נושא: Pokemon - search for new champion

פורסם במקור על ידי nivx10

דילן:
לא היה חכם קרב מול קאטרפי, אין לו מתקפות...
- - - - - - - - - -
את מבקשת את ווידל להתכדרר ככדור ולהתגלגל כדי להתרחק מקאטרפי. קאטרפי עדיין נושך ונושך ולא מרפה. ווידל אוחז בפיו את זנבו שלו ומתגלגל כמה גלגולים קדימה. קאטרפי נגרר אחריו בגלל הנשיכה עד שמתנתק ממנו בלית ברירה.
עולה לך רעיון מקורי ואת מבקשת לשלוח ירי חוט אל חוליית הצוואר של ווידל והוא עם משקל גופו סוחב אותו. ווידל מטה ראשו ולוקח תנופה ולפתע הוא מרים את קאטרפי המופתע לאוויר! קאטרפי שולח בעודו באוויר ירי חוטים גם כן אל סביב קרנו וצווארו של ווידל. ווידל מטיל אותו על הרצפה ולפתע קאטרפי עוזר כוחות לקום מיד ועושה בדיוק את אותו המהלך לווידל, מרים אותו באוויר ומטיל גם אותו על הרצפה.
את לא מוותרת ומורה לווידל להשתמש בעוקץ רעל, אך החוטי צמודים מידי לפניו והוא לא מצליח לפלוט אותם מפיו!
קאטרפי שכן מצליח כבר לשתחרר מן החוטים דוחף את ווידל לאחור עם מתקפת דחיפה.

"ווידל אל תרפה תנסה עם הקרן שלך לקרוא את החוט ואז תשתמש גם אתה בנשיכת חרק! אחרי זה עוקץ רעל!" אקרא בביטחון

טוני:
יחד עם כולם את רץ אל עבר המסע שכלכך ציפית לו! לאט לאט כולם מתפזרים להם. מתחיל להיכנס אל תוך דרך 21 שתוביל אותה לוורידיאן. אתה מחפש לך איזה פינה נחמדה לעמוד בה ומוציא את באלבזור, מנסה להכיר אותו הפעם כמו שצריך. באלבזור שוב יוצא החוצה ואתה מתכופף אליו, מביט בו בחיוך ומסביר לו "שלום לך באלבזור, שמי טוני ואנו ניהיה מעכשיו צוות בסמע משלנו. מלא הרפתקאות מקומות חוויות וכיף לא נורמאלי!" ואז אתה שולח יד ללטף אותו ומצליח הוא לא נראה היה מבוהל בכלל, להפך,
הוא נהנה מהליטופים מאוד. אתה מחבק אותו ומרגיש אותו ואהבה נוצרת בינכם.
לאחר ההכרות איתו ויצירת החיבור את מוציא את הפוקדע, מכוון על באלבזור ובודק באפשרויות לגביי סריקת המתקפות. נאמר מהפוקדע שהמתקפות הן: דחיפה, עלים קסומים, ריח מתוק, סערורי.
אתה ממשיך ללכת איתו כשהוא לצידך, היום הוא יום שימשי וכיפי במיוחד לטיול. ממש יום המזל שלך, לפחות כך אתה מרגיש. גם באלבזור נהנה מהמזג אוויר. כשהוא רואה פרחים ושיחים הוא נהנה להריח ומהטבע בכלל... היער והפרא שואב אתכם לתוכו. ככה אתם מתרחקים לכם מביתכם... לפתע קולות של ניפוף כנפיים. ומעליכם דוהה לו ספירו קטן.

דילן:
את דואגת אך לא מוותרת לא לעצמך ולא לווידל, את מציעה לו לקרוע את החוט באמצעות הקרן שלו. הוא מנער ומנסה למתוח את החוט על הקרן עם תנועות גופו וזה מצליח. הוא יוצר קרע גדול מספיק כדי להשתחרר!
החיוך עולה על פנייך בחזרה. את פוקדת על ווידל לתקוף בנשיכת חרק וכך הוא עושה, מתקדם מהר ככל שהוא יכול ונוגס בקאטרפי בזנבו באמצעות פיו המוסתר מתחת לאף הגדול והוורוד. קאטרפי מנער את הזנב בפראות מצליף ודוחף את ווידל כדי להשתחרר ובסוף הקטנצ'יק מתגלגל לאחור. אך קאטרפי ששמח לעד מוקדם מידי חוטף מטח עוקצי רעל חדים השורטים אותו עד עילפון.

פורסם במקור על ידי nivx10

[color=purple][b]
רוי:
אתה משבח את אחיך על מהלך מחוכם. הקרב רק מגביר בך את ההתלהבות. אתה פוקד על סקווירטל שוב להשתמש בכסיס הריחוף על הבועות. סהר מביט בך ואומר "שוב אח גדול? טוב if you can't bit them? Join them" ופוקד על הסקווירטלית שלו לעשות בדיוק את אותו תרגיל. ובין רגע השניים מרחפים על הבועות בדיוק באותו הגובה. ליפני שאתה מספיק להוציא מיפך הגה נשמע רעש צופר חזק וצורם במיוחד!!!
שני הסקווירטלים שלכם, הוא והיא נבהלים ומתכנסים בתוך שריונם מאינסטינקט של פחד ונופלים ארצה על הרצפה בלא תזוזה. הצופר היה של הפרופסור, הוא מבקש את צומת הלב של כולם ורוצה להגיד עוד כמה מילים "טוב כולם, הינה זהו כל הפוקימונים חולקו לכולם. אני חייב שוב לאמר שהכמות של המאמנים החדשים כאן היום היא הגדולה שראיתי בכל שנותיי ואני נרגש. לפניכם סרט אדום וגדול כאשר תשמע יריה לאוויר מהאקדח של בלו רוצו דרך הסרט וקדימה אל המסע שלכם. אני באמת מאחל לכולכם בהצלחה עם הפוקימונים שלכם ומסע מעניין ומרתק. אחד מכם יוכיח השנה את עצמו בתור הפוקימון מאסטר החדש של חבל אינדיגו!"
ואז מתחילה ספירה לאחור מ-5 עד 0 של הפרופס' רד וכולם פרט לבלו השתקן שעומד מוכן עם הרובה מכוון לאוויר. וכש-0 מגיעה נשמעת היריה. ולפתע אלפים רצים אל עבר הסרט. המון רץ מלפניכם וגם... מאחוריכם!!!
"רוי הכנס את סקווירטל לפוקדור מהר! הם יירמסו!!!" צועק אליך אחיך בלחץ.

'איזה פחד כמעט היה לי התקף לב' אני חושב לאחר הצפירה ומכניס את סקווירטל לפוקדור שלו במהרה.
"טוב נראה שאנחנו נסיים את הקרב הזה ביום אחר" אני אומר לאחי ומתחיל להיתקדם לכיוון הסרט כמו כולם ונעצר במקום שומם מאנשים אשר הציפו את המקום.

פורסם במקור על ידי nivx10

[color=seagreen][b]
דילן:
את דואגת אך לא מוותרת לא לעצמך ולא לווידל, את מציעה לו לקרוע את החוט באמצעות הקרן שלו. הוא מנער ומנסה למתוח את החוט על הקרן עם תנועות גופו וזה מצליח. הוא יוצר קרע גדול מספיק כדי להשתחרר!
החיוך עולה על פנייך בחזרה. את פוקדת על ווידל לתקוף בנשיכת חרק וכך הוא עושה, מתקדם מהר ככל שהוא יכול ונוגס בקאטרפי בזנבו באמצעות פיו המוסתר מתחת לאף הגדול והוורוד. קאטרפי מנער את הזנב בפראות מצליף ודוחף את ווידל כדי להשתחרר ובסוף הקטנצ'יק מתגלגל לאחור. אך קאטרפי ששמח לעד מוקדם מידי חוטף מטח עוקצי רעל חדים השורטים אותו עד עילפון.

"נהדר ווידל!" אקרא באור "עכשיו חסל אותו סופית עם נשיכת חרק!" אפקוד עליו בנחישות 'איזו דרך נהדרת להתחיל את המסע שלי' אחשוב לעצמי בסיפוק ואצחקק לעצמי ואז אתאפס על עצמי ואמשיך לראות מה קורה בקרב.

טוני:
יחד עם כולם את רץ אל עבר המסע שכלכך ציפית לו! לאט לאט כולם מתפזרים להם. מתחיל להיכנס אל תוך דרך 21 שתוביל אותה לוורידיאן. אתה מחפש לך איזה פינה נחמדה לעמוד בה ומוציא את באלבזור, מנסה להכיר אותו הפעם כמו שצריך. באלבזור שוב יוצא החוצה ואתה מתכופף אליו, מביט בו בחיוך ומסביר לו "שלום לך באלבזור, שמי טוני ואנו ניהיה מעכשיו צוות בסמע משלנו. מלא הרפתקאות מקומות חוויות וכיף לא נורמאלי!" ואז אתה שולח יד ללטף אותו ומצליח הוא לא נראה היה מבוהל בכלל, להפך,
הוא נהנה מהליטופים מאוד. אתה מחבק אותו ומרגיש אותו ואהבה נוצרת בינכם.
לאחר ההכרות איתו ויצירת החיבור את מוציא את הפוקדע, מכוון על באלבזור ובודק באפשרויות לגביי סריקת המתקפות. נאמר מהפוקדע שהמתקפות הן: דחיפה, עלים קסומים, ריח מתוק, סערורי.
אתה ממשיך ללכת איתו כשהוא לצידך, היום הוא יום שימשי וכיפי במיוחד לטיול. ממש יום המזל שלך, לפחות כך אתה מרגיש. גם באלבזור נהנה מהמזג אוויר. כשהוא רואה פרחים ושיחים הוא נהנה להריח ומהטבע בכלל... היער והפרא שואב אתכם לתוכו. ככה אתם מתרחקים לכם מביתכם... לפתע קולות של ניפוף כנפיים. ומעליכם דוהה לו ספירו קטן.

אני רואה את הספירו הקטן ואומר לעצמי "זו ההזדמנות שלנו! באלבזור - אני בחור בך!" אני צועק לעבר באלבזור בסמכותיות "השתמש בדחיפה על ספירו! הראה לו מה אתה שווה"

טוני:
אתה מביט בספירו שמתעופף לו מעליך ורואה בו הזדמנות לקרב ראשון. אתה לוחץ לחיצה ארוכה על הפוקדע שיגדל ואז עוד זריקה בקריאת "באלבזור אני בוחר בך!" תוך כדי שהפוקדור נפתח ומשחרר את הצב הקטן שלך. "בלבא-זור" הוא קורא באומץ. אתה מצביע על ספירו ומבלי מילים הוא כבר מבין, אתה מבקש ממנו להשתמש בדחיפה והוא באמת מנסה אך הוא לא מגיע כי ספירו גבוהה מידי, הוא אפילו לא שם לב אליכם. הוא מתיישב לו בנחת על ענף ומחפש בסקרנות אחר פרי או תולעת לאכול. (כדי שתשתמש במתקפה מרחוק שישים לב אליך וירד לגובה שלכם)

דילן:
מעולף כפרע על החיים שלך כתבתי את זה... למה להרוג אותו? כולה נכנס לך בנעל בטעות.
- - - - - - - - - - - - - - -
"נהדר ווידל!" את קוראת משמחה. הוא מחייך אלייך לאחר שמעלף את הקאטרפי המתנועע במקום מהתרגשות. 'חמוד קטן' את חושבת לעצמך. 'איזו דרך נהדרת להתחיל את המסע שלי' מחשבה מספקת עוברת בראשך. את מתכופפת אל ווידל ומושיטה ידייך והוא זוחל בזריזות בחזרה למקומו סביב הצוואר שלך. שניכם מותירים את קאטרפי המעולף לנוח על הדשא שיתעורר שם אחר-כך... הזמן עובר ואת הולכת ומעמיקה בתוך הדרך, יותר עצים מהנראה לך קודם מתגלים עוד ועוד. את מסתכלת לצדדים כשברור כשכל העת את מחפשת פוקימון נוסף להתמודד מולו. לפתע את רואה שיח עם פרחים ורדרדים סגלגלים שמושך את העין בעקבות הנראה שבמכרז השיח יוצא פרח או פרי שונה בתחלית מכל האחרים, נראה כמו פעמון צהוב בעל פיה וורודה. ויותר מזה, הוא זז!

רוי:
'איזה פחד כמעט היה לי התקף לב' אתה נסער מאוד. נרגע כשאר הצלחת להחזיר את סקווירטל, כך עשה גם סהר עם הסקווירטלית שלו. אתה מביטים אחד השני מעבר האנשים שרצים בינכם. מחייכים זה לזה ומבינים שהינה כולם מתחילים ממש עכשיו!
"טוב... נסיים את הקרב בפעם אחרת?" אתה שואל ואחיך עונה "כן, עדיף" אתם מתקדמים שניכם בריצה קלה ואחידה בינכם על הסרט האדום שכבר נחצה יחד עם כולם. אחריי הסרט כולם רצים לאותו כיוון אך מתחילים להתפזר. כל אחד לפי מה שעלה לו בראש...
אתם מוצאים לכם מקום נחמד ושומם מימין לשביל של דרך 1. דשא גבוה וארוך כמה סלעים גדולים ומשוייפים שניתן לשבת עליהם. אתם סתם מנהלים שיחת חולין על ההרגשות והציפיות לעתיד. כשלפתע אחיך שם לב שמאחורך מבצבצים אודיש ופארס.

טוני:
אתה מביט בספירו שמתעופף לו מעליך ורואה בו הזדמנות לקרב ראשון. אתה לוחץ לחיצה ארוכה על הפוקדע שיגדל ואז עוד זריקה בקריאת "באלבזור אני בוחר בך!" תוך כדי שהפוקדור נפתח ומשחרר את הצב הקטן שלך. "בלבא-זור" הוא קורא באומץ. אתה מצביע על ספירו ומבלי מילים הוא כבר מבין, אתה מבקש ממנו להשתמש בדחיפה והוא באמת מנסה אך הוא לא מגיע כי ספירו גבוהה מידי, הוא אפילו לא שם לב אליכם. הוא מתיישב לו בנחת על ענף ומחפש בסקרנות אחר פרי או תולעת לאכול. (כדי שתשתמש במתקפה מרחוק שישים לב אליך וירד לגובה שלכם)

"באלבזור לא נורא!" אני אומר בטיפה עצבנות.
"באלבזור - השתמש בעלים קסומים על ספירו, תן הכל" אני אומר בתקווה שהפעם אני אצליח.

פורסם במקור על ידי nivx10

[b]]
רוי:
'איזה פחד כמעט היה לי התקף לב' אתה נסער מאוד. נרגע כשאר הצלחת להחזיר את סקווירטל, כך עשה גם סהר עם הסקווירטלית שלו. אתה מביטים אחד השני מעבר האנשים שרצים בינכם. מחייכים זה לזה ומבינים שהינה כולם מתחילים ממש עכשיו!
"טוב... נסיים את הקרב בפעם אחרת?" אתה שואל ואחיך עונה "כן, עדיף" אתם מתקדמים שניכם בריצה קלה ואחידה בינכם על הסרט האדום שכבר נחצה יחד עם כולם. אחריי הסרט כולם רצים לאותו כיוון אך מתחילים להתפזר. כל אחד לפי מה שעלה לו בראש...
אתם מוצאים לכם מקום נחמד ושומם מימין לשביל של דרך 1. דשא גבוה וארוך כמה סלעים גדולים ומשוייפים שניתן לשבת עליהם. אתם סתם מנהלים שיחת חולין על ההרגשות והציפיות לעתיד. כשלפתע אחיך שם לב שמאחורך מבצבצים אודיש ופארס.

"סהר תראה יש פה זוג פוקימוני עשב זה יכול להיות אימון טוב לסקווירטלים שלנו, אתה על אודיש ואני על פארס" אני אומר לסהר בביטחון וזורק את הפוקדור של סקווירטל.
'פארס נראה לי מעניין כדי לי לראות מה אני יוכל למצוע עליו בפוקדע' אני חושב לי וסורק אותו כדי לקבל עוד פרטים.
לאחר שהפוקדע יפסיק לתת לי את המידע אני אומר לסקוווירטל להישתמש בנישיכה ואם פארס תוקף חזרה להישתמש בהגנת כדור.

מונקי:
חחחח סהר זה שאמר לך עליהם. מה 'סהר תראה'?
- - - - - - - -
אתה מסתובב למה שאמר סהר וגם אתה מבחין בשתי פוקימון העשב התמימים אתה חושב להציע את הרעיון וסהר כבר מקדים אותך ושולף את הפוקימון שלו. אתה אומר "אני אקח את פארס אתה את אודיש, הולך?" והוא מהנהן בראשו. פארס מסקרן אותך מאוד ואתה חושב לשלוף את הפוקדע ולבדוק מה יש לו להגיד עליו:
פארס - סטנון הדשא, פארס הם פוקימונים החיים ביערוץ הם ניזונים מחרקים קטנטנים כמו תולעים ותרמיטית המתחבים באדמה. הרגלים החדות הצוותות המיוחדות שלהם מאפשרות להם ללכת ולטפס אפילו על עצים וחומות. על גבם גדלים פטריות, פטריות הפארס בריאות מאוד ומשמות להכנת תרופות ומאכלים יקרים. למרות שבקרב הם המקור לפיזור כל אבקות הרעל השינה והשיתוק.
אתה והסקווירטל שלך ללא התרעה מוקדמת מסתערים על פארס עם נשיכה חזקה, סקווירטל מבהיל אותו מנער אותו בפיו ואז משליך אותו הצידה. הסקווירטלית של סהר תוקפת בהצלפת זנב את אודיש ודוחקת אותו לצד השני.
פארס נעמד שוב ומתייצב, מביט כעוס מאוד בסקווירטל ומכח את צוותותיו החדות והוא מנסה לתקוף את סקווירטל עם נעיצת רעל (poison Jab) אך צפית לזה והכנת את סקווירטל להגנת כדור. ציפורנו של פרץ שבקצה הצוות זורחת בסגול קורן ורעיל אך מכה בסה"כ בשיריון ולא גורמת נזק רב מידי. אך פתע פארס מפזר מפטריות גבו אבקה כתומה שמפתזרת על השיריון של סקווירטל וכל גופו. סקווירטל לפתע מתחיל להזיע ומרגיש משתוק. זה היה נבגי הלם (Stun Spore)

טוני:
באלבזור קצת מאוכזב מעצמו אך אתה שם לב ומיד דואג להסיר דאגה מליבו "שטויות באלבזור זה לא נורא, הוא לא שם לב אז בוא נתחיל מחדש" ומחייך אליו והוא אליך. למרות שבתוכך את מעט עצבני. אתה פוקד על באלבזור לתקוף את פירו בעלים קסומים (Megical Leaf) באלבזור מתמקם בשקט תחת הענף שפירו התיישב בו, מכוון שפירו אינו חושד בדבר אתם מרשים לעצמכם לקחת את הזמן, לפחות במהלך הראשון. הוא לפתע מוציא מן הדפנות של הפרח-כרובית שעל גבו יוצאים עלים ירוקים זרחניים שנשלחים מעלה מתעופפים חותכים את הענף ופירו המבוהל והלא מוכן סופג כמה מכות הגונות מן העלים העללו השורטים והולמים בו עלה אחר עלה...
פירו פורס כנפיו וצולל אל עבר באלבאזור, עיניו זוהרות באור אדום מתמשך והוא תוקף עם רגליו עם הטפרים החדים ועם כנפיו שוב ושוב במתקפת זעם. מס' מכות ששורטות ודוחקות את באלבזור הכואב לאחור.

אתם עומדים שם בין קהל האנשים הגדול. כתושבי העיירה פאלט הקטנה והשלווה. וכמתחילי המסע שלכם בפעם הראשונה לא חזיתם מעולם בהתקהלות גדולה כלכך של אנשים מכל קצוות תבל ועוד בעיר הקטנטונת שלכם. זה קורה מידי שנה אבל לא ככה!
היו שם עשרות אלפים, כמו הופעת ענק של הלהקה הכי מפורסמת בעולם או משהו דומה. הדחיפות והצפיפות משגעים אתכם אתם מתחילים להתרגז ולהשיב קצת אש לכל הסובבים. מתים כשכבר יקרה משהו על הבמה הריקה (כרגע) המקוללת הזאת...
לאחר עוד איזה 15 דקות מייגעות של אותה ההמולה העצבנית והאגרסיבית הזאת נשמעים צלילי צעדים המחוזקים במיקרופונים שצמודים לבמה. הרוב שומעים זאת, התזוזות בהקל הולכות ופוסקות ואתם מאושרים מכך. "ששש!" נשמע מכל ילד שני בקהל.
על הבמה עומד פרופסור אוק כמובן, הדמות החביבה שתמיד כיף לראות. יחד איתו עולה בלו גבוה וזקוף, משולב ידיים ושקט. בחור שגדל בעירכם והפך למאמן חזק ומוצלח במיוחד. הולך בדרך סבו אבל אין ספק שמאמן מוצלח. "ש.. שלום, שלום לכולם!" מנסה אוק להשכיל מילות פתיחה בין דיבורי הקהל הגדול הזה. "אנחנו שמחים שכולכם באתם, זה באמת מס' עצום אך תאמינו או לא היינו מוכנים לכמות הזאת של אנשים... ויש לנו מספיק פוקימונים. הפעם תיהיה גם עמדת הפוקימון הראנדומלי בוא תקבלו פוקימון כלשהו מהמאגר הגדול של מחוז אינדיגו" הוא מסביר וכולכם מתלחששים על הבשורה החדשה ואז הוא מוסיף "וכמובן שלושת ההתחלתיים הקבועים שלנו" וצוחק כתמיד. לפתע מהשמיים נשמעים קולות מסוק מחרישי אוזניים, רוח פרופלו חזקה ועלים שנסחפים עימה הוא נוחט אל מאחורי הבמה, קורע כמעט לגמריי את השלט הגדול שמאחורי גרין ואוק. ממנו יורד מישהו... לכם ולכולם עוברת אותה מחשבה מטורפת בראש ובאמת מן המדרגות עולה גם רד, המאמן האגדי. אתם אינכם מאמינים שהוא הגיע לכאן בעצמו. גרין מביט בו בגלגול עיניים אופייני שאומר 'שוויצר' ורד ללא שנייה של התעקבות מדבר "שלום לכולכם, לכל המאמנים הנפלאים לעתיד שכאן. תסתכלו טוב טוב מימינכם ומשמאלכם כי אחד מכם יחליף אותי עוד מעט! אחד מכם ירש את התואר הנחשק ביותר באינדיגו. והחבל הזה הוא המוצלח בכל עולם הפוקימון אז אפשר להגיד הנחשק ביותר בעולם!" הוא מלהיט אתכם. "אני מאחל לכם הרבה בהצלחה, מסע מעניין ומרגש. טוב אז... אתם רוצים לצאת למסע?!?!?" הוא צועק והקהל מסביבכם שואג "כן!!!" "אתם תביסו אותי?!?!?" הוא שוב קורא והקהל בהתאם. "אתם רוצים להיות האלופים החדשים?!?!?" "כן!!!" והפעם גם אתם מצטרפים לזה בלהט הרגע ומצחקקים לעצמכם. פרופסור אוק שוב לוקח את הפיקוד ומנסה להשתלט על הקהל. מבקש ממכם להסתדר בשורה לפי הפוקימון שתרצו: הטור הירוק, הטור הכחול, הטור האדום וטור ההפתעה.. והטורים תאמינו או לא מתחילים להסתדר. המסע מתחיל, קדימה.

שוב נהייתי קופצני. הפרפרים האלו לא עוזבים אותי. ידעתי בדיוק באיזה פוקימון אני הולך לבחור ומהר הסתדרתי בעמדה של טור האדום. עד כמה שאני יכול, דחקתי את עצמי פנימה. לא היתה לי סבלנות לחכות יותר! קפצתי וטיפלתי והפרעתי לכולם, שכן רציתי כבר לראות את הפוקימון שבגינו הגעתי לכאן מלכתחילה. רד הזה, מלא בביטחון עצמי. אני יודע שיום אחד אני אהיה הרבה יותר חזק ממנו ואביס את כל אלו שעומדים בתור. עוד רגע קט ואני אביס כל פוקימון שיקרה בדרכי! הדבר היחיד שמפריד ביני לבין כל הדבר הגדול הזה, זה הטור המעצבן הזה.

אנדרו:
הטורים מתחילים להסתדר, ואתה פשוט פרץ של אנרגיה. מלא פרפרים בבטן ורוקע ברגליך בצורה לא רצונית. מה שגורם לך לעות על טור הפוקימון אותו אתה יודע כבר שאתה רוצה, הטור האדום של צ'ארמנדר. אתה נדחף פנימה בין האנשים, טור ארוך מלפניך ומאחוריך ההתלהבות שלך קצת מציקה לסובבים אך אין זה מעניין אותך כלל. אתה מתחיל כבר לשאת מחשבות על העתיד על הניצחון על רד שעתיד לבוא ועל כמה חזק תיהיה ועל כל הגדולה והתהילה שתזכה בה... מחשבות כאלה, רבות, מתרוצצות בראשך. ומבלי לשים לב הטור מתקדם ומתקדם עד שהינה הגיע הרגע. הבחור מפלניך זה שהפך לכל מה שראית בשעה האחרונה זז ימינה כי קיבל את הצ'ארמנדר שלו. אתה עומד מול אחד מעוזרי הפרופסור שהיה צנום, גבוה ושחום. הוא מתחיל להרצות לך קצת על מזה צ'ארמנדר כאילו שאתה כבר לא מכיר את כל המידע עליו בעל-פה. ואז פותח נאום נוסף ומשמעמם על הציוד ואיך להשתמש בכל אחד ולבסוף מבקש ממך למשוך בידית המכונה הגדולה שמולך ולהוציא פוקדור. אתה מושך בכוח ובאגרסיביות והינה היא משמיעה רעשים ומפתח קטן בגובה המותניים נפלט פוקדור גדול נוצץ ואדום. "זה הצ'ארמנדר שלך, וזהו זה הכל. אנא פנה ימינה והמתן שם כמה דקות עד לסימן מהפרופסור. מסע מוצלח שיהיה לך" הוא מאחל
ימינה משם אתה חוזר לאיזור הבמה יחד עם כל הנערים כמוך שגם קיבלו כבר את הפוקימון שלהם, חלק מעשנים, חלק סתם נרגעים שם, חלק כבר עושים היכרות עם הפוקימון... כנראה יקח כמה זמן עד שכולם יקבלו את הפוקימונים שלהם.

פורסם במקור על ידי nivx10

[color=seagreen][b]

דילן:
מעולף כפרע על החיים שלך כתבתי את זה... למה להרוג אותו? כולה נכנס לך בנעל בטעות.
- - - - - - - - - - - - - - -
"נהדר ווידל!" את קוראת משמחה. הוא מחייך אלייך לאחר שמעלף את הקאטרפי המתנועע במקום מהתרגשות. 'חמוד קטן' את חושבת לעצמך. 'איזו דרך נהדרת להתחיל את המסע שלי' מחשבה מספקת עוברת בראשך. את מתכופפת אל ווידל ומושיטה ידייך והוא זוחל בזריזות בחזרה למקומו סביב הצוואר שלך. שניכם מותירים את קאטרפי המעולף לנוח על הדשא שיתעורר שם אחר-כך... הזמן עובר ואת הולכת ומעמיקה בתוך הדרך, יותר עצים מהנראה לך קודם מתגלים עוד ועוד. את מסתכלת לצדדים כשברור כשכל העת את מחפשת פוקימון נוסף להתמודד מולו. לפתע את רואה שיח עם פרחים ורדרדים סגלגלים שמושך את העין בעקבות הנראה שבמכרז השיח יוצא פרח או פרי שונה בתחלית מכל האחרים, נראה כמו פעמון צהוב בעל פיה וורודה. ויותר מזה, הוא זז!

וידוי הריגה :d
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
'מעניין מה זה' אחשוב לעצמי בסקרנות ואבדוק מול הפוקידע. 'בלספורט הא? עשב רעל! איזה נהדר!' אחשוב לעצמי באושר ואז אשחרר את ווידל "ווידל תעשה את זה זריז נשיכת חרק! קדימה!" אקרא באושר.

אנדרו:
הטורים מתחילים להסתדר, ואתה פשוט פרץ של אנרגיה. מלא פרפרים בבטן ורוקע ברגליך בצורה לא רצונית. מה שגורם לך לעות על טור הפוקימון אותו אתה יודע כבר שאתה רוצה, הטור האדום של צ'ארמנדר. אתה נדחף פנימה בין האנשים, טור ארוך מלפניך ומאחוריך ההתלהבות שלך קצת מציקה לסובבים אך אין זה מעניין אותך כלל. אתה מתחיל כבר לשאת מחשבות על העתיד על הניצחון על רד שעתיד לבוא ועל כמה חזק תיהיה ועל כל הגדולה והתהילה שתזכה בה... מחשבות כאלה, רבות, מתרוצצות בראשך. ומבלי לשים לב הטור מתקדם ומתקדם עד שהינה הגיע הרגע. הבחור מפלניך זה שהפך לכל מה שראית בשעה האחרונה זז ימינה כי קיבל את הצ'ארמנדר שלו. אתה עומד מול אחד מעוזרי הפרופסור שהיה צנום, גבוה ושחום. הוא מתחיל להרצות לך קצת על מזה צ'ארמנדר כאילו שאתה כבר לא מכיר את כל המידע עליו בעל-פה. ואז פותח נאום נוסף ומשמעמם על הציוד ואיך להשתמש בכל אחד ולבסוף מבקש ממך למשוך בידית המכונה הגדולה שמולך ולהוציא פוקדור. אתה מושך בכוח ובאגרסיביות והינה היא משמיעה רעשים ומפתח קטן בגובה המותניים נפלט פוקדור גדול נוצץ ואדום. "זה הצ'ארמנדר שלך, וזהו זה הכל. אנא פנה ימינה והמתן שם כמה דקות עד לסימן מהפרופסור. מסע מוצלח שיהיה לך" הוא מאחל
ימינה משם אתה חוזר לאיזור הבמה יחד עם כל הנערים כמוך שגם קיבלו כבר את הפוקימון שלהם, חלק מעשנים, חלק סתם נרגעים שם, חלק כבר עושים היכרות עם הפוקימון... כנראה יקח כמה זמן עד שכולם יקבלו את הפוקימונים שלהם.

"עוד לחכות!?״ צרחתי בקול. כבר לא יכולתי, הייתי חייב להסתלק משם. החלטתי להוציא את הפוקדור של צ׳ארמנדר ולשלוח אותו החוצה, למטרת הכרות קלה...

פורסם במקור על ידי nivx10

מונקי:
חחחח סהר זה שאמר לך עליהם. מה 'סהר תראה'?
- - - - - - - -
אתה מסתובב למה שאמר סהר וגם אתה מבחין בשתי פוקימון העשב התמימים אתה חושב להציע את הרעיון וסהר כבר מקדים אותך ושולף את הפוקימון שלו. אתה אומר "אני אקח את פארס אתה את אודיש, הולך?" והוא מהנהן בראשו. פארס מסקרן אותך מאוד ואתה חושב לשלוף את הפוקדע ולבדוק מה יש לו להגיד עליו:
פארס - סטנון הדשא, פארס הם פוקימונים החיים ביערוץ הם ניזונים מחרקים קטנטנים כמו תולעים ותרמיטית המתחבים באדמה. הרגלים החדות הצוותות המיוחדות שלהם מאפשרות להם ללכת ולטפס אפילו על עצים וחומות. על גבם גדלים פטריות, פטריות הפארס בריאות מאוד ומשמות להכנת תרופות ומאכלים יקרים. למרות שבקרב הם המקור לפיזור כל אבקות הרעל השינה והשיתוק.
אתה והסקווירטל שלך ללא התרעה מוקדמת מסתערים על פארס עם נשיכה חזקה, סקווירטל מבהיל אותו מנער אותו בפיו ואז משליך אותו הצידה. הסקווירטלית של סהר תוקפת בהצלפת זנב את אודיש ודוחקת אותו לצד השני.
פארס נעמד שוב ומתייצב, מביט כעוס מאוד בסקווירטל ומכח את צוותותיו החדות והוא מנסה לתקוף את סקווירטל עם נעיצת רעל (poison jab) אך צפית לזה והכנת את סקווירטל להגנת כדור. ציפורנו של פרץ שבקצה הצוות זורחת בסגול קורן ורעיל אך מכה בסה"כ בשיריון ולא גורמת נזק רב מידי. אך פתע פארס מפזר מפטריות גבו אבקה כתומה שמפתזרת על השיריון של סקווירטל וכל גופו. סקווירטל לפתע מתחיל להזיע ומרגיש משתוק. זה היה נבגי הלם (stun spore)

יש לי שתי תשובות אפשריות אחת להודות שלא שמתי לב לאחי במשפט או השנייה להגיד שרציתי להגיד לו שזה סוג עשב... נראלי אני ילך על השנייה.
.................................................. .................
'סקווירטל משותק הא , זה יכול להיות מסוכן כדי לי להוציא אותו משם כמה שיותר מהר.' אני חושב ומעלה אסטרטגיה חדשה.
"סקווירטל תשתמש בבועות כמו שעשיתה בקרב נגד אח שלי ועל הובועות תשתמש בהגנתה כדור כדי לא להיפגע אם הוא יצליח לתקוף אותך!".
לאחר מכן אני מוסיף בעידוד "אתה יכול לעשות את זה צא מהשיתוק ואז תקפוף עליו עם נשיכה!"

טוני:
באלבזור קצת מאוכזב מעצמו אך אתה שם לב ומיד דואג להסיר דאגה מליבו "שטויות באלבזור זה לא נורא, הוא לא שם לב אז בוא נתחיל מחדש" ומחייך אליו והוא אליך. למרות שבתוכך את מעט עצבני. אתה פוקד על באלבזור לתקוף את פירו בעלים קסומים (megical leaf) באלבזור מתמקם בשקט תחת הענף שפירו התיישב בו, מכוון שפירו אינו חושד בדבר אתם מרשים לעצמכם לקחת את הזמן, לפחות במהלך הראשון. הוא לפתע מוציא מן הדפנות של הפרח-כרובית שעל גבו יוצאים עלים ירוקים זרחניים שנשלחים מעלה מתעופפים חותכים את הענף ופירו המבוהל והלא מוכן סופג כמה מכות הגונות מן העלים העללו השורטים והולמים בו עלה אחר עלה...
פירו פורס כנפיו וצולל אל עבר באלבאזור, עיניו זוהרות באור אדום מתמשך והוא תוקף עם רגליו עם הטפרים החדים ועם כנפיו שוב ושוב במתקפת זעם. מס' מכות ששורטות ודוחקות את באלבזור הכואב לאחור.
__________________

"באלבזור אהיה חזק!" אני אומר. "זו ההזדמנות שלנו להראות מה אנחנו באמת ביחד שווים! קפוץ אל עבר ספירו במהירות והשתמש בדחיפה בכל הכוח" אני אומר