נושא: פוקימון-דור הגיבורים החדש!

גרייס-

"גלסיאון, הוא עוד מעט יירדם! תשתמש במחסום ותנצל את העובדה שהוא מנומנם כדי לתקוף בכדור צל. ישר אחרי הכדור צל תשתמש ברוח קרה לכיוונו כדי לגרום לכדור לעוף מהר יותר לכיוונו של גאסטלי. אם גאסטלי נרדם, תשתמש גם בנשיכה!" את פוקדת במהירות על גלסיאון. גלסיאון משנה את עמידתו ליציבה יותר, מתרכז ומסך זכוכית שקוף וחזק נעמד מולו. גאסטלי פוגע בקיר ומועף אחורה. מורטי נראה מחייך "גאסטלי! תעקוף את הקיר!" גסטלי מחייך, משתמש בנקמה פעם נוספת אך הפעם מגיח מצד ימין, ופוגע בגלסיאון פגיעה חזקה במיוחד, שכן היא פוגעת כפול מהנזק אם הפוקימון המשתמש בה נפגע ממתקפה. גאסטלי ממהר לתקוף בכדור צל, אך השפעת הנמנום לא מאחרת לבוא. גאסטלי מרחף כעת באוויר ישן לחלוטין. גלסיאון מזהה את ההזדמנות. כדור צל מסיבי פוגע בגאסטלי ורוח קרה בהחלט עושה את הנזק שלי שהיא מקפיאה את כל היכל הזירה. לסיום גלסיאון ממשיך לרוץ במהירות עד שהוא מגיע לגאסטלי ונושך אותו בחוזקה רבה. מעלף אותו. "עבודה טובה גאסטלי" מורטי אומר בסיפוק ומשיב את גאסטלי לפוכדור, מיי מריעה מהצד. "ועכשיו.. האונטר!" מורטי קורא והאונטר יוצא מהפוכדור השני של מורטי

האונטר מצחקק במסתוריות ונראה ערמומי אף יותר "האונטר.." האונטר ממלמל. "הצלחת לנצח את גאסטלי. אך האנטר שלי לא ייפול בקלות כזאת..רוח מאיימת!" מורטי קורא והאונטר פורש את ידיו ומשחרר רוח סגולה וחזקה אשר פוגעת בגלסיאון, גלסיאון נאחז בקרקע אך מתקשה מאוד. מה תעשי?

ג'יי-
חחחחח יפה אבל זה לא שהם תקפו אותה עכשיו אבל יפה ודאסטוקס לא יודע טלפורט סתם שתדע חח ותצטרך לאמן את הכוחות העל חושיים של דאסטוקס, יש כמה דרכים מגניבות ושום מחמאה על ההופעה של קארה?! חצוף!
"קארה!" אתה קורא ועיניה של קארה נראות מופתעות לראות אותך. "תקראי למקסימוס ולוואינוטים ותחזיקי את היד שלי, אני מוציא אותנו מכאן" אתה אומר בנחישות בעודך מחזיק את הפוכדורים של לומברה ודאסטוקס. "אתה משחרר את דאסטוקס אשר מתחיל לעופף ולפזר קשקשים באוויר. מתקפת ההגנה של דאסטוקס קוטעת מיד את רצף דיבורם של האנשים, קארה נראית מבוהלת "לא ג'יי! זה בסדר!" קארה מתפרצת אך אתה לא יכול להתעלם מהוקרת התודה הנסתרת שבדבריה. קארה הולכת אחרי מקסימוס והוואינטים למחוץ המעיינות החמים בעודך דאסטוקס מרחף מאחורה ושומר שאף אחד לא מתקרב אליכם. כולכם יוצאים החוצה ומגיעים למרכז העיירה, שבה מזרקת המים עדיין פועלת, כשאור הירח מאיר מלמעלה. אתה שם לב שקארה מעט מדוכדכת, אתה מתחיל להחמיא לה על ההופעה המרשימה, חיוך קטן מופיע בפניה אך הוא ממהר להיעלם. קארה בוהה במים של המזרקה. אתה משיב את דאסטוקס לפוכדור שלו. אתה מנצל את הרגע כדי לשאול אותה מה קורה "מי היו האנשים האלה, קארה? למה הם התעניינו באבא שלך כלכך?". קארה מסתכלת עליך לשבריר שניה, ופולטת אנחה "הם לא יעזבו אותי.." היא מתחילה. "אבא שלי.. לוציוס מקסימוס! לורד הקסמים בכבודו ובעצמו.. הוא היה כל כך מוכשר. פי אלף ממה שאני אהיה אי פעם. הוא היה השם של כל המשפחה שלנו. שם מוכר בכל מחוז הואן" קארה מתחילה לספר לך, את החלק הזה אתה יודע כבר, אך מה שאתה הולך לשמוע עכשיו לא דמיינת לעצמיך. "עד ש.. התפתחו שמועות. ריכולים. שעם הזמן הוכיחו את עצמם לנכונים. אבא שלי חבר לצוות אקווה.. הוא עוזר להם בצורה מאוד מיוחדת, אין לי מושג איך" קארה מדברת וקולה מתחיל להישבר. אתה שם לב שהיא מביטה על הוואינטים שלה, שכבר הספיקו להירדם בהשגחתו של מקסימוס. מה שמאפשר לה להתפרק. מקסימוס האדיב מניח את ידו על כתפה של קארה "וואבה..וואבפט" מקסימוס אומר באנחה. בניסיון לנחם אותה, אך זה רק גורם לה להתפרק יותר. "כל הופעה שאני מופיעה, לא משנה עד כמה אני מצליחה או טובה, תמיד יהיו את האנשים האלו שישאלו על אבא שלי.. והלוואי שהייתי יודעת! מה שאני יודעת זה.. טוב לא משנה. זה סתם היה רק פעם אחת. לפעמים.. הוא יוצר איתי קשר. אבל זה קורה רק בזמן שאני הכי לא צופה את זה. והוא מפחיד אותי. אבל אני גם דואגת לו" קארה מנגבת בידה את הדמעות. "אני פשוט לא מצליחה להשתחרר ממנו.. אני עדיין אוהבת אותו, לפני שהוא עזב לפני שלושה חודשים הוא השאיר לי לשמור על מקסימוס, קארה מתחילה לבכות. "מחר אני אעזוב את העיירה.. אולי אמשיך למקום אחר. לא יודעת. אנחנו תמיד עושים את זה" קארה אומרת כשקולה מתחיל להתייצב. אתה מבין עד כמה חזקה הנערה שמולך למרות גילה הצעיר. הירח מנצנץ עליכם כשפוקימונים מעופפים חגים מעל הראש שלכם ומתרחקים מהאזור. מה תעשה?

מן הסתם שאתה מתכנן שאני אתקל באבא שלה מתישהו, אבל איך בדיוק אני אמור להסביר לה איך? Xd
-------------------------------------------------------------

"יהיה בסדר" אומר לקארה ואשעין את הראש שלה על כתפי. "אני כבר אדאג למצוא אותו. אני מבטיח" אביט אליה ואנגב את הדמעות שזולגות מפניה. "אבל אני פה בינתיים, ואני לא אתן שמשהו רע יקרה לך. " אסתכל עליה ואחכה לראות מה יקרה.

ג'יי-
מחכה לראות מה יקרה.. שובבון. דרך אגב עדכנתי את קארה באנשים שפגשת, אם בא לך לקרוא עליה.
בקול נעים וחמים, אתה מרים את פניה האדומות של קארה ומנסה לנחם אותה

"יהיה בסדר". ראשה נח על כתפך, נראה שקארה נהנית מן המגע. זה עוזר לה להרגיש יותר טוב. "אני כבר אדאג למצוא אותו. אני מבטיח". "כן בטח. כאילו שתצליח" קארה פולטת במהירות, תשובתה נשמעת אפילו מזלזלת, אך אתה מבין שהיא לא התכוונה אליך אישית "הבן אדם הזה הוא אומן ההיעלמויות. אני מבינה שאתה לא ראית אף הופעה שלו" קארה מתחילה לצחקק בקול מריר, ואתה נאנח בחיוך. "אבל אני פה בינתיים, ואני לא אתן שמשהו רע יקרה לך. " אתה אומר ומביט בפניה. קארה נראית מופתעת מההתקרבות שלכם, אתה מעט לחץ ומתחיל להסמיק. "אתה ממש חמוד.. תודה רבה ג'יי" קארה אומרת ומדביקה לך נשיקה נעימה במיוחד בלחי. "אוקיי. אני באמת חייבת ללכת להתארגן.. הוואינטים צריכים לישון במיטה שלהם" קארה ממהרת לקום, מקסימוס מרים בידיו שני וואינטים בעוד קארה מרימה את השניים הנותרים בידיה כמו שני תינוקות חמודים. "להתראות ג'יי.. בהצלחה מחר בקרב המכון! ותודה רבה לך.." קארה אומרת בחיוך, ומבקשת ממך לשמור את המספר שלה בפוקידע שלך. קארה ומקסימוס מתרחקים ממך, כאשר אתה נותר לבדך בספסל מתחת לאורו של הירח. אתה נשאר לשבת בעוד להקה של

ו-חגה מעליך ותופסת מקום בין העצים שבעיירה. אתה נזכר שמחר זה קרב המכון שלך. הפוקימונים שלך התאמנו היטב, אך אתה מאוד חושש, מי יודע מה יקרה מחר. משום מה אתה לא מרגיש כל כך עייף, כנראה בגלל הרגע האינטימי עם קארה, אך אתה יודע שהשעה מאוחרת. אתה מביט לאופק, ורואה את השדה בו מצאת את הכרזה שקוראת לבני נוער להצטרף לצוות אקווה. הלילה נראה יפייפה מכאן. מה תעשה?

פורסם במקור על ידי sharpedo

ג'יי-
מחכה לראות מה יקרה.. שובבון. דרך אגב עדכנתי את קארה באנשים שפגשת, אם בא לך לקרוא עליה.
בקול נעים וחמים, אתה מרים את פניה האדומות של קארה ומנסה לנחם אותה

"יהיה בסדר". ראשה נח על כתפך, נראה שקארה נהנית מן המגע. זה עוזר לה להרגיש יותר טוב. "אני כבר אדאג למצוא אותו. אני מבטיח". "כן בטח. כאילו שתצליח" קארה פולטת במהירות, תשובתה נשמעת אפילו מזלזלת, אך אתה מבין שהיא לא התכוונה אליך אישית "הבן אדם הזה הוא אומן ההיעלמויות. אני מבינה שאתה לא ראית אף הופעה שלו" קארה מתחילה לצחקק בקול מריר, ואתה נאנח בחיוך. "אבל אני פה בינתיים, ואני לא אתן שמשהו רע יקרה לך. " אתה אומר ומביט בפניה. קארה נראית מופתעת מההתקרבות שלכם, אתה מעט לחץ ומתחיל להסמיק. "אתה ממש חמוד.. תודה רבה ג'יי" קארה אומרת ומדביקה לך נשיקה נעימה במיוחד בלחי. "אוקיי. אני באמת חייבת ללכת להתארגן.. הוואינטים צריכים לישון במיטה שלהם" קארה ממהרת לקום, מקסימוס מרים בידיו שני וואינטים בעוד קארה מרימה את השניים הנותרים בידיה כמו שני תינוקות חמודים. "להתראות ג'יי.. בהצלחה מחר בקרב המכון! ותודה רבה לך.." קארה אומרת בחיוך, ומבקשת ממך לשמור את המספר שלה בפוקידע שלך. קארה ומקסימוס מתרחקים ממך, כאשר אתה נותר לבדך בספסל מתחת לאורו של הירח. אתה נשאר לשבת בעוד להקה של

ו-חגה מעליך ותופסת מקום בין העצים שבעיירה. אתה נזכר שמחר זה קרב המכון שלך. הפוקימונים שלך התאמנו היטב, אך אתה מאוד חושש, מי יודע מה יקרה מחר. משום מה אתה לא מרגיש כל כך עייף, כנראה בגלל הרגע האינטימי עם קארה, אך אתה יודע שהשעה מאוחרת. אתה מביט לאופק, ורואה את השדה בו מצאת את הכרזה שקוראת לבני נוער להצטרף לצוות אקווה. הלילה נראה יפייפה מכאן. מה תעשה?

לא התכוונתי לזה, יא דרדס כחלחל שכמוך xd לא היה כבר מה לכתוב
----------------------------

"להתראות..." אומר ואנופף לעברה. "זה היה...נחמד" אומר, מעט מאוכזב. "נכון, הקרב מחר. כבר התמודדתי עם צוות אקווה ומוטציות, הייתי סנטימטר מרוצחים חופשיים, ועם זאת..." אחשוב לעצמי. "אני לא חששתי משום דבר כמו שאני חושש מהתוצאות של הקרב מחר." אאנח בשקט. "הפוקימונים של פלאנרי נראים כלכך חזקים...מה אם לא אימנתי את הפוקימונים שלי מספיק?" אחשוב ולאחר מספר שניות אסיר מעלי את המחשבה המטרידה. "אני אתן כל מה שרק יש לי. נקווה שזה יהיה מספיק."

פורסם במקור על ידי Sharpedo

[B]
[/RIGHT]

פטריק-
'אני יכול לטייל בעיירה' אתה מעלה במוחך את האפשרות, אך האפשרות לראות את שלי קורצת לך קצת יותר. אתה וגרוטל מתכוננים ויוצאים מדלת החדר שלכם לאחר שאתה נועל אותה. בדרך כלל היית יורד במדרגות אך בגלל גודלו של גרוטל, אתה חושש שמעט יתקשה ללכת במדרגות, לכן אתם בוחרים במעלית. אבל לא סתם מעלית, במעלית גדולה יותר המותאמת לפוקימונים גדולים. לאחר ששניכם נמצאים בלובי מרכז הפוקימונים אתם יוצאים החוצה ליום שטוף שמש. המבצע מאתמול נראה לך רחוק ואתה מנצל את הזמן כדי להשתחרר. אתה וגרוטל מתחילים לחפש את בניין התחרויות תוך כדי שאתם שואלים עוברי אורח. שמש הבוקר מבזיקה לאחר הליכה של כ-5 דקות אתה מגיע לבניין תחרויות גדול ומרשים ביחס לעיירה, נכנס פנימה ומגלה מספר מאמנים ופוקימונים. בינהם נמצאת שלי!

ביחד עם סטאריו והרוזליה שלה "היי פטריק! פחדתי שלא תספיק להגיע" שלי רצה אליך בחיבוק גדול, אתה מעט מסמיק, גרוטל מצחקק מהצד "גרוטל" הוא אומר בשלווה. "אני ממש מרגישה מוכנה! יש לנו מהלכים משולבים ואפילו התאמנתי בקרבות פוקימונים לשלבים היותר מתקדמים, כמובן אם אגיע אליהם" שלי מצחקקת. "עוד מעט מנהל התחרות לוקח את כל המתחרים לשיחה, התחרות עצמה תתחיל בעוד כשעה בסדר? תגיע!" שלי אומרת לך ונפרדת ממך, אתה מבין שאתה צריך לצאת. גרוטל מברך לשלום את סטאריו ורוזליה אשר מפרישה אבקה ורודה ונעימה מצמד הפרחים שלידיה שמסבה לגרוטל תחושה טובה. שניכם יוצאים החוצה ומתחילים לחרוש את העיירה. אתם מהר מאוד מגיעים לשדה פרחים פתוח, בהם יש מספר נקודות שלא צומח בהם כלום. גרוטל שנראה נהנה במיוחד ממזג האוויר השמשי מתחיל לרוץ קדימה כאשר הוא בועט ברגליו באוויר, ומתגלגל על הדשא החמים כאשר העצים שלגבו סופגים אור שמש. לפתע אתה שומע רעשים במרחק מה ממכם, אתה מחליט לא להפריע לגרוטל ליהנות ומעט מתרחק ממנו. מהר מאוד אתה מזהה שני מאמנים המנהלים קרב פוקימונים. הראשונה הינה מאמנת אשר נעזרת בקרוגאנק והמאמן השני, שלא נראה ידידותי בכלל שנלחם ביחד עם מונפרנו אשר מבצע קפיצות אתלטיות וסלטות פשוט מרשימות, ומתחמק מכל מתקפה אפשרית "מונפרנו! תחסום את נעיצת הרעל של קרוגאנק באמצעות אגרוף מאך, ואז להביור!" המאמן אומר ומונפרנו נוגח באגרופו באגרוף של קרוגאנק ומוריד את ידו התוקפת של קרוגאנק מטה, מונפרנו אוגר אוויר ומשלח להביור מטווח אפס בקרוגאנק אשר מועף אוויר "קרוגאנק לא!" המאמנת קוראת כשקרוגאנק מתעלף לחלוטין. "ידעתי שאת ניצחון קליל. עבודה טובה מונפרנו" המאמן אומר למונפרנו כששניהם לוחצים יד אחד לשני. "אוף! לנצח אותך פעם אחת! פעם אחת! זה מסובך?" המאמנת קוראת בעצבים, "האמת שכן. זה לא קל" המאמן מתחיל לצחקק. לפתע מהאוויר עטים מטה שני פוקימונים מעופפים, הראשון אתה מזהה אותו כסייטר אשר רגליו החזקות חובטות בקרקע ושני הלהבים שלו מנצחצים מרוב חדותם, והשני אתה מזהה אותו כפידג'יוטו אשר נוחת על כתפו של המאמן, כשהוא משחרר שריקות יפות "הנה הפוקימונים שלי חזרו, איך היה האימון?" שואל אותם המאמן ושני הפוקימונים מהנהנים בנחישות. להפתעתך אתה מגלה את גרוטל לימינך, גרוטל בוהה בסקרנות בפוקימונים. מה תעשה?

"הם מעניינים אותך?" אשאל אותו בשקט. 'אחכה עוד קצת לראות לאן זה מתפתח, ואז נחליט מה לעשות', אומר ואעבור משפיפה לישיבה נוחה, בעודי נשען על צידו של גרוטל, 'נח' באור השמש ומלטף אותו. בין לבין אנסה להעיף מבט חטוף על מה שקורה בין שני המאמנים. 'מעניין מה הולך שם...' אתהה.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

גרייס-

"גלסיאון, הוא עוד מעט יירדם! תשתמש במחסום ותנצל את העובדה שהוא מנומנם כדי לתקוף בכדור צל. ישר אחרי הכדור צל תשתמש ברוח קרה לכיוונו כדי לגרום לכדור לעוף מהר יותר לכיוונו של גאסטלי. אם גאסטלי נרדם, תשתמש גם בנשיכה!" את פוקדת במהירות על גלסיאון. גלסיאון משנה את עמידתו ליציבה יותר, מתרכז ומסך זכוכית שקוף וחזק נעמד מולו. גאסטלי פוגע בקיר ומועף אחורה. מורטי נראה מחייך "גאסטלי! תעקוף את הקיר!" גסטלי מחייך, משתמש בנקמה פעם נוספת אך הפעם מגיח מצד ימין, ופוגע בגלסיאון פגיעה חזקה במיוחד, שכן היא פוגעת כפול מהנזק אם הפוקימון המשתמש בה נפגע ממתקפה. גאסטלי ממהר לתקוף בכדור צל, אך השפעת הנמנום לא מאחרת לבוא. גאסטלי מרחף כעת באוויר ישן לחלוטין. גלסיאון מזהה את ההזדמנות. כדור צל מסיבי פוגע בגאסטלי ורוח קרה בהחלט עושה את הנזק שלי שהיא מקפיאה את כל היכל הזירה. לסיום גלסיאון ממשיך לרוץ במהירות עד שהוא מגיע לגאסטלי ונושך אותו בחוזקה רבה. מעלף אותו. "עבודה טובה גאסטלי" מורטי אומר בסיפוק ומשיב את גאסטלי לפוכדור, מיי מריעה מהצד. "ועכשיו.. האונטר!" מורטי קורא והאונטר יוצא מהפוכדור השני של מורטי

האונטר מצחקק במסתוריות ונראה ערמומי אף יותר "האונטר.." האונטר ממלמל. "הצלחת לנצח את גאסטלי. אך האנטר שלי לא ייפול בקלות כזאת..רוח מאיימת!" מורטי קורא והאונטר פורש את ידיו ומשחרר רוח סגולה וחזקה אשר פוגעת בגלסיאון, גלסיאון נאחז בקרקע אך מתקשה מאוד. מה תעשי?

"גלסיאון, תשתמש במחסום כדי לחסום את הרוח. תרוץ במהירות לעבר האנטר עם המחסום ורגע לפני שתגיע אליו תעלים את המחסום ותתקוף בנשיכה!" הורה לו. "לאחר מכן, תשתמש בכדור צל ורוח קרה שוב" אוסיף. 'גאסטלי לא נפל בקלות גם...' אחשוב לעצמי במרירות קלה.

גרייס-
גלסיאון יודע גם רסיס קרח, מזכיר לך, לא בקטע שאת צריכה להשתמש זבזה, סתם בשביל הידע הכללי שלך חח

'גאסטלי לא נפל בקלות גם...' את מעלה במחשבתך, זה לא יהיה קל בכלל. "גלסיאון, תשתמש במחסום כדי לחסום את הרוח. תרוץ במהירות לעבר האנטר עם המחסום ורגע לפני שתגיע אליו תעלים את המחסום ותתקוף בנשיכה!" את מורה על גלסיאון שנאבק ברוח המאיימת. קיר הזכוכית נוצר מול גלסיאון ומרווח נשימה בו גלסיאון יכול מעט לנוח נפתח. אך מאוחר מדי לשמוח, בגלל שהרוח המאיימת רק גוברת יותר ויותר, והמאמץ של גלסיאון להחזיק את קיר הזכוכית לוקח ממנו המון אנרגיה. למרות הקושי גלסיאון מתחיל ללכת בהליכה מהירה שמתגברת לריצה לכיוונו של האנטר. גלסיאון מזנק ברגע האחרון ומצליח לנשוך את האנטר. האנטר נפגע, אך מתאושש במהירות. "עכשיו האנטר תתקוף באגרוף צל" מורט קורא. גלסיאון מתנשף בכבדות ומנסה להתחמק, אך האנטר מופיע בבת אחת מאחוריו ופוגע בו באגרוף צל חזק במיוחד. את מבקשת מגלסיאון לתקוף בעוד רוח קרה. גלסיאון יוצר רוח קרה אשר מקפיאה את הזירה ושולח כדורי צל. האנטר נעלם בין הצללים. אך הרוח הקרה פוגעת בו והוא מועף אחורנית. "מהלך יפה מאוד. אך זה לא יצליח לך עוד פעם. עכשיו האנטר! כדור צל!" מורטי אומר והאנטר אוגר כדור צל חזק במיוחד, שנע במהירות ופוגע בגלסיאון בעוצמה. מעלף את גלסיאון לחלוטין. מה תעשי?

ג'יי-
חח אז למה אתה מאוכזב?
"להתראות..." אתה אומר לקארה. "זה היה...נחמד" אתה ממלמל במעט אכזבה. אתה שם לב שקארה הולכת למרכז הפוקימונים, כנראה לישון בחדר שלה. אתה נזכר בקרב, וחושב לעצמיך על כל מה שעברת, על המוטציות, על הלחימה, ובנוסף לאביה של קארה שכעת עליך לדאוג לגביו. אך שום דבר לא מלחיץ אותך מקרב המכון שלך מחר. למרות שהפוקימונים של פלאנרי חזקים במיוחד, אתה אומר לעצמיך שתיתן מחר את הכל, התאמנתם הרבה היום ולכן אין לך סיבה לחשוש. אתה חוזר למרכז הפוקימונים, מתארגן למיטה ונשכב עליה. השקט גורם לך לחשוב על סטיבן, היכן הוא נמצא, האם הצליח לתפוס את אריה המים השיבוטי, בתוך כל המחשבות האלו, אתה נרדם. למחרת בבוקר, כשעיניך נפקחות לאחר שינה טובה וארוכה, אתה מתארגן במהירות ויוצא מהחדר שלך במרכז הפוקימונים לאחר שישנת. הינך אוגר אוויר בריאותיך כשאתה יוצא לכיוון המכון. אתה נכנס למכון ורואה טור קצר יחסית, של מאמנים רבים המחכים להילחם. אתה מעט נלחץ. אתה מבחין במספר מאמנים צעירים נעמדים סביב לא אחר מאשר

קווין. כולם מתלהבים מניצחונו על פלאנרי. נראה שקווין נהנה מהסקרנות בו. לאחר המתנה של כחצי שעה, אתה סופסוף עולה לרחבת הזירה. הזירה הינה זירה בה הקרקע היא סלעית, בגלל צבעה המעט אדמדם אתה מבין שהיא חמימה במקצת. סלעי גופרית בגדלים שונים נמצאים לאורכה ולרוחבה,

מה שנותן לזירה להיראות כמו הר געש. ממולך בזירה עומדת

אשר מחייכת ונראית בטוחה בעצמה. "שלום לך מאמן, קוראים לי פלאנרי ואני מנהיגת המכון הרביעי בהואן. שיהיה לך הרבה בהצלחה. אתה תצטרך את זה" פלאנרי אומרת בקול אסרטיבי ומשחררת את הפוקימון הראשון שלה את חומו אתה מרגיש ממרחק. אתה מבין שמדובר בפוקימון סלוגמה. מהשופט אתה מבין כי הקרב יהיה שלוש על שלוש, לך יש את היכולת להחליף פוקימונים באמצע הקרב, והמאמן שכל הפוקימונים שלו לא יוכלו עוד להילחם הוא יהיה המפסיד. מה תעשה?

פטריק-
"הם מעניינים אותך?" אתה שואל את גרוטל בסקרנות. אתה מתיישב בישיבה מזרחית בעוד גרוטל ממשיך לעמוד, כאשר הוא סוקר בסקרנות את תנועותיהם של הפוקימונים של המאמן בעל שיער הבורדו. "סייטר, פידג'יוטו, מה דעתכם להראות לי מעט מהמהלכים שלמדתם?" המאמן שואל את הפוקימונים שלו. פידג'יוטו נוסק לאוויר ותוקף באס אווירי במהירות את סייטר, אשר משתדל לחסום אותו באמצעות שני הלהבים הארוכים שלו, אך נפגע מעוצמת המכה. סייטר משתמש ברגליו וחובט בהם בקרקע כדי לעלות לאוויר, ומנסה לפגוע בפידג'יוטו באמצעות הלהבים. פידג'יוטו מתחמק במהירות, אך נפגע מספר פעמים מסייטר הערמומי. מונפרנו, שאתה מבין כי מדובר בשטותניק, מתחיל לרוץ וקופץ לאוויר, נוחת על גבו של סייטר המופתע, בועט אותו לקרקע, ובעזרת התנופה שקיבל מנסה לתפוס את פידג'יוטו, שמתחמק ומטיח אותו בקרקע בעזרת רוח. סייטר המעוצבן חובט במונפרנו במתקפה מהירה. "היי היי היי לא לריב!" המאמן מצווה על הפוקימונים שלו. אור השמש הנעימה, הדשא הנעים והרוח הקלילה שנושבת גורמות לך להיות מעט ישנוני, כאשר אתה עוצם את עיניך ונרדם לרגע. מהר מאוד אתה פוקח את העיניים בגלל רחש מסוים, ומגלה למול עיניך את עיניו הסקרניות של מונפרנו שגורמות לך לקפוץ אחורה. "גרוטל!" גרוטל קורא בהפתעה, מונפרנו מצחקק ומביט בגרוטל, מסוקרנים אחד מהשני. המאמן והמאמנת רצים אליכם ומגלים אתכם "היי. לא שמנו לב שהם כאן בכלל. אמרתי לך שהמונפרנו שלי גשש מוצלח" המאמן מרעיף על הפוקימון שלו מחמאות. "מי אתה? וכמה זמן אתה צופה בנו?" המאמן שואל בקול מעט חשדני, פידג'יוטו נוחת על כתפו של המאמן ואילו סייטר נעמד בצידו השמאלי, שניהם מביטים בך בתוקפנות. מה תעשה?

ג'יי-
חח אז למה אתה מאוכזב?
"להתראות..." אתה אומר לקארה. "זה היה...נחמד" אתה ממלמל במעט אכזבה. אתה שם לב שקארה הולכת למרכז הפוקימונים, כנראה לישון בחדר שלה. אתה נזכר בקרב, וחושב לעצמיך על כל מה שעברת, על המוטציות, על הלחימה, ובנוסף לאביה של קארה שכעת עליך לדאוג לגביו. אך שום דבר לא מלחיץ אותך מקרב המכון שלך מחר. למרות שהפוקימונים של פלאנרי חזקים במיוחד, אתה אומר לעצמיך שתיתן מחר את הכל, התאמנתם הרבה היום ולכן אין לך סיבה לחשוש. אתה חוזר למרכז הפוקימונים, מתארגן למיטה ונשכב עליה. השקט גורם לך לחשוב על סטיבן, היכן הוא נמצא, האם הצליח לתפוס את אריה המים השיבוטי, בתוך כל המחשבות האלו, אתה נרדם. למחרת בבוקר, כשעיניך נפקחות לאחר שינה טובה וארוכה, אתה מתארגן במהירות ויוצא מהחדר שלך במרכז הפוקימונים לאחר שישנת. הינך אוגר אוויר בריאותיך כשאתה יוצא לכיוון המכון. אתה נכנס למכון ורואה טור קצר יחסית, של מאמנים רבים המחכים להילחם. אתה מעט נלחץ. אתה מבחין במספר מאמנים צעירים נעמדים סביב לא אחר מאשר
קווין. כולם מתלהבים מניצחונו על פלאנרי. נראה שקווין נהנה מהסקרנות בו. לאחר המתנה של כחצי שעה, אתה סופסוף עולה לרחבת הזירה. הזירה הינה זירה בה הקרקע היא סלעית, בגלל צבעה המעט אדמדם אתה מבין שהיא חמימה במקצת. סלעי גופרית בגדלים שונים נמצאים לאורכה ולרוחבה,
מה שנותן לזירה להיראות כמו הר געש. ממולך בזירה עומדת
אשר מחייכת ונראית בטוחה בעצמה. "שלום לך מאמן, קוראים לי פלאנרי ואני מנהיגת המכון הרביעי בהואן. שיהיה לך הרבה בהצלחה. אתה תצטרך את זה" פלאנרי אומרת בקול אסרטיבי ומשחררת את הפוקימון הראשון שלה את חומו אתה מרגיש ממרחק. אתה מבין שמדובר בפוקימון סלוגמה. מהשופט אתה מבין כי הקרב יהיה שלוש על שלוש, לך יש את היכולת להחליף פוקימונים באמצע הקרב, והמאמן שכל הפוקימונים שלו לא יוכלו עוד להילחם הוא יהיה המפסיד. מה תעשה?

למה זה היה פותח סטוריליין שנותן לי תחושה שזה לא משחק של ילדים בני שמונה xd
אגב, לא יודע למה לא שאלתי את זה עדיין אבל יש במשחק מגות?
-----------------------------

"אתה מסוגל לזה, ג'יי. אתה מסוגל" אומר ואשלוף את הפוקדור הראשון בעודי מתנשף ומתנשם קלות. "אני מאמין בך! צא, לומברה!" אקרא ואזרוק את הפוקדור באוויר. "אנחנו יכולים לעשות את זה, לומברה! תשתמש בערפל ואז באקדח מים!"

מאט-
אי אפשר ליצור סלעים מהקרקע.. אלו אבנים יותר קטנות. זה מהלך שצריך להתאמן עליו.
"מצ'אמפ תנצל את ההזדמנות שאתה על הרצפה והכה בשבירת אבנים את הקרקע כדי ליצור סלעים! ואז במהירות השלך אותם לעבר לאודרד! " אתה קורא במהירות. מאצ'וק מנחית על הקרקע שבירת לבנים חזקה במיוחד ויוצר סלעים בגושים שונים, מיד לאחר מכן הוא תופס אותם בידו ומתחיל להשליך אותם על לאודרד, אשר נראה מעוצבן מהמכות שהוא חוטף בראשו. קריין מהנהנת. דלקאטי מתגנב ותוקף את ספוינק בציפורן צל אשר מסבה לו נזק גדול. שני הפוקימונים היריבים נראים מותשים, אתה מבין שהם לא מאומנים כל כך. "קדימה מאט, עוד מהלך אחד ואנחנו מנצחים" קריין אומרת בסיפוק. "אבל קודם, יש לי מהלך מנצח. תגיד למאצ'וק להעיף את דלקאטי באוויר, וכשאסמן לך תדרוש ממנו לתקוף בבעיטה נמוכה את לאודרד". נראה שיש כאן מהלך נחמד, מה תעשה?

אני חייב להתנצל. אני מפצועי הנוט 7 ולא היה לי פלאפון שוב. עכשיו כשיש לי פלאפון, אני חוזר.

אוקיי אני מחליט לציית כדי לעשות את המיטב לעבודת צוות. אחרי הכל מצ'אמפ יכול להשליך בקלות ואני אמתין לפקוד למתקפה נמוכה. ככה נלחמים כשעובדים בצוות? זה בהחלט מעניין אותי. גם אם מדובר בהופעה...

פורסם במקור על ידי Sharpedo

[B]

פטריק-
"הם מעניינים אותך?" אתה שואל את גרוטל בסקרנות. אתה מתיישב בישיבה מזרחית בעוד גרוטל ממשיך לעמוד, כאשר הוא סוקר בסקרנות את תנועותיהם של הפוקימונים של המאמן בעל שיער הבורדו. "סייטר, פידג'יוטו, מה דעתכם להראות לי מעט מהמהלכים שלמדתם?" המאמן שואל את הפוקימונים שלו. פידג'יוטו נוסק לאוויר ותוקף באס אווירי במהירות את סייטר, אשר משתדל לחסום אותו באמצעות שני הלהבים הארוכים שלו, אך נפגע מעוצמת המכה. סייטר משתמש ברגליו וחובט בהם בקרקע כדי לעלות לאוויר, ומנסה לפגוע בפידג'יוטו באמצעות הלהבים. פידג'יוטו מתחמק במהירות, אך נפגע מספר פעמים מסייטר הערמומי. מונפרנו, שאתה מבין כי מדובר בשטותניק, מתחיל לרוץ וקופץ לאוויר, נוחת על גבו של סייטר המופתע, בועט אותו לקרקע, ובעזרת התנופה שקיבל מנסה לתפוס את פידג'יוטו, שמתחמק ומטיח אותו בקרקע בעזרת רוח. סייטר המעוצבן חובט במונפרנו במתקפה מהירה. "היי היי היי לא לריב!" המאמן מצווה על הפוקימונים שלו. אור השמש הנעימה, הדשא הנעים והרוח הקלילה שנושבת גורמות לך להיות מעט ישנוני, כאשר אתה עוצם את עיניך ונרדם לרגע. מהר מאוד אתה פוקח את העיניים בגלל רחש מסוים, ומגלה למול עיניך את עיניו הסקרניות של מונפרנו שגורמות לך לקפוץ אחורה. "גרוטל!" גרוטל קורא בהפתעה, מונפרנו מצחקק ומביט בגרוטל, מסוקרנים אחד מהשני. המאמן והמאמנת רצים אליכם ומגלים אתכם "היי. לא שמנו לב שהם כאן בכלל. אמרתי לך שהמונפרנו שלי גשש מוצלח" המאמן מרעיף על הפוקימון שלו מחמאות. "מי אתה? וכמה זמן אתה צופה בנו?" המאמן שואל בקול מעט חשדני, פידג'יוטו נוחת על כתפו של המאמן ואילו סייטר נעמד בצידו השמאלי, שניהם מביטים בך בתוקפנות. מה תעשה?

"אני לא צופה בכם" אומר ברוגע תוך כדי פיהוק. "נחתי כאן באזור עם הגרוטל שלי והיה נראה כי הוא התעניין בקרב שלכם, אז נתתי לו להמשיך להעיף מבט, בעוד אני נמנמתי לי, עד שמונפרנו שלך בא והעיר אותי" אומר לו בקוצר רוח קל. 'אני שונא שמעירים אותי' אחשוב. 'אבל הוא לא נראה לי אדם חביב. לא כדאי לי להכעיס אותו' אחשוב.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-
תחזור! להרבה זמן!
- - - -

"דיוואט, אל תיפול אני איתך. עברנו כלכך הרבה רגעים שכאלה. אתה תצליח אני יודע, בוא נפתיע אותם חבר!" אתה מחדיר בדיווט מוטיבציה. דיווט מתאמץ מאוד כדי להתאושש ממתקפות החשמל החזקות של אמולגה, דיווט נוחת על הבטן ומחכה עד שמכת הברק תתקרב, ברגע הנכון אתה מבקש ממנו לתקוף בסילון אקווה וכך דיווט עושה, דיווט מתחיל להקיף את עצמו במים ודוהר במהירות איתנה כשהוא עולה בבת אחת ללמעלה לכיוונה של אמולגה שעדיין ממשיכה לתקוף במכת ברק "אמולגה תמשיכי עם מכת הברק! קדימה!" אלאסה ממשיכה ואמולגה עושה כמבוקשה. דיווט פוגע באמולגה בחוזקה אך בגלל שאמולגה המשיכה להשתמש במכת ברק כל סילון האקווה מחושמל כולו, דיווט נפגע בצורה אדירה. אתה כבר חושש שדיווט לא יוכל להמשיך, אך במאמץ מטורף, דיווט מראה שהוא אינו מוותר, הוא שולף מיד את צמד הצדפים שלו ופוגע חזיתית ופעמיים בגופה הקטן של אמולגה ומטיח אותה בקרקע, מעלף אותה! "אמולגה לא יכולה להמשיך להילחם! דיווט הוא המנצח!" השופט קורא והקהל כולו מריע לדיווט, גם לולה ולוקאס, אלאסה מחייכת, "אף פעם לא ראיתי פוקימון מים שמחזיק נגד כל כך הרבה מתקפות מסוג חשמל כמו הדיווט שלך" היא מודה ואתה קופץ מאושר, דיווט מסתובב אליך, גופו חבול ופגוע אך הוא מחייך אליך,עיניו קורנות אליך "דיווט" הוא אומר ועושה לך סימן של וי עם היד, אך פתאום ובלי התראה מוקדמת דיווט נוחת על הקרקע, מעולף לחלוטין "גם דיווט אינו יכול להמשיך להילחם!" השופט מוסיף והקהל כולו קורא קריאה מופתעת, "אם כך. זהו הקרב האחרון" אלאסה אומרת כאשר היא משיבה את אמולגה לפוכדור שלה וזורקת את הפוכדור האחרון, ממנו יוצא פוקימון דמוי זברה ענקי וחזק, אתה מזהה אותו כזבסטריקה

אשר רוקעת את רגליה ברקע, רגליה החזקות מטילות אפר, כאשר עובדי הזירה מנקים את הבוץ' ומשטחים את הזירה מחדש שתחזור למצבה הרגיל.
מה תעשה?

'אוווו... איזה פוקימון מרהיב' אביט בו כשהוא רענן וחזק, אך לא אראה את התפאלותי לסובבים. "דרומקה, החוצה חבר, תתכונן!" אומר ואכין גם את עצמי נפשית.
אחכה בכליון עיניים לפעולה של אלאסה והפוקימון שלה ואגיב לכך "השתמש בצוות כפול ואז גלגל להבה כולכם סביבו. לחצו אותו באמצע במעגל אש וברגע הנכון השתמש בנגיחה והעף אותו בעצמה!"


מקס-
פתאום עברתי פה וכאב לי לוותר על כל ההשקעה שלך חחחח...
~~~~
לאחר שהוא פותח בפני מי שאתה את ליבו אתה חש כלפיו קצת חמלה, אך לא שוכח מהמשימה "כן, 4 שנים לא הולכות ברגל... אני זוכר איך שהתחלנו את האימונים הראשונים" בטון נאנח ומבט נוסטלגי. מנסה לענות באופן כללי ולתת לו 'לשפוך' מידע לבד. מבלי שתיהיה חלק אקטיבי בהעלאת הזכרונות. כשהוא מסכם ואומר טוב חייב לזוז אני כבר מוכרח להיכנס ואתה עוד תאחר בגללי אתה מיד קופץ על ההזדמנות ואומר "אני אבוא איתך, אני ממש רוצה לראות מה יש שם! אני לא אפריע מבטיח! זה כלכך מסקרן אותי" אתה אומר ומוסיף לצחוק איתו "לא אפריע לכבודו במשימתו".
לפתע קווין מביט בך בצורה מוזרה מאוד "משימתי? אחי אני הולך בסה"כ לנקות שם ולסדר חדרים לפי מה שיאמרו לי. עשית בעצמך את התורנות הזאת בדיוק ליפני יומיים ואמרת שהיא זוועתית..." יש נימה של חשד ואנחת היסוס בקולו. "ה... הכל בסדר איתך טירסט?" הוא שואל אותך ומנסה להתמקד בפניך. כשאז אתה לא מתאפק. אתה חוטף מבט סביב מן הרכב בעוד הוא מדבר אלייך ואתה שולף את השוקר ומחשמל אותו כהוגן בחזה היכן שהריאות ומהלחץ מפעיל את העצמה על ההכי חזק. הא מתפרפר ומפרקס באוטו כשאז הוא משלשל ומשתין על עצמו ונופל להישען על הכיסא בעיניים פוקוחות כשדם ניגר מאפו ושפתיו!
הפעם אתה לא עילפת חייל, אלא הרגת אותו. אתה עומד ממש אל מול מישהו שהאמין בכל מעודו שאתה החבר הטוב שלו שהוא אוהב, והוא נשען כמו נח על המושב שלו מדמם, מעלה צחנת הפרשות, ללא רוח חיים.
אתה בשוק ואתה אפילו מעט דומע ומחוויר. נלחצת כלכך ודאגת שיגלה אותך שזה פשוט קרה, ללא מעצורים הרגת בנאדם. בקור רוח שנובע מתוך ההלם שבסיטואציה אתה מחליף בין תגיות השם שלכם ולוקח מכיסו הלח (מהשתן) את כרטיס הכניסה. משכיב את הכיסא שלו כלפי מטה כך שמי שבחוץ לא יראה כלום אלא אם התקרב ונועל אותו ברכב. נועץ בו עיניים לעוד שבריר שנייה וממהר להיכנס אל המעבדה...
איך שאתה נכנס היא מאורת באור חירום אדום ומדרון המתפתל לקטע אחד במרכז. ולכל אורכו 6 חדרים מצד ימין ו-5 משמאל. אתה פוסע בשקט מנסה לשדר אדישות, מחפש בעינייך אחר סימן מארייה ובכללי מישהו שיכוון אותך למה לעשות כאן.
חולף על פני כמה חדרים כשדלת נפתחת מאחוריך ואומרת בקול צורם וגבוהה אך גברי "הזדהה מיד!" אתה מסתובב באיטיות והוא מתקרב מאוד בלי מעט כבוד או נימוס למרחב הפרטי שלך, בוחן אותך ובין רגע קולט את תג השם ואת תווית התורנות "הינההה אתה חייל טיפש! היכן היית, הכל כאן מבולגן ומלוכלך... אתה מאחר ב-3 שעות! זה נראה לך הגיוני?!!?" הוא צועק ונוזף בך בקולו הצורמני שמהדהד ברחבי המזדרון. מדובר בדוקטור רזה קחוש בעל עור חיוור ושפתיים מכחילות גפיים (כלומר ידיים ורגליים) ארוכים מאוד ביחס לגופו לבוש בג'אקט מעבדה יוקרתי מעור צמוד.
אתה מנסה לענות אך הוא מלחיץ וקוטע אותך "אעעע...רר.. אדיוט, אדיוט, אדיוט... איך העזתי לעשות עסקים עם אריאנה וצוות רוקט האידיוטים" וממרר בזעם וצועד לפניך כפוף לעבר החדר. חדרים מלאים בניירת ספרים ומחברות ומחשבים. המון כבלים שמופזרים על הרצפה ועל הקירות ללא תקנה. העיקר שהמקום יהיה פעיל. אתה צועד בזהירות וכמעט מועד מאיזה כבל או שתיים והוא אומר מיד מורה לך כשבו מופנה, אפילו לא טורח להביט בך "צ'ופ-צ'ופ... נקה כאן הכל. אבק ולכלוך זרוק דפים מקומטים לפח. בראש כל נייר ונייר אמור להיות לך היכן הוא צריך להיות מתוייק מהאותיות A-Z. אז קדימה להזדרד! במדפים ישנם גם סימונים להכל. סיים עם החדר הזה הברק את המקום וקדימה איתי לחדר הבא." הוא מסיים ומתיישב לעבוד על מחשב בפינת החדר, מאוד מרוכז בעבדתו ומפגין חוסר סבלנות. אתה שקט וסולידי... כמה שפחות שאלות עדיף, מסדר בדיוק כמו שהוא רוצה, מפשפש היטב בדפים. רואה סרטוטים ושרבוטים והמון דפי נוסחאות ארוכים ומסובכים שמרגישים לך כמו לקרוא סינית. אתה מתבונן ומתייק. כך לפחות שעה. ואז זורק ניירות מקומטים. כשבינהם אתה מבחין באיזה ציור מקומצ'ץ'. מיישר את הדף ומזהה פוקימונים מפחיד עד אימיים!!!
הדף שרוף וכרוך, כאילו מישהו עשה זאת בכוונה ואי אפשר לדעת באמת מי או מה הוא היצור/פוקימון הזה. כאילו מישהו השמיד אתזה בכוונה. הדבר מציף בך רגשות סקרניים ואתה אינך עומד בזה, מחטט ומחפש... מאוד מבוהל מכך שהפרופ' ישים לב אלייך בטעות או שמה מישהו יכנס למשרד הזה... אתה מבונן במלא חישובים ונוסחאות וסרטוטים של כל מיני מכונות שימור, "זמן הבשלה" "מתקפות" "כוח הרס..." "יעדים" כל מיני מילים ברפורף שפוקחות את עינייך עד כמעט נפלו ואתה מבין, יוצרים כאן במעבדה הזאת ממש ניסוי פוקימון הרסני ומפחיד שיאיים על המחוז ומי יודע על העולם!!!!
אתה נתקף חרדה, מחליט לפעול. גם הפעם אתה מבין שהזמן הוא קריטי ואין אפשרות לחכות לארייה... אתה תופס כיסא מאחד עמדות המחשב האחרות, מתגנב בשקט מאחורי הפרופסור שעומל ועובד במרץ. שקוע במחשב ואינו מרגיש אותך כלל... בנשימה עמוקה אתה הולם בראשו בחריפות הוא נחבט על הקיר ומעולף במקום.אתה מושיב אותו חזה ומסדר את עמדתו, מסדר אותו בצורה שיראה מרחוק כאילו הוא עובד על המחשב, חוטף מכיסו בעדינות את האישור כניסה שלו, אישור סופי שמקנה כניסה לכל החדרים כולל הכל! יוצא עם כמה מהדפים שקראת, דוחף אותם לחולצה בפרעות ונועל עליו תדלת. 'עד שיגלו אתזה יקח זמן.. מספיק זמן...' אתה מייחל ומתחיל להתרוצץ במסדרונות. מחדר לחדר לחדר. אך שום ממצא למה שיש לך בדפים אינו קיים.
עד שלפתע אתה רואה אישור כניסה כמו לכל חדר. רק שכאן... אין דלת, והאישור נראה כבוי... 'אך בעצם, למה אישור כניסה למקום ללא דלת'. אתה תוהה וכמעט מניח לזה במחשבה של אולי זה חדר שעוד לא נבנה כשאז אתה מנסה. מצמיד את הכרטיס ולפתע הקודן נדלק ופותח את הקיר באופן חשמלי כמו מכסה. ואתה מתגלש ונופל פנימה אל מסדרון חשוך מאוד ישר ואז שוב חדר מפחיד. אתה שומע רחשים משם ומיד מטפס, שולח ידיים ונמתח לשני כיווני המזדרון הצד. מחזיק את עצמך בקושי צמוד לתקרה. הם מדברים וחולפים על פניך כשאתה נאבק בעצמך לא ליפול ולהרוס הכל. דמעת זיעה ניגרת מאפך לרצפה. מסובבת אותם אך לא מעלה בדעתם להביט למעל ראשם ולהבין את הרעש. הם חולפים ואתה קופץ חזרה לרצפה. נכנס אל החדר ורואה המון מכונות משונות. כשהבולטת ענקית ומפחידה:

מחזיקה מטען זכוכית ובוא ישן מין גוש אדום וגדול, מחבק ומכונס בעצמו. נראה בתרדמת! ואתה מבין שזה וודאי היצור!!! הוא גדול אבל הרבה פחות מזיק מציור בתמונה... אתה לבד במעבדה והוא נם לו, לפעמים הנשימות שלו בפנים מרעידות קלות את המקום... חייב לפעול מהר!
איפה ארייה ואיך להשיג אותה, מה עליך לעשות, מה יקרה לדבר הזה, מתי הוא מתעורר. מלא שאלות מציפות אותך.
מה תעשה?

מאט-
אתה מחליט לעשות את המיטב בעבודת הצוות, ומקשיב למה שיש לשותפה של לקרב להגיד. בנקודה הנכונה דלקטאי קופץ בחתוליות על ידו השרירית של מאצ'וק ומועף באוויר לכיוון ספוינק. דלקאטי מבצע מספר גלגולים באוויר, וכשהוא מתחיל לנחות בקרקע, ספוינק המבוהל מתחיל לקפוץ בטירוף מסביב כדי לא להיפגע. לאודרד נראה מבולבל למראה הפרטנר שלו "עכשיו!" קרלין קוראת במהירות, הרגע הגיע! מאצ'וק מתחיל בריצה מהירה, כשמגיע ללאודרד המבוהל עוצר מטר בלבד ממנו, רגלו השמאלית של מאצ'וק מתרוממת ובועטת את לאודרד. דלקאטי משתמש במהירות, אך באופן מוזר כוכב קטן וזהוב יחיד יוצא, אותו מכוכב לוכד פוגע בספוינק ומשאיר אותו במקומו, לאודרד המועף פוגע בספוינק ושניהם מותחים על גזע עץ קרוב! מעולפים! דלקאטי עדיין באוויר, ולסיום בשנית דלקאטי מייצר כוכב מהירות זוהר וגדול, אשר מתנגש בקרקע ויוצר סינוור חזק, כשאפשר לראות אתה מבחין במטר כוכבים זהובים אשר מתעופפים סביב דלקאטי ומאצ'וק, ממש כמו כוכבים בלילה. "המאמנים מודים לכם על הקרב ומתרחקים מן המקום. "וואו זה היה מדהים!" קרלין אומרת כשדלקאטי מתקרב אליה ומיילל לידה בצורה חתולית. "וגם המאצ'וק שלך ממש חזק!" היא מחמיאה לך. מה תעשה?

ג'יי-

"אתה מסוגל לזה, ג'יי. אתה מסוגל" אתה אומר לעצמיך במטרה להחדיר בעצמיך מוטיבציה וביטחון לקרב. אני מאמין בך! צא, לומברה!" הפוכדור של לומברה נזרק מכף היד שלך וממנו לומברה משתחרר כשהוא מגעגע בעליזות. לבקשתך לומברה פותח את הקרב בערפל, כלל הזירה מתמלאת בעשן סמיך במיוחד. לאחר מכן לומברה משגר את אקדח המים שלו לתוך הערפל, אך כשהעשן מתפזר, אתה רואה שסלוגמה הצליח להתחמק! "אני באמת מקווה שהטקטיקה שלך היא לא לתקוף מתוך ערפל. כי פוקימוני אש כמו סלוגמה מותאמים לראות רגיל בתוך עשן וערפל" פלאנרי מחייכת חיוך אסרטיבי. "קדימה סלוגמה! תשתמש בנמנום ואז בלהביור!" פלאנרי מצביעה על לומברה המופתע שנלחץ מעט מהסיטואציה. מה תעשה?

פטריק-
"אני לא צופה בכם" אתה משיב בעודך מפהק בעצלתיים והמאמן נראה מעט מופתע "נחתי כאן באזור עם הגרוטל שלי והיה נראה כי הוא התעניין בקרב שלכם, אז נתתי לו להמשיך להעיף מבט, בעוד אני נמנמתי לי, עד שמונפרנו שלך בא והעיר אותי" בקולך נשמעת מעט נוקשות, והמאמן מרים גבה "ובכן, ככה זה המונפרנו שלי. כפוקימון מנצח הוא תמיד אוהב לחקור מאמנים של יריבים אופציונאליים" אומר המאמן ומביט על הגרוטל שלך. "הפידג'יוטו שלי היה צריך לראות אתכם, לא ראית אותם פידג'יוטו?" המאמן שואל את פוקימון הציפור שלו שמנענע בראשו ומצייץ בשלילה. "טוב. לא רצינו להפריע, אני אחזור להתאמן עם הידידה שלי עכשיו" המאמן נפרד ממך ומגרוטל, מונפרנו נעמד מול גרוטל המנומנם ומוציא אליו לשון, מתוך התגרות. "גרוטל גרוטל" משיב לו פוקימון העשב בנימה עוקצנית. השמש נעימה והאוויר מרגיעה, ואתה מרגיש את עצמיך נרגע על גרוטל. בגלל שהשניים העירו אותך, אתה מביט במונפרנו ובפידג'יוטו נלחמים אחד כנגד השני, אתה מבלה זמן נהדר עם גרוטל, מנוחה עם צפייה בקרב חביב, זה עושה לך חשק להתאמן גם, אבל אתה יכול להישאר בדיוק היכן שאתה. מה תעשה?

דרו-
אין לי בעיה לחזור, אתה זה שעזבת!
'אוווו... איזה פוקימון מרהיב' אתה חושב לעצמיך. "דרומקה, החוצה חבר, תתכונן!" אתה קורא בביטחון גבוה, אף פוקימון שלך לא מחוץ למשחק עדיין, אך אתה מרגיש בתוך תוכך שהכל עוד פתוח ושאלאסה מחביאה כמה קלפים בשרוול. דרומקה נוחת על הזירה ומשפשף את עיניו. הוא לא ציפה לעמוד בזירה בה צופים כל כך הרבה אנשים. "אויי איזה חמוד קטן" אלאסה אומרת ונראה שדרומקה כועס קצת מכך. בכל מקרה אתה לא נותן לתחילת הקרב להתמהמה יותר מדי. "השתמש בצוות כפול ואז גלגל להבה כולכם סביבו. לחצו אותו באמצע במעגל אש וברגע הנכון השתמש בנגיחה והעף אותו בעצמה!" אתה פותח את הקרב והקהל מתחיל להריע. אתה נזכר בקרבות של לוקאס ולולה, כמה שהיה להם לא קל להביס את זבסטריקה. מקווה בתוכך שתוכל לנצח אותה ביותר יעילות מהם. לבקשתך דרומקה משתכפל למספר רב של דרומקות אשר מתחיל להסתחרר ולרשוף אש, במהרה נוצרת שרשרת עבה של אש סביב זבסטריקה שלהפתעתך לא נעה ממקומה. טבעת האש מתחילה להתהדק, ולראשונה אתה שומע את קולה של אלאסה מצווה על זבסטריקה "זבסטריקה. קפצי מעבר לטבעת!" אלאסה קוראת וזבסטריקה מכווצת את רגליה האתלטיות ומזנקת לאוויר בזינוק מרשים במיוחד. אתה מתפעל מעוצמת הרגליים שלה. זבסטריקה נוחתת בחלק אחר של הזירה. "עכשיו תורנו לתקוף" אלאסה ממלמלת בזדוניות. "זבסטריקה בואי נראה לו מה זה כוח אמיתי", "ותיזהרי על דרומקה החמוד בסדר?" אלאסה מחייכת ואתה יודע שהיא צינית. דרומקה המבולבל עוצר את הכפילים את טבעת האש ומביט בזבסטריקה לא מבין. "זבסטריקה בואי נפעל! עליית מגנט!" אלאסה אומרת וזבסטריקה משחררת מגופה גלי חשמל גדולים, אשר משתטחים עם הזירה. במהרה כל הזירה נעטפת בחשמל והיא זוהרת בצהוב עז. והדבר הלא ייאומן קורא. זבסטריקה מתחילה לרחף! רגליה מתנתקות מהקרקע וזבסטריקה מתחילה לרוץ באוויר עד גובה מסוים כאילו הייתה פוקימון מעופף לכל דבר! אתה לא יודע מה יבוא הלאה, ואז אלאסה ממשיכה לפעול "זריזות! (agility)". אתה מכיר את המתקפה טוב מאוד, ואתה יודע למה היא מסוגלת. אם המהירות של זבסטריקה לא הייתה מספיקה. היא עכשיו גם מרחפת ועוד במהירות! "קדימה מתקפה מהירה!" אלאסה קוראת. זבסטריקה מתעופפת כשני מטר מהאדמה. וצהלותיה נשמעות כשהיא יוצאת במתקפה מהירה! זבסטריקה מזגזגת במהירות באוויר, מצד לצד, מלמעלה למטה, ויוצרת מצג באוויר אשר גורם לקהל למחוא כפיים. אתה יודע שדרומקה הוא פוקימון מהיר, אבל דרומקה לא מספיק למצמץ שזבסטריקה פוגעת בו בכל הכוח שלה ומעיפה את דרומקה הקטן כעשרה מטרים אחורה. אתה יודע שכוח המתקפה שופר בגלל שזבסטריקה שיפרה את המהירות שלה. אתה זוכר שאלאסה השתמשה בטכניקה הזו כנגד לולה ולוקאס. הקהל שואג ומוחא כפיים. ואתה חייב להודות שיש להם על מה. אילו היה אפשר לחבר לזבסטריקה כנפיים היא הייתה נראית כמו פגסוס אצילי. זבסטריקה דוהרת באוויר ומתקרבת לאלאסה, "ברוך הבא למכון החשמל דרו" אלאסה אומרת בקול מותח. "עכשיו זבסטריקה! תשתמשי בפריקה ואז מיד בזעם!" אלאסה מצווה על זבסטריקה שאוגרת חשמל ומתכוננת לשגר אותו על דרומקה!! מה תעשה?

פורסם במקור על ידי TheFirstOne

מקס-
פתאום עברתי פה וכאב לי לוותר על כל ההשקעה שלך חחחח...
~~~~
לאחר שהוא פותח בפני מי שאתה את ליבו אתה חש כלפיו קצת חמלה, אך לא שוכח מהמשימה "כן, 4 שנים לא הולכות ברגל... אני זוכר איך שהתחלנו את האימונים הראשונים" בטון נאנח ומבט נוסטלגי. מנסה לענות באופן כללי ולתת לו 'לשפוך' מידע לבד. מבלי שתיהיה חלק אקטיבי בהעלאת הזכרונות. כשהוא מסכם ואומר טוב חייב לזוז אני כבר מוכרח להיכנס ואתה עוד תאחר בגללי אתה מיד קופץ על ההזדמנות ואומר "אני אבוא איתך, אני ממש רוצה לראות מה יש שם! אני לא אפריע מבטיח! זה כלכך מסקרן אותי" אתה אומר ומוסיף לצחוק איתו "לא אפריע לכבודו במשימתו".
לפתע קווין מביט בך בצורה מוזרה מאוד "משימתי? אחי אני הולך בסה"כ לנקות שם ולסדר חדרים לפי מה שיאמרו לי. עשית בעצמך את התורנות הזאת בדיוק ליפני יומיים ואמרת שהיא זוועתית..." יש נימה של חשד ואנחת היסוס בקולו. "ה... הכל בסדר איתך טירסט?" הוא שואל אותך ומנסה להתמקד בפניך. כשאז אתה לא מתאפק. אתה חוטף מבט סביב מן הרכב בעוד הוא מדבר אלייך ואתה שולף את השוקר ומחשמל אותו כהוגן בחזה היכן שהריאות ומהלחץ מפעיל את העצמה על ההכי חזק. הא מתפרפר ומפרקס באוטו כשאז הוא משלשל ומשתין על עצמו ונופל להישען על הכיסא בעיניים פוקוחות כשדם ניגר מאפו ושפתיו!
הפעם אתה לא עילפת חייל, אלא הרגת אותו. אתה עומד ממש אל מול מישהו שהאמין בכל מעודו שאתה החבר הטוב שלו שהוא אוהב, והוא נשען כמו נח על המושב שלו מדמם, מעלה צחנת הפרשות, ללא רוח חיים.
אתה בשוק ואתה אפילו מעט דומע ומחוויר. נלחצת כלכך ודאגת שיגלה אותך שזה פשוט קרה, ללא מעצורים הרגת בנאדם. בקור רוח שנובע מתוך ההלם שבסיטואציה אתה מחליף בין תגיות השם שלכם ולוקח מכיסו הלח (מהשתן) את כרטיס הכניסה. משכיב את הכיסא שלו כלפי מטה כך שמי שבחוץ לא יראה כלום אלא אם התקרב ונועל אותו ברכב. נועץ בו עיניים לעוד שבריר שנייה וממהר להיכנס אל המעבדה...
איך שאתה נכנס היא מאורת באור חירום אדום ומדרון המתפתל לקטע אחד במרכז. ולכל אורכו 6 חדרים מצד ימין ו-5 משמאל. אתה פוסע בשקט מנסה לשדר אדישות, מחפש בעינייך אחר סימן מארייה ובכללי מישהו שיכוון אותך למה לעשות כאן.
חולף על פני כמה חדרים כשדלת נפתחת מאחוריך ואומרת בקול צורם וגבוהה אך גברי "הזדהה מיד!" אתה מסתובב באיטיות והוא מתקרב מאוד בלי מעט כבוד או נימוס למרחב הפרטי שלך, בוחן אותך ובין רגע קולט את תג השם ואת תווית התורנות "הינההה אתה חייל טיפש! היכן היית, הכל כאן מבולגן ומלוכלך... אתה מאחר ב-3 שעות! זה נראה לך הגיוני?!!?" הוא צועק ונוזף בך בקולו הצורמני שמהדהד ברחבי המזדרון. מדובר בדוקטור רזה קחוש בעל עור חיוור ושפתיים מכחילות גפיים (כלומר ידיים ורגליים) ארוכים מאוד ביחס לגופו לבוש בג'אקט מעבדה יוקרתי מעור צמוד.
אתה מנסה לענות אך הוא מלחיץ וקוטע אותך "אעעע...רר.. אדיוט, אדיוט, אדיוט... איך העזתי לעשות עסקים עם אריאנה וצוות רוקט האידיוטים" וממרר בזעם וצועד לפניך כפוף לעבר החדר. חדרים מלאים בניירת ספרים ומחברות ומחשבים. המון כבלים שמופזרים על הרצפה ועל הקירות ללא תקנה. העיקר שהמקום יהיה פעיל. אתה צועד בזהירות וכמעט מועד מאיזה כבל או שתיים והוא אומר מיד מורה לך כשבו מופנה, אפילו לא טורח להביט בך "צ'ופ-צ'ופ... נקה כאן הכל. אבק ולכלוך זרוק דפים מקומטים לפח. בראש כל נייר ונייר אמור להיות לך היכן הוא צריך להיות מתוייק מהאותיות A-Z. אז קדימה להזדרד! במדפים ישנם גם סימונים להכל. סיים עם החדר הזה הברק את המקום וקדימה איתי לחדר הבא." הוא מסיים ומתיישב לעבוד על מחשב בפינת החדר, מאוד מרוכז בעבדתו ומפגין חוסר סבלנות. אתה שקט וסולידי... כמה שפחות שאלות עדיף, מסדר בדיוק כמו שהוא רוצה, מפשפש היטב בדפים. רואה סרטוטים ושרבוטים והמון דפי נוסחאות ארוכים ומסובכים שמרגישים לך כמו לקרוא סינית. אתה מתבונן ומתייק. כך לפחות שעה. ואז זורק ניירות מקומטים. כשבינהם אתה מבחין באיזה ציור מקומצ'ץ'. מיישר את הדף ומזהה פוקימונים מפחיד עד אימיים!!!
הדף שרוף וכרוך, כאילו מישהו עשה זאת בכוונה ואי אפשר לדעת באמת מי או מה הוא היצור/פוקימון הזה. כאילו מישהו השמיד אתזה בכוונה. הדבר מציף בך רגשות סקרניים ואתה אינך עומד בזה, מחטט ומחפש... מאוד מבוהל מכך שהפרופ' ישים לב אלייך בטעות או שמה מישהו יכנס למשרד הזה... אתה מבונן במלא חישובים ונוסחאות וסרטוטים של כל מיני מכונות שימור, "זמן הבשלה" "מתקפות" "כוח הרס..." "יעדים" כל מיני מילים ברפורף שפוקחות את עינייך עד כמעט נפלו ואתה מבין, יוצרים כאן במעבדה הזאת ממש ניסוי פוקימון הרסני ומפחיד שיאיים על המחוז ומי יודע על העולם!!!!
אתה נתקף חרדה, מחליט לפעול. גם הפעם אתה מבין שהזמן הוא קריטי ואין אפשרות לחכות לארייה... אתה תופס כיסא מאחד עמדות המחשב האחרות, מתגנב בשקט מאחורי הפרופסור שעומל ועובד במרץ. שקוע במחשב ואינו מרגיש אותך כלל... בנשימה עמוקה אתה הולם בראשו בחריפות הוא נחבט על הקיר ומעולף במקום.אתה מושיב אותו חזה ומסדר את עמדתו, מסדר אותו בצורה שיראה מרחוק כאילו הוא עובד על המחשב, חוטף מכיסו בעדינות את האישור כניסה שלו, אישור סופי שמקנה כניסה לכל החדרים כולל הכל! יוצא עם כמה מהדפים שקראת, דוחף אותם לחולצה בפרעות ונועל עליו תדלת. 'עד שיגלו אתזה יקח זמן.. מספיק זמן...' אתה מייחל ומתחיל להתרוצץ במסדרונות. מחדר לחדר לחדר. אך שום ממצא למה שיש לך בדפים אינו קיים.
עד שלפתע אתה רואה אישור כניסה כמו לכל חדר. רק שכאן... אין דלת, והאישור נראה כבוי... 'אך בעצם, למה אישור כניסה למקום ללא דלת'. אתה תוהה וכמעט מניח לזה במחשבה של אולי זה חדר שעוד לא נבנה כשאז אתה מנסה. מצמיד את הכרטיס ולפתע הקודן נדלק ופותח את הקיר באופן חשמלי כמו מכסה. ואתה מתגלש ונופל פנימה אל מסדרון חשוך מאוד ישר ואז שוב חדר מפחיד. אתה שומע רחשים משם ומיד מטפס, שולח ידיים ונמתח לשני כיווני המזדרון הצד. מחזיק את עצמך בקושי צמוד לתקרה. הם מדברים וחולפים על פניך כשאתה נאבק בעצמך לא ליפול ולהרוס הכל. דמעת זיעה ניגרת מאפך לרצפה. מסובבת אותם אך לא מעלה בדעתם להביט למעל ראשם ולהבין את הרעש. הם חולפים ואתה קופץ חזרה לרצפה. נכנס אל החדר ורואה המון מכונות משונות. כשהבולטת ענקית ומפחידה:

מחזיקה מטען זכוכית ובוא ישן מין גוש אדום וגדול, מחבק ומכונס בעצמו. נראה בתרדמת! ואתה מבין שזה וודאי היצור!!! הוא גדול אבל הרבה פחות מזיק מציור בתמונה... אתה לבד במעבדה והוא נם לו, לפעמים הנשימות שלו בפנים מרעידות קלות את המקום... חייב לפעול מהר!
איפה ארייה ואיך להשיג אותה, מה עליך לעשות, מה יקרה לדבר הזה, מתי הוא מתעורר. מלא שאלות מציפות אותך.
מה תעשה?

גם לי כאב שהפסקת להגיב! חצוף!

לרגע אשכח שאני נמצא במקום עוין, ופשוט אחקור לעומק את מראה היצור הזה. 'פשוט מרהיב' אחשוב לעצמי בהתפעלות ואדמה לעצמי כמה הוא מזכיר לוויתן. מהר מאוד אחזור לפוקוס, ואתחיל לחפש דבר שיכול לעזור לי להבין את היצור הזה יותר. כמובן שאשמור על הציור של היצור הגדול יותר, שכנראה מדובר בצורה המפותחת שלו וכדאי שאשמור עליו. אחפש מסמכים ודפים שיוכלו לעזור לי 'אריה תעריך מאוד את אלה'. ובאותה נשימה אבצע חיפוש מהיר וכולל אחר כפתור כיבוי או שחרור היצור מהמתקן שלו כאחשוב לעצמי בלחץ 'אסור להשאיר אותו כאן.. אני חייב לשחרר אותו. אם צוות רוקט יידע להשתמש בו, זה יהיה נוראי'

פורסם במקור על ידי Sharpedo

דרו-

אין לי בעיה לחזור, אתה זה שעזבת!
- - - -
'אוווו... איזה פוקימון מרהיב' אתה חושב לעצמיך. "דרומקה, החוצה חבר, תתכונן!" אתה קורא בביטחון גבוה, אף פוקימון שלך לא מחוץ למשחק עדיין, אך אתה מרגיש בתוך תוכך שהכל עוד פתוח ושאלאסה מחביאה כמה קלפים בשרוול. דרומקה נוחת על הזירה ומשפשף את עיניו. הוא לא ציפה לעמוד בזירה בה צופים כל כך הרבה אנשים. "אויי איזה חמוד קטן" אלאסה אומרת ונראה שדרומקה כועס קצת מכך. בכל מקרה אתה לא נותן לתחילת הקרב להתמהמה יותר מדי. "השתמש בצוות כפול ואז גלגל להבה כולכם סביבו. לחצו אותו באמצע במעגל אש וברגע הנכון השתמש בנגיחה והעף אותו בעצמה!" אתה פותח את הקרב והקהל מתחיל להריע. אתה נזכר בקרבות של לוקאס ולולה, כמה שהיה להם לא קל להביס את זבסטריקה. מקווה בתוכך שתוכל לנצח אותה ביותר יעילות מהם. לבקשתך דרומקה משתכפל למספר רב של דרומקות אשר מתחיל להסתחרר ולרשוף אש, במהרה נוצרת שרשרת עבה של אש סביב זבסטריקה שלהפתעתך לא נעה ממקומה. טבעת האש מתחילה להתהדק, ולראשונה אתה שומע את קולה של אלאסה מצווה על זבסטריקה "זבסטריקה. קפצי מעבר לטבעת!" אלאסה קוראת וזבסטריקה מכווצת את רגליה האתלטיות ומזנקת לאוויר בזינוק מרשים במיוחד. אתה מתפעל מעוצמת הרגליים שלה. זבסטריקה נוחתת בחלק אחר של הזירה. "עכשיו תורנו לתקוף" אלאסה ממלמלת בזדוניות. "זבסטריקה בואי נראה לו מה זה כוח אמיתי", "ותיזהרי על דרומקה החמוד בסדר?" אלאסה מחייכת ואתה יודע שהיא צינית. דרומקה המבולבל עוצר את הכפילים את טבעת האש ומביט בזבסטריקה לא מבין. "זבסטריקה בואי נפעל! עליית מגנט!" אלאסה אומרת וזבסטריקה משחררת מגופה גלי חשמל גדולים, אשר משתטחים עם הזירה. במהרה כל הזירה נעטפת בחשמל והיא זוהרת בצהוב עז. והדבר הלא ייאומן קורא. זבסטריקה מתחילה לרחף! רגליה מתנתקות מהקרקע וזבסטריקה מתחילה לרוץ באוויר עד גובה מסוים כאילו הייתה פוקימון מעופף לכל דבר! אתה לא יודע מה יבוא הלאה, ואז אלאסה ממשיכה לפעול "זריזות! (agility)". אתה מכיר את המתקפה טוב מאוד, ואתה יודע למה היא מסוגלת. אם המהירות של זבסטריקה לא הייתה מספיקה. היא עכשיו גם מרחפת ועוד במהירות! "קדימה מתקפה מהירה!" אלאסה קוראת. זבסטריקה מתעופפת כשני מטר מהאדמה. וצהלותיה נשמעות כשהיא יוצאת במתקפה מהירה! זבסטריקה מזגזגת במהירות באוויר, מצד לצד, מלמעלה למטה, ויוצרת מצג באוויר אשר גורם לקהל למחוא כפיים. אתה יודע שדרומקה הוא פוקימון מהיר, אבל דרומקה לא מספיק למצמץ שזבסטריקה פוגעת בו בכל הכוח שלה ומעיפה את דרומקה הקטן כעשרה מטרים אחורה. אתה יודע שכוח המתקפה שופר בגלל שזבסטריקה שיפרה את המהירות שלה. אתה זוכר שאלאסה השתמשה בטכניקה הזו כנגד לולה ולוקאס. הקהל שואג ומוחא כפיים. ואתה חייב להודות שיש להם על מה. אילו היה אפשר לחבר לזבסטריקה כנפיים היא הייתה נראית כמו פגסוס אצילי. זבסטריקה דוהרת באוויר ומתקרבת לאלאסה, "ברוך הבא למכון החשמל דרו" אלאסה אומרת בקול מותח. "עכשיו זבסטריקה! תשתמשי בפריקה ואז מיד בזעם!" אלאסה מצווה על זבסטריקה שאוגרת חשמל ומתכוננת לשגר אותו על דרומקה!!
מה תעשה?

אביט במתרחש במבט ערמומי, "גם לנו יש כמה תרגילים בשרוול, נכון דרומקה?" אומר לדרומקה בביטחון. ואז אחייך חצי חיוך אל אלאסה. "דרומקה קח נשימה עמוקה-עמוקה והשב כנגד הפריקה להביור עוצמתי!" אפקוד עליו כדי שיתגונן... אחשוב שנייה ואחליט על מתקפה מסוג אדמה "פרוץ מתוך העשן שנוצר עם מתקפת גלגול חזקה ולבסוף נסה ניב אש על צווארה!"
הפעם אשיב בצורה התקפית אך מתוך חשיבה אסטרגטית מסויימת, ואצפה במתרחש מלא תקווה בתוספת קור רוח.

מקס-
דיי דיי חחח... לא נורא העיקר שעכשיו מנסים להמשיך ;)
~~~~
אתה פשוט המום מכל מה שאתה רואה, מרגיש מאין סוג של וורטיגו אבל עדיין מלא בשאלות, אפשר לחשוב ששכחת לרגע היכן אתה נמצא. אתה ממשיך לטייל סביב המיכל ומתבונן בכל מה שקורה סביבך שקט מופתי מלבד רעש המכונות והמכשירים סביב ומידי פעם רעידות חוזרות ונישנות של שהיצור המוזר והאדיר הזה מייצר. מלחיץ להיות במקום כזה אבל אתה מחפש, אוסף כל דבר שיהיה שימושי עבור ארייה בעיניך ומתפלל בכל תפילה שרק אפשר שהיא תגיע.
היצור משמיע רעידה חזקה, ואז עוד אחת! ושוב, בתדירות מהירה ממה שאתה וכל הבסיס הזה רגיל להרגיש בימים האחרונים... משהו מוזר, ואינך יודע למה בכלל. במקום להתרחק אתה נמשך לסכנה ומתקרב אל הזכוכית. חושב לעצמך שחייב להוציא את היצור הזה החוצה כי צוות רוקט ימשיכו להחזיק בו עד סיום התכניות שלהם זה יכול להיות הרסני.
נוגע וממשש את הזכוזית לכיוון הכפתור הגדול שפותח את המיכל... אתה לא בטוח בעצמך אבל בכל זאת עושה אתזה, כשאתה לוחץ על הכפתור הגדול המוזר ביד רועדת ומצפה שיפתח אתה נשמעת אזעקה צורמת! רעש מן המתקן שלו "פולש! פולש! אישור כף יד שגוי! פולש! פולש!" הדלת הסודית נפתחת ואתה רואה מהמזדרון שרצים אלייך המון חיילים והפרופ'הראשי כאן בראשם "אתה! אתה עילפת אותי כשהיית אמור לנקות את המעבדה, בוגד מלוכלך! אתה תמית על כולנו חורבן, עכשיו תשלם!!!" הוא צורח, לא חולפת שנייה ויוצא מהפוקדור שלו שיורה עלייך מתקפת רפש "sludge". ומאחוריו במזדרון חיילים שממשיכים להזדרז! החדר רועד ללא הפסקה.
מה תעשה?

דרו-
ליתר דיוק, גלגול היא מתקפה מסוג אבן, לא אדמה

"גם לנו יש כמה תרגילים בשרוול, נכון דרומקה?" אתה אומר לדרומקה בעודך מביט במתרחש על הזירה, זבסטריקה ממשיכה לאגור חשמל לקראת המתקפה אך נראה שדרומקה לא מפוחד "דרו דרומקה!" הפוקימון האדום שלך משיב בקפיצות נחושות. אתה מחייך בחצי חיוך לאלאסה שמבחינה בכך, אתה מזהה את חיוכה החמוד, שכנראה מסתיר הרבה מעבר לו..
"דרומקה קח נשימה עמוקה-עמוקה והשב כנגד הפריקה להביור עוצמתי!" אתה קורא במתקפת נגד, מפציר בדרומקה שעליו להתכונן קונטרה כנגד הפריקה. "זבסטריקה!!" זבטסריקה צוהלת ויורה את הפריקה שלה, גלי חשמל כחולים מסנוורים וזוהרים משוגרים לעברו של דרומקה.
דרומקה אינו נלחץ אלא נעמד על שתי רגליו, לוקח אוויר לריאות "דרוו מקה!!!!!!!!" דרומקה קורא ומטח להביור חריף משתגר מפיו הקטן. הלהביור מתנגש בפריקה של זבסטריקה ושתי המתקפות מתנגחות אחת בשנייה, פעם אחת הלהביור הולך אחורה ובפעם אחרת הפריקה של זבסטריקה. חום פוגש חום עד שפיצוץ נשמע ברחבת הזירה ומיד אחריו מתלווה עשן סמיך. חזית את העשן שהגיע, ואתה מיד פוקד על דרומקה להסתתר בו ולהשתמש בגלגול. דרומקה מתכדרר במהירות ונכנס לתוך מסך העשן, זבסטריקה לא מצליחה להתמצא בעשן, ובהוראה של אלאסה היא תוקפת במתקפה מהירה, אך הפעם לא בשביל לתקוף, אלא בשביל לפזר את העשן! זבסטריקה רצה מסביב לזירה מעלה ומטה באוויר עד שהעשן מתפזר ולא נמצא עוד! זבסטריקה המרוצה מעצמה מחפשת את דרומקה. שבמהלך חכם במיוחד מפתיע אותה מהקרקע, קופץ ופוגע בבטנה!! "זבסטריקהה" זבסטריקה נאנחת בכאב וקורסת מעט, דרומקה לא נח לרגע ומטפס על גופה בעזרת אצבעותיו הזעירות, מגיע לצווארה ונושך אותה בניב אש חזק במיוחד! פגיעה ישירה!! "זבסטריקה!" אתה שומע את אלאסה קוראת, לא לחוצה במיוחד, המכה הסבה נזק. "מכת ברק!! כשהוא עוד עלייך!". זבסטריקה מתעשתת מהכאב, ובמהרה משחררת מכת ברק עוצמתית, ענקית ומחשמלת במיוחד, מה שגורם לדרומקה לשחרר את נשיכתו ולנחות על הקרקע. "ועכשיו זבסטריקה! להמשיך! דריכה!" אלאסה מצווה וזבסטריקה נוחתת על הקרקע, פרסותיה הקדמיות דורכות בחוזקה על דרומקה, שנאנח מכאב. "דרומקה!" דרומקה קורא. זבטסריקה מניחה לדרומקה הקטן, וחוזר לרחף ליד המאמנת שלה, כשלפתע אתה מבחין שניצוצות החשמל מסביב לזירה נעלמו. השפעת עליית המגנט פגה וזבסטריקה שוב דורכת על רגליה! למרות המכות שקיבלה, זבטסריקה רוקעת בפרסותיה כסוס פרוע המחכה לשחרר את זעמו. "זבסטריקה.. המהלך האחרון מתחיל מיד! השתמשי בשחרור איונים!" (ion deluge). הקהל משתתק, אתה אפילו מצליח לשמוע את נשימתה של לולה נעתקת מאחורייך. וולבי ואחיה הראפלט מקרקרים בחוסר הבנה. גם אתה לא מבין מה המתקפה הזו עושה, עד שאתה מבחין במשהו שמשתנה אצל זבסטריקה. זבטסריקה רוקעת את רגליה הקדמיות בקרקע, ובכל פעם שזה קורה, חשמל ניגר מרגליה, ועולה לשאר גופה של זבסטריקה. 3 פעמים כאלו עד שהכל חוזר לקדמותו. בינתיים דרומקה נעמד שוב. חבול אך נחוש להמשיך. אלאסה מחייכת. "קדימה זבסטריקה. יש לנו עוד פוקימון אחד להביס. קדימה! מתקפה מהירה!" זבסטריקה צוהלת בקולי קולות ורוקעת שוב את רגליה ומתחילה לרוץ לעבר דרומקה! חשמל ניגר מרגליה! "אתה פותח את הפוקידקס כדי להבין מה קורה, ואתה מבין שהמתקפה הזו הופכת את כל המתקפות הנורמליות שהמשתמש יודע למתקפות חשמל!!! מה תעשה?