נושא: מעורבים! הצילו את המחוז!

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
כל הפוקימונים שלך נראים מעט עייפים-אבל הם בסדר.
אתם ממשיכים ללכת. בדרך אתם עוברים על יד מקומות מרהיבים-בעיקר שדות פרחים בכל צבעי הקשת.
כל השותפים שלך, ובעיקר סקידו מתחילים לרוץ בין הפרחים ולהתגלגל בדשא. הדרך עוברת עליכם בנעימים וללא תקלות מיוחדות-שאתה סוף סוף רואה את השלט המיוחל "העיר סאנדגם" אתה מופתע מכך שהדרך עברה לך כל כך מהר.
אתה קורא לכולם ואתם עוברית ברחובות המוכרים לך-לבית של הסבים שלך. אתם עוברים ליד האגם הגדול שהפך את העיר לדי מפורסמת וליד המוני דוכנים של דייגים "מקלות מג'יקארפ ב10$!" "פיבסים טריים-5 ב100$!" אתה שומע את קולות השוק המוכרים. אתה רואה את מפת העיר-אתה זוכר את רובה כמובן אבל עדיין מביט מה כדי להיזכר. בעיר יש:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים
תוך זמן קצר אתה עומד לפני הבית של הסבים שלך-אתה דופק בדלת וסבתא שלך פותחת את הדלת.

~מוריס~
" לילית אני רואה שחזר לך הזיכרון " אתה אומר בשמחה "כן. כמעט הכל" משיבה לילית בחיוך.
אתם ממשיכים ללכת בדרככם-אך לא רואים יותר מידי דברים מעניינים חוץ משדות פרחים יפים. אתם מדברים רוב הדרך-צוחקים, דנים בנושאים שונים וכולי. בסופו של דבר אתה מתחיל לראות בתים באופק. לאחר שאתה מתקרב יותר לבתים אתה רואה שלט "העיא סאנדגם". הגעתם לעיר הראשונה שמסע שלכם!
אתם נכנסים לעיר ורואים אגם ענק ויפה-המוני דוכני דייגים עומדים בכל פינה "מקלות מג'יקארפ ב10$!", "פיבסים טריים-5 ב100$" אתה שומע מקול עבר-וחש בריח הים החזק הנידף מהמוצרים. אתה רואה מפת דרכים למטיילים. במפה רשום שיש בעיר:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

" לילית הייתי רוצה לשחות קצת באגם , בא לי לראות את הדגים" אני אומר ומתחיל לצעוד לכיוון האגם.

~מייק~
"היי סבתא, מה קורה? הייתי באזור אז באתי להגיד לכם שלום, עם החברים החדשם שלי, הליופטייל, סקידו והוטהוט" אתה אומר ומציג את השותפים שלך. "איזה כיף לראות אותך!" סבתא שלך מברכת אותכם ומזמינה אתכם פנימה.
סבא שלך מחכה בפנים-מתרגש וכמעט מזיל דמעה לראות אותך עם השותפים החדשים שלך. אתם יושבים ואוכלים ארוחה מדהימה שסבתא שלך בישלה-קארי, תפוח אדמה בתנור, סלטים (היא הכינה גם מג'יקארפ בתנור אבל אתה צמחוני אז לא אכלת D= ).
היא נותנת לפוקימונים שלך אוכל פוקימונים מיוחד שהיא הכינה לבד-לפי הליופטייל זה האוכל הכי טעים שהוא אכל אי פעם!
שאתם מסיימים לאכול סבא שלך שואל אותך מה אתה מתכנן לעשות בעיר.

~מוריס~

" לילית הייתי רוצה לשחות קצת באגם , בא לי לראות את הדגים" אתה אומר ומתחיל לצעוד לכיוון האגם.
לילית מסכימה אתך והולכת אתך לאגם. שאתם מגיעים-אתם מבינים שאין לכם בגדי ים!. לילית עוצמת עיניים-והכובע שלה שוב זוהר בכחול. אתה מרגיש משהו מוזר בבגדים שלך ופתאום קולט שאתה לובש בגד ים וכך גם לילית!.
אתם נכנסים למים יחד עם דרטיני. סוואבק וצ'אטוט מעדיפים להישאר יבשים ולכן נשארים על החוף. (צ'אטוט עף מעליכם).
אתה מכניס את הראש למים ומופתע משפע הפוקימונים!

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
"היי סבתא, מה קורה? הייתי באזור אז באתי להגיד לכם שלום, עם החברים החדשם שלי, הליופטייל, סקידו והוטהוט" אתה אומר ומציג את השותפים שלך. "איזה כיף לראות אותך!" סבתא שלך מברכת אותכם ומזמינה אתכם פנימה.
סבא שלך מחכה בפנים-מתרגש וכמעט מזיל דמעה לראות אותך עם השותפים החדשים שלך. אתם יושבים ואוכלים ארוחה מדהימה שסבתא שלך בישלה-קארי, תפוח אדמה בתנור, סלטים (היא הכינה גם מג'יקארפ בתנור אבל אתה צמחוני אז לא אכלת D= ).
היא נותנת לפוקימונים שלך אוכל פוקימונים מיוחד שהיא הכינה לבד-לפי הליופטייל זה האוכל הכי טעים שהוא אכל אי פעם!
שאתם מסיימים לאכול סבא שלך שואל אותך מה אתה מתכנן לעשות בעיר.

~מוריס~

" לילית הייתי רוצה לשחות קצת באגם , בא לי לראות את הדגים" אתה אומר ומתחיל לצעוד לכיוון האגם.
לילית מסכימה אתך והולכת אתך לאגם. שאתם מגיעים-אתם מבינים שאין לכם בגדי ים!. לילית עוצמת עיניים-והכובע שלה שוב זוהר בכחול. אתה מרגיש משהו מוזר בבגדים שלך ופתאום קולט שאתה לובש בגד ים וכך גם לילית!.
אתם נכנסים למים יחד עם דרטיני. סוואבק וצ'אטוט מעדיפים להישאר יבשים ולכן נשארים על החוף. (צ'אטוט עף מעליכם).
אתה מכניס את הראש למים ומופתע משפע הפוקימונים!

אני שוחה לכיוון העכבר הקופצני מתבובנן בו ומחכה לראות מה הוא עושה.

סבבה סלבי זה אחלה, פשוט רציתי מינימום מאפיינים ��
ואני פשוט לא יכול ככ לערוך כי דרך הנייד זה לא נותן לי..

פורסם במקור על ידי Alice

התחלה לכולם
''הוט, הוט. הוט, הוט'' אתם שומעים את השעון המעורר שלכם מצלצל.
אתם מתעוררים בפיהוק רחב ומסתנוורים מעט למראה קרני השמש החודרות לחדרכם דרך החלון ''הוט, הוט'' ממשיך השעון לזמזם ואתם דופקים במכה עצבנית את ראש הפלסטיק של שעון המעורר בצורת הוט, הוט שלכם, יש לכם הרגשה שהשעון הזה עשה לכם טראומה מהפוקמון ''הוטהוט'' ושבטח לא תרצו אותו כשותף שלפתע אתם נזכרים מדוע כיוונתם את השעון לשעה כה מוקדמת בבוקר! היום אתם מתחילים את המסע שלכם נגד הארי וסטון חיוך עולה על פניכם ולפתע כל קורי השינה עוזבים אותכם.
אתם מדלגים בחריצות אל חדר האמבטיה ומצחצחים שיניים במהירות .כל כך מהר שבלי כוונה אתם בולעים מעט ממשחת השיניים בריח מנטה מרענן).
אתם יורדים למטה בריצה ושופכים בגסות קורנפלס בוצרת פוקימונים עם חלב אל קערה ומתחילים לאכול, בעודכים חושבים על כך שהפיקאצ'ו טעים יותר מהמג'יקארפ עינכם מטיילות אל שעון הקיר ואתם כמעט מתעלפים שאתם מגלים שעוד רגע אתם צריכים להיות במעבדה!
אתם חוטפים במהרה את התיק שלכם ופותחים אותו בכדי לוודא שהכל שם- 5 מנות בשבילכם וחמש מנות פוקימונים, 10 בקבוקי מים, חכת עץ זולה, אוהל ושק שינה, כן הכל בפנים.
אתם חוטפים קרקר בפיכם ומתחילים לרוץ במהירות אל עבר המעבדה של הפרופסור רואן, זה הרגע שלכם אתם עומדים מול דלת העץ הכבדה, מבחוץ המעבדה נראת כמו בית רגיל אך רק מעטים יודעים כי היא נמשכת עמוק עמוק אל מתחת לפני האדמה והיא ממש לא בית רגיל.
נראה כי מותקנת מצלמה או כי מישהו מתצפת על הדלת מפני שלפתע היא נפתחת במהירות ודמות מושכת אותך פנימה, אתה שומע את הדהוד טריקת הדלת מאחורייך.
אתה מביט על האדם שמשך אותך ומרגיש כאב קל בכתפף, האיש בעל שיער שחור קצוץ ולובש חלוק מעבדה, ''שלום לך'' הוא אומר ''אתה בטח XXX נרגש להתחיל את המסע שלך יחד עם השותף שלך YYY?''

מנסה להתרגל למחסור האור במעבדה
״אממ.. אדוני?״ שואל האיש (אם אני יכול לכתוב דברים קטנים ושוליים של דמויות אחרות כי אז זה יצא קצר מדי, אם לא זה לא יקרה יותר ן¿½ן¿½)
״אממ.. כן״ אני אומר בשקט, מקווה שהאיש הtלים אך נחמד שמע אותי
אני סוקר קצת את המעבדה אחרי שהעיינים יתרגלו לחושך

(וואו כמה זמן לא השתתפתי במ״ת אני כבר לא זוכר איך כותבים כל דבר )

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
"היי סבתא, מה קורה? הייתי באזור אז באתי להגיד לכם שלום, עם החברים החדשם שלי, הליופטייל, סקידו והוטהוט" אתה אומר ומציג את השותפים שלך. "איזה כיף לראות אותך!" סבתא שלך מברכת אותכם ומזמינה אתכם פנימה.
סבא שלך מחכה בפנים-מתרגש וכמעט מזיל דמעה לראות אותך עם השותפים החדשים שלך. אתם יושבים ואוכלים ארוחה מדהימה שסבתא שלך בישלה-קארי, תפוח אדמה בתנור, סלטים (היא הכינה גם מג'יקארפ בתנור אבל אתה צמחוני אז לא אכלת D= ).
היא נותנת לפוקימונים שלך אוכל פוקימונים מיוחד שהיא הכינה לבד-לפי הליופטייל זה האוכל הכי טעים שהוא אכל אי פעם!
שאתם מסיימים לאכול סבא שלך שואל אותך מה אתה מתכנן לעשות בעיר.

אני אומר לסבי:"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אני שואל אותם

~מוריס~
אתה מתקרב אל הפוקימון הקופצני וסורק אותו בפוקדע "אזוריל. פוקימון כדור המים. פוקימון זה הוא בעל רגליים אך הוא מעדיף לזוז ממקום למקום על ידי קפיצה על הזנב שלו מאשר ללכת. הוא בדרך כלל פוקימון מאוד אופטימי וחיובי".
אתה מנסה להתקרב לאזוריל עוד קצת-הוא מבחין בך ומתחיל לשחות לכיוונך-אך הוא לא נראה מאיים, הוא צוחק ושהוא מגיע אלייך הוא אומר בקול ילדותי "רוצה לשחק?"

~ג'ימי~
חח זה בסדר. גם עבר לא קצת זמן מאז הפעם האחרונה שאני הייתי שה"מ
מומלץ שלא תכתוב דברים של אנשים אחרים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה סוקר את המעבדה. האיש, שמתגלה כפרופסור מביט בך ושואל אותך האם אתה מוכן לקבל את הפוקימון הראשון שלך!
אתה מהנהן במרץ והפרופסור מבקש ממך לחכות כמה דקות. אתה רואה שהוא נעלם בעומקי המעבדה-אתה מרגיש שהזמן פשוט נעצר ושאתה לא יכול לחכות יותר. לבסוף סוף סוף הפרופסור חוזר-שלצידו פוקימון צמרירי שאתה מזהה מיד-מאריפ!.
"שלום" אומר לך מאריפ בקול בטוח


~מייק~

"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אתה שואל. הסבים שלך חושבים, מנסים להיזכר מה יהיה הכי כדאי לעשות. "אני חושבת שכדאי שתנסה לאתגר את מנהיג המכון. הרי זה יהיה המכון הראשון במסע שלך וזה יכול להיות מדד לכוחות שלך. אבל שים לב! מנהיג המכון מעורב אז אתה גם תצטרך להילחם בו בעצמך" אומרת סבתך לבסוף.

פורסם במקור על ידי Alice

[SIZE=5]
~מייק~

"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אתה שואל. הסבים שלך חושבים, מנסים להיזכר מה יהיה הכי כדאי לעשות. "אני חושבת שכדאי שתנסה לאתגר את מנהיג המכון. הרי זה יהיה המכון הראשון במסע שלך וזה יכול להיות מדד לכוחות שלך. אבל שים לב! מנהיג המכון מעורב אז אתה גם תצטרך להילחם בו בעצמך" אומרת סבתך לבסוף.

בניסיון לדלות עוד מידע על מנהיג המכון אשאל את סבתי:" את יודעת איזה סוג מעורב הוא?"

פורסם במקור על ידי Alice

~מוריס~
אתה מתקרב אל הפוקימון הקופצני וסורק אותו בפוקדע "אזוריל. פוקימון כדור המים. פוקימון זה הוא בעל רגליים אך הוא מעדיף לזוז ממקום למקום על ידי קפיצה על הזנב שלו מאשר ללכת. הוא בדרך כלל פוקימון מאוד אופטימי וחיובי".
אתה מנסה להתקרב לאזוריל עוד קצת-הוא מבחין בך ומתחיל לשחות לכיוונך-אך הוא לא נראה מאיים, הוא צוחק ושהוא מגיע אלייך הוא אומר בקול ילדותי "רוצה לשחק?"

~ג'ימי~
חח זה בסדר. גם עבר לא קצת זמן מאז הפעם האחרונה שאני הייתי שה"מ
מומלץ שלא תכתוב דברים של אנשים אחרים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה סוקר את המעבדה. האיש, שמתגלה כפרופסור מביט בך ושואל אותך האם אתה מוכן לקבל את הפוקימון הראשון שלך!
אתה מהנהן במרץ והפרופסור מבקש ממך לחכות כמה דקות. אתה רואה שהוא נעלם בעומקי המעבדה-אתה מרגיש שהזמן פשוט נעצר ושאתה לא יכול לחכות יותר. לבסוף סוף סוף הפרופסור חוזר-שלצידו פוקימון צמרירי שאתה מזהה מיד-מאריפ!.
"שלום" אומר לך מאריפ בקול בטוח


~מייק~

"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אתה שואל. הסבים שלך חושבים, מנסים להיזכר מה יהיה הכי כדאי לעשות. "אני חושבת שכדאי שתנסה לאתגר את מנהיג המכון. הרי זה יהיה המכון הראשון במסע שלך וזה יכול להיות מדד לכוחות שלך. אבל שים לב! מנהיג המכון מעורב אז אתה גם תצטרך להילחם בו בעצמך" אומרת סבתך לבסוף.

" אני מאוד אוהב משחקים. במה בא לך לשחק ?" אני אומר

פורסם במקור על ידי Alice

~מוריס~
אתה מתקרב אל הפוקימון הקופצני וסורק אותו בפוקדע "אזוריל. פוקימון כדור המים. פוקימון זה הוא בעל רגליים אך הוא מעדיף לזוז ממקום למקום על ידי קפיצה על הזנב שלו מאשר ללכת. הוא בדרך כלל פוקימון מאוד אופטימי וחיובי".
אתה מנסה להתקרב לאזוריל עוד קצת-הוא מבחין בך ומתחיל לשחות לכיוונך-אך הוא לא נראה מאיים, הוא צוחק ושהוא מגיע אלייך הוא אומר בקול ילדותי "רוצה לשחק?"

~ג'ימי~
חח זה בסדר. גם עבר לא קצת זמן מאז הפעם האחרונה שאני הייתי שה"מ
מומלץ שלא תכתוב דברים של אנשים אחרים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה סוקר את המעבדה. האיש, שמתגלה כפרופסור מביט בך ושואל אותך האם אתה מוכן לקבל את הפוקימון הראשון שלך!
אתה מהנהן במרץ והפרופסור מבקש ממך לחכות כמה דקות. אתה רואה שהוא נעלם בעומקי המעבדה-אתה מרגיש שהזמן פשוט נעצר ושאתה לא יכול לחכות יותר. לבסוף סוף סוף הפרופסור חוזר-שלצידו פוקימון צמרירי שאתה מזהה מיד-מאריפ!.
"שלום" אומר לך מאריפ בקול בטוח


~מייק~

"אני לא יודע, רק הגעתי הנה מטווינליף. אולי אני אלך לאתגר את המכון, או לחפש שותפים באגם. יש משהו שאתם ממליצים לי לעשות לפני שאני ממשיך לדרך 31?" אתה שואל. הסבים שלך חושבים, מנסים להיזכר מה יהיה הכי כדאי לעשות. "אני חושבת שכדאי שתנסה לאתגר את מנהיג המכון. הרי זה יהיה המכון הראשון במסע שלך וזה יכול להיות מדד לכוחות שלך. אבל שים לב! מנהיג המכון מעורב אז אתה גם תצטרך להילחם בו בעצמך" אומרת סבתך לבסוף.

"שלום" אני אומר בקול קצת מבויש
"אני ג'ימי, יש לך שם משלך? שהוא לא מאריפ?"

פורסם במקור על ידי Alice

~לוקאס~
"הו לא אתם לא הולכים לשום מקום" אתה אומר. אתה מנסה להשתמש ברוח של סטארלי כדי לרוץ מהר יותר אל ארבעת החיילים אך סטארלי משנה את מיקומו ודוחף אותך לעבר הכיוון ההפוך! אתה מתחיל ליצור ענן רעל, אך החיילים כבר נעלמים!. אתה רוצה לעקוב אחריהם, אך סטארלי והחייל הנוסף עדיין מהווים בעיה-אתה משתמש בניב אש על סטארלי! סטארלי נראה פגוע מהמכה אך עדיין מסוגל להילחם. "מפלצת.." אומר החייל, מזועזע מהפה הבוער שלך. "סטארלי, תחסל אותו עם כנף ברזל!".
סטארלי עף אלייך במהירות, כנפיים בוהקות באור לבן-מה תעשה?

~מוריס~
צ'אטוט עף במהירות אל עבר דירלינג-אך הפעם, רגע לפני שהוא מגיע לדירלינג-דירלינג מצליח לתזמן קפיצה בדיוק בזמן ובועט בצ'אטוט שעף לאחור! דירלינג קופץ במקום בהתלהבות-אתה מסתכל על דירלינג, מעט משועשע ממנו שלפתע צ'אטוט קם ותוקף את דירלינג מהצד בניקור! הוא עף לאחור-מבולבל מהמכה

~זינק~

"אנחנו חייבים לעשות משהו חברים!" אתה קורא. אתה מורה לגרייס להישאר במקום-לא נראה שהיא שמעה אותךאך גם לא נראה שהיא מסוגלת לזוז. אתה מבקש מדרטיני להצטרף אלייך, הוא נראה לא מרוצה מלעזוב את גרייס אך מהנהן. אתם רצים אחרי ארבעת האנשים-אתה תוקף אחד מהם בעזרת זנב ברזל-אתה מוסיף להתקפה אנרגיה חשמלית, זו הפעם הראשונה שאתה חש עוצמה כה רבה בזנב שלך. אתה פוגע באיש המופתע שעף מיד לאחור, לא מסוגל לזוז. מיד אחרי פידג'י תוקף את האיש השני במתקפת כנף-הוא נופל, לא מעולף אך גם לא מסוגל להתקיף חזרה. הוא נראה מחפש משהו בחגורה שלו ולפתע זועק "לא! השארנו את הפוקדורים במחנה!". באותו הזמן שינקס מנטרל את האיש השלישי בניצוץ אימתני ודרטיני-משתמש במתקפה שמעולם לא ראית ומפיל את הרביעי-קרן אור ענקית ועוצמתית משוגרת מהפה הקטן שלו.
הפוקימון השחור שסרקת בפוקדע והתגלה כהונדור, הדרטיני שעקב אחריו והנערה עוצרים-הם מסתכלים אחורה, מופתעים מהעזרה. הונדור הולך אלייך "תודה לך" הוא אומר ומוריד את ראשו במבט תודה.
הונדור מרים את אוזניו, נראה שהוא שמע משהו. "לוקאס עדיין שם" הוא ממלמל.
אתה רוצה לשמוע מה יש לו לומר שדרטיני צווח לפתע "גרייס?? גרייס! איפה את?" הוא צועק-אתה רץ למקום שבו השארת את גרייס, ורואה בובת שיימין ענקית מונחת על האדמה-אך גרייס לא נראת במקום.
אתה מתחיל להילחץ שלפתע אתה שומע "זינק!" מאחורייך. אתה מסתובב ורואה את גרייס עומדת לצד נער בעל שיער חום וכובע לבן ירוק. מהראש שלו יוצאות שתי אוזניים כמו של הונדור והוא גם בעל זנב זהה. דרטיני רץ אל עבר גרייס וקופץ עליה באושר. באותו זמן הפוקימון השחור-הונדור רץ לעבר הנער-נראה שהם שותפים. הנער מסתכל עלייך "היי אממ... זינק היא אמרה שקוראים לך? אני מבין שאתה מסתדר פה עם כל הבעיות ואתה כנראה לא צריך את העזרה שלי אז אני אשאיר לך פה את שתי הילדות האלה ואמשיך בדרכי.. בוא האונדור" הוא אומר לך. "טוב?" הוא ממשיך. הנערה המכונפת מביטה בו מעט בפליאה.

"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס."

~מייק~
"אתה יודע שאני לא יכולה לספר לך את זה-זו רמאות" אומרת סבתך בקול מעט נוזף.
"על פי דעתי כדאי שפשוט תלך ותנסה. לא תמיד גם תדע מול מי או מה אתה עומד להתמודד. ככה תוכל ללמוד" מוסיף סבא שלך בקול רציני וחושב

~מוריס~
אזוריל מחייך ומצחקק, מאושר מזה שמצא חבר חדש למשחק.
"תתפוס אותי!" הוא צועק ומתחיל לשחות במהירות רחוק ממך-אתה שוחה די במהירות אחריו, כמעט משיג אותו שלפתע הוא מסתובב-משתמש עלייך במתקפת בועות שמעיפה אותך כמה מטרים טובים אחורה-צוחק וממשיך לשחות.

~ג'ימי~
"אף אחד אף פעם לא שאל אותי את זה.." אומר מאריפ בקול מעט מבולבל אך גם מתרגש. "אבל אתה יכול לתת לי שם..." הוא מוסיף ומחייך.
בינתיים, הפרופסור מביט בך במבט שקול ומתחשב-הוא נראה מרוצה מהיחס שלך למאריפ ונראה כי הוא עומד לומר משהו חשוב

~זינק~
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה עונה לנער ומחכה לראות מה הוא הולך לעשות.

~לוקאס~

"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה שומע את הנער צועק מאחורייך-מה תעשה? האם תיקח את אמבר אתך-כמו שביקש ממך הפרופסור בתחילת מסעך או שתחליט להמשיך לבד?

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
"אתה יודע שאני לא יכולה לספר לך את זה-זו רמאות" אומרת סבתך בקול מעט נוזף.
"על פי דעתי כדאי שפשוט תלך ותנסה. לא תמיד גם תדע מול מי או מה אתה עומד להתמודד. ככה תוכל ללמוד" מוסיף סבא שלך בקול רציני וחושב

~מוריס~
אזוריל מחייך ומצחקק, מאושר מזה שמצא חבר חדש למשחק.
"תתפוס אותי!" הוא צועק ומתחיל לשחות במהירות רחוק ממך-אתה שוחה די במהירות אחריו, כמעט משיג אותו שלפתע הוא מסתובב-משתמש עלייך במתקפת בועות שמעיפה אותך כמה מטרים טובים אחורה-צוחק וממשיך לשחות.

~ג'ימי~
"אף אחד אף פעם לא שאל אותי את זה.." אומר מאריפ בקול מעט מבולבל אך גם מתרגש. "אבל אתה יכול לתת לי שם..." הוא מוסיף ומחייך.
בינתיים, הפרופסור מביט בך במבט שקול ומתחשב-הוא נראה מרוצה מהיחס שלך למאריפ ונראה כי הוא עומד לומר משהו חשוב

~זינק~
"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה עונה לנער ומחכה לראות מה הוא הולך לעשות.

~לוקאס~

"לוקאס, אתה מוזמן לעזוב אותה פה. אבל שתדע שיש לך הזדמנות לעזור לילדה במצוקה, להגן עליה ולקבל על זה המון זכויות מהארכאוס. אבל זה בסדר, אתה מוזמן להשאיר אותה אצלי. אני אשמור עליה מכל משמר. בדיוק כמו גרייס." אתה שומע את הנער צועק מאחורייך-מה תעשה? האם תיקח את אמבר אתך-כמו שביקש ממך הפרופסור בתחילת מסעך או שתחליט להמשיך לבד?

' הוא מהיר ממני , אני לא הצליח להשיג אותו כה ' אני חושב ומתחיל לשיר כדאי להרדים אותו ואז שוחה במהירות לעברו בתקווה לתפוס אותו.

פורסם במקור על ידי Alice

~ג'ימי~
"אף אחד אף פעם לא שאל אותי את זה.." אומר מאריפ בקול מעט מבולבל אך גם מתרגש. "אבל אתה יכול לתת לי שם..." הוא מוסיף ומחייך.
בינתיים, הפרופסור מביט בך במבט שקול ומתחשב-הוא נראה מרוצה מהיחס שלך למאריפ ונראה כי הוא עומד לומר משהו חשוב

"הממ.. מה דעתך על אלברט? או אל בקיצור?" אני שואל, ומסתכל על הפרופסור בשאלה
"מה אני עושה עכשיו" שואל אותו בסקרנות

דא, איך עובדת השיחה עם הפוקימונים? כאילו אנחנו מברים איתם ב"פוקימונית" או משהו כדומה, או שאנחנו פשוט מדברים איתם רגיל?

~מוריס~
אתה מבין שיהיה לך קשה מאוד לסגור את הפער שאזוריל פתח-גם בגלל שאתה במים וגם בגלל שהפער שנפתח גדול מידי.
אתה מתחיל לשיר-אתה מביט תוך כדי באזוריל ושם לב שהוא לאט לאט מאט את שחייתו.
הוא לא נרדם, אך הוא שוחה מאוד לאט עכשיו-ואתה מצליח להגיע אליו! אתה צועק "תפסתי!" מה שמקפיץ את אזוריל ומעורר אותו.
אזוריל מביט בך בחיוך ואומר "תפסת אותי! מה אתה רוצה שיהיה הפרס שלך? יש לי אלמוגים, צדפות, אבנים.. או מה שתרצה!"

~לוקאס~
נופ. אמרת שאתה מתחיל ללכת-בגלל זה רשמתי שהוא צועק לך-כדי שתשמע
חח רציתי לתת לך את אחת הדמויות היותר חזקות במשחק (המולטראס ) never mind then
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה חושב שזה טעות? אולי כן היינו צריכים לעשות בייבי סיטר לילדות קטנות" אתה שואל את הונדור.
הונדור מביט בך ולאחר כמה דקות של שקט עונה "מצד אחד הפרופסור ביקש מאיתנו לשמור על מעורבים אגדיים אם נמצא. מצד שני היא בכל זאת ילדה צעירה-12 מקסימום והיא הייתה יכולה להאט אותנו. אם ניתקל במעורב בוגר יותר אולי אז יהיה חכם יותר להסכים לו להצטרף למסע שלנו כי כך הוא גם יוכל לתרום לנו"

~ג'ימי~
אתה מדבר אתם בפקימונית
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"הממ.. מה דעתך על אלברט? או אל בקיצור?" אתה שואל, ומסתכל על הפרופסור בשאלה.
מאריפ נראה מרוצה מאוד מהשם. "אל! אני ממש אוהב את השם הזה" הוא אומר בחיוך ומקפץ קצת במקום.
הפרופסור נושם עמוק ומתחיל לדבר. "שמעת פעם על מעורבים אגדיים? אלו הם מעורבים עם פוקימונים אגדיים והם מאוד נדירים. הם החלו להיוולד רק בכמה שנים האחרונות ולכן רובם עוד לא הגיעו לגיל עשר. לא מזמן מצעתי מעורב כזה פצוע ביער. החיילים של הארי ניסו ללכוד אותו בבית שלו ולכן הוא נאלץ לברוח-הוא לא אכל ולא שתה ימים שלמים. דבר נוראי לילד בן 8. אני מסתיר אותו כבר כמה שבועות-הוא התאושש ובריא לחלוטין אך אם הוא יישאר פה הוא יתגלה. תהיה מוכן לקחת אותו אתך למסע שלך? ולהגן עליו מהארי בכל מחיר?"