נושא: Pokemon - search for new champion

דילן:
שכחת לציין באיזה טור תעמוד אבל בסדר :s
- - - - - - - - - - - -
בעוד כשהכולם מתחילים כבר להתייצב בטורים. את עומדת שם בתוך הקהל העצום שלא מפסיק לזוז וחושבת לעצמך. קצת מתכנסת בתוך מחשבותייך אל העבר המכעיס... חושבת על אביך ואחותך המעצבנת. את 'מורעלת' במטרה להוכיח שאת מסוגלת להיות מנהיגה טובה יותר ממנה והיום זאת הדרך להתחיל להוכיח. מבלי ששמת לב הטורים כבר כמעט הסתדרים לגמריי כמה מאות אנשים עדיין מתלבטים ומחפשים את מקומם אבל את זה כמה מאוד מתוך עשרות אלפים, כלומר צריך להזדרז.
את ממש ממהרת למצוא את הטור שלך, אנשים רבים מפריעים לך לעבור ומתנהגים רובם בגסות. עד שילד חתיך ונחמד מפנה אותך לטור הראנדומלי. שם את מגלה שהאיחור הקטן הזה שלך היה משמעותי! הטור ארוך כמו המוות!
את מחכה שם מי יודע כמה זמן, עוברים אחד ועוד אחת... כל אחד בטור משתחרר החוצה עם פוקימון אחר בידו. את מגיעה לאחר אולי 90 דקות לטורך, מדברת עם אחד מעוזרי הפרופ' שנותן לך תדרוך קצר אך משעמם מאוד ומעניק לך את הציוד הנדרש להתחלה.
מכונה גדולה מולך, מושכת בידית מלמעלה למטה והמחשב או מה שזה לא היה מדפדף במהירות שיא על פוקימונים ונעצר לבסוף על 'ווידל'. המכונה משמיעה כמה רעשים ומפתח קטן בגובה מותנך מתגלגל פוקדור חדש ונוצץ עם הפוקימון שקיבלת.

טוני:
אתה נושם נשימה עמוקה ומרגיעה. לוחש לעצמך "רגע האמת הגיע" ומיד מתפקס על המשימה שלך ורץ להשיג לך מקום בטור. מיהרת בהחלט ורכשת לעצמך מקום יחסית מוקדם בטור, יש איזה 60-70 לפניך אך רבבות של אנשים מאחוריך!
הזמן עובר לאט, כמות האנשים גדולה והדיבורים שנעשים עם כל אחד רק מעקבים זאת עוד... או אולי זאת בכלל הציפייה שגורמת לך לחשוב שהכל איטי פתאום. לאחר זמן מה הילד מאחוריו עמדת, שהפך להיות מה שאתה רואה כבר כמה שעות מפנה את הדרך. והינה אתה ניצב מול אחד מעוזרי הפרופסור החביבים, מכונה גדולה עם מסך המראה את בלבאזור. אתה מקבל את התדרוך הקצר על הפוקימון על הציוד והשימוש בו, כיצד ליצור קשר עם המעבדה וכו'...
לאחר מכן אתה נתבקש מהעוזר "אוקיי זהו ילד. משוך בידית" והמכונה משמיעה כמה צלילים עמוקים ומחרידים והינה מתגלגל מפתח בגובה מותניך פוקדור חדש אדמדם ונוצץ שאתה יודע שבתוכו הבלאבזור שלך. 'גש מכאן ימינה בבקשה' אומר הבחור.

רוי:
שמע בקשר לאחיך כשותף יהיו שלבים שתיפרדו במסע ותיפגשו שוב ושוב. אבל כרגע הוא איתך :]
- - - - - - - - - - - - -
אתה מביט בסהר וסהר בך, שניכם מחוייכים ונלהבים. רד הצליח לעורר בכם את הטירוף. אתה פונה אליו "נו סהר מתרגש?" והוא משיב "בטח, איך אפשר שלא?! מה איתך אח?" ואתה "גם" משיב ומהנהן בראש לכן.
לאחר מכן עולות בך מחשבות מטרידות. אתה מביט באחיך סהר ברצינות ומשתף אותו "היי, אני מקווה ששנינו נצליח בתור מאמנים כמו שחלמנו, שהיריבות לא תפגע בקשר שלנו!" והוא מקשיב ומביט בך נרגש.
רגע של שתיקה בינכם ובנתים כולם סביבכם מתרוצצים להעמד בטורים, זה נראה כמו לול תרנגולים גדול ומשוגע. אתה מפיג את המתח שיצרת גיחוך וקריצה "לא כי שמע... אם תתחיל להיפגע בכל פעם שאביס אותך תיהיה לנו מחלחמת אחים רצינית" ושינכם צוחקים. הוא משיב לך בדחיפה חברית "מה?! לא ייאמן רציתי להגיד לך בדיוק את אותו הדבר" ושניכם ממשיכים לצחוק. לאחר השיחה אתם הולכים אל הטור הכחול ילד מרגיז שנדחף מפריד בינך ובין אחיך כאשר הוא ראשון, הנער ואתה. הטור הולך ומתקדם והינה לאחר כחצי שעה בערך מגיע טור אחיך הוא מקבל את שלו ומחכה לך בפינה מנופף לך שתראה אותו. הילד הנחדף אחריו והינה תורך. אתה מקבל את הציוד ההסברים על הכל ואת הפוקדור. "אנא פנה ימינה יחד עם כולם!" מבקש הפרופסור.

טוני:
אתה נושם נשימה עמוקה ומרגיעה. לוחש לעצמך "רגע האמת הגיע" ומיד מתפקס על המשימה שלך ורץ להשיג לך מקום בטור. מיהרת בהחלט ורכשת לעצמך מקום יחסית מוקדם בטור, יש איזה 60-70 לפניך אך רבבות של אנשים מאחוריך!
הזמן עובר לאט, כמות האנשים גדולה והדיבורים שנעשים עם כל אחד רק מעקבים זאת עוד... או אולי זאת בכלל הציפייה שגורמת לך לחשוב שהכל איטי פתאום. לאחר זמן מה הילד מאחוריו עמדת, שהפך להיות מה שאתה רואה כבר כמה שעות מפנה את הדרך. והינה אתה ניצב מול אחד מעוזרי הפרופסור החביבים, מכונה גדולה עם מסך המראה את בלבאזור. אתה מקבל את התדרוך הקצר על הפוקימון על הציוד והשימוש בו, כיצד ליצור קשר עם המעבדה וכו'...
לאחר מכן אתה נתבקש מהעוזר "אוקיי זהו ילד. משוך בידית" והמכונה משמיעה כמה צלילים עמוקים ומחרידים והינה מתגלגל מפתח בגובה מותניך פוקדור חדש אדמדם ונוצץ שאתה יודע שבתוכו הבלאבזור שלך. 'גש מכאן ימינה בבקשה' אומר הבחור.

אני ניגש בהתלהבות לאן שהבחור אומר לי ואני אומר לעצמי "זהו הרגע!" אני שולף את הפוקדור, זורק אותו - ומחכה בהתלהבות ובצפייה רבה!

פורסם במקור על ידי nivx10

דילן:
שכחת לציין באיזה טור תעמוד אבל בסדר :s
- - - - - - - - - - - -
בעוד כשהכולם מתחילים כבר להתייצב בטורים. את עומדת שם בתוך הקהל העצום שלא מפסיק לזוז וחושבת לעצמך. קצת מתכנסת בתוך מחשבותייך אל העבר המכעיס... חושבת על אביך ואחותך המעצבנת. את 'מורעלת' במטרה להוכיח שאת מסוגלת להיות מנהיגה טובה יותר ממנה והיום זאת הדרך להתחיל להוכיח. מבלי ששמת לב הטורים כבר כמעט הסתדרים לגמריי כמה מאות אנשים עדיין מתלבטים ומחפשים את מקומם אבל את זה כמה מאוד מתוך עשרות אלפים, כלומר צריך להזדרז.
את ממש ממהרת למצוא את הטור שלך, אנשים רבים מפריעים לך לעבור ומתנהגים רובם בגסות. עד שילד חתיך ונחמד מפנה אותך לטור הראנדומלי. שם את מגלה שהאיחור הקטן הזה שלך היה משמעותי! הטור ארוך כמו המוות!
את מחכה שם מי יודע כמה זמן, עוברים אחד ועוד אחת... כל אחד בטור משתחרר החוצה עם פוקימון אחר בידו. את מגיעה לאחר אולי 90 דקות לטורך, מדברת עם אחד מעוזרי הפרופ' שנותן לך תדרוך קצר אך משעמם מאוד ומעניק לך את הציוד הנדרש להתחלה.
מכונה גדולה מולך, מושכת בידית מלמעלה למטה והמחשב או מה שזה לא היה מדפדף במהירות שיא על פוקימונים ונעצר לבסוף על 'ווידל'. המכונה משמיעה כמה רעשים ומפתח קטן בגובה מותנך מתגלגל פוקדור חדש ונוצץ עם הפוקימון שקיבלת.

"ווידל?" אשאל בפליאה "זה חרק מצוי!" אומר לעזור של הפרופסור במעט זעם, אבל אדע שאין מה לעשות זה מה שיצא. 'טוב לפחות הוא חצי רעל' אחשוב לעצמי במעט מירמור ואצא מהטור ואתחיל ללכת משם 'כאילו בידריל הוא סבבה והכל ואין ספק שזה יוכיח להם שאני יכולה להיות מאמנת מעולה גם עם ווידל קטן' אמשיך לעודד את עצמי. אחרי שאצא מהמתחם אחפש לעצמי מקום שקט ושם אשחרר את הפוקימון שלי ואציג את עצמי בחיוך

טוני:
אתה לוקח את כל הציוד ומסדר אותו כל דבר במקום הנוח ביותר לך. חלק בכיסים וחלק בתיק. אתה הולך ונעמד בצד ימין ואליך מצטרפים עודו ועוד... כל מי שמקבל את הפוקימון שלו.
אתה רואה שכל אחד תופס לעצמו כמה מטרים ומכיר את הפוקימון שלו, המוני צ'ארמנדרים, סקווירטלים ובאלבזורים כשלך. מטור ההפתעה גם אתה רואה פוקימונים שונים כמו ווידל, רטטה, איווי, מאנצ'לקס, דיגלת וכו'...
כולם מכירים את הפוקימון וגם אתה משתוקק כבר לזה, אתה לוחץ על הפוקדור שלך והוא נפתח ממנו קרן לבנה מגבשת צורה של פוקימון והינה היא מתפוגגת ומולך עומד הבאלבזור שלך!
מביט בך בחיוך גדול בעיניים גדולות ואדומות. נראה בריא וחזק. "שלום לך!" אתה מציג את עצמך והוא קורא בעליזות. אתה מסביר לו מי אתה ושמעכשיו אתם צוות והוא נראה מרוצה מהעניין.
רד גרין ואוק שום עולים לבמה ומתחילים לדבר "טוב טוב... הקשיבו כולם, כל הפוקימונים חולקו. כדי שמי שהוציא שיחזיר אותם בחזרה כרגע כדי שלא ילכו לו לאיבוד בין ההמון" ואתה עושה כדבריו לצערך.
ובלו אומר "אוקיי, שימו לב סרט האדום המתוך והארוך שמולכם כשאשחרר יריה לאוויר כולכם תוכלו לפרוץ את הסרט ולצאת לדרך אל המסע הגדול" ואז אוק בלו ורד יחדיו "היכון... הכן... צאו לדרך!" ונשמעה היריה הרועשת והמהדהדת.
שלל ילדים צועקים וצוהלים מתחילים לרוץ כל אחד שונה ומיוחד כל אחד יכול להיות האלוף. כולם מתפזים במהרה...

דילן:
"ווידל?" שואלת מופתעת "אבל הוא פוקימון חרק מצוי!" אמרת לעוזר של הפרופסור לא מרוצה, הוא מסדר את משקפיו ועונה בעייפות "כן, זה נכון. אבל זה גם מה שהוגרל ואין מה לעשות עם זה. אני בטוח שתמצא אותו כמעניין יותר ממה שאתה חושב.."
את נושמת לרווחה ומשלימה עם העובדה במחשבה ש- 'טוב לפחות הוא חצי רעל' ואז את מודה לו, הוא מאחל לך בהצלחה ומסע מהנה ואת הולכת משם לפי הסימונים. 'כאילו בידריל הוא סבבה והכל ואין ספק שזה יוכיח להם שאני יכולה להיות מאמנת מעולה גם עם ווידל קטן' את ממשיכה לעודד את עצמך וזה מתחיל גם להשפיע. עדיין במחשבות רד ובלו נואמים נאום אחרון על משמעות המסע ובלה בלה בלה... ירית הפתיחה השנתית נשמעת, נורת מאקדח שמחזיק בלו. אנשים מתחילים לרוץ כל אחד לענייניו לפי מטרותיו. מה שמפנה זמן לצוות לכבות את המקרופונים ולהתחיל לקפל הכל. לרד בלו ולפרופ' לדבר ולהשלים פערים.
את גם מחליטה לזוז משם באדישות. מתקדמת אל הדרך הראשונה ושם מוצאת איזה פינה נחמדה ירוקה במיוחד ומוצלת ומוציאה את ווידל הקטן.
הישנוני מביט בך בתמיהה וקורא "וויד" בקולו הגבוה והדק. הוא דווקא דיי חמוד. אתם עורכים הכרות והקטנצ'יק נראה חברותי וממושמע. הכימיה נרקמת בינכם שאת מלטפת אותו.

פורסם במקור על ידי nivx10

[color=seagreen]
דילן:
"ווידל?" שואלת מופתעת "אבל הוא פוקימון חרק מצוי!" אמרת לעוזר של הפרופסור לא מרוצה, הוא מסדר את משקפיו ועונה בעייפות "כן, זה נכון. אבל זה גם מה שהוגרל ואין מה לעשות עם זה. אני בטוח שתמצא אותו כמעניין יותר ממה שאתה חושב.."
את נושמת לרווחה ומשלימה עם העובדה במחשבה ש- 'טוב לפחות הוא חצי רעל' ואז את מודה לו, הוא מאחל לך בהצלחה ומסע מהנה ואת הולכת משם לפי הסימונים. 'כאילו בידריל הוא סבבה והכל ואין ספק שזה יוכיח להם שאני יכולה להיות מאמנת מעולה גם עם ווידל קטן' את ממשיכה לעודד את עצמך וזה מתחיל גם להשפיע. עדיין במחשבות רד ובלו נואמים נאום אחרון על משמעות המסע ובלה בלה בלה... ירית הפתיחה השנתית נשמעת, נורת מאקדח שמחזיק בלו. אנשים מתחילים לרוץ כל אחד לענייניו לפי מטרותיו. מה שמפנה זמן לצוות לכבות את המקרופונים ולהתחיל לקפל הכל. לרד בלו ולפרופ' לדבר ולהשלים פערים.
את גם מחליטה לזוז משם באדישות. מתקדמת אל הדרך הראשונה ושם מוצאת איזה פינה נחמדה ירוקה במיוחד ומוצלת ומוציאה את ווידל הקטן.
הישנוני מביט בך בתמיהה וקורא "וויד" בקולו הגבוה והדק. הוא דווקא דיי חמוד. אתם עורכים הכרות והקטנצ'יק נראה חברותי וממושמע. הכימיה נרקמת בינכם שאת מלטפת אותו.

אמשוך בכתפי ואז ארים את ווידל הקטן ואניח אותו על כתפי "מוכן להיות אלוף?" אשאל אותו בחיול ואלטף אותו בחיבה ואתחיל לצעוד יחד איתו 'הוא לא נורא כל כך' אחשוב לעצמי 'ובסך הכל הוא מתפתח מהר ובידריל יכול ללמוד המון מתקפות חזקות' אמשיך להרהר לעצמי ואחשוב על כל המתקפות שאני יודעת שבידריל לומד ואמשיך ללכת ואחפש קרב טוב נגד הווידל החדש שלי.

פורסם במקור על ידי nivx10

[color=purple][b]
רוי:
שמע בקשר לאחיך כשותף יהיו שלבים שתיפרדו במסע ותיפגשו שוב ושוב. אבל כרגע הוא איתך :]
- - - - - - - - - - - - -
אתה מביט בסהר וסהר בך, שניכם מחוייכים ונלהבים. רד הצליח לעורר בכם את הטירוף. אתה פונה אליו "נו סהר מתרגש?" והוא משיב "בטח, איך אפשר שלא?! מה איתך אח?" ואתה "גם" משיב ומהנהן בראש לכן.
לאחר מכן עולות בך מחשבות מטרידות. אתה מביט באחיך סהר ברצינות ומשתף אותו "היי, אני מקווה ששנינו נצליח בתור מאמנים כמו שחלמנו, שהיריבות לא תפגע בקשר שלנו!" והוא מקשיב ומביט בך נרגש.
רגע של שתיקה בינכם ובנתים כולם סביבכם מתרוצצים להעמד בטורים, זה נראה כמו לול תרנגולים גדול ומשוגע. אתה מפיג את המתח שיצרת גיחוך וקריצה "לא כי שמע... אם תתחיל להיפגע בכל פעם שאביס אותך תיהיה לנו מחלחמת אחים רצינית" ושינכם צוחקים. הוא משיב לך בדחיפה חברית "מה?! לא ייאמן רציתי להגיד לך בדיוק את אותו הדבר" ושניכם ממשיכים לצחוק. לאחר השיחה אתם הולכים אל הטור הכחול ילד מרגיז שנדחף מפריד בינך ובין אחיך כאשר הוא ראשון, הנער ואתה. הטור הולך ומתקדם והינה לאחר כחצי שעה בערך מגיע טור אחיך הוא מקבל את שלו ומחכה לך בפינה מנופף לך שתראה אותו. הילד הנחדף אחריו והינה תורך. אתה מקבל את הציוד ההסברים על הכל ואת הפוקדור. "אנא פנה ימינה יחד עם כולם!" מבקש הפרופסור.

אוקי למרות שממש בניתי עליו כשותף קבוע. אני מניך שגם סוג של יריב זה טוב.
---------------------------------------------------
'איזה ילד מעצבן, אני מקווה שאחי לא יושפע מילדים כאלו' אני חושב בזמן שאני מחכה בתור.
כאשר אני סוף סוף מקבל את הפוקדור של סקווירטל אשר עליו קיוויתי כל כך הרבה זמן אני מודה לפרופסור בזריזות ופונה ימינה כפי שהוא מבקש.
לאחר מכן אני הולך לעברו של אחי ואומר לו "אתה רוצה שנבדוק של מי הסקווירטל החזק יותר בקרב ידידותי?" ומייד אני מוציא את סקווירטל כדי לבדוק אותו בפוקדע.

רוי:
שלא תבין לא נכון, רוב המסע הוא יהיה איתך, רק יהיו חלקים שהוא יעזוב ויחזור... אתה כבר תראה ;)
- - - - - - - - - - - - - -
אתה רותן לעצמך על הילד המעצבן שהפריד בינך ובין אחיך בתור, אפילו שזה היה רק לכמה דקות. הקשר בינכם הדוק וחזק כלכך שזה פשוט היה מרגיז. לאחר קבלת הפוקימון אתה מצטרף לאחיך שכבר קיבל את הסקווירטל שלו.
יחד עם כל השאר שכבר קיבלו אתם עומדים שם כמה דקות ללא מעש... אך יודעים שאתם מחכים למשהו, אחיך אומר "אני מניח שנצטרך לחכות עד שכולם יקבלו את הפוקימונים שלהם, מה אתה רוצה לעשות בנתיים?"
אתה מביט סביב ומסיק שכנראה הוא צודק לפתע עולה בך רעיון מרגש ואתה מציע לאחיך קרב לבדיקת מיהו הסקווירטל החזק יותר. סהר מחייך אלייך חיוך רחב שאתה מבין את פרושו. שניכם שולפים את הפוקדור של סקווירטל וצועקים יחדיו כאחד "קרב. צא סקווירטל אני בוחר בך!" ומהפוקדורים בוקעות קרני אור לבנות וחזקות אשר מגבשות צורה עת עת לצב קטן בעל זנב מסולסל. כשאור דוהה את מבחין בסקווירטל הכחלחל והחדש שלך, עיניו הרקות והטובות צבע, ראשו הקירח והבוהק. ושירונו המחוספס והעז. הסקווירטל שלך נראה בריא וחזק במיוחד. כך גם של אחיך. אתה מוציא מיד את הפוקדע שלך ובודק על סקווירטל בשם שניכם:
סקווירטל - פוקימון צב הים, סקווירטלים אוהבים לחיות במים, בקרבת מקווי מים חמים. הם שחיינים מאוד מהירים. הם בעלי גלגלת ועצם זנב קשיחים וחזקים במיוחד. סקווירטל הוא פוקימון תמים ורגיש, אך ידוע גם באומץ ליבו. הם משמשים פוקימון דגל בתחנות כיבוי אש.
מתקפות: בועות, נשיכה, הגנת כדור, הצלפת זנב.
וכך הפוקדע נכבה. אתם עומדים לערוך את הקרב הראשון שלכם אתה מביט בפניו של אחיך והוא בך, שנייה ליפני שמתחילים.

דילן:
את שוב בוהה בווידל בחיוך, מושכת בכתפך וחושבת 'ממ... הוא לא נורא כלכך אחרי הכל' את שמה אותו על כתפך והוא מתלפף על שניכם כמו צעיף פתוח. פוזלת אליו ושואלת "מוכן להיות אלוף?" והוא מתרומם מעט וקורא בפנים הזועפות "וויד וויד!" כמו לוחם המוכן לכל, מצחיק אותך מעט. את מלטפת אותו וממשיכה בשכנוע העצמי ובגישה החיובית כלפיי הזחל הקטן. מתקדמת ומחפשת לו קרב ראשון. הדרך היא לא ממש סלולה אך יודעים בברור לאן ללכת. דשא פראי מלא עשבים שותים אך לא גבוהה מידי. כמות לא גדולה מידי של עצים. יום יפה היום, הרבה עננים מצלים את הדרך ומביאים רוח קרה-נעימה אך השמש המתחבת בינהם מספקת יופי של מאור. מתהלכת לך כשלפתע נשמע רחש. את מביטה סביב ולא רואה דבר. למרות שאת הרחש את עדיין ממשיכה לשמוע... ווידל מעורר את צומת אל הקרקע שתחתייך כשמבחין בתזוזות. גם את מבחינה בכם ולפתע את מרגישה התקלות קטנה ברגל. זה לא כאב לך כלל אבל הרגשת משהו, קצת מבהיל את לוקחת במהירות שתי צעדים אחורה ומן הדשא מתרומם לו קאטרפי ומנער את ראשו.

פורסם במקור על ידי nivx10

רוי:
שלא תבין לא נכון, רוב המסע הוא יהיה איתך, רק יהיו חלקים שהוא יעזוב ויחזור... אתה כבר תראה ;)
- - - - - - - - - - - - - -
אתה רותן לעצמך על הילד המעצבן שהפריד בינך ובין אחיך בתור, אפילו שזה היה רק לכמה דקות. הקשר בינכם הדוק וחזק כלכך שזה פשוט היה מרגיז. לאחר קבלת הפוקימון אתה מצטרף לאחיך שכבר קיבל את הסקווירטל שלו.
יחד עם כל השאר שכבר קיבלו אתם עומדים שם כמה דקות ללא מעש... אך יודעים שאתם מחכים למשהו, אחיך אומר "אני מניח שנצטרך לחכות עד שכולם יקבלו את הפוקימונים שלהם, מה אתה רוצה לעשות בנתיים?"
אתה מביט סביב ומסיק שכנראה הוא צודק לפתע עולה בך רעיון מרגש ואתה מציע לאחיך קרב לבדיקת מיהו הסקווירטל החזק יותר. סהר מחייך אלייך חיוך רחב שאתה מבין את פרושו. שניכם שולפים את הפוקדור של סקווירטל וצועקים יחדיו כאחד "קרב. צא סקווירטל אני בוחר בך!" ומהפוקדורים בוקעות קרני אור לבנות וחזקות אשר מגבשות צורה עת עת לצב קטן בעל זנב מסולסל. כשאור דוהה את מבחין בסקווירטל הכחלחל והחדש שלך, עיניו הרקות והטובות צבע, ראשו הקירח והבוהק. ושירונו המחוספס והעז. הסקווירטל שלך נראה בריא וחזק במיוחד. כך גם של אחיך. אתה מוציא מיד את הפוקדע שלך ובודק על סקווירטל בשם שניכם:
סקווירטל - פוקימון צב הים, סקווירטלים אוהבים לחיות במים, בקרבת מקווי מים חמים. הם שחיינים מאוד מהירים. הם בעלי גלגלת ועצם זנב קשיחים וחזקים במיוחד. סקווירטל הוא פוקימון תמים ורגיש, אך ידוע גם באומץ ליבו. הם משמשים פוקימון דגל בתחנות כיבוי אש.
מתקפות: בועות, נשיכה, הגנת כדור, הצלפת זנב.
וכך הפוקדע נכבה. אתם עומדים לערוך את הקרב הראשון שלכם אתה מביט בפניו של אחיך והוא בך, שנייה ליפני שמתחילים.

[/color]

"סהר אני מקווה שאני וסקווירטל שלך מוכנים כי הינה המהלך הראשון שלי" אני מודיע לאחי עוד לפני שאני חושב על אחד דבר שגורם לי לשתיקה ממושכת לכמה שניות.
לאחר שאני חושב על רעיון אני אומר לסקווירטל " סקווירטל זה הקרב הראשון שלנו ביחד כדי לבדוק את הכוח של שתינו, אז בו נתחיל עם מתקפת בועות לכיוון הריצפה שתעלה אותך גובה ואז נשיכה על הפנים של סקווירטל של אח שלי!"

רוי:
"אני מקווה שאתה והסקווירטל שלך מוכנים כי הינה המהלך הראשון שלי!" אתה אומר עוד ליפני שחשבת על אחד בכלל. בעוד אתה חושב סהר אחיך מתבונן בסקווירטל שלו ושלך בקפדנות. אינך מבין ממש מה פשר הדבר כשלפתע אומר לך "מסתבר שיש לי סקווירטלית!" אתה מתבונן היטב ומבחין בריסים הארוכים שיש לסקווירטל שלו, לשריון הקדמי הנפוח מעט יותר מזה של הסקווירטל שלך ולזנב המסולסל אחרת בצורה נשית יותר. ואכן מתברר לשניכם שזאת היא, סקווירטלית!
בכל מקרה אתה ממשיך לחשוב על מהלך כשלפתע עולה לך משהו. לפקודתך כמובן, סקווירטל שלך משתמש בקרן בועות ומפנה אותה לקרקע הבועות נוצרות להם חלק גדולות יותר וחלק קטנות יותר עדינות יותר וגסות יותר...
סקווירטל מקפץ על מקבץ בועות צפוף ומתיישב עליו ומרחף איתו מעלה. כשהוא מגיע גבוה מספיק אתה מסמן לו והוא צולל אל הסקווירטלית של סהר שאומר לפתע "סקווירטל! תשתמשי בהגנת כדור בבקשה" והיא מבצעת כדבריו, מתכנסת במהרה לתוך השיריון שלה והסקווירטל שלך במקום לנשוך את פניה נוגס בשיריון קשיח וזה אכן כואב לו!
הוא מקפץ בהיסטריה שם במקום כשמכניס יד לפה מכאב (לא קרה לו כלום, סתם כואב לו פשוט)

פורסם במקור על ידי nivx10

[color=royalblue][b]
דילן:
את שוב בוהה בווידל בחיוך, מושכת בכתפך וחושבת 'ממ... הוא לא נורא כלכך אחרי הכל' את שמה אותו על כתפך והוא מתלפף על שניכם כמו צעיף פתוח. פוזלת אליו ושואלת "מוכן להיות אלוף?" והוא מתרומם מעט וקורא בפנים הזועפות "וויד וויד!" כמו לוחם המוכן לכל, מצחיק אותך מעט. את מלטפת אותו וממשיכה בשכנוע העצמי ובגישה החיובית כלפיי הזחל הקטן. מתקדמת ומחפשת לו קרב ראשון. הדרך היא לא ממש סלולה אך יודעים בברור לאן ללכת. דשא פראי מלא עשבים שותים אך לא גבוהה מידי. כמות לא גדולה מידי של עצים. יום יפה היום, הרבה עננים מצלים את הדרך ומביאים רוח קרה-נעימה אך השמש המתחבת בינהם מספקת יופי של מאור. מתהלכת לך כשלפתע נשמע רחש. את מביטה סביב ולא רואה דבר. למרות שאת הרחש את עדיין ממשיכה לשמוע... ווידל מעורר את צומת אל הקרקע שתחתייך כשמבחין בתזוזות. גם את מבחינה בכם ולפתע את מרגישה התקלות קטנה ברגל. זה לא כאב לך כלל אבל הרגשת משהו, קצת מבהיל את לוקחת במהירות שתי צעדים אחורה ומן הדשא מתרומם לו קאטרפי ומנער את ראשו.

'אוקי קאטרפי. הוא סוג חרק טהור' אזכר מהשיעורים שלמדתי אצל אבי על כל הפוקימונים שחיים באזור. "טוב ווידל צא!" אקרא בביטחון ואז אשלוף את הפוקידע שלי ואחפש בעקבות אחר המתקפות שלו. אחרי שאגלה אותן, "ווידל התחל בעוקץ רעל ואז השתמש ביריית חוט שלך בשביל לקשור את פרצופו של קטארפי!" אכריז לו בביטחון ואחכה לרואת מה קורה.

דילן:
את נזכרת במה שאת יודעת על קאטרפי משיעוריו הקפדניים של אביך, זה הקנה לך את המידע על הזחל הירקרק ורוב אם לא כל הפוקימונים באיזור. מוציאה את הפוקדע בעוד מהכיס האחורי והצמוד של הג'ינס (אחחח ישקסית xDD) את מבברת על המתקפות של הווידל שלך, מפנימה וזוכרת. ווידל הקטן זוחל מכתפך על ידך עד לגובה מספיק נמוך וקופץ לרצפה. מזדקף ומראה ביטחון שאמור להרתיע את הקאטרפי הפראי...
ווידל מתחיל בעוקץ רעל, קאטרפי מתפטל לו בעמידה במקום מצד לצד וכך מנסה לתמרן בין העוקצים אך בלי יותר מידי מזל סופג את רובם. רק כמות קטנה מאוד הצליחה לפספס אותו. אתם ממשיכים ו-ווידל שולח גם חוט ארוך ודביק שמתלף סביב פניו של קאטרפי שמנער את ראשו בהיסטירה כי הוא אינו מסוגל לראות. הוא משתמש בנשיכת חרק ולועס את דרכו החוצה מן הקורים הללו.
מתקדם אל ווידל ואז משתמש בזה שוב ונושך אותו נשיכה כואבת בגב. הוא אינו מרפה ממנו.

פורסם במקור על ידי nivx10

דילן:
את נזכרת במה שאת יודעת על קאטרפי משיעוריו הקפדניים של אביך, זה הקנה לך את המידע על הזחל הירקרק ורוב אם לא כל הפוקימונים באיזור. מוציאה את הפוקדע בעוד מהכיס האחורי והצמוד של הג'ינס (אחחח ישקסית xdd) את מבברת על המתקפות של הווידל שלך, מפנימה וזוכרת. ווידל הקטן זוחל מכתפך על ידך עד לגובה מספיק נמוך וקופץ לרצפה. מזדקף ומראה ביטחון שאמור להרתיע את הקאטרפי הפראי...
ווידל מתחיל בעוקץ רעל, קאטרפי מתפטל לו בעמידה במקום מצד לצד וכך מנסה לתמרן בין העוקצים אך בלי יותר מידי מזל סופג את רובם. רק כמות קטנה מאוד הצליחה לפספס אותו. אתם ממשיכים ו-ווידל שולח גם חוט ארוך ודביק שמתלף סביב פניו של קאטרפי שמנער את ראשו בהיסטירה כי הוא אינו מסוגל לראות. הוא משתמש בנשיכת חרק ולועס את דרכו החוצה מן הקורים הללו.
מתקדם אל ווידל ואז משתמש בזה שוב ונושך אותו נשיכה כואבת בגב. הוא אינו מרפה ממנו.

הטרדה מינית משהו חח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ווידל התכדרר כמו כדור ותתגלגל ממנו ואז תשלח יריית חוט לעבר צווארו ותנסה להרים אותו באוויר ולהפיל אותו על האדמה ואז תשלח שוב עוקץ רעל!" אקרא בביטחון 'כדאי לזכור לעצמי את המהלך הזה' אחשוב ואחכה לראות בציפייה מה המהלך הבא של קטארפי.

פורסם במקור על ידי nivx10

רוי:
"אני מקווה שאתה והסקווירטל שלך מוכנים כי הינה המהלך הראשון שלי!" אתה אומר עוד ליפני שחשבת על אחד בכלל. בעוד אתה חושב סהר אחיך מתבונן בסקווירטל שלו ושלך בקפדנות. אינך מבין ממש מה פשר הדבר כשלפתע אומר לך "מסתבר שיש לי סקווירטלית!" אתה מתבונן היטב ומבחין בריסים הארוכים שיש לסקווירטל שלו, לשריון הקדמי הנפוח מעט יותר מזה של הסקווירטל שלך ולזנב המסולסל אחרת בצורה נשית יותר. ואכן מתברר לשניכם שזאת היא, סקווירטלית!
בכל מקרה אתה ממשיך לחשוב על מהלך כשלפתע עולה לך משהו. לפקודתך כמובן, סקווירטל שלך משתמש בקרן בועות ומפנה אותה לקרקע הבועות נוצרות להם חלק גדולות יותר וחלק קטנות יותר עדינות יותר וגסות יותר...
סקווירטל מקפץ על מקבץ בועות צפוף ומתיישב עליו ומרחף איתו מעלה. כשהוא מגיע גבוה מספיק אתה מסמן לו והוא צולל אל הסקווירטלית של סהר שאומר לפתע "סקווירטל! תשתמשי בהגנת כדור בבקשה" והיא מבצעת כדבריו, מתכנסת במהרה לתוך השיריון שלה והסקווירטל שלך במקום לנשוך את פניה נוגס בשיריון קשיח וזה אכן כואב לו!
הוא מקפץ בהיסטריה שם במקום כשמכניס יד לפה מכאב (לא קרה לו כלום, סתם כואב לו פשוט)

"מהלך חכם סהר" אני אומר לעבר אחי בהתלהבות, "אבל גם לי יש עוד כמה תרגילים שאני רוצה לנסות!" אני מזהיר, ולאחר מכן פונה על סקווירטל "תשתמש בבועות שוב כדי להיות באוויר ותהיה מוכן לתקיפה!" אני אומר ומחכה לראות מה אחי יעשה בתגובה.

דילן:
לא היה חכם קרב מול קאטרפי, אין לו מתקפות...
- - - - - - - - - -
את מבקשת את ווידל להתכדרר ככדור ולהתגלגל כדי להתרחק מקאטרפי. קאטרפי עדיין נושך ונושך ולא מרפה. ווידל אוחז בפיו את זנבו שלו ומתגלגל כמה גלגולים קדימה. קאטרפי נגרר אחריו בגלל הנשיכה עד שמתנתק ממנו בלית ברירה.
עולה לך רעיון מקורי ואת מבקשת לשלוח ירי חוט אל חוליית הצוואר של ווידל והוא עם משקל גופו סוחב אותו. ווידל מטה ראשו ולוקח תנופה ולפתע הוא מרים את קאטרפי המופתע לאוויר! קאטרפי שולח בעודו באוויר ירי חוטים גם כן אל סביב קרנו וצווארו של ווידל. ווידל מטיל אותו על הרצפה ולפתע קאטרפי עוזר כוחות לקום מיד ועושה בדיוק את אותו המהלך לווידל, מרים אותו באוויר ומטיל גם אותו על הרצפה.
את לא מוותרת ומורה לווידל להשתמש בעוקץ רעל, אך החוטי צמודים מידי לפניו והוא לא מצליח לפלוט אותם מפיו!
קאטרפי שכן מצליח כבר לשתחרר מן החוטים דוחף את ווידל לאחור עם מתקפת דחיפה.

רוי:
אתה משבח את אחיך על מהלך מחוכם. הקרב רק מגביר בך את ההתלהבות. אתה פוקד על סקווירטל שוב להשתמש בכסיס הריחוף על הבועות. סהר מביט בך ואומר "שוב אח גדול? טוב if you can't bit them? join them" ופוקד על הסקווירטלית שלו לעשות בדיוק את אותו תרגיל. ובין רגע השניים מרחפים על הבועות בדיוק באותו הגובה. ליפני שאתה מספיק להוציא מיפך הגה נשמע רעש צופר חזק וצורם במיוחד!!!
שני הסקווירטלים שלכם, הוא והיא נבהלים ומתכנסים בתוך שריונם מאינסטינקט של פחד ונופלים ארצה על הרצפה בלא תזוזה. הצופר היה של הפרופסור, הוא מבקש את צומת הלב של כולם ורוצה להגיד עוד כמה מילים "טוב כולם, הינה זהו כל הפוקימונים חולקו לכולם. אני חייב שוב לאמר שהכמות של המאמנים החדשים כאן היום היא הגדולה שראיתי בכל שנותיי ואני נרגש. לפניכם סרט אדום וגדול כאשר תשמע יריה לאוויר מהאקדח של בלו רוצו דרך הסרט וקדימה אל המסע שלכם. אני באמת מאחל לכולכם בהצלחה עם הפוקימונים שלכם ומסע מעניין ומרתק. אחד מכם יוכיח השנה את עצמו בתור הפוקימון מאסטר החדש של חבל אינדיגו!"
ואז מתחילה ספירה לאחור מ-5 עד 0 של הפרופס' רד וכולם פרט לבלו השתקן שעומד מוכן עם הרובה מכוון לאוויר. וכש-0 מגיעה נשמעת היריה. ולפתע אלפים רצים אל עבר הסרט. המון רץ מלפניכם וגם... מאחוריכם!!!
"רוי הכנס את סקווירטל לפוקדור מהר! הם יירמסו!!!" צועק אליך אחיך בלחץ.

טוני:
אתה לוקח את כל הציוד ומסדר אותו כל דבר במקום הנוח ביותר לך. חלק בכיסים וחלק בתיק. אתה הולך ונעמד בצד ימין ואליך מצטרפים עודו ועוד... כל מי שמקבל את הפוקימון שלו.
אתה רואה שכל אחד תופס לעצמו כמה מטרים ומכיר את הפוקימון שלו, המוני צ'ארמנדרים, סקווירטלים ובאלבזורים כשלך. מטור ההפתעה גם אתה רואה פוקימונים שונים כמו ווידל, רטטה, איווי, מאנצ'לקס, דיגלת וכו'...
כולם מכירים את הפוקימון וגם אתה משתוקק כבר לזה, אתה לוחץ על הפוקדור שלך והוא נפתח ממנו קרן לבנה מגבשת צורה של פוקימון והינה היא מתפוגגת ומולך עומד הבאלבזור שלך!
מביט בך בחיוך גדול בעיניים גדולות ואדומות. נראה בריא וחזק. "שלום לך!" אתה מציג את עצמך והוא קורא בעליזות. אתה מסביר לו מי אתה ושמעכשיו אתם צוות והוא נראה מרוצה מהעניין.
רד גרין ואוק שום עולים לבמה ומתחילים לדבר "טוב טוב... הקשיבו כולם, כל הפוקימונים חולקו. כדי שמי שהוציא שיחזיר אותם בחזרה כרגע כדי שלא ילכו לו לאיבוד בין ההמון" ואתה עושה כדבריו לצערך.
ובלו אומר "אוקיי, שימו לב סרט האדום המתוך והארוך שמולכם כשאשחרר יריה לאוויר כולכם תוכלו לפרוץ את הסרט ולצאת לדרך אל המסע הגדול" ואז אוק בלו ורד יחדיו "היכון... הכן... צאו לדרך!" ונשמעה היריה הרועשת והמהדהדת.
שלל ילדים צועקים וצוהלים מתחילים לרוץ כל אחד שונה ומיוחד כל אחד יכול להיות האלוף. כולם מתפזים במהרה...

אני רץ בהתלהבות לעבר המסע שלי ללא ידיעה מה צופה לי! אני מוצא לי פנה קלה, מוציא את באלבזואר על-מנת להכירו יותר. אני באיתיות כדי שלא ייבהל בא ללטף אותו, ואומר "היי באלבזור, אנו נהיה יחד עכשיו במסע שלנו!" מרים אותו ומחבק אותו.
באותה העת אני מוציא את הפוקדקס, מכוון אותו על באלבזור - ושואל "אילו מתקפות הוא יודע?"