נושא: Glaria Soa

דבר המנהל ~
משחק חדש, ראשון מסוגו, שאותו אני פותח שוב. אני מנסה לקדם קצת את הסיפור שלי בספרות ולהגביר את ההתעניינות בו. הוא אומנם לא פעיל כרגע אבל אני מבטיח לשוב לפרסם בו פרקים. לאחרונה נראה שפורום ספרות גוסס ואני יודע שהיכולות שלי כמנהל ספרות לשעבר יתרמו לי לנהל משחק בצורה רצינית.
המשחק מבוסס על הסיפור שאני כותב כרגע, הסיפור מפורסם פה בפורום ספרות. המשחק הולך להכיל קרבות ואקשן וגם כיף דמיוני לא נורמלי. מי שמכיר את המשחקים הקודמים שלי ידע שהרעיונות שלי לרב מקוריים, תמיד אני משדרג ומשנה ממה שזכור לי לפי איך שמשתלב לי טוב במשחק. אני מתכוון להרים את המשחק הזה גבוה ומקווה לסיימו.



מומלץ בחום ~
לקפוץ לפורום ספרות ולקרוא את הסיפור, זה ייתן לכם רקע בסיסי לגבי כל העולם הזה שנקרא גלאריה סאה. עולם שאני עצמי המצאתי. המשחק יהווה מקור להמון דמיון ויכיל המון פרטים, מה שאני אישית ממליץ זה להכין דף קטן, שיעזור לכם לזכור דברים. כדאי לעתים לכתוב קודים מסוימים, שכן אני אערוך את ההודעה ולבסוף רק הזיכרון שלכם יישאר כהוכחה.



משוב על המשחק~
מתקבל בברכה, אני בהחלט מעדיף לקבל הערה בפרטי ואפילו בפומבי כדי ללמוד ולהשתפר. אחרי הכל זהו משחק מקורי שלי ואני אשתדל להשקיע בכל הכוח. אך כמו שאי אפשר לסולת בלי חיטים כך אין משחק יכול בלי טעויות.
תודה מראש על העזרה.



עלילה:
לפעמים כשברק מפלח את השמיים ומביא אתו את הרעם, זה סימן שסערה מתקרבת. יש שיראו זאת כסיבה להסתתר מתחת לסמיכה החמה, עם כוס של קפה מהביל וסרט טוב.
ברם, יש שרואים זאת כהזדמנות מצוינת לקריאת תיגר. יודעי דבר מספרים שברק חזק במיוחד מבטא את קנאת הקוסמים וכי ממש ברגעים אלו קוסם או אלף נפל בקרב. אותה קנאה יכולה להביא רק לחורבן ושפיכות דמים.
אך הקנאה היא ענף מן הכעס. ואין אדם נמלט ממנה, כי אנחנו רואים אשר כל בני התמותה נמשכים איש אחר רעהו, כי כאשר הוא רואה שחברו קונה קניין מענייני העולם הוא טורח להשיג כמוהו. הקנאה מביאה לידי חמדנות והחומד סופו לגזול. והקוסמים היו מוכנים לעשות הכל כדי לגזול את מה ששייך לאלפים. שלטון.
גלאריה סאה. ממלכה קסומה שבה קוסמים ואלפים התגוררו יחדיו. נופיה המרתקים של הממלכה שופעים צבעים ילדותיים. כולם מתאחדים לנוף מדברי. יערות ואגמים מפוזרים סביב. אוויר צח וקריר הנו מזג אוויר קבוע בגלאריה סאה. מגדלי מגורים היו ממוקמים סביב הממלכה כשבמרכזה בית הספר המפורסם של הממלכה ניצב בגאון.
גלאריה סקול היה ללא כל ספק מרכז העניינים של גלאריה סאה. כל ילד שמגלה שהוא אלף מוזמן לבית הספר. אף קוסמים צעירים לומדים בבית הספר הזה, במסגרת שונה. לחשים ואנרגיות מרוכזים יחדיו גורמים לבית הספר למסתורין והרפתקאות. כל ייצור שיוזמן ללמוד בבית הספר יידע להעריך את חשיבות הקסם.
בית הספר מתפאר ביכולת שלו לאכלס אלפים וקוסמים תחת קורת גג אחת, עם זאת, מחוץ לבית הספר השנאה ששוררת מבוססת על הרצון לשלוט בגלאריה סאה. קוסמים אומנם אכן בעלי עצמה ויכולת כישוף חזקה, אך הדרך לשלוט בגלאריה היא על ידי חיבור נפשי עמוק לגלאריה סאה עצמה. דבר שקוסמים לא מסוגלים לעשות.
אלפים לעומת זאת, הקרויים גם "שוכני אנרגיה", יכולים באופן מפתיע לרכוש את האנרגיות שלהם ולחוות ולשתף רגשות. כל אלף רוכש לעצמו דמון והדמון הופך להיות שותף מלא לחייו ולנשמתו של האלף. חולשתם הגדולה של האלפים הם למעשה ילדיהם שלהם. בעבר, תינוק הנולד לאלף לא היה מסוגל לשלוט בעוצמת כוחותיו ועלול היה למות ולהרוג אחרים יחד אתו. האלפים היו חסרי אונים במשך דורות וניסו למצוא פתרון עד ששליח הרוקח הראשי של המושבה של הקוסמים הציג בפני מלך האלפים שיקוי המשכיח את יכולות האלף עד שיגלה אותם בכוחות עצמו. על כן, נאלצו האלפים בעלי המשפחות להשתלב בחברת בני האדם. הרחק מגלאריה סאה. השיקוי הושתל בDNA של כל אלף שהיה קיים באותה תקופה. הדבר הזה מחזיק מעמד חמש עשרה שנה בדיוק. בגיל חמש עשרה, כוחותיו של האלף פורצים החוצה.
הדמונים הנם שדים מסוימים, אשר מספקים כמרבית מקורות האנרגיה של האלפים. לכל סוג דמון יש כדור אנרגיה מסוים שהוא מספק. לכשעצמם הם אינם ידידותיים בכלל, משום שהם חיים בפחד ובשנאה בשל היכולת של האלפים לרכוש את האנרגיה שלהם ובכך להשמיד אותם.
עם זאת, יכולת נוספת של האלף היא גם לרכוש דמון אחד שיעמוד לצדו. השד יתקשר עם האלף בצורה מסתורית, על ידי הסכם לשיתוף השד עם נשמת האלף. הקשר הופך צמוד, והדרך היחידה להרוג את הדמון היא על ידי הריגת האלף. האלף מרוויח מזה גם הוא, משום שהדרך היחידה להרוג אלף שיש בבעלותו דמון, היא על ידי שאיבת האנרגיה האישית שלו.
מחתרת קוסמים אפלה הסיקה כי פענוח הקשר בין האלף לדמון שלו יביא להבנת הקשר בין שליטי גלאריה סאה לממלכה עצמה. חברי המחתרת, הקרויים בינם לבין עצמם 'אפלוליים', פועלים בדרכים לא ישרות על מנת לחקור כל מיני דברים הקשורים בהסקה הזו. האפלוליים מושתלים בכל המקומות החשובים והמשפיעים בגלאריה סאה. אפילו בבית הספר.
קוסמים ומכשפות הנם יצורים בעלי כוח רב. יש להם יכולת לעשות דברים על טבעיים על ידי מוצא שפתיים. יש להם יכולת לרקוח שיקויים קסומים שיסייעו להם להתמודד בקרבות או בחיים בכלל. הם גם מסוגלים לייצר מפלצות שונות ומשונות המכונות מפלצות לחש. קוסמים יכולים להתחקות כמעט תמיד אחר האלפים, אך דבר אחד קוסמים לא מסוגלים לבצע ומכאן נובעת הקנאה. קוסמים לא מסוגלים לחוש את הרגשות או לתקשר עם הלחשים או המפלצות שלהם.

צורת התנהלות המשחק ועל צורת ההרשמה:

רקע ~
גולש שיהיה מעוניין להירשם למשחק הזה, יידרש למלא טופס הרשמה. כמובן, הטופס מכיל ספח שדורש רקע. אני יודע שיש המעקמים את הפה כשהם נדרשים לכתוב רקע. אבל אני חושב שכתיבת קטע זה דבר חשוב למשחק הזה, בהתחשב בעובדה שכל דבר מתחיל פה מאפס. פרטים שנמצאים ברקע שלכם ישתלבו בעלילה. הכל תלוי ברצונכם.
המשחק מאפשר לשחק אך ורק בתור תלמיד/ה בבית הספר, כאלף/ית. אי לכך, עליכם להכין רקע מתאים. זכרו, אתם חושבים שאתם בני אנוש רגילים שבגיל הנכון תהפכו לאלפים במפתיע. דבר הגורם לקריסת מערכות ולעלפונכם הפתאומי! אל תמשיכו את הרקע מעבר להתעלפות. ותעשו לי טובה... אל תרצחו לי משפחות... ההורים שלכם בריאים ושלמים. אם אתם בוחרים טרגדיה כלשהי, אני אשקול אם להשאיר אותה.




אופי ~
עליכם לבחור אופי. ראשית, זה יעזור לכם לגבש את התנהגות האופי של השחקן שלכם וייתן קו יותר ברור עליו. בנוסף, אני בניתי מערכת קרב מסודרת ביני לבין עצמי. בעלי אופי מסוים יקבלו יתרון בדברים מסוימים כשלאחרים עם אופי נוגד יהיה יתרון בדברים אחרים. תוכלו לבחור שתי אופציות מאלו:
אדיב, קצר-רוח, סבלן, חצוף, אדיש, רגיש, תוקפן, ביישן, מצחיק, מעצבן. האופי ישפיע עליכם במשחק אך אתם לא חייבים להיצמד רק אליו,אדם אדיש יכול להתרגש ממשהו, ואדם סבלן יכול להיות קצר רוח במקרה מסוים, האופי אמור להיות הבסיס לבניית הדמות.




רמות ~
זה לא משחק המבוסס על פוקימון, אבל כל רמה שתעלו על ידי צבירת ניסיון תשפר ותעלה את יכולות האנרגיה שתרכשו. השאירו את זה לי. אני אדאג להעלות אתכם רמה על פי השיקולים שלי.



דמונים ~
כמו שהוסבר ב'עלילה'; כאלפים, אתם צריכים לרכוש דמון. הדמון יעזור לכם בקרבות ויעזור לכם לבטא את המחשבות והרגשות שלכם. אני אדאג לכם לדמון נחמד שיתאים לאישיות שלכם, כך שככל שתשקיעו ברקע ובאופי, כך הדמון יהיה מוצלח.
כל דמון אחר שתפגשו במהלך המשחק שהוא פראי, יהיה ניתן לרכוש את האנרגיה שלו בלבד. כדור אנרגיה שיירכש יכול לסייע בקרב נגד היריב או לסייע בהמשך העלילה.



מטרת המשחק ~
אין מטרה מוגדרת כלשהי במשחק הזה. המשחק יתנהל בסגנון SandBox הכוונה היא שהמשחק יתנהל לפי החלטתכם. תוכלו לעשות כל מה שתרצו ויתאפשר לכם במשחק. כמובן, לפי התנאים שמובאים במשחק עצמו יותר מכל דבר אחר. פשוט תרשמו ותזרמו עם ההמשכים שלכם לכל מה שעולה לכם לראש.



איוונטים ~
רק אומר כאן בקצרה שאתם כולכם נמצאים באותו בית הספר ובאותו זמן. אתם גם לומדים באותה שנה כך שההמשכים שלכם יהיו מחולקים לרוב באופן פרטי, אך בזמן השיעור שיימסר בכתה כולכם יקבלו פחות או יותר את אותו ההמשך.
באיוונטים, אתם תפגשו אחד את השני ותוכלו להילחם אחד נגד השני או אחד לצד השני. אני מצפה לשיתוף פעולה מצד המשתתפים בעניין הזה.



איך משחקים? ~
אתם הולכים לשחק כאלפים בלבד. עליכם לזכור מספר דברים חשובים כאלפים, ראשית, הרקע שתכתבו חייב להשתלב עם העלילה, משפחתכם למעשה הסתירו מכם שאתם אלפים כדי להגן עליכם. עד כה הייתם בטוחים שאתם בני אדם רגילים לכל דבר.
אני יודע שיש הרבה דברים מסתוריים ולא מובנים במשחק, אבל אני מקווה יחד אתכם לגרום לזה להיות הרבה יותר ברור.
חשוב לזכור שאלף צריך את הדמון שלו, תנסו לרכוש אחד שיתאים לכם יותר מכל דבר אחר.
זכרו גם לא לסמוך בקלות על קוסמים, יש מחתרות שמנסות לחטוף אלפים תמימים.



חוקים ~
• מיותר לציין שכל החוקים של הפורום חלים כאן. אין לקלל או להספים בשום צורה.
• אני מבקש רקע. אני לא מתעקש על רקע ארוך ואפילו מעדיף שלא, מה שאני מבקש, זה משהו תמציתי שיבהיר לי על דמות הילד... במקרה שלא הבנתם מדובר בשחקנים נורמליים לגמרי, הכוח יירכש בהמשך המשחק. תעשו טובה ואל תהרגו הורים, זה כבר נמאס. אני מעדיף שתשקיעו בתגובות הרבה יותר משתשקיעו ברקע, אבל חבר׳ה אני רוצה אופי וטבעים, אני בונה את הדמות שלכם לפי הרקע והולך אתו כל המשחק.
• במידה ולא שמתם לב, זהו לא משחק פוקימון ולא קשור למסע... הולך להיות לכם משפחה במשחק אז תתארו אותה.
• הדבר שאני הכי אוהב במ״ת זאת תגובה שמנה ומקורית, אני לא מכריח שתגובה חייבת להיות שלוש שורות, אבל חייב להיות תוכן ענייני ולא מזורז. פשוט תשקיעו וזה יבוא אחלה. אם ואני אראה צורך להזהיר, לאחר שלוש אזהרות אתם מחוץ למשחק בעצם.
•אפשר למות במשחק, בשבילכם זה בעצם game over ויוצאים מהמשחק.
•אין לקלל ולהספים, חבר׳ה אני לא רואה בעיניים, מי שרב מקלל או מספים עף לי מהמשחק. לא לחפור לי, תוותר לי רק הפעם וחרטות כאלה.
• נמנמ... להנות!!!



טופס רשמי ~

ציטוט:
טופס הרשמה:

שם אמיתי + כינוי בפורום: אשמח אם תעשו את הכינוי לחיץ, כך שישר אראה את דף הפרופיל שלכם...
שם הדמות במשחק:
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):
אופי הדמות: בחרו רק שתיים ממה שיש...
גיל:
רקע:
רמה: (לא לגעת)
רכישות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות:

בהצלחה לכולם!!

עדכונים ~


מצוין עכשיו אתה תכתוב עדכונים כשלא מסתדר לי.
גם אני אוהב אותך.

דמונדקס ~

רשומים :

אנג'ל ~

ספוילר

שם אמיתי + כינוי בפורום: פדופיל
שם הדמות במשחק:אנג'ל וסטן
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):http://static4.wikia.nocookie.net/__...erDPsprite.png
אופי הדמות:אדיש תחרותי.
גיל:15
רקע:
להורי קוראים מייקל ופיונה אבי החזיק בדוג'ו לקארטה בצפון נו יורק, ומגיל קטן החליט שאגדל אהיה אומן לחימה, כן לא כמו כל הורה נורמלי הוא לא רצה שהרוויח הרבה כסף ואצליח בחיים, הוא רצה שאני אמשיך את דרכו בניהול הדוגו, ואהיה חלק מהמסורת המשפחתית.
למרות זאת אימי עדיין שלחה אותי למיטב בתי הספר האזוריים, ולא וויתרה לי על שום ציון גרוע.
ככה גדלתי, תחרויות, חגורות, לימודים, בלי יותר מידי חברים, רוב האנשים שדיברתי אתם היו שאר התלמידים בדוג'ו שלרוב היו מעל גילי.
באחת התחרויות שבמקרה התרחשה ביום הולדתי הגעתי לחצי הגמר, דבר שגרתי בהחלט בתור אחד שכל חייו היו אומנויות לחימה, אבל זה לא הכל,במשך הקרב לאחר שהצלחתי להרוויח נקודה, הרגשתי סחרחורת , הכל נהיה חשוך, כבר הכרתי את ההרגשה הזאת מאימוני עם התלמידים הבוגרים, אני עומד להתעלף.

רמה: 1
דמון: פאנג: גופו נראה כשל זאב צעיר. פרוותו לבנה כשלג. הוא יכול לירות קרן קרח שמעלה את הדיוק והמהירות שלו.
יכולת: בכל פעם שאראן צחור מתקיף בקרן קרח, נקודות ההתקפה שלו עולות בנקודה. קרן הקרח שלו חזקה כחשמל.
כדורי אנרגיה: חקיין מיומן
יכולת הכדור אנרגייה: לשנות צורה לכל דבר שתרצה או אם ובמידה דמון רוכש את כדור האנרגיה היכולת של היריב נשלטת על ידך.
חפצים: שרשרת מסתורית. 2 בננות ירוקות שמעלות הגנה.
כסף: 1,820 פאונד.
בקשות:אותך 3>

שם אמיתי + כינוי בפורום: פדופיל
שם הדמות במשחק:אנג'ל וסטן
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):http://static4.wikia.nocookie.net/__...erDPsprite.png
אופי הדמות:אדיש תחרותי.
גיל:15
רקע:
להורי קוראים מייקל ופיונה אבי החזיק בדוג'ו לקארטה בצפון נו יורק, ומגיל קטן החליט שאגדל אהיה אומן לחימה, כן לא כמו כל הורה נורמלי הוא לא רצה שהרוויח הרבה כסף ואצליח בחיים, הוא רצה שאני אמשיך את דרכו בניהול הדוגו, ואהיה חלק מהמסורת המשפחתית.
למרות זאת אימי עדיין שלחה אותי למיטב בתי הספר האזוריים, ולא וויתרה לי על שום ציון גרוע.
ככה גדלתי, תחרויות, חגורות, לימודים, בלי יותר מידי חברים, רוב האנשים שדיברתי אתם היו שאר התלמידים בדוג'ו שלרוב היו מעל גילי.
באחת התחרויות שבמקרה התרחשה ביום הולדתי הגעתי לחצי הגמר, דבר שגרתי בהחלט בתור אחד שכל חייו היו אומנויות לחימה, אבל זה לא הכל,במשך הקרב לאחר שהצלחתי להרוויח נקודה, הרגשתי סחרחורת , הכל נהיה חשוך, כבר הכרתי את ההרגשה הזאת מאימוני עם התלמידים הבוגרים, אני עומד להתעלף.

רמה: 1
דמון: פאנג: גופו נראה כשל זאב צעיר. פרוותו לבנה כשלג. הוא יכול לירות קרן קרח שמעלה את הדיוק והמהירות שלו.
יכולת: בכל פעם שאראן צחור מתקיף בקרן קרח, נקודות ההתקפה שלו עולות בנקודה. קרן הקרח שלו חזקה כחשמל.
כדורי אנרגיה: חקיין מיומן
יכולת הכדור אנרגייה: לשנות צורה לכל דבר שתרצה או אם ובמידה דמון רוכש את כדור האנרגיה היכולת של היריב נשלטת על ידך.
חפצים: שרשרת מסתורית. 2 בננות ירוקות שמעלות הגנה.
כסף: 1,820 פאונד.
בקשות:אותך 3>

זה מהמשחק הקודם ):

שם אמיתי + כינוי בפורום: עומר ritsuka kun (יחזור בקרוב XD)
שם הדמות במשחק: אניינקה 'אנייה' גנקיס
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):
אופי הדמות: הכי אני~ חצוף ומעצבן
גיל:15
רקע: שמי אניינקה, שם שאני שונאת לחלוטין, לכן כל חברי קוראים לי אנייה, בתור כינוי. נולדתי בלוס אנג'לס בשכונת בוורלי הילס. אבי התעסק במשהו בנדל"ן ואימי, הייתה מנהלת סניף בנק ראשית. כלומר, אני עשירה ברמות! אין כמו קניות, זה מה שלמדתי בלהיות נערה בגיל ההתבגרות בעיר מלאת קניונים והכרטיס אשראי של אבא. אני רוצה לספר מעט על עצמי, בהיותי המעודדת הראשית בבית ספר שלי, אני נערה מאוד פופולרית, אבל אני גם תלמידה מצטיינת, אחרת איך אבא ייתן לי את הכרטיס שלו לרוב היום?
אז כמו שאמרתי, אני נערה פחות או יותר נהדרת. הכי פופלרית בשכבה ותלמידה מצטיינת. אבל, יום אחד, הכל מעט השתבש. גילו שלאבי, הייתה בעיה קטנה במיסים שלו, והחליטו לעקל לנו את הכל. האחוזה המפארות, כל המכוניות יוקרה, והבנק החצוף, אפילו עיקל לנו את הג'ט! מאותו רגע, הכל קצת השתבש. עברנו לגור באחת מהשכונות הנחותות בלוס אנג'לס. ממש היום, חגגתי את יום הולדתי ה-15. ממורמרת מאיבוד של כל חפצי, הורי הפתיעו אותי, וקנו לי שמלה. התלהבתי ורצתי לחדרי בשביל למדוד אותה. בעודי, בודקת את עצמי במראה הסדוקה בחדרי, כאב ראש נורא פקד אותי ומשם הכל שחור.
רמה: (לא לגעת)
רכישות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: יש לה פחד מארנבים! X3
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=styBS...eature=related[/YOUTUBE]

שם אמיתי + כינוי בפורום: bugoji1{נועם}
שם הדמות במשחק: מייקי ספלאש
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):
אופי הדמות: קצר- רוח, מצחיק
גיל:15
רקע: קוראים לי מייקי. מייקי ספלאש. בעיקרון אני נער רגיל {או לפחות הייתי כך, בהמשך תגלו}. יש לי שיער כמו לכולם, יש לי ביטחון עצמי, כמו לרוב הנערים בגילי, יש לי ריבים עם ההורים ובעיות התבגרות כמו לכולם. אני בן 15, ולמען האמת, אף פעם לא חשבתי את עצמי כמו הגיבורים האלה מהסרטים. נו, הנערים האלה שהולכים לבית הספר וחיים כמו כולם ופתאום הם נהיים סוכנים חשאיים או מקבלים כוחות על או משהו כזה. עד עכשיו, הייתי בטוח במאה אחוזים שאני פשוט בן אדם רגיל כמו כולם. אבל , מסתבר שטעיתי, כמו תמיד.
אני רוצה לספר לכם על איך שאני הפכתי לאלף.
איך גיליתי את הכוחות שלי. איך גיליתי שכל חיי עד כה היו שקר אחד גדול. הכול התחיל לפני שבוע.
אחי, מארק פספס עוד פעם את ארוחת הערב המשפחתית בגלל שהיה חייב ללמוד עם חבריו בזמן תקופה גדולה מאוד שבמהלכה היו לו הרבה מבחנים. כל זה , כמובן, היה בעצם כיסוי שנועד להחביא את עצם קיום הכוחות מפני. באותה תקופה, מארק עוד לא שלט בכוחותיו באופן מלא, ולכן התקשה להסתירם מידי פעם ופעם. לכן ,כל פעם שהיה צריך להתאמן על כוחותיו, או סתם התקשה בשליטה עליהם, צץ לו מבחן גדול שחייב להתכונן אליו. כך קרה שבעצם כמעט ולא הכרתי את אחי הגדול. מאוד כעסתי עליו בתקופה ההיא, והיה זמן שאפילו התעלמתי ממנו לגמרי גם שהיה פנוי לגמרי לבלות איתי. אם רק הייתי יודע בזמן ההוא... בכל אופן, מסתבר שהכוחות שלי נעלמו זמנית עקב איזשהו שיקוי שהושתל בי, לא התגלו כוחותיי, או בעצם כוחותיו של כל אלף עד הגיעו לגיל 15. היום ההוא כמובן הגיע. יום הולדתי השלושה- עשר. זה קרה בערך באמצע שיעור ספורט. המאמן אמר לנו להקיף את כל המגרש, בהתאם למבחן הקשה שהתבצע בדיוק ביום הולדתי. דווקא בהתחלה הרגשתי מצויין, אבל לאחר כמה דקות התחלתי להרגיש כאבים גדולים בחזה וגם סחרחורות. כמה מהילדים האחרים בכיתתי שאלו אם אני בסדר, וכמה גם באו ועזרו להתיישב. אחרי שתי דקות הכאב נעלם, ואיתו חזרתי לרוץ. הייתי בטוח שזה לא יחזור, אך בניגוד מוחלט למזלי, הכאב חזר, והפעם הוא התגבר יותר ויותר. התחלתי להתנשף בכבדות ולא יכולתי לזוז. ובסוף זה קרה. יש כאלה שיקראו לזה סיוט. יש כאלה שיקראו לזה התגשמות של חלום. לזה אני קורא- התעלפות. גורל.
רמה: (לא לגעת)
רכישות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: finelly,at lest! סוף כל סוף שה"ם שבאמת משקיע! ועוד שה"ם שהוא גם מנהל פורום ספרות! אני באמת אשמח להתקבל למשחק, וגם אם לא אתקבל אני אעקוב אחרי באופן מוחלט.

טוב:
אנג'ל, אנייה ומייקי אתם כמובן בפנים.

אנג'ל ~
אתה פוקח עיניים והדבר הראשון שאתה מבין זה שאתה נפסלת מהתחרות. זה מעולם לא קרה לך, להיפסל כך. אתה מזהה את החדר שלך, ככל הנראה נלקחת הביתה על ידי הוריך. כשהמחשבה על אביך מנקרת בראשך אתה מבין עד כמה אתה הולך לאכזב אותו וזה מעיק עליך המון. הוא מביט בך במבט מודאג ואתה כבר יודע, השיחה הזאת ככל הנראה הולכת להיות חתיכת שיחה ארוכה.

אנייה ~
את פוקחת את עינייך ומגלה לחרדתך את שמלתך החדשה קרועה. ככל הנראה קרעת אותך בזמן שהתעלפת ואת מרגישה אשמה לרגע (אם כי רק לרגע) משום שהשמלה עלתה להורייך די הרבה כסף, כסף שאותו די קשה להם לבזבז. את מרגישה צורך להקיא לרגע וכשאת לא מצליחה להתאפק את פשוט מקיאה על השמלה, כאילו לאשש את חששותיך. ואם כל זה לא היה חמור כבר כך, זעקה מחרידה סודקת את המראה שלך עוד יותר ממה שהיא כבר סדוקה. לאחר כמה שניות את מבינה שאמך נכנסה לחדר. את כבר מורגלת לצרחות שלה, רק שהפעם, יש לה סיבה טובה לצרוח.

פורסם במקור על ידי the charmander

[color=slategray][b]אנג'ל ~
אתה פוקח עיניים והדבר הראשון שאתה מבין זה שאתה נפסלת מהתחרות. זה מעולם לא קרה לך, להיפסל כך. אתה מזהה את החדר שלך, ככל הנראה נלקחת הביתה על ידי הוריך. כשהמחשבה על אביך מנקרת בראשך אתה מבין עד כמה אתה הולך לאכזב אותו וזה מעיק עליך המון. הוא מביט בך במבט מודאג ואתה כבר יודע, השיחה הזאת ככל הנראה הולכת להיות חתיכת שיחה ארוכה.

טוב לחזור ):
----------
"אז איך הפסדתי ?"אשאל עם חיוך מאולץ

אנג'ל ~
אביך חייך חיוך דומה יותר לשלך מאי פעם. הוא התקדם לעברך והגיש לך מראה. אתה מביט במראה מעט בבילבול וההשתקפות מבלבלת אותך מעט. אוזניך היו ארוכות בצורה מגוכחת.

פורסם במקור על ידי the charmander

אנג'ל ~
אביך חייך חיוך דומה יותר לשלך מאי פעם. הוא התקדם לעברך והגיש לך מראה. אתה מביט במראה מעט בבילבול וההשתקפות מבלבלת אותך מעט. אוזניך היו ארוכות בצורה מגוכחת.

"וואו חטפתי כל כך חזק שאני מתחיל לדמיין"אומר מנסה לבדוק את האוזניים.

פורסם במקור על ידי the charmander

אנייה ~
את פוקחת את עינייך ומגלה לחרדתך את שמלתך החדשה קרועה. ככל הנראה קרעת אותך בזמן שהתעלפת ואת מרגישה אשמה לרגע (אם כי רק לרגע) משום שהשמלה עלתה להורייך די הרבה כסף, כסף שאותו די קשה להם לבזבז. את מרגישה צורך להקיא לרגע וכשאת לא מצליחה להתאפק את פשוט מקיאה על השמלה, כאילו לאשש את חששותיך. ואם כל זה לא היה חמור כבר כך, זעקה מחרידה סודקת את המראה שלך עוד יותר ממה שהיא כבר סדוקה. לאחר כמה שניות את מבינה שאמך נכנסה לחדר. את כבר מורגלת לצרחות שלה, רק שהפעם, יש לה סיבה טובה לצרוח.

"אוי מאמי! תראי מה קרה לשמלה שלי!" איילל בקול "נפלתי וקמתי עם סחרחורת רצינית! אני סו סורי!" אקרא ואזיל דמעה 'זה תמיד מגן עלי מהזעם שלה' אחשוב במרירות

אנג'ל ~
אתה מביט באוזניך ולא מאמין, חושב שמדובר בהזיה.
"לא מדובר פה בשום הזיה אנג'ל. זו האמת, אלו אכן האוזניים שלך." פנה אליך אביך עדיין באותו מבט. "תבין, פשוט שכחתי שזה יום ההולדת שלך היום. הייתי צריך למנוע ממך להתחרות. אבל מכיון שכבר ניסית, אין כבר דרך חזרה. איך אני אסביר את זה בצורה פשוטה... אתה אלף. שליט אנרגיה. אתה למעשה לא בן אדם רגיל כמו שחשבת שאתה. אתה הרבה יותר עוצמתי מכל המתחרים שלך, עד שסה פשוט רמאות לתת לך להתחרות בהם..."

אנייה ~
אגב למנקה שלי קוראים אנייה xd
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אמא שלך צרחה מאחוריך לכמה דקות. אשה גבוהה ויפה בלונדינית מטופחת וניכר שהיא יודעת את זה. "אלה פחות או יותר האוזניים הכי מכוערות שראיתי בחיים שלי! תורידי את התחפושת הזאת מיד! זה ממש לא הולך עם השמלה!" היא צווחה. ניכר שהיא כלל לא הבחינה במה שנגזר על השמלה האומללה.


מייקי ~
אתה מתעורר ורואה את כל הכתה שלך בוהה בך מהחלון הקטן במרפאה שבבית הספר. האחות רכנה לכיונך ומרחה עוד קרם קר למדי על הפנים והכריחה אותך לשתות מים. אתה רואה לפתע את אחיך מחייך לעברך במבט מסתורי. "שלום אח קטן. אני כל כך שמח לראות אותך... מושלם." הוא אמר בקול מוזר.

פורסם במקור על ידי the charmander

אנייה ~
אגב למנקה שלי קוראים אנייה xd
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אמא שלך צרחה מאחוריך לכמה דקות. אשה גבוהה ויפה בלונדינית מטופחת וניכר שהיא יודעת את זה. "אלה פחות או יותר האוזניים הכי מכוערות שראיתי בחיים שלי! תורידי את התחפושת הזאת מיד! זה ממש לא הולך עם השמלה!" היא צווחה. ניכר שהיא כלל לא הבחינה במה שנגזר על השמלה האומללה.
[/color]

זאת דמות מבאפי xp
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"על מה את מדברת?" אשאל בקול פגוע ואסתכל במראה לראות על מה היא מקשקשת