ממ''ת-משחק תפקידים שבועי

**TheBloperM** · 01-15-2013, 11:33 PM

התעוררתי שכוב על שולחן , לאחי היו רובי לייזרים בידיים , "הגיע זמן לניתוח , אנחנו צריכים לנתח את החמישה כדי שנוכל להבין איך ללמוד דברים מהר כל כך ואז להשתלט על הזמן." מי שדיבר עם אחי אמר , התפתלתי על הרצפה ונפלתי על רצפת הספוג , לא עשיתי רעש , למזלי .
זחלתי לכיוון הארונות כשלפתע אחי תפס אותי בחבל שקושר אותי , "נראה לך שאתן לך לברוח?" הוא שאל אותי , "לא , נראה לי שאעלף אותך קודם." אמרתי ונתתי לו בעיטה בפנים , אחי התעלף ואני חתכתי את החבל שקושר אותי בחרב של אחי שעמדה בפינה .
הרגשתי שהחתך שבצווארי התרפא כבר , אז לקחתי את החרבות שלי ,וחיפשתי את לילי , ראיתי אותה לבסוף קשורה באחת מארונות הקבורה , חתכתי את החבלים שקושרים אותה ושנינו ברחנו מהמקום , גילינו שכל הזמן היינו בתוך האחוזה , "חייבים להזהיר את אנדר ורועי , אנחנו צריכים לצאת המהמקום הזה." לילי אמרה ורצנוו לחפש את רועי ואנדר.

**Birds** · 01-15-2013, 11:46 PM

"מלכודת" אמרתי לחמשת האנשים שהיו סביבי, מרי הכניסה אותי לפה כדי שיוכלו לתקוף חופשי באחוזה. הפעלתי את הזירה והאור התפוצץ כמו פעם קודמת, סגרתי אותה מהר כדי להקטין את הפלנטי והשתמשי באור כדי לברוח, בקושי אבל הצלחתי, רצתי לכיוון האחוזה, הכח הגדיל לי גם בצורה פאסיבית את המהירות והכח שלא הייתי בפלאנטי. שהגעתי רצתי ישר לכיוון המבוך והוא היה ריק, המשכתי לכיוון האחוזה עצמה וראיתי בקומה מתחת את לילי ניקו ורועי נאבקים בכמה אנשים, הם היו בעמדת נחיתות. 'assault from above' חשבתי וקפצתי מלמעלה, נחתתי על אחד האנשים והפעלתי את הזירה, הפיצוץ העיף את מחסן הנשק של כולם (גם שלכם חברה אתם לא יכולים להשתמש בהם) "בוא נראה אתכם" צעקתי לאנשים שנראו מפוחדים מהמעשה.

**Roronoa zoro** · 01-16-2013, 12:12 AM

למזלי התאמתי את הידיות של הגרזנים לידיים שלי ולכן הצלחתי להחזיק אותם קצת זמן, לבסוף הם עפו, כמה מטרים לידי ורצתי לאסוף אותם כשכולם עדיין היו המומים מהכניסה של אנדר. היו שם כמה עשרות אנשים נגד ארבעתנו, אחד מהם היה האיש עם החרב המורעלת 'הוא הבעיתי' חשבתי לעצמי אלה עם המזג הקר הם הכי מסוכנים' הוא יצא תוך כמה שניות מההלם והסתכל על האולם, מחפש משהו, כנראה אותי. לאחר כמה שניות המבט שלו נפל עלי והוא החל להתקדם לעברי בצעדים איטיים, עדיין מחזיק בחרב שלו, אין לי מושג איך. בינתיים כל שאר האנשים כבר יצאו מההלם והחלו לתקוף כל אחד שנמצא בטווח החרב שלהם, אבל לפתע הם היסתדרו והחלו לתקוף רק את ניקו ,אנדר ואותי. את לילי ראיתי חומקת במדרגות לקומה השנייה 'יופי' חשבתי 'משם היא תוכל להשתמש בקשת שלה יותר טוב'. רצתי לעברה, מתעלם מהאיש שתקף אותי קודם. הדבקתי אותה ונתתי לה את הקשת והחצים שהיא השאירה במבוך "תודה" היא אמרה "באמת חיפשתי את זה". בפעם הבאה שתאבי את זה לא תקבלי את זה בחזרה" צחקתי. היא עלתה לסוף המדרגות והחלה ליורות בכולם כשאני מחפה עלייה וחוסם את המדרגות לקומה השנייה.

**Alice** · 01-16-2013, 01:10 AM

ההגנה של רועי ומיקומי היו מקום מושלם לירי בחץ וקשת ''אנדר מאחורייך!'' צעקתי והוא הסתובב בקושי בזמן בכדי לשסף את יריבו.
הזמן עבר וסכינים התעופפו לכל עבר אליי אל רועי אל אנדר וכמובן שגם אל ניקו אך לבסוף הרגנו את כולם.
רועי, אנדר וניקו מיד התיישבו מותשים ארצה ידיי כאבו ממתיחת החצים ושמתי לב שלא נותרו לי עוד הרבה הרגשתי שאיני יכולה להזיז עוד את ידי שלפתע משהו עלה בראשי, מילות שיר חדש
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=ho_A0Tj0UYY[/YOUTUBE]
שרתי ללא כל שליטה ולפתע פרחים עדינים בצבע סגול לילך זוהרים צמחו לפני כל אחד מאיתנו ובמרכזם משהו שנראה כגרגר יער אדום ללא מחשבה או שליטה עצמית אכלתי את הגרגר ולפתע כל ההרגשה הרעה שהייתה לי הסתלקה כאילו זה הרגע ישנתי במשך שעות וכל פציעותיי התרפאו

**Birds** · 01-16-2013, 01:51 AM

הסברתי את זה כבר Ffs, אתם לא יכולים להשתמש בנשקים בזירה, הם עפים החוצה ואתה לא מקבל אותם עד שהיא נגמרת, זה הרעיון- עכשיו לא הקשבתם אני מבטל לכם את ההודעה
------------------------
"מה עשיתם להם" אמרתי לאנשים שמולי בעוד חברי מהתנהגים כאילו יש להם נשק ואויביים דמיוניים, מהצד זה היה נראה אפילו מצחיק. אבל נראה שהמתקפה של לילי כן עבדה בתוך הזירה כמו הרובים מהאצבע של האיש ממקודם "אשלייה, זה יכולת גם לא?" אחד מהם אמר, היה לו שיער אדום והוא היה נמוך במקצת. "ואני מנחש שאתה לא יכול להחזיק את זה עלי" אמרתי. "כן, אין לי מושג למה, אז ניטרלתי אותם" הוא ענה. "אז ניחשתי טוב". 2 אנשים התחילו לרוץ אלי, אבל אין להם מושג איך להילחם בלי נשק אז זה נגמר יחסית מהר בלי להיפגע, השלישי שבה היה כהה עור והוא פתאום זהר בירוק וגדל- הוא היה גבוה ממני בראש וקצת, "יכלות מגניבה, די נוגדת את שלי" אמרתי לו והתכוננתי לקרב, הוא רץ אלי במטרה לרסק לי את הגולגולת אבל התכופפתי והפלתי אותו על הגב בעזרת היד שלו, ניסיתי לבעוט בו בראש אבל הוא התחמק והפיל אותי על הרצפה, התגלגלתי עליו והתיישבתי ככה שיכולתי להרביץ לו בראש עם האגרופים, אחרי 2 הוא הרים אותי מהרגל והטיח אותי ברצפה, התכופפתי ונתתי לו מכה במפרק כף היד, מה שגרם לו לעזוב אותי ברגל אז השתמשתי בה כדי לבעוט לו בפרצוף עם קפיצה (כי הוא גבוה), הוא היה המום מהגובה שהגעתי אליו וזה אפשרי לי להנחית עליו סט של 6 אגרופים ו3 בעיטות לירך, הוא נפל מהבעיטות והפך חזרה לקטן, אבל יותר

**Alice** · 01-16-2013, 02:00 AM

אני לא בזירה אני בקומה השנייהp=
_____________________
''רק רגע'' אמרתי שקלטתי שמשהו לא בסדר למה נראה כי חבריי עדיין מוכים? ''אשליה!'' צעקתי לפתע שההבנה נחתה בי עם ההבנה האשליה נמוגה והצלחתי לראות את ה''עולם'' כפי שהוא באמת.
''לעולם לא חשבתי שארד לרמה כזאת אבל..'' אמרתי מעט בעצבנות וירדתי חזרה לקומה הראשונה, התחלתי לתת אגרופים לאנשים כשאני עוצת עיניים ללא כל יוון ודיוק דבר שגרם לשרשרת אירועים מפתיע: נתתי אגרוף לפמוט די גבוהה שנפל על אחד האנשים, האיש הועף לאחור ומטפחת עם סם שינה נפלה על פיו של האדם שלידו, כך חוסלו שנים

**Roronoa zoro** · 01-16-2013, 05:07 PM

תגיד איך בדיוק הצלחת להעיף את כל הנשקים שלנו? אנחנו בימי הביניים זוכר? אין לך יכולות מיוחדות או משהו.

**Birds** · 05:17 PM

פורסם במקור על ידי Roronoa zoro

תגיד איך בדיוק הצלחת להעיף את כל הנשקים שלנו? אנחנו בימי הביניים זוכר? אין לך יכולות מיוחדות או משהו.

אתה לא קראת את התגובות שלנו או שאתה סתם עצבני? ואתה בכלל יודע היסטוריה, ימי הביניים זה לא מאה ה17

**Alice** · 01-17-2013, 09:02 PM

צנחתי ארצה אשר ניצחנו סוף סוף כולם הובסו.
אנדר שיחרר את הזירה וכולנו נשמנו לרווחה, פצועים אבל חיים לפתע מילים חדשות עלו בראשי, שוב בשפה שלא הכרתי וכמו ממקודם ידעתי את פירושן מיד
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=ho_A0Tj0UYY[/YOUTUBE]
הרגשתי שאני מודעת לעצמי אבל לא שולטת בגופי כל מילה ששרתי כאילו נצרבה במוחי, שמתי לב שלאט לאט פרחים פרחו לפניי לפני אנדר רועי וניקו, ראיתי את מבטם המופתע וגם אני היייתי מופתעת אך לא יכולתי להראות זאת, אם כל מילה שנצרבה בראשי ובקעה מגרוני הפרחים גדלו.
משסיימתי לשיר ושוב רצוני הגופני חזר אליי שמתי לב שהפרחים הם פרחים מדהימים ביופיים זוהרים בצבע סגול לילך המפיץ אור ובמרכז כל פרח גרגר סגול קטן.
ללא היסוס לקחתי את הגרגר ולפתע הרגשתי הקלה מידיית-כל הכאב כאילו התנדף ממני ואט אט הרגשתי את פצעיי מחלימים

**TheBloperM** · 01-18-2013, 02:45 PM

"מה לעזאזל?" אמרתי , לפתע התחלתי לשיר שיר , שהבנתי רק חלק מימנו .
[YOUTUBE]https://www.youtube.com/watch?v=vtRlo5LGao0[/YOUTUBE]
לפתע ללבוש שלי נוספו שתי כיסים , בכיס הימני היו שוריקנים (תמונה בספויילר).

ספוילר

ובכיס השמאלי היו קונאים (תמונה בספויילר).

ספוילר

"אפשר?" שאלתי את לילי , "כן." היא אמרה , לקחתי את אחד הגרגירים , היה לגרגיר טעם מר , וככה גם לכולם חוץ מלילי , "כנראה שרק לך זה עוזר." אמרתי , נתתי לכולם שוריקן וקונאי והוא נעלם להם בידיים , "אז כנראה שלכל אחד מאיתנו , כשהוא ישיר את השיר שלו הוא יקבל משהו שרק הוא יכול להשתמש בו .
לפתע ללילי נוסף כיס בלבוש שלה וכל הגרגירים שהיו בפרחים נוספו ללבוש שלה .
"טוב , אז כנראה כל אחד יקבל משהו לפי הסגנון שלו , לילי נפצעת הרבה , אז היא מקבלת מרפאים , אני נלחם עם כלי נינג'ה אז קיבלתי כלי נינג'ה , בואו נראה מה אנדר ורועי יקבלו." אמרתי בסקרנות , ולפתע אחד קם , זרקתי עליו שוריקן , בול ללב , "והוא ירד." אמרתי ולקחתי את שוריקן ולאחר מכן את החרבות שלי .

**Birds** · 01-18-2013, 03:07 PM

"הייתי מנסה מהגרגירים אבל אני לא יכול pelenty, אסור לי להחזיק כלום." אמרתי ללילי בעוד כולם אוכלים מהגרגירים עם הטעם המר ומפסיקים 'luckey me' חשבתי בעוד חיפשתי מישו חי, שמצאתי אחד ניקו זרק עליו שורקאן והרג אותו "פעם הבאה תחכה קצת בסדר?" אמרתי לו "אני רוצה לתחקר מישו", לאחר חיפוש קצר מצאנו שכולם מתו. "או קיי הנה מה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו הולכים מפה ללונדון, שם נמצא אחד האנשים שתקף אותי ונלך אליהם במקום שהם ימשיכו לתקוף אותנו בסדר?"

**Alice** · 01-18-2013, 03:54 PM

''לונדון.. מעניין איך היא נראת בתקופה הזאת האמת היא שאני חיה בלונדון'' אמרתי בחיוך למשמע עיר הולדתי.
''באמת?'' התפלאו כולם ''כן'' אמרתי בחיוך.
''איך נגיע ללונדון?w' שאלתי ''נתפוס כרכרה'' השיב אנדר וכולנו יצאנו מבית האחוזה לא עבר זמן רב וקול פרסות נשמע מרכבה רתומה לזוג סוסים מנוקדים הופיע ''עצור!'' קרא רועי וכולנו עלינו ''לאן?'' שאל הנהג ''לונדון'' עניתי הנהג הנהן והמרבה יצאה לדרך

**Roronoa zoro** · 01-18-2013, 07:09 PM

"כמה זמן יקח לנו להגיע לשם?" שאלתי את הנהג והוא ענה "בערך חצי יום, אבל בגלל שעכשיו כבר כמעט ערב נחנה בצד הדרך ונמשיך לנסוע מחר" הוא הוסיף. המשכנו לנסוע וכשהתחיל להחשיך הנהג עצר והקמנו מחנה קטן לשהית לילה. "תגיד אנדר" אשאל "איך נודע לך שהם מגיעים מלונדון?"

**Alice** · 01-18-2013, 07:57 PM

שמעתי את אנדר ורועי מתלחששים מהצד רועי נראה חשדן.
אני יוצאת להסתובב קצת מילמלתי בעייפות לא יכולתי להרדם שבועות של סיורי לילה במבוך הרגילו אותי להליכות ממקום למקום שהרדימו אותי.
''אוקיי'' השבתי מעט מנומנמת.
התחלתי ללכת באזור העצירה שלנו ולפתע מצאתי שיח ורדים לבנים, עצב עמוק עלה בגרוני-זהו הפרח האהוב על אמי המאמצת.
עם הדמעות והעצב שבגרוני עלו פתאום מילים
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=er8HhaD_mvk&feature=related[/YOUTUBE]

לא הייתי רחוקה מהמחנה כך שהייתי בטווח שמיעה מכל החבורה, עם כל מילה ששרתי נראה היה שהפרחים הלבנים הופכים ליפים יותר ויותר, עם כל מילה הזיכרונות הכי שמחים שלי אם יקירי ליבי עלו בראשי-הלידה של אחותי הקטנה, המשחקים עם אמי, הריבים והוויכוחים שנעשו מתוך אהבה ואז הגי הפזמון ''השיר הזה שיר חסר שם..'' וחמימות מילאה את גופי, הזיכרונות הטובים שהיו צרובים בראשי המשיכו להופיע אחד אחד.
הייתי בטווח שמיעה וראייה מהמחנה, ראיתי שהשיר משפיע גם על השאר סוג של מן נחת ומתיקות עמדה על פני כולם-חיוכים.

**Birds** · 01-18-2013, 09:06 PM

"אני כבר חוזר, אני הולך לחשוב קצת ולחזור עם רעיונות" אמרתי והתחלתי ללכת. התיישבתי במקום במרחק של 30 מטר מהמחנה, 'או קיי, אם אני יודע על האיש הזה ממרי שהכניסה אותי למלכודת אז זה גם מלכודת, זה לא טוב אבל אני לא אזכיר את זה לאף אחד, עכשיו יכול להיות שהיא סתם ניסתה סתם רק להרחיק אותי ואין לה מושג ממש מי זה אבל זה לא משנה, לא נשיג כלום גם אם נהיה בגישה של להישאר אז נשמור את זה גם. עכשיו רעיון, אני מסוגל להילחם בכל מי שמחזיק נשק כרגע ואני מנחש שאני הכי חזק, לכולם פה יש יכולת חוץ מרועי- כלומר שאפשר לגלות את כולם פה חוץ מאת רועי, צריך להגיד להם את זה, ובנוסף אני לא יכול לשלוח את לילי למשימות שקטות כי היא צריכה לשיר בשביל כל דבר, נקווה שגם אני לא למרות שאם כן אז זה יכול להיות ממש יעיל. אבל זה לא הנקודה אני סוטה פה, כרגע אנחנו צריכים להגיע ללונדון ולהשיג מידע על האיש עם הארבע ידיים, בנוסף צריך לצייר תמונות, שיהיה' חשבתי וחזרתי למחנה. "אוקיי!" אמרתי "אנחנו כמעט כולנו גלויים לגמרי בגלל היכולות, הזירה שלי, הפרחים של לילי והשוריקאנים של ניקו, כלומר רועי אתה היחידי שאנחנו יכולים לשלוח לבד בלי שיגלו אותך מייד, הבעיה זה מה שאתה עושה שמה שאתה לבד. לונדון כנראה תהיה עמוסה וצריך למצוא את האיש מהר, לכן נמצא שנגיע צייר שיוכל לתת לנו ציור כמה שיותר מדוייק לאיש שאנחנו מחפשים, ואם אתם רואים פורטל תברחו ממנו, נישן ונשמור במשמרות, אני אקח ראשון, אחרי לילי ורועי כי אין לו יכולת, ואז ניקו".

נושא: ממ''ת-משחק תפקידים שבועי

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות