נושא: Glaria Soa

פורסם במקור על ידי the charmander

אנג'ל ~
אתה מנסה להתקיל את הבחור שמדלג באלגנטיות בתגובה אך מחליק נופל. הוא ממהר להזדקף ולפנות את הבלורית הארוכה השמנונית מפניו. הוא מושיט יד קדימה לעברך ואתה מרגיש מעין יד בלתי נראית דוחפת אותך בגסות ובעוצמה. רגליך נתקות מהרצפה ואתה עף כמו פיסת קש בעוצמה. פניך מרוסקות על הרצפה. על התלמידים שהלכו איתכם צחקו בקול.
'אתה בסדר?' שאל פאנג בקול כועס. 'קרה לך משהו?'

'אני בסדר גמור'אומר לפאנג
אקום עם חיוך גדול, אנקה את בגדיי ואקפוץ במקום פעמיים. ברגע שרגליי נוגעות ברצפה אזנק לעברו של האלף בעזרת ידיה השמאלית אתפוס את החולצה שלו אסתובב ואשתמש ברגלי על מנת למנף את הגוף של האלף ולזרוק אותו אחורה.

אנג'ל ~
אתה ממהר להגיב ולתפוס אותו בחולצתו כשלפתע אשה חמורת סבר מופיעה בפניך. "אז אני מבינה שאדון ווסטן מעוניין להישלח הביתה כבר מעכשיו?"

פורסם במקור על ידי the charmander

אנג'ל ~
אתה ממהר להגיב ולתפוס אותו בחולצתו כשלפתע אשה חמורת סבר מופיעה בפניך. "אז אני מבינה שאדון ווסטן מעוניין להישלח הביתה כבר מעכשיו?"

"כלל לא,אני סך הכל מנסה להכיר אנשים חדשים, חשבתי שזאת הדרך להכיר אותם הרי ככה הוא אמר לי שלום"אומר.

אנג'ל ~
"אני רואה שאתה גם חצוף גדול. לא מפתיע עם אחות כמו שלך..." אמרה מי שהיא לא תהיה בקול קר ומזלזל. "אתה תרצה שני ריתוקים. האחר בשביל הדו קרב של בני אדם שפתחת פה והשני בשל חוצפתך." אמרה והלכה לה. הבחור הביט בך בחיוך זחוח ונעלם בתוך הטור.
'איזו מורה מגעילה!' נשמע קולו של פאנג בתוך ראשך. 'היא יותר קרה ממני!'

פורסם במקור על ידי the charmander

אנג'ל ~
"אני רואה שאתה גם חצוף גדול. לא מפתיע עם אחות כמו שלך..." אמרה מי שהיא לא תהיה בקול קר ומזלזל. "אתה תרצה שני ריתוקים. האחר בשביל הדו קרב של בני אדם שפתחת פה והשני בשל חוצפתך." אמרה והלכה לה. הבחור הביט בך בחיוך זחוח ונעלם בתוך הטור.
'איזו מורה מגעילה!' נשמע קולו של פאנג בתוך ראשך. 'היא יותר קרה ממני!'

אצחק מעט אכנס לטור ואז אומר לפאנג:'לפחות עכשיו אנחנו יודעים שמעניין יהיה פה'.

פורסם במקור על ידי the charmander

אנייה ~
"את הולכת לבית ספר חדש. אני יודע אני יודע! את שונאת לעבור בית ספר אבל את ממש תאהבי את זה שם! לומדים על הדמונים שלכם ועל היכולות המיוחדים שלך! כל אחד מהאלפים מיוחד, ואת מיוחדת במינך! קדימה מתוקה, לכי לישון, מחר ההסעה מביאה אותך לשם." אמר לך אביך וחלץ את נעליו. הנעליים ריחפו להם אל עבר הדלת באופן מעורר השראה. "אל תדאגי בקשר לאמא, את יודעת איך היא.. היא תמיד היתה קשוחה. זה יעבור לה בבוקר."

"רגע דאדי!" אתחיל לומר ואנער את ראשי "לא חשוב" אמשיך ואעלה לחדרי 'בואי ווילו' אומר לה במחשבותי אחליף בגדים ואכנס למיטה ואנסה לישון

אנג'ל ~
אתה ממשיך בטור ואתה מבחין כי אדם צעיר יחסית בעל קרחת וזקן צרפתי ממין אתכם לטורים. אתה מתבקש להמשיך לטור הימני ופאנג נמנע מלהמשיך איתך. הוא מובל יחד עם שאר הדמונים האחרים למקום אחר. אתם נכנסים לתוך אולם כניסה עשוי שיש וגב' צעירה למדי בעלת פנימים חתומות מקבלת את פניכם. עמדתם שם, כעשרים ילדים, חלקכם נרעדים וחלקכם עומדים בביטחון. לאחר כמה דקות המתנה הגב' שמתבררת כגב' לייט מנחה אתכם להיאזר בסבלנות ואז אתם נכנסים לאולם אירועים רחב ידיים. אולם, שהזכיר מעט חדר אוכל מודרני במיוחד. כעשרים ילדים נוספים נכנסים לאולם ונעמדים ממולכם. יכולת לזהות את כולם שם כקוסמים, שכן לאיש מהם לא היה זנב ואוזניים מאורכות. בסריקה נוספת לפתע הבחנת בבריון שהתחיל איתך קודם, הוא עמד בצעד בוטח בטור של הקוסמים. מרקו הקטן גם היה שם ולפתע האולם שתק. כל שאר תלמידי בית הספר התיישבו והמתינו לכם בהתרגשות. לאחר נאום של מנהל בית הספר שהתברר כפרופ' כרוסאובר, על הרמוניה בין קוסמים לאלפים, נתבקשתם להמתין בסבלנות. אתה מבחין בחברך לשורה ניגשים אחד אחרי השני לעבר מורה שמגיש להם טבעת. הטבעת בוהקת לרגע והתלמידים חזרו לשורתם. כשנקראת לגשת קיבלת מהמורה טבעת זהובה חתומה בזהב שטוח וענדת אותה מיד. לאחר מכן סימנו לך לחזור לטור ואז נתבקשתם לשבת. ארוחת ערב עברה עליכם בנעימים. מנהל בית הספר נעמד שוב וסיפר לכם על תחרות ונקודות קרב אשר רשאים להתקיים רק בהשגחת המדריכים מהשנה השישית והלאה. לאחר הארוחה ניגש אליך הקוסם בעל השיער השמנוני בצעד בוטח. "שמעתי שזה מאוד מסוכן ליפול על הפנים, האף עשוי להישבר." קולו היה עמוק יחסית והוא דיבר מאוד לאט במטרה להתגרות בך.

אנייה ~
את עולה לחדר לישון ומנסה להירדם. וויולו מביטה בך במבט עמוק ומחייכת. 'את בסדר אנייה?' שאלה בקול מרגיע.

פורסם במקור על ידי the charmander

אנג'ל ~
אתה ממשיך בטור ואתה מבחין כי אדם צעיר יחסית בעל קרחת וזקן צרפתי ממין אתכם לטורים. אתה מתבקש להמשיך לטור הימני ופאנג נמנע מלהמשיך איתך. הוא מובל יחד עם שאר הדמונים האחרים למקום אחר. אתם נכנסים לתוך אולם כניסה עשוי שיש וגב' צעירה למדי בעלת פנימים חתומות מקבלת את פניכם. עמדתם שם, כעשרים ילדים, חלקכם נרעדים וחלקכם עומדים בביטחון. לאחר כמה דקות המתנה הגב' שמתבררת כגב' לייט מנחה אתכם להיאזר בסבלנות ואז אתם נכנסים לאולם אירועים רחב ידיים. אולם, שהזכיר מעט חדר אוכל מודרני במיוחד. כעשרים ילדים נוספים נכנסים לאולם ונעמדים ממולכם. יכולת לזהות את כולם שם כקוסמים, שכן לאיש מהם לא היה זנב ואוזניים מאורכות. בסריקה נוספת לפתע הבחנת בבריון שהתחיל איתך קודם, הוא עמד בצעד בוטח בטור של הקוסמים. מרקו הקטן גם היה שם ולפתע האולם שתק. כל שאר תלמידי בית הספר התיישבו והמתינו לכם בהתרגשות. לאחר נאום של מנהל בית הספר שהתברר כפרופ' כרוסאובר, על הרמוניה בין קוסמים לאלפים, נתבקשתם להמתין בסבלנות. אתה מבחין בחברך לשורה ניגשים אחד אחרי השני לעבר מורה שמגיש להם טבעת. הטבעת בוהקת לרגע והתלמידים חזרו לשורתם. כשנקראת לגשת קיבלת מהמורה טבעת זהובה חתומה בזהב שטוח וענדת אותה מיד. לאחר מכן סימנו לך לחזור לטור ואז נתבקשתם לשבת. ארוחת ערב עברה עליכם בנעימים. מנהל בית הספר נעמד שוב וסיפר לכם על תחרות ונקודות קרב אשר רשאים להתקיים רק בהשגחת המדריכים מהשנה השישית והלאה. לאחר הארוחה ניגש אליך הקוסם בעל השיער השמנוני בצעד בוטח. "שמעתי שזה מאוד מסוכן ליפול על הפנים, האף עשוי להישבר." קולו היה עמוק יחסית והוא דיבר מאוד לאט במטרה להתגרות בך.

"אף שבור זה מסוכן ?אני חושב שיותר מסוכן להתגרות במישהו שאתה לא מכיר" אומר עם חיוך.

אנג'ל ~
"אני לא אוהב שמקמטים לי את החולצה אלפיל'ה, זה עשוי לגרות לי את העור..." אמר הקוסם ושלף את שרביטו החדש (הוא קיבל אותו במבחן הקוסמים שבטקס.) "עזור לאלף ללבוש משהו יותר מתאים, במדי בית הספר שלו יופיעו כעת קמטים!"
הרגשת את כל בגדי בית הספר החדשים והמגוהצים שלך מקומטים כאילו יצאו מכביסה. לא היה בהם חלק אחד שהעיד על עבודתה הקשה של אמך.

פורסם במקור על ידי the charmander

אנג'ל ~
"אני לא אוהב שמקמטים לי את החולצה אלפיל'ה, זה עשוי לגרות לי את העור..." אמר הקוסם ושלף את שרביטו החדש (הוא קיבל אותו במבחן הקוסמים שבטקס.) "עזור לאלף ללבוש משהו יותר מתאים, במדי בית הספר שלו יופיעו כעת קמטים!"
הרגשת את כל בגדי בית הספר החדשים והמגוהצים שלך מקומטים כאילו יצאו מכביסה. לא היה בהם חלק אחד שהעיד על עבודתה הקשה של אמך.

"וואו אתה ממש ילד קטן" אומר קצת מופתע מהילדותיות שבקסם.
"מה אתה אומר שנמצא תלמיד שנה 6 ונפתור את זה ?"

פורסם במקור על ידי the charmander

[b][color="darkorange"]

אנייה ~
את עולה לחדר לישון ומנסה להירדם. וויולו מביטה בך במבט עמוק ומחייכת. 'את בסדר אנייה?' שאלה בקול מרגיע.

'לחץ אני מניחה' אומר ואשכב על הצד ואסתכל עליה 'את לא ישנה או משהו? כאילו אני לא יודעת כלום עליך! מה זה דמונים בכלל? ולמה הייתי צריכה לרכוש אותך?' אתחקר אותה

אנג'ל ~
"אני רואה שחוקים מגבילים אותך אלפי," צחק הילד בקול רם והצליף בשרביטו "אתה מבין, אני כבר התחלתי לפתור את זה כבר עכשיו! רוח בקעי משרביטי, מבטיח שלא אסיח את מבטי!"
משרביטו בקעה רוח עוצמתית אך משהו בה היה מעט חלש. הקסם שלו כבר לא הרגיש אותו דבר...

אנייה ~
'את בטוחה שאת לא דואגת בגלל המריבה של הורייך?' שאלה וויולו בנסיון אחרון לתמוך. 'האמת היא שאני שד אנייה, ואנחנו חולקים את אותה נשמה. דמון ללא נשמה מתנהג ברוע בדיוק כמו אדם ללא נשמה. לפני שרכשת אותי לא היתה לי נשמה ובזכותך אני יכולה לחוות חמלה, אהבה ורגשות באופן כללי. בזכות זה הייתי חייבת להירכש. ואני אכן ישנה, גם גופי צורך את זה.'

פורסם במקור על ידי the charmander

אנג'ל ~
"אני רואה שחוקים מגבילים אותך אלפי," צחק הילד בקול רם והצליף בשרביטו "אתה מבין, אני כבר התחלתי לפתור את זה כבר עכשיו! רוח בקעי משרביטי, מבטיח שלא אסיח את מבטי!"
משרביטו בקעה רוח עוצמתית אך משהו בה היה מעט חלש. הקסם שלו כבר לא הרגיש אותו דבר...

"חוקים ?כלל לא אני פשוט רוצה שיהיה אדם שיעצור אותי מלהרוג אותך" אומר ואשתמש באנרגיה של הרוח על מנת ליצור כדור אוויר את הכדור אזרוק על הקוסם.

פורסם במקור על ידי the charmander

[b][color="darkorange"]
אנייה ~
'את בטוחה שאת לא דואגת בגלל המריבה של הורייך?' שאלה וויולו בנסיון אחרון לתמוך. 'האמת היא שאני שד אנייה, ואנחנו חולקים את אותה נשמה. דמון ללא נשמה מתנהג ברוע בדיוק כמו אדם ללא נשמה. לפני שרכשת אותי לא היתה לי נשמה ובזכותך אני יכולה לחוות חמלה, אהבה ורגשות באופן כללי. בזכות זה הייתי חייבת להירכש. ואני אכן ישנה, גם גופי צורך את זה.'

'הם תמיד רבים מאז שאבא גרם לנו להפסיד את הבית ואת כל הכסף' אחשוב אליה 'ומה את מסוגלת לעשות? כאילו האריה של סאם היה עם ציפורניים חדות כאלה. את גם עושה משהו מיוחד?' אשאל

פורסם במקור על ידי The Charmander

מייקל ~
אתה אכן ממהר לעבר הקומה למטה ומגלה את האלף השמנמן מנמנם על שידת עץ. הרצפה המדברית היתה חמה מאוד ומאוד מהר הרגשת צורך לאוורר את כפות רגליך.

"בוקר טוב! יש לי הפתעה בשבילך. חשופית כסופה בול כמו ההזמנה!" אור לו בחיוך
תוך כדי אני מדלג כדי שהרגליים שלי לא יהיו ע המדבר ולא יבהרו.