נושא: דיון| חוויות מהשירות הצבאי

היי,
אומנם אני אישית עוד קטין, ואני מתגייס רק בעוד שנה, בכל זאת רציתי לדעת ולשמוע קצת חוויות שנחקקו בראש לחבר'ה כאן מהשירות הצבאי.. אני מאמין שהרוב הפעיל כאן הוא כאלה שבשירות צבאי/השתחררו, אז אני אשמח לשמוע כל מני דברים.. בין אם זה בחדר האוכל עם הטבח, או בין אם זה בזמן מבצע.
שיהיה דיון מהנה!

אם חוויה אז יש לי אחת נחמדה מהטירונות.
היינו בשבוע שדאות וקצת לפני שירד החושך עשו למחלקה שלי תרגיל הגנת מחנה בהפתעה, אפילו המכ"ים שלנו לא היו מוכנים חחח.
המ"פ, הסמ"פ והמשה"ד התגנבו והקיפו לנו את המחנה, זרקו רימוני עשן לתוכו, ירו כדורי סרק לאוויר וצעקו "אללה ואכבר" והיה נורא מצחיק כי לא היה לנו מושג מה לעשות ויצאנו שוקיסטים לגמרי, אחרי זה קיבלנו מהם על הראש חחחחחח

יש לא מעט

- התרגילים במל"י ובמקומות אחרים תמיד היו כיפים מאוד, לילה שלם של 'מלחמה מדומה' במילואימניקים עם פיצוצים, יריות, צעקות ואקשן. הכי קרוב לקרבי שהייתי חח
- בסיס שלם שננטש בגזרה שלנו השאיר מלא חומר מסווג והיינו צריכים לשרוף את כל החומר המסווג אז עשינו מדורה ענקית כל הלילה ואכלנו על האש וכו'
- הטירונות והקורסים אלו חוויות בפני עצמן, ויש עוד מלא כך שאני לא יכול לפרט פה הכל.

1. טירונות, בסיס 80, חיל האויר. יש מסדר ניקיון וכולם מתקרנפים על החדרים. לי יש פיפי. אני מבקש מהחבר'ה שיתנו לי להשתין, והם אומרים לי שהשירותים נקיים ושאלך להשתין מהקצה של הקומה השלישית, שהייתה פתוחה כלפי חוץ. אני משתין. לאחר כמה רגעים אני רואה את המפקד שלי בא למסדר וכולו רטוב. אחרים שואלים אותו אם יורד גשם בחוץ, והוא אומר לא, שמישהו שפך עליו דלי מים. מיותר לציין שלא היה דלי ולא היה מים.

2. 31.3, יום לפני האחד באפריל, לילה לבן במחלקה. כולם משתעממים, אין תקלות ואנחנו מחפשים מה לעשות. אני אומר להם "בואו נתקשר למפקד גף ונעבוד עליו". הם אומרים לי שאין לי אומץ. אני מתקשר אליו ב2:00 בלילה ואומר לו: "דודו, איבדתי את המקמ"ש, ואת המערכת ואת רשימת הסנכרון, כלומר, הדברים הכי מסווגים במחלקה. האוטו שהסיע אותי למחלקה עכשיו נסע מחוץ לבסיס והציוד הרגיש הזה נמצא באזרחות. אני לא יודע מה לעשות". הוא אומר לי "אל תדאג, אני אטפל בזה". אחרי 10 דקות, אני מתקשר אליו - "דודו, עבדתי עליך, אחד באפריל שמח" ואני נשפך מצחוק. הוא אומר לי: "עכשיו 2:00 בלילה, אתה הפרעת לי ולמשפחתי ושיקרת לי ובגללך התקשרתי למפקד הבסיס ולמפקד חיל האויר ודיווחתי להם על האבידה שאמרת לי עליה. ועדיין, אתה צוחק". ואני כזה: "כי זה מצחיק". הוא אומר לי שהוא יטפל בי בבוקר ומנתק. יום למחרת המפקד אומר לי ללבוש כומתה ושהוא מעמיד אותי למשפט. הוא אומר לי במשפט שאני הטרדתי אותו ואת משפחתו, שיקרתי לו ובגללו הוא היה צריך להסביר למפקד הבסיס ולמפקד חיל האויר על העניין הזה, שהיה מביך מאוד. והוא שואל אותי מה יש לי לומר להגנתי. ואני כזה: "זה היה האחד באפריל וחשבתי שאנחנו חברים ואני ממש מצטער", ובשלב הזה אני ממש מודאג ועל סף דמעות, כי בחיים שלי לא נכנסתי לכלא. הוא מסיים את המשפט ואומר לי את הפסק דין שלו. הוא אומר לי - "העונש שלך הוא... עבדתי עליך!" אני כולי אדום, המפקד והמחלקה נשפכת מצחוק וזה הפך להיות זכרון שילווה אותי לכל החיים.

3. יום אחד קיבלתי תלונה ממשטרה צבאית לאחר שלבשתי מדים ירוקים כאשר יצאתי ללוויה. המפקד לחוץ ומתקשר אלי כל חמש דקות כי מפקד הטייסת רוצה לשפוט אותי. "אוחנה, איפה אתה?", "אני בצומת מסטיק מחכה לטרמפ". אחרי 10 דקות - "אוחנה, איפה אתה?", ואני כזה עדיין בדרך לשם - "אני עדיין מחכה לטרמפ". והוא מתקשר אחרי 20 דקות נוספות "איפה אתה לעזאזל", ואני עדיין בדרך - "אני עדיין בצומת מסטיק מחכה". ואז הוא אומר לי - "אני בצומת מסטיק, אתה לא פה". ואני כזה - "אופס". בסוף נתנו לי מחבוש על תנאי וריתוק.

פורסם במקור על ידי Hit Man

1. טירונות, בסיס 80, חיל האויר. יש מסדר ניקיון וכולם מתקרנפים על החדרים. לי יש פיפי. אני מבקש מהחבר'ה שיתנו לי להשתין, והם אומרים לי שהשירותים נקיים ושאלך להשתין מהקצה של הקומה השלישית, שהייתה פתוחה כלפי חוץ. אני משתין. לאחר כמה רגעים אני רואה את המפקד שלי בא למסדר וכולו רטוב. אחרים שואלים אותו אם יורד גשם בחוץ, והוא אומר לא, שמישהו שפך עליו דלי מים. מיותר לציין שלא היה דלי ולא היה מים.

2. 31.3, יום לפני האחד באפריל, לילה לבן במחלקה. כולם משתעממים, אין תקלות ואנחנו מחפשים מה לעשות. אני אומר להם "בואו נתקשר למפקד גף ונעבוד עליו". הם אומרים לי שאין לי אומץ. אני מתקשר אליו ב2:00 בלילה ואומר לו: "דודו, איבדתי את המקמ"ש, ואת המערכת ואת רשימת הסנכרון, כלומר, הדברים הכי מסווגים במחלקה. האוטו שהסיע אותי למחלקה עכשיו נסע מחוץ לבסיס והציוד הרגיש הזה נמצא באזרחות. אני לא יודע מה לעשות". הוא אומר לי "אל תדאג, אני אטפל בזה". אחרי 10 דקות, אני מתקשר אליו - "דודו, עבדתי עליך, אחד באפריל שמח" ואני נשפך מצחוק. הוא אומר לי: "עכשיו 2:00 בלילה, אתה הפרעת לי ולמשפחתי ושיקרת לי ובגללך התקשרתי למפקד הבסיס ולמפקד חיל האויר ודיווחתי להם על האבידה שאמרת לי עליה. ועדיין, אתה צוחק". ואני כזה: "כי זה מצחיק". הוא אומר לי שהוא יטפל בי בבוקר ומנתק. יום למחרת המפקד אומר לי ללבוש כומתה ושהוא מעמיד אותי למשפט. הוא אומר לי במשפט שאני הטרדתי אותו ואת משפחתו, שיקרתי לו ובגללו הוא היה צריך להסביר למפקד הבסיס ולמפקד חיל האויר על העניין הזה, שהיה מביך מאוד. והוא שואל אותי מה יש לי לומר להגנתי. ואני כזה: "זה היה האחד באפריל וחשבתי שאנחנו חברים ואני ממש מצטער", ובשלב הזה אני ממש מודאג ועל סף דמעות, כי בחיים שלי לא נכנסתי לכלא. הוא מסיים את המשפט ואומר לי את הפסק דין שלו. הוא אומר לי - "העונש שלך הוא... עבדתי עליך!" אני כולי אדום, המפקד והמחלקה נשפכת מצחוק וזה הפך להיות זכרון שילווה אותי לכל החיים.

3. יום אחד קיבלתי תלונה ממשטרה צבאית לאחר שלבשתי מדים ירוקים כאשר יצאתי ללוויה. המפקד לחוץ ומתקשר אלי כל חמש דקות כי מפקד הטייסת רוצה לשפוט אותי. "אוחנה, איפה אתה?", "אני בצומת מסטיק מחכה לטרמפ". אחרי 10 דקות - "אוחנה, איפה אתה?", ואני כזה עדיין בדרך לשם - "אני עדיין מחכה לטרמפ". והוא מתקשר אחרי 20 דקות נוספות "איפה אתה לעזאזל", ואני עדיין בדרך - "אני עדיין בצומת מסטיק מחכה". ואז הוא אומר לי - "אני בצומת מסטיק, אתה לא פה". ואני כזה - "אופס". בסוף נתנו לי מחבוש על תנאי וריתוק.

אסור ללכת ללוויה עם מדי צהל?

הייתי בחיל האויר ולבשתי מדים ירוקים.