נושא: מחוז קורי- המסע המופלא!

תומאס בלאק-
חמידותה של לבנדר צובטת בליבך ובלי לחשוב פעמיים אתה קורא לעברה

"לבנדר, חכי!. לבנדר שכבר הספיקה להתקדם בערך 5 צעדים, מסובבת את ראשה ועיניה הגדולות והממושקפות מביטות בך בתהייה. היא מחייכת קלות ומחכה לשמוע מה יש לך להגיד לה. "את יודעת, לטייל עם מישהו נשמע נחמד, גם אם זה רק ליומיים. אז אני מסכים". כשלבנדר שומעת ומעבדת את מה שאמרת חיוכה המתוק עולה בשנית, "יש! ממש לא רציתי לעבור את הדרך הזאת לבדי" היא משיבה אליך ומסתובבת חזרה לעבר הדרך, מביטה בך בפרצוף ממתין ושניכם מתחילים לצעוד ביחד לתוך דרך 001. "אין כמו פוקימוני אש" אתה מוסיף והיא מצחקקת קלות "הם בהחלט פוקימונים מרשימים, וחזקים מאוד. אני גם אוהבת אותם ממש" לבנדר מוסיפה על מה שאמרת ושניהם מתחילים לפטפט ולהכיר אחד את השני. לבנדר מתחילה לספר לך שהיא נולדה וגדלה בעיר נולדג', שני הוריה עובדים כחוקרים במעבדה הגדולה שנמצאת בעיר ושמגיל צעיר היא תמיד נמשכה לתחום המחקר והמדע, אבל ככל שגדלה הרצונות שלה השתנו והיא הרגישה שהיא חייבת למצוא את הדרך שלה בעולם הזה "כמו ההורים שלי, אני מאוד אוהבת את הצד המחקרי מאחורי פוקימונים, אני אוהבת ללמוד ולדעת עליהם ועל החיים שלהם, אבל.. אני מרגישה שזה לא הדבר היחיד שאני רוצה לעשות אתה מבין?" לבנדר משתפת אותך בקול אמיתי וכנה ואתה מהנהן בחיוב ומבין לליבה, כמוך היא במסע הזה במטרה להגשמה עצמית. "אינני יודעת אם להיות מאמנת פוקימונים ולנצח מוחות קרב זה הייעוד שלי, כמו שאתה יודע המחוז שלנו הוא המתמחה בנושא מכל העולם.. אבל זה משהו שהייתי רוצה לנסות!" היא מוסיפה בקול חמוד. "וואו! עברת לקורי ממחוז הואן? זה נשמע ממש מעניין! הייתי רוצה לבקר בהואן. שמעתי שיש שם פוקימונים ממש אדירים!" לבנדר אומרת בקול מתלהב, "ובשבילך זה יצא מצוין, אתה רוצה להיות אלוף המחוז ובקורי יש את הליגה הטובה בעולם. אם היית נשאר בהואן.. היה לך קשה מאוד להתקבל לכאן" יצר השאפתנות והלמידה שלה מעורר בך רגשות חמים כלפיה, נראה ששניכם נעשים חברים בהחלט טובים! שניכם ממשיכים לדבר לאורך שביל המוקף בשטחי דשא רחבים, גדר עץ חומה וכפרית מלווה אתכם כאשר אתם מפטפטים ומקשקשים. באופק בשמיים אתם מבחינים ב-

עליזים מעופפים בשמיים מעליכם, ובמרחק של כ-20 מטר ממכם בשטחי המרעה אתם מבחינים ב- רצים בדשא ונהנים מהשמש הקיצית והנעימה שממטירה עליהם קרניים חמימות ומלטפות. "אוי! שכחתי מה שהאחות ג'ייד אמרה לי. אני צריכה לתת ליאנמה שלי זמן לעוף!" לבנדר נזכרת במעט לחץ ומשחררת לאוויר פוכדור, ממנו יוצא פוקימון חרק שלא ראית מעולם "יאן יאן יאן!!" פוקימון החרק מזמזם לעצמו וכנפיו הארוכות והמהירות נמתחות והפוקימון מתעופף מעליכם. "אז תומאס, כמה פוקימונים יש לך? חוץ מטורצ'יק כמובן" לבנדר שואלת בסקרנות, אתם מבחינים בהמשך הדרך לא רחוק ממכם בקבוצת מאמנים רחוקה מנהלים מספר קרבות בינהם, או שאתם יכולים להמשיך בדרככם. לבנדר מביטה לעבר השטחים הירוקים ומבטה נופל מטה בהפתעה למראה פוקימון חדש וולפיקס חמודה אשר שוכבת על הדשא בכיף. "זאת וולפיקס.. פוקימון אש! עוד אין לי אחד.." לבנדר לוחשת ואתה מבין שהיא כבר הספיקה לקרוא עליה בספר שלה. אתה גם שם לב שלבנדר מתלבטת אם לתפוס את הוולפיקס, מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

התחלה!!! שיהיה בהצלחה

"תקרע אותו!", "אין סיכוי שהמאצ'ופ הזה מנצח את הקרב הזה", "תראה לו מה זה!" אלו היו רק חלק מהצעקות שגעשו ונשמעו מתוך המולת האנשים שסבבה סביבך וסביב היריב הנוכחי שלך בקרב שלכם. הקרב שלכם נמשך יותר מ10 דקות, וככל שהוא רק המשיך הוא משך ומשך אליו יותר עיניים סקרניות של מאמנים מתחילים שבדיוק כמוכם התחילו את המסע שלהם מהעיר לורליין, חלק מהם אף הגיעו ממחוזות אחרים לאחר שבמזל עברו את רשימת ההמתנה הארוכה. אתה והפוקימונים שלך דאגתם להתאמן חזק ולנצח כל יריב שנקלע בדרככם, לפעמים הפסדתם ולמדתם מההפסד אך הייתם גאים בכך שרוב הקרבות שלכם הסתיימו בניצחון. הגעתם לעיירה סאניסייד לפני יומיים ונשארתם כאן למלא את מצברי העייפות שלכם ובמקביל להשלים ציוד חסר ואיך לא, להתאמן עם הפוקימונים שלכם! ובמחוז קורי, כשזה מגיע לקרב פוקימונים, לא צריך לעשות הרבה כדי להשיג אחד.
הפוקימון ההתחלתי שלך \ נעמד בתשישות איתנה, מכוסה בסימני חבטות ואף מספר סימנים כחולים כנגד היריב שלו . המאצ'ופ שנלחם בכם מתנשם ומתנשף במהירות נראית לעין, חברבורות ושריטות עוטפים את גופו אך ב-אקט שחצני מאצ'ופ מניף את שני אגרופיו וזועק בביטחון "מאצ'ופפפפ!" כאילו יכול היה להמשיך עוד שעתיים, הקרב נהיה כל כך לוהט שאפילו רצים קצת הימורים סביבכם, מה שגורם לך להיות מעט מוחמא. פעם ראשונה שמהמרים על קרב שאתה משתתף בו. המאמן היריב והמאצ'ופ שלו מריעים לעצמם ביחד עם המעודדים שלהם, אתה לומד שחצנות מהי. אתה והפוקימון שלך נשארים בשלכם. צנועים ובטוחים בעצמיכם. מספיק מנוסים כדי להבין שזו רק הצגה שנועדה לכבוש את עיני הצופים בכם. "עכשיו מאצ'ופ! נסיים עם זה אחת ולתמיד! רוץ במהירות לעבר הפוקימון המפסידן הזה ותרסק אותו עם שבירת לבנים!" המאמן צועק. מאצ'ופ מרים את רגליו כמכין אותם ויוצא לדרך כבקשת מאמנו, אתה והפוקימון שלך יודעים שעליכם להתחמק, וכבר כמה אנשים מסביבכם מתחילים לצעוק לעברך מה לעשות, אך אתם יודעים שהכל בשליטה. בדיוק כשמאצ'ופ נמצא במרחק של 3 מטרים מהפוקימון שלכם, בקול מלא בטחון אתם קוראים בבת אחת "טורצ'יק!\צ'רמנדר! תנתר כמה מטרים הצידה ומשם תקפוץ באוויר! תסיים את זה עם\תנחת על מאצ'ופ עם סחרור אש!\מתקפה מהירה!" חיוך קטן ובטוח מופיע בפניכם ובדיוק כפי שביקשתם ככה זה קורה: בדיוק מושלם הפוקימון שלכם מתחמק מטווח המכה של מאצ'ופ, קופץ לאוויר ותוקף את מאצ'ופ במתקפה שאמרתם. צ'רמנדר משחרר גלים גדולים של אש מסובבת שחורכים את גופו של מאצ'ופ ומעלפים אותו עוד לפני שצ'רמנדר נוחת על רגליו, טורצ'יק מכווץ את ראשו הקטן ובעיניים נחושות נוסק מטה וחובט בראשו של מאצ'ופ בעוצמה כה חזקה שמאצ'ופ מסתחרר ונופל מיד. צ'רמנדר\טורצ'יק שלכם עומד בביטחון, מתנשף אך גאה בעצמו. הקרב הסתיים וכל המאמנים והאנשים שסבבו אתכם מריעים ומוחאים כפיים לך ולפוקימון שלך, הכסף מההימורים ניתן למי שזכה, ואילו המאמן שהפסיד משיב את מאצ'ופ שלו לפוכדור ומצקצק קללה מסוימת ומסתלק מהמקום. אז לאחר שההמולה מתפזרת ואתה והפוקימון שלך סיימתם לקבל מחמאות מאנשים\סירבתם בנימוס לעוד קרב. עומדת בפניכם הבחירה. להמשיך להישאר בסאניסייד, עיירת מעבר קטנה שכבר הספקתם להצטייד בה בכל הציוד שהיה חסר לכם, או להמשיך לדרך 001 לדרך של יומיים לעבר העיר נולדג', שם האפשרויות רחבות וכמובן קרב מוח הקרב הראשון מחכה לכם.. הפוקימון שלכם מביט בכם בחיוך ומחכה שתחליטו מה לעשות, אך מה שלא תחליטו, הפוקימון שלכם מותש וגופו חבול ועדיף לקחת אותו למרכז הפוקימונים קודם. מה תעשו?

אני ניגש אל צ'רמנדר שלי, אני מתכופף אליו, ואני אומר לו - "כל הכבוד, ככה עושים את זה!" אני מלטף את ראשו בתנועות מעגליות, ואז אני נזכר שהוא בכלל אוהב שאני מלטף לו את החלק של הזנב שמתחבר לגוף. אני מלטף אותו שם ונזהר בו בזמן לא להישרף מהאש שבוערת לו מהזנב. אני שומע אותו מגרגר, ואני תוהה לעצמי 'מתי הוא יתפתח לצ'ריזארד ואוכל לרכב עליו?'. החלומות בהקיץ שלי עולים לי בכוויה כאשר היד שלי הולכת לעבר הלהבה שלו ואני נשרף. אני אומר לו - "אוקי, עכשיו שנינו צריכים טיפול רפואי", ואני מתקדם לעבר מרכז הפוקימונים הסמוך כשהוא הולך לצדי.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

התחלה!!! שיהיה בהצלחה

"תקרע אותו!", "אין סיכוי שהמאצ'ופ הזה מנצח את הקרב הזה", "תראה לו מה זה!" אלו היו רק חלק מהצעקות שגעשו ונשמעו מתוך המולת האנשים שסבבה סביבך וסביב היריב הנוכחי שלך בקרב שלכם. הקרב שלכם נמשך יותר מ10 דקות, וככל שהוא רק המשיך הוא משך ומשך אליו יותר עיניים סקרניות של מאמנים מתחילים שבדיוק כמוכם התחילו את המסע שלהם מהעיר לורליין, חלק מהם אף הגיעו ממחוזות אחרים לאחר שבמזל עברו את רשימת ההמתנה הארוכה. אתה והפוקימונים שלך דאגתם להתאמן חזק ולנצח כל יריב שנקלע בדרככם, לפעמים הפסדתם ולמדתם מההפסד אך הייתם גאים בכך שרוב הקרבות שלכם הסתיימו בניצחון. הגעתם לעיירה סאניסייד לפני יומיים ונשארתם כאן למלא את מצברי העייפות שלכם ובמקביל להשלים ציוד חסר ואיך לא, להתאמן עם הפוקימונים שלכם! ובמחוז קורי, כשזה מגיע לקרב פוקימונים, לא צריך לעשות הרבה כדי להשיג אחד.
הפוקימון ההתחלתי שלך \ נעמד בתשישות איתנה, מכוסה בסימני חבטות ואף מספר סימנים כחולים כנגד היריב שלו . המאצ'ופ שנלחם בכם מתנשם ומתנשף במהירות נראית לעין, חברבורות ושריטות עוטפים את גופו אך ב-אקט שחצני מאצ'ופ מניף את שני אגרופיו וזועק בביטחון "מאצ'ופפפפ!" כאילו יכול היה להמשיך עוד שעתיים, הקרב נהיה כל כך לוהט שאפילו רצים קצת הימורים סביבכם, מה שגורם לך להיות מעט מוחמא. פעם ראשונה שמהמרים על קרב שאתה משתתף בו. המאמן היריב והמאצ'ופ שלו מריעים לעצמם ביחד עם המעודדים שלהם, אתה לומד שחצנות מהי. אתה והפוקימון שלך נשארים בשלכם. צנועים ובטוחים בעצמיכם. מספיק מנוסים כדי להבין שזו רק הצגה שנועדה לכבוש את עיני הצופים בכם. "עכשיו מאצ'ופ! נסיים עם זה אחת ולתמיד! רוץ במהירות לעבר הפוקימון המפסידן הזה ותרסק אותו עם שבירת לבנים!" המאמן צועק. מאצ'ופ מרים את רגליו כמכין אותם ויוצא לדרך כבקשת מאמנו, אתה והפוקימון שלך יודעים שעליכם להתחמק, וכבר כמה אנשים מסביבכם מתחילים לצעוק לעברך מה לעשות, אך אתם יודעים שהכל בשליטה. בדיוק כשמאצ'ופ נמצא במרחק של 3 מטרים מהפוקימון שלכם, בקול מלא בטחון אתם קוראים בבת אחת "טורצ'יק!\צ'רמנדר! תנתר כמה מטרים הצידה ומשם תקפוץ באוויר! תסיים את זה עם\תנחת על מאצ'ופ עם סחרור אש!\מתקפה מהירה!" חיוך קטן ובטוח מופיע בפניכם ובדיוק כפי שביקשתם ככה זה קורה: בדיוק מושלם הפוקימון שלכם מתחמק מטווח המכה של מאצ'ופ, קופץ לאוויר ותוקף את מאצ'ופ במתקפה שאמרתם. צ'רמנדר משחרר גלים גדולים של אש מסובבת שחורכים את גופו של מאצ'ופ ומעלפים אותו עוד לפני שצ'רמנדר נוחת על רגליו, טורצ'יק מכווץ את ראשו הקטן ובעיניים נחושות נוסק מטה וחובט בראשו של מאצ'ופ בעוצמה כה חזקה שמאצ'ופ מסתחרר ונופל מיד. צ'רמנדר\טורצ'יק שלכם עומד בביטחון, מתנשף אך גאה בעצמו. הקרב הסתיים וכל המאמנים והאנשים שסבבו אתכם מריעים ומוחאים כפיים לך ולפוקימון שלך, הכסף מההימורים ניתן למי שזכה, ואילו המאמן שהפסיד משיב את מאצ'ופ שלו לפוכדור ומצקצק קללה מסוימת ומסתלק מהמקום. אז לאחר שההמולה מתפזרת ואתה והפוקימון שלך סיימתם לקבל מחמאות מאנשים\סירבתם בנימוס לעוד קרב. עומדת בפניכם הבחירה. להמשיך להישאר בסאניסייד, עיירת מעבר קטנה שכבר הספקתם להצטייד בה בכל הציוד שהיה חסר לכם, או להמשיך לדרך 001 לדרך של יומיים לעבר העיר נולדג', שם האפשרויות רחבות וכמובן קרב מוח הקרב הראשון מחכה לכם.. הפוקימון שלכם מביט בכם בחיוך ומחכה שתחליטו מה לעשות, אך מה שלא תחליטו, הפוקימון שלכם מותש וגופו חבול ועדיף לקחת אותו למרכז הפוקימונים קודם. מה תעשו?

אה... טורצ'יק? אני פשוט אהנה מהמחשבה שאני נלחמתי במאצ'ופ עם גסטלי, שפשוט לא פגע בו בשום שלב כי הוא רוח וזה :}
--
"כל הכבוד גסטלי, הצלחת לנצח פוקימון שלא מסוגל לפגוע בך. ובכן, נדמה שמשימתנו כאן הסתיימה. נלך לרגע למרכז, ואז נתחיל ללכת לנולדג'. אחרי הכול, אתה מלא סימנים כחולים. אה לא, זה הצבע הרגיל שלך. טוב, נלך למרכז בכל זאת. reviendo!" אחזיר את גסטלי, ואלך למרכז לרפא אותו. בזמן שהוא בטיפול / אחרי אם זה כמעט מידי, אסתובב במרכז ואראה אם יש שם אנשים ובמה הם מתעסקים, ועל מה הם מדברים. מרחוק. אם משהו יעניין אותי יותר, אני אתקרב, אבל קודם כל לאסוף מידע.

אש-
אתה מתכופף לעבר צ'רמנדר, שלמרות שעבר קרב לא פשוט בכלל, משתדל להסב אליך את מירב תשומת הלב שלו בחיוך נחוש.

"כל הכבוד, ככה עושים את זה!" אתה אומר לו בקול מלא גאווה ומתחיל ללטף את ראשו השטוח, מגע ידך מאוד נעים לצ'רמנדר וכפי שאתה מכיר אותו, הוא מאוד אוהב ליטופים גם באזור הזנב, לאחר שאתה מעביר את ידך ומסב לצ'רמנדר דגדוגים נעימים כאשר הוא מצחקק קלות. מחשבותיך מתחילות לנדוד לעבר העתיד הרחוק, בו צ'רמנדר יהיה צ'אריזרד אימתני וחזק, אך נדודי החשיבה האלו גורמים לך לידך לנדוד קרוב מדי ללהבתו של צ'רמנדר והיא נוגעת קלות בעורך! מסבה לך דימום קל. צ'רמנדר מיד נבהל וחש דאגה לשלומך, אך אתה מגחך ומרגיע אותו "אוקי, עכשיו שנינו צריכים טיפול רפואי" אתה משיב אליו והוא מהנהן בהסכמה. שניכם מתחילים לעזוב את אזור הקרב שעשיתם ומתקדמים לעבר מרכז הפוקימונים. אתם נכנסים בדלת הזכוכית ומגלים בתוך המרכז מאמנים ופוקימונים רבים ישובים בפינות הישיבה וההמתנה, כל אחד והסיפור שלו. צ'רמנדר מתחיל להתנשף ועיניו מתחילות להיות מסוחררות, דאגה רבה לצ'רמנדר שלך מתחילה לבעור בך ואתה מרים אותו בידיך וניגש במהירות לעבר הדלפק הראשי, שם

אחות ג'ייד בעלת חיוך נעים מבחינה בצ'רמנדר שלך ועיניה מתחילות לבחון אותו לעומק "אוי.. זה בטח הצ'רמנדר שכולם מדברים עליו" היא אומרת ובמקצועיות רבה לוקחת ממך את צ'רמנדר שעיניו מתחילות להיעצם מעייפות. "יש לו סימנים כחולים רבים בגוף, הטיפול ייקח כ-10 דקות בערך" האחות ג'ייד אומרת ובלי לבזבז זמן היא ניגשת לאזור האחיות עם צ'רמנדר ומשאירה אותך לבדך. בעודך מחכה לצ'רמנדר אתה סוקר את מרכז הפוקימונים. מלבד מספר מאמנים שמזהים אותך ומעיפים לעברך מבטים אין כל כך משהו מעניין נוסף שניתן למצוא כאן וכעבור 10 דקות האחות ג'ייד חוזרת אליך עם צ'רמנדר כאשר הוא בריא ב-100%. צ'רמנדר קופץ מידייה של האחות ג'ייד לעברך, עושה שרירים בידיו ומשחרר אש קטנה מפיו, להראות לך שהוא בשיא הבריאות. "זיהיתי מיד את הצ'רמנדר שלך. לא מעט מאמנים דיברו על הקרב שהתחולל בחוץ, בכל מקרה שמעתי שניצחתם אז אני שמחה מאוד לשמוע! שמעתי כמה פרטים שקרו בקרב וכאחות ג'ייד קיבלתי הסמכה גם לתת טיפים למאמנים מתחילים כמוך, אמליץ לך להתאמן עם צ'רמנדר על חוזק מתקפותיו הרחוקות, זה ייתן לך יתרון רב מול פוקימונים שרוב מתקפותיהם הן במגע פיזי" האחות ג'ייד מסבירה לך במקצועיות, אתה מהנהן לעברה בנימוס. "עוד משהו שאני יכולה לעזור לך בו?" היא שואלת בנימוס. משום מקום אתה מבחין בנערה יפת מראה

העומדת בדלפק אחד לידך ובידיה

קטנה וחמודה, הנערה נראית עצובה, "צ'אר צ'אר!" קריאותיו של צ'רמנדר מחזירות את מבטך לעבר האחות ג'ייד, שבינתיים מחכה לתשובתך בסובלנות. מה תעשה?

מליפיאן-
חחחחחחחח כן זה זאת נקודה טובה, אולי הייתי צריך לשים את רוגנרולה, אני לא שולל שתתפוס אחד בעתיד אבל.

"כל הכבוד גסטלי, הצלחת לנצח פוקימון שלא מסוגל לפגוע בך. ובכן, נדמה שמשימתנו כאן הסתיימה. נלך לרגע למרכז, ואז נתחיל ללכת לנולדג' אתה אומר לגאסטלי שמצחקק בקול רפוי ומסכים עם התוכנית שלך. אתה מנסה להשיב את גאסטלי לפוכדור שלו, אך גאסטלי באופיו השובבי, מתחמק מהקרן האדומה של הפוכדור שלו, אך כמאמן עיקש שיודע מה הפוקימונים שלו צריכים, אתה מצליח להשיב לבסוף את גאסטלי לפוכדור כדי שינוח ולאחר מכן מתחיל את ההליכה שלך למרכז הפוקימונים של העיירה סאניסייד. אתה נכנס דרך הדלת ונחשף למספר רב של פוקימונים ומאמנים מחכים, יושבים בפינות הישיבה או עומדים בדלפקים ומחכים לטיפול רפואי. אתה ניגש לדלפק שם מקבלת את פניך

אחות ג'ייד נחמדה ביותר שמציעה את שירותיה, אתה מגיש לה את הפוכדור של גאסטלי ומתריע בפניה שיש לך פוקימון שטותניק אז שתיזהר, היא מצחקקת קלות ומשיבה לך "הכל בסדר, יש לי ניסיון עם כאלה" האחות ג'ייד נעלמת עם הפוכדור של גאסטלי באזור האחיות. אתה מחליט לנצל את זה שגאסטלי הולך לריפוי ומתחיל לסרוק את המרכז. אתה מסתובב, רואה קיר מודעות ובו מידע על כל מיני מופעי טלוויזיה\קרבות של מאמנים מפורסמים רשמיים בכל חלקי המחוז, ואיך לא, כרזה של ראש הממשלה הידוע סבסטיאן שו הנערץ. אתה מחייך לנוכח ההשראה הלאומית וממשיך בחיפושיך. כשאתה ממשיך ללכת שני מאמנים מביטים בך ומזהים אותך כמאמן שניצח בקרב את המאצ'ופ, אתה חש מוחמא אך ממשיך ללכת. פתאום צלילי מיתרים של גיטרה אקוסטית מושכים את תשומת הלב שלך, והם מגיעים מאזור הדלפקים. בחור בלונדיני עם לבוש נוח למדי מתחיל לנגן באושר ושמחה כאשר הוא מקבל את הפוקימון שלו בחזרה אשר למראה מאמנו מתחיל לרקוד ולגעגע באושר "אוווו לומברההה לומברההה שלייי" הבחור מתחיל לשיר וכשעיניו מבחינות בך במפתיע הוא רץ אליך במהירות "הייי יוו אתה המאמן שניצח את המאצ'ופ ממקודם!!! סחתיין עליך!! איך השם שלך??" הבחור שואל בטון צוחק ומשועשע, בינתיים אתה שומע את האחות ג'ייד קוראת בשמך "מליפיאן? מליפיאן?". מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

התחלה!!! שיהיה בהצלחה

"תקרע אותו!", "אין סיכוי שהמאצ'ופ הזה מנצח את הקרב הזה", "תראה לו מה זה!" אלו היו רק חלק מהצעקות שגעשו ונשמעו מתוך המולת האנשים שסבבה סביבך וסביב היריב הנוכחי שלך בקרב שלכם. הקרב שלכם נמשך יותר מ10 דקות, וככל שהוא רק המשיך הוא משך ומשך אליו יותר עיניים סקרניות של מאמנים מתחילים שבדיוק כמוכם התחילו את המסע שלהם מהעיר לורליין, חלק מהם אף הגיעו ממחוזות אחרים לאחר שבמזל עברו את רשימת ההמתנה הארוכה. אתה והפוקימונים שלך דאגתם להתאמן חזק ולנצח כל יריב שנקלע בדרככם, לפעמים הפסדתם ולמדתם מההפסד אך הייתם גאים בכך שרוב הקרבות שלכם הסתיימו בניצחון. הגעתם לעיירה סאניסייד לפני יומיים ונשארתם כאן למלא את מצברי העייפות שלכם ובמקביל להשלים ציוד חסר ואיך לא, להתאמן עם הפוקימונים שלכם! ובמחוז קורי, כשזה מגיע לקרב פוקימונים, לא צריך לעשות הרבה כדי להשיג אחד.
הפוקימון ההתחלתי שלך \ נעמד בתשישות איתנה, מכוסה בסימני חבטות ואף מספר סימנים כחולים כנגד היריב שלו . המאצ'ופ שנלחם בכם מתנשם ומתנשף במהירות נראית לעין, חברבורות ושריטות עוטפים את גופו אך ב-אקט שחצני מאצ'ופ מניף את שני אגרופיו וזועק בביטחון "מאצ'ופפפפ!" כאילו יכול היה להמשיך עוד שעתיים, הקרב נהיה כל כך לוהט שאפילו רצים קצת הימורים סביבכם, מה שגורם לך להיות מעט מוחמא. פעם ראשונה שמהמרים על קרב שאתה משתתף בו. המאמן היריב והמאצ'ופ שלו מריעים לעצמם ביחד עם המעודדים שלהם, אתה לומד שחצנות מהי. אתה והפוקימון שלך נשארים בשלכם. צנועים ובטוחים בעצמיכם. מספיק מנוסים כדי להבין שזו רק הצגה שנועדה לכבוש את עיני הצופים בכם. "עכשיו מאצ'ופ! נסיים עם זה אחת ולתמיד! רוץ במהירות לעבר הפוקימון המפסידן הזה ותרסק אותו עם שבירת לבנים!" המאמן צועק. מאצ'ופ מרים את רגליו כמכין אותם ויוצא לדרך כבקשת מאמנו, אתה והפוקימון שלך יודעים שעליכם להתחמק, וכבר כמה אנשים מסביבכם מתחילים לצעוק לעברך מה לעשות, אך אתם יודעים שהכל בשליטה. בדיוק כשמאצ'ופ נמצא במרחק של 3 מטרים מהפוקימון שלכם, בקול מלא בטחון אתם קוראים בבת אחת "טורצ'יק!\צ'רמנדר! תנתר כמה מטרים הצידה ומשם תקפוץ באוויר! תסיים את זה עם\תנחת על מאצ'ופ עם סחרור אש!\מתקפה מהירה!" חיוך קטן ובטוח מופיע בפניכם ובדיוק כפי שביקשתם ככה זה קורה: בדיוק מושלם הפוקימון שלכם מתחמק מטווח המכה של מאצ'ופ, קופץ לאוויר ותוקף את מאצ'ופ במתקפה שאמרתם. צ'רמנדר משחרר גלים גדולים של אש מסובבת שחורכים את גופו של מאצ'ופ ומעלפים אותו עוד לפני שצ'רמנדר נוחת על רגליו, טורצ'יק מכווץ את ראשו הקטן ובעיניים נחושות נוסק מטה וחובט בראשו של מאצ'ופ בעוצמה כה חזקה שמאצ'ופ מסתחרר ונופל מיד. צ'רמנדר\טורצ'יק שלכם עומד בביטחון, מתנשף אך גאה בעצמו. הקרב הסתיים וכל המאמנים והאנשים שסבבו אתכם מריעים ומוחאים כפיים לך ולפוקימון שלך, הכסף מההימורים ניתן למי שזכה, ואילו המאמן שהפסיד משיב את מאצ'ופ שלו לפוכדור ומצקצק קללה מסוימת ומסתלק מהמקום. אז לאחר שההמולה מתפזרת ואתה והפוקימון שלך סיימתם לקבל מחמאות מאנשים\סירבתם בנימוס לעוד קרב. עומדת בפניכם הבחירה. להמשיך להישאר בסאניסייד, עיירת מעבר קטנה שכבר הספקתם להצטייד בה בכל הציוד שהיה חסר לכם, או להמשיך לדרך 001 לדרך של יומיים לעבר העיר נולדג', שם האפשרויות רחבות וכמובן קרב מוח הקרב הראשון מחכה לכם.. הפוקימון שלכם מביט בכם בחיוך ומחכה שתחליטו מה לעשות, אך מה שלא תחליטו, הפוקימון שלכם מותש וגופו חבול ועדיף לקחת אותו למרכז הפוקימונים קודם. מה תעשו?

"צ'ארמנדר!" אקרא בהתרגשות ואחבק את השותף שלי באומץ. "אני כל כך גאה בך חבר!" לאחר כל ההתרגשות מהקרב אני עוצם את העיניים ונותן לכל ההתרגשות הזאת להספג בתוכי. אני עושה את זה, אני מסוגל. אני לוקח עוד נשימה עמוקה ומשתדל להשאיר את האויר בריאות כמה שיותר ואז מביט אל עבר האופק. "אני מתכנן לצאת לדרך לעבר העיר נולדג'. כדאי להצטייד קודם ואז אמא לעבר העיר הבאה." אני לוחש לעצמי ומתקדם לעבר מרכז הפוקימונים.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

מליפיאן-
חחחחחחחח כן זה זאת נקודה טובה, אולי הייתי צריך לשים את רוגנרולה, אני לא שולל שתתפוס אחד בעתיד אבל.

"כל הכבוד גסטלי, הצלחת לנצח פוקימון שלא מסוגל לפגוע בך. ובכן, נדמה שמשימתנו כאן הסתיימה. נלך לרגע למרכז, ואז נתחיל ללכת לנולדג' אתה אומר לגאסטלי שמצחקק בקול רפוי ומסכים עם התוכנית שלך. אתה מנסה להשיב את גאסטלי לפוכדור שלו, אך גאסטלי באופיו השובבי, מתחמק מהקרן האדומה של הפוכדור שלו, אך כמאמן עיקש שיודע מה הפוקימונים שלו צריכים, אתה מצליח להשיב לבסוף את גאסטלי לפוכדור כדי שינוח ולאחר מכן מתחיל את ההליכה שלך למרכז הפוקימונים של העיירה סאניסייד. אתה נכנס דרך הדלת ונחשף למספר רב של פוקימונים ומאמנים מחכים, יושבים בפינות הישיבה או עומדים בדלפקים ומחכים לטיפול רפואי. אתה ניגש לדלפק שם מקבלת את פניך

אחות ג'ייד נחמדה ביותר שמציעה את שירותיה, אתה מגיש לה את הפוכדור של גאסטלי ומתריע בפניה שיש לך פוקימון שטותניק אז שתיזהר, היא מצחקקת קלות ומשיבה לך "הכל בסדר, יש לי ניסיון עם כאלה" האחות ג'ייד נעלמת עם הפוכדור של גאסטלי באזור האחיות. אתה מחליט לנצל את זה שגאסטלי הולך לריפוי ומתחיל לסרוק את המרכז. אתה מסתובב, רואה קיר מודעות ובו מידע על כל מיני מופעי טלוויזיה\קרבות של מאמנים מפורסמים רשמיים בכל חלקי המחוז, ואיך לא, כרזה של ראש הממשלה הידוע סבסטיאן שו הנערץ. אתה מחייך לנוכח ההשראה הלאומית וממשיך בחיפושיך. כשאתה ממשיך ללכת שני מאמנים מביטים בך ומזהים אותך כמאמן שניצח בקרב את המאצ'ופ, אתה חש מוחמא אך ממשיך ללכת. פתאום צלילי מיתרים של גיטרה אקוסטית מושכים את תשומת הלב שלך, והם מגיעים מאזור הדלפקים. בחור בלונדיני עם לבוש נוח למדי מתחיל לנגן באושר ושמחה כאשר הוא מקבל את הפוקימון שלו בחזרה אשר למראה מאמנו מתחיל לרקוד ולגעגע באושר "אוווו לומברההה לומברההה שלייי" הבחור מתחיל לשיר וכשעיניו מבחינות בך במפתיע הוא רץ אליך במהירות "הייי יוו אתה המאמן שניצח את המאצ'ופ ממקודם!!! סחתיין עליך!! איך השם שלך??" הבחור שואל בטון צוחק ומשועשע, בינתיים אתה שומע את האחות ג'ייד קוראת בשמך "מליפיאן? מליפיאן?". מה תעשה?

1. אשמח אם לא תחזור על מה שעשיתי בתגובה (אלא אם כן זה עוזר לך בזה שאתה לא צריך להסתכל למעלה כל הזמן, אז אני מניח שאני אחיה עם זה), 2. אני גם אסתדר בלי ה "מה תעשה" בסוף.
--
אני אסתכל רגע עליו, אסתכל רגע למעלה (על הכריזה, או אם היא קראה לי בקולה הרגיל, אז לכיוון שלה), אצביע לשם, ואגיד, "זה, זה השם שלי, senjor. תוכל לחכות רגע, por favor? נראה שהפוקימון שלי מוכן. אהיה איתך תוך רגע." אני אעזוב את המאמן ואלך לאחות. אם כל מה שהיא עושה זה מחזירה לי את גסטלי, אז אני אחזור לגיטריסט הזה (ואחרת אגיב בהתאם...).

אדם-

"צ'ארמנדר!" אתה קורא לעבר השותף שלך ומחבק אותו בחוזקה. "אני כל כך גאה בך חבר!" אתה אומר לצ'רמנדר שמחייך קלות בחיוכו הצ'רמנדרי "צ'אר צ'אר!" הוא מוסיף. אתה משחרר את צ'רמנדר שמביט בך בסקרנות, אתה עוצם את עיניך ומניח רגע לכל סערת הרגשות המטורפת שעברה עליך לפני עשר דקות לחלחל בגופך בשנית, אתה נזכר באנדרנלין, בהתרגשות, בדרייב הזה להמשיך את הקרב ולנצח אותו ונזכר בדיוק למה הפכת למאמן פוקימונים. "אני מתכנן לצאת לדרך לעבר העיר נולדג'. כדאי להצטייד קודם ואז אמא לעבר העיר הבאה." לחישתך מעוררת את צ'רמנדר ובצעד דומיננטי הוא מתחיל להוביל אותך למרכז הפוקימונים, אתה מדלג שני צעדים ומצטרף אליו. שניכם מתקדמים למרכז הפוקימונים ולבסוף נכנסים אליו. שניכם נכנסים ורואים מאמנים ופוקימונים רבים יושבים בספות נוחות מחכים לחברים או סתם תופסים מנוחה, פוקימונים ומאמנים עומדים מול דלפקי השירות וגם קומץ קטן צופה בטלוויזיה באיזו תחרות של מאמני פוקימונים מפורסמים של המחוז. אתה מביט לעבר החבר שלך ונהיה קצת חרד בגלל שעיניו נעשות מעט חיוורות "צ'אר.." צ'רמנדר לוחש בתשישות ואתה מושיט את ידיך ומרים את השותף שלך עד לדלפק השירות הקרוב בו

אחות ג'ייד נחמדה מקבלת את פניכם בנימוס רב, אך נבהלת מעט למראהו של צ'רמנדר החבול "אוי זה בטח הצ'רמנדר שכולם מדברים עליו" היא אומרת בקול מהיר ובוחן, אתה מסמיק מעט כשאתה מושיט לה את צ'רמנדר "כן.. כן.. החבלות שעל גופו תואמות לאגרופים של פוקימון לוחם בגודל שמתאים למאצ'ופ. מאמן צעיר, בטח היה לכם קרב נהדר! שמעתי פרטים ממאמנים שעברו כאן" האחות ג'ייד מדברת בקולה העדין וניגשת לאזור האחיות לתת טיפול רפואי לצ'רמנדר. אתה מסתובב ומביט לובי מרכז הפוקימונים, מספר מאמנים מביטים בך ומתלחששים. כנראה מזהים אותך מהקרב, מה שגורם לך לחייך מעט. אתה ממשיך להביט ולפתע מבחין ב סקווירטל שעומד בביטחון ובחזה נפוח כנגד . שני הפוקימונים נראים באמצע קרב אגו. אקנס מנסה לעמוד על שלו אבל מהר מאוד מזדחל בלחשושים בחזרה למאמן שלו כאשר סקווירטל צוחק ונשאר לעמוד בגאווה. "סקווירטל דיי מספיק!" אתה שומע את המאמן של הסקווירטל אומר אליו "זה הפוקימון השלישי שהברחת מכאן!" המאמן מוסיף וסקווירטל קופץ על ידיו ושניהם מתחילים לצחוק ביחד בהנאה. עיניו של סקווירטל לפתע נוחתות עליך וחיוך נחוש עולה בו, "סקויי סקווירטל!" סקווירטל קורא ומצביע עליך בביטחון ומסב את תשומת ליבו של המאמן שלו שגם מסתכל אליך, כמרגיע את סקווירטל "כן כן זה המאמן מהקרב שראינו היום, אני יודע שאתה רוצה להילחם בו, ואני בטוח שננצח, אבל אנחנו חייבים לצאת לעיר נולדג'" המאמן אומר ומוריד את הכובע בפניך בנימוס ושניהם יוצאים ממרכז הפוקימונים. כמה מחשבות עולות במוחך כשלפתע אתה מרגיש את צ'רמנדר נוחת על ראשך ונושך אותו בחיבה "צ'רמנדר!" הוא צווח בשמחה. "הצ'רמנדר שלך עכשיו בסדר גמור. תצטרך עוד משהו?" האחות ג'ייד שואלת בנימוס. מה תעשה?

מליפיאן-
חח בוא נעשה סדר בדברים: 1)ככה אני כותב המשכים, תיאלץ להתמודד. 2)אני אוריד בשבילך לזמן מה את המה תעשה סתם כדי לבדוק איך זה, אם ארצה להחזיר אז תיאלץ גם להתמודד
אתה מביט במבט תמוהה על הבחור הבלונדיני שכרגע שאל אותך שאלה מה שמך, אך לקולה של האחות ג'ייד (לא כריזה, קראה לך) אתה מצביע לכיוונה ובמבט מסביר אתה אומר לו

"זה, זה השם שלי, senjor. תוכל לחכות רגע, por favor? נראה שהפוקימון שלי מוכן. אהיה איתך תוך רגע." אתה מתקדם לעבר האחות ג'ייד כשאתה מצליח לקלוט באוזניך את התלהבותו מהספרדית שלך. כאשר האחות ג'ייד מבחינה בך היא מחייכת בנימוס הידוע לה ומושיטה לך את הפוכדור של גאסטלי, "למזלי גאסטלי היה קצת עייף מהקרב, אז לא היו בעיות. אבל כן.. יש לך כאן חתיכת פוקימון מצחיק" היא מצחקקת במעט ושואלת אם יש משהו נוסף שתוכל לעזור לך איתו, אתה מנענע את הראש בנועם והיא פונה לטפל במאמן אחר וה-

שלו. אתה צועד חזרה לעבר הגיטריסט המאושר כאשר הפוכדור של גאסטלי אצלך שוב, ולשאלתו של שמך אתה משיב לו מליפיאן. גם מפרט זה נראה שהבחור מתלהב מאוד והוא לוחש בקול שקט ללומברה, כאילו אינך עומד מולו "היי לומברה, אולי נציע לו ללכת איתנו בדרך 001? אתה זוכר שאמרנו שיהיה מגניב ללכת עם מאמן, והמאמן הזה ניצח את מאצ'ופ!" צורת התנהגותו הייחודית גורמת לך לצחקוק ואתה מתחיל לשקול את הבקשה, עד שהבחור פונה אליך בעצמו "היי מליפיאן! אני ג'ונה! חשבתי שיהיה מגניב להתחיל ביחד את דרך 001, אם תרצה כמובן" ג'ונה שואל אותך ומוציא מתיק הצד שלו שני רעשנים (תדמיין את המוטות האלה עם הכדורים שיש בתוכם כדורים קטנים שעושים איתם רעש) מושיט אותם ללומברה ופתאום פוצחים בסרנדה ספרדית שאתה מכיר מהבית. השניים האלה מושכים הרבה תשומת לב, ולא מעט אנשים מתחילים להביט בשניכם.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

מליפיאן-
חח בוא נעשה סדר בדברים: 1)ככה אני כותב המשכים, תיאלץ להתמודד. 2)אני אוריד בשבילך לזמן מה את המה תעשה סתם כדי לבדוק איך זה, אם ארצה להחזיר אז תיאלץ גם להתמודד
אתה מביט במבט תמוהה על הבחור הבלונדיני שכרגע שאל אותך שאלה מה שמך, אך לקולה של האחות ג'ייד (לא כריזה, קראה לך) אתה מצביע לכיוונה ובמבט מסביר אתה אומר לו

"זה, זה השם שלי, senjor. תוכל לחכות רגע, por favor? נראה שהפוקימון שלי מוכן. אהיה איתך תוך רגע." אתה מתקדם לעבר האחות ג'ייד כשאתה מצליח לקלוט באוזניך את התלהבותו מהספרדית שלך. כאשר האחות ג'ייד מבחינה בך היא מחייכת בנימוס הידוע לה ומושיטה לך את הפוכדור של גאסטלי, "למזלי גאסטלי היה קצת עייף מהקרב, אז לא היו בעיות. אבל כן.. יש לך כאן חתיכת פוקימון מצחיק" היא מצחקקת במעט ושואלת אם יש משהו נוסף שתוכל לעזור לך איתו, אתה מנענע את הראש בנועם והיא פונה לטפל במאמן אחר וה-

שלו. אתה צועד חזרה לעבר הגיטריסט המאושר כאשר הפוכדור של גאסטלי אצלך שוב, ולשאלתו של שמך אתה משיב לו מליפיאן. גם מפרט זה נראה שהבחור מתלהב מאוד והוא לוחש בקול שקט ללומברה, כאילו אינך עומד מולו "היי לומברה, אולי נציע לו ללכת איתנו בדרך 001? אתה זוכר שאמרנו שיהיה מגניב ללכת עם מאמן, והמאמן הזה ניצח את מאצ'ופ!" צורת התנהגותו הייחודית גורמת לך לצחקוק ואתה מתחיל לשקול את הבקשה, עד שהבחור פונה אליך בעצמו "היי מליפיאן! אני ג'ונה! חשבתי שיהיה מגניב להתחיל ביחד את דרך 001, אם תרצה כמובן" ג'ונה שואל אותך ומוציא מתיק הצד שלו שני רעשנים (תדמיין את המוטות האלה עם הכדורים שיש בתוכם כדורים קטנים שעושים איתם רעש) מושיט אותם ללומברה ופתאום פוצחים בסרנדה ספרדית שאתה מכיר מהבית. השניים האלה מושכים הרבה תשומת לב, ולא מעט אנשים מתחילים להביט בשניכם.

fair enough.
--
אני לא מאוד מרוצה מזה שהבן אדם הזה עושה הרבה מאוד רעש, אבל עוד בני אדם זה תמיד כיף.
"כן, בוודאי! אני בדיוק התכוונתי ללכת לשם גם כן. זה יהיה נחמד לשמוע עוד אנשים מדברים בדרך, ולא רק את עצמי." אומר לו. "שנצא לדרך?" אצביע לכיוון הדלת, מנסה לגרום לו להפסיק לעשות רעש. אם הוא לא מתנגד, ואנחנו מתחילים ללכת לכיוון דרך 01, אתחיל לדבר עם ג'ונה. "אז, ג'ונה, האם גם אתה מאמן?" כל עוד הוא לא שר שירים אני לגמרי בסדר עם זה, ולכן מבחינתי יש יתרון ללנסות לעודד אותו לדבר במשפטים הגיוניים, ולא בשירים.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

אש-
אתה מתכופף לעבר צ'רמנדר, שלמרות שעבר קרב לא פשוט בכלל, משתדל להסב אליך את מירב תשומת הלב שלו בחיוך נחוש.

"כל הכבוד, ככה עושים את זה!" אתה אומר לו בקול מלא גאווה ומתחיל ללטף את ראשו השטוח, מגע ידך מאוד נעים לצ'רמנדר וכפי שאתה מכיר אותו, הוא מאוד אוהב ליטופים גם באזור הזנב, לאחר שאתה מעביר את ידך ומסב לצ'רמנדר דגדוגים נעימים כאשר הוא מצחקק קלות. מחשבותיך מתחילות לנדוד לעבר העתיד הרחוק, בו צ'רמנדר יהיה צ'אריזרד אימתני וחזק, אך נדודי החשיבה האלו גורמים לך לידך לנדוד קרוב מדי ללהבתו של צ'רמנדר והיא נוגעת קלות בעורך! מסבה לך דימום קל. צ'רמנדר מיד נבהל וחש דאגה לשלומך, אך אתה מגחך ומרגיע אותו "אוקי, עכשיו שנינו צריכים טיפול רפואי" אתה משיב אליו והוא מהנהן בהסכמה. שניכם מתחילים לעזוב את אזור הקרב שעשיתם ומתקדמים לעבר מרכז הפוקימונים. אתם נכנסים בדלת הזכוכית ומגלים בתוך המרכז מאמנים ופוקימונים רבים ישובים בפינות הישיבה וההמתנה, כל אחד והסיפור שלו. צ'רמנדר מתחיל להתנשף ועיניו מתחילות להיות מסוחררות, דאגה רבה לצ'רמנדר שלך מתחילה לבעור בך ואתה מרים אותו בידיך וניגש במהירות לעבר הדלפק הראשי, שם

אחות ג'ייד בעלת חיוך נעים מבחינה בצ'רמנדר שלך ועיניה מתחילות לבחון אותו לעומק "אוי.. זה בטח הצ'רמנדר שכולם מדברים עליו" היא אומרת ובמקצועיות רבה לוקחת ממך את צ'רמנדר שעיניו מתחילות להיעצם מעייפות. "יש לו סימנים כחולים רבים בגוף, הטיפול ייקח כ-10 דקות בערך" האחות ג'ייד אומרת ובלי לבזבז זמן היא ניגשת לאזור האחיות עם צ'רמנדר ומשאירה אותך לבדך. בעודך מחכה לצ'רמנדר אתה סוקר את מרכז הפוקימונים. מלבד מספר מאמנים שמזהים אותך ומעיפים לעברך מבטים אין כל כך משהו מעניין נוסף שניתן למצוא כאן וכעבור 10 דקות האחות ג'ייד חוזרת אליך עם צ'רמנדר כאשר הוא בריא ב-100%. צ'רמנדר קופץ מידייה של האחות ג'ייד לעברך, עושה שרירים בידיו ומשחרר אש קטנה מפיו, להראות לך שהוא בשיא הבריאות. "זיהיתי מיד את הצ'רמנדר שלך. לא מעט מאמנים דיברו על הקרב שהתחולל בחוץ, בכל מקרה שמעתי שניצחתם אז אני שמחה מאוד לשמוע! שמעתי כמה פרטים שקרו בקרב וכאחות ג'ייד קיבלתי הסמכה גם לתת טיפים למאמנים מתחילים כמוך, אמליץ לך להתאמן עם צ'רמנדר על חוזק מתקפותיו הרחוקות, זה ייתן לך יתרון רב מול פוקימונים שרוב מתקפותיהם הן במגע פיזי" האחות ג'ייד מסבירה לך במקצועיות, אתה מהנהן לעברה בנימוס. "עוד משהו שאני יכולה לעזור לך בו?" היא שואלת בנימוס. משום מקום אתה מבחין בנערה יפת מראה

העומדת בדלפק אחד לידך ובידיה

קטנה וחמודה, הנערה נראית עצובה, "צ'אר צ'אר!" קריאותיו של צ'רמנדר מחזירות את מבטך לעבר האחות ג'ייד, שבינתיים מחכה לתשובתך בסובלנות. מה תעשה?

"תודה", אני אומר לאחות, "אעבוד עם צ'מנדר עם המתקפות הארוכות שלו. אהנהן בראשי לעברה ואז אפנה אל הבחורה החמודה - "שמעת על המאמן האגדי שניהל קרב עם צ'רמנדר לא רחוק מכאן וניצח את הקרב לתדהמתם של כל העוברים והשבים? אני מחפש אותו. אני רוצה לאתגר אותו לקרב פוקימונים".

תומאס בלאק-
אתה מניח את ידך על כתפה של לבנדר ובקול צלול מדרבן אותה לתפוס את וולפיקס

"תקשיבי, אם את באמת אוהבת פוקימוני אש, וולפיקס מושלמת בשבילך! את חייבת לתפוס אותה!" נראה שהמילים שלך חודרות עמוק לתודעה של לבנדר שמהנהנת נמרצות "ברור שאני אוהבת! אני חייבת לתפוס אותה!" לבנדר מאשרת בפניך, "אני הולכת לתפוס אותה!" היא קוראת שוב ומרימה את ידה באוויר וכשאתה שם לב שהיא מתכוננת לפקוד על יאנמה לתקוף אתה לרגע מחזיר אותה לקרקע "אז תגידי, יש לך עוד פוקימונים חוץ מהיאנמה הזה? ממה שאני זוכר, הוא נחשב כפוקימון חרק אז לוולפיקס יש יתרון עליו...". "אוי ברור שאתה צודק! כנראה האנדרנלין השכיח את זה ממני" לבנדר מצחקקת, לא האמינה שנפלה לטעות כל כך שטחית, הרי היא קוראת ספר מבוא על פוקימוני אש. "יש לי רק שני פוקימונים, הראשון זה יאנמה והשני זה אייפום שלי!" לבנדר קוראת וזורקת פוכדור נוסף לאוויר, ממנו יוצא פוקימון קופיף סגלגל ושמח

"אייפו!" הפוקימון נראה מאושר לראות את המאמנת שלו "ובכן אייפום אני ממש רוצה לתפוס את הוולפיקס הזאת אז אל תוותר! תשתמש במתקפת מהירות!" לבנדר מצביעה על וולפיקס בעודה פוקדת על אייפום. אייפום משתמש בזנבו הקפיצי ומנתר לאוויר מגדר העץ, כף ידו שלזנבו זוהרת וממנה משתחררים המון כוכבים צהובים אשר פוגעים בוולפיקס ומסיבים לה נזק "וול וולפי!" וולפיקס נובחת לעבר אייפום כשהיא מנערת את ראשה במהירות, ובלי שום התראה מוקדמת וולפיקס פוערת את פיה וסחרור אש אימתני משוגר לכיוונו של אייפום שבמזל מצליח להתחמק, וגם אתם! "יפה מאוד אייפום! עכשיו תשתמשי במתקפת שריטות!" לבנדר מוסיפה ואייפום מתחיל לרוץ לכיוונה של וולפיקס עם ידיים מושטות ומוכנות לתקוף אך פוקימונית השועל קופצת במיומנות הצידה ותוקפת את אייפום במתקפה מהירה. "אוי! באסה!" לבנדר מחמיצה פנים למראה הפגיעה באייפום. אתה צופה בקרב בהנאה וסקרנות ומבחין בפוקימונים חדשים בסביבה שלכם

אשר רץ במרחב ומתאמן על ריצתו, אשר חגים בקרבה ליאנמה בסקרנות, ו- מתקוטטים על פרי שמצאו באחו. בנוסף אתה שומע את קרבות המאמנים שלא רחוקים ממכם מתלהטים. מה תעשה?

מליפיאן-

"כן, בוודאי! אני בדיוק התכוונתי ללכת לשם גם כן. זה יהיה נחמד לשמוע עוד אנשים מדברים בדרך, ולא רק את עצמי." ג'ונה קורץ ללומברה ונראה מאושר עד הגג שהצליח למצוא חבר לדרך ושניה לפני שהוא ולומברה בדרך לפצוח בשיר חדש אתה ממהר לשאול אותו אם כדאי שתצאו לדרך, לשמע שאלתך ג'ונה נרגע ומהנהן באישור. שלושתכם יוצאים ממרכז הפוקימונים ומתקדמים לדרך 001. העיירה סאניסייד חולית אך כשאתם מגיעים ליציאה ממנה, למקום בו שלט עץ חזק ויציב עומד ועליו כתוב "דרך 001" אתה מופתע לגלות שטחי מישור ירוקים וענקיים משתרכים מול עיניך, "איי דרך 001! איזו חוויה" ג'ונה לוחש לעצמו ושניכם יוצאים לדרך. רוח נעימה מתלטפת בגופכם כאשר אתם פוסעים בצעדים ראשונים. אתה שואל את ג'ונה האם הוא מאמן. "ברור שאני מאמן פוקימונים! אתה לא רואה את לומברה שלי לצידי?" ג'ונה עונה לך בצחקוק במקביל לכך שידו שולפת מכיסו סיגריה קטנה עם ריח משונה שלא הרת בעבר, מדליק אותה בעזרת מצית ומתחיל לעשן אותה להנאתו, "סתם. אני יודע למה התכוונת, התחלתי את המסע שלי בקורי לא כדי לאתגר מוחות קרב ולהילחם בליגה, אני במסע שלי במטרה לטייל בעולם, לראות מקומות חדשים ויפים, לפגוש אנשים מעניינים ומרתקים, ופשוט ליהנות ולחיות את הרגע. נכון לומברה?" לומברה מחייך ומגעגע לאישור הדברים של מאמנו. "אני גר בכפר נורת' בלו, עיירת חוף מדהימה אתה חייב לבקר שם, אם כי תהיה חייב להגיע לשם, כי מהצורה שבה ניצחת את המאצ'ופ הזה זה נראה שאתה מאמן, ככה שתהיה חייב לאתגר את סבא שלי. הוא מוח הקרב השני אחרי העיר נולדג'" ג'ונה אומר לך בקול רגוע ושליו בזמן ששאכטה נוספת עושה את דרכה לפיו. המישורים הירוקים שמולכם נהיים רחבים יותר ויותר ככל שאתם עוברים אותם, ואתה מצליח להבחין במספר פוקימונים אשר משוטטים בשטחים הירוקים

אתה מביט לכיוון השמיים ומבחין במעט פוקימונים החגים מעליכם ברפרופי כנפיים . ג'ונה משתעל מעט משאכטה אחת ארוכה מדי, עיניו מתחילות להאדים אך עושה רושם שזה לא משפיע על הכושר ההתנהגותי שלו "ומה איתך מליפיאן? אז אתה רוצה להיות מאמן פוקימונים?" ג'ונה שואל אותך בסקרנות.

אש-
אתה מודה לאחות ג'ייד שמהנהנת בנועם ופונה לטפל במאמנת אחרת וב

שלה. אתה מהנהן בראשך ומסכים עם האחות ג'ייד, אתה הולך להתאמן עם הפוקימונים שלך על עוד הרבה מאוד דברים ואתה תשים מה שאמרה כדגש גדול. הינך מבחין בנערה העצובה, ובגישה מקורית אתה מחליט להסב את תשומת ליבה

"שמעת על המאמן האגדי שניהל קרב עם צ'רמנדר לא רחוק מכאן וניצח את הקרב לתדהמתם של כל העוברים והשבים? אני מחפש אותו. אני רוצה לאתגר אותו לקרב פוקימונים". עיניה של הנערה הבודדה והגלמודית נודדות לרוחב כל מרכז הפוקימונים ועם הישמע קולך עיניה חוזרות בחזרה אליה ומפקסות אותה מחדש "האמ.. שמעתי על איזה קרב שהיה בחוץ, אני זוכרת שאחי אמר לי אפילו לבוא ולצפות בו.. אבל סקיטי התחילה ליילל ושיחקה עם משהו משונה שמצאה ברצפה והייתי צריכה לעקוב אחריה" הנערה מסבירה לך בקול אובד עצות, היא אפילו לא מיישרת איתך ועם צ'רמנדר מבט. "קבענו להיפגש כאן בדיוק עכשיו אבל אני לא רואה אותו, לא מתאים לאח שלי לאחר" הנערה מוסיפה וסקיטי שלי מלקקת את כפות ידיה כמנחמת אותה "אח שלי היה חייב להיות כאן, בטח משהו קרה" הנערה פתאום מתחילה להילחץ, כשלפתע אחת מהאחיות ג'ייד קוראת באולם "יש כאן אליס? אליס בריינפר?" "זאת אני!" הנערה מותחת את ידה באוויר ורצה לכיוון האחות ג'ייד, אשר מושיטה לה פלאפון. אתה אינך שומע את פרטי השיחה אך נשמע שהיא מתווכחת עם אח שלה. כשהשיחה מתנתקת דמעות מתחילות לנזול מעיניה "אני לא מאמינה.. הוא כבר יצא לדרך 001! בלי להודיע לי.. הוא יודע שאני לא אוהב לעבור לבד את הדרכים האלו" הנערה מתייפחת ואילו האחות ג'ייד מנסה לנחמה "אל תדאגי מתוקה, אני בטוחה שתמצאי כאן מאמן או מאמנת שישמחו לטייל איתך, אני אנסה לשאול כמה אנשים" האחות ג'ייד נחלצת לעזרתה ויוצאת מהדלפק ומתחילה לשוחח עם העוברים ושבים. "צ'אר" צ'רמנדר פולט, הוא לא ציפה לסיטואציה הזאת, ונראה שהוא התבלבל בעצמו! מה תעשה?

תומאס בלאק-

'השינקס הזה נראה חמוד. פוקימון חשמל לא יזיק לי' אתה מעלה בראשך. אתה מדלג מעל גדר העץ ומתקרב במרחק יחסי לשינקס אשר ממשיך לרוץ במעגלים חולפים. "היי שינקס, אני מזמין אותך לקרב!" אתה קורא בקול מלא ביטחון ומצביע לעבר שינקס, אשר מיילל "שינק שינקס!" בחיוך נחוש, נראה שהוא אוהב קרבות. קדימה ראלטס, תורך!" אתה קורא ואתה זורק לאוויר את הפוכדור של ראלטס אשר יוצא ממנו הראלטס הקטן והחמוד שלך. "וואו! איזה פוקימון מדהים!" לבנדר קוראת בהתלהבות, חוסר תשומת ליבה גורם לאייפום לחטוף סחרור אש ישר בפנים, אך בצעד מהיר לבנדר חוזרת לעצמה ומורה לאייפום לתקוף באגרוף ממוקד, אשר פוגע בוולפיקס בחוזקה. שינקס נעמד בעמידה זקופה כנגד ראלטס שנראה רגוע ובטוח במקומו. אתה מורה לראלטס להשתמש בצוות כפול ואז בבלבול וככה ראלטס עושה. בהינף ידיים ראלטס משכפל את עצמו לכעשרה כפילים שונים אשר מקיפים את שינקס במעגל רחב, למראה הכפילים הרבים גלים חשמליים מתחילים לצאת מגופו של שינקס ולהקיף אותו. נראה שהוא משתמש בטעינה. הראלטסים מתחילים להשתמש בבלבול, גופו של שינקס מתחיל לרחף והוא מוטח בקרקע בעוצמה חזקה. שינקס ממהר לקום, ממשיך לטעון את עצמו, ובניתור מהיר וזריז הוא מזנק לעבר ראלטס עם ניב חשמל אימתני טעון במיוחד שמסב לראלטס נזק "ראל ראלטס!" ראלטס קורא זועק אך ממהר לקום. הוא לא מוותר בקלות. מה תעשה?