נושא: אני ומאי-fairy tail

טופס הרשמה ריק:
שם אמיתי:
שם משתמש:
שם בשרשור:
רקע:
גיל:
קסם:
מראה\תמונה:
אופי:

שלי:
שם אמיתי:טל
שם משתמש:Anime
שם בשרשור: מנמה
רקע: י''ב
גיל: 13
קסם: water dragon slayer!!!
מראה\תמונה:
אופי: חייכנית, פטפטנית, תמימה, חושבת בלי לפעול ולקחת בחשבון את כל התוצאות, לא קלה להרגזה, לא אוהבת להשאיר את חבריה מאחור

שם אמיתי: שמוליק
סתם, מאי D:
שם משתמש: SHIZUCHAN
שם בשרשור: לן קאגאמינה
רקע: י''ב
גיל: 15
קסם: f Requip Magic
מראה\תמונה:
http://media.animevice.com/uploads/1...d_vocaloid.jpg
http://1.bp.blogspot.com/-Z87eqbhMle...0/26285592.jpg
http://s4.zerochan.net/Yumekui.Shiro...ull.672242.jpg
ושאר תמונות כאלו ואחרות XD
אופי: לן הוא נער נחמד, אמיץ, נחוש בדעתו, בעל חוש הומור גרוע ביותר, ולפעמים נערים
חושבים שהוא אישה. הוא נוטה להתעצבן במהירות, הוא נוטה לשבור את כל מה שהוא מחזיק, אבל
הוא יכול להיות רציני.



התחלה~~
היום, זהו היום בו הגיע הזמן שאכנס לגילדה. כל הזמן הזה חיפשתי אחר אחת.. אך לא מצאתי.
גילדת פיירי טייל מצאה חן בעיניי מאוד, וגם גילדת פור אנג'ל הייתה נחמדה.. תהיתי לאן ללכת.
התיישבתי על הספסל באנחה, בתהיה של "מה אני אעשה עכשיו?" בהיתי בשיח שמולי.
לפתע, הוא החל לזוז.. הכנתי את עצמי למצב כוננות נשק, אך מיד הורדתי אותו, כי מין השיח
יצאה נערה צעירה בעלת שער לבן. "הא?.. את..?"

''אאוץ'' מילמלתי והעפתי את העלים משיערי שלפתע הבחנתי בנער צעיר בעל שיער בלונד מביט בי בהפתעה ''או סליחה, קצת הלכתי לאיבוד אתה יודע במקרה איפה גילדת פיור אנג'ל?'' אשאל מעט בביישנות ומבוכה ''הייתי כבר בחמש גילדות, שש ערים ועדיין לא מצאתי! חוש הכיוונים שלי נוראי'' אוסיף ואצחקק במבוכה.
לפתע אשים לב שג'ין-טאן לא איתי ''ג'ין-טאן?!'' אצעק בלחץ ''אני פה!'' נשמע הקול הילדותי המוכר ודמות חתולית הופיע בכנפיים פרושות לידי

ג'ין-טאן נשך את אצבעו של הנער הסקרן שהזיז אותה במהירות בצעקה ''אהה'' קטנה ''ג'ין-טאן! תתנצל!'' הורתי בכעס ''סליחה'' אמר ג'ין-טאן בגלגול עיניים ילדותי ''אני מצטערת הוא לא אוהב שאנשים שהוא לא מכיר נוגעים בו, לי קוראים מנמה וזה השותף שלי-ג'ין-טאן אנחנו בדרך לגילדת פיור אנג'ל, תוכל להראות לנו בבקשה את הדרך?'' אשאל שוב בנימוס ואסטור לג'ין-טאן שגילגל עיניים שוב

"אמ... למען האמת״ אמרתי בחיוך אפוף מסתורין, שנייה לאחר מכן היינו בגובה השמים והעיר נפרשה מתחתינו כקן נמלים, גין טאו סינן מבין שיניו ״לן, אתה חייב לעשות דיאטה״ ״קדימב גין גין זה לא רחוק!״ אמרתי בעידוד שלפתע שמתי לב להבעתו של לן ״הכל בסדר? יש לך פחד גבהים? אני מצטערת הייתי צריכה לשאול אותך קודם עם זה בסדר״ אמרתי ודמעות עלו בעיניי ״ זה בסדר זה רק... ההלם תני לי רגע״ הוא אמר ובלע את רוקו

פורסם במקור על ידי Anime

"אמ... למען האמת״ אמרתי בחיוך אפוף מסתורין, שנייה לאחר מכן היינו בגובה השמים והעיר נפרשה מתחתינו כקן נמלים, גין טאו סינן מבין שיניו ״לן, אתה חייב לעשות דיאטה״ ״קדימב גין גין זה לא רחוק!״ אמרתי בעידוד שלפתע שמתי לב להבעתו של לן ״הכל בסדר? יש לך פחד גבהים? אני מצטערת הייתי צריכה לשאול אותך קודם עם זה בסדר" אמרתי ודמעות עלו בעיניי ״ זה בסדר זה רק... ההלם תני לי רגע״ הוא אמר ובלע את רוקו

"א-אה.." בלעתי את רוקי והבטתי על העיר שנפרשה לפניי. מאז שהייתי קטן היה לי פחד גבהים..
ראייתי החלה להיטשטש. "מ-מתי יורדים?" שאלתי את החתול המעופף. "כמעט הגענו!" אמרה
מנמה והצביעה על הרכבת. יותר.. מידי.. גבוה..
לאחר מספר דקות הוא הוריד אותנו על הרצפה. "אדמה!! ;;;;;_;;;;; " אמרתי ונפלתי על הרצפה.
"אוה! הנה זה, כאן." אמרתי לה והצבעתי על הרכבת. היה כתוב שהיא יוצאת בעוד שעה. יש לנו שעה.
"אה.." בטנו של ג'ין החלה להשמיע קולות מביכים.

''אוי ג'ין קון אכלת רק לפני שעה-_-'' אמרתי בקול עצבני-ילדותי ''ומה אתך לן סאן אתה רעב?'' שאלתי והוא הנהן בביישנות. ''אמ... טוב יש חנות פיצה לא רחוק מקובל?'' שאלתי את ג'ין ואת לן, לן וג'ין הנהנו ''אני יחזור בעוד רגע'' אמרתי בחיוך ורצתי אל עבר חנות הפיצה הקרובה ''שלום'' בירך אותי המוכר ''שלום, אני רוצה שלוש פיצות'' ''בשמחה'' אמר המוכר ונתן לי את הפיצות, הוצאתי את הג'ולים מהארנק שלי ושילמתי. ''חזרתי פיצה עם זיתים זה בסדר?'' שאלתי את לן ''וג'ין קון חיפשתי בשבילך פיצה עם...'' התחלתי לומר אך זה לא ממש שינה כי הפיצה של ג'ין כבר נעלמה למעמקי בטנו כבר מזמן ''הרכבת יוצאת! קריאה אחרונה לרכבת!'' הודיעה הכרוז

פורסם במקור על ידי Anime

''אוי ג'ין קון אכלת רק לפני שעה-_-'' אמרתי בקול עצבני-ילדותי ''ומה אתך לן סאן אתה רעב?'' שאלתי והוא הנהן בביישנות. ''אמ... טוב יש חנות פיצה לא רחוק מקובל?'' שאלתי את ג'ין ואת לן, לן וג'ין הנהנו ''אני יחזור בעוד רגע'' אמרתי בחיוך ורצתי אל עבר חנות הפיצה הקרובה ''שלום'' בירך אותי המוכר ''שלום, אני רוצה שלוש פיצות'' ''בשמחה'' אמר המוכר ונתן לי את הפיצות, הוצאתי את הג'ולים מהארנק שלי ושילמתי. ''חזרתי פיצה עם זיתים זה בסדר?'' שאלתי את לן ''וג'ין קון חיפשתי בשבילך פיצה עם...'' התחלתי לומר אך זה לא ממש שינה כי הפיצה של ג'ין כבר נעלמה למעמקי בטנו כבר מזמן ''הרכבת יוצאת! קריאה אחרונה לרכבת!'' הודיעה הכרוז

"קדימה!" נתתי את ידי למנמה ורצתי, היא רצה איתי, הרכבת כמעט התחילה לנסוע, אבל הצלחתי
לקפוץ לבפנים בזמן ולמשוך איתי את מנמה. ג'ין עף אחרינו ונכנס אחרי מנמה.
נפלתי על הרצפה ונאנחתי, "איזה מזל.."
התיישבנו בכיסאות.
"אממ, אז, את רוצה ללכת לגילדה פור אנג'ל?" אמרתי למנמה בתהייה, "אני עדיין לא יודע לאיזה
גילדה כדאי לי ללכת."
לפתע נשמע רעש מהדלתות.

פורסם במקור על ידי Shizu-Chan

"קדימה!" נתתי את ידי למנמה ורצתי, היא רצה איתי, הרכבת כמעט התחילה לנסוע, אבל הצלחתי
לקפוץ לבפנים בזמן ולמשוך איתי את מנמה. ג'ין עף אחרינו ונכנס אחרי מנמה.
נפלתי על הרצפה ונאנחתי, "איזה מזל.."
התיישבנו בכיסאות.
"אממ, אז, את רוצה ללכת לגילדה פור אנג'ל?" אמרתי למנמה בתהייה, "אני עדיין לא יודע לאיזה
גילדה כדאי לי ללכת."
לפתע נשמע רעש מהדלתות.

''האמת שכן, התלבטתי בינה לבין פיירי טייל אבל החלטתי ללכת לפיור אנג'ל'' התחלתי לומר שלפתע נשמע רעש מהדלתות, הדלתות נפרצו וזוג אנשים נכנסו פנימה לשניהם סימן גילדה שחור בצורת גולגולת *מקוריות* על היד. ''תנו לנו את כל הג'ולים שלכם!'' הם אמרו בחיוך ''לא יכולתם למצא משפט יותר מקורי?'' שאלתי וקמתי בגלגול עיניים

פורסם במקור על ידי Alice

''האמת שכן, התלבטתי בינה לבין פיירי טייל אבל החלטתי ללכת לפיור אנג'ל'' התחלתי לומר שלפתע נשמע רעש מהדלתות, הדלתות נפרצו וזוג אנשים נכנסו פנימה לשניהם סימן גילדה שחור בצורת גולגולת *מקוריות* על היד. ''תנו לנו את כל הג'ולים שלכם!'' הם אמרו בחיוך ''לא יכולתם למצא משפט יותר מקורי?'' שאלתי וקמתי בגלגול עיניים

קמתי ביחד עם מנמה, ושיניתי את בגדי ואת כלי הנשק שלי. "קנסר: מהוא שונאן, נייט!" אמרתי.
בגדי זהרו בלבן, והשתנו ( http://www.zerochan.net/400488 )
אחזתי בידי את החרב היפנית, ורצתי במהירות רבה אל עבר זוג האנשים, אך בטעות נפלתי והחלקתי
על ג'ין. "מה אתה עושה@!" צעקתי על החתול.

''ג'ין קון-_-'' מילמלתי והוא זז הצידה בגלגול עיניים.
''אוקיי!'' אמרתי בחיוך והושטתי יד ללן כדי לעזור לו לקום. נשמתי נשימה עמוקה ואז חייכתי ''roar of the dragon water slayer!'' צעקתי והרגשתי את המים יוצאים מפי תוך שאני זזה לאחור בקפיצה גבוהה ''מה לעזא...'' צרחו האנשים ועפו לאחור. נפלתי על הרצפה (בכמו שמתשחווים כזה) ואז קמתי על הרגליים ''רוצה לסיים את העבודה לן סאמה?'' שאלתי את לן והבטתי על האנשים ההמומים מכך שאנחנו קוסמים

פורסם במקור על ידי Alice

''ג'ין קון-_-'' מילמלתי והוא זז הצידה בגלגול עיניים.
''אוקיי!'' אמרתי בחיוך והושטתי יד ללן כדי לעזור לו לקום. נשמתי נשימה עמוקה ואז חייכתי ''roar of the dragon water slayer!'' צעקתי והרגשתי את המים יוצאים מפי תוך שאני זזה לאחור בקפיצה גבוהה ''מה לעזא...'' צרחו האנשים ועפו לאחור. נפלתי על הרצפה (בכמו שמתשחווים כזה) ואז קמתי על הרגליים ''רוצה לסיים את העבודה לן סאמה?'' שאלתי את לן והבטתי על האנשים ההמומים מכך שאנחנו קוסמים

"המ," אמרתי לה, הפכתי את החרב שלי לקצה הלא-חד, ותקעתי אותו בנקודה מיוחדת שנמצאת באיזור החזה, שגורמת לאיבוד הכרה למספר דקות. "וזה נגמר." אמרתי, ושני האנשים נפלו על הרצפה זה על זה כשהכרתם מאובדת.
"אז, מה את חושבת שהם?" אמרתי לה, והבטתי על הגולגולות (המקוריות) שעל גופם.

''אומ... הם בטח מהגילדות הרעות הפחות מוכרות, החלשות יותר'' הרהרתי , ''בוא נעזוב אותם פה הם לא יחזור בזמן הקורב'' אמרתי והלכנו לקרון פנימי יותר.
''אז.. לן אני רואה שיש לך ריקוואפ מאג'יק'' אומר כדי לשנות נושא ''בחיים לא יצא לי לראות מישהו עם קסם כזה, אתה יכול בעזרתו לזמן חפץ בתמורה לחפץ אחר שיש לך לא? או שאתה יכול גם בלי תמורה? סליחה שאני שואלת כל כך הרבה אבל אני ממש רוצה לדעת הכל, אפשר לומר ש..לא חייתי את רוב חיי בחברת אנשים'' אומר בחיוך ואצחק

פורסם במקור על ידי Alice

''אומ... הם בטח מהגילדות הרעות הפחות מוכרות, החלשות יותר'' הרהרתי , ''בוא נעזוב אותם פה הם לא יחזור בזמן הקורב'' אמרתי והלכנו לקרון פנימי יותר.
''אז.. לן אני רואה שיש לך ריקוואפ מאג'יק'' אומר כדי לשנות נושא ''בחיים לא יצא לי לראות מישהו עם קסם כזה, אתה יכול בעזרתו לזמן חפץ בתמורה לחפץ אחר שיש לך לא? או שאתה יכול גם בלי תמורה? סליחה שאני שואלת כל כך הרבה אבל אני ממש רוצה לדעת הכל, אפשר לומר ש..לא חייתי את רוב חיי בחברת אנשים'' אומר בחיוך ואצחק

"הממ." הנהנתי, ואני ומנמה הלכנו לקרון פנימי יותר.
צחקקתי, "כן, אני יכול לזמן חפצים בלי תמורה למשהו. האמת היא, שיש רק שלושה כמוני בכל הארץ,
אני חושב. אני, ארזה סקרלט, ועוד מכשף אחד, שלא מגלה את שמו. " אמרתי לה.
"זה בסדר, גם אני חייתי את רוב חיי לא בחברת אנשים." אמרתי, אך קצת הופתעתי-
הנערה הצעירה הזאת נראת נחמדה, ולא הבנתי למה אנשים לא רצו להיות בסביבתה, הרי לא להיות בסביבתי זה עוד בסדר.
"אה- סליחה אם השאלה הזאת פרטית מידי, אבל למה חיית את כל חייך לבד? כלומר, לא בחברת אנשים?" שאלתי בתמיהה

''בגלל שאני ואמא חיינו ביער'' אמרתי בחיוך רחב, נזכרת באמא. ''אבל..לפני שלוש שנים קמתי ופתאום היא לא הייתה לידי, חיפשתי וחיפשתי אבל.. לא מצאתי אותה'' אמרתי וניגבתי כמה דמעות. ''סליחה, פשוט אני די מתגעגעת אליה היא מגדלת אותי.. טוב פחות או יותר מאז שנולדתי'' הוספתי בחיוך. ''שהבנתי שהיא לא תחזור יצאתי מהיער וככה הגעתי לעיר. זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על גילדות, ומאז אני במסע לפיור אנג'ל. קצת אחרי שיצאתי מהיער פגשתי את ג'ין קון'' אמרתי בחיוך ''ולמה אתה לא?'' שאלתי את לן