נושא: Pokemon The Stream of Time 2

בפרק 4 בעונה הראשונה, קריס ודני עוברים בדלת הזמן ומגיעים לספינת פיראטים, שם הם מוצאים את השלדר של דני. לקפטן של הספינה יש ילדה קטנה שקוראים לה יולי, ילדה מסכנה. קריס התאהבה בה ולקראת סוף העונה היא מבקשת מלאנס לחזור לשם, והוא קובע איתה בלילה בלי שאף אחד ידע. רק עכשיו בעונה הזאת מגלים מה באמת קרה שם, שקריס חטפה את התינוקת וגרמה להורים שלה לאמץ אותה, ואז רואים שההסטוריה משתנה וכל מה שקרה אחרי היה בעצם שלקריס ומת' יש עוד אחות, שזאת יולי, אותה יולנדה :]

פרק פשוט אדיר,כמו תמיד!
אהבתי איך ששילבת רת יולי-יולנדה...
זה אומר שהיא תצטרף אליהם והם יהיו שישה?
ומתי כבר תשלב את שני המסכנים האלה באלמיה ישר לחברים שלהם.
ודרך אגב,חזרתי בי מהרעיון שוויולטה תתגלה כוויולט..זה יהיה יותר מידי אכזרי לטרי..

אהבתי מאד!!!

אל תדאגו, אני יכול רק להבטיח לכם שהרבה דברים יתחברו לכם בפרק הבא שיפורסם! יולי תהיה דמות יותר בולטת עכשיו, השאלה אם היא תהיה דמות ראשית כחלק מהשישייה? את זה עוד תראו!
תודה לכם :]

ואנחנו ממשיכים!!!



"היא בודקת מהאוויר!" אמר קלין. הוא, טרי, דני וקייט התחבאו בתוך שיח בסמוך למבנה החברה.
הערב החל לרדת על מחוז אלמיה.
וונדי, רכובה על סטראפטור, טסה בתעופה מעל הבניין, מנסה להגיע לראש המגדל.
"תעדכני אותנו..." אמרה קייט לוונדי דרך מצלמת הסטילר.
"הנה, אני כבר שם!" ענתה לה וונדי.

"לא!!" צעקה וונדי. מגן גדול הופיע מסביב לגג המגדל. בתוכו עוד שתי בועות מגן נוספות, האחד כחול, האחד אדום והשלישי צהוב.
סטראפטור ניסה לבלום את עצמו, אך היה זה מאוחר. הוא פגע במגן, התחשמל ונרתע אחורנית.
סטראפטור נכנס לפניקה.
"הירגע חבר!!" ניסתה להרגיע אותו וונדי, "הכל בשליטה!"
"אתם בסדר שם?" שאלה קייט את וונדי דרך הסטילר.
"כן, כן!" אמרה וונדי, "מסתמן שיש שם מגן כי הם לא רוצים שיגיעו למשהו חשוב שהם שומרים עליו, אולי הקריסטל הצהוב, או שזה בכלל הקריסטל האפל..."
"או שניהם..." אמר קלין.
"טוב, קייט אני מיד מגיעה אלייך! קלין, דני, טרי, אתם תחדרו לבניין ותנסו להרוס את המגנים מבפנים, נהיה אתכם בקשר דרך הסטילר!" אמרה סוון וניתקה את השיחה. הם ראו אותה מתחילה לצלול עם סטראפטור לכיוונם.
"בואו..." אמר קלין. טרי ודני יצאו בעקבותיו עם מאנצ'לאקס והתקדמו לעבר הכניסה למבנה. דלת כפולה וחשמלית נפתחה כשהם הגיעו. הם נכנסו ללובי הבניין, לובי מפואר, מואר על ידי נברשות קריסטל, קירות בצבע קרם, שטיח סגול נפרש מהכניסה עד לשולחן הקבלה בו ישבה פקידה חייכנית. הרצפה היתה עשויה קרמיקה מבריקה. עציצים פוזרו בפינות הלובי.
"ברוכים הבאים לבניין חברת אלטרו!" קידמה את פניהם בברכה המזכירה, "מצטער לאכזב אתכם אבל אנחנו סגורים הערב, נהנתם באירוע הפתיחה המחודשת?"
"כן... מאוד..." ענה קלין.
"יש לנו שאלה!" שאל טרי. הפקידה הבחינה במדי הריינג'ר של קלין, היא לחצה על כפתור מצוקה נסתר מתחת לשולחן העבודה שלה.
"כן יקירי..."
"מה יש במגדל למעלה?"
"אה, כן, שם נמצא מקור האנרגיה החדש שלנו, אבל המידע חסוי!" היא אמרה.
"איפה בלייק הול?" שאל קלין.
"נשיא החברה? מסתובב בקומות העליונות!" היא אמרה.
"איפה צוות דים סאן?" הוא שאל.
"סליחה?" היא שאלה.
"לא משנה, תודה!" חייך טרי. הוא פנה בלי שום בושה אל המעלית וזימן אותה אליהם.
"סליחה חמוד, אתם לא רשאים לעלות!" היא אמרה.
"בסדר, לילה טוב!" אמר קלין ונכנס, טרי ודני אחריו.
"היי!!!" הם שמעו אותה צועקת כשדלת המעלית נסגרה.
"קומה עשירית לגג..." אמר קלין ולחץ.
המעלית החלה לנוע מעלה, מטפסת לקומות העליונות. היא נעצרה בקומה התשיעית.
"היי מה זה??" נבהל דני. האור במעלית נכבה.
גג תא המעלית נפתח לרווחה. אור חדר לבפנים. שני אנשי דים סאן הגיחו מהתקרה.
"פולשים!" צרח אחד מהם.
"מאנצ'לאקס, מטרונום!" פקד קלין. מתקפת המטרונום של מאנצ'לאקס הפכה למתקפת מערבולת. המערבולת שטפה את שני האנשים החוצה במהירות.
קלין ניסה ללחוץ על הכפתורים, אך המעלית היתה תקועה.
השלושה טיפסו החוצה אל גג המעלית ונכנסו לקומה העשירית.
הם שמעו צעדים מתקרבים אליהם.
"בואו..." לחש קלין. הוא, מאנצ'לאקס, טרי ודני נכנסו לדלת שהיתה קרובה בקומה החשוכה חלקית. הם מצאו עצמם בחדר השירותים.
"לאן הם הלכו?" שאל איש דים סאן בחוץ.
"אני בטוח שהם עלו למעלה..." אמר אחד אחר. הם שמעו את האנשים רצים מעלה.
הארבעה יצאו מהשירותים לקומה ריקה. היו שם כמה דלתות ומדרגות מעלה.
"אם אנחנו עולים עכשיו למעלה, סביר להניח שנתקל בהם!" אמר דני.
"אתם מפחדים?" שאל קלין.
"נתקלנו כבר בדברים הרבה יותר מפחידים מאלה..." צחק טרי, "אתה לא יודע מה זה לעצבן את קריס על הבוקר..."
דני צחק, קלין היה מבולבל.
"עזוב קריס, הוא לא ישב בצינוק במנזר ישן תחת השפעה על חושית של קירליה ושל אישה פמיניסטית פסיכופטית..." צחק דני.
"על מה אתם מדברים?" שאל קלין, מוביל אותם בגרם מדרגות למעלה אל הגג של הבניין.
הם הגיעו אל הגג המרובע של הבניין. המגדל ניצב עליו, הדלת אליו סגורה. חמישה אנשי דים סאן עמדו שם.
"היי, הנה הם!" צעק אחד מהם.
"נו ו...?" שאל קלין.
"אנחנו נעצור אתכם!" אמר אחד מהם. הם שלפו חמישה מינימארויים.
"שכחו מזה, גלייגר, קקנייה, הרסו את המינימארויים!" קרא טרי ושחרר החוצה את פוקימון הקקטוס ופוקימון העקרב המעופף. גלייגר ירה מחטי רעל לעבר שלושה מהמכשירים ופוצץ אותם, קקנייה ירה שני כדורי אנרגיה והרס את השניים האחרים.
"גאלייד, היפנוזה, וולפיקס, קרן בלבול!" פקד דני.
חמשת אנשי הדים סאן נותרו רדומים ומבולבלים. טרי, דני וקלין לבשו את מדי הדים סאן שלהם.
"איכס, מכוער!" העיד דני על עצמו, לבוש מדים שחורים צמודים.
"מה זה משנה, נוכל להסתובב חופשי בינתיים..." אמר טרי. השלושה נכנסו בדלת הכפולה למגדל. המבנה היה גלילי, מדרגות מעוקלות הובילו מהחלק התחתון עד הסוף. חיבורי חשמל רבים עברו ברצפה. היה שם שלושה חדרים עגולים במבנה משולש בתוך החדר. היו שלושה סוגי חיבורי חשמל, אדומים, כחולים וצהובים, כל אחד מהם נכנס דרך הרצפה לחדר אחר.
"נראה לי שזה מה שמפעיל את המגנים..." אמר קלין.
"אז בואו נתפצל כדי לנטרל אותם כמה שיותר מהר..." אמר קלין.
"כן, סגור!" אמר דני, פונה לאחת הדלתות.
"אני פה..." אמר קלין ופנה לדלת שהחוטים הכחולים פנו אליה.
טרי התקדם לעבר הדלת עם החוטים הצהובים. הדלת נפתחה, איש דים סאן יצא ממנה. "היט!!! ריינג'רים!!!" הוא צעק. היט הגיח החוצה מהחדר.
"שלום לכם..." הוא צחק. לוואנה ואייס הגיחו גם הם מהדלתות.
"הגעתם עד לכאן, אבל הפעם..." אמר אייס.
"הפעם זה באמת נגמר, הפעם לא ניתן לכם לעבור אותנו!" אמרה לוואנה, זזה מדרכה ומפנה דרך לפוקימון כלב גדול, פרוותו כתומה עם פסים שחורים.
"ארקניין!" אמרה לוואנה.
"הצורה המפותחת של גראוליט'" אמר טרי בפחד. היט ואייס פינו דרכם לשני פוקימונים נוספים, מדלתו של אייס הגיח פוקימון אריה ים גדול, כחול עם שני ניבים ארוכים היוצאים מפיו ורעמה לבנה גדולה מכסה את ראשו, הצורה המפותחת של ספיל וסיליו, הפוקימון וולריין.
"וואוו, ומי זה?" תהה דני כשראה איך הפוקימון החדש של היט יוצא מהחדר, פוקימון מסוג אבן ואדמה, דמוי קרנף הולך על שתי רגליים. צבע גופו הקשיח אפור ומראשו מזדקרת קרן מחודדת.
"ריידון!" צחק היט.
"צאי פרוסלאס! קקנייה!" קרא טרי.
"מאנצ'לאקס, מתקפת גלגול!"
"צא וולפיקס!"
מאנצ'לאקס החל להתגלגל לעבר וולריין. הוא היה מהיר יותר.
"ניב קרח!" צעק אייס. מאנצ'לאקס נלכד בין ניביו הקפואות של וולריין.
"פרוסלאס..." לחש טרי, "תשמידי את המינימארויים..." קולו נהיה גבוה יותר "קקנייה, כדור אנרגיה!"
"וולפיקס, קרן בלבול!" פקד דני.
פרוסלאס התנדפה במקומה. הכתר הצהוב על ראשו של קקנייה זהר באור ירוק, הוא יצר כדור אנרגיה ירוק והטיל אותו לעבר ריידון.
וולפיקס יצר שישה כדורי אור צהובים ושלח אותם לעבר ארקניין.
ארקניין השתמש במתקפת במהירות אקסטרים, הוא החל לרוץ במהירות בחדר, מתחמק מקרן הבלבול. הוא התנגש בוולפיקס והטיל אותו על הקרקע. ריידון השתמש בקרן קידוח. הקרן שעל ראשו חדרה את הכדור ופוצצה אותו, מעיפה את ריידון מעט אחורנית מהפיצוץ.
ווריין תקף במשאבת הידרו. מאנצ'לאקס בתגובה השתמש במטרונום. הוא קרץ, לבבות ורודים נוצרים מהקריצה ועפים לעברו של וולריין. מאנצ'לאקס נפגע ממשאבת ההידרו, הוא הועף אל קיר החדר ונפגע קשות. הלבבות פגעו בארקיין, אך מתקפת המשיכה לא עבדה מכיוון שהשניים היו זכרים.
ריידון החל לרוץ לעבר קקנייה על מנת להדוף אותו עם מתקפת קצה כפול. ריידון היה כבד ואיטי.
"קשר דשא!" פעל טרי במהירות. עיניו של קקנייה זהרו בירוק, עלה של דשא ירוק פרץ מהרצפה ונכרך סביב רגלו של ריידון והקרנף המהלך נפל וגרם לרעד.
וולפיקס רשף מפיו סחרור של אש, במערבולת. ארקניין ירה כנגדו פיצוץ אש. ארקניין גבר על וולפיקס, והשועל הקטן נפגע.
"מאנצ'לאקס, מתקפת כוח!" פקד קלין. זרועותיו של מאנצ'לאקס זהרו בכתום, הוא אחז בוולריין ובדרך פלא הרים את פוקימון אריה הים, כבד המשקל והטיל אותו באוויר.
"מכת גוף!" צעק אייס. וולריין קפץ מזרועותיו של מאנצ'לאקס ואז נחת עליו בחוזקה. מאנצ'לאקס היה שבור מעוצמתו של וולריין.
"קקנייה, כדור אנרגיה!" פקד טרי. ריידון שכבר קם על רגליו זרק לעברו סלע עגול שיצר באותו הרגע. קקנייה נפגע מעט. בלי לחכות הוא ירה כדור אנרגיה שהתפוצץ על ריידון. ריידון התנשף. עיניו האדומות שבו לצבען המקורי. הוא החל לשאוג, ואז עזב את החדר דרך היציאה.
"מה הולך פה?" תהה היט.
וולריין עמד על גופו השמנמן של מאנצ'לאקס. ניביו הפכו שוב קפואות והוא ניסה לנעוץ אותן בו. משהו עצר אותו, הוא התפקס, עיניו חזרו לצבען המקוריות. הוא החל לזחול לאט לאט עם גופו הכבד לעבר היציאה מהמבנה.
"מה זה?? וולריין חזור!!!" צעק אייס.
"התוכנה מתקדמת לשלב שני!!" כרזה שוב האישה כמו קודם לכן, הבניין החל לרעוד.
"ארקניין, גלגל להבה!!!" צחקה לוואנה.
ארקניין החל להתגלגל במקום, עטוף בלהבות צורמות. הוא התנגש בקקנייה, במאנצ'לאקס, ואז לבסוף, הוא עצר לפני וולפיקס.
"מה???" נבהלה לוואנה. עיניו חזרו לצבען המקוריות. הוא רשף אש לעבר לוואנה וברח.
"פרוסלאס!! כל הכבוד!!!" צעק טרי וצחק. קלין ודני נראו מבולבלים. פרוסלאס הופיעה לפני הדלת האדומה וקרצה. טרי רץ אליה, והם נכנסו לחדר האדום.
החדר היה מעוצב כמו שאר החדרים במגדל. הוא היה ריק, רק שבמרכזו ניצב שולחן מתכת עגול ובמרכזו כדור זכוכית אדום ובתוכו זורמים זרמי חשמל.
"נפצי אותו פרוסלאס!" פקד טרי.
עיניה בהקו בצבע סגול, היא הושיטה ידיה, כוונה אותם לעבר השולחן ורוח פרצים סגלגלה נשבה במהירות לעבר הכדור, משבשת את כוחו ומנפצת אותו לרסיסים.
טרי צהל, הוא ופרוסלאס יצאו מהחדר. הם הבחינו בשלישיית הרשע של דים סאן יושבים, קשורים בעזרת מתקפת הקשר דשא של קקנייה.
"כל הכדור קקני!" צחק טרי. קלין יצא מהחדר הכחול.
"ניפצתי את הכדור, אני מקווה שהמגן בחוץ נהרס" הוא אמר.
"כן, הצלחתם ריינג'רים..." מחא אייס כפיים.
"אבל זה לא נגמר בזה..." הוסיפה לוואנה.
"תשתיק אותם..." אמר טרי לקקנייה. עלי דשא נוספים בקעו מרצפת החדר, קושרים את פיהם של השלושה.
היט צחק, הוא לא הפסיק לצחוק גם בהתאם למצבו.

"הם הצליחו!" שמחה וונדי, רכובה על סטראפטור, כשהיא מרחפת מסביב למגדל בסמוך לקייט ובויזל שריחפו על סטראפטור משלהם.
"מדהימים!" הוסיפה קייט, כשבדיוק השכבה האחרונה הצהובה של המגן מסביב למגדל נמוגה.

"מה אתה צוחק?" שאל דני את היט, כשהוא ווולפיקס יצאו מהחדר הצהוב לאחר שהשמידו את הכדור הצהוב.
הוא ניגש לעברו והסיר את הדשא מפיו.
"הרסתם את המגן, אבל מאוחר מדי..." הוא אמר, הבניין רעד.
"מכין את התוכנה לעלות לשלב השלישי והסופי, בעוד כעשרים אחוזים" אמרה האישה בכריזה.
"התוכנית הגדולה שלנו הצליחה, המגדל החדש של חברת אלטרו שמפעיל את התוכנה כבר כמעט בשלב השלישי, כל הפוקימונים של מחוז אלמיה יהיו בשליטתינו..."
"בסדר, שתוק!" סימן טרי לפרוסלאס. היא נשבה על השלושה מתקפת רוח מבשרת רעות. השלושה רצו מעלה, משיבים את קקנייה, פרוסלאס ווולפיקס לכדורים שלהם. הם טיפסו במדרגות המעוקלות, והגיעו לקומה נוספת. הקומה היתה זה לאחרות, אבל מחשבים ומסכים הוצבו שם בכל מקום.
"טוב, בואו נמשיך..." הוביל אותם קלין. הם טיפסו שוב לקומה העליונה יותר.
"האמממ..." נשמעה חניקה של אישה. בפינת החדר, צמוד למחשבים ולחדר פנימי כמו בקומה הראשונה, שכבה אישה עם מדי דים סאן שחורים. לא היה לה כובע כמו לאחרים, ושיערה הבלונדיני גלש על הקיר. פיה היה חתום עם דבק וגם עיניה שכוסו בסרט שחור.
"זאת ויולט!" קרא טרי.
"התכוונת ויולטה..." פסל אותו דני.
טרי רץ אליה, בסמוך אליה ניצב שולחן כמו זה שהכיל את הכדורים שהפעילו את המגן מסביב לבניין, אך הפעם היה מונח בו הקריסטל הצהוב של מקדש היפודון, שצורתו חצי סהר, הקריסטל השלישי מתוך שלושת דמעות הנסיכים.
"היי!!!" קרא קלין בהתלהבות. טרי הסיר את הסרט והדבק מעיניה ופיה של ויולטה.
"טרי, אני לא מאמינה שבאת להציל אותי! אני נזכרתי בהכל! הם חטפו אותי!!" אמרה ויולט.
"ויולט, ידעתי שזאת את, לא האמנתי שאת באמת רעה!" אמר טרי, נרגש, הוא בא להסיר את החבלים שכרכו את גופה.
"תודה לכם חברים..." היא אמרה.
"טרי עזוב אותה!" צעק דני.
"מה יש לך מטומטם?" צעקה ויולט.
"זאת לא ויולט!" צעק דני על טרי. קלין היה המום. עשרים אנשי דים סאן החלו להגיע מהמדרגות המובילות מעלה והמדרגות המובילות מטה. ויולט צחקה צחוק מרושע.
"חתיכת טיפש!" צחקה ויולטה המרשעת.
"כלבה!!!" סינן טרי, עליו היא הצליחה לעבוד.
עשרה מאנשי הדים סאן הניחו מכשירי מינימארו על הרצפה והפעילו אותם, כשהם מקיפים את טרי, דני וקלין.
"זאת פעם אחרונה שאתם מסבכים אותנו בגלל בחורה בלונדינית..." אמר קלין.
עשרה פוקימוני עכביש החלו לרדת דרך המדרגות של הקומה העליונה. הם היו קטנים, גופם ירוק ועליו סמיילי שחור עצוב. עיניהם עגולות ושחורות וקרן קטנה לבנה מזדקרת מראשם.
"עשרה ספינראק..." סינן קלין.
"תפסו אותם!" צעקה ויולטה. הספינראק החלו לתקוף ביריית חוט. הם טוו קור לבן סמיך ודביק דרך פיהם והחלו לירות אותם לעבר הילדים.
"גלגול משולש עם אגרוף אש!" צעק קלין.
מאנצ'לאקס הניף את ידו שהחלה לבעור. הוא התקפל לכדור והתגלגל במהירות בחדר, שורף את קורי העכביש.
"איכס..." נגעל דני. מאנצ'לאקס חבט בשלושה ספינראק והחליש אותם עם יתרון הסוג של מתקפת האש.
"צא סטילר!" הוא קרא, משחרר את הסביבון.
"עצרו אותו, נשיכת חרק!" צעק אחד מהם. ניביו של ספינראק אחד הפכו ירוקות והוא ניתר, מנסה לנשוך את הסטילר, אך הוא נתפס מהסביבון. המינימארו שלו התפוצץ.
"מטרונום מאנצ'לאקס!" פקד קלין. מאנצ'לאקס נופף באצבעותיו. הוא יצר מתקפת רוח כסופה שנשבה בכל החדר ושיבשה את את המיניארויים.
"מאנצ'לאקס גלגול!" פקד קלין. מאנצ'לאקס החל להתגלגל בכל החדר ולהעיף את הספינראק לכל עבר. קלין שלח את את הסביבון שלו והחל להשתלט על שאר הספינראק. המינימארו התפוצצו.
"אני שונאת אתכם!" התעצבנה ויולטה.
"שיט..." אמר דני בציניות. הוא שנא את הויולט המתחזית.
"איכשהו נראה אותה כל פעם ולא נהיה סגורים על זה, אם היא הויולט האמיתית..." אמר טרי מעט בעצב, "קקנייה, צא! קשר דשא!"
פוקימון הקקטוס הגיח מהכדור שלו. עיניו זהרו באור ירוק ועלי דשא חזקים פרצו מהאדמה וקשרו את האנשים שניסו לברוח.
"זרוע מחט!" פקד טרי.
זרועו נהיית ירוקה וקוצים בקעו ממנה. הוא הטיח את אגרופו במתקן הזכוכית. היא נסדקה.
"אגרוף אש!" פקד קלין על מאנצ'לאקס.
הזכוכית נשברה. קלין רץ לעבר השולחן וחטף את הקריסטל הצהוב.
"נבלות!" סינן אחד מאנשי הדים סאן, מנסה להאבק בדשא.
"להית..." צחק דני. השלושה החלו לעלות שוב מעלה במדרגות.
"אני מרגיש שזה הסוף..." אמר קלין. בקומה החדשה היו מספר של ג'יגמארויים שחורים מסביב לבוק קטן. הבור היה מלא בחומר שחור, גזי ומסתורי. הבניין רעד.
עמד שם מדען.
"יש לכם מזל ריינג'רים שאין לי פוקימונים כדי להזיז אתכם מפה..." אמר המדען. השלושה בליווי קקנייה ומאנצ'לאקס המשיכו לעלות במדרגות. אוויר קר חדר אל ריאותיהם. הם הגיעו אל גג המגדל החשוף. רוח קרירה נשבה והשמיים היו שחורים.
"מה זה??" שאל טרי. הם ראו זאת, שלושה אנשי דים סאן הסתובבו על הגג הגדול. קריסטל ענקי בצבע סגול כמו הקריסטלים בפסגות כרומה ניצב בקצה המגדל, על מתקן מיוחד שחובר למכונה ענקית. מסביב, ניצבו אנטנות שכוונו לכל כיוון במחוז אלמיה.
מלפני הקריסטל, מול מכונה עם מחשב עמד אדם גבוה, שיערו שחור אסוף בקוקו, חליפתו שחורה ומתחתיה חולצה סגולה. הוא הרכיב משקפיים שחורות.
"בלייק הול..." אמרו טרי ודני בפחד.
"ידעתי! אז נשיא חברת אלטרו המפורסם והמוערץ במחוז אלמיה..." אמר קלין.
"הוא גם מנהיגה של צוות דים סאן!" השלים בלייק.
"נבל... ניצלת את מה שסבך ואביך בנו והפכת את מטרות החברה למרושעות!" כעס קלין.
"אני לא רואה את המטרות שלי מרושעות, אני רק יכול לראות עכשיו שבזכות התוכנית הגדולה שלי, הקריסטל האפל משמש לי כמקור אנרגיה לשלוט על כל פוקימון במחוז אלמיה! המגדל החדש שנבנה על גג בניין חברת אלטרו הוא בעצם ג'יגמארו אחד ענקי שמופעל על ידי הקריסטל, הנה תראו..." הסביר בלייק וניגש לעמדת מחשב שניצבה לידו.
"בעוד מספר דקות, לאחר שקראתי לו, יגיע לכאן פוקימון חזק ועוצמתי שזימנתי במיוחד ממקדש היפודון שבמדבר הארובה!" אמר בלייק בגאווה.



השמיים ברחבי אלמיה נהיו כהים. גלי אנרגיה שפרצה מהתוכנה של המכונה העוצמתית, הג'יגמארו הענקי שמופעל בעזרת הקריסטל האפל גרמו לשליטה בכל פוקימון פרא שלא נתון תחת שליטת סטילר וריינג'ר. ביער ווין, למשל, שהיה שרוף ואפל, הסתובבו מספר פוקימון ניצן ירוקים, באדו, לצידם של פוקימון הזר, רוזליה, שגופם הזעיר ירוק ושני ורדים, אחד כחול ואחד אדום פורץ מתוך כל יד של הפוקימון. עיניהם היו אדומות, זועמות. הם הסתובבו על יד הנהר בו שחה בלסטויז, פוקימון צב הים, גם הוא זועם ונטול תחת שליטת הג'יגמארו.

"חייבים לעצור את המכונה!" אמר קלין, לאחר שהכריזה הכריזה על שלב שלישי וסופי של התוכנה. בלייק צחק.
"גם אם הבסתם את שלישיית הרשע, השגתם את הקריסטל הצהוב חזרה, שברתם את המגנים, הבסתם קבוצה של נתיניי לצוות דים סאן, כבר מאוחר מדי! התוכנה הושלמה, אלמיה בשליטתי, ועכשיו הינכם מוזמנים לקבל את דאסקנויר המאיים!" אמר בלייק וצחק צחוק מרושע. אל המגדל ריחף פוקימון רוח גדול, דמוי אדם, שצבע גופו אפור ועל בטנו פנים בנוסף לפרצוף המפחיד שעל ראשו, שם היתה עין אחת אדומה ואנטנה עגולה צהובה פרצה מראשו. היה לו מן צווארון אפור וזרועותיו גדולות וארוכות.
"דאסקנויר הוא פוקימון דמות ציקלופ, הוא הצורה המפותחת של דאסקאל ודאסקלופס..." הסביר דני. משהו היה לו מוכר בדאסקנויר.
"הוא באמת מפחיד..." פחד טרי. קקנייה התחבא מאחוריו בפחד.
"מספיק לפחד קקנייה..." אמר לו טרי, "סופת חול!"
קקנייה נעמד בביישנות מלפני טרי. זוהר צבעוני עבר בגופו והוא נדף מתוכו סופה של חול לעבר דאסקנויר. דאסקנויר ניסה להתחמק, ללא הועיל. הוא נפגע מהמתקפה והיא הותירה לו נזק קל.
"צא סטילר!" קרא קלין ושחרר את הסביבון מהמכשיר שעל זרועו. הסביבון ניסה להשלים סיבוב מסביב לדאסקנויר, אך זה העיף אותו אל הרצפה עם מתקפת כדור צל. הוא ירה כדורי צל נוספים אל החבורה.
"כדור אנרגיה!"
"אגרוף אש מאנצ'לאקס!"
"צא וולפיקס!" שחרר טרי את פוקימון השועל, "סחרור אש!"
מאנצ'לאקס השיב כדורי צל באוויר כמו בומרנג עם אגרוף צל. קקנייה ירה כדורי אנרגיה כנגד כדורי הצל, ואילו וולפיקס פוצץ עם עם הלהבות שלו.
קלין שלח את הסטילר והשלים ארבעה סיבובים מסביב לדאסקנויר, אך זה לא הספיק.
"זרוע מחט!" פקד טרי. אגרופו של קקנייה בלט בזוהר הירוק והקוצים שהזדקרו ממנו. הוא ניתר וניסה להטיח את האגרוף בדאסקנויר, אך זה העיף אותו עם אגרוף צל, כאשר אגרופו זהר בסגול וניתק מגופו.
קקנייה נפל על הקרקע עם נזק רב.
"השרשה!" פקד טרי. שורשים בקעו מגופו וחיברו אותו לרצפה. הוא החל להתרפא, אך לא יכל לנוע ממקומו.
"מאנצ'לאקס מטרונום!" פקד קלין. מתקפתו של מאנצ'לאקס פעלה, הוא החל לירות מפיו מטחים של יריית זרעים. דאסקנויר נפגע מהמתקפה, אך היא לא הותירה לו נזק.
"מטרונום מאנצ'לאקס!" פקד קלין. רגלו של מאנצ'לאקס זהרה באור כתמתם, הוא ניתר לגובה וניסה לתקוף את דאסקנויר עם בעיטת גובה, אך נפל ונפצע בשל חיסרון סוג הלוחם כנגד פוקימון רוח.
"נסה שוב!"
מאנצ'לאקס ניסה שוב מטרונום, הוא פער את פיו והחל לירות פעימת אופל. דאסקנויר נפצע קשה ונפל על הרצפה. קלין שלח את הסטילר שלו והחל לסובב אותו מסביב לדאסקנויר.
בלייק עמד שם וצחק ללא הפסק.
"מה אתה צוחק?" שאל קלין. דאסקנויר נתפס. אחיזת הקריסטל האפל השתחררה ממנו והוא ברח משם. שנייה לאחר מכן הם הבחינו כי עינו הפכה שוב אדומה, מה שהעיד על השליטה בו.
"הם יהיו בשליטתי תמיד..." צחק בלייק, וחוץ מזה, "שהנשק הסודי שלי חיכה לכם..." אמר בלייק בצחוק מטורף. קומה למטה, בין המינימארויים השחורים והצללים שהקיפו אותם, החל להווצר פוקימון אפל. הוא היה נראה כמו בנאדם, או שד. גופו שחור, עיניו תכולות. צווארו אדום, וראשו הארוך השחור כוסה במעין "כובע ארוך" בצבע לבן. הפוקימון האגדי והאפל דארקאי החל לרחף וטיפס מעלה אל הגג.
"אין לכם סיכוי מול דארקאי!" צחק בלייק.
הוא לחץ על כפתור במכונה העוצמתית.
"אל תעשה את זה בוס!" צעק אחד מאנשי הדים שהיו שם. בלייק התעלם ממנו.
"מעבר לשלב השלישי של המכונה, יש לה שלב סופע, השלב האפל!" אמר בלייק.
"אתה בעצמך אמרת שאין אפשרות לדעת מה יקרה איתה!" צעק איש הדים סאן. הבניין רעד בעוצמה. הקריסטל האפל בהק באור סגול שחרחר. דארקאי היה תחת שליטת הג'יגמארו העוצמתי.
"עזוב אותך, הוא שיכור מהכוח, אני פרשתי, אתם איתי?" אמרה אחת מנשות הדים סאן. הם הנהנו לה וברחו משם.
"שלא נדע..." התלונן קלין. הוא לא חיכה וזימן את הסטילר שלו, שולח את הסביבון לעבר דארקאי. דארקאי לא הגיב, הסטילר הקיף אותו מספר סיבובים, אך לא קרה כלום. בלייק צחק את צחוקו הקר.
"הסטילר לא עובד כבר על המכונה העוצמתית הא?"
"חכה בלייק, זה עוד לא נגמר!" אמר קלין.
דארקאי ריחף מעל רצפת הגג. הוא יצר חור שחור ברצפה, והרחיב אותו, כך שבלייק החל לשקוע בו.
"לא!!! לא אותי מטומטם!!!" צרח בלייק. הוא החל לשקוע בתוך מתקפת הריק האפל של דארקאי.
"לאא!!!!" הוא צרח, בעוד החור נאטם.
"הוא עוצמתי..." נדהם טרי.
"לפחות נפטרנו מבלייק..."
"וולפיקס, סחרור אש!"
"קקנייה, כדור אנרגיה!"
"מאנצ'לאקס תקוף!"
דארקאי פיזר בעזרת כוחו האפל את מערבולת האש באוויר. כדור האנרגיה פגע בו ולא הותיר לו נזק כלל. מאנצ'לאקס התגלגל לעברו עם מתקפת גלגול. דארקאי תפס אותו והפיל אותו על הקרקע.
"לעזאזל!" התעצבן קלין. דארקאי התקדם לעבר השלושה. קלין עמד במקומו, אך בניגוד אליו, טרי ודני נרתעו אחורנית מהפחד.
דארקאי יצר שוב ריק שחור מפחיד על הרצפה. קלין ניסה לברוח, אך החור גדל והחל לשאוב אותו. הוא צעק, כשהוא מתחיל לשקוע לאט כמו בחול טובעני.
באופן אולי מקרי, הגיע מהשמיים פוקימון ציפור, סטראפטור. קייט ובויזל רכבו עליו. סטראפטור תפס בעזרת רגליו בקלין ומשך אותו החוצה.
"קלין!" נבהלה קייט. דארקאי סגר את הריק האפל.
"קייט, את לא מבינה כמה אני חייב לך עכשיו..." חיבק אותו קלין.
"שטויות, אני גם חייבת לך!" צחקה קייט, "עכשיו צריך לטפל בבחור! וכל הכבוד לכם על ששברתם את המגנים!"
"הנה, קחי..." אמר לה קלין ומסר לה את הקריסטל הצהוב.
"וואו!!! תודה קלין!" היא חייכה וקפצה שוב על סטראפטור.
"עכשיו חברים, חייבים להתמודד מולו!" אמר קלין.
"אין שום בעיה, צא גלייגר, צאי פרוסלאס!"
פוקימונית הרוח ופוקימון העקרב המעופף הגיחו מתוך הכדורים שלהם.
"וויפינבל, גלאייד!" הוסיף דני ושחרר את פוקימון הצמח הטורף ופוקימון הרגש הלוחם והעל חושי, דמוי האדם.
"מאנצ'לאקס!"
"בויזל!" קראו קייט וקלין, "תקפו את דארקאי!"
מאנצ'לאקס תקף במטרונום, הוא החל לירות מגופו קוצים לעבר דארקאי, במתקפת תותח קוצים. בויזל שלח אקדח מים, בליווי של פעימת אופל, כדור אנרגיה, קרן קרח, סחרור אש, מתקפת חומצה ועלים קסומים.
שלל המתקפות פגעו בדארקאי ודחפו אותו.
"שוב דבר לא עזר!" נבהל דני.
"לוקסריי מתקפת רעם!"
"סטראפטור, מתקפת רוח!"
נשמעו קולות מהשמיים. סוון וונדי הגיעו, מרחפים על סטראפטורים. לצידו של סוון ישב השותף שלו לוקסריי. סטראפטור יצר סופת רוח חזקה ולוקסריי זימן מהשמיים ברק. שתי המתקפות פגעו בדארקאי וגרמו לו נזק מועט, אך סוף סוף הזיקו.
"חזק הבחור..." אמרה קייט.
"צריך לנטרל את הקריסטל האפל!" צעקה וונדי ושלפה את הקריסטל האדום. דארקאי יצר פעימת אופל וכיוון אותה לעבר סוון.
"לוקסריי, ניצוץ!" פקד סוון. לוקסריי התעטף מעטה חשמלי, הוא קפץ ישירות אל המתקפה והתפוצץ. הוא נפל כמעט מעולף על רצפת הגג.
"הו לא!" נבהל סוון ושלף את הקריסטל הכחול.
שלושת הקריסטלים החלו לזהור.
"קלין, לך על זה!" צעקה וונדי. קלין שלף את הסטילר שלו. אנרגיה משלושת הקריסטלים נוצרה באוויר ונכנסה לסביבון.
"זה אמור לעזור לך! בואו חברות!" אמר סוון. הסטילר של קלין בהק. קייט, וונדי וסוון, ריחפו מסביב לקריסטל האפל כששלושת דמעות הנסיכים עליהם, מנסים להחליש את כוח הקריסטל. הקריסטל האפל השתגע. הם הקיפו אותו בתעופה.
"פוקימון מסוג אופל! צא במאבק צמוד גאלייד!" פקד דני. גאלייד קפץ באוויר כשגפיו זוהרות באדום. הוא החל לתקוף, לבעוט ולהתאגרף עם דארקאי. דארקאי נחלש.
"צא סטילר!" פקד קלין ושחרר את הסביבון המשודרג שלו. הוא החל לבצע סיבובים מסביב לדארקאי. דארקאי יצר פעימת אופל וירה אותה לעבר גאלייד. זה נפל על הקרקע מעולף.
"לא!!" קרא דני.
"פרוסלאס, גלייגר, קרן קרח, סיבוב פרסה!" פקד טרי. גלייגר התעטף באור ירוק, הוא טס לכיוון דארקאי, מתנגש בו חזיתית ואז חוזר לכדור שלו בטיסה. פרוסלאס ירתה לעברו של דארקאי קרן קרח. הוא הסיט אותו ופגע בקקנייה, מעלף אותו. הסטילר המשיך להסתובב סביב דארקאי, כשקלין שולט בו. דארקאי טען אנרגיה שחורה אפלה וירה אותה לכל עבר.
הסטילר נפל וניזוק.
קלין מיהר להרים אותו וירה אותו שוב.
"וויפינבל, צא במתקפת חומצה! וולפיקס, קרן בלבול!" פקד דני.
וולפיקס ירה שישה כדורי אור, דארקאי פוצץ אותם בפעימת אופל. בלי שהוא הבחין, וויפינבל נתלה עליו עם הגפן שלו ואז תקף אותו חזיתית עם חומצה סגולה רגילה. הסטילר המשיך להקיף אותו.
"כל הכבוד וופינבל!" שמח טרי.
"מאנצ'לאקס, אגרוף אש משולב בגלגול..." פקד קלין. מאנצ'לאקס החל להתגלגל במהירות כשהוא מניף אגרוף בוער. דארקאי בעט אותו על הקרקע. בעזרת אנרגית הקריסטלים, הסטילר של קלין הצליח להשפיע על דארקאי.
הקריסטל האפל החל לשנות את צבעו, מסגול כהה ללבן עם נגיעה תכולה וחיוורת.
"נטרלנו את הקריסטל!" צעק סוון לקלין.
"מספיק עם זה דארקאי! מהיום אלמיה תהיה מקום בטוח!" קרא קלין.
"תקפו אותו!" צעקו כולם.
גאלייד ירה מתקפת עלים קסומים. דארקאי נדחק לאחור. גלייגר תקף אותו עם עוקצי רעל. בויזל ירה לעברו אקדח מים.
הסטילר המשודרג פגע בו ואז הקיף אותו מספר פעמים. דארקאי נתפס סופית. עיניו האדומות הפכו שוב כחולות. כוחו נחלש עקב הפיכתו של הקריסטל האפל וקריסטל הזוהר.
"עשית זאת קלין..." אמרה קייט. היא סוון ווונדי נחתו על רצפת הגג.
דארקאי רק הביט בהם מבין עיניו התכולות.
"כל הכבוד!" טפחו טרי ודני על גבו.
דארקאי עשה משהו מוזר, הוא שיגר את בלייק הול חזרה, ואז התעופף משם.
"זה אור? איפה אני?" שאל בלייק. משקפיו נפלו על הרצפה.
"חברת אלטרו..." אמר בלייק והופתע לראות את הסובבים אותו
אדם נמוך ומבוגר הגיע אל הגג.
"האסטינג!" קראה וונדי בשמחה.
"ברכות ואיחולים לכם חברים!" שמח הפרופסור כשראה את האור הבוהק שהופץ מהקריסטל. את השמש שוב זורחת באור בוהק.
"בוקר טוב בלייק..." אמר האסטינגס. מארפ היה מאחוריו ועזר לו להגיע לקומה האחרונה של המגדל.
"בוקר טוב פרופסור!" ענה לו בלייק.
"אני מבין שהתעוררת מחלום בלהות, אבל לא של חצי שעה, אלא של שנים, שנים על גבי שנים..." אמר האסטינג והוציא מכיסו את היומן של ברייטון.
"זה שלך, מזכרת מאביך! הצלחנו לשקם את היומן! הרשה לי לתמצת מה שקרה שם..."
בלייק הופתע, הוא לא ענה.
"אביך שדאג לאלמיה, מצא מקור אנרגיה חדש... בחפירות בפסגות כרומה הוא מצא את הקריסטל. כוחות אפלים מהקריסטל, הלא הוא דארקאי, שומר הקריסטל האפל בעצמו, יצר אפלה במוחו וליבו של אביך, מה שגרם לו בטקס ליד הקריסטל לשנות את שמו שלך, בנו היחיד מוויט לבלייק..."
"נכון, שמי האמיתי בלייק..." הסכים בלייק.
"כל זה קרה למרות התנגדות אימך! הוא רצה שאתה תהיה הנשיא החדש של החברה. הקירבה לקריסטל ולדארקאי גרמה גם לך לשקוע בסיוט מתמשך שהביא אותך הלום, לנקודה הזאת על גג המגדל החדש..." אמר האסטינג. פוקימונים בכל המחוז השתחררו משליטתם וחזרו לעצמם.
"אני יודע, אני מוכן לשלם על פשעיי למרות שהם לא נעשו במודע..." אמר בלייק.
"שוטרים נמצאים כבר בבניין ואוזקים את חבריי הצוות שהקמת, כולל את שלושת חבריך, אייס, לוואנה והיט..."
בלייק לא ענה. שוטרים החלו לפרוץ אל הגג ולאזוק אותו.
"העיקר שהשלום חזר לכאן!" חייך האסטינג.
"תודה לכם טרי ודני, בזכותכם הצלחנו בהכל, בזכות הסיוע שלכם! עכשיו נוכל לעזור לכם לחזור הביתה!" הודתה להם וונדי. סוון, קלין, קייט והאסטינג הודו גם הם.
"רגע, איפה דמעות הנסיכים?" שאל האסטינג. קייט הצביעה על הקריסטל. שלושת הקריסטלים הקטנים, הכחול, האדום והצהוב ריחפו מסביב לקריסטל הזוהר, מפיצים אור.
"מדהים..." אמרה קייט.
"כן, השילוב של שלושת הקריסטלים עם הקריסטל האפל!" הסכימה וונדי.
"כן, אבל התכוונתי לזה!!!" אמרה קייט וגרמה לכולם להביט לאחור. החבורה הסתובבה. הם הבחינו בפוקימון שניצב מולם, מרחף באוויר, גופו זהיר, בתוך בטנו עין ירוקה פתוחה לרווחה. הוא היה לבן, אך ראשו היה בצורת כוכב, צהוב, מפיץ אור זורח כמו כוכב אמיתי.
"אהההההההההה!!!!!!!!!" צרח דני.
טרי לא ידע מה לעשות עם עצמו באותו רגע.
"ג'יראצ'יייייי!!!!!! ידעתי שזה אתה!!!!!!!!" צרח טרי. ג'יראצ'י צחקק, הוא קרץ להם.
שער בוהק ועגול הופיע מתחתיו. חמישה דמויות עברו דרכו, גבר עם שיער שחור ירקרק, אישה עם שיער חום מבריק, נערה בלונדינית עם עיניים בהירות ושני פוקימונים קטנים, מרחפים, האחד ורוד, נראה כמו עובר והשני דמוי פיה בצבע ירוק. עיניהם היו תכולות, גדולות ועמוקות.
"אני לא מאמין!!! באמת שלא!!!" אמר דני בהלם טוטאלי. קלין וחבורתו נראו מבולבלים.
"אין מאושרת ממני לראות שאתם בריאים ושלמים!" אמרה קאסי.
טרי לא בזבז שנייה וקפץ על חברתו ויולט וחיבק אותה חזק.
"אני כל כך שמחה לראות שאתם בריאים ושלמים... שניכם..." אמרה ויולט, דמעות של אושר זלגו מעיניה. דני קפץ על שניהם בחיבוק משולש.
"מי אלה?" שאלה קייט את קלין. הוא חייך ואז אמר, "זו ויולט, החברה הכי טובה של טרי ודני..."
טרי חיבק גם את דרו ואת קאסי ולא בזבז אף שנייה וחיבק בחיוך מוחץ גם את מיו וסלבי וגם את ג'יראצ'י.
"אני ידעתי ג'יראצ'י, היתה לי תחושה שזה בגלל המשאלה שביקשתי ממך..." אמר טרי.
"כבר הבנו הכל, הנחנו שלא סתם ג'יראצ'י עוד נשאר איתנו ולא עזב, כי המשאלה האחרונה באותו ערב עוד לא הוגשמה, אבל כשניסינו להחזיר אתכם וג'יראצ'י אמר שאתם אלה שצריכים, אממ, לחזור ממקום בטוח, הבנו שיש פה משהו מוזר שתלוי בכם!" הסביר דרו.
"אמרתי לך דני, היינו צריכים להחזיר את אלמיה להיות מקום בטוח!" אמר טרי.
"אלמיה?" שאלה קאסי.
"כן, אתם בטח מהוון, שמענו עליה מטרי ודני ולא הבנו מה הם רוצים, אבל העיקר שבאתם להשיב אותם..." חייכה וונדי.
"אנחנו נספר לכם הכל בבית!" אמר דני. הוא ניגש לסלבי.
"טרי, דני, לחמתם בעוז, הוכחתם שאתם יכולים לשרוד רחוק מהבית, גרמתם לשני פוקימונים שלכם להתפתח בצורה קצת לא טבעית!" אמר ג'יראצ'י. גאלייד ופרוסלאס נופפו להם בין כל הפוקימונים של החבורה.
"והכי חשוב שלמדתם סוף סוף להסתדר!" צחקה קאסי. ויולט צחקה וחיבקה את שניהם שוב.
"היה לי העונג לשרת אתכם, קאסי, אבל זמני לחזור לתרדמת..." אמר ג'יראצ'י.
"גיראצ'י תודה לך על הכל!" הודו קאסי ודרו.
"אני כבר אשיב אתכם לביתכם ואעזוב..." אמר ג'יראצ'י.
"היי קלין, לפני שנעזוב, יש משהו שרצינו לעשות בשבילך! אתה תראה את זה... בעוד כמה דקות" אמר קלין. סלבי חייך. טרי ודני נפרדו מהאנשים שליווי אותם בימים האחרונים ודאגו להם, כמו שהם סייעו להם. הם התכוננו לעזוב, בלי לשכוח לבקש שימסרו ד"ש לאירמה, ריטמי ולינדה.
הרוחות על הגג של חברת אלטרו עוד היכו בפניהם ברגע אחד, וברגע השני הם כבר לא היו שם.

קלין, קייט, וונדי, סוון, מארפ ופרופסור האסטינג מצאו עצמם ביער ווין השרוף.
"מה??" תהה קלין. סלבי ריחף בין העצים. הוא זהר באור ירוק. האדמה השרופה החרוכה החלה להפוך ירוקה, מצמיחה דשא. העצים הגדולים השרופים הפכו שוב ירוקים וחיים. פוקימוני הניצן, באדו, טיילו שוב בכיף בסמוך לרוזליה, צורתם המפותחת, שורדיהם האדומים פרחו באופן מדהים בזכות כוחו של סלבי. היער חזר לעצמו והיה בשיא פריחתו. פרחים צהובים צמחו מבין השיחים הירוקים. הבאטרפרי, פוקימוני הפרפר התעופפו חזרה ביער, בין הפרחים, לאחר שברחו משם בזמן השריפה. ואילו באגם הסמוך, פוקימוני הראשן, פוליוואג, שהיו תת ההתפתחות של פוליווירל, שחו בסמוך לסרסקיט, עכבישי במים שדילגו ורקדו. שני בלסטויז, שאחד מהם כיבה את השריפה, ירה אקדחי מים לשמיים מתוך תותחיו. ההתנגשות עם קרני השמש החמה גרמו להווצרות קשת מדהימה של צבעים. סלבי נעלם משם.
השלום חזר לאלמיה.

פוקימונים שהופיעו בפרק:

ספויילר לפרק הבא:



פוקימון שור גדול החל לנהום בחוזקה ובהתרגשות. טרי לא הספיק להבין מה קורה, ואיך זה שהשור לא קופץ על דני בליקוקים. הטאורוס שלו, קפץ עליו וליקק את פניו.
"טאורוס!!! חבר יקר!" התרגש טרי. סוולו, פוקימון ציפור הסנונית שלו הגיע גם הוא בתעופה, לצידו של האלקטבאז שלו. סוולו נחת על ראשו וטרי חיבק את אלקטבאז.
"היי אני מכיר את המקום הזה, איפה הקרוסלת פוקימונים?!?" שאל דני.
"פינינו אותה, היא נמצאת במחסן" אמרה קאסי. הם יצאו דרך וילון נוסף ומצאו עצמם בסלון המוכר והגדול.
"וואו איזה מוזר..."
"אז מה, יוצאים למסע מחודש בהוון?" שאל טרי.
"כן! דיברנו על זה שכשתחזרו נעשה את זה, אנחנו צריכים לחזור לפטלבורג!" אמרה קריס.
"אני בעד..." הסכים טרי, "אבל הכל בסדר? אני מת לדעת כבר מה קרה..."
"בואו נחזור לסלון ונדבר על זה, גם על מה שקרה לכם..." אמרה קריס.
"טאורוס, רעידת אדמה!" פקד טרי בשמחה. טאורוס בטש באדמה. הוא יצר זעזוע שגרם לסדק קל. סלוופוק נפל על ארבעת רגליו, כמעט גמור.
"סלוופוק!" צעקה ויולט, "למה זה לא עובד?"
"להביור טאורוס!"

הוא נשאר שם באוויר כזה, זה גם מצוין :]
ותודה רבה

אחרי שסיימנו את חמשת הפרקים של אלמיה, אני רוצה להכריז שחמשת הפרקים האלה היו רק הקדמה (הם כן נכללים בספירה, אבל לא באמת מתרכזים בעלילה האמיתית של העונה!)
העונה מתחילה באופן רשמי עם כל הדמויות האהובות ביום ראשון הבא, ה-19.5
כן, יש למה לצפות! זה הפוסטר הרשמי (עם מעט ספויילרים :P ):

דני נפל על הקרקע. הוא הרגיש מסוחרר, לפני שניה רוחות קרירות על המגדל של בניין חברת אלטרו היכו בפניהם, והנה עכשיו הוא וטרי החלו להרגיש אווירה חמימה, אווירה ביתית, ועוד דרו, קאסי וויולט איתם, אין מרגש מזה.
אמנם אווירה ביתית, אבל משהו הרגיש אחרת. טרי ודני פתחו את עיניהם, הם ראו צמחייה. משהו כאן מוזר.



פוקימון שור גדול החל לנהום בחוזקה ובהתרגשות. טרי לא הספיק להבין מה קורה, ואיך זה שהשור לא קופץ על דני בליקוקים. הטאורוס שלו, קפץ עליו וליקק את פניו.
"טאורוס!!! חבר יקר!" התרגש טרי. סוולו, פוקימון ציפור הסנונית שלו הגיע גם הוא בתעופה, לצידו של האלקטבאז שלו. סוולו נחת על ראשו וטרי חיבק את אלקטבאז.
"התגעגעתי אליכם חברים, חשבתי ששוב איבדתי אתכם!" אמר טרי, ולא ידע איך לעכל את הפגישה.
"הם חיכו לכם כאן כל הזמן, כדאי שתצרפו אליהם את חבריהם..." אמרה קאסי.
"מה זה המקום הזה?" שאל דני.
"זה הבית החדש של הפוקימונים שלנו...." אמרה ויולט והניחה את הטדיאורסה על הקרקע.
"צאו כולם!" קראה ויולט. היא הטילה שני פוקדורים באוויר, אייפום וסלוופוק פרצו החוצה, פוקימונית הקוף הקטנה ופוקימון הלוטרה הורוד. סלוופוק היה אדיש, כרגיל.
"אנחנו בחוץ?" שאל טרי. הוא הצליח להתפקס ולזהות שהם נמצאים בתוך חדר מקורה, אך הקירות הציגו יער סבוך ירוק, כנראה טפט שהוסיף לאפקט של המקום.
על התקרה נתלה טפט שמיים עם עננים, ועליו שמש, דמוית הפוקימון סולרוק. בסמוך אליו, ריחפו ציפורי אלטריה כחולים שהוסוו עם רקע השמיים, אך כנפיהם המכוסות עננים יצרו אווירה של שלושה מימדים.
"מדהים!!" התלהב דני.
בובות של סאנפלורה, פוקימון פרח השמש הדומים לפרח החמניה פוזרו על רצפת הדשא הסינטתי, לצידם של בובות סודוודו, פוקימוני אבן הנראים כמו עץ בונסאי. עץ גדול וטרופי שנראה כמו פוקימון הדשא טרופיוס עמד נישא מעליהם.
"היי יאנמה!" קרא טרי כשהבחין ביאנמה של קריס נחה על העץ.
טרי ראה גם בריכת מים גדולה, הסטארמי, קרבי, ביברל, פוליטוד, סידרה והדרטיני של מת' שכשכו בה.
"היי פאנפי!" חייך טרי לפוקימון הפילון, "תצטרפו אליהם!" קרא טרי ושחרר לחופשי את גלייגר, פרוסלאס וקקנייה.
"אוקיי! וולפיקס, וויפינבל, גאלייד, צאו גם אתם!" קרא דני ושחרר את שלושת הפוקימונים שלו.
"אבל איפה שלדר???" תהה דני.
"הוא פה... הוא סרב לצאת מהפוקדור שלו!" אמרה קאסי והגישה פוקדור לדני. דני נראה מוקסם ונרגש. הוא הטיל את הפוקדור של שלדר באוויר. פוקימון הקונכיה הסגול פרץ החוצה, לשונו בחוץ.
"יפהה שלייייי!!!!" התרגש דני. שלדר ליקק אותו. הוא חיבק אותו בחיבוק מוחץ.
"איפה מת' וקריס? מייקל לאנס?" הם מחכים בסלון, הם לא יודעים שאתם פה..." הסביר דרו.
"אז אני רואה שפוליטוד התפתח מהפוליווירל של קריס!" אמר דני.
"נכון..." אישרה ויולט.
"בואו, נראה לכם את הבית..."
"אבל אנחנו מכירים אותו..." אמר דני.
"בואו נגיד ששבועיים לא הייתם פה, החלטתי שהוא צריך לעבור כמה שיפוצים..." הסביר דרו. החבורה יצאה מהחדר, דרו, קאסי, סלבי, מיו, טרי, דני וויולט.
הם מצאו עצמם במנהרות.
"אה אנחנו ליד הסלון..."
"כן, מאוד קרוב..." אישרה קאסי. דני רץ לעבר הקיר ובו הדלת הקטנה שהובילה לסלון. היא היתה נעולה.
"ביטלנו אותה, מהיום יש כניסה אחרת..." אמר דרו. מימינם היה חלק שבעבר היה נטוש, היום הם ראו שם מסדרון קצר. היה שם שטיח מקיר לקיר, ועל הקירות נתלו תמונות שלהם. תמונה של דרו ולאנס עם הדרגונייט והרוזרייד שלהם. ליד, סלבי, מיו וג'יראצ'י ריחפו. היתה שם גם תמונה של הילדים ושל כל הפוקימונים שלהם.
"וואי, סנוראנט עוד לא פרוסלאס פה..." אמר טרי. בקצה של המסדרון היה וילון אדום ארוך שכיסה פתח. הם עברו בו והגיעו לתא עגול קטן.
"היי אני מכיר את המקום הזה, איפה הקרוסלת פוקימונים?!?" שאל דני.
"פינינו אותה, היא נמצאת במחסן" אמרה קאסי. הם יצאו דרך וילון נוסף ומצאו עצמם בסלון המוכר והגדול.



"וואו איזה מוזר..."
המדרגות פסנתר בוטלו, הן הפכו למדרגות רגילות. וילונות אדומים כיסו את הקירות וכמו כן, גם את המדפים הגדולים עם בובות הפוקימונים. הרהיטים הישנים עוד ניצבו שם, אך דרו ציין שהוזמנו חדשים.
"מה קרה?" שאל טרי.
"החלטנו שהסלון לא צריך להיות חדר ילדים..." הסביר דרו, "גם את המקלחת שיפצנו, המסדרון למעלה והמטבח! בחדרים שלכם לא נגענו..."
"איפה הם???" שאל טרי.
"מיים מיים!!!" קרא מיסטר מיים מהמטבח שלו. מייקל, קריס וילדה שטרי ודני זיהו כיולי, אחותם הקטנה, יצאו מהמטבח.
"איזה יופי!" אמר מת'.
הם התחבקו בהתרגשות. לאנס ומת' ירדו במדרגות וברכו את טרי ודני על שובם.
"התגעגעתי אליכם, משפחה שלי!" אמר טרי בהתרגשות.
"בואו נסכם שעוד חצי שעה נשב פה כולנו ונדבר על כל מה שקרה, גם לטרי ודני וגם לנוו?" שאל דרו. כולם הסכימו.
"צא רוזרייד!" קרא דרו ושחרר את פוקימון זר הפרחים שלו לחופשי.
"דני דון, בוא, יש לנו לדבר על כמה דברים!" אמרה ויולט וגררה את דני במדרגות אל הקומה העליונה.
"בוא טרי, שמעתי שיש לך פוקימון חדש, את באה קריס?" שאל מת'.
"מת', קח את צ'ארמיליון, שחרר אותו בחדר הטבע..." פנה לאנס למת' והביא לו את הפוקדור של צ'ארמיליון.
טרי, קריס ומת' חזרו דרך המנהרות לחדר הטבע.
"צאו כולכם!" קרא מת' והטיל ארבעה כדורים באוויר. סניזל, הפוקימון הראשון שלו הגיח החוצה, פוקימון דמוי סמור מסוג קרח ואופל, אחריו גלום, פוקימונית הפרח, מגמר, פוקימון האש, וקבוטו, פוקימון המאובן. מגמר חבר לאלקטבאז של טרי.
"צא מדיטייט!" קראה קריס ושחררה את פוקימון הלוחם החדש שלה.
"וואו מדיטייט..." התלהב טרי.
"כן, לכדתי אותו בשבועיים האלה שנעדרתם... בזמן הזה לקחנו חופשה קצרה וביקרנו את המשפחות שלנו כדי לא להלחיץ אותם... אני אוהבת אותו, גם על הדרך פוליווירל התפתח לפוליטוד!" התלהבה קריס.
"אז מה, יוצאים למסע מחודש בהוון?" שאל טרי.
"כן! דיברנו על זה שכשתחזרו נעשה את זה, אנחנו צריכים לחזור לפטלבורג!" אמרה קריס.
"אני בעד..." הסכים טרי, "אבל הכל בסדר? אני מת לדעת כבר מה קרה..."
"בואו נחזור לסלון ונדבר על זה, גם על מה שקרה לכם..." אמרה קריס.
"אה כמעט שכחתי..." אמר מת', "צא צ'ארמיליון!"
פוקימון הלטאה של לאנס הגיח החוצה מהפוקדור שלו, עומד על שתי רגליים, צבע קשקשיו אדום. צ'ארמיליון נעלם בין השיחים והפוקימונים של החבורה.
"היי זה סקיטי!" התלהב טרי כשהבחין בפוקימון החתלתול של קאסי משחק עם המריל של יולי.
ויולט ודני נכנסו אל החדר.
"הרבה זמן לא היינו ככה חמישתינו..." חייכה ויולט.
"באמת הרבה זמן, אני חושב שמאז אותם רגעים בתא הסגור במנזר, איפה שמריהאנה כלאה אותנו..." צחקה קריס.
"וואי, נכון..." אישר טרי.
"נו אז בואו נלך לסלון כבר ונשמע..." האיץ בהם מת'.

יושבי החדר היו מרותקים לסיפור של דני וטרי על אירועי דמעות הנסיכים ודארקאי.
"אני לא מאמינה שחשבת שאני אחת מצוות מרושע..." נעלבה ויולט.
כולם צחקו חוץ ממנה, טרי היה נבוך.
"מה אני אעשה..." פיהק טרי.
"היא באמת היתה דומה לך..." אישר דני.
"נו שיהיה, עכשיו תקשיבו..." אמרה ויולט.
"אחרי הקרב במפלי המטאור, מיוטו השתגע, הוא איבד שליטה ושלח את חמשתיכם לכל מיני מקומות שונים, כמו שאתה בעצמך סיפרת טרי, שמצאת את עצמך ואת דני באמצע סופה באוקיינוס. הוא בסך הכל שיגר אתכם למקומות שונים. ויולט, מת' וקריס היו לא רחוק. מיוטו ברח, אחרי שהוא לא אמר יותר מסליחה. זה באמת היה נראה כאילו הוא היה בשליטה כל הזמן הזה..." סיפר דרו, "הסוכנים שלנו השתלטו על אנשי צוות רוקט ועל האדונים של מיוטו, ג'ינה, בריאן ודרייק. מריהאנה וכריס הצליחו להתחמק!"
"דווקא השניים הכי חזקים שלהם..." התעצבן מייקל.
"ומה קרה בינתיים?" שאל דני.
"חזרנו לכאן, עייפים אך מרוצים מההסטוריה שהשתנתה. הצלחנו למצוא את ויולט, קריס ומת'... לא הצלחנו לאתר אתכם, יום, יומיים, ככה שכבר הנחנו לקריס, מת' וויולט לחזור לבתיהם לבקר את משפחותיהם ולהרגיע אותם..." סיפרה קאסי.
"ובזמן הזה לכדתי את מדיטייט ופיתחתי את פוליווירל!" התלהבה קאסי.
"כמו כן גם החלטנו לשפץ את הבית... אבל שלא תחשבו שהחיפושים אחרי שניכם נרגעו! חיפשנו בכל מקום, ניסינו לאתר אתכם בעזרת השעון של דני, אבל זה לא הצליח..." הסביר דרו.
"ומה אז?" שאל דני.
"הפעלנו מקורות מידע מודיעינים של הסוכנות, סינת'יה עזרה לנו עם מחוז סינו, לאנס הפעיל את קשריו עם קנטו וג'וטו, כלום! הגענו אפילו עד למחוז יונובה המרוחק, אך שום דבר!" הסביר דרו.
"אבל אז נפל האסימון, פנינו לג'יראצ'י וביקשנו ממנו להגשים לנו עוד משאלה, כי ניצלנו רק שתיים... הוא טען שהיא כבר נוצלה המשאלה השלישית, אך לא הבנו מה המשאלה ואיך יתכן שהוא עדיין איתנו... ואז הצלחנו להוציא ממנו שאתה טרי ביקשת את המשאלה האחרונה, ושאתה ודני לא תופיעו שוב עד אשר תגרמו למקום אליו הגעתם לחזור להיות בטוח... חיכינו בציפיה, וברגע לא צפוי, לפני שעות אחדות, ג'יראצ'י קרא לנו וזימן שער שהביא אותנו לאלמיה, מכאן אתם כבר יודעים..." הסבירה קאסי.
"וואלה, ומה עכשיו?"
"אי אפשר עוד לדעת..." אמר דרו.
"אנחנו החלטנו חמישתינו לחזור לנקודה בה סיימנו ולהמשיך את המסע מאותה נקודה..." אמרה ויולט.
"חכו עם זה, שום דבר עוד לא ברור... מיוטו עזב, אבני המחוזות מוגנים עכשיו, אבל אני לא מאמין שזה יסתכם בזה! אין סיכוי, תמיד היתה לי תחושה שמיוטו הוא רק בובה על חוט! לפוקימונים אין אינטרסים כאלה גדולים..." אמר דרו.
"זה נכון, אני מכיר את מיוטו, זה היה ברור שהוא רק נתון תחת שליטה אחרת!" הסכים מיו שריחף בחדר.
"כנראה שגם אנחנו נעזוב אם המצב ישאר רגוע..." אמר סלבי. מיו הנהן בהסכמה.
"אני מסכים אתכם, מקומכם לא בתוך בית..." הנהן דרו, מעט בעצב.
"טוב, אתם משוחררים, דני וטרי, אתם בטח גמורים!" חייכה קאסי.
"אני מת כבר לישון במיטה שלי!" אמר טרי.
"טרי, חכה, רציתי להשלים איתך קצת פערים!" קראה לו ויולט בזמן שכולם התפזרו.
"ויו, אני גמור" פיהק טרי
"נו..." התאכזבה ויולט.
"מחר, אני ואת, דייט על החוף!" הודיע טרי.
"סגרנו..." אישרה ויולט. היא פנתה אל המטבח. טרי טיפס בכבדות על המדרגות שהיו פעם מדרגות פסנתר. הוא הגיע למסדרון שנראה כעת כמעט אותו דבר, אך קירותיו כוסו בטפט סגול ועליו נורות קטנות בצורת כוכבים שהפיצו אור. טרי ניגש אל דלת חדרו והניח את כף ידו. הדלת נפתחה לרווחה, הוא נכנס לחדרו שנראה אותו הדבר.

דרו ולאנס טיילו במנהרות הבית, מסיירים בין קירות הסלע.
"אתה יכול לעשות כל כך הרבה פה..." אמר לאנס.
"כן, זה חלק מהשיפוצים!" צחק דרו, "ברוך השם כסף לא חסר!"
"אני גם אצטרך למצוא לי בית בקרוב..."
"מה זאת אומרת למצוא לך בית?! מה רע לך פה?"
"דיי נו כמה אני יכול להיות להתעלק עליכם?!"
"תשתוק, אתה כמו אח, אני חייב לך את כל הקריירה שלי... ובין היתר את חיי!" הודה לו דרו.
"ובכל זאת, מאז שנכנסו למרדף אחרי מיוטו, אתה ואשתך לא הייתם יום אחד לבד, כמה אפשר?!"
"לאנס זה בסדר, אנחנו אוהבים שאתם נמצאים פה, אתה, חמשת הילדים, מייקל... מיו וסלבי איתנו כאן קבוע! אין מה לעשות, זה חלק מהתחייבותינו לסוכנות הבינלאומית, להגן ולשמור! ואם זה דורש שקצת נחיה בצפיפות, אז זה מבורך! גם ככה הבית הזה גדול מדי בשביל להכיל פה רק אותי, את קאסי ואם אתה מחשיב אז גם את מיימי, סקיטי ורוזרייד..."
"אם אתה אומר..." ענה לו לאנס וקיבל את דעתו של דרו. הם פנו בעיקול קל במסדרון החשוך, נכנסים אל חדר מואר, האולם הקטן והמוכר שהוביל לחדרם של קאסי ודרו.
"החדר שלך, שהוא החדר הישן שלי לא נמצא בול ליד החדר שלנו, זה כבר נותן לי וקאסי את הספייס" אמר דרו.
אותו אולם היה בשיפוצים. קודם לכן הרצפה היתה מתכתית, ומדרגות נמוכות הובילו לדלת זכוכית שהובילה לחדרם של דרו וקאסי. נראה כי כחלק מהשיפוצים הוצבו שם ארונות מדפים וגם חיבורים חשמליים.



"מה יהיה פה?" שאל לאנס.
"אנחנו מוציאים את הציוד הטכנולוגי מהחדר שלנו ומוציאים אותו לפרוזדור הזה..." הסביר דרו, "יהיה פה מרכז שליטה יותר מסודר שגם מייקל יוכל לעבוד בו! יהיו פה מסכים, מחשבים ועוד דברים שהאגף הטכנולוגי של הסוכנות תרמה לנו מתנה! יהיה פה חדר מלחמה! הם מאוד מרוצים מהתחקיר שהם עשו על המבצע של מיוטו ובמיוחד על מה שקאסי עשתה על מנת לשנות את ההסטוריה..."
"איזה יופי..." לאנס היה מופתע לטובה ולא ידע מה להוסיף.
השניים נכנסו לחדר השינה. הוא היה קטן, אך הכיל בתוכו שתי קומות. חדר שהיה כמו סלון ביתי חמים. מדרגות הובילו לחדר השינה עצמו ולמקלחת והשירותים.



"סוויטה מה שעשיתם פה..." התרשם לאנס.
"טוב, הוא היה חייב לפרגן לי על הזמן האבוד בלעדיו..." נישקה אותו אישתו, לבושה כותונת לילה ורודה. לאנס צחק.
"מה איתך לאנס?" שאלה קאסי.
"את יודעת, פגשתי מלא בחורות, במיוחד בשבועיים האלה שטיילתי קצת, אבל שום דבר לא היה מיוחד, לא מצאתי מישהי אחת שריגשה אותי..."
"אל תדאג, אתה צעיר ונראה טוב, ואתה לאנס! יהיה לך קל לכבוש כל אחת שתחפוץ בה" צחקה קאסי.
"נו, אני מקווה, מהפה שלך למעלה!"

קריס פתחה את דלת חדרה בעזרת טביעת כף ידה.
"כאן אנחנו ישנות?" שאלה יולי, נרגשת מעיצובו המיוחד של החדר, המכוסה בוילונות וכילות צהובים על המיטה.
"זה החדר שלי, אותו אני כבר רגילה לחלוק עם מייקל, והיום איתך, אחות יקרה..." חייכה קריס.
"מדהים! באמת!"
"למה מריל לא עם שאר הפוקימונים בחדר הטבע?" שאלה קריס את יולי, כשהמריל שלה התהלך צמוד אליה.
"הוא לא רגיל לזה... הוא נמצא כל הזמן איתי, הוא עוד קצת מפחד..." הסבירה יולי.
"הבנתי, זה בסדר, לאט לאט..." חייכה קריס ונשכבה על מיטתה, מפהקת.

למחרת בבוקר, קמו ויולט וטרי מוקדם. הם לבשו בגדי ים ויצאו אל החוף של האי, מחוץ לבית על המצוק הגדול. שמש הקיץ חיממה את עורם, בעוד הם מדלגים על החול, מוצאים נקודה בה הם ישבו, קרוב אל המים כדי להנות ולשוחח ולהשלים פערים.
ויולט החזיקה את טדיאורסה בין זרועותיה.
"איזה כיף שאנחנו שוב מאוחדים, למרות שאף פעם לא רוצים שזה יקרה, כולנו..." אמרה ויולט ברוגע.
"ואם באמת הכל ילך כמו שצריך, בעוד כמה ימים אני כבר אלחם בקרב מכון בעיר פטלבורג, ואת תבצעי תצוגת פוקימונים ותרוויחי עוד סרט"
"הלוואי!!" התרגשה ויולט.
"טדי, אתה יכול לצאת לשחק בחול! צאו!" קראה ויולט והטילה שני פוקדורים באוויר. אייפום הגיחה החוצה מהפוקדור, פוקימונית הקופיפה הסגולה. לצידה, פוקימון הלוטרה, סלוופוק, אדיש באופיו. צבעו ורוד וקצה זנבו לבן.
"תהנו על החוף!" חייכה אליהם המאמנת שלהם.
"צאו, גלייגר, סוולו!" קרא טרי ושחרר לחופשי את פוקימון העקרב המעופף ואת פוקימון הציפור של טרי, מסוג סנונית.
סוולו נחת על ראשו של טרי.
"באמת שחסרת לי חבר, זכית להנות איתנו פה, מהבריזה הקרה של הים..." אמר טרי. סוולו חיבק את טרי עם כנפיו הגדולות, ואז פרש כנפיו והתעופף מסביב. גלייגר ואייפום שהיו חברים טובים, שיחקו עם טדיאורסה.
"נו, אתה חייב לספר לי מה היה שם באלמיה הזאת!" אמרה ויולט שהיתה מסוקרנת למדי.
"היה נחמד, חוויה מעניינת, רציתי למות מגעגועים, תחושה באמת מוזרה של חוסר וודאות, אבל כבר הייתי רגיל לזה שאני לא יודע איפה אני נמצא ולמה אני מחכה..."
"אני מבינה, לפחות היה לך את דני..." אמרה ויולט.
"כן, מוזר לי שדווקא הוא! הבן אדם שהכי פחות הסתדרתי איתו מכל האנשים שסבבו אותנו, אם את לא מחשיבה את ג'ינה, בריאן או מריהאנה..."
"כן הא? נו ומה עכשיו? השתנה משהו לפחות?" היא שאלה והתקדמה לעבר פס המים, טרי איתה.
"האמת שכן! זה קירב אותנו, מן הסתם הוא היה הדמות המוכרת המקשרת בין המציאות החדשה לחיים המוכרים שלי!"
"איזה כיף לשמוע, למרות שאני זוכרת שהתחלתם להסתדר כבר לפני, כמה ימים לפני הקרב, קצת ליבנתם עניינים..."
"זה נכון" הוסיף טרי, "ובכל זאת הוא קצת עצבן אותי, אבל אני יכול להגיד לך שגיליתי כמה דברים שיכולים להסביר את ההתנהגות שלו! הוא ניסה לשכנע אותי שאם לא נמצא דרך אז נשאר שם ונוותר, שכנראה שזה מה שהיה צריך לקרות. החברים שהכרנו שם, קלין, קייט ואנשי האיחוד היו מקסימים! התעצבנתי עליו, על החוסר רגישות הזאת! למה שאני אוותר על המשפחה שלי, ההורים ואחי הקטן? על החברים שלי שעברתי איתם כל כך הרבה! עלייך, על הפוקימונים שלי שעשו המון בשבילי, סוולו, אלקטבאז וטאורוס..."
"נו, אז למה הוא ככה?!" תהתה ויולט.
"הוא אמר שהוא לא יודע מי המשפחה שלו..." אמר טרי בטון דרמטי.
"וואו, באמת הוא אף פעם לא הסביר יותר מדי, זה מסביר למה הוא לא נקשר יותר מדי, למה הוא לא רצה לקחת חלק במאבק נגד מיוטו וניסה לברוח כל הזמן, למה הוא כזה אגואיסט! אין לו בשביל מי להלחם, זה תמיד רק הוא..." הבינה ויולט.
"אז את מבינה?" צחק טרי, "אבל אני חושב שהוא התחיל להקשר, רואים שהתחולל בו השינוי המיוחל!" צחק טרי. השניים החלו להכנס אל תוך המים. גל מים קטן שטף את בטניהם.
"מנ-טייק!" נשמעו קולות מתוך המים. פוקימון מים הגיח מתוך הים בסמוך אליהם, גופו עגול, תכול-אפור. עיניים שחורות וחיוך של הנאה מרוח על פניו. היו לו שתי כנפיים כחולות המחוברות לגבו הכחול, שני עיגולים אדומים על גבו, ושתי אנטנות המגיחות מראשו.
"מנטייק, פוקימוני המנטה ריי!" התלהב טרי. מיד לאחר שפרץ הראשון, הגיחו עוד שלושה אחריו ועפו באוויר, ומיד נחתו שוב על פני המים.
"איזה חמודים הם, הם גם מסוג מים וגם מעופף!" סיפר טרי לויולט.
"אם רק היה לי פוקדור ריק פה..." אמרה ויולט.
מריל נכנס אל תוך המים.
"מריל?" תהה טרי.
"היי לכם!" צעקה קריס מהחוף. יולי עמדה לצידה, עימם מת', מייקל ודני.
"חוצפה שאתם לא מזמינים אותנו..." התעצבן מייקל, אך חיוך מרוח על פרצופו.
"כאילו שאתם צריכים הזמנה..." צעק להם טרי. ויולט צחקה.
"הצטרפו אליהם!" קרא מייקל. הוא הטיל ארבעה פוקדורים באוויר, מתוכם יצאו סטארמי, ביברל, סידרה וקרבי. קרבי נהנה מהחול שעל החוף. ביברל הצטרף לאייפום, גלייגר וטדיאורסה. סידרה וסטארמי נהנו מהגלים השוצפים וצללו אל קרקעית החוף.
"למה לא?" הטילה קריס פוקדור ושחררה היישר לתוך המים את הפוליטוד שלה, פוקימון הקרפד.
"תינוק יקר שלי!" צעק דני ושחרר אל תוך המים את השלדר שלו, אחריו הוא רץ וקפץ אל תוך המים בלי לחכות, מצטרף לטרי וויולט.
"גם אתם!" קרא מת' והוציא את הקבוטו והדרטיני שלו.
"כיף שהצטרפתם..." חייכה ויולט לשאר כאשר הם נכנסו אחריהם למים והחלו להתיז אחד על זרזיפים של מי מלח.
"טוב לי..." אמר לעצמו טרי, "מוקף בחברים יקרים"
"מקסים ממש..." אמרה ויולט בציניות.
"שקט פוסטמה!" אמר לה דני וצחק. טרי הטביע אותה קלות ודחף את ראשה לתוך המים.
"תשתי את בטח צמאה!"
"הייי זה לא מצחיק!!!" התעצבנה ויולט. קריס התפוצצה מצחוק והטביעה את טרי.
"ויולט!" קרא מייקל.
"כן מייקל?"
"את מעוניינת לפתח את סלוופוק?" שאל אותה מייקל.
"אממ..." היא חשבה לעצמה.
"כמו שאת יודעת, סלוופוק הוא פוקימון עם התפתחות מפוצלת, הוא יכול להתפתח לסלווברו, כמו שכבר קרה עם מאיץ ההתפתחות, בעזרתו של שלדר..." הסביר מייקל.
"כן, אני אוהבת את סלוופוק יותר ככה מאשר כסלווברו..."
"אוקיי... אבל זה מה שיפה, שלדר יכול להתפתח גם לסלווקינג, בעזרת שלדר וחפץ שנקרא סלע המלך!" הוא שלף מכיס הבגד ים שלו כתר עשוי אבן, "קניתי אחד לקריס כדי שתפתח את הפוליווירל שלה לפוליטוד, אז חשבתי שאולי תרצי התפתחות חדשה..."
"אוקיי, נשמע מעניין..." הסכימה ויולט.
"הבעיה, שבשביל זה אנחנו צריכים שלדר..." הוא הצביע על דני.
"לא, לא בא בחשבון!" אמר דני, הכל עד לשלדר שהוא כל כך אוהב.
"הצירוף של השניים יוצר פוקימון מים ועל חושי חזק ביותר, בעל אופי הרבה פחות אדיש מהסלוופוק שלך..."
דני החל להתעניין. הוא הסתכל על השלדר שלו צף במים, בסמוך לפוליטוד והמריל של יולי וקריס.
"כל זה חייב להיות בהסכמתו של דני, אני לא אכריח אותו!" אמרה ויולט, "אחרי שהוא התפתח לסלווברו בעזרת שלדר ומאיץ ההתפתחות, השניים התפצלו, אני מניחה שהפעם זה לתמיד..."
"זה בסדר ויולט!" הפתיע דני, "זה לא שאנחנו נפרדים, הוא תמיד יהיה כאן!"
"יש בזה משהו, נוכל גם להיות שותפים, להשתמש בו שנינו בתחרויות!" הציעה ויולט.
"כמובן עד שזה יגיע לקרב בינינו" צחק דני.
"אז מה אתם אומרים?" שאל מייקל.
"נתחיל מיד בקרב! אני זה שילחם..." אמר טרי.

"קרב בין טרי לויולט, כל מאמן רשאי להשתמש בפוקימון אחד בלי החלפות, צאו!" שפט מייקל על זירת החוף.
סלוופוק עמד בזירה בצידה של ויולט, הכתר הונח על ראשו.
"צא שלדר!" קרא דני. שלדר ניתר ונתפס על ראשו של סלווקינג בצמוד לסלע המלך.
"כנגד הסלוופוק שלך, אני אבחר בטאורוס!" קרא טרי והטיל פוקדור באוויר. הכדור נפתח וממנו בקעה קרן אור בהירה שהפכה לפוקימון השור. טאורוס רץ אל דני וליקק אותו.
"עזוב אותי, חמור!!!" התעצבן דני. החבורה שעמדה מסביב צחקה.
"טאורוס, בוא נתחיל בקרב מול סלוופוק, צא במתקפת להביור!"
טאורוס הנהן, הוא פתח את פיו ורשף אש צורמת לעבר הלוטרה האדיש.
"מתקפת פסיכי!" קראה ויולט. עיניו של סלוופוק זהרו בכחול. האש הוסטה לעברו של טאורוס.
"התחמק!" צעק טרי. טאורוס קפץ באוויר והתחמק מהאש. הוא נחת שוב על חול הים ורגליו שקעו.
"לא טוב בכלל... מתקפת משיכה!"
"מה??" הופתע מת'.
"תפסיק לעשות את זה כבר!! הם שניהם זכרים!" צעקה עליו קריס. טאורוס קרץ ולבבות אדומים פרצו ממנו והקיפו את סלוופוק, אך כלום לא קרה.
"סלוופוק, אקדח מים!" פקדה ויולט.
"נגיחת זן!" פקד טרי.
סלוופוק פער את פיו וירה סילון קל של מים לעבר טאורוס. זוהר כחול עבר בגופו של טאורוס והתמקד בראשו. הוא החל לרוץ, חודר של אקדח המים ומתנגש בסלוופוק ושלדר. השניים נפלו על הקרקע בסבל רב.
"סלוופוק!!!" קראה ויולט.
"שלדר!!!" נבהל דני.
"הם מצחיקים אותי..." צחק מת', "בעיקר דני"
"רק שלא יתחרט, הוא אובססיבי לשלדר!" אמרה קריס.
"סלוופוק, פיהוק!" פקדה ויולט. סלוופוק החל לפהק, בועה נפלטה מפיו והתפוצצה על פניו של טאורוס.
טרי צחק, "יש לך מהלך יותר מיותר?"
"חכה תראה!" ענתה לו ויולט.
"טאורוס, רעידת אדמה!" פקד טרי בשמחה. טאורוס בטש באדמה. הוא יצר זעזוע שגרם לסדק קל. סלוופוק נפל על ארבעת רגליו, כמעט גמור.
"סלוופוק!" צעקה ויולט, "למה זה לא עובד?"
"להביור טאורוס!"
הלהבות שנשלחו מטאורוס פגעו בסלוופוק והשאירו אותו כלוא בתוך מעגל של אש.
"סלוופוק!!"
"שלדר!!!" צעק דני בבכי.
עיניהם של שלדר וסלוופוק נהיו אדומות גופם נצבע באור תכול בוהק. סלוופוק החל לעמוד על שתי רגליים, וגופו מעט גדל גם כן. צורתו של שלדר שעל ראשו הפכה לכתר, מחודד. הזוהר נעלם. פוקימון חדש עמד מולם.
"ברוך הבא סלווקינג!" חייך מייקל.
"וואו!!" נדהמו ויולט, דני וטרי כאחד.
"סלווקינג, תקוף את טאורוס באקדח מים!" פקדה ויולט וצחקה למראה טאורוס.
"איך עשית את זה??" צעק עליה טרי. טאורוס ישן שנת ישרים על החול.
"מתקפת הפיהוק הלא מוצלחת שלי..." אמרה ויולט. סלוופוק פער את פיו וניסה לירות אקדח מים, אך במקום זאת, עיניו זהרו בכחול. הוא יצר גל של מים מסביבו והחל לגלוש עליו, שוטף את האש שהקיפה אותו מהמתקפה של טאורוס, ואז מתנגש בעוצמה עם הגל על טאורוס.
"פסיכי!!" פקדה ויולט. עיניו של סלווקינג זהרו שוב בכחול וגופו הכבד של טאורוס ניתק מהרצפה וריחף באוויר. סלווקינג ניער אותו ואז השליך אותו לקרקע.
"טאורוס לא יכול להלחם! המנצחת היא ויולט והסלווקינג שלה!"
"וואו!!" התרגשה ויולט ורצה לעבר הסלווקינג שלה. היא חיבקה אותו, והוא חיבק אותה בחזרה באדישות.
קריס צחקה, "הוא עדיין כל כך אדיש, אבל בכל זאת, הוא נראה הרבה יותר אינטיליגנט מסלוופוק"
"תמיד הוא היה אינטיליגנט!" צעקה עליה ויולט.
כדור אור ורדרד הופיע מולם.
"היי מיו, באת גם לשחות?" שאל טרי.
"לא חברים, נשלחתי לקרוא לכם לארוחת צהריים..." הודיע מיו.

החבורה חזרה מהים ונכנסה אל המטבח המשופץ.
הרהיטים הישנים עוד היו שם בתוספת של עוד שולחן מאולתר, כדי שיהיה מקום לכולם. הטפטים מהקירות הוסרו וחשפו קירות אפורים. החלון שהוביל למטבח עצמו של מיסטר מיים נאטם על ידי גבס. היו שם רהיטים חדשים שהוזמנו, עטופים בניילון.



"עפתם על עצמכם..." צחק טרי וקרץ לדרו.
"למה לא? אם אפשר..." ענה לו דרו. כולם התיישבו לאכול. מיסטר מיים הגיש להם את האוכל עם עגלה. הם התחילו לאכול, ואז הוא לקח עימו אוכל פוקימונים ויצא לכיוון חדר הטבע.
"כל הכבוד לו..." שיבחה קאסי את הפוקימון השף שלה.
"באמת כל הכבוד לו!" חייכה ויולט.
"למה שלא נרים כוסית?" שאלה קריס.
"לכבוד?" שאל דני.
"לכבוד האיחוד שלנו, סוף כל סוף כולנו כאן בבית, לאחר מפלתם של צוות רוקט ומיוטו, דרו איתנו, אפילו יולנדה!" אמר לאנס בגאווה וקרץ לקריס ומייקל.
"ולכבוד המסע המחודש שלנו בהוון!" הוסיפו טרי ומת'.
"ולכבוד המסע המחודש!" צחקה קריס.
דרו החמיץ מעט את פניו, אך הרים עימם את הכוס.
"לחיינו!"

"קבוטו, חברים שלך..." אמר מת'. השמש כבר שקעה על האי, אוויר קריר של ים נשב על פניו של מת' שהחליט לצאת להתאמן על החוף. באותו בוקר שהיו בים, קבוטו התרגש לחזור לביתו, שם לכד אותו מת' בעבר בעזרת מגבי. האי היה כל כך מיוחד, שבערבים כמו ערב זה, חבריו של קבוטו, פוקימוני קבוטו נוספים עלו מתוך המים אל החוף, בליווים של אומנייט, פוקימון אומנייט, דומים לשבלול. אומנייט היה התת התפתחות של אומסטאר, כמו זה שיש לבריאן. פוקימונים אלה הם פרה היסטוריים, רובם נכחדו, אך חלקם עוד מסתתרים בקבוצות קטנות, או שהם הוחיו על ידי מכונות מיוחדות שמחיות מאובנים.
"קרב קל מול כולם יהיה נחמד... צא קבוטו, מפולת סלעים!" פקד מת'. קבוטו סירב לפגוע בחבריו.
"טוב, לא צריך... מובן לגמרי... חזור!" אמר מת', והבין את פשר סירובו, "צאו, גלום, דרטיני, סניזל!"
פוקימונית הפרח, פוקימון הדרקון ופוקימון הסמור הגיחו החוצה.
"בואו לגרום להם לקצת שוק, דרטיני, גל הלם!" פקד מת'.
פוקימון נחש הדרקון התכול התעטף בזרם חשמלי סטטי ושלח גלים קלים לעבר פוקימוני המאובן. חלקם חדרו לקרקע בעזרת מתקפת חפירה, חלקם נפגעו ונהיו משותקים.
"גלום, ריקוד ירח ואבקת שיתוק!"
פוקימונית הפרח החלה להסתובב בריקוד מיוחד. הירח בשמיים היה מלא, הוא הפיץ אור כובש שחיזק את כוחה וריפא אותה. היא החלה לרקוד, מתחמקת ממתקפות החפירה של הקבוטו והאומנייט, משחררת בחלקים אבקת שיתוק כתומה ומשתקת.
"היא מאוד מיוחדת מת'..." הופיעה קריס.
"מה זאת אומרת?" מת' לא הופתע.
"היא לא נראה לי מעוניינת להלחם יותר מדי... אם הבנת למה אני חותרת..." הסבירה קריס.
"תחרויות?"
"כן, תראה אותה!"
סניזל תקף במתקפת זעם אומנייט שהתקדם לעברו עם גלגול, והעיף אותו ממנו.
"דרטיני, נשיפת דרקון!" פקד מת'.
דרטיני פער את פיו, הוא ירה נשימה ירוקה לעבר שני קבוטו.
"והדרטיני שלך, מאוד מיוחד!"
"תפסיקו הכל!!! אני חייבת עזרה!" נשמעה צעקת אישה.
גלום סיימה את הריקוד שלה. פוקימוני המאובן שכבו משותקים על החול. קריס ומת' התקדמו לאט, לאט לעבר האישה. שיערה אדום, קצר. היא לבשה טייץ סגול וחולצת סטרפלס שחורה, כנפיים שחורות חוברו לגבה. היא נראתה חלשה.
"זו באמת היא?" נבהלה קריס וזיהתה את מריהאנה.
"כנראה, רק עם שיער קצר!" נדהם מת'.
מריהאנה קרסה על החול.

אירועים מיוחדים:
*דני נותן את השלדר שלו לויולט כדי שיתפתח.
*הסלוופוק של ויולט מתפתח לסלווקינג ולומד את מתקפת הפיהוק ומתקפת הגלישה.

פוקימונים שהופיעו בפרק:

שימו לב, מדריכי הדמויות, המקומות והפוסטר הראשי התעדכנו, אתם מוזמנים להציץ ולהגיב! כמו כן,





"סלקי אותו מפה ווספיקווין..." פקדה מריהאנה. ווספיקווין ירתה גלגלי שיניים חדים עשויים לחץ אוויר לעבר כריס. הוא ברח משם עם הטיירוג שלו.
"יש לנו דרך לעלות על זה, אנחנו צריכים את עזרתך מריהאנה!" קפץ דרו.
"כל דבר..." היא הסכימה.
"את מכירה את כריס מצוין כמו שהבנתי, אנחנו צריכים לברר תחת מי הוא פועל, והוא גם היחיד שהצליח לברוח ולא נכלא"
"גלום, תשתמשי באור ירח!" קרא מת'. גלום החלה לרקוד בזירה. הירח הוירטואלי מעליה הקרין קרני אור לבנות. גלום ספגה את האנרגיה והתחזקה מהירח, כשהיא בעצמה קורנת באור חיוור. "תשתמשי באבקת שיתוק!" פקד מת'. גלום הזוהרת הסתובבה במקומה, כאשר אבקה כתומה נפלטת מתוך הפרח שעל ראשה לעבר מטרה מרחפת.

פוקימונים צפויים להופיע בפרק:
גלום, בלאסום, וספיקווין, טיירוג

חחחחחחח פילר? הכי לא פילר! פשוט יותר בסגנון הפרקים של העונה הראשונה, בבית...
לך תדע, כל זאת ועוד בפרק הבא :]

אני אשמח לתגובות נוספות, אל תבאסו!
אני רוצה לפרסם עוד פרק....
אני יכול להגיד לכם כבר מעכשיו שלעונה יהיו 26 פרקים, כך שהיא תסתיים בפרק 55!
מעבר לזה, יהיו פרקי ספיישל כמו בעונה הקודמת, ועוד כמה פרקים מיוחדים, שאני לא אוכל לספר לכם כרגע מה יהיה בהם, אבל אתם תבינו בקרוב :]
מעבר לזה, רציתי לצ'פר אתכם במשהו נוסף, שיחשף בעוד שני פרקים, אבל אני אישית כבר לא יכול לחכות:

כמו שאתם יודעים, דרו משפץ את ביתו...
אתם זוכרים איך הסלון של הבית היה נראה בעונה הראשונה?



כרגע בעונה בזמן השיפוצים הוא נראה ככה:



וכעת, לאחר השיפוצים, מה שיחשף בעוד שני פרקים:

קראתי את הפרק הראשון בעונה הראשונה והתאהבתי. יש לי מלא דרך להגיע לעונה השניה, אבל אני בדרך!
כתיבה יוצאת מהכלל! אם יש מה לשפר, אני כמובן אודיע לך!