Pokemon GO
עמוד 3 מתוך 3 ראשוןראשון 123
מציג תוצאות 31 עד 35 מתוך 35
  1. blue To My Bones
    תאריך הצטרפות: Sep 2010
    שם: Noawsomeness
    הודעות: 1,871
    #31
    זה נראה מגניב לגמרי עד עכשיו, אני חייב לראות מה קורה בהמשך עם ה"רוד" הזה...
    ומעולה שהארכת את הפרקים.

  2. וואו כל כך אין לי מושג
    תאריך הצטרפות: Jun 2010
    שם: דוד
    הודעות: 3,232
    #32
    וואי פרק נחמד ביותר
    לא הרבה אקשן אבל העקיצות על ההתנהלות של אש מוצאות חן בעיני מאוד

    תודה שהתייחסתם, דוד

    dav5000, minato, master minato, artist ninja, Mr. Pool

  3. מנהל ראשי
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    שם: אדם
    הודעות: 8,132
    #33
    פרק 5: אכזבה.


    עד כמה שמזג האויר היה נחמד בבוקר, כך הופתע אש לגלות את חוסר יציבותו. גשם כבר החל להכות על חלונות מרכז הפוקימונים ואש ידע שזה כבר הולך להמשך כך כל היום.

    "רוד צודק." אמרה האחות ג׳וי שככל הנראה הקשיבה לשיחתם. "פוקימונים רבים לאחרונה נעלמו בגלל הציידים. אנחנו לא מצליחים לעלות על עקבותיהם והפוקימונים משלמים מחיר יקר מאוד לפעולותיהם."
    "זה לא הוגן." אמר אש. הוא כיווץ את אגרופיו בכעס והביט לעבר הדלת שבה דירפיד עבר. "הפוקימונים לא צריכים להכלא בכלובים. פוקימון פראי טבעו להיות חופשי ומשוחרר.
    "צ׳נסי!" הכריזה צ׳נסי בהתלהבות ודירפיד דילג לעבר אש. הוא חיכך את ראשו ופלט ניצוצות של אש מקרניו.
    "דיר!" הוא מילמל לעצמו ואש ציחקק. דירפיד הביט בו בהערצה ופרצי אש בקעו מקרניו בגאווה. הוא היה מאושר לראות אותם. הוא החלים לחלוטין ואש מיהר לחבק אותו.
    "שלום לך!" אמרה סרנה והחלה להציג את הנוכחים בחדר בפני דירפיד. "שמי סרנה וזה אש!"
    דירפיד לא ידע מעצורים מרוב אושר. הוא דילג וקפץ וקרא בקול. מאמנים רבים הביטו בו וחייכו לעצמם.
    "הוא מוכן לחזור לטבע עכשיו." אמרה האחות ג׳וי. "כמובן, במידה וירצה בכך. אולי מוטב לו להצטרף אליך אש?"
    דירפיד הביט באש ועצר לפתע. הוא סקר את אש היטב ובסוף חייך. "דיר!" הוא הכריז.
    "אני חושב שהוא שייך לפרופסור ג׳ון." אמר אש והביט בדירפיד באכזבה קלה. "אני חושב שכדאי אותו אליו עכשיו." דירפיד המניך את ראשו באכזבה קלה.

    הם יצאו לעבר המעבדה, שהתבררה כמבנה רחב מימדים בעל קומות רבות. תקרת המעבדה היתה גבוהה בצבע לבן בהיר ועמודי שיש רחבים קידמו את פניהם. הקירות היו צבועים בצבעים קרים למדי והאור היה לבן ומסנוור במקצת. בקדמת החדר היה דלפק שחור ומאחוריו ישבה אשה. מלבד האשה הזאת ועוד ספות בקצה החדר אולם הכניסה היה ריק לחלוטין.
    אש נכנס פנימה וניגש למזכירה שישבה בדלפק מלווה בדירפיד. היא הביטה בדירפיד ומיהרה לדלת צדדית. לאחר כמה דקות נכנס גבר לחדר. מתנשף בחוזקה. הוא היה לבוש ברישול. חלוקו הלבן היה בהחלט גדול עליו ושיערו הארוך והמבולגן היה אסוף למשעי. משקפיו החליקו מעל לאפו הקמור ועיניו החומות נצצו התרגשות.
    "דירפיד! חזרת!" קרא הפרופסור בקול. חלל האולם הריק יצר הד ברור והאשה שבה למקומה בדלפק. "אני מצטער על ההתפרצות," הוסיף וחייך. שיניו היו לבנות ביותר ולפתע הבליח מראה צעיר וחברותי בפניו המצועפות. "דירפיד אבד אתמול ולא מצאנו אותו כל הלילה."
    דירפיד מצידו הפשיל מבט בעצב. הוא הביט באש כל הזמן וילל בדממה.

    "זה בסדר," אמר אש וחייך. "שמי אש וזה שותפי למסע פיקאצ׳ו. וזו סרנה," אמר והצביע על סרנה.
    "הו אני שמח להכיר." אמר פרופ׳ ג׳ון והביט בדירפיד. הוא ניגש אליו וליטף אותו בראשו בין קרניו. "נזכרתי במשהו חשוב! דירפיד, מאמן הגיע היום והוא בחר בך בתור הפוקימון ההתחלתי שלו! נכון שזה ממש מרגש?"
    דירפיד הוריד את ראשו באכזבה. אך מיד התאושש וחייך בפייסנות. אש הבחין בזה וליטף אותו מעט. נראה שפרופ׳ ג׳ון לעומתו לא הבחין בזה והוא נראה מרוצה. הוא הוציא מתיקו פוקדור וקרא לדירפיד להכנס אליו. לאחר מכן, הוא הוציא צרור כרטיסים וחיפש בפיזור דעת את הכרטיס הנכון ואז הצמעד אותו לדלת שממנה נכנס. היא נפתחה בקול עמום והוא הזמין אותם להכנס.
    "אז אתה מהעיר פאלט שבקנטו?" שאל פרופ׳ ג׳ון את אש בעניין בעודם עולים במדרגות צרות לעבר מה שנראה כמו חדר קטן בהרבה מהאולם כניסה. אש הביט סביבו. החדר הכיל מכשירים שונים ומשונים ובמרכז מכשיר כחול שהזכיר במקצת מקרוגל גדול מימדים. פרופ׳ ג׳ון הכניס פנימה את הפוקדור של דירפיד והמכשיר סיחרר את הפוקדור מספר פעמים. לבסוף הפוקדור שקע אח תוך המכשיר ונעלם מעיני אש. "תנו לי להציג בפניכם את ההתחלתיים של המחוז." הוא הוביל את החבורה למדרגות צרות צדדיות והם מיהרו להיכנס לחדר שעליו הונחו מראש שלשה פוקדורים. אש נזכר ביומו הראשון כמאמן, בעום בו הוא פגש בפיקאצ׳ו.
    הוא משך בכתפיו והתנער מהזכרונות כשסרנה הרשתה לעצמה להשתובב. "כפוקימון ההתחלתי שלי אני דווקא אבחר בפוקדור הזה!" סרנה לחצה בטעות על כפתור הפוקדור ואור בוהק הבליח בחדר. פוקימון דמוי קופיף כחלחל פקח את עיניו ופיהק. הוא מיהר לעמוד על ידיו וניער את רעמת העלים שנחה על ראשו בתפארת.
    "רינגל!" קרא הפוקימון בגאווה. ניכר שהוא היה גאה בה ובהחלט היה לו על מה. כל העלים נראו רעננים ובוהקים כאחד. "וואו הוא ממש חמוד!"
    "זהו רינגל, פוקימון קופיף העשב." אמרפרופ׳ ג׳ון בטון רגוע. הוא הוציא ניגש לפוקדור האמצעי שממנו הגיח דירפיד שמיהר ללטף את ידו של אש. כאילו לא ראה אותו שבועות. אש מצידו מיהר לחבק אותו ופיקאצ׳ו טפח על מצחו. "את דירפיד אתם מכירים והאחרון חביב.." אמר פרופ׳ ג׳ון ולחץ על הכדור השלישי שממנו הגיח פוקימון דמוי קרנף קטן כחול כשעל אפו נראתה טיפת מים עצומה ומגובשת ועיניו נראו חולמניות ורטובות. "ריידיו" קרא בקול שקט והביט בקרקע. הוא נראה ביישן למדי. סרנה מיהרה ללטף אותו גם והוא חייך בהנאה לקראתה. תמיד היתה לה חיבה לפוקימונים דמויי קרנף.
    "וואו פרופ׳ הפוקימונים ההתחלתיים מדהימים!" אמר אש בהתרגשות ופיקאצ׳ו וסרנה אישרו בשמחה.
    נקישוץ גלוץ נשמעו מדלת העץ הלבנה מאחוריהם ופנימה נכנסה האשה שישבה באולם הכניסה.
    "פרופ׳ ג׳ון, זאקורי וואליס הגיע לקבלת הפוקימון ההתחלתי שלו." היא אמרה בעדינות ופרופ׳ ג׳ון הביט בחפזון בשעון. "שכה אחייה! ממש בזמן! תקראי לו פנימה בבקשה." הוא אמר ומיהר להציב את שלושת הפוקימונים בשורה.
    בפתח הדלת עמד לפתע נער צעיר. הוא היה גבוה ורזה. שיערו היה חום ועיניו היו גדולות וחומות, נוצצות בהתרגשות.
    "הו זאק, בוא, כנס פנימה." אמר פרופ׳ ג׳ון ופינה מהשולחן הקדמי את כל הניירת לאחר שהערים הכל בפיזור דעת. "אני בטוח שאתה מתרגש לקראת הפוקימון הראשון שלך!"
    זאק נכנס בחוסר ביטחון והציץ לעבר הפוקימונים בעניין. הוא בחן כל פוקימון בזהירות ולבסוף הביט באש. דירפיד הסתכל על זאק בתקווה, כאילו מתחנן שיבחר בו.
    "אני חשבתי על זה הרבה, אני החלטתי שאני רוצה להיות מתאם פוקימונים והפוקימון הכי מתאים למסע שלי זה.." החל זאק לדבר ודירפיד הוריד את מבטו וחזר להסתכל על הקרקע.
    "אתה הבעת המון עניין בדירפיד בפגישה הקודמת שלנו זאק." האיץ בו פרופ׳ ג׳ון. "פוקימון מעולה בהחלט."
    "אני בטוח." אמר זאק וסומק עלה על לחייו וראשו של דירפיד התרומם בתקווה. "אבל אני החלטתי לבסוף שאני רוצה לצאת לדרך עם רינגל."
    רינגל קיפץ על ידיו באתלטיות מרשימה ורקד מעין ריקוד שמח. הוא מיהר וקפץ על כתפו של זאק, מה שגרם לו לצחוק. אש מיהר להביט בדירפיד, עיניו נצצו והאש שעל מצחו כבר בקושי נראתה.
    "זאת כמובן בחירה מצויינת, אם תיגש למזכירה תוכל לקחת גם פוקדורים ופוקידע במתנה ממני." אמר פרופ׳ ג׳ון וחייך לעבר דירפיד במטרה לעודד אותו.
    דירפיד כבר לא יכל לשאת זאת. לפתע פרץ אש בקע מקרניו והוא זינק לעבר המדרגות.
    "דירפיד!" קרא אש ודלק אחריו. פיקאצ׳ו רץ במהירות וניסה לשכנע את דירפיד לעצור. המזכירה המופתעת זזה הצידה כשדירפיד יצא לעבר המדשאות שמחוץ למעבדה. גשם ירד בעוצמה ורוח קרה נשבה על פניו. אש חצה את אולם הכניסה ויצא החוצה.
    "דירפיד חכה!" דירפיד כבר הספיק להתרחק ביחד עם פיקאצ׳ו, שניסה לשכנע אותו לעצור. אך אש הבין את התסכול שלו. הוא היה בטוח שהזאק יבחר בו והאכזבה הכתה בו שוב. אש חזר לרוץ לעברם וטיפס על הגבעה כדי לראות יותר טוב. הוא כבר היה ספוג ולמיטב הנחתו, מזג האוויר הרטוב והקר לא היטיב עם דירפיד כלל.
    לפתע נשמעה צעקה גדולה. אש זיהה מיד את קולם של פיקאצ׳ו ודירפיד. הם היו בצרה, הוא פשוט ידע את זה.



    המשך יבוא...

  4. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: May 2011
    שם: טל
    הודעות: 1,539
    #34
    פרק יפה
    לקחת השראה מהסיפור של צא'רמנדר באנימה? חח

  5. וואו כל כך אין לי מושג
    תאריך הצטרפות: Jun 2010
    שם: דוד
    הודעות: 3,232
    #35
    פרק נחמד, לא אקשן אבל מקדם את העלילה בקצב הגיוני.

    "שיערו הארוך והמבולגן היה אסוף למשעי" - זה פרדוקס, לא?

    תודה שהתייחסתם, דוד

    dav5000, minato, master minato, artist ninja, Mr. Pool

עמוד 3 מתוך 3 ראשוןראשון 123

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •