נושא: סיפור בהמשכים 2014!

סיפור בהמשכים 2014!

איך משחקים?
אז כולם יודעים איך לשחק סיפור בהמשכים, נכון?
אנחנו הולכים לשחק סיפור בהמשכים אבל בגרסא קצת שונה.

עד עכשיו כל אחד היה כותב כמה משפטים והאדם שאחריו המשיך אותם, אך הפעם זה הולך להיות שונה!
אני יתחיל את הפרק הראשון שידבר על נושא מסויים *Top secret*.

כל מי שרוצה בין אם הוא משתתף או לא יכול ומומלץ שיגיב תגובות כמו שהיה מגיב לכל סיפור אחר-תיקונים, הערות, מחמאות וכדומה. האדם שרוצה להמשיך כותב "עכשיו תורי" או "אני הבא", הראשון שכתב זאת הוא זה שיכתוב את הפרק הבא-פרק מלא ולא כמה שורות. לאחר שהוא יפרסם את הפרק גם לאדם הזה יגיבו וכך הלאה וכך הלאה עד שיווצר לנו סיפור!
לדוגמא למהלך המשחק לחצו כאן




כמה חוקים...
*כל חוקי ספרות והחוקים הגלובאליים תקפים
*בלי קללות
*אין מגבלת משתתפים! (כפיים)
*אם נותנים תגובה בונה אז שתהייה עניינית ומסודרת -לא פוגענית-.
*והחוק הכי חשוב! ת-ה-נ-ו!

המטרה..?

כן,כן אני יודעת שזה מפתיע אבל יש מטרה לכל זה!

חוץ מכיף, גיבוש משתמשים, כיף וכיף יש עוד מטרה אחת חשובה!
להראות לאחרים עד כמה זה כיף לכתוב סיפור!
להרוויח ניסיון בכתיבה
לקבל תגובות בונות וללמוד מהן!

פרסים

טוב אז אתם בטח שואלים את עצמכם... האם יש פרסים?!
אז כמובן שכן!
כל משתתף שיכתוב שלושה פרקים יקבל ווינר לשבוע!
ומשתתף שיכתוב 10 פרקים יקבל ווינר לשבועיים! (14 יום)


מתי מתחילים?-ברגע שתכתבו שתרצו !

אני אשמח להשתתף... (:

טוב כדי שתוכלו להתפרע אני רק עשיתי בשביל ההתחלה הקדמה לסיפור. אתם יכולים לקחת את זה לאיזה כיוון שתרצו-לשנות את הדמות שהסיפור מסופר מנקודת המבט שלה, להוסיף דמויות או לשנות אותן וכדומה, העיקר שתמשיכו את הפרק שהיה לפניכם ולא תסטו יותר מידי מקווי העלילה שהמציאו שאר המשתתפים.
הקדמה

העולם שלי הוא עולם רגיל בסך הכל-פה ושם פורצות מלחמות, ילדים הולכים לבית הספר, מידי פעם מתרחשת תאונה, מבוגרים הולכים לעבודה וסך הכל רובינו חיים לא רע בכלל. אבל יש דבר אחד שמפריד בין העולם שלכם לעולם שלי-אנחנו מחולקים לפי גזעים, וכך גם המלחמות שלנו והסכמי השלום שלנו. אנחנו חמישה בסך הכל-המעורבים, השטנים, המלאכים, המכשפים ומשני הצורה.

המעורבים הם הגזע הרגוע ביותר מבין החמישה, אנשיו הם חצאי חיה ומקבלים את יכולות החיה הזאת. הם בשלום עם כל הגזעים חוץ מעם השטנים, אף אחד לא בשלום עם השטנים.
למרות שמם המלאכים לא יתחמקו מקרב והם לא סלחנים במיוחד, הם צמודים למטרה שלהם ובדרך כלל לא יקבלו דעות של אחרים. היריבים שלהם הם השטנים והמכשפים.
משני הצורה בדרך כלל נראים כמו בני אדם רגילים אך הם מסוגלים לשנות את צורתם לצורת איזה חיה שירצו, כמו המעורבים הם גם יחסית רגועים ונמצאים ביריבות רק עם השטנים.
המכשפים הם המסתוריים מכל הגזעים, לא ידוע עליהם הרבה וישנן שמועות שיש יותר מסוג אחד שלהם. לא שומעים מהם בדרך כלל אך ידוע שהם ביריבות עם השטנים ועם המלאכים מסיבה לא ידועה.
ולבסוף-השטנים. הם אוהבים מלחמות, הם גזע צמא דם. רובם הגדול ינסה לתקוף אותך בפעם הראשונה שיראו אותך, הם לא מוכנים לעשות הסכמי שלום עם אף אחד והכריזו מלחמה על כל השאר.
למרות היריבויות האלו אנו חיים במדינות שאוכלוסייתם מכילה את כל חמשת הגזעים. בבתי הספר שלנו הכיתות גם כן מעורבות בגזעים במטרה "להוביל את העולם לתקופה חדשה שבא שטן, מעורב, מלאך, מכשף ומשנה צורה יוכלו לחיות יחד בשלום", לפחות זה מה שהמורים שלנו אומרים. דרך אגב-אני לוסי, מעורבת ואני לומדת בבית הספר סמי'ת היי בכיתה י שתיים. אנחנו עשרים וחמישה ילדים בכיתה, חמישה מכל גזע.
למרות המאמצים של המורים והממשל לשלב את הגזעים יחד, בכיתה שלנו-ובעצם בכל הכיתות תלמידים מגזעים שונים מעולם לא דיברו זה עם זה, אלה אם כן הם היו צריכים להעתיק שיעורים או זרקו הערה מעליבה.

תתחילי את...

כמה שורות צריך להיות פרק?

אני מקווה שיצא טוב, עבר קצת זמן מאז שכתבתי אז אני קצת חלודה
זה יצא טיפה קצר אבל לא רציתי לתת מלא מידע על ההתחלה שגם אתם תוכללו לקחת את זה לאיזה כיוון שתרצו

פרק 1

ספוילר

"לוסי! את תאחרי לבית ספר" נשמע קולה של אמי. פקחתי את עיניי והבטתי באיטיות בשעון-השעה הייתה עשרה לשמונה. "למה לא הערתם אותי קודם!?" צעקתי תוך כדי שקפצתי מן המיטה. "חשבנו שאת כבר ערה" נשמעה התשובה.
פתחתי את הארון והוצאתי במהירות את מדי בית הספר שלי. המדים היו מורכבים מחולצה שחורה ארוכה עשוייה בד עבה אשר את מרכזה חצתה שורת כפתורים לבנים וחצאית אפרפרה אשר הגיע עד קצת מעל לגובה הברך.
לבשתי את המדים בזריזות ורצתי לחדר האמבטיה. כאשר הרמתי את המסרק בכדי לסרק את שערי הבטתי בדמות השתקפת במראה. שערי החום גלש בחוסר סדר עד אמצע גבי וקצוות פרועות צצו ממנו, אוזניי הארנב שלי-אחת שחורה ואחת לבנה עמדו על ראשי כאשר הפרווה עליהן פרועה לחלוטין. עיניי הירוקות החזירו אליי מבט חודר מה שגרם לי לחייך מעט.
התחלתי להבריש את שערי עד שלבסוף הוא הסתדר בצורה כמעט מושלמת וקיבל מראה גלי. רק קצוות שיער אחת נראתה קופצת כלפי מעלה, אך אותה מעולם לא הצלחתי לסדר.
"אני יוצאת!" צעקתי כאשר ירדתי במדרגות בסערה וחטפתי את התיק הכחלחל מן המתלה תוך כדי ריצה.
"להתראות!" נשמע קול הוריי בזמן שסגרתי את דלת הברזל הכבדה.
גרתי יחסית קרוב לבית הספר, ברגל הייתי יכולה להגיע תוך חמש דקות, אבל השעה הייתה שתי דקות לשמונה ואפשר להגדיר את המורה שלי כמתעב איחורים סידרתי.
ההליכה לבית הספר לא לקחה זמן רב ואת רובה העברתי בריצה מהירה, הצלחתי להגיע בשלוש דקות והתייצבתי מול דלת הכיתה דקה אחרי הצלצול. השתהתי מעט מול דלת הכיתה החומה בעלת השלט המעוטר "ברוכים הבאים לכיתה י שתיים" ונשמתי עמוק.
פתחתי את הדלת ומיד נשמע קול המחנך שלי-זאק, "איזו הפתעה-לוסי מאחרת שוב" מה שגרם לכל הכיתה לצחקק בקול. חציתי את הכיתה במהירות והתיישבתי בכיסא שלי שבצער רב היה ליד ליזי, שטנית. עקב ניסיון השלום של בית הספר כל ילד מגזע מסוים חויב לשבת על יד ילד מהגזע שנמצא נגדו במלחמה, לדעתי זה היה הדבר הכי טיפשי שבית הספר הזה יכל לחשוב עליו, אבל מי אני שאתנגד?.
"אז כפי שהתחלתי לשאול, מי היה האדם אשר הגה את רעיון השלום?" שאל זאק, רק יד אחת בכיתה הושטה למעלה כמעט מיד, הוא נאנח.
"כן מיה?". מיה- משנת צורה קטנה וממושקפת בעל שיער ג'ינג'י בוער ועיני ברקת ענתה בקול מעט חסר ביטחון "אלן פלייר, היא הייתה מלאכית והיום הוא תאריך הפטירה שלה, לפני ארבעים שנה..." נראה היה שמיה התכוונה להמשיך לדבר אך זאק עצר אותה "ברשותך מיה, אני אמשיך ללמד את השיעור הזה", צחקוקים נשמעו מכל עבר. תיעבתי את זאק-הוא תמיד נהג לצחוק על התלמידים בכיתה לא משנה מאיזה גזע היו.
הוא היה בשנות העשרים לחייו ולמען האמת-די נאה. היה לו שיער שחור קצר שנח בחוסר סדר על ראשו ועיניים כחולות בורקות, למרות זאת היה משהו מאיים בו וכנפי העטלף השחרות שהתפרשו מגבו והעידו על היותו שטן, רק תרמו לכך. שאר השיעור עבר במהירות והצלצול להפסקה נשמע, תוך כמה שניות הכיתה הסתדרה מחדש על פי גזעים כמו תמיד.
"באמת לוסי!, את חייבת להפסיק לאחר!" נשמע קולה הבטוח של מירה. "אני מנסה! אבל אני אף פעם לא מצליחה!" אמרתי בקול מתגונן, מירה נראתה מיואשת והעיפה את שערה הזהוב לאחור בצורה דרמטית מה שגרם לאוזניי השועל הבהירות שלה לרעוד, עיניה הירוקות בהו בי במבט כאילו-כעוס ואפה המנומש התכווץ. "אני כבר לא יודעת מה לעשות אתך!" היא אמרה באנחה והתיישבה, צחקנו.
"אוף, נמאס לי כבר!" נשמע קול הבעיטה הרגיל וג'ייק התיישב על ידינו בפנים כעוסות "לורנס?" שאלנו פה אחד. "זה תמיד לורנס" הוא השיב בכעס.
לורנס היה השטן שישב ליד ג'יק בשיעור, והתעלל בו בלי הפסקה. "הוא פשוט לא מפסיק!" צעק ג'יק והעביר את ידו בשיערו החום הקצר, עיניו החומות בהו בנו בכעס, כמצפה לסימפתיה מאיתנו.
"למה אתה לא אומר אותו לזאק?" שאלה מירה ומיד התחלנו לצחוק "זאק לא יעשה עם זה כלום, ואת יודעת את זה" הוא השיב "אני משערת שאתה צודק" היא אמרה ברטינה.
"איפה קליירי ודן?" שאל ג'יק שהתחיל לשכוח מהכעס שלו "הם יצאו לחצר כרגיל, הם בטח יחזרו בקרוב" השיבה מירה וכמו על פי סימן קליירי ודן נכנסו לכיתה. הם היו התאומים היחידים בכל השכבה ונראו זהים לחלוטין חוץ מאורך השיער שלהם. הם היו בעלי עיניים כחולות עמוקות ולשניהם היו פנים עדינות, צבע השיער שלהם נע בין חום לשטני ואוזני חתול שחורות בצבצו מראשם. "היי" הם אמרו יחד והתיישבו על ידינו, התכוונתי לשאול אותם מה הם עשו בחצר אך לפתע נשמע קול מתחנן מאחורינו. "יש מצב שתתנו לנו להעתיק שיעורים במתמטיקה? שחכנו לעשות אותם", אלו היו המכשפים. "כן בטח, המחברת שלי בתיק הכחול" השבתי. "תודה רבה" הם אמרו בטון מתנצל והלכו. "זאת בערך השיחה היחידה שאנחנו מנהלים איתם" אמרו התאומים בייאוש "והמצב טוב ככה-לא צריך לשנות אותו" השבתי מיד. "אבל זה יכול להיות כיף עם תוכנית השלום הזאת תצליח, נוכל להיות כולנו חברים" הם השיבו בנימה חולמנית, הם תמיד היו בעד תוכנית השלום. "אני לא רואה את עצמי חבר שלהם" ירה ג'יק והפנה את מבטו אל שטנים. "אל תשפוט אותם כל כך מהר" השיבה קליירי בשקט.
נראה היה שהם עומדים להמשיך לריב אך למזלנו הצלצול נשמע. התחלנו לקום בכדי ללכת חזרה למקום שלנו שלפתע מערכת הכריזה נדלקה וקולה של המנהלת נשמע "כולם בבקשה לרדת בצורה רגועה לממדים, הם מתקיפים".

פרק מעולה!
אני ממש אוהב איך תיארת כל דמות בנפרד וממש נתת חיים לדמויות

אני ממש אשמח לכתוב את הפרק הבא יש לי כבר חצי פרק כתוב בראש

תודה רבה.
תפרסם שתסיים לכתוב

אשמח אם תשרייני לי את הפרק השלישי בסיפור

קיי משוריין

פורסם במקור על ידי Alice

קיי משוריין

תודה.
טוב, רק עכשיו התיישבתי לקרוא לראשונה את מה שנכתב עד כה בסיפור, סליחה שלא נתתי את התייחסותי.
הרעיון נחמד סה"כ. מקווה שנצליח לפתח אותו בצורה מעניינת.

לגבי הכתיבה שלך-
את כותבת לא רע, יש מקום לשיפור בדרך הפיסוק שלך. לפעמים הוא חסר. מבחינת המבנה- אם תעשי רווחים בין השורות ואפילו חלוקה לפסקאות זה יהיה הרבה יותר ידידותי למשתמש ויותר מזמין לקרוא. כשזה נראה יפה ונוח ויזואלית. אבל זוהי רק דעתי כמובן.
מעבר לזה, מבחינת הפרק הראשון: רובו היה מורכב מתיאורים של דמויות, והוא פחות התמקד בתהרקמות העלילה. אני מניח שמכאן זו העבודה של שאר הכותבים, ושלך, אם תמשיכי לקחת חלק בסיפור. יוזמה יפה סה"כ


חשבתי על זה; לא כדאי להעביר את האתגר לפורום דיבורים? אולי זה יביא לנו עוד משתתפים, וגם יותר פידבקים.

למה? עדיין אותה כמות אנשים תראה את הנושא לא?
ובנוגע לפיסוק אני יודעת חחח הייתה לי בעיית פיסוק רצינית של כל דקה שמתי את הסימן - במשפט והתחלתי להיפטר מזה וזה טיפה תקע אותי מבחינת פיסוק, אני עובדת על זהח ח

פורסם במקור על ידי Alice

למה? עדיין אותה כמות אנשים תראה את הנושא לא?
ובנוגע לפיסוק אני יודעת חחח הייתה לי בעיית פיסוק רצינית של כל דקה שמתי את הסימן - במשפט והתחלתי להיפטר מזה וזה טיפה תקע אותי מבחינת פיסוק, אני עובדת על זהח ח

אולי כן, אולי לא. הרי עם העיצוב החדש הנושאים החמים מופיעים בצד שמאל של העמוד בכל מקרה. באופן כללי נכנסים יותר לפורום דיבורים מאשר לפורום ספרות.