נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אתה וסוואבלו מתחבקים בחיבה, אתה מוציא מתיקך קצת אוכל ונותן לה לאכול אותו היישר מידך. "היית מצויינת והתחזקת מאוד! אני גאה בך כל כך" אתה אומר לה בחיבה ומחזיר אותה לכדור שלה שתנוח. את שאר האוכל שסוואבלו לא אכלה, אתה משאיר לצידו של גראוייט, מלטף את ראשו ופורע את רעמתו.
'שיט ג'ניפר' אתה חושב לעצמך, מסתובב במקום ומתחיל לרוץ לעבר המקום בו נפרדתם, אך כשאתה מגיע לשם- אין שום זכר אליה. אתה ממשיך לרוץ בשביל הארוף המטפס מחוץ לפרדס ועד מהרה אתה מוצא את עצמך בעיר סואנת, מלאת דוכנים ומאות אנשים עומדים בין הדוכנים צועקים באושר- הכל כמו קרנבל ענקי.
אתה מסתכל סביב ומבין לבד שהגעת לבדך לעיר איגטוטין. עיר התחרויות של המחוז!
אתה נזכר בידיעות על התחרויות האדירות המתקיימות בעיר כמו דיג, ציד חרקים ואפילו מסלול מכשולים לפוקימונים!
אתה מסתכל בהתלהבות סביב, וכמעט לגמרי שכחת שג'ניפר נעלמה.

כ** אמא שלה מה עכשיו היא הפכה לבאטמן? איפה היא נעלמת כל שניה?!
~~~~~
"וואו! איגטוטין, איזו עיר יפה..." אתפעל ממנה ואמשיך להתבונן סביב במראות, במבנים ובאנשים. אמשיך לבחון את המקום ולתרשם.
אך לא אתנער מלמצוא את השותפה שלי 'כועס עליה או לא... אני זקוק לה קרוב אליי' ואמשיך לחפש אותה תוך שאני מסתובב ונהנה מהעיר וממה שיש לה להציע.

רובי:
אתה בולע רוק, בפעם המי יודע כמה מאז שהחלטת לאתגר את הנפש העדינה והעצלנית שלך בהרפתקאת האקסטרים הפסיכית הזאתי. מוודא היטב באמצעות מישוש ומבטים חולפים לעבר הגב שגם לך יש מצנח, אתה עף מוודא אחיזה בחבל הפתיחה שלו ולא מתכנן "להינות בצ'יל" מהצלילה אל מותך, "על החיים ועל המו... - אמאאאא!!!" אתה קופץ בצרחה ותוך שתי שניות וחצי פותח את המצנח ומקלל כל הדרך למטה, את נד, את עצמך, את העולם כולו.
לאחר שהוצאת היטב-היטב את 'כל שהיה על ליבך' אתה פונה אל נד בחיוך מיוזע והוא שמח מאוד לראות אותך, אתה מברך אותו על לכידת ההאולוצ'ה ומנהל המקום ואחרים פונים אליו בלחיצות ידים וטפיחות על המקום השני. והוא מקבל מיכלית שקופה ובה ביצה מיוחדת.
אתה מרגיש מעט לא קשור בין כולם כשנד לפתע מפנה את כולם מיכם, מודה בנימוס ובזריזות יתרה על הפרס, ומושך אותך בידו מכולם ואתם מתקדמים בניפוף לשלום, ואתה? מרוצה!
אתם ממשיכים להתקדם והדרך הופכת מעט מיוערת יותר ואתה מבין כי אתם אט אט יוצאים מאיזור הפרדס. לא עובר הרבה זמן, והינה אתם מגיעים לפאטי העיר האיגטוטין. אתה מביט ורואה כמה פוקימונים פוקימונים:
,,,.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה בולע רוק, בפעם המי יודע כמה מאז שהחלטת לאתגר את הנפש העדינה והעצלנית שלך בהרפתקאת האקסטרים הפסיכית הזאתי. מוודא היטב באמצעות מישוש ומבטים חולפים לעבר הגב שגם לך יש מצנח, אתה עף מוודא אחיזה בחבל הפתיחה שלו ולא מתכנן "להינות בצ'יל" מהצלילה אל מותך, "על החיים ועל המו... - אמאאאא!!!" אתה קופץ בצרחה ותוך שתי שניות וחצי פותח את המצנח ומקלל כל הדרך למטה, את נד, את עצמך, את העולם כולו.
לאחר שהוצאת היטב-היטב את 'כל שהיה על ליבך' אתה פונה אל נד בחיוך מיוזע והוא שמח מאוד לראות אותך, אתה מברך אותו על לכידת ההאולוצ'ה ומנהל המקום ואחרים פונים אליו בלחיצות ידים וטפיחות על המקום השני. והוא מקבל מיכלית שקופה ובה ביצה מיוחדת.
אתה מרגיש מעט לא קשור בין כולם כשנד לפתע מפנה את כולם מיכם, מודה בנימוס ובזריזות יתרה על הפרס, ומושך אותך בידו מכולם ואתם מתקדמים בניפוף לשלום, ואתה? מרוצה!
אתם ממשיכים להתקדם והדרך הופכת מעט מיוערת יותר ואתה מבין כי אתם אט אט יוצאים מאיזור הפרדס. לא עובר הרבה זמן, והינה אתם מגיעים לפאטי העיר האיגטוטין. אתה מביט ורואה כמה פוקימונים פוקימונים:
,,,.

"וואו נד איזה כיף לך" אומר לו בחיוך ואבחן את הביצה מקרוב "מעניין מה יבקע לך ממנה" אוסיף לו בחיוך, אתעלם מהפוקימונים ואמשיך יחד עם נד.


אשטון-
אתה ממשיך להתהלך בעיר, מציץ בין הדוכנים הפרוסים בכל העיר. בדיוק שאתה עובר את הדוכן המציע סיור בספינה ותחרות דיג באגם הקרוב, אתה רואה את שיערה האדום של ג'ניפר ליד דוכן הרשמה לתחרות לכידת החרקים "ג'ניפר!" אתה קורא לה בין הקהל, אבל הבחורה אשר מסתובבת אליך- היא לא ג'ניפר.
"סליחה?" שואלת אותך במבט סקרן, ואתה מתנצל על ההפרעה וסורק סביב. אין שום זכר אליה 'לאן היא נעלמה לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך בזעף וממשיך ללכת בין הדוכנים.
לבסוף אתה מבחין במרכז הפוקימונים של העיר ואילו צמוד אליו, אתה רואה כניסה למכון. החלק המוזר הוא שהמבנה לא נראה גדול יותר מהמרכז 'איך בדיוק עושים ש קרבות?' אתה חושב לעצמך כשאתה מציץ בבניין הקטן.
"אשטון?" אתה שומע מאחורייך, וכאשר אה מסתובב ג'ניפר עומדת מולך במבט מודאג "אם אתה רוצה שניפרד פה, הכל טוב אתה לא צריך לנטוש אותי באמצע הפרדס ולהיעלם" אומרת בקול חמוץ ופגוע.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אתה ממשיך להתהלך בעיר, מציץ בין הדוכנים הפרוסים בכל העיר. בדיוק שאתה עובר את הדוכן המציע סיור בספינה ותחרות דיג באגם הקרוב, אתה רואה את שיערה האדום של ג'ניפר ליד דוכן הרשמה לתחרות לכידת החרקים "ג'ניפר!" אתה קורא לה בין הקהל, אבל הבחורה אשר מסתובבת אליך- היא לא ג'ניפר.
"סליחה?" שואלת אותך במבט סקרן, ואתה מתנצל על ההפרעה וסורק סביב. אין שום זכר אליה 'לאן היא נעלמה לכל הרוחות?' אתה חושב לעצמך בזעף וממשיך ללכת בין הדוכנים.
לבסוף אתה מבחין במרכז הפוקימונים של העיר ואילו צמוד אליו, אתה רואה כניסה למכון. החלק המוזר הוא שהמבנה לא נראה גדול יותר מהמרכז 'איך בדיוק עושים ש קרבות?' אתה חושב לעצמך כשאתה מציץ בבניין הקטן.
"אשטון?" אתה שומע מאחורייך, וכאשר אה מסתובב ג'ניפר עומדת מולך במבט מודאג "אם אתה רוצה שניפרד פה, הכל טוב אתה לא צריך לנטוש אותי באמצע הפרדס ולהיעלם" אומרת בקול חמוץ ופגוע.

ליפני שאתפרץ ואספר לה כל מה שנודע לי, אנשום עמוק ואחשוב לרגע 'זה לא הזמן... וכשזה יהיה תגיד, תרגע אשטון' ואז אנשוף החוצה בבת אחת ואגיד במבט מעט מדוכא "סתם כואב הראש, עבר עליי לילה מועט בשינה וסתם מצב-רוח דיי מחורבן... סליחה שזה יצא עלייך".
ואוסיף "האמת שחיפשתי אותך בכדי להתנצל, זה מה שאני עושה פה כרגע, אני לא מוכן ולא רוצה שנתפצל" ואביט אליה בחיוך מעט מסכן.
לאחר מכן ניכנס למרכז הפוקימונים, נראה מה מתרחש במרכז של העיר הזאת וכמובן נרפא את כל החבורה שלי כמו שצריך סוף-סוף

רובי:
אתה מברך את חברך על הביצה שזכה בה. ותוהה לעצמך בסקרנות מה יש בה, נד בוהה מידי פעם במיכל שמחזיק ונראה שם הוא. "תודה רבה, זה היה דיי קשה" מוסיף וזה מוביל אותך להיזכר ולשאול "תגיד... למה פרשת?!" אתה שואל בסקרנות ומוסיף "הריי הבסת את כולם בלי יוצא מן הכלל, אפילו אקצין ואומר שזה היה נראה גם במיומנות וללא מאמץ גדול אז..." והוא מביט בך וצוחק צחקוק קל ועונה "מממ... תראה אני מניח ש... הרגשתי שאפסיד, ושהאולוצ'ה צריך לנוח(?)" מסיים בתון שנשמע כאילו הוא בעצמו עונה בשאלה.
אתה מרים גבה לנוסך התשובה והוא מגרד בעורפו במבוכה ואתה מחליט שוב להניח לזה, ולא להלחיץ אותו.
הוא נראה מעט נהלב מהפוקימונים אך לא עושה מהומה, רק מפטפט בהתרגשות "היי, באטרפרי. היה לי כזה במחוז הקודם, הוא היה משהו!" ואתם ממשיכים. עובר הזמן והינה השטח המיוער גם הוא מתמוגג ומתחלף ברעש ומראה עירוני.
אתם עוברים את הפסל הפירחוני "ברוכים הבאים איגטוטין" הצבעוני והינה הגעתם לעיר. יפה ונראת שלווה, אך הומת אנשים מחייכים. שבילים מסומסנים וצבעוניים להולכי רגל ואופניים ורכבים בצבעים שונים. מדשאות קטנות ומגודרות בגדרות עגולים קטנטים לצמחיית הרחוב. נראה כי יש כאן אוניברסיטה גדולה ואתה יכול לראות מבעד לשעיר את הסטודנטים שוכבים על כרי דשא ומתבטלים בין הפסקות או לומדים בקבוצות.
הכל מקושט וצבעוני ורעשי צחוק ודיבורים של המון אנשים. ישנם שלטים ופרסומות רבים בכל מיני גדלים המכוון או מפרסמים תחרויות כמו: לכידת חרקים, תחרות דייג, תחרות הקרב המותנה.
ומרחוק אתה רואה מבנה גדול שחציו לבן-אדום וחציו לבן-כחול וזהו מרכז פוקימונים שנראה מחובר חנות הציוד, והמכון הקטן במקביל אליהם.
"פשוט נ-ה-ד-ר, לא חסר מה לעשות בעיירה הזו אה רובי?" מחייך אליך נד ושם יד על כתפך כשאתם בוחנים את המקום מהכניסה...

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מברך את חברך על הביצה שזכה בה. ותוהה לעצמך בסקרנות מה יש בה, נד בוהה מידי פעם במיכל שמחזיק ונראה שם הוא. "תודה רבה, זה היה דיי קשה" מוסיף וזה מוביל אותך להיזכר ולשאול "תגיד... למה פרשת?!" אתה שואל בסקרנות ומוסיף "הריי הבסת את כולם בלי יוצא מן הכלל, אפילו אקצין ואומר שזה היה נראה גם במיומנות וללא מאמץ גדול אז..." והוא מביט בך וצוחק צחקוק קל ועונה "מממ... תראה אני מניח ש... הרגשתי שאפסיד, ושהאולוצ'ה צריך לנוח(?)" מסיים בתון שנשמע כאילו הוא בעצמו עונה בשאלה.
אתה מרים גבה לנוסך התשובה והוא מגרד בעורפו במבוכה ואתה מחליט שוב להניח לזה, ולא להלחיץ אותו.
הוא נראה מעט נהלב מהפוקימונים אך לא עושה מהומה, רק מפטפט בהתרגשות "היי, באטרפרי. היה לי כזה במחוז הקודם, הוא היה משהו!" ואתם ממשיכים. עובר הזמן והינה השטח המיוער גם הוא מתמוגג ומתחלף ברעש ומראה עירוני.
אתם עוברים את הפסל הפירחוני "ברוכים הבאים איגטוטין" הצבעוני והינה הגעתם לעיר. יפה ונראת שלווה, אך הומת אנשים מחייכים. שבילים מסומסנים וצבעוניים להולכי רגל ואופניים ורכבים בצבעים שונים. מדשאות קטנות ומגודרות בגדרות עגולים קטנטים לצמחיית הרחוב. נראה כי יש כאן אוניברסיטה גדולה ואתה יכול לראות מבעד לשעיר את הסטודנטים שוכבים על כרי דשא ומתבטלים בין הפסקות או לומדים בקבוצות.
הכל מקושט וצבעוני ורעשי צחוק ודיבורים של המון אנשים. ישנם שלטים ופרסומות רבים בכל מיני גדלים המכוון או מפרסמים תחרויות כמו: לכידת חרקים, תחרות דייג, תחרות הקרב המותנה.
ומרחוק אתה רואה מבנה גדול שחציו לבן-אדום וחציו לבן-כחול וזהו מרכז פוקימונים שנראה מחובר חנות הציוד, והמכון הקטן במקביל אליהם.
"פשוט נ-ה-ד-ר, לא חסר מה לעשות בעיירה הזו אה רובי?" מחייך אליך נד ושם יד על כתפך כשאתם בוחנים את המקום מהכניסה...

"כן אין ספק!" אומר לו בהתלהבות ואסרוק בעיניי את העיר המיוחדת הזאת "האמת אבל שאני רוצה לבדוק את התחרות חרקים! שמעתי שהיא משהו מיוחד" אומר לו בחיוך ואסתכל לו בעיניים "רוצה אולי שנעשה סיבוב ונעשה כמה שיותר אטרקציות קצת?" אשאל אותו בסקרנות.
'אני רוצה לבדוק גם את המכון הזה' אחשוב לעצמי 'שמעתי שהוא מטורף'.
אמשיך להסתובב עם נד בדוכנים במידה והוא רוצה להתפצל- אלך קודם לבדוק את תחרות החרקים.


אשטון-
"אני מצטער לא ישנתי כל כך טוב בלילה והייתי צריך לנקות את הראש" אתה אומר לאחר שאתה שוקל אם לומר לה את האמת, ומחליט נכון לעכשיו להניח לזה. 'כשהעיתוי יהיה נכון אני אעלה את זה מולה' אתה חושב לעצמך.
ג'ניפר, אשר נראית שאבן ירדה לה מהלב "וואו כל כך דאגתי לך!" אומרת לבסוף ומחבקת אותך בחוזקה, מצמידה אותך לגופה.
אתה מזיז אותה ממך בעדינות ומחייך אליה בעדינות, מנסה להעלות ארשת פנים שמחה. "אני ואת ביחד במסע הזה ואני לא מוכן שנתפצל. עברנו כל כך הרבה ביחד" אתה אומר לה והיא רק מעלה חיוך מלא תודה.
לאחר כמה רגעים, אתם נכנסים יחד למרכז ואחות ג'וי חייכנית מברכת אתכם לשלום- ולאחר כמה רגעים, אתה מקבל את הפוקימונים שלך בחזרה בריאים ושלמים.
"אממ" אומרת לבסוף ג'ניפר כאשר אתם יוצאים מהמרכז ומסתכלת על המכון "יהיה אכפת לך להסתובב קצת לבד? אני צריכה לדבר עם מתלידה. היא המנהלת מכון כאן בעיר" אומרת בחיוך ומצביעה בעזרת אצבעה על המבנה המתפורר.
"חוץ מזה הייתי מציעה לך לקפוץ להשתתף בתחרות דיג! ואם אתה רוצה יש גם את המבוך בצד השני של העיר" אומרת לך בהתרגשות.
"אני זוכרת שהגעתי לכאן לראשונה כשעשיתי את המסע הזה בפעם הראשונה, ביליתי כמעט שלושה ימים בתחרות לכידת חרקים בשביל שאני אמצע בידריל" אומרת ונראית שהיא גולשת לנוסטלגיה שלה.
"אבל אם אתה רוצה לבוא איתי לבקר אתה מוזמן" אומרת לבסוף לאחר שתיקה ארוכה.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
"אני מצטער לא ישנתי כל כך טוב בלילה והייתי צריך לנקות את הראש" אתה אומר לאחר שאתה שוקל אם לומר לה את האמת, ומחליט נכון לעכשיו להניח לזה. 'כשהעיתוי יהיה נכון אני אעלה את זה מולה' אתה חושב לעצמך.
ג'ניפר, אשר נראית שאבן ירדה לה מהלב "וואו כל כך דאגתי לך!" אומרת לבסוף ומחבקת אותך בחוזקה, מצמידה אותך לגופה.
אתה מזיז אותה ממך בעדינות ומחייך אליה בעדינות, מנסה להעלות ארשת פנים שמחה. "אני ואת ביחד במסע הזה ואני לא מוכן שנתפצל. עברנו כל כך הרבה ביחד" אתה אומר לה והיא רק מעלה חיוך מלא תודה.
לאחר כמה רגעים, אתם נכנסים יחד למרכז ואחות ג'וי חייכנית מברכת אתכם לשלום- ולאחר כמה רגעים, אתה מקבל את הפוקימונים שלך בחזרה בריאים ושלמים.
"אממ" אומרת לבסוף ג'ניפר כאשר אתם יוצאים מהמרכז ומסתכלת על המכון "יהיה אכפת לך להסתובב קצת לבד? אני צריכה לדבר עם מתלידה. היא המנהלת מכון כאן בעיר" אומרת בחיוך ומצביעה בעזרת אצבעה על המבנה המתפורר.
"חוץ מזה הייתי מציעה לך לקפוץ להשתתף בתחרות דיג! ואם אתה רוצה יש גם את המבוך בצד השני של העיר" אומרת לך בהתרגשות.
"אני זוכרת שהגעתי לכאן לראשונה כשעשיתי את המסע הזה בפעם הראשונה, ביליתי כמעט שלושה ימים בתחרות לכידת חרקים בשביל שאני אמצע בידריל" אומרת ונראית שהיא גולשת לנוסטלגיה שלה.
"אבל אם אתה רוצה לבוא איתי לבקר אתה מוזמן" אומרת לבסוף לאחר שתיקה ארוכה.

"מממ... אני חושב שאוותר, לא בקטע רע, אני פשוט משתוקק להתחרות בתחרות לכידת החרקים!" אענה לך בחיוך חמים ומנומס ואקווה כי תבין. ואז אוסיף "כשתסיימי תבואי לראות אותי, מבטיחה?" אקרוץ אליה בחיבה.
ולאחר מכן אמשיך לשם במלוא המרץ אשאל מידי פעם אנשים בכדי שיכוונו אותי!

רובי:
"כן אין ספק!" אתה משיב לו מרוצה ואתם שניכם מאוד סקרנים כבר לחקור את העיר המיוחדת הזו, אתה פונה באסרטיביות אל נד "האמת? שמעתי על תחרות לכידת החרקים המגניבה שכאן, שמעתי עליה הרבה" ונד משיב שגם הוא שמע "היא בחלט מעניינת, הבנתי שהיא בצד המערבי של העיר הזו, הם ממש הקימו איזור מיוחד, מלאכותי בשביל זה. וממ... זהו זה מה שאני יודע לפחות" מסביר לך. 'איזור מלאכותי מיוחד' אתה מהרהר בעניין וזה מסקרן אותך עד מאוד.
אתם ממשיכים מעט וכשאתה חולף על-פני המכון, כמו כל מאמן, בוער בך הרצון לאתגר אותו, אך לעת עתה אתה מניח לזה.
כל האטרקציות בעיר מעניינות אותך מאוד ואת מציע לנד בנחמדות "לעשות כמו סיבוב תחנות כזה? כלומר לנצל את כל מה שיש פה?" הוא מהנהן ואומר "בוודאי חבר, אבוא איתך. אך אני לא אשתתף ברוב. כמו שאמרתי לך קודם, ישלי 3 תגים. עברתי כאן כבר קודם ונסיתי כמה תחרויות, פרט לקרב המותנה ומצא את המטמון. שמאוד מעניינות אותי, אבל אני איתך!" ומיד מוסיף בצחקוק "חחח אבוא לתמוך".
בדרך בין כל הדוכנים, החנויות, והתחרויות הקטנטנות והמזדמנות שמקום מציע בנוסף אתה מבחין בחלוף על העין בליצן.
ומשום מה הוא לוכד את צומת ליבך המלאה והוא נראה מוכר לך בטירוף!

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
"כן אין ספק!" אתה משיב לו מרוצה ואתם שניכם מאוד סקרנים כבר לחקור את העיר המיוחדת הזו, אתה פונה באסרטיביות אל נד "האמת? שמעתי על תחרות לכידת החרקים המגניבה שכאן, שמעתי עליה הרבה" ונד משיב שגם הוא שמע "היא בחלט מעניינת, הבנתי שהיא בצד המערבי של העיר הזו, הם ממש הקימו איזור מיוחד, מלאכותי בשביל זה. וממ... זהו זה מה שאני יודע לפחות" מסביר לך. 'איזור מלאכותי מיוחד' אתה מהרהר בעניין וזה מסקרן אותך עד מאוד.
אתם ממשיכים מעט וכשאתה חולף על-פני המכון, כמו כל מאמן, בוער בך הרצון לאתגר אותו, אך לעת עתה אתה מניח לזה.
כל האטרקציות בעיר מעניינות אותך מאוד ואת מציע לנד בנחמדות "לעשות כמו סיבוב תחנות כזה? כלומר לנצל את כל מה שיש פה?" הוא מהנהן ואומר "בוודאי חבר, אבוא איתך. אך אני לא אשתתף ברוב. כמו שאמרתי לך קודם, ישלי 3 תגים. עברתי כאן כבר קודם ונסיתי כמה תחרויות, פרט לקרב המותנה ומצא את המטמון. שמאוד מעניינות אותי, אבל אני איתך!" ומיד מוסיף בצחקוק "חחח אבוא לתמוך".
בדרך בין כל הדוכנים, החנויות, והתחרויות הקטנטנות והמזדמנות שמקום מציע בנוסף אתה מבחין בחלוף על העין בליצן.
ומשום מה הוא לוכד את צומת ליבך המלאה והוא נראה מוכר לך בטירוף!

"היי אני מכיר אותך מאיפשהו?" אפנה לליצן "אתה לא אח של באגי הליצן?!" אשאל אותו ואזכר במכתב אשר קיבלתי מהליצן המופרע ואוציא במהירות את המכתב שקיבלתי מהליצן ואנופף לו מול הפרצוף.
"נד תמשיך למצא את המטמון אני אפגוש אותך אחר כך" אפנה במהירות לנד על מנת שלא סתם ייתקע גם עם הליצן.


אשטון-
"לאלא תפגשי עם החברה שלך, אני מת להיכנס לתחרות חרקים! תבואי לראות אותי אחר כך בסדר?" אתה אומר לג'ניפר אשר מהנהנת בחיוב.
"בהצלחה!" אומרת לך, מנופפת לשלום ופונה לעבר מבנה המכון ונכנסת דרך הדלת ונעלמת מאחוריה.
אתה פונה בחזרה עם ראשך לעבד הדוכנים, שוקל את צעדייך כמה רגעים ואז מתחיל ללכת לעברם באיטיות. אתה בוחן עוד כמה דוכנים בדרך, מסתכל על תחרות קליעה למטרה ששני ילדים מתחרים בדוכן.
אתה מחייך וממשיך בדרכך. אתה הולך לכיוון האזור המרכזי של הדוכנים, הקולות והרעשים של הזכיות, ההמולה עוטפים את אוזניך ומכניסים אותך למוד של ניצחון.
לבסוף אתה מבחין בדוכן אשר בו אפשר להירשם לתחרות "קדימה קדימה אל תתביישו מקומות אחרונים להיום! מהרו להירשם!!!" קורא עובד בדוכן. אתה ניגש במהירות לדוכן, מפלס את דרכך מבין ההמון הכבד ההולך. לבסוף אתה מגיע לדוכן.
"אהה יופי מהאחרון להיום!" אומר הבחור, בחור ממושקף וג'ינג'י בדיוק כשבחור נוסף ניגש למקום. בחור בערך בן גילך, גבוה בעל שיער שחור פרוע "מה אין עוד מקום להיום?" שואל בחשש הבחור. "לא באסטר, שוב אין" אומר הבחור ביאוש, מגלגל את עיניו ופונה אליך- בזמן שהבחור מתבאס, מסתובב בועט בפח זבל ונעלם בקהל.
"עכשיו בחורי היקר בוא אחרי" אומר הבחור הג'ינג'י ומוביל אותך לפאתי העיר, עובד ליד האגם ואפילו אתה מבחין בדרך במבוך הענק, עד שלבסוף אתה מגיע לאזור מגודר וענקי, יער קטן וטרופי.
הבחור ניגש לקדמת הקבוצה בזמן שנערה צעירה מגישה לכל אחד מכם ארגז קטן, לוקחת לכם את החפצים, תיקים, פוקדורים, ופוקידע.
"האם כולם שומעים אותי?" שואל בקול גבוה "כל אחד מכם יקבל 30 פוקדורים, יש לכם חצי שעה ללכוד פוקימון אחד! הזוכה הוא מי שילכוד את הפוקימון הנדיר מבין כל מה שיש ביער. הפרס הראשון יקבל את הפוקימון אותו לכד, אבן שמש ו 3000$ בנוסף לזכייה! במקום השני יקבל את הפוקימון אותו לכד, אבן נצח ו 1500$ ובמקום השלישי יתקבל הפוקימון אותו לכד ו 500$!" מכריז על הפרסים בהתרגשות. לאחר נאומו הבחורה עוברת שוב, ומחלקת לכולם פוקדורים.
אתה מסתכל על המתמודדים ומבחין בכמעט עשרה מתמודדים יחד איתך, כולם נראים נחושים לנצח.
"החצי שעה שלכם מתחילה מעכשיו!!" צורח הג'ינג' ושורק במשרוקית שלו ואז מהרה הקהל כולו מתפזר.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

"היי אני מכיר אותך מאיפשהו?" אפנה לליצן "אתה לא אח של באגי הליצן?!" אשאל אותו ואזכר במכתב אשר קיבלתי מהליצן המופרע ואוציא במהירות את המכתב שקיבלתי מהליצן ואנופף לו מול הפרצוף.
"נד תמשיך למצא את המטמון אני אפגוש אותך אחר כך" אפנה במהירות לנד על מנת שלא סתם ייתקע גם עם הליצן.


אשטון-
"לאלא תפגשי עם החברה שלך, אני מת להיכנס לתחרות חרקים! תבואי לראות אותי אחר כך בסדר?" אתה אומר לג'ניפר אשר מהנהנת בחיוב.
"בהצלחה!" אומרת לך, מנופפת לשלום ופונה לעבר מבנה המכון ונכנסת דרך הדלת ונעלמת מאחוריה.
אתה פונה בחזרה עם ראשך לעבד הדוכנים, שוקל את צעדייך כמה רגעים ואז מתחיל ללכת לעברם באיטיות. אתה בוחן עוד כמה דוכנים בדרך, מסתכל על תחרות קליעה למטרה ששני ילדים מתחרים בדוכן.
אתה מחייך וממשיך בדרכך. אתה הולך לכיוון האזור המרכזי של הדוכנים, הקולות והרעשים של הזכיות, ההמולה עוטפים את אוזניך ומכניסים אותך למוד של ניצחון.
לבסוף אתה מבחין בדוכן אשר בו אפשר להירשם לתחרות "קדימה קדימה אל תתביישו מקומות אחרונים להיום! מהרו להירשם!!!" קורא עובד בדוכן. אתה ניגש במהירות לדוכן, מפלס את דרכך מבין ההמון הכבד ההולך. לבסוף אתה מגיע לדוכן.
"אהה יופי, האחרון להיום!" אומר הבחור, בחור ממושקף וג'ינג'י בדיוק כשבחור נוסף ניגש למקום, כמה שניות אחריך. נער מעט צעיר ממך, נמוך קומה ובעל שיער שחור פרוע "מה שוב אין עוד מקום להיום?" שואל בחשש הבחור. "לא באסטר, שוב אין" מתנצל הרושם, מגלגל את עיניו ופונה אליך- בזמן שהילדון המצוברח, מסתובב בועט בפח זבל ונעלם בקהל.
"ממ... ילדון מסכן, עכשיו בחורי היקר בוא אחרי" אומר הבחור הג'ינג'י ומוביל אותך לפאתי העיר, עובד ליד האגם ואפילו אתה מבחין בדרך במבוך הענק, עד שלבסוף אתה מגיע לאזור מגודר וענקי, יער קטן וטרופי.
הבחור ניגש לקדמת הקבוצה בזמן שנערה צעירה מגישה לכל אחד מכם ארגז קטן, לוקחת לכם את החפצים, תיקים, פוקדורים, ופוקידע.
"האם כולם שומעים אותי?" שואל בקול גבוה "כל אחד מכם יקבל 30 פוקדורים, יש לכם חצי שעה ללכוד פוקימון אחד! הזוכה הוא מי שילכוד את הפוקימון הנדיר מבין כל מה שיש ביער. הפרס הראשון יקבל את הפוקימון אותו לכד, אבן שמש ו 3000$ בנוסף לזכייה! במקום השני יקבל את הפוקימון אותו לכד, אבן נצח ו 1500$ ובמקום השלישי יתקבל הפוקימון אותו לכד ו 500$!" מכריז על הפרסים בהתרגשות. לאחר נאומו הבחורה עוברת שוב, ומחלקת לכולם פוקדורים.
אתה מסתכל על המתמודדים ומבחין בכמעט עשרה מתמודדים יחד איתך, כולם נראים נחושים לנצח.
"החצי שעה שלכם מתחילה מעכשיו!!" צורח הג'ינג' ושורק במשרוקית שלו ואז מהרה הקהל כולו מתפזר.

אביט אחורה מידי פעם, ואחוש צער עבור הילד ההוא. 'הלבוש שלו, הרשת, החזות. הוא נראה כמו חובב חרקים מושבע. זה ודאי מבאס' ואעקם שפתי, כשאשל את הרושם שמוביל אותי "תגיד מה הסיפור עם הילד ההוא? נראה שהוא היה מוכר לך" אתעניין.
כשאגיע ויסבירו לי על הכל, אתחיל להתרגש ולהתלהב, אתן את הציוד ואכין את עצמי. ומשם אצא לדרך. אסרוק את השטח היטב, אבונן היטב באיזור ובמאפיינים שלו בכדי להבין היטב היכן אני נמצא ולגלות מכך היכן 'פוקימוני החרק הכי יאהבו להסתובב באיזור שכזה... ובכן, איפה שיהיה הריבוי הגדול ביותר. בוודאי יסתררו בתוכו הנדירים ביותר שכאן'.
בנוסף אתרוצץ סביב ואהנה מהמקום המרתק 'ג'ניפר, איך החמצת אתזה חחחח...' אהרהר לעצמי ובבת אחת אתנער מכך ואזכר שאני עוד כעוס עליה.

רובי:
טוב הבנתי. אתה רוצה קצת לבד חחח
~~~
הליצן הזה בהחלט נראה לך מוכר, אתה נעמד ומביט בו מרחוק, מגרד את סנטר ומשם את ראשו היטב, כמו מנסה לגרוף את הזיכרון מראש. נד חוזר אל לידך ושואל 'היי יש בעיה?' והוא מיד שם לב שאתה מביט בליצן ומוסיף "מה... אתה מכיר את שאגי?" בתמימות רבה.
ובום! כמו מכה (מטאפורית) על הראש זה מכה בך ואתה קורא בכל ראם "נככוווןןן באגייי!!!" ומניח אגרוף מיד שמאל על כף יד ימין, הקריאה ההיא לוכדת מרחוק את צומת ליבו של האח הליצן. ואתה נזכר בהחלט בכל מה שבאגי אמר לך לעשות. "מצטער נד, זה סיפור ארוך. אסביר לך אחר-כך אם תרצה. אל תתעכב ולך לחפש את המטמון" אתה מתנצל בפניו כשאתה ממשיך אל הלהטוטן בריצה קלה. נד צוחק בזיו פנים שקשה להבין וממשיך בדרכו כשהוא מכריז שהוא יפגוש אותך כשיסיים.
אתה ניגש אל הליצן שמיד מפנה אליך את צומת-ליבו ושואל בהלצה "הוהוהו... ילד נחמד, אתה מכיר את באגי? אחי המכובד?" ואתה נזכר בכמה מעצבנת החריזה שלהם ומביט בו ביאוש והוא משתהה מולך בסקרנות. אתה מסביר לו שניצחת את אחיו והוא הביא לך מכתב, ואתה מושיט אותו לפנים והברק בעיניו בשילוב החיוך הרחב על פניו המאופרות מראה שהוא מבין מיד.
"אז ניצחתי את באגי, כמה מפתיע. עכשיו אני בטוח שעוד רחוק תגיע" ואתה במלמולי "נונונו... כןכןכן..." מנסה לזרוז, והוא צוחק ומוסיף "טוב אם ככה מגיע לך פרס, ידידי הלחוץ והלא מנומס" הוא אומר ומתחיל לעשות פעלולי ג'רלינג ואקרובטיקה בהקפצת כדורים ולהשתולל. אינך מבין מה קורה ואתה מביט בו בתמיהה.
כשלפתי הוא נעצר עם יד מושטת ופוקדור שהיה באוויר נוחט על כתפו מתגלגל אל היד כל הדרך עד לקצה האצבע שמצביע עליך ס"מ 1 בלבד מהפנים!
"בבקשה, ודרך צלחה!" הוא אומר ומקפיץ קלות את הפוקדור שעל האצבע באוויר ואז בפצצת עשן תכולה-ירוקה הוא נעלם וכלא היה. ואתה נותר להשתעל ולתפוס את הפוקדור שקיבלת זה עתה במתנה.
אתה מסדר נשימך וממרר על כל השוטיות המרגיזות של הליצן, ומשם, בהתרגשות רבה אתה מחליט להוציא את הפרס שלך החוצה. קרן האור האדומה שבוקעת מהפוקדור מגבשת צורה אחידה והינה מן ההילה המסנוורת מופיע לפניך איוויקטן וישנוני, מתבונן בך בפרצופו התמים והמתוק ועיניו הגדולות!!!

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
טוב הבנתי. אתה רוצה קצת לבד חחח
~~~
הליצן הזה בהחלט נראה לך מוכר, אתה נעמד ומביט בו מרחוק, מגרד את סנטר ומשם את ראשו היטב, כמו מנסה לגרוף את הזיכרון מראש. נד חוזר אל לידך ושואל 'היי יש בעיה?' והוא מיד שם לב שאתה מביט בליצן ומוסיף "מה... אתה מכיר את שאגי?" בתמימות רבה.
ובום! כמו מכה (מטאפורית) על הראש זה מכה בך ואתה קורא בכל ראם "נככוווןןן באגייי!!!" ומניח אגרוף מיד שמאל על כף יד ימין, הקריאה ההיא לוכדת מרחוק את צומת ליבו של האח הליצן. ואתה נזכר בהחלט בכל מה שבאגי אמר לך לעשות. "מצטער נד, זה סיפור ארוך. אסביר לך אחר-כך אם תרצה. אל תתעכב ולך לחפש את המטמון" אתה מתנצל בפניו כשאתה ממשיך אל הלהטוטן בריצה קלה. נד צוחק בזיו פנים שקשה להבין וממשיך בדרכו כשהוא מכריז שהוא יפגוש אותך כשיסיים.
אתה ניגש אל הליצן שמיד מפנה אליך את צומת-ליבו ושואל בהלצה "הוהוהו... ילד נחמד, אתה מכיר את באגי? אחי המכובד?" ואתה נזכר בכמה מעצבנת החריזה שלהם ומביט בו ביאוש והוא משתהה מולך בסקרנות. אתה מסביר לו שניצחת את אחיו והוא הביא לך מכתב, ואתה מושיט אותו לפנים והברק בעיניו בשילוב החיוך הרחב על פניו המאופרות מראה שהוא מבין מיד.
"אז ניצחתי את באגי, כמה מפתיע. עכשיו אני בטוח שעוד רחוק תגיע" ואתה במלמולי "נונונו... כןכןכן..." מנסה לזרוז, והוא צוחק ומוסיף "טוב אם ככה מגיע לך פרס, ידידי הלחוץ והלא מנומס" הוא אומר ומתחיל לעשות פעלולי ג'רלינג ואקרובטיקה בהקפצת כדורים ולהשתולל. אינך מבין מה קורה ואתה מביט בו בתמיהה.
כשלפתי הוא נעצר עם יד מושטת ופוקדור שהיה באוויר נוחט על כתפו מתגלגל אל היד כל הדרך עד לקצה האצבע שמצביע עליך ס"מ 1 בלבד מהפנים!
"בבקשה, ודרך צלחה!" הוא אומר ומקפיץ קלות את הפוקדור שעל האצבע באוויר ואז בפצצת עשן תכולה-ירוקה הוא נעלם וכלא היה. ואתה נותר להשתעל ולתפוס את הפוקדור שקיבלת זה עתה במתנה.
אתה מסדר נשימך וממרר על כל השוטיות המרגיזות של הליצן, ומשם, בהתרגשות רבה אתה מחליט להוציא את הפרס שלך החוצה. קרן האור האדומה שבוקעת מהפוקדור מגבשת צורה אחידה והינה מן ההילה המסנוורת מופיע לפניך איוויקטן וישנוני, מתבונן בך בפרצופו התמים והמתוק ועיניו הגדולות!!!

"היי איווי" אומר לו בחיוך ואלטף את ראשו הקטן "נעים מאוד אני רובי" אוסיף לו בחיוך ואראה כיצד הוא מגיב אליי. 'היה שווה הקרב עם הליצן הזה' אחשוב לעצמי. 'שיהיה' אמשיך להרהר ואתן לאיווי את האבן אש אשר קיבלתי "אם כבר אז אז כבר" אומר לעצמי בביטחון.
לאחר שאשבח את פלריאון החדש שלי, אסתכל סביב לדוכנים ולאנשים ואתנשם קלות 'טוב נד הלך למבוך' אחשוב לעצמי בהרהור.
"אני לא חושב שיש לי פה משהו שאני רוצה לעשות" אמלמל לעצמי בזמן שאני הולך ברחבי העיר.
ולמרות שרציתי להתרחק ממנו קצת, אלך ישירות אחריו למבוך 'אין סיכוי שהוא התרחק כל כך' אחשוב לעצמי ואמהר לשם אחריו.



אשטון-
"אהה זה רק באסטר" אומר בביטול בזמן שאתם מדברים קצת לפני התחרות. "הוא האמת קרוב המשפחה של באגסי, מנהיג מכון החרק בג'וטו. אבל הוא לא מאמן כל כך מוצלח. הוא מגיע כמעט כל שבוע מנסה ללכוד חרקים, אבל המסכן בקושי מצליח ללכוד קטרפי בתחרות הזאת" מוסיף וצוחק במעט זלזול "הבחור חסר תקנה עד שאני כמעט מרחם עליו" מסכם לבסוף.
אתה עומד דרוך ומוכן ולאחר ההסבר הארוך, הבחור שורק במשרוקית שלו ובמהירות הקבוצה שלך מתפזרת לכל עבר ואתה יחד איתה.
אתה מתרחק מהקבוצה ומתחיל להסתכל סביב, מתפעל מהטבע המעט מלאכותי אשר בנו פה בשביל התחרות.
אתה מתחיל ללכת בשקט, מנסה לאתר פוקימונים מסביב ואכן מבחין במגוון רחב של פוקימוני חרק כאלה ואחרים , , , , , .
אך לפני שאתה מספיק לעשות משהו אחד מהמתמודדים זורק כדור על מות'ים ולוכד אותו בשניות. הבחור מסתכל עליך, מרצין את מבטו ורץ בחזרה בין השיחים- תר בעקבות פוקימון אחר.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

"היי איווי" אומר לו בחיוך ואלטף את ראשו הקטן "נעים מאוד אני רובי" אוסיף לו בחיוך ואראה כיצד הוא מגיב אליי. 'היה שווה הקרב עם הליצן הזה' אחשוב לעצמי. 'שיהיה' אמשיך להרהר ואתן לאיווי את האבן אש אשר קיבלתי "אם כבר אז אז כבר" אומר לעצמי בביטחון.
לאחר שאשבח את פלריאון החדש שלי, אסתכל סביב לדוכנים ולאנשים ואתנשם קלות 'טוב נד הלך למבוך' אחשוב לעצמי בהרהור.
"אני לא חושב שיש לי פה משהו שאני רוצה לעשות" אמלמל לעצמי בזמן שאני הולך ברחבי העיר.
ולמרות שרציתי להתרחק ממנו קצת, אלך ישירות אחריו למבוך 'אין סיכוי שהוא התרחק כל כך' אחשוב לעצמי ואמהר לשם אחריו.



אשטון-
"אהה זה רק באסטר" אומר בביטול בזמן שאתם מדברים קצת לפני התחרות. "הוא האמת קרוב המשפחה של באגסי, מנהיג מכון החרק בג'וטו. אבל הוא לא מאמן כל כך מוצלח. הוא מגיע כמעט כל שבוע מנסה ללכוד חרקים, אבל המסכן בקושי מצליח ללכוד קטרפי בתחרות הזאת" מוסיף וצוחק במעט זלזול "הבחור חסר תקנה עד שאני כמעט מרחם עליו" מסכם לבסוף.
אתה עומד דרוך ומוכן ולאחר ההסבר הארוך, הבחור שורק במשרוקית שלו ובמהירות הקבוצה שלך מתפזרת לכל עבר ואתה יחד איתה.
אתה מתרחק מהקבוצה ומתחיל להסתכל סביב, מתפעל מהטבע המעט מלאכותי אשר בנו פה בשביל התחרות.
אתה מתחיל ללכת בשקט, מנסה לאתר פוקימונים מסביב ואכן מבחין במגוון רחב של פוקימוני חרק כאלה ואחרים , , , , , .
אך לפני שאתה מספיק לעשות משהו אחד מהמתמודדים זורק כדור על מות'ים ולוכד אותו בשניות. הבחור מסתכל עליך, מרצין את מבטו ורץ בחזרה בין השיחים- תר בעקבות פוקימון אחר.

קדימה עומר, אתה קורא ספרים, אתה רואה סרטים וסדרות פנטזיה. תן פה תיאורים יצירתיים. אני חולם לסיים ולקרוא את הכל יום אחד חחחח
~~~~~~
"מה?!?" אקרא מופתע, "פפףףף איזו זריזות, זה הולך להיות קשה" אמלמל בשקט ואחליט להמשיך מהסיבה שאלו לא נדירים מספיק. אביט לשמיים באיזור הטרופי והלח הזה, ועל צמרות העצים התחובים. ובין השיחים הגבוהים והפרועים אפשפש למצוא מקום מעניין, ושקט יותר 'אולי הנדירים שכאן מנסים להסתרר הרחק מאיתנו הלוכדים' אתהה לעצמי ואנסה לשמור על שקט.
אך אלך על הפעילות בכל הכוח, גם אם זה אומר להיכנס לאיזורים אפלוליים ומלוכלכים יותר. "מממ... אם כבר אז כבר"

רובי:
אתה מופתע לגלות את האיווי החדש שקיבלת, אתה מביט בחמודיק הקטן. מתכופף אליו ומלטף אותו בעדינות והוא מתכרבל ומתחכך בידך ואתה מתמוגג. 'שווה היה הקרב עם הליצן ההוא בסוף, תודה באגי' אתה חושב וחיוך חמדן עולה על פנייך.
לפתע אתה נזכר באבן האש ואתה מביט בעיניים בורקות באיווי כשאתה כבר מדמיין לך דימיונות ושואל אותו "היי איווי חמוד, רוצה להתפתח?" אתה שואל והוא התמים אינו מבין, רק מחייך. אך זה היה יותר ממספיק בשבילך! ואתה מצמיד אליו במהירות את אבן האש שמצאת.
"איוו?" הוא מספיק לפלוט בחוסר הבנה כשהוא זורח כולו באור לבן ואתה מתרגש ונלהב, מרוצה מאוד, ההילה הלבנה החזקה מסנוורת ולוכדת את עינייך הנדהמות כשהוא משתנה, וגם כמה עוברי אורך סביב ששמים לב.
הוא משתנה וגדל, צורת פרוותו נראה כי נפרעת, מתמלאה, גודלת. והיא האור מתמוגג ועומד מול יצור אדמוני בעל רעמת זהב יפייפה פשוט, "פללרר" הוא קורא בכול עדין ורוטט!
מתכסה בזנבו ומביט בך בעיניים חודרות.
אתה מלטף ומתיידד איתו מעט, ומחליט לצעוד לצידו ולהשוויץ, הולך היישר בעקבות נד. אתה ממשיך ומתקדם כשלפתע אתה מבחין במבנה כניסה רעועה מעץ ממנו אתה רואה קירות-שיח גבוהים ומעוצבים המזכירים מבוך. והמון המון אנשים סביב מנסים להידחף צועקים וכל זה במטרה להירשם.
נד לא נראה בקהל ובעוד אתה מחפש אותו ונדחף בין כולם (מחזיר את פלריאון לפוקדור כמובן), ומתעצבן כהוגן, אתה מחפש אותו. אולי כמחצית השעה כשהוא לפתע יוצא החוצה בחיוך מרוצה. נראה שהוא כבר נכנס למרות הכל. ועם הזמן שהתעכבת כאן. הוא גם סיים!
"היי הוא פוגש אותך" ואתה מיד שואל אם הוא זכה במשהו "חחחח.. ישיר, בכל מקרה לא לא זכיתי בכלום. לא נורא" עונה ומושך בכתפיו, לא נראה שכלכך אכפת לו. למרות שחיוכו אמיתי... ואינך באמת מצליח להבין את פניו, שוב.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מופתע לגלות את האיווי החדש שקיבלת, אתה מביט בחמודיק הקטן. מתכופף אליו ומלטף אותו בעדינות והוא מתכרבל ומתחכך בידך ואתה מתמוגג. 'שווה היה הקרב עם הליצן ההוא בסוף, תודה באגי' אתה חושב וחיוך חמדן עולה על פנייך.
לפתע אתה נזכר באבן האש ואתה מביט בעיניים בורקות באיווי כשאתה כבר מדמיין לך דימיונות ושואל אותו "היי איווי חמוד, רוצה להתפתח?" אתה שואל והוא התמים אינו מבין, רק מחייך. אך זה היה יותר ממספיק בשבילך! ואתה מצמיד אליו במהירות את אבן האש שמצאת.
"איוו?" הוא מספיק לפלוט בחוסר הבנה כשהוא זורח כולו באור לבן ואתה מתרגש ונלהב, מרוצה מאוד, ההילה הלבנה החזקה מסנוורת ולוכדת את עינייך הנדהמות כשהוא משתנה, וגם כמה עוברי אורך סביב ששמים לב.
הוא משתנה וגדל, צורת פרוותו נראה כי נפרעת, מתמלאה, גודלת. והיא האור מתמוגג ועומד מול יצור אדמוני בעל רעמת זהב יפייפה פשוט, "פללרר" הוא קורא בכול עדין ורוטט!
מתכסה בזנבו ומביט בך בעיניים חודרות.
אתה מלטף ומתיידד איתו מעט, ומחליט לצעוד לצידו ולהשוויץ, הולך היישר בעקבות נד. אתה ממשיך ומתקדם כשלפתע אתה מבחין במבנה כניסה רעועה מעץ ממנו אתה רואה קירות-שיח גבוהים ומעוצבים המזכירים מבוך. והמון המון אנשים סביב מנסים להידחף צועקים וכל זה במטרה להירשם.
נד לא נראה בקהל ובעוד אתה מחפש אותו ונדחף בין כולם (מחזיר את פלריאון לפוקדור כמובן), ומתעצבן כהוגן, אתה מחפש אותו. אולי כמחצית השעה כשהוא לפתע יוצא החוצה בחיוך מרוצה. נראה שהוא כבר נכנס למרות הכל. ועם הזמן שהתעכבת כאן. הוא גם סיים!
"היי הוא פוגש אותך" ואתה מיד שואל אם הוא זכה במשהו "חחחח.. ישיר, בכל מקרה לא לא זכיתי בכלום. לא נורא" עונה ומושך בכתפיו, לא נראה שכלכך אכפת לו. למרות שחיוכו אמיתי... ואינך באמת מצליח להבין את פניו, שוב.

'איזה בחור משונה' אחשוב לעצמי "טוב אז.." אתחיל לומר "אממ נראה לי שאני אלך לבדוק את התחרות של הקרב מותנה. מה דעתך?" אשאל אותו בחיוך עצבני ומבלי לחכות יותר מידי לשם אתחיל לצעוד לבניין של התחרות 'מה יש לו?' אחשוב לעצמי מהורהר 'הוא מסתיר משהו' אוסיף לחשוב.
לאחר שאגיע למקום של התחרות אבקש להירשם יחד עם נידורן לתחרות.


אשטון-
"פפפ כוסעמק" אתה מלמל לעצמך ומביט סביב ביער הטרופי הטחוב שאתה הולך בו. למרות הצללים שהיער מכסה, אתה מרגיש את הלחות העומדת והאוויר המצחין מהטחב הצומח על העצים. 'כן אין ספק שזה אזור מעולה למצוא פוקימוני חרק' אתה חושב לעצמך ומתחיל לצעוד בין השיחים. 'הפוקימונים הטובים בטוח יהיו במקומות שלא הרבה יגיעו אליו' אתה חושב לעצמך וממשיך ללכת חותר למצוא מקום מספיק מבודד ופראי ומקווה שתמצא משהו טוב.
אתה מבין בשעונך ומגלה שעברו רק 3 דקות.
אתה עובר לצד עץ ערבה ענקי ומבחין באישה לוכדת מה שנראה כמו לדיאן בצבע כתום
"שיט הבחור אמר שפוקימון זוהר מקפיץ את הניקוד" אתה מלמל לעצמך וממשיך בדרכך מחפש כל דבר אשר נראה לך מיוחד מספיק ללכידה.
לאחר כמה שניות של הליכה, אתה מבחין באיזור מעט ביצתי. אתה סורק את הביצה הקטנה ומבחין בחורשה קטנה אשר עומדת באמצע הביצה.
אתה מרים שרוולים ומחליט עם עצמך ללכת על זה- אתה נכנס לתוך הביצה ותחושת הקור והמגע עם הבוץ הדוחה מעבירות בך צמרמורת בגבך.
אתה ממשך ללכת ולאחר כמה רגעים, אתה חוצה את הביצה ולבסוף עומד על אדמה יבשה.
אתה מסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים נוספים אשר מסתובבים באיזור. כמו ו אשר עפים מעל הביצה, חוצים אותה במהירות. ואילו על העצי אורן הגדולים אתה רואה - נחים העל הענפים הגבוהים, סופגים את השמש החמה ונראה שלהם לא מפריע האוויר המחניק.
משם אתה ממשיך לצעוד ושומע רישרוש בין העצים, ומבחין בפוקימון ירוק רץ במהירות אדירה בין העצים 'האם זה..?' אתה חשוב לעצמך בתקווה ומבחין שהפוקימון המסתורי שרץ בין העצים הוא לא אחר מאשר .

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

'איזה בחור משונה' אחשוב לעצמי "טוב אז.." אתחיל לומר "אממ נראה לי שאני אלך לבדוק את התחרות של הקרב מותנה. מה דעתך?" אשאל אותו בחיוך עצבני ומבלי לחכות יותר מידי לשם אתחיל לצעוד לבניין של התחרות 'מה יש לו?' אחשוב לעצמי מהורהר 'הוא מסתיר משהו' אוסיף לחשוב.
לאחר שאגיע למקום של התחרות אבקש להירשם יחד עם נידורן לתחרות.


אשטון-
"פפפ כוסעמק" אתה מלמל לעצמך ומביט סביב ביער הטרופי הטחוב שאתה הולך בו. למרות הצללים שהיער מכסה, אתה מרגיש את הלחות העומדת והאוויר המצחין מהטחב הצומח על העצים. 'כן אין ספק שזה אזור מעולה למצוא פוקימוני חרק' אתה חושב לעצמך ומתחיל לצעוד בין השיחים. 'הפוקימונים הטובים בטוח יהיו במקומות שלא הרבה יגיעו אליו' אתה חושב לעצמך וממשיך ללכת חותר למצוא מקום מספיק מבודד ופראי ומקווה שתמצא משהו טוב.
אתה מבין בשעונך ומגלה שעברו רק 3 דקות.
אתה עובר לצד עץ ערבה ענקי ומבחין באישה לוכדת מה שנראה כמו לדיאן בצבע כתום
"שיט הבחור אמר שפוקימון זוהר מקפיץ את הניקוד" אתה מלמל לעצמך וממשיך בדרכך מחפש כל דבר אשר נראה לך מיוחד מספיק ללכידה.
לאחר כמה שניות של הליכה, אתה מבחין באיזור מעט ביצתי. אתה סורק את הביצה הקטנה ומבחין בחורשה קטנה אשר עומדת באמצע הביצה.
אתה מרים שרוולים ומחליט עם עצמך ללכת על זה- אתה נכנס לתוך הביצה ותחושת הקור והמגע עם הבוץ הדוחה מעבירות בך צמרמורת בגבך.
אתה ממשך ללכת ולאחר כמה רגעים, אתה חוצה את הביצה ולבסוף עומד על אדמה יבשה.
אתה מסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים נוספים אשר מסתובבים באיזור. כמו ו אשר עפים מעל הביצה, חוצים אותה במהירות. ואילו על העצי אורן הגדולים אתה רואה - נחים העל הענפים הגבוהים, סופגים את השמש החמה ונראה שלהם לא מפריע האוויר המחניק.
משם אתה ממשיך לצעוד ושומע רישרוש בין העצים, ומבחין בפוקימון ירוק רץ במהירות אדירה בין העצים 'האם זה..?' אתה חשוב לעצמך בתקווה ומבחין שהפוקימון המסתורי שרץ בין העצים הוא לא אחר מאשר .

'וואוו אילו פוקימוני חרק...' אתפלא לעצמי ואתבונן על כולם ובמקום המדהים הזה. אתבונן על ליבאני מתוך מחשבה 'התפתחות אחרונה לפוקימון חרק, ועוד שלישית עשויה להיות ניקוד מעולה...'
אבל רק מתוך סקרנות אחליט להניח גם לה כמו לאחרים, לפחות לבנתיים, ואנסה למצוא פוקימון חרק אפילו נדיר יותר. "במידה והזמן יתחיל להיגמר וארגיש עובד עצות אחזור לאיזור הזה" אמלמל.
ואחשוב לפתע על הילד ההוא, שראיתי אז, 'זה איזור ענקי, אני מקווה שהוא יתגנב לכאן. אולי אתפוס עבורו פוקימון במתנה' ואעלה חיוך על פני בעוד אני מתקדם וממשיך בתחרות.

רובי:
כל ההוויה של הנד הזה מוזרה לך, וגורמת לך להרים גבה על התנהגותו והוא ממשיך לחייך. אתה נעשה מעט עצבני ולא מתבייש להראות זאת, אבל אינך מתעמת איתו ומכריז מיד "שמע, שיניתי את דעתי מעט ונראה לי שאני אלך לבדוק את התחרות של הקרב מותנה" והוא נשמע נלהב ואומר "היי מגניב ביותר, זו תחרות שפספסתי פה מהפעם שעברה אך מאוד רציתי לנסות. אבוא איתך!"
אחרי הליכה דיי קצרה אתם מגיעים אל המקום, הטור הוא כמו שני עמודות מסודרות ולא ארוכות מידי, ושניכם מתייצבים בתוכו מיד. מקשקשים בינכם... הוא מספר לך על איך היה ב-'מצא את המטמון' ואתה צוחק ומספר לו מעט על המסע שלך בתחילת הדרך.
לאחר המתנה של כ-15 עד 20 דקות אתם מגיעים לתחילת התור, ממלאים פרטים ואתה מבחין באחד מהם שעלייך לבחור שני פוקימונים. אתה מהרהר מעט ומחליט שזו הזדמנות מעולה לאמן עוד את נידורן, ולאחר התלבטות אתה אומר לעצמך 'מממ... בוא ננצל את המעמד להתחיל ולעבוד עם הפלריאון החדש שלי' ורושם גם אותו כגיבוי!
גם נד רשם לעצמו 2, את קרוקורוק ואת מגבי שלו.
הקרבות מתחילים השחקנים מתחרים זה בזה, בזה אחר זה, והינה מתוך ההתלהבות והאש שבך כשאתה צופה בקרבות, בתוך כמה שניות מגיע הקרב שלך. אתה נעמד והינה נעמד מולך היריב.
הוא נראה שחצן ואכן כך, מביט בך בבוז וקורא "היי אפס, שמי מייקל. אתה מביט על מאסטר פוקימון לעתיד! בוא נסיים איתך מהר ונתקדם גבר, הבנת יוא?" הוא מפטפט ומשתחצן כאילו השמש זורחת לו מ...
ונד מהצד נראה מביט בו ומגלגל עיניים

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
כל ההוויה של הנד הזה מוזרה לך, וגורמת לך להרים גבה על התנהגותו והוא ממשיך לחייך. אתה נעשה מעט עצבני ולא מתבייש להראות זאת, אבל אינך מתעמת איתו ומכריז מיד "שמע, שיניתי את דעתי מעט ונראה לי שאני אלך לבדוק את התחרות של הקרב מותנה" והוא נשמע נלהב ואומר "היי מגניב ביותר, זו תחרות שפספסתי פה מהפעם שעברה אך מאוד רציתי לנסות. אבוא איתך!"
אחרי הליכה דיי קצרה אתם מגיעים אל המקום, הטור הוא כמו שני עמודות מסודרות ולא ארוכות מידי, ושניכם מתייצבים בתוכו מיד. מקשקשים בינכם... הוא מספר לך על איך היה ב-'מצא את המטמון' ואתה צוחק ומספר לו מעט על המסע שלך בתחילת הדרך.
לאחר המתנה של כ-15 עד 20 דקות אתם מגיעים לתחילת התור, ממלאים פרטים ואתה מבחין באחד מהם שעלייך לבחור שני פוקימונים. אתה מהרהר מעט ומחליט שזו הזדמנות מעולה לאמן עוד את נידורן, ולאחר התלבטות אתה אומר לעצמך 'מממ... בוא ננצל את המעמד להתחיל ולעבוד עם הפלריאון החדש שלי' ורושם גם אותו כגיבוי!
גם נד רשם לעצמו 2, את קרוקורוק ואת מגבי שלו.
הקרבות מתחילים השחקנים מתחרים זה בזה, בזה אחר זה, והינה מתוך ההתלהבות והאש שבך כשאתה צופה בקרבות, בתוך כמה שניות מגיע הקרב שלך. אתה נעמד והינה נעמד מולך היריב.
הוא נראה שחצן ואכן כך, מביט בך בבוז וקורא "היי אפס, שמי מייקל. אתה מביט על מאסטר פוקימון לעתיד! בוא נסיים איתך מהר ונתקדם גבר, הבנת יוא?" הוא מפטפט ומשתחצן כאילו השמש זורחת לו מ...
ונד מהצד נראה מביט בו ומגלגל עיניים

אגלגל בעצמי עיניים "טוב אחי" אזרוק לעברו בעייפות 'למה אנשים כאלה עדיין קיימים?' אחשוב לעצמי, אבל אכין את עצמי לקרב ואשחרר את נידורן "אפשר להתחיל" אומר למייקל ואחייך בצביעות ואחכה לראות מה יהיו חוקים לקרב הזה.



אשטון-
'האממ מעניין' אתה חושב לעצמך כשאתה סורק את לביאני. 'התפתחות שלישית נותנת אקסטרה ניקוד.. אבל עדיין הוא לא מספיק מיוחד' אתה ממשיך להרהר עוד מספר רגעים- אתה בודק בשעון ומגלה שנותרה לך עוד כמעט רבע שעה- ועדיין לא מצאת משהו מעניין ללכוד.
אתה מתרחק מהביצה- חוצה אותה במהירות וממשיך לחפש משהו מעניין בשבילך למצוא.
'אם הילד הזה יתגנב לכאן- אולי אצליח ללכוד לו משהו' אתה חושב לעצמך, אבל נזכר שהכדורים שקיבלת זמניים בלבד, זה לא יעזור לו בכלל כי מהרגע שאתה יוצא מהתחרות, הם לא פעילים יותר והפוקימון שתלכוד לו ישתחרר לבד.
אתה ממשיך ללכת וחוצה שוב פעם את העץ ערבה שעברת מקודם- ענפיו הנופלים נעים עם תזוזות הרוח העדינות, והשמש מבצבצת מבעד לצמרת היחודית שלו.
אתה פותח את הענפים ומציץ עם ראשך לראות מה יש אולי בגזע העץ ולבך נעצר לרגע- לפניך עומדת חרק ענקית הנראית כאילו לובשת שריון ירוק וכהה ואילו גופה, בחלקים מתחת לשריון אדומים- כתומים . היא משייפת את זרועתיה דמויות המגל- אחת בשנייה ונראה שהיא משחזת אותם לקראת קרב עם פוקימון אחר שנראה כאילו הוא קסדה רומית מימי קדם ואילו זרועותיו נראים כמו שני קידונים מחודדים .

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
'האממ מעניין' אתה חושב לעצמך כשאתה סורק את לביאני. 'התפתחות שלישית נותנת אקסטרה ניקוד.. אבל עדיין הוא לא מספיק מיוחד' אתה ממשיך להרהר עוד מספר רגעים- אתה בודק בשעון ומגלה שנותרה לך עוד כמעט רבע שעה- ועדיין לא מצאת משהו מעניין ללכוד.
אתה מתרחק מהביצה- חוצה אותה במהירות וממשיך לחפש משהו מעניין בשבילך למצוא.
'אם הילד הזה יתגנב לכאן- אולי אצליח ללכוד לו משהו' אתה חושב לעצמך, אבל נזכר שהכדורים שקיבלת זמניים בלבד, זה לא יעזור לו בכלל כי מהרגע שאתה יוצא מהתחרות, הם לא פעילים יותר והפוקימון שתלכוד לו ישתחרר לבד.
אתה ממשיך ללכת וחוצה שוב פעם את העץ ערבה שעברת מקודם- ענפיו הנופלים נעים עם תזוזות הרוח העדינות, והשמש מבצבצת מבעד לצמרת היחודית שלו.
אתה פותח את הענפים ומציץ עם ראשך לראות מה יש אולי בגזע העץ ולבך נעצר לרגע- לפניך עומדת חרק ענקית הנראית כאילו לובשת שריון ירוק וכהה ואילו גופה, בחלקים מתחת לשריון אדומים- כתומים . היא משייפת את זרועתיה דמויות המגל- אחת בשנייה ונראה שהיא משחזת אותם לקראת קרב עם פוקימון אחר שנראה כאילו הוא קסדה רומית מימי קדם ואילו זרועותיו נראים כמו שני קידונים מחודדים .

"וואו..." אתבונן מרותק בשני הפוקימונים הללו, כמעט ואפרוץ פנימה למרכז העניינים אך אזכר שאני ערום מפוקימונים או מכל אפשרות להילחם בהם. אז אחכה בשקט במחבוא לראות אותם נלחמים זה בזו, ואחכה לרגע בוא הקרב הסתיים ושניהם יהיו מותשים או מעולפים. ואז אזרוק פוקדור.
"וואו... נדמה שהסייטרית הזו זוהרת!" אחשוב לעצמי כשאני מתביית עליה עם עיניי ומחכה בקוצר רוח!

רובי:
"מממ... בסדר" אתה ממלמל לעצמך ומגלגל עיניים גם כן, נד שם לב לזה וקורץ לך כאשר מבטיכם נפגשים. "הקשיבו היטב מתמודדים, זהו גלגל ההתניה, הוא מסתובב במשיכת הידית ויספק תנאי לקרב אותו תיהיו או חייבים לקיים או לא תוכלו להפר. מובן?" מתחיל להסביר ברצינות השופט.
"הגלגל יסתובב אחרי ששני המתמודדים יוציאו תפוקימון מבין ה-2 שהם בחרו לאותו הקרב, אז ורק אז, אני היחיד שמושך את הידית ומסובב את הגלגל. זהו עניין של אינטואיציה ומזל, שיהיה בהצלחה!"
אתה מוציא החוצה את נידורן שלך, "נידווווו" הוא קורא באומץ בקולו הדק ונראה להוט ומוכן לקרב. הבחור מנגד מחייך ומצקצק שוב ושוב ואז מוציא החוצה את סטרביהשלו.
היא מנופפת בכנפיה באוויר וגם היא קוראת קריאת קרב משלה, השופט מושך בידית לכיוון מטה וגלגל המזל מסתובב, כשבראשו חץ אדום וגדול ומעוטר בנורות זוהורות שמצביע על התנאי שעתיד להיבחר בעוד כמה שניות. שניכם מחכים במתח רב כשלאחר מספר רב של סיבובים הוא נעצר.
"לאאאא, נעעעע... נו, לאאא מאממייייןןןן!!!" קורא בזעם היריב שחום העור, רוקע בקרקע עם רגליו בכעס ומאגרף את ראשו כשממלמל "למה, למה למה למה..." ולך לא נותר אלא לחייך חיוך גדול כשהתנאי הוא ~אסור לעוף~
"רררר... שיהיה, למי אכפת אני אנצח. סטריביה צאי עם התקלה, וזכרי לא לעוף!" צורח יריבך ונראה כלכך ממורמר כאשר סטריביה מנסה לרוץ על הקרקע, לכיוון נידורן, מלאה בחוסר מוטיבציה.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
"מממ... בסדר" אתה ממלמל לעצמך ומגלגל עיניים גם כן, נד שם לב לזה וקורץ לך כאשר מבטיכם נפגשים. "הקשיבו היטב מתמודדים, זהו גלגל ההתניה, הוא מסתובב במשיכת הידית ויספק תנאי לקרב אותו תיהיו או חייבים לקיים או לא תוכלו להפר. מובן?" מתחיל להסביר ברצינות השופט.
"הגלגל יסתובב אחרי ששני המתמודדים יוציאו תפוקימון מבין ה-2 שהם בחרו לאותו הקרב, אז ורק אז, אני היחיד שמושך את הידית ומסובב את הגלגל. זהו עניין של אינטואיציה ומזל, שיהיה בהצלחה!"
אתה מוציא החוצה את נידורן שלך, "נידווווו" הוא קורא באומץ בקולו הדק ונראה להוט ומוכן לקרב. הבחור מנגד מחייך ומצקצק שוב ושוב ואז מוציא החוצה את סטרביהשלו.
היא מנופפת בכנפיה באוויר וגם היא קוראת קריאת קרב משלה, השופט מושך בידית לכיוון מטה וגלגל המזל מסתובב, כשבראשו חץ אדום וגדול ומעוטר בנורות זוהורות שמצביע על התנאי שעתיד להיבחר בעוד כמה שניות. שניכם מחכים במתח רב כשלאחר מספר רב של סיבובים הוא נעצר.
"לאאאא, נעעעע... נו, לאאא מאממייייןןןן!!!" קורא בזעם היריב שחום העור, רוקע בקרקע עם רגליו בכעס ומאגרף את ראשו כשממלמל "למה, למה למה למה..." ולך לא נותר אלא לחייך חיוך גדול כשהתנאי הוא ~אסור לעוף~
"רררר... שיהיה, למי אכפת אני אנצח. סטריביה צאי עם התקלה, וזכרי לא לעוף!" צורח יריבך ונראה כלכך ממורמר כאשר סטריביה מנסה לרוץ על הקרקע, לכיוון נידורן, מלאה בחוסר מוטיבציה.

"טוב נידורן זה יהיה קל השתמש בצוות כפול על מנת להסיח את דעתה ואז הסתער עליה בעזרת נעיצת רעל ישירות עליה" אסביר לו "הקרב הזה יהיה קלי קלות החוזק של סטריביה פשוט נעלם עכשיו כשהיא לא יכולה לעוף" אוסיף ואסתכל על מייקל בבוז ואחייך בתחושת ניצחון.


אשטון-
אתה עומד תקוע במקום כשענפי עץ הערבה משתכשכים בגבך, מעבירים בך דגדוגים עדינים. אתה מביט בשניהם, אבל נראה שהקרב לוקח יותר זמן ממה שציפית, וכשאתה מסתכל בשעון נשארו לך חמש דקות בלבד למצוא משהו טוב.
'שיט שיט שיט' אתה חושב לעצמך בתכסכול, בידיוק כאשר סייטר משספת בחוזקה את יריבה המשוריין- והוא נופל על האדמה מעולף.
סייטר שאף היא נראית תשושה מהקרב מולו, מתנשמת עמוקות- גבה עולה ויורד מספר פעמים.
'זאת ההזדמנות' אתה חשוב לעצמך נחוש ובטוח וזורק פוקדור על סייטר. הכדור נפתח וקרן של אור בוהק מתלפף סביבה והיא נשאבת פנימה. הכדור נופל על האדמה מתחיל להתגלגל מספר רגעים, כשלפתע הוא נפתח וסייטר בורחת מהכדור.
"מ..מה?! לא!" אתה קורא בהלם בזמן שסייטר המיוחדת פורסת את כנפיה הקטנות וטסה למרומי העץ- בורחת לך במהירות.
אתה מסתכל בשעון- רק עוד שלוש דקות נוספות.
אתה מוציא את ראשך מבין ענפי העץ ומסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים אשר מסתובבים באזור, ללא חשש, או ידע שהם פרס בתחרות
, , , ,

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אתה עומד תקוע במקום כשענפי עץ הערבה משתכשכים בגבך, מעבירים בך דגדוגים עדינים. אתה מביט בשניהם, אבל נראה שהקרב לוקח יותר זמן ממה שציפית, וכשאתה מסתכל בשעון נשארו לך חמש דקות בלבד למצוא משהו טוב.
'שיט שיט שיט' אתה חושב לעצמך בתכסכול, בידיוק כאשר סייטר משספת בחוזקה את יריבה המשוריין- והוא נופל על האדמה מעולף.
סייטר שאף היא נראית תשושה מהקרב מולו, מתנשמת עמוקות- גבה עולה ויורד מספר פעמים.
'זאת ההזדמנות' אתה חשוב לעצמך נחוש ובטוח וזורק פוקדור על סייטר. הכדור נפתח וקרן של אור בוהק מתלפף סביבה והיא נשאבת פנימה. הכדור נופל על האדמה מתחיל להתגלגל מספר רגעים, כשלפתע הוא נפתח וסייטר בורחת מהכדור.
"מ..מה?! לא!" אתה קורא בהלם בזמן שסייטר המיוחדת פורסת את כנפיה הקטנות וטסה למרומי העץ- בורחת לך במהירות.
אתה מסתכל בשעון- רק עוד שלוש דקות נוספות.
אתה מוציא את ראשך מבין ענפי העץ ומסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים אשר מסתובבים באזור, ללא חשש, או ידע שהם פרס בתחרות
, , , ,

"אעעעע... לעזזל" אומר במרמור. 'כמה חבל, אלו כבר לא יספיקו בשביל לנצח את האחרים. נצטרך להירשם לתחרות שלאחר מכן. אחשוב... ואתקדם ליציאה. מוכן ומזומן להירשם כבר לעוד אחת. אקווה שלפחות הפעם הנער ההוא השתתף בה.

רובי:
""טוב נידורן זה יהיה קל" אתה קובע בפניו בחיוך מרוצה, מלא כבר תחושת ניצחון בעוד הקרב רק התחיל. אתה פוקד על נידורן להשתמש בצוות כפול ולבלבל אותה. "מותר לדהות?" צועק היריב שלך לשופט, ואילו הוא מהנהן 'כן' בראשו. ואז הוא פוקד על הציפור שלו לנתר בקפיצה ולפרוס כנפיים על מנת למשוך את הזינוק, ללא ניפוף כמו מצנח בלבד. וקח היא מתחמקת ויוצאת ממעגל הצוות כפול.
אתה מופתע, סטרביה מסתובבת ונחפזת להנחיל לנידורן את מתקפת הדחיפה, אך נידורן פשוט מתחמק, ללא צוות כפול.
החיוך חוזר לך לפנים כי מיד לאחר מכן מגיע הפקודה השניה שלך שאותה נידורן משלים במלואה, ומנחיל לה מכה ישירה וחזקה בגבה של נעיצת רעל. והוא משגר אותה בעצמה קדימה, והציפור "מתעופפת" באל-כורחה אל מחוץ לגבולות הזירה ונפסלת.
"אאררראעאע... נו באמת, לא מגניב הקרב הזה היה לטובתך" צורח עלייך הבחור המתוסכל שמרגיש היטב את תחושת ההפסד. אתה רק חורץ לו לשון כשנד מוסיף לזרוק מהקהל "אף אחד לא אשם לך, זה בסה"כ עניין של מזל" וצוחק. והא מחזיר את סטריביה כשהוא מלא בכעס וצועד החוצה במהירות ובצעדים רועמים הרחק מעבר לקהל ואל מחוץ למתחם.
עוד שני קרבות חולפים, והינה מגיע הקרב של נד. כאשר הקרוקורוקשלו נלחם בזנגוס חזקבעל צבעים מרהיבים!
ההתניה פועלת נגדו כאשר יש איסור להשתמש בהתקפות מסוג 'אדמה'. אך למרות הכל בקרב לא ארוך, ועם כמה פעילות מרהיבות מצד השניים. אתה מבחין בעבודת הצוות המרשימה ויכולת האימון והפיקוד של נד שוב מנצחות את הקרב. כאשר זנגוס נוכל תבוסה סופית, קרוקורק משתמש בסופת-חול ומקשה אל זנגוס לראות ולזוז, כך מפתיע אותו עם לעיסה חזקה וזורק אותו לאוויר. כאשר זנגוס המסכן צולל חזרה מטה הוא פוגש התקפה נוספת של 'אגרוף מתחזק' (Power-Up Punch) שנד השתמש בו קודם לכן. ומעלפים אותו!
העולים לשלב הבא מוצגים לאחר הקרב, וסבבי הקרבות מתחילים שוב.
והפעם אתה נגד יריבה אחרת שמוציאה החוצה בחצי זריקה חצי ריקוד חינני שכזה את!