נושא: PoKeMoN ~ Ukey Region

המחוז שמשנה את הכל.

פרק 1 - קטצ׳ם.
פרק 2 - היער הגשום.
פרק 3 - תוכחה.
פרק4 - המאמן.


מאגר פוקימונים (זמני)

דירפיד:

פרק 1: קטצ׳ם.

רחשי העלים העידו על תנועה. בהלה ופחד מהולים בה, רק מביני עניין יבחינו בכך. מספר דילוגים קלים ופיצוץ. למסכן לא היה סיכוי לברוח ופוקדור כבר נחת על גופו הכנוע, הדואב. התוצאה ידועה מראש, אין אפילו טעם להמתין.

הגבר בעל המראה הממוצע צעד בביטחון, כמעט בשעמום, הרים את הפוקדור וטחב אותו בלי רגש אל תוך תיק העור שהיה זרוק על כתפו ברשלנות. הוא המשיך הלאה, תר אחר הקרבן הבא שלו. לא נותרו הרבה ואז יוכל הוא לחזור לדירתו הקטנה.
הוא המשיך לצוד אחרי הקרבנות שלו באיטיות אך ביסודיות. אין חייל טוב ממנו בכל הארגון, אך עם זאת, הרתייה ממנו היתה בלתי נמנעת, כמעין ריח חריף של אלכוהול וסכנה שמדליק את כל הנורות האדומות.
לאחר מספר שעות ארוכות הוא כבר טיפס בכבדות במעלה המדרגות הישנות לדירתו. הוא הכניס את המפתח לדלת ועמד לנשום לעומק כשגופו קפא במקום. עורו לפתע בהק באור כחלחל והוא כבר ניתח את המצב.
"לאור מעשי הפשע שלך לאחרונה אתה תחת מעצ..." נשמע קולה של מי שכנראה ערבה לו בתוך הדירה. לפתע הכל קרה כל כך מהר. היא חישבה את המצב בצורה שגויה ופיצוץ עוצמתי הבליח מאחורי השוטרת שהועפה קדימה, מעולפת, כשחתיכות גבס מהקירות מתעופפים בפיזור יחד איתה. הוא מיהר להכנס לדירה לעבר החדר האחורי, שם עניין אותו רק דבר אחד. לא בגדים ולא אוכל כי אם תצלום, בו נראה אוצר יקר. הוא מיהר להכניס את התצלום לנרתיק עשוי עור ומיהר להסתלק משם. הוא הקפיד לקחת את התיק ובמהירות עלה על הגג, שם ראה את כל הניידות שמחכות לו כבר למטה. נשמע קולו של שוטר נוסף אך הוא לא הקשיב לנאמר, במקום הוא הוציא פוקדור שממנו נגלה פידג׳יוט רחב כנפיים והוא כבר הספיק לזנק עליו ולטוס מעל שמי העיר, מותיר את שאר השוטרים מאחור.
לאחר מספר דקות של שקט רעש של מסוקים נשמע מסביבו. הוא היה מוקף והוא ידע זה. הפתרון היחיד היה לתקוף. "אקרובטיקה!" פקד בקול נחוש וגופו של פידג׳יוט בהק באור כחול. הוא התעופף היישר לעבר אחד המסוקים ופגע במכסה המנוע, מסיט אותו ממסלולו. האוויר היה קריר והרעש של המנוע המצפצף החריד אפילו אותו ובאותה שניה שהמסוק עמד להתפוצץ הטייס זינק מהמסוק, נופל באימה לעבר היער העבות שמתחתיהם. פידג׳יוט שינה את מסלולו ובמהירות צלל מטה בקו ישר, להבות כחולות עוטפות אותו. הגבר המסתורי תפס את הטייס והושיב אותו מלפנים כשגופו רועד באימה. הם המשיכו לצלול לעבר היער ובחבטה רמה פידג׳יוט התרסק על הקרקע. הם ירדו מהפידג׳יוט והגבר בעל השיער הפרוע מיהר לבדוק את פידג׳יוט שהיה מעולף. הוא החזיר אותו לפוקדור ומיהר לפנות משם.
"זה לא ילך לך!" קרא הטייס אחריו. "הם כבר אחריך שוב, מאתרים אותך!"
הוא המשיך לצעוד, מתעלם ממה שאמר הטייס. והרי אין סיכוי שימצאו אותו, הוא כבר החליט לאן הוא הולך. הוא רק צריך להתרחק מהכוחות שלהם.
"תקשיב לי טוב, קטצ׳ם! אני לא צוחק! יש עליך מונה שיודעת היטב את מיקומך. לא משנה לאן תלך, הם ידעו עליך הכל! פשוט תסגיר את עצמך, אני בטוח שאם תעשה את זה הם יחוסו עליך! יש לך לב רחמן!" הטייס ניסה לדבר אל ליבו של הגבר אך ליבו היה קשה כג׳יאודוד. הוא לא עצר ולאחר כמה שניות הוא נעלם מאחורי העצים הסבוכים.

המשך יבוא...

ואו
מדהים
עוד!!

פרק נהדר

כתוב יפה מאוד, מצפה לראות לאן זה ימשיך

יש!!!! התגעגעתי לפורום הזה

וואו יש לי הרגשה שאני מבין את הקטע של זה אבל נראה

מעולה. ציפיתי להחייאה של "ספרות" המון זמן. מקווה שזאת ההתחלה

פורסם במקור על ידי DarkShadow

מעולה. ציפיתי להחייאה של "ספרות" המון זמן. מקווה שזאת ההתחלה

אגב החייאה

מחר אני ממשיך לפרק 2 של הסיפור שלך נועם

הוא יהיה מעניין

פרק 2: היער הגשום.

טיפות הגשם הפכו עד מהרה למטח כבד. הנער בעל השיער הפרוע התעורר ובחיפזון הוא התלבש באוהל שלו. הוא הביט בפיקאצ׳ו שלו בהערכה ,שעדיין היה ישן מהאימונים אמש והשתדל שלא להעיר אותו. לאחר שסיים להתלבש הוא בדק את המפה. עברו מספר ימים מאז שהגיע למחוז החדש ועדיין לא נראו שום פוקימונים סביבו. כנראה משום שהגשם פה תמיד יורד.
"אש!" נשמע קול מעבר לאוהל. אש ידע שהאוהל של סרנה בטח מקופל היטב אז הוא מיהר לפתוח את האוהל. טיפות הגשם הרטיבו את פיקאצ׳ו המופתע שהתעורר בבהלה. הוא התנשף במהירות ומיהר לטפס על כתפו של אש, מנסה לחטוף עוד כמה דקות של חסד.
"אוי אני ממש מצטערת פיקאצ׳ו! כל הזמן גשום פה!" אמרה סרנה והוציא מברשת שיער. היא סרקה את שיערה בחיפזון והניחה כובע אדום על ראשה. "גם היה ממש קר בלילה ובלי דלפוקס אני ממש רעדתי כל הלילה."
"כן, גם צ׳אריזרד נהג לחמם אותי בעבר." אמר אש בהבנה. הוא רכן לעבר תיקו והוציא משם מגבת ירוקה והציע אותה לפיקאצ׳ו הרטוב. "אבל תתעודדי סרנה, אנחנו במחוז חדש ובטח נפגוש המון פוקימונים חדשים פה! אני תמיד מתחיל מחדש יחד עם פיקאצ׳ו!"
"אבל אני גם ממש מתגעגעת אליהם." הביטה סרנה בחלל האוהל. "אתה יודע, פאנצ׳ם ודלפוקס. אני תמיד תוהה האם זה היה רעיון טוב להשאיר אותם אצל פרופסור סיקאמור."
"אני בטוח שהוא ישמור עליהם היטב סרנה. בכלל, הוא אמר לך שהוא ממש רוצה את דלפוקס כי הוא חוקר את ההתפתחות המגה של פוקימוני האש ההתחלתיים!" אמר אש והתחיל לקפל את האוהל. הגשם בנתיים פסק והם התארגנו להמשיך במסעם. אש ופיקאצ׳ו מיהרו לרוץ קדימה וסרנה רצה בעקבותיהם. אש התרגש לקראת הבוקר החדש. אומנם היה גשום שוב אך כלל לא היה אכפת לו. יש לו המון לעשות, ברגע שהוא יעבור את היער הוא עתיד להגיע לעיר הראשונה של המחוז! עם זאת, הוא זוכר היטב מדוע הוא בחר להגיע לכאן. הפעם זה יהיה שונה. הוא בא במטרה נוספת הפעם.
"זהירות אש!" קראה סרנה בעקבותיו,* "יש פה שלט שאומר שיש פה פוקימונים פראיים ומסוכנים! אני חושבת שאנחנו נכנסנו לאיזור מסוכן של היער!"
אש נעצר וחייך. הוא הביט סביבו, הם הגיעו לצוק גבוה בקצה היער ושיחים גבוהים היו פזורים באיזור. נראה כאילו פוקימונים ברמות נמוכות חששו להכנס לכאן. מבחינתו זאת היתה הזדמנות מצויינת. "פוקימון פראי ומסוכן כפוקימון ראשון שנתפס במחוז הזה נשמע כמו אחלה רעיון!" אמר בהתלהבות ופיקאצ׳ו אישר בקול נחוש. הוא מיהר לפסגת הצוק והחל לחפש פוקימונים.ק סרנה השיגה אותם והתעקשה להשאר צמודה אליהם. לאחר כמה דקות הליכה הם נעצרו. מעין שאגה נשמעה ברקע ומבין השיחים התפרץ אורסרינג גדול מימדים. הוא היה עצבני מאוד, כנראה משום שפלשו לו לטירטוריה. מבלי להותיר להם זמן לספקות אורסרינג ירה לעברם קרן על עוצמתית שהעיפה אותם לאחור.
"פיקאצ׳ו, מתקפה מהירה!" פקד אש ופיקאצ׳ו מיהר לענות לפקודתו. גופו של פיקאצ׳ו בהק באור כסוף ובהבזק שניה כבר הטיח את גופו בעוצמה אדירה באורסרינג. הוא התעצבן וחבט באגרופו בעוצמה אדירה בקרקע. הוא ממש זעם ובקפיצה אדירה הוא חבט את מיטב משקלו בקרקע, יוצר רעידת אדמה של ממש. פיקאצ׳ו מיהר לתפוס מחסה ודילג בין הסלעים הגדולים. אורסרינג דחף אותו בעוצמה והוא איבד את שיווי משקלו ונפל בין הסלעים היחידים שנותרו במורד הצוק ונעלם ברקע. אורסרינג עצמו התגלגל לאחור ונפל אף הוא לעבר התהום הגדולה. הוא נראה לפתע מפוחד.
"פיקאצ׳ו!" צעק אש באימה ומיהר לזנק לעבר התהום אך סרנה מיהרה לעצור אותו. הוא ידע שזה יותר מדי מסוכן עבורו ליפול אל תהום עמוקה אך לשם פיקאצ׳ו נפל, הוא היה חייב להציל אותו.
כמה שניות שנראו כמו נצח חלפו בדממה כשלפתע נשמע קולו של פיקאצ׳ו, הוא רכב על גבו של פידג׳יוט רב מימדים.

המשך יבוא...

פרק טוב מאוד.

מחכה לראות לאן הסיפור הזה ימשיך

פורסם במקור על ידי TheHeliolisk

אגב החייאה

מחר אני ממשיך לפרק 2 של הסיפור שלך נועם

הוא יהיה מעניין

חהחהחהחה
אתה יכול לצחוק כמה שבאלך
לפחות ניסיתי

פורסם במקור על ידי DarkShadow

חהחהחהחה
אתה יכול לצחוק כמה שבאלך
לפחות ניסיתי

מה צוחק

אני רציני חח הסיפור שמבוסס על העלילה שלך ממשיך היום

פורסם במקור על ידי TheHeliolisk

מה צוחק

אני רציני חח הסיפור שמבוסס על העלילה שלך ממשיך היום

שחכתי מהסיפור שלך/שלי בכלל
רואה מה קורה כשלוקח לך חודש וחצי לכתוב פרק?!?
ועוד אני עוזר לך עם העלילה, כל מה שאתה צריך זה להעתיק את זה מאשכול אחד לאחר
ודירבאלקום אתה קורא לי "ילד חתול" עוד פעם אחת

אממ. מעט מעליב מה שהולך פה למען האמת, לא בא לי לחלק אזהרות אבל רבאק מה זה הספאם הזה?