ספרייט יותר נוח לי בעין. זה יושב לי יותר טוב על העמוד הראשי.
אני הולך עקב ליפני אגודל בשקט בלי תנועות חדות ומסתתר מאחורי העץ הקרוב 'עכשיו רק צריך להתבונן ולחכות לרגע המתאים' אחשוב ואמניך את קצב הנשימות שלישנת 2013, מחוז קנטו, העיר פאלט.
כשאתה פוקח את עיניך אתה יודע שזה היום שאליו חיכית. אתה פותח את חלון חדרך ומשב רוח של לפנות בוקר מכה באפך. אתה מציץ בשעון ומגלה לאכזבתך כי השעה היא רק ארבע לפנות בוקר. חמש שעות בינך לבין המפגש שאליו חיכית כבר שנים.
כן, היום אתה אמור לקבל את הפוקימון ההתחלתי שלך מפרופסור אוק. המעמד מכובד בהחלט, אפילו אש קטצ'אם יכבד את המעמד בנוכחותו. כבר ידועה לך מטרתך בחיים ואתה ממש לא מעוניין לבזבז אפילו לא רגע. אתה מחליט להתלבש ולצאת לסיבוב קטן ולעבור ליד המעבדה של פרופסור אוק.
אתה מזנק מהחדר ובקלילות יורד במדרגות ועוזב את הבית.
הרחובות הריקים והדממה נראים בעיניך ככמעט לא טבעיים. איך יתכן וכולם ישנים כשבעוד שעות ספורות הדבר הכי מרגש בחיים שלך עומד להתחיל?!
אתה מדמיין את הפוקימון שלך עומד לצידך בקרבות. מקווה בכל הכוח שאכן הפוקימון שאתה רוצה יהיה נגיש. אתה מגיע למעבדה ורואה את הבמה המכובדת שבה יכריזו ככל הנראה את הטקס המקובל לקבלת הפוקימונים.
לפתע נשמע רעש מוזר מהחדר האחורי במעבדה! אתה ניגש לשם במהירות כשאתה מבחין בפרופסור אוק בכבודו ובעצמו לבוש בפיג'מה שלו עומד מיוזע כנגד אדם לבוש שחורים האוחז אקדח בידו שככל הנראה לא הבחין בך. כנראה שמסע חייך מתחיל מעט יותר מוקדם ממה שציפית. השאלה היא, האם כך ציפית שהוא יראה?
כמו תמיד. עמיטריד.
התחלה:
שנת 2013, מחוז קנטו, העיר פאלט.
כשאתה פוקח את עיניך אתה יודע שזה היום שאליו חיכית. אתה פותח את חלון חדרך ומשב רוח של לפנות בוקר מכה באפך. אתה מציץ בשעון ומגלה לאכזבתך כי השעה היא רק ארבע לפנות בוקר. חמש שעות בינך לבין המפגש שאליו חיכית כבר שנים.
כן, היום אתה אמור לקבל את הפוקימון ההתחלתי שלך מפרופסור אוק. המעמד מכובד בהחלט, אפילו אש קטצ'אם יכבד את המעמד בנוכחותו. כבר ידועה לך מטרתך בחיים ואתה ממש לא מעוניין לבזבז אפילו לא רגע. אתה מחליט להתלבש ולצאת לסיבוב קטן ולעבור ליד המעבדה של פרופסור אוק.
אתה מזנק מהחדר ובקלילות יורד במדרגות ועוזב את הבית.
הרחובות הריקים והדממה נראים בעיניך ככמעט לא טבעיים. איך יתכן וכולם ישנים כשבעוד שעות ספורות הדבר הכי מרגש בחיים שלך עומד להתחיל?!
אתה מדמיין את הפוקימון שלך עומד לצידך בקרבות. מקווה בכל הכוח שאכן הפוקימון שאתה רוצה יהיה נגיש. אתה מגיע למעבדה ורואה את הבמה המכובדת שבה יכריזו ככל הנראה את הטקס המקובל לקבלת הפוקימונים.
לפתע נשמע רעש מוזר מהחדר האחורי במעבדה! אתה ניגש לשם במהירות כשאתה מבחין בפרופסור אוק בכבודו ובעצמו לבוש בפיג'מה שלו עומד מיוזע כנגד אדם לבוש שחורים האוחז אקדח בידו שככל הנראה לא הבחין בך. כנראה שמסע חייך מתחיל מעט יותר מוקדם ממה שציפית. השאלה היא, האם כך ציפית שהוא יראה?
אני אלך בהתרגשות לכיוון המעבדה של הפרופסור בעודי מרגישה את דפיקות ליבי מאיצות-הפעם הראשונה שבה עשיתי בחירה בחיי. האם זהו החופש?. לפתע, כאשר אגיע למעבדה אשמע רחש מוזר מחדרה האחורי. אחליט להתקדם לכיוון החדר שלפתע אבחין בפרופסור ובמצבו. 'טוב.. ציפיתי שהמסע הזה יתחיל ברוח קצת יותר טובה' אחשוב במוחי.
אני אתגנב בשקט מאחוריי האיש ואקפוץ עליו במטרה להעיף את האקדח מידו, במידה וזה פעל ארוץ לכיוון הפוקדור הראשון שאראה ואוציא ממנו את הפוקימון שבו. במידה וזה לא יצליח אנסה בכל זאת לרוץ לכיוון פוקדור שאראה בתקווה שהאיש לא יירה בי או בפרופסור
מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013
הפוקימונים האהובים עליי:
ספוילר
גם לי יהיה כיף לשחק במשחק בעוד שהוא ימשיך רחוק,ויש לי עצה בשבילך,אל תצרף המון שחקנים מקסימום אבעה כי יותר זה יכול מאוד להעיק בשלבים מתקדמים ועדיף להשקיע כמה שיותר.
אני עם הפלאפון אז לא עשיתי את כל המחיקות.
אחפש מיד אבן ואתחיל לרוץ לכיוון הבן אדם,אכוון במהירות את האבן לראשו ומיד אתנפל עליו,כנער שמתאמן בפיתוח הגוף אנסה לרתק אותו בכל כוחי כאילו חיי תלויים בזה וארחיק ממנו את האקדח ככל שאןכל.
אנדי ~
אתה מנסה לשמור על פרופיל נמוך. אתה צועד בצעדים קטנים אל מאחורי העץ שמולך כדי לנסות ולהקשיב לשיחה שלהם. כל מה שאתה קולט זה שהאדם לבוש השחורים מחפש משהו אבוד מלפני שנים רבות.
"אין שום סיכוי שאני אעזור לך!" צרח פרופ' אוק לפתע, מה שגרם לך להירתע ולפסוע צעד אחד לא שקול לאחור. הצעד הזה עלה לך ביוקר משום שניפצת זרד ארור. האקדח כוון לעבר העץ "מי שם?" צרח לבוש השחורים.
אליס ~
המחשבה היחידה שנותרה בראשך הינה חופש. זאת ההזדמנות שלך לעשות סופסוף משהו מועיל שיגרום לכולם להיות גאים בך!
זינוק מהיר מנטרל את לבוש השחורים מנשקו. הוא לא היה נראה שמח בגלל זה ונראה כי הוא דלק אחריך. את ממהרת לחדר פנימי יותר ואת מגלה למזלך ארון מלא פוקדורים שונים. את נוטלת פוקדור אחד מבלי לחשוב פעמיים וזורקת אותו לעבר הזר. הפוקדור נפתח ואור לבן בוהק כמעט וסינוור אותך. לכשהתמוגג נגלה לעיניך פוקימון
לבוש השחורים לא התבלבל ומיד שלח לאויר פוקדור אף הוא, כשהוא נפקח התגלה פוקימון:
ריח רפש מטונף היכה בנחירייך.
דילן ~
גופך כולו התמלא בזעם והחלטת לנקוט בפעולה אמיצה. נקטלת אבן וזינקת לעבר לבוש השחורים אם כי הוא כבר הבחין בך וחמק ומיומנות. דבר שכן הצלחת להשיג הוא שמהבהלה הוא פורק מנשקו. פרופ' אוק לא ביזבז זמן ומיהר לקחת את האקדח ולכוונו לעבר הזר.
באופן מפתיע הזר שלף פוקדור ושלח לאוויר פוקימון.
כשפרופ' אוק ניסה לירות בזר הפוקימון התמתח וספג את הכדור. לא נראה כי נשארו כדורים באקדח.
"הזדרז, ילד!" צרח אוק "רוץ למזווה והשג פוקימון! ישר ושמאלה!!"
אתה כמבן מבלי לחשוב מזדרז לעבר המזווה כשהזר בעקבותך, אתה מוצא ארון רחב ידיים עמוס פוקדורים. אתה שולף פוקדור רנדומלי ושולח אותו לאוויר, הבזק אור לבן חושף פוקימון שלא ראית מימיך:
אנדי ~
לאחר שהבהרת את עמדתך הזר מביט בך מספר שניות בהלם מוחלט. הוא פוצח בצחוק מזלזל ומתחיל להתפקע מצחוק! בשביל פרופ' אוק זה היה מספיק. הוא החטיף לזר אגרוף רב עוצמה שגרם לו לאבד הכרה ופירק אותו מנשקו.
"זה היה אולי הרעיון המטומטם ביותר שראיתי, אבל אני מוכרח להודות שהצלת את חיי. מה שמך? ספר לי על עצמך מעט!"
התחלה:
שנת 2013, מחוז קנטו, העיר פאלט.
כשאתה פוקח את עיניך אתה יודע שזה היום שאליו חיכית. אתה פותח את חלון חדרך ומשב רוח של לפנות בוקר מכה באפך. אתה מציץ בשעון ומגלה לאכזבתך כי השעה היא רק ארבע לפנות בוקר. חמש שעות בינך לבין המפגש שאליו חיכית כבר שנים.
כן, היום אתה אמור לקבל את הפוקימון ההתחלתי שלך מפרופסור אוק. המעמד מכובד בהחלט, אפילו אש קטצ'אם יכבד את המעמד בנוכחותו. כבר ידועה לך מטרתך בחיים ואתה ממש לא מעוניין לבזבז אפילו לא רגע. אתה מחליט להתלבש ולצאת לסיבוב קטן ולעבור ליד המעבדה של פרופסור אוק.
אתה מזנק מהחדר ובקלילות יורד במדרגות ועוזב את הבית.
הרחובות הריקים והדממה נראים בעיניך ככמעט לא טבעיים. איך יתכן וכולם ישנים כשבעוד שעות ספורות הדבר הכי מרגש בחיים שלך עומד להתחיל?!
אתה מדמיין את הפוקימון שלך עומד לצידך בקרבות. מקווה בכל הכוח שאכן הפוקימון שאתה רוצה יהיה נגיש. אתה מגיע למעבדה ורואה את הבמה המכובדת שבה יכריזו ככל הנראה את הטקס המקובל לקבלת הפוקימונים.
לפתע נשמע רעש מוזר מהחדר האחורי במעבדה! אתה ניגש לשם במהירות כשאתה מבחין בפרופסור אוק בכבודו ובעצמו לבוש בפיג'מה שלו עומד מיוזע כנגד אדם לבוש שחורים האוחז אקדח בידו שככל הנראה לא הבחין בך. כנראה שמסע חייך מתחיל מעט יותר מוקדם ממה שציפית. השאלה היא, האם כך ציפית שהוא יראה?
[/COLOR][/QUOTE]
'זה הוא.'אני חושב לעצמי בכעס , 'הוא ישלם על זה.' אני רץ לכיוונו ומפיל אותו , במהירות אני לוקח לו את האקדח ומסובב לו את היד , "אתה תשלם עכשיו על מה שעשית לאבי." אני אומר בכעס , זורק את האקדח אחורה , אני מרים את האיש וכשאני מאחוריו אני מחזיק לו את הידיים ושם את הרגל על גבו , לאחר מכן אני מתחיל למשוך את הרגל שלי ואת הידיים שלו עד שאני שובר לו את היד .
אם הוא יתחמק ממשהו אחד (שיכנראה יהרוס את הכל) , אני לוקח פוקדור וזורק אותו.
רון ~
אתה מנסה לקפוץ על הזר בגבורה. אך אתה נותן לכעס וליצר הנקמה להשתלט בך ולא לחשוב בהגיון, הוא התחמק בזריזות והחטיף לך אגרוף רב עוצמה הישר אל אפך. אתה שמעת אותו נשבר!
כשזרם דם חם נפלט מאפך אתה מהומם ומאבד שליטה, הוא תופס אותך בכל הכוח ודוחף אותך לחדר אחר מבלי משים וחוזר לעבר פרופ' אוק. אתה מתפתל מכאבים אך עם זאת מבחין בארון עמוס פוקדורים. אתה ממהר לקחת אחד ולזרוק אותו קדימה. אור כסוף נפלט ופוקימון עצום נגלך לעיניך!
אנדי ~
"שלום אנדי!" חייך פרופ' אוק כאילו כלום לא קרה עד כה. "מדובר בדבר שטותי, לא משהו שאתה צריך להטריד את עצמך. הוא כנראה רצה לגנוב כסף או משהו. אז מה מעשיך במעבדה בשעה כה מוקדמת?" אמר כשהשמש כבר עמדה במרכז ואנשים החלו להתקבץ לקראת הטקס הגדול.
"וואו, וינאזור , תהרוס את הקיר הזה!!" אני צועק לוינאזור , לאחר שוינאזור שובר את הקיר אני שואל את הפרופ' מה המתקפות של וינאזור ולאחר שהוא אומר לי מה המתקפות של וינאזור אני מאתגר את האיש לקרב , "אתה לא תפגע הפעם באף אחד!!" אני צועק , "לא אתן לך להרוג את פרופסור אוק כמו שהרגת את אבי!!" אני צועק , "אז בוא נגמור את זה!"
אנדי ~
"אני לא יודע למה הוא הגיע, אני מניח שזה בגלל כסף, או שאולי הוא רצה לגנוב את ספר המתכונים שלי לנודלס!" הוסיף אוק בבדיחותא. "אנדי אתה באת לקבל פוקימון ראשון? הטקס הזה לכבודך! בוא ותתפוס מקום אנחנו עומדים להתחיל!"
אתה מבין שאין עם מי לדבר. הוא לא הולך להוסיף מילה בנושא. אתה תופס מקום בטקס. מאמני פוקימונים רבים תפסו את מקומם נרגשים בדיוק כמוך ואוק נעמד לדבר. הוא נשא נאום בו הוא הודה לך שעזרת לו לעצור פורץ. הוא גם מכבד אותך לגשת ראשון למכשיר אדום גדול ומשוכלל.
אתה נתבקשת להושיט את כף ידך קדימה והמכשיר החל לדבר.
"אנדי ווקר. נעים להכיר! אנא נטול את הפוקדע שלך ואת שאר הציוד מהפתח מצד שמאל." אתה עושה כדבר המכשיר ולפתע ממעל מגיח פוקדור נוסף. פוקדור, שאתה כבר יודע מה חובה בתוכו. פוקימון.
הטקס המשיך אך לך זה כבר לא היה משנה. לא ממש הקשבת למה שקרה בהמשך. החלטת לצאת למסע שלך בזה הרגע. אתה מביט במפה שלך, לאן תרצה ללכת?
רון ~
"וינזאור!" קראת בהתפעלות. אתה שואל את אוק למתקפותיו ואוק מונה אותם בפניך. אבקת שינה, עלי טער, הצלפה וקרן סולרית.
לבוש השחורים ממהר להוציא את הפוקימון שלו, מעט בחשש.
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)