נושא: פנטז ת'חפץ שלב 1

מזכיר שאתם לא מחוייבים, אבל כדאי שתשתתפו בכל השלבים, כי זה יותר נקודות.

שלב ראשון:

הלכתי על מדע בדיוני, הכי קל והכי כיף

סרגל, שנהפך לחרב במגע עם דם, וחוזר לסרגל במגע עם דם.

לכו על זה.

הכי חשוב, צאו מהקלישאות, תפתיעו אותי, תביאו את זה מהמקום הכי מפתיע ולא צפוי.
תוך כדי, לא לשכוח להקפיד על שפה טובה ולתקן שגיאות כתיב. אל תחפפו. תעברו על מה שאתם כותבים לפני שאתם מגישים. בנוסף, לרוב רעיון מקורי עלול לגרום לפחות הצמדות לפרט. אם יהיה סיפור מושקע, אבל לא יילך סביב החפץ, יירדו נקודות!

ב-ה-צ-ל-ח-ה-!-!-!

פעם ראשונה, דיי מלחיץ, מקווה שיצא טוב

התעוררתי בחדר חשוך לצליליי נקישות נעלי עקב שהולכים ומתחזקים, הרגשתי נוח כאילו הייתי על מיטה, הדלת נפתחה ראיתי דמות אישה חשוכה, היא הדליקה את האור והחדר נחשף בפניי והוא היה יפיפה, קצת רטרו אבל אהבתי את זה, האישה התיישבה ליד שולחן קפה שהיה ליד החלון וביקשה ממני להצטרף אליה, קמתי מהמיטה והתיישבתי מולה. "דור פקוקי" היא הסתכלה בדפיה, הנהנתי בהסכמה והיא המשיכה "אני יעל מארגון חמצ"ם" היא הציגה את עצמה. השם של הארגון גרם לי לגחך קלות אך היא לא נראתה מתרשמת, היא המשיכה בהסבר "ארגון חפצים מיסטיים לצרכים ממשלתיים, אנחנו מתעסקים בחפצים מסטיים בסודיות מוחלטת". ההסבר שלה גרם לי לפקפק קלות, היא הוציאה קופסא קטנה והניחה אותה על השולחן פתחה אותה וסובבה אותה לכיווני, בתוך הקופסא היה מונח סרגל שנראה רגיל רק במקום קצה מעוגל הייתה אבן מעוטרת "אנחנו מאמינים שזהו חפץ מיסטי ייחודי מסוגו, בעזרת הדם הנכון הסרגל הזה יכול להפוך לחרב קטלנית" היא אמרה תוך הסתכלות לתוך עיניי, "אוקיי ו.. מה אני קשור?" שאלתי בתמימות, יעל גלגלה עיניים בהתנשאות נאנחה קלות ואמרה "אנחנו סבורים שהדם שלך הוא זה שיהפוך את הסרגל לחרב" העייניים שלי נפערו בתדהמה "ה.. דם... שלי..?" שאלתי בחשש. "כן" היא אמרה והוציאה מזרק ומחט "קשור את זה סביב היד" היא אמרה וזרקה לי חוסם עורקים "קדימה, אין לי את כל היום" היא אמרה תוך כדי שלא הבנתי מה קורה "אוקיי אוקיי בלי לחץ" אמרתי וקשרתי את חוסם העורקים, היא התקרבה עם המחט בתקווה לשאוב לי דם. רגע לפני שיעל נעצה את המחט בעורי הבזק אור חזק נכנס מהחלונות ורעש מסוקים חזק, שני אנשי קומנדו נכנסו דרך החלונות וניפצו את הזגוגיות חמושים ברובי m16, במקביל לפריצת הקומנדו יעל שלפה אקדח והקימה אותי במהירות, לא ידעתי מה קורה ותפסתי בדבר שהיה הכי קרוב אליי.
יעל תפסה אותי והצמידה את האקדח לראש שלי, לא הבנתי מה קורה "נשבעת לכם! עוד צעד אחד ואני מפוצצת לו את הראש!" היא אמרה כשאנשי הקומנדו טענו את הרובים, יעל הייתה נראית אחוזת טירוף, קול נשמע מתוך מגפון "יעל, שחררי את הילד" קרא מישהו מתוך המסוק, יעל צחקקה קלות "חשבתם שתיפטרו ממני בכזאת קלות הא? קיצוצים עלאק! פעם הבאה שאתם מפטרים מישהו כדאי שתחשבו גם על הסובבים אותו!" היא אמרה "עכשיו הגיעה זמן הנקמה" היא אמרה "אל תדאג, כאב חד וזה יעבור" היא לחשה באוזן שלי תוך כדי שהיא טוענת את האקדח עם האצבע, הרגשתי שיש לי משהו ביד, זה היה הסרגל, חוסם העורקים היה עוד קשור לזרוע שלי, לקחתי את הסרגל וחתכתי את הזרוע, דם השפריץ לכל עבר מבלבל את כל מי שהיה בחדר. השמועות היו נכונות - הסרגל ספג את הדם שלי והפך לחרב, לקחתי את החרב ודקרתי את יעל בבטן היא השמיעה צעקה וניסתה לירות אך פספסה, הוצאתי את החרב מהבטן שלה, היא נפל על הבירכיים והסתכלה לי לתוך העיניים במבט חסר אונים, לפתע המבט השתנה למבט מלא שנאה, היא הרימה את האקדח במהירות וכיוונה לראש שלי אני בלי להסס, כשהחרב עוד בידיי, הנפתי את החרב לכיוון ראשה של יעל ועצמתי עיניים קול שיסוע נשמע, כשפקחתי אותן ראיתי את הראש של יעל נופל ואת גופה אחריו, כל הנוכחים בחדר היו בהלם "עבודה טובה ילד" נשמע אותו קול מתוך המסוק, הסתובבתי לעבר החלון, שני אנשי הקומנדו לקחו ממני את החרב, אחד טפח על העורף שלי ואמר "ברוך הבא לחמצ"ם, חייכתי בחוסר הבנה, הם העלו אותי על המסוק ועפנו משם.

פורסם במקור על ידי Ultron

פעם ראשונה, דיי מלחיץ, מקווה שיצא טוב

התעוררתי בחדר חשוך לצליליי נקישות נעלי עקב שהולכים ומתחזקים, הרגשתי נוח כאילו הייתי על מיטה, הדלת נפתחה ראיתי דמות אישה חשוכה, היא הדליקה את האור והחדר נחשף בפניי והוא היה יפיפה, קצת רטרו אבל אהבתי את זה, האישה התיישבה ליד שולחן קפה שהיה ליד החלון וביקשה ממני להצטרף אליה, קמתי מהמיטה והתיישבתי מולה. "דור פקוקי" היא הסתכלה בדפיה, הנהנתי בהסכמה והיא המשיכה "אני יעל מארגון חמצ"ם" היא הציגה את עצמה. השם של הארגון גרם לי לגחך קלות אך היא לא נראתה מתרשמת, היא המשיכה בהסבר "ארגון חפצים מיסטיים לצרכים ממשלתיים, אנחנו מתעסקים בחפצים מסטיים בסודיות מוחלטת". ההסבר שלה גרם לי לפקפק קלות, היא הוציאה קופסא קטנה והניחה אותה על השולחן פתחה אותה וסובבה אותה לכיווני, בתוך הקופסא היה מונח סרגל שנראה רגיל רק במקום קצה מעוגל הייתה אבן מעוטרת "אנחנו מאמינים שזהו חפץ מיסטי ייחודי מסוגו, בעזרת הדם הנכון הסרגל הזה יכול להפוך לחרב קטלנית" היא אמרה תוך הסתכלות לתוך עיניי, "אוקיי ו.. מה אני קשור?" שאלתי בתמימות, יעל גלגלה עיניים בהתנשאות נאנחה קלות ואמרה "אנחנו סבורים שהדם שלך הוא זה שיהפוך את הסרגל לחרב" העייניים שלי נפערו בתדהמה "ה.. דם... שלי..?" שאלתי בחשש. "כן" היא אמרה והוציאה מזרק ומחט "קשור את זה סביב היד" היא אמרה וזרקה לי חוסם עורקים "קדימה, אין לי את כל היום" היא אמרה תוך כדי שלא הבנתי מה קורה "אוקיי אוקיי בלי לחץ" אמרתי וקשרתי את חוסם העורקים, היא התקרבה עם המחט בתקווה לשאוב לי דם. רגע לפני שיעל נעצה את המחט בעורי הבזק אור חזק נכנס מהחלונות ורעש מסוקים חזק, שני אנשי קומנדו נכנסו דרך החלונות וניפצו את הזגוגיות חמושים ברובי m16, במקביל לפריצת הקומנדו יעל שלפה אקדח והקימה אותי במהירות, לא ידעתי מה קורה ותפסתי בדבר שהיה הכי קרוב אליי.
יעל תפסה אותי והצמידה את האקדח לראש שלי, לא הבנתי מה קורה "נשבעת לכם! עוד צעד אחד ואני מפוצצת לו את הראש!" היא אמרה כשאנשי הקומנדו טענו את הרובים, יעל הייתה נראית אחוזת טירוף, קול נשמע מתוך מגפון "יעל, שחררי את הילד" קרא מישהו מתוך המסוק, יעל צחקקה קלות "חשבתם שתיפטרו ממני בכזאת קלות הא? קיצוצים עלאק! פעם הבאה שאתם מפטרים מישהו כדאי שתחשבו גם על הסובבים אותו!" היא אמרה "עכשיו הגיעה זמן הנקמה" היא אמרה "אל תדאג, כאב חד וזה יעבור" היא לחשה באוזן שלי תוך כדי שהיא טוענת את האקדח עם האצבע, הרגשתי שיש לי משהו ביד, זה היה הסרגל, חוסם העורקים היה עוד קשור לזרוע שלי, לקחתי את הסרגל וחתכתי את הזרוע, דם השפריץ לכל עבר מבלבל את כל מי שהיה בחדר. השמועות היו נכונות - הסרגל ספג את הדם שלי והפך לחרב, לקחתי את החרב ודקרתי את יעל בבטן היא השמיעה צעקה וניסתה לירות אך פספסה, הוצאתי את החרב מהבטן שלה, היא נפל על הבירכיים והסתכלה לי לתוך העיניים במבט חסר אונים, לפתע המבט השתנה למבט מלא שנאה, היא הרימה את האקדח במהירות וכיוונה לראש שלי אני בלי להסס, כשהחרב עוד בידיי, הנפתי את החרב לכיוון ראשה של יעל ועצמתי עיניים קול שיסוע נשמע, כשפקחתי אותן ראיתי את הראש של יעל נופל ואת גופה אחריו, כל הנוכחים בחדר היו בהלם "עבודה טובה ילד" נשמע אותו קול מתוך המסוק, הסתובבתי לעבר החלון, שני אנשי הקומנדו לקחו ממני את החרב, אחד טפח על העורף שלי ואמר "ברוך הבא לחמצ"ם, חייכתי בחוסר הבנה, הם העלו אותי על המסוק ועפנו משם.

סליחה שהיית צריך להמתין עם זה
בואנה, אתה אחלה. רציני שאם זה פעם ראשונה אז אתה אחלה.

יאללה, תכתבו עוד?
היו יותר היענויות, לפי מה שזכור לי