נושא: Pokemon!- Exploring Domino

פורסם במקור על ידי דניס זה אני

ניקו
רסיל לא מצליח להשתחרר מהבור, בינתיים פרגרו חוזר לסיבוב נוסף.
רסיל מתעלם מההוראות שלך ומשתמש בגלגול הגנה, הוא מתחפר עמוק יותר ומתחמק מההתקפה, אבל הוא נושך לפרגרו בזנב.
פרגרו מתאמץ בפראות להשתחרר ומושך את רסיל מחוץ לבור, גורר אותו לכל עבר.
הפרצוף של פרגרו נראה ככה:

Thank god הבאת לי רסיל עם אופי
ואני אניח שפרגרו הפיפלאפ
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"יופי רסיל! תמשיך לעשות מה שאתה מוצא לנכון לעשות!" אומר לו. 'אולי זו לא האסטרטגיה הכי טובה, אבל היא נראית לי הכי נכונה כרגע.

פלורנס
הסגנון של ההמשכים שלי מוכתב ומותאם לפי שלכם, אם אתה רוצה שזה יהיה רציני, פשוט תגיב בצורה רצינית
מהפעם הבאה שתחשוף פוקימון אני אשלח גם בסקייפ, התמונות כאן פשוט נמצאות בלינקים כבר (הסקייפ זה בנוסף, אני צריך שהתמונות יהיו גם באשכול אבל זה אותן תמונות בדיוק)
9:32
--
את צורחת בgayness ומתחילה להתקדם בשדה, השמש זורחת בשמים ופוקימוני הציפור מצייצים על העצים שתוחמים את השדה- רחוקים מראייה ברורה, מאמנים מתרוצצים בדשא ועורכים קרבות עם פוקימוניהם החדשים. את רואה מבנים באופק, מהצד הימני של השדה, אמנם הוא רחב ידיים אך הוא לא ארוך במיוחד.
את רואה מספר פוקימונים בדרך:
עוד פיניטסים
פוקימון דמוי עכבר-
http://i.imgur.com/Y2wPXCMh.jpg
http://i.imgur.com/GQLNv0Vh.jpg
פוקימון דמוי זחל:
http://i.imgur.com/CEv9ui3h.jpg
http://i.imgur.com/NGyc4e6h.jpg
סיכום: יש מאמנים, יש פוקימונים, יש מבנים בסמוך לשדה ואפשר להמשיך מעבר לשדה. כמובן אפשר לסטות מהדרך אם רוצים כפי שאמרתי בסעיף ״הסבר על המפה״.


דרייק
9:45
--
נאטוק רץ למנקאב, יורה בועות קדימה, גם ביניהן מנקאב מנצל את גופו הקטן ומדלג בלי בעיות, הפעם ללא פגע.
נאטוק קופץ מעל להצלפת הזנב ומתחמק ממנה, אבל מנקאב היה מוכן. הוא מתעטף בכדור אש גדול וקופץ למעלה, נאטוק נפגע מזה ישירות.
ענן עשן נפלט, כשהוא מתפזר אתה רואה את נאטוק מוטל על הרצפה מעולף, מנקאב עומד זקוף לידו ועוזר לו לקום.
״אני הפעם לא אקח כסף על הניצחון, זה לא היה קרב הוגן מלכתחילה״ סאם קורץ ״יופי של גלגל להבות מנקאב, תגובה מצויינת״.
סאם שולף מכיסו פרי כלשהו ונותן אותו לנאטוק, הוא נראה יותר טוב. נאטוק מקפץ ונעמד לצידך.

אלון
אלון אתה נחש
--
אתה אומר את מה שאתה אומר, בתגובה סיקאט יוצא מהפוקדור קופץ וסוטר לך מספר פעמים, הוא למד סטירה כפולה!
הלחיים שלך מאוד כואבות, סיקאט חוזר לפוקדור מרוצה. אתה מוציא סם אונס ושתי כוסות, אתה שותה את סם האונס.
--7:45--
אתה מתעורר במיטה ומגלה לתדהמתך שבטי לא אנסה אותך. הכל היה סתם חלום, בטי לא קיימת, בילי לא קיימת, אתה סתם ילד בן שמונה בסדרה סדריק, החיים משהו.
אתה מתנער מההזיה ומגלה שאיבדת את סם האונס בעשב כשחלמת בהקיץ. במבט בשעון אתה מגלה שהשעה היא 10:14.
״בעיקרון אני מגדלת פוקימונים, אבל כרגע אני מחפשת עזרה״ היא עונה, דמעות עולות בעיניה ״הפוקימון שלי נחטף, אני צריכה לשלם כופר של 300 שקלים עד השעה 11 או שהם יהרגו אותו, אני באה ממשפחה ענייה ואין לי את הכסף, הבאתי מה שהיה לי אבל עדיין חסרים לי 300״
״שמעתי מחברה שהמאמנים שהגיעו במעבורת חמודים אז באתי לכאן לחפש עזרה, אני גרה בלונגטאוון״ היא מסמיקה ומצביעה על המבנים שבצד ימין של השדה ״זאת העיירה, לונגטאוון״.

ניקו
מי אמר שזה לא שתי האופציות? Huehue
--
רסיל שומע את מה שאתה אומר ועוזב את הזנב של פרגרו. משלב את כפות ידיו (שבולטות מהשק) ומפנה אליך את הגב.
הוא מתיישב ומתחיל לבהות באבן כלשהי. בינתיים פרגרו מסתובב ונועץ מבט זועם (לא ההתקפה, סתם עושה פרצוף) ברסיל.
הוא רץ על רגליו הקטנות אל רסיל, לוקח הרבה תנופה בשביל הדחיפה שהוא זומם לבצע.
המיקום שלכם הוא סוג של משולש, רסיל יושב עם הגב אל שניכם ואתה נמצא באלכסון קצר מפרגרו ששועט במהירות מהדחף לנקמה.

פלורנס
את ממשיכה לכיוון המבנים שנמצאים בצידו של השדה, מתעלמת מהדברים שנקרים בדרכך. גקיט רץ בעקבותיך.
כשאת מתקרבת את מזהה את הבתים כמבני קרקע, לא מפוארים במיוחד. את ממשיכה עם השביל ועוברת בין הבתים עד שאת מגיעה לכיכר קטנה שמתפצלת למספר רחובות.
על הכיכר נעוצים שני עמודים, ביניהם פרוסה כרזה: ״ברוכים הבאים ללונגטאוון, ביקור נעים״ (כמו דגל עם מוט משני הצדדים, אם לא הבנת).
את מתקרבת לכיכר ורואה שמאויירת מפה פשוטה של העיירה על האדמה. על פי המפה העיירה בנויה מ2 רחובות ארוכים, שמותיהם solo street וdouble street בהתאמה מלמעלה למטה. על הבתים שמאויירים ברחוב סולו סטריט לא כתוב דבר. מעל למספר בתים שמאויירים בדאבל סטריט רשום מרפאה, חנות ומכולת. (בנפרד, על מספר בתים רשום חנות. המרפאה והמכולת על בית אחד בלבד כל אחד).
--
סורי אם זה לא ברור, אם הייתי מגיב ממחשב הייתי מאייר שניה בצייר אבל אני מהפון

דרייק
״בכיף״ סאם עונה והולך, נעלם במהירות באופק עם מנקאב ״נתראה״.
אתה נכנס לדרך הראשונה וסורק את השטח כדי למצוא פוקימונים פראיים ואתה רואה את הבאים:

ספוילר

קבוצת פוקימונים צבעוניים דמויי זחל שמבצבצים מהדשא הגבוה:

2 פוקימונים אפורים דמויי עכבר נאבקים זה בזה על פיסת פרי:

פוקימון חרק חום, משוטט לו:

אתה שומע ציוצים של ציפורים מכיוון העצים שבצדי השדה, אבל הם רחוקים מטווח ראייה.

--
אם התמונות לא עובדות (הן אמורות לעבוד) תבדוק בפייקדקס או בתגובות של אחרים, הן נמצאות בלינקים שפרסמתי כבר

פורסם במקור על ידי דניס זה אני

אלון
אלון אתה נחש
--
אתה אומר את מה שאתה אומר, בתגובה סיקאט יוצא מהפוקדור קופץ וסוטר לך מספר פעמים, הוא למד סטירה כפולה!
הלחיים שלך מאוד כואבות, סיקאט חוזר לפוקדור מרוצה. אתה מוציא סם אונס ושתי כוסות, אתה שותה את סם האונס.
--7:45--
אתה מתעורר במיטה ומגלה לתדהמתך שבטי לא אנסה אותך. הכל היה סתם חלום, בטי לא קיימת, בילי לא קיימת, אתה סתם ילד בן שמונה בסדרה סדריק, החיים משהו.
אתה מתנער מההזיה ומגלה שאיבדת את סם האונס בעשב כשחלמת בהקיץ. במבט בשעון אתה מגלה שהשעה היא 10:14.
״בעיקרון אני מגדלת פוקימונים, אבל כרגע אני מחפשת עזרה״ היא עונה, דמעות עולות בעיניה ״הפוקימון שלי נחטף, אני צריכה לשלם כופר של 300 שקלים עד השעה 11 או שהם יהרגו אותו, אני באה ממשפחה ענייה ואין לי את הכסף, הבאתי מה שהיה לי אבל עדיין חסרים לי 300״
״שמעתי מחברה שהמאמנים שהגיעו במעבורת חמודים אז באתי לכאן לחפש עזרה, אני גרה בלונגטאוון״ היא מסמיקה ומצביעה על המבנים שבצד ימין של השדה ״זאת העיירה, לונגטאוון״.

"אוקיי, אוקיי.." אמלמל, ואחליט לקחת את המ''ת ברצינות רבה.
"בילי, את מוכנה לזה? בילי, תתפתחי!", אורה לה בתקווה שזה יקרה.
במידה ולא, אפנה אל בטי. "כן, ספרי לי בדיוק מה קרה. איפה הוא היה כשהוא נחטף, מה אמרו לך, ומי התקשר אלייך. את מכירה מישהו שאולי היה רוצה לחטוף לך אותו? מישהו שיש לך בעיות איתו? בעיות במשפחה? איאלץ לדבר עם ההורים ומכרייך על מנת להבין עוד. מי עוד מכיר את הפוקימון שלך? איזה פוקימון יש לך? בת כמה את? את רווקה?" אשאל אותה וארשום הכל על דף.

פורסם במקור על ידי דניס זה אני

[B]
ניקו
מי אמר שזה לא שתי האופציות? Huehue
--
רסיל שומע את מה שאתה אומר ועוזב את הזנב של פרגרו. משלב את כפות ידיו (שבולטות מהשק) ומפנה אליך את הגב.
הוא מתיישב ומתחיל לבהות באבן כלשהי. בינתיים פרגרו מסתובב ונועץ מבט זועם (לא ההתקפה, סתם עושה פרצוף) ברסיל.
הוא רץ על רגליו הקטנות אל רסיל, לוקח הרבה תנופה בשביל הדחיפה שהוא זומם לבצע.
המיקום שלכם הוא סוג של משולש, רסיל יושב עם הגב אל שניכם ואתה נמצא באלכסון קצר מפרגרו ששועט במהירות מהדחף לנקמה.

"רסיל, מהר, נשיכה בכל הכוח על שנבו של פרגרו! דאג למכה כואבת!" אומר לו. 'אז כנראה שיוזמה שלו לא היתה רעיון כזה טוב. נראה שייקח לי זמן להתרגל לרסיל'.

אלון
העננים בשמיים מתפזרים וקרן אור עוברת ביניהם ומאירה עליך, אתה שומע קול:

״השה״ם מרוצה מבחירתך״. העננים נסגרים.
בילי מתרכזת מאוד חזק, הזנב מתרומם לשניה ויורד. כלום לא קורה. לאחר כמה שניות אתם מתחילים להריח ריח מסריח.
״היה לי סמלו הוא היה איתי בדרך 3, טיילנו.. היא נמצאת בהמשך הדרך הזאת.. סתם טיילנו ואז הם הגיעו, אחד מהם בריון גדול, פשוט הכניס אותו לשק ואמר ׳שלמי לי 300 שקל אם את רוצה לראות אותו שוב, יש לך עד 11׳ ניסיתי לחטוף לו את השק אבל הוא היה גדול וחזק מדי, ולא היו לי עוד פוקימונים באותו הרגע״ היא מתייפחת והדמעות מתחילות לזרום ״אני לא מכירה את הבריון אישית, בכלל לא הסתכסכתי עם אף אחד בשנים בשאני במחוז הזה. אני לא ממש מוכרת כאן, המעגל החברתי שלי בנוי מההורים שלי ששניהם בדיכאון עמוק, מאז שאבא שלי הפסיד הכל בהימורים ועברנו לבית בוץ בלונגטאוון הם פשוט יושבים כל היום על הספה המסריחה שמצאנו ברחוב״.
״עוד אנשים הם מאמנים פה ושם, אבל הם ממשיכים הלאה ושוכחים ממני מהר. האנשים בעיירה מתעלמים ממנו, חושבים שאנחנו הורסים את השם הטוב של העיירה כי אנחנו העניים היחידים.אני בת 18 וכן אני רווקה״.
״הבחור הזה שחטף לי את הפוקימון ידוע כאן באזור, הוא כבר הרג 12 פוקימונים של אנשים שלא שילמו את הכופר ופצע רבים אחרים, הוא כבר מאמן מנוסה, ומי שמפסיד לו מאבד את הפוקימון שלו לנצח, אני לא מסוגלת להפסיד את סנלט, הוא איתי מאז שהגעתי למחוז״ היא מביטה בך עם עיניה הגדולות בתחנונים ״בבקשה, תוכל לתרום לי קצת כסף? אני מבטיחה שאחזיר לך אותו בבוא היום.. בבקשה..״

דרייק
אתה בוחר ללכת על החרק עם הצבתות, הוא רץ בדשא אחרי משהו לא בטווח ראייה מהעין שלך.
נאטוק תוקף אותו עם בועות, הוא פותח את פיו ומשב של בועות כחלחלות משוגרות במהירות לכיוון הפוקימון חרק בעל הצבתות.
נאטוק פוגע בגבו של הפוקימון, מה שגורם לו ליפול על הפרצוף. הוא מתרומם בזעם ומתחיל לרוץ בפראות אל עבר נאטוק.

פלורנס
עברנו לרציני?
--
לאחר הליכה קצרה ברחוב השני את מגיעה למרפאה. היא נראית כמו דירת קרקע רגילה לחלוטין, מלבד השלט העקום שתלוי מעל לדלת המבנה.
את נכנסת בחשש למרפאה, בפנים יש דלפק קטן שעומדת בו פקידה שמנה עם שומה על תחתית הלחי, במבט סביב המרפאה קטנה: שתי דלתות שמובילות לחדרים אחרים, מספר כיסאות פלסטיק שמוצמדים לקירות, וכוננית ספרים שעליה צנצנות עם דברים מוזרים.
אין תור לדלפק, למעשה אין שם איש מלבדך ומלבד הפקידה השמנה שבוהה בך בחוסר עניין.

ניקו
איך בזנב אין לו זנב בפנים
--
רסיל ממשיך להתעלם ממך, הוא חומק מפרגרו בקפיצה הצידה, פרגרו עוצר במקום.
רסיל קופץ על פרגרו עם דחיפה ומגלגל אותו על הגב, הוא נושך בזנבו ואיכשהו בשארית כוחותיו זורק אותו.
אתה לא מבין מה קורה ופרגרו פוגע לך בראש, אתה נופל ושניכם מתעלפים (סתם, לך יש בונקלה והוא מתעלף).
רסיל מסתכל עליך ומחייך חיוך זדוני.

פורסם במקור על ידי דניס זה אני

אלון
העננים בשמיים מתפזרים וקרן אור עוברת ביניהם ומאירה עליך, אתה שומע קול:

״השה״ם מרוצה מבחירתך״. העננים נסגרים.
בילי מתרכזת מאוד חזק, הזנב מתרומם לשניה ויורד. כלום לא קורה. לאחר כמה שניות אתם מתחילים להריח ריח מסריח.
״היה לי סמלו הוא היה איתי בדרך 3, טיילנו.. היא נמצאת בהמשך הדרך הזאת.. סתם טיילנו ואז הם הגיעו, אחד מהם בריון גדול, פשוט הכניס אותו לשק ואמר ׳שלמי לי 300 שקל אם את רוצה לראות אותו שוב, יש לך עד 11׳ ניסיתי לחטוף לו את השק אבל הוא היה גדול וחזק מדי, ולא היו לי עוד פוקימונים באותו הרגע״ היא מתייפחת והדמעות מתחילות לזרום ״אני לא מכירה את הבריון אישית, בכלל לא הסתכסכתי עם אף אחד בשנים בשאני במחוז הזה. אני לא ממש מוכרת כאן, המעגל החברתי שלי בנוי מההורים שלי ששניהם בדיכאון עמוק, מאז שאבא שלי הפסיד הכל בהימורים ועברנו לבית בוץ בלונגטאוון הם פשוט יושבים כל היום על הספה המסריחה שמצאנו ברחוב״.
״עוד אנשים הם מאמנים פה ושם, אבל הם ממשיכים הלאה ושוכחים ממני מהר. האנשים בעיירה מתעלמים ממנו, חושבים שאנחנו הורסים את השם הטוב של העיירה כי אנחנו העניים היחידים.אני בת 18 וכן אני רווקה״.
״הבחור הזה שחטף לי את הפוקימון ידוע כאן באזור, הוא כבר הרג 12 פוקימונים של אנשים שלא שילמו את הכופר ופצע רבים אחרים, הוא כבר מאמן מנוסה, ומי שמפסיד לו מאבד את הפוקימון שלו לנצח, אני לא מסוגלת להפסיד את סנלט, הוא איתי מאז שהגעתי למחוז״ היא מביטה בך עם עיניה הגדולות בתחנונים ״בבקשה, תוכל לתרום לי קצת כסף? אני מבטיחה שאחזיר לך אותו בבוא היום.. בבקשה..״

"יא מסריחה קודם אמרת קוראים לו סמלו פתאום קוראים לו סנלט?" אשאל בכעס, ואברח מהמקום עם בילי.

דרייק
נאטוק צועק בחוזקה, הפוקימון הפראי חודל את ההסתערות בבלבול, אבל ממשיך מיד להתקדם.
נאטוק קופץ עליו ודוחף אותו עם המצוף שכרוך סביבו, הפוקימון נופל ומתרומם ישר על הרגליים.
הוא מסתער קדימה וקופץ על נאטוק, הוא אוחז בבליטה שבראשו (איפה שהקרב נעוץ, הטבעת הזו) בחוזקה ולא מרפה.

אלון
10:30
--
אתה ובילי בורחים מבטי והיא נעלמת מאחוריכם, לא מנסה לעצור בעדכם. אתם כבר קרובים לסוף השדה. המבנים שראיתם לצד השדה ממש קרובים אליכם.
מעבר לשדה נראה שהעשב הגבוה ממשיך, אבל פחות מאורגן ומטופח. בין חלק מהעשבים יש זוהר כלשהו שמעיד על המצאות מעט מים באזור.
הבתים שלידכם לא נראים מפוארים במיוחד, יש שביל מרוצף קרוב אליכם שחוצה בין שני בתים.
הפוקימונים שנמצאים באזור הם אותם פוקימונים שראיתם קודם, אתה עדיין ממשיך את הציוצים מהעצים שנמצאים בצידו השני של השדה, אבל הציפורים לא מתעופפות. כנראה עקב השמש החזקה שבשמיים.
אתם ניצבים בפני בחירה, לחפש עוד פוקימונים/מאמנים, להכנס למקום שנמצא לידכם בין הבניינים או להמשיך הלאה.
--
אם אתה לא זוכר את הפוקימונים שלחתי אותם לטומטומדייל לפני איזה 2 הודעות שלו

פורסם במקור על ידי דניס זה אני

10:30
--
אתה ובילי בורחים מבטי והיא נעלמת מאחוריכם, לא מנסה לעצור בעדכם. אתם כבר קרובים לסוף השדה. המבנים שראיתם לצד השדה ממש קרובים אליכם.
מעבר לשדה נראה שהעשב הגבוה ממשיך, אבל פחות מאורגן ומטופח. בין חלק מהעשבים יש זוהר כלשהו שמעיד על המצאות מעט מים באזור.
הבתים שלידכם לא נראים מפוארים במיוחד, יש שביל מרוצף קרוב אליכם שחוצה בין שני בתים.
הפוקימונים שנמצאים באזור הם אותם פוקימונים שראיתם קודם, אתה עדיין ממשיך את הציוצים מהעצים שנמצאים בצידו השני של השדה, אבל הציפורים לא מתעופפות. כנראה עקב השמש החזקה שבשמיים.
אתם ניצבים בפני בחירה, לחפש עוד פוקימונים/מאמנים, להכנס למקום שנמצא לידכם בין הבניינים או להמשיך הלאה.
--
אם אתה לא זוכר את הפוקימונים שלחתי אותם לטומטומדייל לפני איזה 2 הודעות שלו

"בילי, בואי נעצור לנוח" אומר, ואסביר לה שאני עצלן אז גם היא.
ואז אעצור לנוח איתה.