נושא: Pokemon - The Ultimate Journey

תומאס:
"עכשיו זו ההזדמנות!" אתה ממלמל לעצמך ופוקד מיד על טרטוייג להשתמש בשאיבה. הטרטוייג שלך שואב ממנו אנרגיה ואתה שם לב איך טרטוייג משתקם מעט על חשבונו של צ'ימצ'אר שמעט נחלש. טרטוייג יוצא מיד לאחר מכן למתקפת דחיפה, צ'ימצ'אר מסיים את הטעינה בעוד טרטוייג רץ אליו ופשוט עומד שם כשטרטוייג מגיע צימצ'אר מדלג מעליו ומשתמש בראש לתנופה לקפוץ גבוה הוא מסתובב ואז קורא סילבר "צ'ימצ'אר סיים אתזה! גחלת!" וצ'ימצ'אר יורה מטח גחלת חזק מאוד שפוגע בטרטוייג המסכן ישירות, מתקפת האש קריטית מאוד בעבור פוקימון עשב שכמוהו והוא מתעלף.
"זהו, קיבלת את מה שמגיע לך ילדון. עכשיו תניח לי בשקט, בזבזתי כאן זמן יקר..." אומר בהתנשאות ומניף את שיערו שוב, אתה המום וכעוס "בוא צ'ימצ'אר" אתה עוד שומע אותו, קורא לצ'ימצ'אר התשוש שלו בעוד הוא בעצמו לא כלכך מחכה לו וכבר מתרחק.

פורסם במקור על ידי NivX10

מולי:
את מנסה לחשוב אך מה שאת לא מנסה מפחיד את הסידוט החמוד. את מחייכת אליו חיוך אחרון ואז את מרימה משם את קלפה שמנופפת לו לשלום. מאחלת לו בהצלחה בחיו וחולפת על פניו. אתם ממשיכות לכם בדרך הזמן עובר... מטיילות בדרך בין כל הצמחים החדשים וחולפות על פני כמה אנשים שמתרחקים ממך וגם כמה פוקימונים שאת לא מוצאת בהם עניין... ולפתע את שומעת מאחוריכן רחש שיחים ורואה איזה שיח קטן מרקד ורועד שם בורה מוזרה במיוחד...

'מעניין מה זה יכול להיות' אחשוב לעצמי ואחליף מבט עם קלפה ואתקרב באיטיות לשיח ואנסה להזיז כמה מהעלים בשביל לראות מה מסתתר שם.

מולי:
קשה להיאשר אדישה למחזה מוזר שכזה, 'מממ... מעניין מה ז' את ממלמלת לעצמך תוך כדי שאת וקלפה מתקרבות ובודקות בשיח ונקטעת קשר את רואה שהוא נקי וחסר נפש חיה כלשהיא, מה גם שהוא הפסיק לזוז. זה גורם לך להרגים גבה ובמיוחד לקלפה החשדנית שאינה מוצאת שם דבר! את רואה את אותה תזוזה בשיח אחר, גדול יותר אך גם לשם מזדזרת בחיפזון והפלא ופלא גם הוא ריק! הדבר הזה מאוד מטריד אותך ואת אינך מבינה מה קורה, הריי אין זו הזייה כי גם קלפה רואה זאת. את עומדת שם, ממתינה וממתינה כבר קרוב ל-20 דקות וכל העניין המציק נעלם כלא היה משום מה. מסיחה את דעתך קלפה שמושכת לך בגרב ומסתכלת עלייך במבט גווע מרעב ומשפשפת את הבטן שלה. את מתיישבת איתה ומגישה לה לאכול, עוזבת לבנתיים את העניין... שניכם אוכלות לכם להנאתכן ממשיכות בדרך. מרגישה שמשהו עוקב אחרייך אך לא רואה כלום. לפתע את רואה מאמןשהתחיל הוא את ארוחת הצהריים שלו עכשיו בצילו של עץ פרי. יושב שם עם צ'ארמנדר שלו.

תומאס:
אתה נורא עצבני ומאוכזב מעצמך, אתה מתקרב אל טרטוייג ומתכופף אליו "היי, כל הכבוד לך טרטוייג, באמת נתת קרב גדול. אז מה עם הפסדנו, אני שמח על הבחירה שלי וגאה בך מאוד!" הוא מתעורר ומחייך אלייך תשוש מאוד. אתה מביט למרחק אל הילד המסתורי והמרגיז שהולך ונעלם בהמשך 'שחצן... אני עוד אנצח אותו' אתה ממלמל ומרים את טרטוייג, ביד אחת אתה שולף את הפוקדור שלו ומחזיר אותו לנוח. אתה מתקדם בדרך. יוצא מהעיר ונכנס על הדרך הראשונה. כמה יפה היא, המחשבות העצובות מתמוגגת ככל שאתה מתקדם בדרך היפה הזאת ופוגש בפוקימונים ובמראות הללו. לפתע אתה מבחין בזיגזגון שמקפצץ ומתרוצץ אחר זנבו.

פורסם במקור על ידי NivX10

מולי:
קשה להיאשר אדישה למחזה מוזר שכזה, 'מממ... מעניין מה ז' את ממלמלת לעצמך תוך כדי שאת וקלפה מתקרבות ובודקות בשיח ונקטעת קשר את רואה שהוא נקי וחסר נפש חיה כלשהיא, מה גם שהוא הפסיק לזוז. זה גורם לך להרגים גבה ובמיוחד לקלפה החשדנית שאינה מוצאת שם דבר! את רואה את אותה תזוזה בשיח אחר, גדול יותר אך גם לשם מזדזרת בחיפזון והפלא ופלא גם הוא ריק! הדבר הזה מאוד מטריד אותך ואת אינך מבינה מה קורה, הריי אין זו הזייה כי גם קלפה רואה זאת. את עומדת שם, ממתינה וממתינה כבר קרוב ל-20 דקות וכל העניין המציק נעלם כלא היה משום מה. מסיחה את דעתך קלפה שמושכת לך בגרב ומסתכלת עלייך במבט גווע מרעב ומשפשפת את הבטן שלה. את מתיישבת איתה ומגישה לה לאכול, עוזבת לבנתיים את העניין... שניכם אוכלות לכם להנאתכן ממשיכות בדרך. מרגישה שמשהו עוקב אחרייך אך לא רואה כלום. לפתע את רואה מאמןשהתחיל הוא את ארוחת הצהריים שלו עכשיו בצילו של עץ פרי. יושב שם עם צ'ארמנדר שלו.

"היי בתיאבון" אומר ואתנשף מעט מהטירטור המעיק שעבר עליי "תגיד, ראית או שמעת משהו בין השיחים בעשרים דקות האחרונות? נראה לי ששמעתי משהו ואנני רוצה לגלות מה זה!" אומר לו בחיוך.

לוקאס:
חחחח אם ממש מבאס אותך שהיא נקבה אפשר לשנות... גיוונתי יותר בשביל עצמי
~~~~~~
"היי צ'ארמנדר, קוראים לי לוקאס ואני אהייה המאמן שלך" אתה אומר והיא מחייכת אלייך ועינייה הגדולות קורנות מאושר. אתה אינך מתרגש במיוחד "בואי, נצא לדרך. נבדוק את הכישורים שלך" ואילו היא עוקבת אחרייך במרץ, מביטה בך המון ומאוד מתרגשת מנוכחותך. כשאתם מגיעים לדרך, דרך שאת כבר מכיר וראית בה הרבה פוקימונים. הבולטים לעין הם שני לדיבה שלא מפסיקים להסתובב שם, ו-ווידל שאוכל פרי מעט רקוב להנאתו.

לא מפריע לי סתם אני אומר שאני אקרא לזה צ'ארמנדר כי צ'ארמנדרית פשוט נשמע רע.. גם לבנות
~~~~
"ווידל הא? אני חושב שעדיף שלא נתעסק עם הלדיבה האלה כי הם בחבורה ויש מצב שיתקפו אותנו כמה במכה" אומר לה, מנסה ללמד אותה תוך כדי "אנחנו נתאמן על ווידל, בגלל שאנחנו עדיין די קרובים למעבדה גם אם תפגעי קצת אני אקח אותך לפרופסור מהר שירפא אותך, אז אל תפחדי לצאת עליו בכל הכוח טוב? בשביל זה אנחנו מתאמנים, שתדעי שהוא יכול להרעיל אותך" אומר בתקווה שהיא עוקבת 'אולי אני גם אתפוס אותו, הוא יכול להיות שימושי כפוקימון זמני' אחשוב לעצמי באותו זמן
"טוב את מוכנה? רוצי אליו ותשתמשי בנגיחה בכל הכוח!" אומר לה בנחישות, בנסיון לשדר את ההרגשה הזאת אליה "אחרי זה מסך עשן מסביב לו!" אומר 'נראה כמה היא יכולה לעקוב אחרי טקטיקות, אני אנסה ליצור סביבו חדר עשן ואז לתקוף אותו בגחלת והוא לא ידע מאיפה זה מגיע' אחשוב

מולי:
את מתקרבת אל המאמן והפוקימון שלו בזהירות, מבין הצמחייה מניחה ידך אל עץ וקוראת אליו "היי, בתיאבון לך!" הוא מניד ראשו לכיוון מחפש סביב עד שמאתר אותך, לא קלט ישר. ואז הוא מחייך ואומר בביטחון "הו, שלום לך. תודה רבה, בואי שבי, הצטרפי אליי" הוא מציע וקלפה הקטנה כבר רצה לשחק עם צ'ארמנדר ליפני שאת מספיקה להוציא מילה... נראה שאין לך ברירה אך משהו בו בהחלט מזמין. אתם יושבים ומשוחחים, את מספרת לו על עצמך והוא מתעניין ושואל שאלות חכמות ואילו מספר לך על עצמו "טוב אז זה המסע הראשון שלי, אני גר בסאנרייז. הייתי מתעסק בריקוד ליפני שהחלטתי לצאת... מממ... וזה הצ'ארמנדר שלי. זהו פחות או יותר". את שמה לב ששני הפוקימונים מסתדרים היטב.
לאחר מכן את מספרת לו על מה שקרה לך לאחרונה ושנראלך כי עוקבים אחרייך והוא משיב "האמת שלא הרגשתי בדבר, אבל אם את בטוחה זה בהחלט שווה בדיקה" וקורץ אלייך ומיד קם לבדוק "צ'ארמנדר, אליי!" הוא קורא בביטחון וצ'ארמנדר מתייצב לצידו בצייתנות.

תומאס:
אתה מתבונן בזיגזגון בחיוך ותוהה מה הוא משחק לו שם. אתה חושב להתיידד איתו ומיד אתה מחפש אחר דבר מה לעזור לזה לקרות. אתה רואה רק עץ גבוהה שהוא היחיד שהפירות בו ניתנים למאכל. וורודים דמויי לב. אתה מחליט להתאמץ ולטפס אליו, נלחם עם הקטיפה, חוטף את הפרי אך מאבד שיווי משקל ונופל ארצה אל הקרקע בקריאה כואבת. זיגזגון נבהל ורץ מהר לשיח, מביט בך מתוכו. אתה נשאר חצי שוכב ומושיט ידך, קורא לו להתקרב ולאכול והוא עם ריחרוחו המפותח מיד משתכנע ומבין כי זה אוכל הוא זולל הכל בחזירות ומחייך אליך. נראה כי הוא רוצה עוד. לפתע מופיעים להם עוד שתי זיגזגונים אחרים, אחד מהם גדול ומגושם יותר ושניהם נראים כעוסים.

אלון:
אתה מאוד מאוד מרוצה מטריקו, שעשה עבודה נהדרת בקרב הקשוח. אתה שואל אותו לשלומו ונראה שהוא בסדר עכשיו. קצת תשוש ונראה שמנוחה בפוקדור תעזור וכך אתה עושה. מוסיף לומר לו תוך כדי "תודה רבה, היית באמת גדול חבר" נוספת והוא חוזר באמ. לאחר מכן אתה מתקרב לפאצ'יריסו המעולף כמה צעדים וזורק עליו פוקדור חדש ויפה. הפוקדור פוגע בבטנו בעדינות, נפתח ושואב אותו פנימה. מתנדנד על הרצפה מספר פעמים ואז נעצר בצליל קטן ונחמד שמודיע כי הוא לכדת לך שותף חדש!

לוקאס:
וואיי נשבע שתכננתי איזה מפגש לדיבה קבוצתי למקרה שתבחר בה d=
~~~~
אתה מביט במה שקורה לפניך, חושש מלדיבה אחרות שמסתובבות באיזור. הריי כמעט אף פעם הן לא הולכות לבד וזה יכול להוות בעיה לאימון ראשוני... אז בלב שלם אתה מחליט ללכת על ווידל, שזהו בהחלט יהיה קרב מספק. מנסה להרגיע את צ'ארמנדר שלך לגביו שנראת מחוייכת ומוקסמת ממך, סומכת עלייך בעיניים עצומות. אתה מהרהר לרגע ומחליט לשלוח אותה למתקפה נגיחה. צ'ארמנדר רצה קדימה במהירות, מטה ראשה למטה, דוהרת והולמת אותו בהמון עצמה! ווידל הקטן נזרק ומתגלגל על הדשא. הוא מופתע נורא ונראה רותח מכעס!
שולח מטח עוקצי רעל חדים ששורטים ועוקצים את צ'ארמנדר שלך שנראה שמכסה את פניה ונענקת מכאב. בעוד הוא בנתיים זוחל אליה ומקצר את הטווח.

וואיט:
אתה מיד מוכה בהלה מהולה בכעס, אתה מסתכל על אקנס ותוהה עד כמה אכזרי הטבע יכול להיות לפעמים. שאילו בעינייך זו חבורת סנטראט חמודה ובעיניו זו סעודת מלכים. אתה קורה לטוטודייל ונזכר שפוקימון רעל שכמוהו יהיה בעייתי למגע. ואתה הולך על תקיפה מרחוק. טוטודייל לפקודתך מיד פורץ באקדח מים, אקנס כבר מתרומם ושנייה ומלזנק על החמודים שלפתע חוטף בפניו מטח מים חזק שמשגר אותו החרק מהם ומותיר אותו ספוג מים ומקופל. הוא חושף שיניו בעצבים ומקשקש בזנבו הרעשני, מזדחל אל טוטודייל במהירות ושולח מקבץ רב של קועצי רעל חדים שפוגעים בטוטודייל בזה אחר זה!

פורסם במקור על ידי NivX10

מולי:
את מתקרבת אל המאמן והפוקימון שלו בזהירות, מבין הצמחייה מניחה ידך אל עץ וקוראת אליו "היי, בתיאבון לך!" הוא מניד ראשו לכיוון מחפש סביב עד שמאתר אותך, לא קלט ישר. ואז הוא מחייך ואומר בביטחון "הו, שלום לך. תודה רבה, בואי שבי, הצטרפי אליי" הוא מציע וקלפה הקטנה כבר רצה לשחק עם צ'ארמנדר ליפני שאת מספיקה להוציא מילה... נראה שאין לך ברירה אך משהו בו בהחלט מזמין. אתם יושבים ומשוחחים, את מספרת לו על עצמך והוא מתעניין ושואל שאלות חכמות ואילו מספר לך על עצמו "טוב אז זה המסע הראשון שלי, אני גר בסאנרייז. הייתי מתעסק בריקוד ליפני שהחלטתי לצאת... מממ... וזה הצ'ארמנדר שלי. זהו פחות או יותר". את שמה לב ששני הפוקימונים מסתדרים היטב.
לאחר מכן את מספרת לו על מה שקרה לך לאחרונה ושנראלך כי עוקבים אחרייך והוא משיב "האמת שלא הרגשתי בדבר, אבל אם את בטוחה זה בהחלט שווה בדיקה" וקורץ אלייך ומיד קם לבדוק "צ'ארמנדר, אליי!" הוא קורא בביטחון וצ'ארמנדר מתייצב לצידו בצייתנות.

האמממ מה אני אעשה עכשיו...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אסתכל לראות מה הוא עושה ואעמוד לידו, אכין את קלפה ליתר ביטחון

פורסם במקור על ידי NivX10

אלון:
אתה מאוד מאוד מרוצה מטריקו, שעשה עבודה נהדרת בקרב הקשוח. אתה שואל אותו לשלומו ונראה שהוא בסדר עכשיו. קצת תשוש ונראה שמנוחה בפוקדור תעזור וכך אתה עושה. מוסיף לומר לו תוך כדי "תודה רבה, היית באמת גדול חבר" נוספת והוא חוזר באמ. לאחר מכן אתה מתקרב לפאצ'יריסו המעולף כמה צעדים וזורק עליו פוקדור חדש ויפה. הפוקדור פוגע בבטנו בעדינות, נפתח ושואב אותו פנימה. מתנדנד על הרצפה מספר פעמים ואז נעצר בצליל קטן ונחמד שמודיע כי הוא לכדת לך שותף חדש!

'איזה כיף', אחשוב לעצמי, מרים את הפוכדור של פצריסיו. "לכדתי פצ'יריסו!", אומר ואושיט את ידי מלפנים בחזקה.
אמשיך בדרכי ואקווה שטריקו נח טוב.

תומאס:
אתה קם לאט מהקרקע, מבתבונן בזגזגונים הנוספים מעט נחרד. אתה מנסה לתקשר איתם בנחמדות ולהסביר שאם זוהי הבעיה תוכל לדאוג גם להם לפירות ומיד הולם ומנער את העץ ומפיל ארצה עוד כמה. הם לא משתכנעים מזה ממש, חולפים על-פני הפירות שהצעת בצעדים איטיים ורותנים ונוהמים עלייך בכעס. לפתע הזיגזגון הראשון, זה שהאכלת עומד לפניך ומחזיר בנהמות ונביחות לאחרים, מדבר איתם ונראה כאילו מגונן עלייך. הם מחליפים בינהם נביכות וכדומה ואתה מבין כי נראה שהם חשדו שנסית לחטוף את הזיגזגון, ואילו אותו הזיגזגון מגונן עלייך ומסביר שרק שיחקתם ושהכל בסדר. לפתע אחד הזגזגונים, הזכר הגדול והפרוע יותר שנוהם נגדך מזנק לעברך עם דחיפה, אתה כבר בתנועת התגוננות על פניך מקלל את הרקע כשאז הזיגזגון שהאכלת יוצא להגנתך והולם בו עם נגיחה חזקה!
הוא מביט אלייך מאחור ומקווה שתדריך אותו בקרב הזה, זיגזגון כנגד זיגזגון, הריי הוא כאן לטובתך. אתה סורק בפוקדע ומוצא כי הוא יודע- נגיחה, עיניי תינוק, מתקפת חול, רדיפה.

וואיט:
אתה מועדד את טוטודייל לא לוותר, להיות איתן. בנתיים אתה מנסה לחשוב מה תוכל לעשות בשלב הזה ואתה פוקד על טוטדייל לקפוץ משם ולזוז, הוא עושה זאת ומיד לאחר מכן שולח אקדח מים ארוך על הקרקע שהופך אותה ספוגה ובוצית מאוד ועושה אותו דבר גם אל אקנס, כשלפתע הוא מתנגד, ושולח מתקפת 'ספריי חומצי' (Acid Spray) ויורה מתח ירוק כהה מאוד, סמיך ודביק ומצחין, ממש רפש שכזה ופוגע במים ויוצר התנגדות עד שהשניים מתעייפים מלירות זה כנגד זה. טוטודייל מתכסה בבוץ שיצר וכך זה יגן עליו יותר טוב ממתקפות הרעל הללו. אך אקנס לא מוותר, הוא מזדחל במהירות רבה אל טוטודייל מזנק ולוכד את גופו עם מתקפת כריכה ומסתחרר סביב טוטודייל תוך שניות ומוחץ אותו בכוח.

מולי:
סורי, הייתי מאוד עייף כשהגבתי...
~~~~
הבחור שכבר הציג את עצמו כלירוי יוצא עם צ'ארמנדר לחיפושים את גם מחליטה לעזור מחפשת, אחר... דבר מה כלשהו, באמת שאין לך מושג. אתה מסתובבים משפשפים בין השיחים מרימים עיניים לעיצים מסתובבים סביב ומחפשים ואין סימן לדבר, פשוט ללא מוצא. לירוי לאחר שעה של חיפושים זורק עצמו על הדשא ונשכב באנחה "אייי... די, נגמרו לי הכוחות" ואת מביטה בו בחיוך ומודה לו בליבך על ההשקעה ומחליטה גם להניח לזה. את מתיישבת לידו והוא מניד אלייך ראשו ושואל "אוקיי, זה כנראה הלך... מה שלא עקב אחרייך. מה באלך לעשות? את מאמנת או מתאמת?"

אלון:
אתה כלכך שמח מזה שלכדת לך חבר צוות חדש. מרים את הפוקדור של פצ'יריסו ומציג אותו לעולם בחוזקה. ואתה מחליט להמשיך מקווה שטריקו נח היטב בפוקדור שלו ושכך גם פאצ'יריסו. בהמשך הדרך אתה מבחין לפתע ברטטה, שפורץ מתוך מחילה קטנה למרגלות שורשי עץ גדול מאוד ו... ומטייל לו.