
נראה לי אני בעד.
________
מתחיל לעבוד על המ"ת הראשון שלי!!

פורסם במקור על ידי Wendy

הצבעה-
לעשות מידי פעם פרקי פילר או לא? (קטעים מילדותו של איווי, חלומות ועוד............)

פילר-פרק שלא תורם לעלילה

בעד רק בתנאי שתעשי פרק שאיווי יחזור ללי ואז לי יקבל גם את רנדי ><

בהצלחה!!!
אני יחכה לעוד הצבעות 3:
אני צריכה להתחיל לעבוד על סיקור כל מיני תחרות במ''ת עדיף שאתחיל עכשיו עם אני יתחיל עכשיו בטח אני יסיים ב7 בערב Lol


חח..עומר