נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
ג'ניפר מהנהנת להסכמה לאחר שעדכנה אותך בכל הפרטים על הרצח של לואיזה- אתה מבין שהרצח צילק במיוחד את מנהיג המכון בעיר לוציוס. "כן הוא בקושי מתקשר עם הסביבה ורוב הזמן הוא נשאר במכון שלו ולא יוצא החוצה בכלל" אתה נזכר בדבריה של ג'ניפר בזמן שהיא מובילה את דרכם לעבר המרכז הפוקימונים, אשר נראה מעט נטוש ועזוב.
בתוכו, יושבת אחות ג'וי מעט חיוורת ומשועממת, פותרת סודוקו על דוכן הקבלה.
היא מעט מופתעת מהופעתכם במקום, אבל מרפאת במהירות את הפוקימונים שלכם, מבלי לדבר יותר מידי או מראה איזו שהיא עניין בלנהל שיחה כלשהי אתכם.
אתה מודה לה בחיוך מעט חמוץ וכך גם ג'ניפר ואתם יוצאים החוצה במהירות.
"ובכן המכון היישר לתוך הבית קברות. אני זוכרת בדיוק איפה הוא" אומרת ג'ניפר בחיוך ומובילה אותך צפונה עבר בית הקברות של העיר.
ככל שאתם מתקרבים לאזורר, הערפל מתחיל להיות סמיך ולח יותר ומקשה עליכם לראות את הדרך- מה שגורם לך להחליק על פרצופך פעם אחת מכיוון שלא ראית רטטה אחד הדילג לו על המדרכה הסדוקה.
לאחר כמעט עשר דקות של הליכה, אתם מגיעים לכניסה הראשית לבית הקברות. שער ברזל כבד ושחור סוגר את הכניסה לתוך השטח העצום של בית הקברות, אשר מוקף כולו בחומת אבן אפורה ומסיבית. אתם נכנסים פנימה לתוך בית הקברות העצום. קתרדלות ענקיות ניצבות איתנות מעליכם. פסלים ועצים נבולים מפוזרים סביב.
היישר מולכם אתה מבחין בתזוזה מהירה בין הערפל, מה שמקפיץ אותך טיפה לאחור בהפתעה.
אתה מסתכל לעבר ג'ניפר, אשר נראית מעט מבולבלת בגלל הערפל ונראה שהיא מנסה להיזכר במשהו.
לפתע מתוך הערפל אתה מבחין בעוד צורה עפה בערפל ושניכם מחליטים לבדוק את הנושא. וכך לפתע אתה מוצא את עצמך מול פוקימונית אפורה בעלת קצוות "שיער" ורוד מרחפת מולך עיניך ועינייה זוהרות באור צהבהב וערמומי

"היי!" אפלוט כתוצאה מתחושת הפתעה מוחלטת למראה הפוקימונ/ית העומד/ת מולי. ואז, בכלות שניות ארוכות שאני בוהה במיסדריווס בפנים חתומות, אפיג זאת ואחייך באדיבות.
אנופף בזהירות חצי-ניפוף לשלום ואומר ואף אשאל "האם תעזרי לי למצוא במקום המסובך הזה את מכון הפוקימונים? איני רוצה להפריע לך, לשאר הפוקימונים או שמא למנוחת המתים שסביב".
אחשוב לרגע ואז אציע בכדי לזרז את העניינים עוד יותר "היי מיסדריווס יודעת מה? אם תעזרי לי, אביא לך ממתק פוקימונים טעים!" ואחייך חיוך סמוק ומזמין. "בואי ג'ניפר, נמהר לשם. היא תיקח אותנו במהרה דרך הערפל הטורדני!" אקרוץ לשותפתי ונתקדם אחריה, בהובלת ג'ניפר שזוכרת את הדרך לטענתה גם כן.

רובי:
"גראנבול אל תהססי, השמידי את רסיסי הקרח הללו עם אגרוף אש!" אתה מכריז בטון נחרץ. כלבתך מהנהנת בתוספת נהמות הבנה, מבעירה את שני ידיה ההפוכות רותחות ולוהטות באש, ובחריצות מכה לפנים כנגד מטר הקרח, שוברת וממוססת אותו טרם הפגיעות.
לאחר התנגדות עיקשת נשרטת קלות מכמה רסיסים שחדרו בין אגרוף לאגרוף, מתנשפת עמוקות היא דוהרת על ארבע כשפיה זורח בהילה לבנה עטופה מטעפת דקיקה בגוון סגול כהה.
"פעם ראשונה שאני שומע אותך מדבר חחח..." אתה משיב ללוציוס ומנסה להיות נחמד, "אני רובי" אתה אומר קול חביב אך מבטך נשאר נחוש ולהוט לנצח.
בעוד לוציוס? מקשיב לך בחצי-אוזן, ורק מהנהן הינהון בודד וממשיך בשתיקה. גם הוא נראה נחוש לנצח.
בעוד כלבתך עטה למטרה אתה מצליח, ואולי בקושי לשמוע "שלום וביי..." מיריבך, בתוספת "אוי וויי" המגיע מנד שנשען על קיר בצד מחוץ לזירה.
מבט מצער נגלה מתחת לכובעו. כשלפתע גראנבול עולה באש, כתוצאה מהשפעת הקוויה על גופה והיא נכוות קשה (Burn) ואם זה לא מספיק? לפתע על מצחה מופיע האות המוזר ועתיק שהותיר באנט על אוזנה, הפעם במרכז מצחה של הפוקימונית שלך!
ערפל שחור עופף אותו והיא סובלת מכאב רב ותחושה נוראית (Curse), כל אלו בשילוב העייפות מפילים לקרקע את גראנבול שמתרסקת ונגררת קדימה מדהירתה קודם. עד אל מתחת לפרוסלאס שמרחפת ס"מ או 2 מעל.
"גראנבול אינה יכולה עוד להילחם! המנצחת בקרב היא פרוסלאס!" קורא השופט, אתה המום לחלוטין.
"מהלך מוחכם לוציוס" קורא נד והינה יריבך מחייך לו. "הוא ובנאט פגעו בך בשתי מתקפות שונות המשפיעות גם לאחר ההתקפה עצמה! בגלל באנט סבל ככה עוד ליפני שגראנבול הביסה אותו, וגם אש הרפאים שלו שוב עשתה את העבודה!" מסביר נד.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
"גראנבול אל תהססי, השמידי את רסיסי הקרח הללו עם אגרוף אש!" אתה מכריז בטון נחרץ. כלבתך מהנהנת בתוספת נהמות הבנה, מבעירה את שני ידיה ההפוכות רותחות ולוהטות באש, ובחריצות מכה לפנים כנגד מטר הקרח, שוברת וממוססת אותו טרם הפגיעות.
לאחר התנגדות עיקשת נשרטת קלות מכמה רסיסים שחדרו בין אגרוף לאגרוף, מתנשפת עמוקות היא דוהרת על ארבע כשפיה זורח בהילה לבנה עטופה מטעפת דקיקה בגוון סגול כהה.
"פעם ראשונה שאני שומע אותך מדבר חחח..." אתה משיב ללוציוס ומנסה להיות נחמד, "אני רובי" אתה אומר קול חביב אך מבטך נשאר נחוש ולהוט לנצח.
בעוד לוציוס? מקשיב לך בחצי-אוזן, ורק מהנהן הינהון בודד וממשיך בשתיקה. גם הוא נראה נחוש לנצח.
בעוד כלבתך עטה למטרה אתה מצליח, ואולי בקושי לשמוע "שלום וביי..." מיריבך, בתוספת "אוי וויי" המגיע מנד שנשען על קיר בצד מחוץ לזירה.
מבט מצער נגלה מתחת לכובעו. כשלפתע גראנבול עולה באש, כתוצאה מהשפעת הקוויה על גופה והיא נכוות קשה (Burn) ואם זה לא מספיק? לפתע על מצחה מופיע האות המוזר ועתיק שהותיר באנט על אוזנה, הפעם במרכז מצחה של הפוקימונית שלך!
ערפל שחור עופף אותו והיא סובלת מכאב רב ותחושה נוראית (Curse), כל אלו בשילוב העייפות מפילים לקרקע את גראנבול שמתרסקת ונגררת קדימה מדהירתה קודם. עד אל מתחת לפרוסלאס שמרחפת ס"מ או 2 מעל.
"גראנבול אינה יכולה עוד להילחם! המנצחת בקרב היא פרוסלאס!" קורא השופט, אתה המום לחלוטין.
"מהלך מוחכם לוציוס" קורא נד והינה יריבך מחייך לו. "הוא ובנאט פגעו בך בשתי מתקפות שונות המשפיעות גם לאחר ההתקפה עצמה! בגלל באנט סבל ככה עוד ליפני שגראנבול הביסה אותו, וגם אש הרפאים שלו שוב עשתה את העבודה!" מסביר נד.

אקשיב לנד בזמן שהוא מדבר, אתנשם ואחייך קלות "גראנבול עשית עבודה נהדרת" אומר ואחזיר אותה לכדור שלה "תנוחי עכשיו" אלחש לכדור שלה ואחזיר אותו למקומו.
"ובכן אני חושב שאני יודע מה יעזור לנו עכשיו" אומר בחיוך "צא פלראיון!" אקרא ואוציא את התוספת החדשה שלי לצוות להופעתו הראשונה במכון פוקימונים.
"פלריאון אני יודע שעוד לא יצא לנו לעבוד המון ביחד אבל בוא נעשה את זה הכי טוב שנוכל!" אומר לו בשמחה ואחייך אליו חיוך גדול "התחל בעיני בובה!" אורה לו בנחישות "מיד לאחר מכן השתמש בהסתערות להבה" אמשיך. 'העיני בובה יורידו את המגננות של פרוסלאס ואילו ההסתערות הלהבה תגביר את המהירות של פלריאון' אחשוב לעצמי בסיפוק.



אשטון-
"היי מיסדרוויס!" אתה אומר לפוקימונית המרחפת מולך בעצלתיים ומסתכלת עליך במבט שובב "תוכי אולי לעזור לנו פה למצוא את המכון? אנחנו לא רוצים להפריע למנוחתכם" אתה אומר בחיוך מפויס. הפוקימונית מסתכלת בך באותו מבט והיא קוראת בקול "מיס! מיס!" ומצחקקת ואז מתפוגגת בערפל- נעלמת לחלוטין.
"מה? לאן היא נעלמה?" שואלת ג'ניפר, בדיוק כשמיסדרוויס מתגשמת שוב מעל ראשה, מושכת בקצוות שיער פרועה ונעלמת שוב בערפל הסמיך.
אתה מחניק צחקוק למראה ג'ניפר המבוהלת, אבל באותו הרגע היא מפילה את הכובע מראשך.
לאחר כמה רגעי משחק כזה, שלושתכם מתפקעים מצחוק- נראה שהיא בסך הכל רצתה לשחק קצת. "בבקשה מיסדרוויס תוכלי לקחת אותנו לשם?" שואלת ג'ניפר באדיבות ומבט מעט מתחנן. הפוקימונית האפורה מהנהנת לרגע ומתחילה במעוף מהיר דרך הערפל, ג'ניפר ואתה דולקים אחריה, פונים ימינה, כמה פעמים שמאלה ואז עוד כמה פניותת. היא מובילה אתכם מתחת לגזע עץ נבול, אשר נפל. אתם עוברים קתדרלות ענקיות ומבנים אפורים הקמלים ונופלים.
לבסוף היא מובילה אתכם ישירות לתוך מוזוליאום ענק שפסל ענקי של מלאך גותי ענק עומד איתן בכניסה. כנפיו של המלאך מתפרסות לכל עבר וקצותיהן נעלמות בערפל.
"אין ספק שזה המקום" אומרת ג'ניפר ונראית עליה תחושת סיפוק עצומה, כאילו היא בעצמה הובילה אתכם מבין למבוך הענקי הזה.
אתם מודים למיסדרוויס, אבל היא בינתיים התפוגגה בערפל, משאירה אחריה רק סימנים של עיניה הצהובות- אשר נעלמים ישר לאחר מכן.
אתה פותח את הדלת עץ הכבדה ושניכם נכנסים פנימה. אתה מסתכל סביבך ואולם ענקי נפרס עד קצה האופק. המבנה מרשים ויוקרתי, ואתה מרגיש תחושת משיכה לאא מובנת להיכנס יותר ויותר פנימה- אבל ידה של ג'ניפר אוחזת בידך והיא מושכת אותךלדלת צדדית אשר אפילו לא שמת לב אליה. היא מובילה אתכם במדרגות אבן לוליניות היורדות למטה- ירידה של כמעט רבע שעה, עד שלבסוף אתם מגיעים לקומת המרתף.
בחור גלמודי יושב שם, עיניו עצומות ושערו הבלונדיני נופל על עורפו.
"לוציוס!" קוראת ג'ניפר ורצה לבחור בשמחה. הבחור פותח את עיניו ומסתכל עליה בקור מפחיד. שותק. "זאת ג'ניפר זוכר?" שואלת בחשש ג'ניפר בזמן שהיא נעמדת בהתפעה- נראית דרוכה ומתוחה במיוחד "אני מצטערת שלא באתי לבקר אותך לאחר שאלייזה נפטרה" מגמגמת בשקט, ונראה שמבטו רק מתחדד בזעף ושתיקתו זועפת עוד יותר. "בכל מקרה חברי פה בא לאתגר אותך" אומרת ומתחילה לשחק בקצות אצבעותיה והיא נראית נבוכה במיוחד. "היי!" אתה אומר בחיוך ומציג את עצמך. הבחור פשוט מסתכל על שניכם בריחוק מתנשם קלות "שמעת את זה אלייזה? עוד אחד בא לאתגר אותי" לוציוס מלמל לעצמו והוא מתחיל לדדות לעבר אולם הנפרס אחריו. אתה מציץ בג'ניפר, אשר נראית מהורהרת מידידה לשעבר אשר אין ספק התחרפן לחלוטין.
אתה נכנס לזירה רגילה לחלוטין, אשל היא ממוקמת בתוך מערת קבר ענקית. נטיפי אבן נופלים פה ושם וחושך בעיקר סורר במקום.
לפתע משום מקום צץ שופט ומסביר לך את חוקי הקרב "הקרב הינו 3 על 3 על אף אחד מהתמודדים אסור להחליף פוקימונים. בהצלחה" אומר והולך למקומו.
לוציוס מבלי לדבר איתך בכלל מרים פוקדור מידו ומשחרר משם פוקימון דמוי בובה מרוטה

פורסם במקור על ידי NivX10

‏רובי:
אתה קשוב היטב להסבר של נד, והדבר מרגש אותך. הוא גורם לך להבין שמה שבאנט עשה זה לדאוג שגם אם יפסיד פרוסלאס תנצח בוודאות, והינה גם ללא פגע.
׳וואו לוציוס הזה... איזה מאמנים אני עובר, כל מכון קשה יותר מקודמו׳ אתה מהרהר ומרגיש גאה בעצמך.
אתה מביט בגראנבול מלא חמלה וממלמל ״עשית עבודה נהדרת חברה, עכשיו לנוח״ ומחזיר אותה חזרה לכדור.
על אף שאבד לך ההיתרון כביכול, אין חשש, אתה יודע מה תהיה הבחירה המדויקת ביותר לקרב הזה ומוציא את פלריאון בקריאה רמה.
פלריאון נוהם בקולו הגבוהה ומיד כשרואה את פרוסלאס מתכווץ בעצמו ומביט בה ברצינות בזמן שעומד בפוזיציית תקיפה. ״אני יודע שלא יצא לנו לעבוד יחד הרבה, אבל אני מאוד מאמין בך פלריאון״ אתה מנסה להרגיע אותו והוא מקשקש מעט בזנבו להראות לך ששמע והבין, לא מסיר צומת-ליבו מפרוסלאס שנהנת מכך שהיא מלחיצה את חברך הקטן, מסובבת את ראשה 360מעלות ומוסיפה חיוכים נבזיים ומשונים...
אתה פוקד עליו להתחיל עם ׳עיני-בובה׳ והוא מביט בעיניי גור, גדולות ונצצות בפרוסלאס שנראה כי מגלה חמלה רבה למראה הפרצוף המקסים שפלריאון עושה.
היא מתמוגגת ומתקשה להקשיב לפקודת ״כדור-צל״ של לוציוס.
שניכם מנצלים זאת ומפתיעים אותה מטווח קצר בהסתערות להבה. פלריאון המוקף להבות מתנגש חזתית ברוח הלבנה ודוחף אותה אחורנית בעוצמה!
והיא כפוקימון קרח סובלת כהוגן מהחום והצריבות על גופה, עכשיו היא עצבנית.
והיא משתמש בכדור צל, במפתיע אתה נלחץ לגלות שהוא מעט גדול וחזק יותר מאלו של באנט!
‏

"פלריאון התחמק במהירות" אורה לו ברצינות "נתר הצידה והשתמש בהסתערות הלהבה שלך על מנת להגביר את הזינוק שלך אחורנית. מיד לאחר מכן השתמש בגחלת לכל עבר על מנת להסיח את דעתה" אסביר לו בנחישות. "בזמן שהיא מנסה להתחמק מהלהבות הקטנה הפתיע אותה בעזרת הסתערות להבה שלך בפגיעה חזיתית" אמשיך בחיוך ואדמיין כיצד הגחלת שהוא ירה לאוויר יראו כמטח של גשם אש.



אשטון-
לאחר הצמרמורת היורד במורד גבך, אתה מתאפס במהירות- מסרב להילחץ מהבחור המלחיץ העומד מולך. משהו בך רוצה להאמין שזאת מן אסטרטגיה מוזרה להלחיץ את יריבו לחשוב שהוא אינו יציב במיוחד- אבל יחד עם זאת, גם מיקום המכון וגם המראה השבור בעיניו- גורמות לך להאמין שזו אינה הצגה, אלא בחור שבור שאינו יודע להתמודד עם אבל. העובדה שהוא מדבר עם מי שהוא טוען לב זוגתו שנרצחה לפני כמה שנים, מעבירה בך תחושת עצב והזדהות. הרי הכל, גם אתה עברת תקופת אבל לאחר העלמות אחותך.
אתה מנער את ראשך ומסרב להתחיל לנתח את לוציוס ובמקום זה משחרר את סוואבלו לזירה.
הפוקימונית מרחפת באוויר. זקופה ורצינית, נחושה ואמיצה מול יריבה- באנט. המרחף ומצחקק לעצמו. נראה שהוא מרגיש שכל הקרב הזה סוג של בדיחה.
"קדימה סוואבלו בואי נתחיל את זה" אתה אומר לה ומחייך קלות "קדימה השתמשי בערפל- ואז בנוחות הערפל השתמשי בריקוד הדרקון שלך" אתה מורה לה ברצינות ובנחישות.
סוואבלו פורסת כנפיה דמויות הענן- ונראה שהן מתרחבות ותפזרות לעל עבר, עד שנראה כאילו הזירה עצמה נהפכת לסוואבלו.
מתוך הערפל אתה מבחין בגופה זוהר באור בהיר וסגלגל, בדיוק כפי שהתאמנת איתה על זה.
לפתע אור אפל ושחור קורע את הערפל לשתיים והוא מתפוגג במהירות. בנאט איכשהו קרע את הערפל הסמיך לשתיים ועכשיו הוא מצחקק קלות ושולח מידו כדור של צל טהור- מה שנראה כמו אש שחורה-סגולה אנרגיה שלילת ורעה והוא שולח אותה ישירות לעבר סוואבלו. אתהה מתחיל להילחץ, אבל הכדור צל פשוט עובר דרכה ומתפוגג על אחד הקירות, מה שמפתיע את כולכם.
"נכון סוואבלו מסוג נורמאל מתקפות הרוח שלהם לא יעבדו עליה!" קוראת בהתלהבות ג'ניפר- כאילו עלית על אסטרטגיה משובחת.
סוואבלו המעוצבן שולח עוד כמה כאלה, אבל סוואבלו פשוט עפה הלוך ושוב- עושה לו פרצופים אשר מעצבנים אותו.

פורסם במקור על ידי nivx10

‏

‏רובי:
ללא חת, אתה מכריז בפני פוקימונך ״פלריאון נתר והתחמק במהירות״ ובתסופסת פקודה חדה נוספת אתה מבקש אותו להשתמש בהסתערות הלהבה כדי לנתר הצידה למרחק גדול יותר.
וכך פלריאון מצייתת ומשמח אותך בהצלחתו, פלריאון יורה מטרים פזורים של כדוריות גחלת רותחות ומאלץ את פרוסלאס להתגונן באמצעות התחמקויות אלגנטיות הנראות כמו תנועות ריקוד יפני-מסורתי, ואף משתמשת מידי פעם ברסיסי הקרח שלה כדי להגיב למהלומות האש.
פלריאון, זה במהירות גבוהה יותר וגולש מצד לצד, ממשיך לירות ללא הפסקה.
והינה הוא עומד לפני היריבה ההמומה ויוצא אליה מטווח קרוב עם הסתערות להבה!
אתה כבר מעלה חיוך מרוצה כפרוסלאס מתמוגגת כשאליה לעיניי שניכם ומופיעה היישר מאחורי הארי האדמוני שלך.
היא לופטת אותו בין ידיה הקפואות ומבטה החודר והמקפחא לרגע מבהיל אותו. והינה פרוסלס... מנשקת את פלריאון!
השנין מוקפים הילה ורודה דקיקה והיא מצמידה אליה בכוח ובתעווה את הפוקימון שלך ונראה כי היא מכאיבה לו ואף מתישה, כשהיא יונקת ממנו אנרגיה באופן מבחיל. ואז משליחה את פלריאון לקרקע ומנגבת מפיה רוק ורוד זרחני, ועיניה הגדולות פשוט מעוררות בך אימה. וכמובן שבפלריאון האנוס!
‏

[/quote]


אנסה לי את הכלב??? :ם
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"פלריאון תתאפס על הגועל הזה" אומר לו במעט בהלה במטרה לאפס אותו "עכשיו שלח גחלת לעברה במהירות. התנקם בה על הנשיקה הדוחה שלה" אמשיך ואנסה להלהיב אותו לחזור לקרב במהירות.
לאחר מכן אתרכז בעצמי כמה רגעים, אשתוק ואתן לראשי להתנתק כמה רגעים, אתנשם עמוקות ואנסה לחשוב על דרך לנצח אותה.
ואז בשבריר שנייה תעלה במוחי מחשבה ורעיון.
"פלראיון אני יודע מה לעשות. אני רוצה שתשמש בהסתערות הלהבה שלך, אבל לא על פרוסלאס. אלא לתוך האדמה. תנסה להתחפר פנימה ותפתיע אותה מתוך האדמה יחד עם ההסתערות הלהבה שלך" אורה לו ואסתכל בריכוז על מהלך הקרב, לראות אם התוכנית שלי תעבוד.



אשטון-
אתה מחייך בזחיחות ומרים את אפך גבוה בהתלהבות. 'גאון הדור' אתה מבסוט על עצמך"קדימה סוואבלו השתמשי בקול פורקן ואז הדהימי אותו בעזרת מתקפת ההדהמה" אתה מורה לה בנחישות.
באנט ממשיך לשלוח כדורי צל לכל עבר. סוואבלו מרחפת בניהם, כשלתע ג'ניפר צועקת "לא!!". אתה מסתכל מופתע, בכדור צל, אשר מתנפץ ומתמוסס על סוואבלו- משאיר עליה כוויות.
"מ.. מה?" אתה פולט "הוא הכניס לכמה כדורי צל אש רפאים. ככה הוא הסתיר את הלהבות בתוך הצל" אומרת ג'ניפר, נראית מופתעת.
"סוואבלו אני יודע ששורף לך, אך אל תוותרי" אתה אומר לה. הפוקימונית הקטנה, מנערת את ראשה וממשיכה במעופה, פותחת את מקורה הקטן וצווחת את החיים, וגלי קול ורודים נוצרים מפיה ומתפוצצים על באנט- אשר נפצע קשה, ומועף אחורנית.
מיד לאחר מכן, סוואבלו צצה משום מקום, מפתיעה אותו במתקפת ההדהמה שלה- אשר יוצרת צל ענק ושחור סביבה, המחטיף לבאנט פעם נוספת.
לפתע, גופו של באנט מתחיל לזהור באור שחור ואפל, ונראה שהוא פגע בעצמו.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

‏אשטון-
אתה מחייך בזחיחות ומרים את אפך גבוה בהתלהבות. 'גאון הדור' אתה מבסוט על עצמך"קדימה סוואבלו השתמשי בקול פורקן ואז הדהימי אותו בעזרת מתקפת ההדהמה" אתה מורה לה בנחישות.
באנט ממשיך לשלוח כדורי צל לכל עבר. סוואבלו מרחפת בניהם, כשלתע ג'ניפר צועקת "לא!!". אתה מסתכל מופתע, בכדור צל, אשר מתנפץ ומתמוסס על סוואבלו- משאיר עליה כוויות.
"מ.. מה?" אתה פולט "הוא הכניס לכמה כדורי צל אש רפאים. ככה הוא הסתיר את הלהבות בתוך הצל" אומרת ג'ניפר, נראית מופתעת.
"סוואבלו אני יודע ששורף לך, אך אל תוותרי" אתה אומר לה. הפוקימונית הקטנה, מנערת את ראשה וממשיכה במעופה, פותחת את מקורה הקטן וצווחת את החיים, וגלי קול ורודים נוצרים מפיה ומתפוצצים על באנט- אשר נפצע קשה, ומועף אחורנית.
מיד לאחר מכן, סוואבלו צצה משום מקום, מפתיעה אותו במתקפת ההדהמה שלה- אשר יוצרת צל ענק ושחור סביבה, המחטיף לבאנט פעם נוספת.
לפתע, גופו של באנט מתחיל לזהור באור שחור ואפל, ונראה שהוא פגע בעצמו.

'הממ?!' אתהה בראשי, בהרמת גבה תמוהה מאוד על מה שבאנט עשה לעצמו הרגע. אתחיל לחשוד ולהילחץ מעט "משהו מוזר מתרחש כאן, הוא כבר עלה כלכך מהר על דרך להילחם בנו?" אמלמל לעצמי בלחישות.
ואנעץ בלוציוס מבט ממושך וגם בבאנט, אתרכז על-מנת לגלות מה השניים האלו מתכננים. לאחר מכן אפנה לסוואבלו שנותרה זקוקה להדרכתי וכך אעשה בעידוד "אל דאגה אלופה, נצא מזה... השתמשי באבטחה בכדי להסיר ממך את השפעות הכוויה!" וכך ארגיע מעט אותה ואת עצמי.
ובראש צלול אחשוב לרגע קט בו יווצר במוחי רעיון מיוחד, אחייך אליה ואומר "סוואבלו הקשיבי היטב. בואי וננסה קצת לשלב בין התקפות, אם הם יכולים גם אנחנו!" ארים לה ואכריז "השתמשי בתדהמה, הקיפי עצמך שוב בצל השחור והתנפלי במעוף ישיר על יריבך" אסביר ואעצור כאן ואחכה לטיימינג המתאים, כשהיא תיהיה קרובה אפצה "עכשיו! הוסיפי פנימה גם כנפי ברזל!"

רובי:
אתה פשוט בשוק ממה שקרא בזירה עכשיו, שלא לדבר על פליראון החרד והמסכן, אתה מנסה לפקס אותו ומבקש ברצינות שיתאפס ומזכיר לו שאתם בקרב. והוא מנער את ראשו, יורק יריקות חמות על רצפת הזירה ונראה נגעל וכעוס.
אתה מתבונן בפרוסלאס היטב, נושם עמוקות ומנסה לחשוב על התנהגותה בקרב ואולי למצוא רעיון יצירתי להביס אותה, עוצם עינייך לרגעים בעוד היא שוב משתמשת ב'צוות-כפול'. 9 כפילות מרחפות סביב בגבהים ומרחקים שונים זו מזו...
נשימותיה פולטות אדים קפואים כשהיא באדישותה נאנחת, נראה שהיא נהנת. ואז מבריק במוחך רעיון! כשאתה מבקש את פלריאון לפתע להשתמש בהסתערות להבה על האדמה ולהפתיע אותה מתוך האדמה.
פלריאון אינו בטוח מה הוא אמור לעשות, הוא מעולם לא ניסה משהו דומה אך בצעקה קלה הוא שוב החל לבעות והוא מנסה להתחפר במרץ.
פרוסלאס שמרחפות מטות הצידה את ראשן בחוסר הבנה, כך גם נד ואפילו לוציוס מביטים. "מ- מה... את חושבת שהוא עושה... אלייזה?" שואל את ה-אוויר לוציוס. כאילו פלריאון הוא זה שמוזר. פה וכל הסיטואציה הופכת נורא מביכה כשהפלריאון שחפר במרץ לא בדיוק הבין את הכוונה ויושב כולו בוער בתוך גומה עמוקה המכסה אותו אופקית בלבד. הוא ניסה אך זו פעם ראשונה והוא לא ממש הבין את מהות הפקודה
פרוסלאס מאבדת סבלנות, ושולחת כדור צל נוסף לעברכם!

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה פשוט בשוק ממה שקרא בזירה עכשיו, שלא לדבר על פליראון החרד והמסכן, אתה מנסה לפקס אותו ומבקש ברצינות שיתאפס ומזכיר לו שאתם בקרב. והוא מנער את ראשו, יורק יריקות חמות על רצפת הזירה ונראה נגעל וכעוס.
אתה מתבונן בפרוסלאס היטב, נושם עמוקות ומנסה לחשוב על התנהגותה בקרב ואולי למצוא רעיון יצירתי להביס אותה, עוצם עינייך לרגעים בעוד היא שוב משתמשת ב'צוות-כפול'. 9 כפילות מרחפות סביב בגבהים ומרחקים שונים זו מזו...
נשימותיה פולטות אדים קפואים כשהיא באדישותה נאנחת, נראה שהיא נהנת. ואז מבריק במוחך רעיון! כשאתה מבקש את פלריאון לפתע להשתמש בהסתערות להבה על האדמה ולהפתיע אותה מתוך האדמה.
פלריאון אינו בטוח מה הוא אמור לעשות, הוא מעולם לא ניסה משהו דומה אך בצעקה קלה הוא שוב החל לבעות והוא מנסה להתחפר במרץ.
פרוסלאס שמרחפות מטות הצידה את ראשן בחוסר הבנה, כך גם נד ואפילו לוציוס מביטים. "מ- מה... את חושבת שהוא עושה... אלייזה?" שואל את ה-אוויר לוציוס. כאילו פלריאון הוא זה שמוזר. פה וכל הסיטואציה הופכת נורא מביכה כשהפלריאון שחפר במרץ לא בדיוק הבין את הכוונה ויושב כולו בוער בתוך גומה עמוקה המכסה אותו אופקית בלבד. הוא ניסה אך זו פעם ראשונה והוא לא ממש הבין את מהות הפקודה
פרוסלאס מאבדת סבלנות, ושולחת כדור צל נוסף לעברכם!

אסתכל המום על גומחה הקטנה שהוא יצר ואנסה לצאת במהירות מההלם שפקד אותי- אבל מיד לאחר מכן רעיון יעלה בראשי "פלריאון אני רוצה שתמקד את הגחלת שלך הכי חזק שאתה יכול ותשלח אותה לאוויר! הפוך את הגומחה שעשית להר געש פולט אש" אומר לו בתקווה שיבין למה שאני מתכוון.
למרות כישלונו אמשיך שוב לנסות להסביר לו את המהלך של החפירה. "הבור לא חייב להיות גדול- אבל אתה אמור לחפור מהר יותר לתוך האדמה ולהתקדם עימו לעבר פרוסלאס. תנסה לחפור אותו גם אנכי ולא רק אופקי" אסביר לו שוב.



אשטון-
"הוא כבר מצא דרך להגיב בחזרה?" אתה תוהה לעצמך ומלמל לעצמך "משהו פה קצת מוזר לי" אתה ממשיך ובוהה בלוציוס, אשר עומד שותק, בוהה לאוויר. 'הוא לא חילק לבנאט אפילו מתקפה אחת בינתיים' אתה חושב לעצמך בחשש- אבל מנער במהירות אותו "קדימה סוואבלו בואי ניפטר מהכוויות הללו בעזרת אבטחה" אתה מתחיל- וסוואבלו אכן בוהקת באור כחול בהיר- יוצרת הילה של אור בוהק סביבה- אך נראה שהיא עדיין שרופה, ומתקלחת שנייה אחרי זה.
לא נראה שהאבטחה עשתה משהו עליה.
אתה מסתכל במעט חשש, אבל במוחך עולה רעיון- "אם הם יכולים לשלב מתקפות- כך גם אנחנו! השתמשי בהדהמה, הקפי את עצמך בצל השחור הזה ותטוסי אל באנט במהירות, אבל שנייה לפני הפגיעה, הטעיני בגופך גם כנף ברזל וכך תפגעי בו חזיתית" אתה מורה לה בנחישות.
סוואבלו מהנהנת ברצינות בראשה ולהבה שחור מתחילה להיווצר סביבה, היא אוגרת את הצללים מסביב והיא טסה במהירות לאברו של באנט, אשר עומד במקום זקוף- מוכן למתקפה.
אבל לפתע, כנפיה של סוואבלו מתחילות לזהור באור כסוף ומטאלי, והן מתארכות ומתחדדות במהירות- ואילו הצללים שצברה סביב גופה, מתחילים להתערבל סביב הכנפיים החדות ויוצרות מערבולות של צל שחורה- סגולה- כסופה, ויחד עם זה תוקפת בעצמה אדירה את באנט, אשר מנסה להגן על עצמו בעזרת שתי ידיו.
עצמת המתקפה יוצרת פיצוץ אדיר בזירה ועשן כבר מכסה את הכל. לאחר כמה רגעים, העשן מתפזר, אבל לתדהמך, באנט עדיין עומד יציב מול סוואבלו- אבן אין ספק שהמתקפה פגעה בו קשות, אך לא מספיק.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
הינה הינה הוא ילמד... חחח...
~~~~
אתה משתנק ונחנק כשאתה פשוט לא מאמין שזה קורה לך, פלריאון התמים מנסה להסתתר ולהסתוות כשהוא פשוטט עולה באש בתוך גומה גדולה, אך רחוקה מאוד מפיר חפירה אמיתי.
אתה מכה את עצמך במצח ושואל את עצמך בתסכול 'למה זה קורה לי... איך כל המיוחדים עליי' ומביט השמיימה, אולי לקבל תשובה לכך. אינך מוותר ומחליט שמהקליפות? תכין ריבה!
וכך אתה עושה כשפלריאון מרכז אנרגיה בפיו וקריאה קטנה אך מתמשכת מפזר מלמטה מטחים כבדים של כדוריות גחלת רותחות, כמו מן הר-געש מאולתר... נד צוחק ומחייך וקורא בבידור "גאוני רובי, חחח אתה האיש" וזה בהחלט מרים לך.
כמה מהכפילות נעלמות אך האמיתית אינה נפגעת, בעוד אתה מנסה להורות היטב וללמד את פלריאון חפירה שוב, פרוסלאס ולוציוס מצבעים מהלך מעניין.
"אלייזה את רואה אותי? אנצח גם אותו" הוא ממלמל כסערורי ומביט מעל לכתפו אל לא חלום ומבטו נראה... מאוהב משום מה.
פרוסלאס יוצרת כדור-צל אמתני ושולחת אותו היישר אל פלריאון למטה, שמיישם את ההוראות שלך במרץ וכבר מתחיל ליצור פיר חפירה אמיתי, ולפתע הרוח היריבה מוספיה שימוש במתקפת 'רוח רעה' (Ominous Wind) עיניה מבריקות באור כחול חזק וקורן, היא מצליבה ידה בתנופה לאחור ומנפנפת היטב בידיה המשרוולות, דמויות הכנפים ויוצרת משבי רוח סגלגלים ומרושעים שמתדלקים את כדור הצל לפתע בהמון כוח ומהירות, הוא גדל ומגביר את המהירות אל גבו של פלריאון שעל האדמה!
אתה מזהיר אותו בצעקה רמה והוא מספיק ברפלקסים חדים ובזכות כמה שימושים קודמים בהסתעות להבה? להיות מספיק מהיר ולהתחמק כמעט בשלמות, אך נפגע טיפונת ברגלו האחורית.
פלריאון מתקדם היטב עם החפירה, אתה רואה זאת כשאתה מביט בבור החדש, מסורבל מעט אך נראה עמוק ונכון הפעם...
והינה פרוסלאס מכינה עוד מהלומה כזאת!

\


"שיט שיט שיט" אמלמל לעצמי בלחץ ואנסה לחשוב על דרך לעצור אותם. "פלריאון אני רוצה שתדליק את עצמך כמו בהסתערות הלהבה- אבל אל תזוז לשום מקום, ורק תחזק את הלהבות היוקדות חזק יותר ויותר- תיצור סביבך סוג של חומת הגנה מאש חיה" אורה לו במהירות. "תחזק את הלהבות כמה שתוכל- אבל תכונן בכל זאת לפגיעה ממנה" אמשיך להסביר לו ובאותה נשימה "ברגע שיש פיצוץ- המשך עם החפירה שלך- זאת הדרך היחידה שנוכל גם להתחמק ממנה וגם לפגוע בה. קדימה פלריאון אני מאמין בך"



אשטון-
מתעלם ממה שקרה בכל מהלך הקרב, אתה מחליט לעשות דף חדש במוחך וממשיך כאילו כלום לא קרה. "מה הקטע שלך?" אתה מלמל לעצמך, אבל מוחה במהירות את הזיעה מהפנים שלך, ומחליט להתרכז לחלוטין בקרב.
"קדימה אמיצה שלי השתמשי שוב בערפל ואז ריקוד דרקון" אתה מורה לסוואבלו שלך אשר לשבריר שנייה, מתלקחת בפתאומיות- ונראה שהיא סובלת מהכוויות.
אף על פי זה, היא מנערת שוב את כנפייה במהירות, מפזרת מסך כבד של ערפל על הזירה, ובזמן שהיא מסתתרת בתוך הערפל, באנט של לוציוס, מנסה לאתר את יריבתו מתוך העשן המתערפל לכל עבר.
לפתע- מתוך הערפל, צליל נוגע ויפהפה מתחיל להישמע בקבר הענקי שאתם עומדים בו- שיר ערש- ומתוך הערפל, הצליל נשמע חזק יותר ויותר, תווי מוזיקה מופיעים בכל עבר- ובשניות אתה מבחין, שבנאט נרדם מהצליל הנוגה של סוואבלו.
"או אלייזה" לפתע אומר לוציוס "האין זה השיר לו הייתי שר לך באותם הימים?" מדבר לתקרה ופורס את ידיו אל-על ומתחיל להטיל את ראשו בעדינות, כמו מין ריקוד מוזר ומלחיץ. "כן זה השיר שלנו אהובתי" הוא ממשיך- מתעלם לחלוטין מהקרב.
אתה מציץ לעברה של ג'ניפר, אשר מכסה את פיה בידייה, ונראה שדמעה בודדת זולגת על לחייה.
'מה לכל הרוחות קורה פה?' אתה חושב לעצמך ומחזיק את ראשך בחצי תסכול 'כאלה מוזרים כולם' אתה ממשיך, מגלגל את עינייך למעלה וממשיך "סוואבלו מהר מריטה!" אתה קורה, משלי להתייחס כלל לסובבים אותך.
זה אתה וסוואבלו נגד באנט. והמאמן המטורלל שלו.
'זאת לא תוכנית ראלטי שצריך סיפור עצוב. זה קרב מכון רשמי! קדימה!' אתה חושב לעצמך בהצדקה בזמן שסוואבלו פוגעת חזיתית בבאנט הישן עמוקות.

‏

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
‏מתעלם ממה שקרה בכל מהלך הקרב, אתה מחליט לעשות דף חדש במוחך וממשיך כאילו כלום לא קרה. "מה הקטע שלך?" אתה מלמל לעצמך, אבל מוחה במהירות את הזיעה מהפנים שלך, ומחליט להתרכז לחלוטין בקרב.
"קדימה אמיצה שלי השתמשי שוב בערפל ואז ריקוד דרקון" אתה מורה לסוואבלו שלך אשר לשבריר שנייה, מתלקחת בפתאומיות- ונראה שהיא סובלת מהכוויות.
אף על פי זה, היא מנערת שוב את כנפייה במהירות, מפזרת מסך כבד של ערפל על הזירה, ובזמן שהיא מסתתרת בתוך הערפל, באנט של לוציוס, מנסה לאתר את יריבתו מתוך העשן המתערפל לכל עבר.
לפתע- מתוך הערפל, צליל נוגע ויפהפה מתחיל להישמע בקבר הענקי שאתם עומדים בו- שיר ערש- ומתוך הערפל, הצליל נשמע חזק יותר ויותר, תווי מוזיקה מופיעים בכל עבר- ובשניות אתה מבחין, שבנאט נרדם מהצליל הנוגה של סוואבלו.
"או אלייזה" לפתע אומר לוציוס "האין זה השיר לו הייתי שר לך באותם הימים?" מדבר לתקרה ופורס את ידיו אל-על ומתחיל להטיל את ראשו בעדינות, כמו מין ריקוד מוזר ומלחיץ. "כן זה השיר שלנו אהובתי" הוא ממשיך- מתעלם לחלוטין מהקרב.
אתה מציץ לעברה של ג'ניפר, אשר מכסה את פיה בידייה, ונראה שדמעה בודדת זולגת על לחייה.
'מה לכל הרוחות קורה פה?' אתה חושב לעצמך ומחזיק את ראשך בחצי תסכול 'כאלה מוזרים כולם' אתה ממשיך, מגלגל את עינייך למעלה וממשיך "סוואבלו מהר מריטה!" אתה קורה, משלי להתייחס כלל לסובבים אותך.
זה אתה וסוואבלו נגד באנט. והמאמן המטורלל שלו.
'זאת לא תוכנית ראלטי שצריך סיפור עצוב. זה קרב מכון רשמי! קדימה!' אתה חושב לעצמך בהצדקה בזמן שסוואבלו פוגעת חזיתית בבאנט הישן עמוקות.

אפרוס על פני חיוך קטן, אותו אעניק גם לסוואבלו בשקט מבלי לשדר החוצה את הביטחון שחוזר אליי.
״סוואבלו, זו ההזדמנות שלנו, ריקוד דרקון אחד אחרון. חזקי פעם נוספת את כוחך ומהירותך! וצאי בכל הכוח אל באנט, השתמשי בכנף ברזל ובחבטה עילית שכזאת והניפי אותו מעלה״ אדריך מפורטות.
במידה והחלק הראשון יצליח אקווה לנצח ואפקוד ״עופי מעלה אחריו וסיימי את זה כשהוא באוויר עם קול פורקן מטווח אפסי״.
ואתבונן במתרחש, מתוח כקפיץ...


‏רובי:
אתה בוער מלחץ, מנסה לחשוב על דרך לסייע לפוקימון שלך. חופר במוחך לשלוף רעיון כשהינה הוא מגיע.
״פלריאון אני רוצה שתשתמש בהסתערות להבה!״ אתה פוקד תחילה והוא בנהמה רמה מפיץ חום, פרוותו מתלקחת והינה בניצוץ בוהק הוא מתחיל להתעטף בלהבות.
כבר דרוך להתחמק, אך הפעם בקשתך היא לעמוד אל מול המתקפה של פרוסלאס הדוהרת אליו, ממשיכה לנפח את כדור הצל עם ׳רוח הרעה׳.
הינך מדריך ומסביר לפלריאון כיצד לבצע והוא מהנהן בצייתנות, נוהם ומגרגר בפרצוף מעט כעוס אך חדור מטרה!
האש היוקדת סביבו מתגברת ואף מתלקדת והוא משתמש בה כחומת הגנה של אש כנגד המתקפה האפלה של של פרוסלאס המרוצה עם חיוך מסמיר שיער.
פוקימונך מתקשה כנגד כדור צללים גדול והרסני כזה, ההתנגשות בין השתיים נראת כמו מאבק עיקש...
ולפתע, פלריאון תופס תעוזה יורה בנוסף מטח קצר של גחלת שיחד עם שלל הבערה סביב מנתץ את כדור הצל הגדול ויוצר הבזק כתום חזק ואחריו קול-פיצוץ אדיר מלא עצמה ועשן סמיך מתפזרים בכל המקום!
גיליתם בדבר הזדמנות רצינית ואתם ממשיכים בלמידת החפירה, אתה מלא תקוות, מדריך אותו ופשוט מצפה שיצליח כי אינך רואה את ידידך מבעד לעשן המחניק!
והינה כשהכל מתפזר לאחר דקות ארוכות, פרוסלאס נותרה לגלות כי יריבה האדמוני נעלם.
היא סורקת סביב, חולשת את הזירה היטב ולבסוף מותשת ומיואשת מחיפוש.
אתה מאושר עד הגג, לתור סביב את פלריאון ולא למצוא אותו על פני הזירה כלל וכלל!
״צא חבר קדימה״ אתה קורא לו בביטחון והוא פורץ מעלה עם הסתערות הלהבה של מוקדם, פואר פתח הישר מאחוריה, ומכה בה בעצמה גדולה, במהירות שיא!
היא נהלמת קשות ונזרקת לפנים, על פניה, ונחבטת כהוגן. קשה לה להתאושש.
היא מתנשמת בכבדות כשלוציוס קורא ״רוח קפואה״‏

פורסם במקור על ידי NivX10

‏
רובי:
אתה בוער מלחץ, מנסה לחשוב על דרך לסייע לפוקימון שלך. חופר במוחך לשלוף רעיון כשהינה הוא מגיע.
״פלריאון אני רוצה שתשתמש בהסתערות להבה!״ אתה פוקד תחילה והוא בנהמה רמה מפיץ חום, פרוותו מתלקחת והינה בניצוץ בוהק הוא מתחיל להתעטף בלהבות.
כבר דרוך להתחמק, אך הפעם בקשתך היא לעמוד אל מול המתקפה של פרוסלאס הדוהרת אליו, ממשיכה לנפח את כדור הצל עם ׳רוח הרעה׳.
הינך מדריך ומסביר לפלריאון כיצד לבצע והוא מהנהן בצייתנות, נוהם ומגרגר בפרצוף מעט כעוס אך חדור מטרה!
האש היוקדת סביבו מתגברת ואף מתלקדת והוא משתמש בה כחומת הגנה של אש כנגד המתקפה האפלה של של פרוסלאס המרוצה עם חיוך מסמיר שיער.
פוקימונך מתקשה כנגד כדור צללים גדול והרסני כזה, ההתנגשות בין השתיים נראת כמו מאבק עיקש...
ולפתע, פלריאון תופס תעוזה יורה בנוסף מטח קצר של גחלת שיחד עם שלל הבערה סביב מנתץ את כדור הצל הגדול ויוצר הבזק כתום חזק ואחריו קול-פיצוץ אדיר מלא עצמה ועשן סמיך מתפזרים בכל המקום!
גיליתם בדבר הזדמנות רצינית ואתם ממשיכים בלמידת החפירה, אתה מלא תקוות, מדריך אותו ופשוט מצפה שיצליח כי אינך רואה את ידידך מבעד לעשן המחניק!
והינה כשהכל מתפזר לאחר דקות ארוכות, פרוסלאס נותרה לגלות כי יריבה האדמוני נעלם.
היא סורקת סביב, חולשת את הזירה היטב ולבסוף מותשת ומיואשת מחיפוש.
אתה מאושר עד הגג, לתור סביב את פלריאון ולא למצוא אותו על פני הזירה כלל וכלל!
״צא חבר קדימה״ אתה קורא לו בביטחון והוא פורץ מעלה עם הסתערות הלהבה של מוקדם, פואר פתח הישר מאחוריה, ומכה בה בעצמה גדולה, במהירות שיא!
היא נהלמת קשות ונזרקת לפנים, על פניה, ונחבטת כהוגן. קשה לה להתאושש.
היא מתנשמת בכבדות כשלוציוס קורא ״רוח קפואה״‏

"לא לוותר הפשר את הרוח הקפואה בעזרת הסתערות להבה ונגח בך הכי חזק שיש לך" אורה לו במהירות, לפחות את עודד אשר למד את מתקפת החפירה, אשר תיהיה יעילה מאוד בהמשך.


אשטון-
תוכניתך עובדת אפילו מעל המצופה. סוואבלו מתחילה לזהור באור סגלגל בהיר, ומתחילה לבצע ריקוד מהיר ועתיק למראה, בו היא מניפה את כנפיה באיטיות תחילה מצד לצד, ובהמשך את שאר גופה רוטט אף הוא, ואז במהירות אדירה, שאפילו מפתיעה אותך- שאתה אפילו לא מבחין בה עפה, היא מטיחה את באנט בחוזקה על תקרת הזירה, בה הוא מתרסק בעצמה, וההלם על פניו מפתיעים גם אותך.
לא נראה שאף אחד מכם לא ציפה למהירות המסחררת אשר סוואבלו טסה. אפילו כנפייה בקושי זזות, אבל היא מצליחה פעם נוספת לפגוע בבאנט בעזרת צווחה מחרישת אוזניים- והוא נופל על האדמה מעולף.
אבל אף על זה, גם סוואבלו נראית מותשת וגם הכוויות וגם הקללה אשר הטיל באנט עליה מראים את אותותיהם.
"באנט לא יכול להילחם" מכריז השופט ממקומו. "המנצחת היא סוואבלו" ממשיך ומרים דגל ירוק לכיוונכם.
לוציוס לא מהסס לשנייה, מחזיר את באנט לכדור ומשחרר במקומו פוקימונית לבנה, המזכירה לך גיישה יפנית

פורסם במקור על ידי NivX10

‏רובי:
״לא לוותר פלריאון!״ אתה מפציר בו תחילה, ידכם על העליונה ואין בכוונתך להירתע מפרוסלאס עוד. משב רוחות קפוא מתפתל לעבר פלריאון, ממש אפשר לראות את אדי הקרח מותירים על הקרקע שביבי-קפור כתוצאה מהלחות הגבוהה שמתחת לאדמה.
אתה מתדרך את חברך שממשיך לבעור (לנסות לפחות) והקור התוקף אותו חזק ונוקשה, מסמר שיער וההתלקחות החמימה סביבו כמו דועכת.
פלריאון אינו נראה נהנה כלכך, ציפורניו נעוצות בקרקע כשהוא מנסה להתנגד למשב הקר שפוגע בגופו ואט-אט מכבה את האש שסביבו. ״לא לוותר פלרי, נסה להתחמם בכל כוחך והתנגד להתקפה שלה״ הינך מבקש אותו.
כך הוא פועל ומנסה לבעור ולהתחמם ככל יכולתו, משניה לשניה מצבו משתפר והוא חל בדהירה אל השדה הלבנה.
״איתנות פרוסלאס, הקפיאי אותו עד מוות, שירגיש כמה קר לי, כמה קפואה נשמתנו מאז המקרה ההוא... פרוסלאס, בשביל אלייזה!״ במפיתע פורק לוציוס בקולו העמוק. ועיניו מטילות אימה רבה. ואתה נותר המום מכך שהוא בכלל הוציא משפט כה ארוך.
פרוסלאס עושה חסד עם בקשת מאמנה ומגבירה את הרוח, מנופפת בפרעות ונתונת כל מה שיש לה, פוערת את פיה ומנופפת בטלפיה. ועם כל מהירותו המתפרצת של פלריאון הוא מאט. אתה תומך בו ומעודד אותו במילים חמות מלא בתקווה כי יצליח.
והינה הקטנצ׳יק מבריק בהוספת מטחי גחלת ארוכים, ומצליח להתמודד עם הקושי, עוד ועוד ועוד... עד לפגיעה!
פרוסלאס ניתזת לאחור בלהבות, מתעופפת לאחור ומתסקת חבולה וחרוכה, לא יכלה לשאת עוד בלהבותיו של הפוקימונך. ״פרוסלאס אינה יכולה להילחם, המנצח בקרב הוא פלריאון״ מכריז השופט.
לוציוס מרקין ראשו נושם עמוק ואז ״היי אהובה שלי, זה לא קרה זמן רב, אך אני מבקש את ראשותך להשתמש בפוקימון שהותרת לי לשמור לך, מושא אהבתינו״ שוב פעם לוציוס ממלמל ומפתיע אותך שהוא חודל משתיקתו. מדבר לאהבתו הנערצת.
הוא זורק פוקדור אחרון לזירה ומוסיף ״בהחלט הפתעת ילד, אבל עכשיו נסיים את זה״ תוך שצורת הפוקימון שמופיע מתגבשת ומופיע סאבליי, הוא ולא אחר.

"אוקי פלריאון בוא נמשיך" אומר לו בגאווה "היית מעולה אבל בוא נעלה הילוך. התחל בעיני בובה ומשם סנוור את סאבליי בעזרת גחלת, שלח אותה לכל עבר וכשהוא אינו שם לב השתמש בחפירה והפתע אותו כשהוא אינו מוכן לכך" אורה לו ברצינות.
'זה הפוקימון של החברה המתה שלו? קצת מטריד שהוא שומר עליו ככה' אחשוב לעצמי 'אבל מצד שני. אם אחותי הייתה מורישה לי פוקימון שלה- הייתי גם אני משתמש בו והייתי מוקיר אותו יותר מהכל' אהרהר לעצמי, מנסה לא לרחם על לוציוס, אחרי הכל היו לו חיים קשים גם ככה.


אשטון-
סוואבלו מתיישבת על זרועך,ורק עכשיו מקרוב, אתה מבין עד כמה היא פצועה ומותשת. אותות הכוויות גלויות לעין, וזה אפילו כואב לך לראות אותה ככה מיוסרת וסובלת.
"רק עוד קצת" אתה לוחש לה בחום ומלטף את ראשה הקטן.
בינתיים פרוסלס מרחפת לה בעצלתיים מצד לצד, מתמוגגת לתוך הערפל ומופיעה מחדש.
"רוח קפואה" אומר לפתע לוציוס "קדימה סוואבלו שילוב של הדהמה וכנף ברזל" אתה אומר לה ושולח אותה קדימה לעבר הקרב. סוואבלו נוסקת את כנפיה החבולות וטסה במהירות דרך הרוח המקפיאה של פרוסלס- כנפיה זוהרות באור כסוף ומטאלי וסביבן מצטברים צללים כבדים ושחורים ובתנועה מהירה, היא משספת את פרוסלאס בחוזקה- מעיפה אותה לאחור.
נראה שכל הריקודים אשר ביצעה חיזקו אותה יותר ממה שחשבת.
פרוסלאס נעמדת שוב ופורסת את ידייה לצדדים וסופת קרח משתוללת, גורמת אף לך להצטמרר מהקור העז- ועצמת הרוח מקפיאה במקום את סוואבלו, רק על מנת לחוסל בעזרת רסיס קרח ענקיים המתנפצים עליה בכוח רב.