נושא: מעורבים! הצילו את המחוז!

~מייק~
אתה לוחש לביאנקה ולונה שהוא נראה כמו מעורב זאנגוס. לונה הולכת מזרחה עם גרוטל והפוקימונים שלה בזמן שביאנקה הולכת מערה עם נוקטאול והפוקימונים שלה. צ'ו נשאר לידך. אתה מורה לילד ללכת אחורה ולהתחבא. הוא מתרחק מעט, אך לא במרחק שאמרת לו. המתקפה מתחילה, מאוחר מידי לומר לו להתרחק יותר. צ'ו טוען כדור כחלחל ונוצץ מולו, הכדור מגיע לגודל של כמעט מחצית גופו של צ'ו. שנייה לפני שצ'ו משגר את המתקפה המעורב לפתע מביט לכיוונכם, המתקפה של צ'ו יוצאת והמעורב קופץ, מתחמק ממנה ונוחת על הקרקע בקלילות. "נראה שיש לנו אורחים!" הוא צועק ומתחיל לצחוק. הוא מתגלגל הצידה, חומק מרגע האחרון ממתקפת הברק. אקדח המים נראה גם כן משחק ילדים בשבילו, הוא פשוט מתכופף והמתקפה עובר מעל לראשו. (כל זה במהירות כי ההתקפות כפי שאמרת, הינן בו זמניות). פעימת אופל משוגרת ממזרח אלייך ועל פי הצעקה, פוגעת בחייל כלשהו שנמצא מחוץ לשדה הראייה שלך. אתה צורה לכולם להתכופף, וכך הם עושים.

~ג'ימי~
אופס. אני אתקן מחר
~~~
צ'אר משתמש בטופר דרקון על מייטיינה, מעיף אותו מעל ליף. הפוקימון נוהם "אני אהרוג אותך" הוא אומר בקול רציני בהחלט. "או! אי אפשר לעצור אותו שהוא נהיה רציני. אה ליף?" שואל הנער בחיוך. דדנה יוצר קרן טעינה, נראה שהלחץ גורם לו להתאמץ אף יותר והקרן גדולה יותר מהרגיל, הקרן משתלבת עם כח היהלום של אל ויוצרת קרן צהובה-ורדרדה, שמחליפה צבעים ללא הפסק. הקרן פוגעת בבחור שאף לאחור, למרות שהמכה נראתה חזקה הוא קם ללא בעיה. "טוב ליף. נראה שאתה לא מותיר לי ברירה" הוא אומר, בקול ידידותי כאילו כלום לא קרה. הוא רץ אל עבר דדנה, פוער את פיו בדרך וחושף ניבים זוהרים באור אפרפר-הוא מגיע לדדנה, ונועץ בו את ניביו, עשן שחור מסתלסל ממקום הנשיכה של דדנה, שזועק בכאב.

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
אתה לוחש לביאנקה ולונה שהוא נראה כמו מעורב זאנגוס. לונה הולכת מזרחה עם גרוטל והפוקימונים שלה בזמן שביאנקה הולכת מערה עם נוקטאול והפוקימונים שלה. צ'ו נשאר לידך. אתה מורה לילד ללכת אחורה ולהתחבא. הוא מתרחק מעט, אך לא במרחק שאמרת לו. המתקפה מתחילה, מאוחר מידי לומר לו להתרחק יותר. צ'ו טוען כדור כחלחל ונוצץ מולו, הכדור מגיע לגודל של כמעט מחצית גופו של צ'ו. שנייה לפני שצ'ו משגר את המתקפה המעורב לפתע מביט לכיוונכם, המתקפה של צ'ו יוצאת והמעורב קופץ, מתחמק ממנה ונוחת על הקרקע בקלילות. "נראה שיש לנו אורחים!" הוא צועק ומתחיל לצחוק. הוא מתגלגל הצידה, חומק מרגע האחרון ממתקפת הברק. אקדח המים נראה גם כן משחק ילדים בשבילו, הוא פשוט מתכופף והמתקפה עובר מעל לראשו. (כל זה במהירות כי ההתקפות כפי שאמרת, הינן בו זמניות). פעימת אופל משוגרת ממזרח אלייך ועל פי הצעקה, פוגעת בחייל כלשהו שנמצא מחוץ לשדה הראייה שלך. אתה צורה לכולם להתכופף, וכך הם עושים.

אקלל בשקט. "כולם תתקיפו בשקט מבין השיחים. תתפזרו!" אורה להם. להליופטייל אומר:"לך וקח את הילד למקום מבטחים, במהירות!". לאחר מכן אשלח טעינות פרבוליות אל כל אויב מזדמן בשטח ואנסה לסמן לאגף של ביאנקה להתקיף, בגש על ביאנקה ודרגונייר החזקים. יותר.

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
אתה לוחש לביאנקה ולונה שהוא נראה כמו מעורב זאנגוס. לונה הולכת מזרחה עם גרוטל והפוקימונים שלה בזמן שביאנקה הולכת מערה עם נוקטאול והפוקימונים שלה. צ'ו נשאר לידך. אתה מורה לילד ללכת אחורה ולהתחבא. הוא מתרחק מעט, אך לא במרחק שאמרת לו. המתקפה מתחילה, מאוחר מידי לומר לו להתרחק יותר. צ'ו טוען כדור כחלחל ונוצץ מולו, הכדור מגיע לגודל של כמעט מחצית גופו של צ'ו. שנייה לפני שצ'ו משגר את המתקפה המעורב לפתע מביט לכיוונכם, המתקפה של צ'ו יוצאת והמעורב קופץ, מתחמק ממנה ונוחת על הקרקע בקלילות. "נראה שיש לנו אורחים!" הוא צועק ומתחיל לצחוק. הוא מתגלגל הצידה, חומק מרגע האחרון ממתקפת הברק. אקדח המים נראה גם כן משחק ילדים בשבילו, הוא פשוט מתכופף והמתקפה עובר מעל לראשו. (כל זה במהירות כי ההתקפות כפי שאמרת, הינן בו זמניות). פעימת אופל משוגרת ממזרח אלייך ועל פי הצעקה, פוגעת בחייל כלשהו שנמצא מחוץ לשדה הראייה שלך. אתה צורה לכולם להתכופף, וכך הם עושים.

~ג'ימי~
אופס. אני אתקן מחר
~~~
צ'אר משתמש בטופר דרקון על מייטיינה, מעיף אותו מעל ליף. הפוקימון נוהם "אני אהרוג אותך" הוא אומר בקול רציני בהחלט. "או! אי אפשר לעצור אותו שהוא נהיה רציני. אה ליף?" שואל הנער בחיוך. דדנה יוצר קרן טעינה, נראה שהלחץ גורם לו להתאמץ אף יותר והקרן גדולה יותר מהרגיל, הקרן משתלבת עם כח היהלום של אל ויוצרת קרן צהובה-ורדרדה, שמחליפה צבעים ללא הפסק. הקרן פוגעת בבחור שאף לאחור, למרות שהמכה נראתה חזקה הוא קם ללא בעיה. "טוב ליף. נראה שאתה לא מותיר לי ברירה" הוא אומר, בקול ידידותי כאילו כלום לא קרה. הוא רץ אל עבר דדנה, פוער את פיו בדרך וחושף ניבים זוהרים באור אפרפר-הוא מגיע לדדנה, ונועץ בו את ניביו, עשן שחור מסתלסל ממקום הנשיכה של דדנה, שזועק בכאב.

"זהו זה.." אני ממלמל לעצמי בכעס
מניח את הנערה מאחור, ותוקף אותו בזעם בכדור אלקטרו הכי חזר שאני מצליח לייצר
אני מנסה להתרחק ממנו גם כדי להרחיק אותו מהנערה ולמשוך אותו אלי, וגם כי מעולם לא הצטיינתי בקרב פיזי (עובדה, אני לא יודע מתקפות פיזיות (אולי גם מרצון))
לאחר מכן אני מנסה לקפוץ מאחוריו ולהתקיף אותו במכת ברק

~מייק~
אתה מורה לכולם לתקוף בשקט מבין השיחים ולהתפזר. הליופטייל לוקח את היחד בעדינות לאחור. מתקפות מתחילות לעוף מכל עבר חיתוך אוויר, אקדח מים, פעימת מים, כדורי צל... המעורב חומק מרובן, אך חוטף פציעה לא קטנה מקרן חזקה שנראת עשוייה מרוח בלבד. המעורב קם "נראה שהגיע הזמן להיות רציני" הוא אומר בקול מעט מתבאס. הוא חופר במהירות בקרקע, נעלם משדה הראייה שלך.
אתה לרגע חושב שהוא כנראה תוקף את לונה או ביאנקה, אך לפתע אתה שומע "מצאתי אותך" והמעורב מופיע מאחורייך, בור באדמה מאחוריו. הוא רץ אלייך, עם טפרים זוהרים.

~ג'ימי~
אני חשה פה רמיזה
~~~
"זהו זה..." אתה ממלמל בכעס. אתה מניח את הנערה בעדינות מאחור וטוען כדור אלקטרו, גדול יותר משיצרת אי פעם. אתה משגר את הכדור. המעורב, שהיה עד כה שקוע בליף, לא שם לב בזמן ומועף אחורנית בכאב. הוא קם, ונראה שסוף סוף הבחין בנוכחותך. "כבר חוזר ליף. רק מטפל בחרק הקטן" הוא אומר בחיוך. אתה מתכונן לקפוץ, מתכנן בראשך להשתמש במכת ברק שלפתע אתה מרגיש גל של אנרגיה מוזרה בזנב שלך. האנרגיה ממלאת אותך, מחדשת את האנרגיה שבתוכך. אתה מביט לאחור ורואה שהזנב שלך קיבל צבע מתכתי, אתה קופץ ומטיח את זנבך במעורב, אתה מבין שלמדת התקפה חדשה-זנב ברזל!.
המעורב מביט בך, סוקר אותך ונראה מתלבט. "אני לא חושב שאתה יודע עם מי אתה מתעסק פה ילד. אתה יודע בכלל על מי אתה מגן?" הוא שואל, מדבר אליך כמו אל ידיד וותיק. אתה מביט לרגע על ליף, עיניו מבועתות.

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
אתה מורה לכולם לתקוף בשקט מבין השיחים ולהתפזר. הליופטייל לוקח את היחד בעדינות לאחור. מתקפות מתחילות לעוף מכל עבר חיתוך אוויר, אקדח מים, פעימת מים, כדורי צל... המעורב חומק מרובן, אך חוטף פציעה לא קטנה מקרן חזקה שנראת עשוייה מרוח בלבד. המעורב קם "נראה שהגיע הזמן להיות רציני" הוא אומר בקול מעט מתבאס. הוא חופר במהירות בקרקע, נעלם משדה הראייה שלך.
אתה לרגע חושב שהוא כנראה תוקף את לונה או ביאנקה, אך לפתע אתה שומע "מצאתי אותך" והמעורב מופיע מאחורייך, בור באדמה מאחוריו. הוא רץ אלייך, עם טפרים זוהרים.

~ג'ימי~
אני חשה פה רמיזה
~~~
"זהו זה..." אתה ממלמל בכעס. אתה מניח את הנערה בעדינות מאחור וטוען כדור אלקטרו, גדול יותר משיצרת אי פעם. אתה משגר את הכדור. המעורב, שהיה עד כה שקוע בליף, לא שם לב בזמן ומועף אחורנית בכאב. הוא קם, ונראה שסוף סוף הבחין בנוכחותך. "כבר חוזר ליף. רק מטפל בחרק הקטן" הוא אומר בחיוך. אתה מתכונן לקפוץ, מתכנן בראשך להשתמש במכת ברק שלפתע אתה מרגיש גל של אנרגיה מוזרה בזנב שלך. האנרגיה ממלאת אותך, מחדשת את האנרגיה שבתוכך. אתה מביט לאחור ורואה שהזנב שלך קיבל צבע מתכתי, אתה קופץ ומטיח את זנבך במעורב, אתה מבין שלמדת התקפה חדשה-זנב ברזל!.
המעורב מביט בך, סוקר אותך ונראה מתלבט. "אני לא חושב שאתה יודע עם מי אתה מתעסק פה ילד. אתה יודע בכלל על מי אתה מגן?" הוא שואל, מדבר אליך כמו אל ידיד וותיק. אתה מביט לרגע על ליף, עיניו מבועתות.

חחח דוקא לא הייתה (את יודעת מה אני רוצה ללמוד ):<)
אבלל.. אם כבר הכנו רשימה.. אז.. (נבג כותנה/טעינה/קרן יחידה (signal beam) בבוא מן הימים בבקשה מאוד מאוד, (אולי כפרס על שנגיע לעמוד מאה מי יודע אהמאהמ))
~~~~
/הא/ אני חושב לעצמי מופתע מהכובד החדש
/זה יכול לעבוד../
״לא מעוניין״ אני אומר בשקט ותוקף אותו בזנב ברזל

אז תיקון- כי לא יכול לערוך מהטלםון-
אני מסתכל בעיניו של ליף ומבין באיזה צד אני רוצה לבחור פה
״לא מעוניין לדעת״ אני אומר בשקט ומשלח בו כדורי אלקטרו (לא ככ חזקים כי הם ברצף אני מניח?)

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
אתה מורה לכולם לתקוף בשקט מבין השיחים ולהתפזר. הליופטייל לוקח את היחד בעדינות לאחור. מתקפות מתחילות לעוף מכל עבר חיתוך אוויר, אקדח מים, פעימת מים, כדורי צל... המעורב חומק מרובן, אך חוטף פציעה לא קטנה מקרן חזקה שנראת עשוייה מרוח בלבד. המעורב קם "נראה שהגיע הזמן להיות רציני" הוא אומר בקול מעט מתבאס. הוא חופר במהירות בקרקע, נעלם משדה הראייה שלך.
אתה לרגע חושב שהוא כנראה תוקף את לונה או ביאנקה, אך לפתע אתה שומע "מצאתי אותך" והמעורב מופיע מאחורייך, בור באדמה מאחוריו. הוא רץ אלייך, עם טפרים זוהרים.

בלי צורך להסתובב, אשלח זרמי חשמל לכל כיוון סביבי, במטרה לפגוע בו. (דאמנ אנחנו משהו כמו 15 מטרות על אחת יש גבול לכוח שלו). לאחר מכן אחשמל אותו בחוזקה, אשלח עליו רעל ואנסה לחנוק אותו ען הזנב שלי ולהטיל אותו חזרה לקרחת היער (אולי קצת מוגזם אבל מתחיל להימאס לי ממנו). 'יש גבול לכל תעלול יזנגוס' אחשוב.

~גי'מי~
יכול להיות אחד גדול או כמה רציפים קטנים יותר
~~~~~~
אתה מביט בעיניו המבועתות של ליף, וישר מבין באיזה צד עלייך לבחור. "לא מעוניין לדעת" אתה אומר בשקט ומשגר כדורי אלקטרו רציפים, המעורב מצליח להתחמק מחלק, אך שניים פוגעים בו בבטן בחוזרה. הוא קם, ונראה שהוא חושב לכמה שניות, סוקר אותך במבט בוחן. "מייטהיינה, נראה שיש לנסיכה שלנו שומרים היום. נחזור בפעם אחרת. ביי ליף." הוא אומר בחיוך, ונעלם בריצה מהמקום. למשמע המילה "נסיכה" ליף נוהם. אתה שומע רעש מאחורייך ומסתובב לאחור, נראה שהנערה מתעוררת, היא מביטה בלחץ באזור בו היא התעוררה, מבולבלת.

~מייק~

שמע בקרוב תבין שהבן אדם הזה לא סתם מעורב
~~~
אתה משלח זרמי חשמל לכל הכיוונים במטרה לפגוע במעורב, הוא מנסה להתחמק אך אתה לא מאפשר לו. אתה משגר מכת חשמל, הוא בכאב מהמכה הקודמת שלך ולא מספיק להתחמק גם ממנה. הוא קם ומתפקס, קופץ הצידה יחסית בקלילות לפציעות שלו. הוא קופץ לפתע במהירות, זה קורה כל כך בפתאומיות שאין לךזמן להגיב. הוא עוד שנייה מגיע אלייך, כדור צל שחור פוגע בצידו השמאלי ומסיט אותו ממסלולו. הוא נוחת ממש קרוב אלייך, שקטע באדמה מעוצמת המכה שלו. אתה מביט הצידה, רואה את הילד הקטן עם ידו לפניו, הליופטייל נמצא מתנשם מאחוריו, נראה שהילד ברח אלייך והליופטייל רדף אחריו. המעורב נאנח "נראה שאצטרך לחזור לכאן ביום אחר. אנחנו עוד ניפגש. אני שו, הסגן השני של הארי" הוא אומר ורץ במהירות אל קרחת היער, הוא נכנס יחד עם אנשיו לרכב ונעלם. אתה נרגע לנוכח העובדה שקופסאת המתכת נותרה.

פורסם במקור על ידי Alice

[SIZE=5]
~מייק~

שמע בקרוב תבין שהבן אדם הזה לא סתם מעורב
~~~
אתה משלח זרמי חשמל לכל הכיוונים במטרה לפגוע במעורב, הוא מנסה להתחמק אך אתה לא מאפשר לו. אתה משגר מכת חשמל, הוא בכאב מהמכה הקודמת שלך ולא מספיק להתחמק גם ממנה. הוא קם ומתפקס, קופץ הצידה יחסית בקלילות לפציעות שלו. הוא קופץ לפתע במהירות, זה קורה כל כך בפתאומיות שאין לךזמן להגיב. הוא עוד שנייה מגיע אלייך, כדור צל שחור פוגע בצידו השמאלי ומסיט אותו ממסלולו. הוא נוחת ממש קרוב אלייך, שקטע באדמה מעוצמת המכה שלו. אתה מביט הצידה, רואה את הילד הקטן עם ידו לפניו, הליופטייל נמצא מתנשם מאחוריו, נראה שהילד ברח אלייך והליופטייל רדף אחריו. המעורב נאנח "נראה שאצטרך לחזור לכאן ביום אחר. אנחנו עוד ניפגש. אני שו, הסגן השני של הארי" הוא אומר ורץ במהירות אל קרחת היער, הוא נכנס יחד עם אנשיו לרכב ונעלם. אתה נרגע לנוכח העובדה שקופסאת המתכת נותרה.

פאק למה זה מגיע לי |פרצוף בוכה|
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"וואו" אומר. "לונה, תבקשי מדדנה לשלוח זרם חשמלי קטן לעבר הקופסא, לבדוק שזוהי לא מלכודת". אם זו לא מלכודת, אומר" אלה,
גחלת על המנעול, תפתחי את הקופסא!" ואז "ביאנקה, נסי להשתמש בכוחות העל חושיים שלך כדי להרים את המכסה". ארגיע את הילד עם זרמי חשמל חלשים ואהרהר. 'שו. את השם הזה אני אזכור. מה היה כל כך חשוב באמא שלו שהסגן השני של הארי, השלישי בדרג, היה צריך לבוא ולהילחם בנו? ואיך הוא הצליח להתחמק מ15 חזיתות בו זמנית? והוא רק הסגן השני? יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה. נראה ששלושת התגים הללו לא באמת אומרים כלום אם לא הייתי מסוגל להנחית עליו מכה אחת לבדי. מעכשיו אני לא אפסיק להתאמן, ובפעם הבאה שאני אראה את שו, אני אדאג כבר לטפל בו. הוא הפך את זה לאישי". אבדוק אם אמא של הילד נמצאת בקופסא ואדאג לה לטיפול רפואי אם היא זקוקה לו. 'אני חייב לבדוק שהם לא מלכדו את האזור, הם בטוח לא פשוט שכחו את הארגז'. אחפש אחר מלכודות או פצצות ואנטרל מה שאמצא עם זרמים חשמליים חלשים. אגיע לקופסה ואחזה במה שבתוכה.

פורסם במקור על ידי Alice

~גי'מי~
יכול להיות אחד גדול או כמה רציפים קטנים יותר
~~~~~~
אתה מביט בעיניו המבועתות של ליף, וישר מבין באיזה צד עלייך לבחור. "לא מעוניין לדעת" אתה אומר בשקט ומשגר כדורי אלקטרו רציפים, המעורב מצליח להתחמק מחלק, אך שניים פוגעים בו בבטן בחוזרה. הוא קם, ונראה שהוא חושב לכמה שניות, סוקר אותך במבט בוחן. "מייטהיינה, נראה שיש לנסיכה שלנו שומרים היום. נחזור בפעם אחרת. ביי ליף." הוא אומר בחיוך, ונעלם בריצה מהמקום. למשמע המילה "נסיכה" ליף נוהם. אתה שומע רעש מאחורייך ומסתובב לאחור, נראה שהנערה מתעוררת, היא מביטה בלחץ באזור בו היא התעוררה, מבולבלת.

~מייק~

שמע בקרוב תבין שהבן אדם הזה לא סתם מעורב
~~~
אתה משלח זרמי חשמל לכל הכיוונים במטרה לפגוע במעורב, הוא מנסה להתחמק אך אתה לא מאפשר לו. אתה משגר מכת חשמל, הוא בכאב מהמכה הקודמת שלך ולא מספיק להתחמק גם ממנה. הוא קם ומתפקס, קופץ הצידה יחסית בקלילות לפציעות שלו. הוא קופץ לפתע במהירות, זה קורה כל כך בפתאומיות שאין לךזמן להגיב. הוא עוד שנייה מגיע אלייך, כדור צל שחור פוגע בצידו השמאלי ומסיט אותו ממסלולו. הוא נוחת ממש קרוב אלייך, שקטע באדמה מעוצמת המכה שלו. אתה מביט הצידה, רואה את הילד הקטן עם ידו לפניו, הליופטייל נמצא מתנשם מאחוריו, נראה שהילד ברח אלייך והליופטייל רדף אחריו. המעורב נאנח "נראה שאצטרך לחזור לכאן ביום אחר. אנחנו עוד ניפגש. אני שו, הסגן השני של הארי" הוא אומר ורץ במהירות אל קרחת היער, הוא נכנס יחד עם אנשיו לרכב ונעלם. אתה נרגע לנוכח העובדה שקופסאת המתכת נותרה.

יש
~~~~
"את בסדר?" אני שואל וקצת מתנשף, עדיין דרוך מהקרב
אחרי שאני נרגע אני מסביר לה
"התעלפת בזירה, ילף אמר שמסוכן לך שם, אחרי שהתחמקנו מכמה שוטרים הגענו לפה ופה נער ש... אני חושב שהוא היה אח שלך אולי.. תקף אותנו, מעורב מייטיאנה, הוא הרגע.. אממ.. ברח"

~מייק~
לונה מבקשת מדדנה לשלוח זרם חשמלי חלש לקופסא, הזרם החשמלי פוגע בקופסא, ודבר לא קורה. הילד הקטן מביט בך בתמיהה-הליופטייל מתקרב אלייך ולוחש "מי היה מאמין שהילד מעורב.. כדור הצל שלו הפתיע אותי ממש"-אתה נזכר בקרב, בכדור הצל שהסיט את שו ממסלולו, ואת הילד עומד לידך עם ידו קדימה, אתה מבין שכדור הצל הגיע ממנו. מחשבות חולפות בראשך-ההבנה שהסגנים של הארי חזקים יותר משיכולת לחשוב אי פעם. אתה מחפש מלכודות באזור הקופסא, אך לא מוצא דבר. בינתיים, אלה משתמשת בגחלת על המנעול, הוא לא נשבר בכזאת קלות אך לאחר כמה דקות של גחלת הוא נכנע ונמס. ביאנקה מנסה להתרכז במכסה הקופסא, ולאחר מאמץ רב מצליחה להסיט את המכסה ולהפיל אותו הצידה. אתה מביט אל תוך הקופסא ורואה אישה מחוסרת הכרה. היא נראת בסוף שנות השלושים לחייה, בעלת שיער אדום בוהק ולפי אוזנייה וזנבה השחורים-אדומים אתה מבין שהיא מעורבת. הילד הקטן מתחיל לבכות מאחורייך למראה האישה.

~ג'ימי~
"את בסדר?" אתה שואל, עדיין דרוך-הנערה מבולבלת מידי מכדי להשיב לשאלה שלך. אתה מספר לה בקצרה מה קרה, תוך כדי אתה רואה את ליף מזווית עיניך, בוהה בקיר בעניים פעורות לרווחה. ברגע שאתה מזכיר את מעורב המייטיאנה הנערה מתיישרת ומבט מלא זעם ושנאה עולה על פניה "זנו (Zeno)" היא אומרת בקול שנשמע כמעט כאילו היא יורקת את השם. היא קולטת את ליף, ומבט מלא דאגה עולה על פניה "ליף" היא אומרת וניגשת אליו בעדינות. הוא מביט בה בעיניים חלולות, נראה שאף אחד מהם לא אוהב במיוחד את המעורב העונה לשם 'זנו'. לאחר כרבע שעה שבה הנערה מדברת עם ליף בשקט שניהם נראים מאוששים והם מתקדמים לעברך. "אני מצטערת שהכנסנו אותך לזה. אני לינה, וזה השותף שלי, ליף. ואתה?" היא שואלת. נראה שלא קל לה לחשוף את שמה בפנייך.

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
לונה מבקשת מדדנה לשלוח זרם חשמלי חלש לקופסא, הזרם החשמלי פוגע בקופסא, ודבר לא קורה. הילד הקטן מביט בך בתמיהה-הליופטייל מתקרב אלייך ולוחש "מי היה מאמין שהילד מעורב.. כדור הצל שלו הפתיע אותי ממש"-אתה נזכר בקרב, בכדור הצל שהסיט את שו ממסלולו, ואת הילד עומד לידך עם ידו קדימה, אתה מבין שכדור הצל הגיע ממנו. מחשבות חולפות בראשך-ההבנה שהסגנים של הארי חזקים יותר משיכולת לחשוב אי פעם. אתה מחפש מלכודות באזור הקופסא, אך לא מוצא דבר. בינתיים, אלה משתמשת בגחלת על המנעול, הוא לא נשבר בכזאת קלות אך לאחר כמה דקות של גחלת הוא נכנע ונמס. ביאנקה מנסה להתרכז במכסה הקופסא, ולאחר מאמץ רב מצליחה להסיט את המכסה ולהפיל אותו הצידה. אתה מביט אל תוך הקופסא ורואה אישה מחוסרת הכרה. היא נראת בסוף שנות השלושים לחייה, בעלת שיער אדום בוהק ולפי אוזנייה וזנבה השחורים-אדומים אתה מבין שהיא מעורבת. הילד הקטן מתחיל לבכות מאחורייך למראה האישה.

אטפל בה. אלטף את הילד ואומר לו:" הכל בסדר". אבחן בפרוטרוט את החלקים המעורבים בילד ובאימו. אקרא לכל הצוות שיצטרף אליי בקרחת היער (לונה, ביאנקה וכו'...) 'כדור הצל הגיע מהילד? הייתי בטוח שזו היתה לונה... כנראה שאין לזלזל בכוחו. ובכל זאת, זנגוס הוא מסוג נורמל, מתקפות רוח לא יכולות להשפיע עליו. האם יכול להיות שהמטרה של שו היתה בכלל הילד ולא הוא?'.

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
לונה מבקשת מדדנה לשלוח זרם חשמלי חלש לקופסא, הזרם החשמלי פוגע בקופסא, ודבר לא קורה. הילד הקטן מביט בך בתמיהה-הליופטייל מתקרב אלייך ולוחש "מי היה מאמין שהילד מעורב.. כדור הצל שלו הפתיע אותי ממש"-אתה נזכר בקרב, בכדור הצל שהסיט את שו ממסלולו, ואת הילד עומד לידך עם ידו קדימה, אתה מבין שכדור הצל הגיע ממנו. מחשבות חולפות בראשך-ההבנה שהסגנים של הארי חזקים יותר משיכולת לחשוב אי פעם. אתה מחפש מלכודות באזור הקופסא, אך לא מוצא דבר. בינתיים, אלה משתמשת בגחלת על המנעול, הוא לא נשבר בכזאת קלות אך לאחר כמה דקות של גחלת הוא נכנע ונמס. ביאנקה מנסה להתרכז במכסה הקופסא, ולאחר מאמץ רב מצליחה להסיט את המכסה ולהפיל אותו הצידה. אתה מביט אל תוך הקופסא ורואה אישה מחוסרת הכרה. היא נראת בסוף שנות השלושים לחייה, בעלת שיער אדום בוהק ולפי אוזנייה וזנבה השחורים-אדומים אתה מבין שהיא מעורבת. הילד הקטן מתחיל לבכות מאחורייך למראה האישה.

~ג'ימי~
"את בסדר?" אתה שואל, עדיין דרוך-הנערה מבולבלת מידי מכדי להשיב לשאלה שלך. אתה מספר לה בקצרה מה קרה, תוך כדי אתה רואה את ליף מזווית עיניך, בוהה בקיר בעניים פעורות לרווחה. ברגע שאתה מזכיר את מעורב המייטיאנה הנערה מתיישרת ומבט מלא זעם ושנאה עולה על פניה "זנו (Zeno)" היא אומרת בקול שנשמע כמעט כאילו היא יורקת את השם. היא קולטת את ליף, ומבט מלא דאגה עולה על פניה "ליף" היא אומרת וניגשת אליו בעדינות. הוא מביט בה בעיניים חלולות, נראה שאף אחד מהם לא אוהב במיוחד את המעורב העונה לשם 'זנו'. לאחר כרבע שעה שבה הנערה מדברת עם ליף בשקט שניהם נראים מאוששים והם מתקדמים לעברך. "אני מצטערת שהכנסנו אותך לזה. אני לינה, וזה השותף שלי, ליף. ואתה?" היא שואלת. נראה שלא קל לה לחשוף את שמה בפנייך.

"א-אין בעיה" אני אומר קצת מובך
"ג'ימי" אני אומר ומגיש לה את היד ללחיצה
"ואלה אל, שכבר פגשת, צ'אר, ודדנה" (אני מה זה לא זוכר אם קראתי לו בשם, כי ממש מתאים לי)
~~~~
אני מעדיף Znoo, תודה רבה.

~מייק~
אתה מתכונן להוציא את האישה מהקופסא, שלפתע הקופסא, והאישה שבתוכה נעלמים. אתה מביט סביב, מבולבל וקולט שבמקום הקופסא נותר כדור ברזל קטן, עם פתק קטן עליו כתוב "חה חה-שו" (לא היה לי משפט טוב יותר אז שש). אתה מיד מבין מה קרה-שו והחיילים שלו לקחו את הקופסא, הם השאירו כדור שהקרין אשליה של הקופסא כדי שיהיה להם מספיק זמן לברוח. הילד הקטן מתחיל לבכות, אתה בהתחלה חושב שזה בכי רגיל של ילד שלפתע אתה מתחיל לשמוע אותו סוג של נוהם, אתה מבחין בזוג ניבים קטנים בתוך פיו. צרחות הבכי שלו נהיות חזקות יותר ויותר, גלים שחורים מתחילים להתפשט סביבו. הוא מתחיל לזהור לאט לאט, ולפתע, הוא משנה צורה לחלוטין.

ספוילר

~ג'ימי~
חחחח Znoo נשמע מוזר קצת אבל מוכנה לקרא לו ככה
ולא נתת שם לדדנה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ג'ימי" אתה מציג את עצמך ומושיט את ידך. אתם לוחצים יידיים ולכמה רגעים קיימת שתיקה מביכה ביניכם.
אתה מציג את הפוקימונים שלך, שמחייכים למשמע שמם. לינה מעבירה את ידה על הגדם שבאוזנה השמאלית. "אני... אני יודעת שזה אולי הרבה לבקש, בעיקר שהרגע הצלת אותנו מZNOO. אבל.. אולי נוכל להישאר אתך קצת? רק אז שאתחזק שוב, ואז נעזוב" היא אומרת בקול די נמהר, סומק עולה בלחייה. ליף נראה די נרגש מהבקשה של לינה. אתה נזכר בחוסר שיווי המשקל של לינה בקרב שלכם, ומבין שזה ככל הנראה נגרם מהאוזן הקטועה שלה.

פורסם במקור על ידי Alice

~מייק~
אתה מתכונן להוציא את האישה מהקופסא, שלפתע הקופסא, והאישה שבתוכה נעלמים. אתה מביט סביב, מבולבל וקולט שבמקום הקופסא נותר כדור ברזל קטן, עם פתק קטן עליו כתוב "חה חה-שו" (לא היה לי משפט טוב יותר אז שש). אתה מיד מבין מה קרה-שו והחיילים שלו לקחו את הקופסא, הם השאירו כדור שהקרין אשליה של הקופסא כדי שיהיה להם מספיק זמן לברוח. הילד הקטן מתחיל לבכות, אתה בהתחלה חושב שזה בכי רגיל של ילד שלפתע אתה מתחיל לשמוע אותו סוג של נוהם, אתה מבחין בזוג ניבים קטנים בתוך פיו. צרחות הבכי שלו נהיות חזקות יותר ויותר, גלים שחורים מתחילים להתפשט סביבו. הוא מתחיל לזהור לאט לאט, ולפתע, הוא משנה צורה לחלוטין.

ספוילר

~ג'ימי~
חחחח Znoo נשמע מוזר קצת אבל מוכנה לקרא לו ככה
ולא נתת שם לדדנה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ג'ימי" אתה מציג את עצמך ומושיט את ידך. אתם לוחצים יידיים ולכמה רגעים קיימת שתיקה מביכה ביניכם.
אתה מציג את הפוקימונים שלך, שמחייכים למשמע שמם. לינה מעבירה את ידה על הגדם שבאוזנה השמאלית. "אני... אני יודעת שזה אולי הרבה לבקש, בעיקר שהרגע הצלת אותנו מZNOO. אבל.. אולי נוכל להישאר אתך קצת? רק אז שאתחזק שוב, ואז נעזוב" היא אומרת בקול די נמהר, סומק עולה בלחייה. ליף נראה די נרגש מהבקשה של לינה. אתה נזכר בחוסר שיווי המשקל של לינה בקרב שלכם, ומבין שזה ככל הנראה נגרם מהאוזן הקטועה שלה.

"אממ.. כ-כן ברור״ אני אומר ומסתכל הצידה, קצת מובך (הייתי צריך לציין שאני נוטה לגמגום בדף הרשמה, הא?)
/אם היא אזרה מספיק אומץ כדי לבקש ממני, כנראה שהיא באמת צריכה אותי/ אני חושב בעידוד
״מ-מצטער אם זה מוקדם מדי לשאול״ אני מתחיל להגיד בהיסוס, ״אבל.. מי זה היה? ולמה רודפים אחרייך?״ אני נמנע מלשאול מה קרה לה לאוזן