נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
עמוד השדרה שלך רוטט פשוט, אתה לחלוטין מבועט. באמת מתחיל לפחד, ונמאס עלייך לפחד ופורץ ממך "מה נסגר עם העיר הזאת?!" ונד מצחקק ומגרד בראשו. "בוא פשוט נסיים עם זה בסדר?" אתה שואל, כאילו את עצמך ושניכם נכנסים פנימה.
לא ליפני כמובן שאתה מודה ליאמסק שמצדיע במבט מלא חיבה וממשיך לו בדרכו בקפצוצים. עם פתיחת הדלתות הכבדות, נגלה אליכם מבוא קצר אך מפואר, מבפנים הכל נקי ומצוחצח, ללא ספק קריפי ומפחיד אך מבריק פשוט!
הכל עשוי שיש ומידי פעם תמונות וציורים מעוטרים מסגרות זהב מסוגננות של זוג אוהבים בצבעים קהים ומדאכים. ונרות מאירים את הירידה במדרגות הבנויות כספירלה. ואפשר ממש לשמוע את נקישות רגליכם בחלל...
וקצת ליפני שזה מתחיל להרגיז אותך אתם מגיעים לקומה למטה, מזדרונות מרובעים מכל עבר המוחזקים בידי עמודי שיש רומיים ובינהם קני-נרות גדולים. במרכז ישנה זירה גדולה ובקצה השני, במרחק ישנו חדר קטן, סגור. בעוד אתה משתהים מול כל הציריום ואיטורי הזהב והשיש. השנדליר המפואר מלא בנרות השאווה וכמובן כל נרות הנשמה והקיר המסודרים סביב. קשה שלא להתפאל מכל זה.
ולפתע חריקת הדלת שראית קודם, היא נפתחת וממנה יוצא בחור, ידיו מוכנסות בכיסים ומבטו מורקן מעט מטה. הוא צוקד בהליכה איטית ונקישות נעליו המחוייתות נשמעות בכל החלל!
גוון קול נמוך אך נעים נשמע "מי אתם?" שואל האדם ואז מרים את ראשו אליכם, מבטו רגוע, אולי גם מעט ריק ושקט. הוא נשען בידו על אחד העמודים ומרים את ראשו אליכם תחת היד הנשעת ושואל במפתיע "נד שמך לא? מה אתה עושה פה שוב? ומי זה שאיתך?" והוא מפנה אליך מבט קריר וסגור בעיניים תשושות.

"אהממ היי" אומר במעט חשש אבל ארגיש תחושת הקלה ענקית שאין במקום יותר תחושה של בית קברות "שמי רובי, באתי לאתגר את המנהיג מכון. האם זה אתה?" אשאל בקול בטוח ואין ספק שארגיש לאט לאט הרבה יותר טוב עם עצמי ככל שהחוץ נשאר רחוק ממני.


אשטון-
ג'ניפר מהנהנת בחיוך "כן שותף בוא נעשה את זה" אומרת בנחישות ומחבקת אותך בחזרה. שניכם מהנהנים להסכמה, מתקפלים במהירות ויוצאים מהעיר במהירות, לא לפני שג'ניפר עוצרת שוב לכמה דקות נפרדת ממתילדה בחיבוק חם.
"קדימה בוא נזוז" אומרת בחיוך ומנידה את ראשה לעבר פאתי העיר, הדרך המובילה החוצה.
עשר דקות מאוחר יותר, אתם הולכים אחד לצד השנייה בשביל ארוך ומעט מיוער ואתה מסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים המסתובבים במקום , , , ,

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
ג'ניפר מהנהנת בחיוך "כן שותף בוא נעשה את זה" אומרת בנחישות ומחבקת אותך בחזרה. שניכם מהנהנים להסכמה, מתקפלים במהירות ויוצאים מהעיר במהירות, לא לפני שג'ניפר עוצרת שוב לכמה דקות נפרדת ממתילדה בחיבוק חם.
"קדימה בוא נזוז" אומרת בחיוך ומנידה את ראשה לעבר פאתי העיר, הדרך המובילה החוצה.
עשר דקות מאוחר יותר, אתם הולכים אחד לצד השנייה בשביל ארוך ומעט מיוער ואתה מסתכל סביב ומבחין בכמה פוקימונים המסתובבים במקום , , , ,

אשתהה מעט למראה הטבע ושלל הפוקימונים החביבים, אך אמשיך בדרכי לעיר הבאה, אמנע מלהתעמת איתם בדרך כזו או אחרת. אחייך אל ג'ניפר וארגיש רגוע ושמח שאני והיא צוות ושוב חברים טובים.
לאחר שתיקה קצרה אשאל "תגידי ג'ני, אז... איך הייתה אחותי? איזה סוג של מאמנת? היא הייתה?" ואצפה להקשיב.

רובי:
אתה מרגיש תחושה קלילה יותר כשנגלה לפניך אדם, בשר ודם כמוך. ולא איזה מפלץ או ערפד או כל דבר מפחיד אחר כמו שמציירת העיר הזו. ולאחר שפנה אלייך הינך מציג עצמך בחשש "אממ היי, שמי רובי" ואתה מיד מוסיף "באתי לכאן לאתגר את מנהיג המכון, שהוא אתה אני... מניח, לא?" הבחור ממשיך להביט בכם במבטו המיואש ואומר "כן, זה אני, ליוציוס כדרך אגב. וזה המכון".
מקשיב היטב לדבריו בריכוז עם תשלובת של מבט מלא חוסר-שביעות רצון, בעודו אומר "אשמח להילחם איתך. אין כאן יותר מידי, קרב 3-3. תנצח? תזכה בתג, תפסיד? לא תזכה" ואז מיד מוסיף ומבטו הופך קר ומפחיד במיוחד וורידי עיניו אף מעט מתכווצים שהוא אומר "רק אני בהחלט מזהיר אתכם! כבדו-כראוי-את המקום-בוא-אתם-דורכים-עכשיו! אחרת זה לא יגמר יפה!" ולאחר עוד שניה או 2 של בהייה חודרת ומקפיאה מפחד הוא חוזר למבטו הרגיל, מתנשם בכבדות תוך כדי שהוא שולף באדישות פוקדור אחד מכיסו. משליך אותו לפניכם אל מעבר לשני עמודי השיש למרכז המואר, וממנו בוקע ומתגשם לפניך באנט!
מה גם שמפנה את צומת ליבך על השטח המסומן אליו לוציוס צועד וגם נעמד בראשו האחד. אתה מבין שזאת הזירה שלכם. 'זירה פשוטה, אמנם עשויה שיש. אך פשוטה. אוקיי, רק להשתדל לשמור על המקום' אתה חושב ומרגיע את עצמך וסורק שוב פעם את החלל

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מרגיש תחושה קלילה יותר כשנגלה לפניך אדם, בשר ודם כמוך. ולא איזה מפלץ או ערפד או כל דבר מפחיד אחר כמו שמציירת העיר הזו. ולאחר שפנה אלייך הינך מציג עצמך בחשש "אממ היי, שמי רובי" ואתה מיד מוסיף "באתי לכאן לאתגר את מנהיג המכון, שהוא אתה אני... מניח, לא?" הבחור ממשיך להביט בכם במבטו המיואש ואומר "כן, זה אני, ליוציוס כדרך אגב. וזה המכון".
מקשיב היטב לדבריו בריכוז עם תשלובת של מבט מלא חוסר-שביעות רצון, בעודו אומר "אשמח להילחם איתך. אין כאן יותר מידי, קרב 3-3. תנצח? תזכה בתג, תפסיד? לא תזכה" ואז מיד מוסיף ומבטו הופך קר ומפחיד במיוחד וורידי עיניו אף מעט מתכווצים שהוא אומר "רק אני בהחלט מזהיר אתכם! כבדו-כראוי-את המקום-בוא-אתם-דורכים-עכשיו! אחרת זה לא יגמר יפה!" ולאחר עוד שניה או 2 של בהייה חודרת ומקפיאה מפחד הוא חוזר למבטו הרגיל, מתנשם בכבדות תוך כדי שהוא שולף באדישות פוקדור אחד מכיסו. משליך אותו לפניכם אל מעבר לשני עמודי השיש למרכז המואר, וממנו בוקע ומתגשם לפניך באנט!
מה גם שמפנה את צומת ליבך על השטח המסומן אליו לוציוס צועד וגם נעמד בראשו האחד. אתה מבין שזאת הזירה שלכם. 'זירה פשוטה, אמנם עשויה שיש. אך פשוטה. אוקיי, רק להשתדל לשמור על המקום' אתה חושב ומרגיע את עצמך וסורק שוב פעם את החלל

אבלע את הרוק בפי ואהנהן ברצינות ואבהה מספר דקות באולם המפואר אך פשוט ואשחרר את גרנבול מהכדור שלה. "גרנבול בואי נתחיל השתמשי בפרצוף מפחיד שתקי אותו למספר רגעים ואז השתמשי בנשיכה כשהוא מרותק למקום!" אתחיל ואורה לפוקימונית שלי.


אשטון-
ג'ני שותקת כמה רגעים ומחייכת "רבק.. אליסה" אומרת ומתקנת את עצמה במהירות "הייתה מיוחדת בטרוף. היא הייתה יצירתית ומוכשרת אני ואן היינו יכולות שעות לשבת ולראות אותה מתאמנת עם הפוקימונים שלה. היא הייתה מסונכרנת בטרוף עם הפוקימונים שלה" אומרת בזמן שהיא נזכרת בעבר ומחייכת "היא הייתה יוצאת דופן. מאוד מזכירה אותך, אבל בדרך אחרת. היא הייתה טיפה יותר אינטנסיבית עם הפוקימונים שלה ויותר נוקשה, אבל זה תמיד היה ממקום של דאגה כלפיהם" ממשיכה ומשהו בדבריה גורם לך לחייך בסיפוק. בזמן ההליכה אתה מבחין שוב בכמה פוקימונים המסתובבים בדרך , , , , .
באופק אתה מבחין בעצים מתים וערפל סמיך מסתחרר ממול.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
ג'ני שותקת כמה רגעים ומחייכת "רבק.. אליסה" אומרת ומתקנת את עצמה במהירות "הייתה מיוחדת בטרוף. היא הייתה יצירתית ומוכשרת אני ואן היינו יכולות שעות לשבת ולראות אותה מתאמנת עם הפוקימונים שלה. היא הייתה מסונכרנת בטרוף עם הפוקימונים שלה" אומרת בזמן שהיא נזכרת בעבר ומחייכת "היא הייתה יוצאת דופן. מאוד מזכירה אותך, אבל בדרך אחרת. היא הייתה טיפה יותר אינטנסיבית עם הפוקימונים שלה ויותר נוקשה, אבל זה תמיד היה ממקום של דאגה כלפיהם" ממשיכה ומשהו בדבריה גורם לך לחייך בסיפוק. בזמן ההליכה אתה מבחין שוב בכמה פוקימונים המסתובבים בדרך , , , , .
באופק אתה מבחין בעצים מתים וערפל סמיך מסתחרר ממול.

אתבונן על האופק ואכווץ מעט את עיניי על-מנת להתמקד בו יותר ואפנה אל ג'ניפר "תראי, איזה מזג אוויר מוזר יש בהמשך... למה זה ככה לדעתך?" אשאל בהתעניינות. ושוב גם כאן, לא אפריע לפוקימונים יתר על המידה. אך אבקש מג'ניפר לעצור כאן בכדי להתאמן לקראת המכון הבא, במידה ותסכים אוציא את כולם החוצה ואדבר אליהם "היי חבר'ה, טוב לראות את כולכם! עליי לעדכן אתכם בכך שאריאדוס עזב את הצוות, הוא המשיך יחד עם מאמן נחמד שעתיד לתרום ולהסב לו אושר גדול יותר. ובנוסף הכירו את סייטר, חברינו החדש! ברוכה הבאה אגב, סייטר" אומר לו בחיוך וכך גם אעדכן אותם ואצפה כמה דקות בדינאמיקה שמתפתחת.
לאחר זמן מה אחדול אותם בבירור, אנסה לאמץ מעט מהאופי הקשוח וההדוק יותר שהיה באחותי מדבריה של ג'ניפר ואדבר ברצינות "חבר'ה הקשיבו, המכון הבא עתיד להיות קשה במיוחד. הרמה עולה, ובנוסף נתקלנו ולא פעם בכת הצללים המטורפים האלה שהעמידו אותנו בסכנות. עלינו בהחלט להתחזק!"
ואז אחלק להם הוראות אך בדרכי, אתכופף לגובה עיניהם ואקרב אלי ראשית את גרובייל, "חבר, אני מבקש ממך לחזק את מתקפת החבטה שלך (Pound-->Slam) ואת מתקפת השאיבה שלך (Mega D-->Giga D) אתה כבר יודע להשתמש בהתקפות הללו. ולכן התאמץ ואני בטוח שתצליח!" אלטף את ראשו ואשלח אותו להתחיל.
מסוואבלו אבקש "איתך נעבוד על יכולת הריקוד!" ואקרוץ אליה תוך שאטפח קלות על ראשה בחמימות, ואנסה להוריד דרך הפוקדע סרטונים המראים את 'ריקוד נוצות' ו-'ריקוד הדרקון' ואציג לה אותם.
"סלופוק, אליי חבר!" אקרא לו ואסביר לו בקפידה "ננסה ללמוד 'חליטה' (Sclad) כל שאבקש ממך? זה שתנסה להעצים את עצמת אקדח המים שלך, כמות וזרם. וחשוב מכל? נסה לחמם ולהרתיק את הכל ליפני שאתה תוקף! אני רוצה לראות אדים על הסלע הגדול ההוא חבר" אסיים ואצביע לו על סלע גדול אקראי.
ובכל הנוגע לסייטר אתחיל איתו באימוני תקיפה בסיסיים תחת ג'ניפר, ואצפה ביכולותיו והתקדמותו.

רובי:
קול בליעה דאגני נשמע מגרונך, לוציוס הזה בהחלט מכניס בך חששות. ואתה בהחלט מתפאל מכל ההשקעה והעיצוב של המוזוליאום הזה, הן מבחוץ ובטח ובטח שמבפנים. פשוט מדהים ביופי ויוקרתי ללא כל ספק.
אך אתה חוזר להתרכז בקרב לאחר מבט חטוף ביריב שלך ובחגורת הפוקדורים שלך, הנוצצים ממאור אש הנרות המרצדים סביב. אתה בוחר להתחיל בגראנבול ופוקד עליה להשתמש מיד במבט מפחיד, עיניה מאדימות ומביטות בבנאט במבט חד ומרושע והוא נרתע מעט כאשר אתזה אתם מנצלים ואתה פוקד עליה לעות עליו בנשיכה, והפוקימונית שלך מסתערת ככלב-ציד על טרפה ונושכת חזק מאוד את באנט בידו המנית וגם קצת אל תוך שאר פלג גופו העליון.
הוא נענק מכאב אך לפתע על פניו מופיע חיוך זדוני ומחריד, תחילה הוא משתמש באש רפאים ומעגל של גחלות להבה, בצבעים כחול-וורוד-שחור מתגשם סביב השניים הצמודים בנשיכה (Will-O-Wisp).
והם נורים לעבר גראנבול בהנף יד ומעלים אותה באש רפעים אשר נספגת בה והיא מתחילה לבעור ולהשתגע מכאבי כוויה!
באנט אוחז את ידו הפצועה בידו האחרת ומביט בעין בכם במבט כאוב כשהוא שולח אל הכלבה המתפתלת מכאבים כדור-צל (Shadow Ball) גדול ומרושע!
וכל זה נעשה מפקודות פשוטות של לוציוס שמדבר קצרות אל הפוקימון שלו, ולעיתים? גם אינו מדבר כלל

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
קול בליעה דאגני נשמע מגרונך, לוציוס הזה בהחלט מכניס בך חששות. ואתה בהחלט מתפאל מכל ההשקעה והעיצוב של המוזוליאום הזה, הן מבחוץ ובטח ובטח שמבפנים. פשוט מדהים ביופי ויוקרתי ללא כל ספק.
אך אתה חוזר להתרכז בקרב לאחר מבט חטוף ביריב שלך ובחגורת הפוקדורים שלך, הנוצצים ממאור אש הנרות המרצדים סביב. אתה בוחר להתחיל בגראנבול ופוקד עליה להשתמש מיד במבט מפחיד, עיניה מאדימות ומביטות בבנאט במבט חד ומרושע והוא נרתע מעט כאשר אתזה אתם מנצלים ואתה פוקד עליה לעות עליו בנשיכה, והפוקימונית שלך מסתערת ככלב-ציד על טרפה ונושכת חזק מאוד את באנט בידו המנית וגם קצת אל תוך שאר פלג גופו העליון.
הוא נענק מכאב אך לפתע על פניו מופיע חיוך זדוני ומחריד, תחילה הוא משתמש באש רפאים ומעגל של גחלות להבה, בצבעים כחול-וורוד-שחור מתגשם סביב השניים הצמודים בנשיכה (Will-O-Wisp).
והם נורים לעבר גראנבול בהנף יד ומעלים אותה באש רפעים אשר נספגת בה והיא מתחילה לבעור ולהשתגע מכאבי כוויה!
באנט אוחז את ידו הפצועה בידו האחרת ומביט בעין בכם במבט כאוב כשהוא שולח אל הכלבה המתפתלת מכאבים כדור-צל (Shadow Ball) גדול ומרושע!
וכל זה נעשה מפקודות פשוטות של לוציוס שמדבר קצרות אל הפוקימון שלו, ולעיתים? גם אינו מדבר כלל

"גרנבול עמדי חסונה מול הכדור צל שלו והשתמשי באגרוף אש להעיף אליו בחזרה!" אומר לה במהירות "מיד אחר כך עברי עברי שוב עם אגרוף אש לעבר בנאט. שניים יכולים לשחק באש!" אורה לה בטון רגוע אך מחושב.
'אני שונא פוקימוני רוח' אחשוב לעצמי ואחשוק שיניים 'הם אינם צפויים ויכולים להיות חלקלקים כמו נחש- הדרך הטובה ביותר לנצח אותם היא בכוח ישיר בלי משחקים'



אשטון-
"מה הערפל?" שואלת במבט תמוהה ג'ניפר ואתה מהנהן להסכמה והיא רק מקמטת את פניה ומושכת בכתפיה "אף אחד לא יודע בדיוק למה תמיד יש ערפל בעיר הזאת. לדעתי זה מכל הפוקימוני רוח שיש בה, הם יוצרים אותו" אומרת בניחוש יותר מאשר מידע.
אתה מבטל את הנושא בהנהון להסכמה ומבקש ממנה לעצור במטרה להתאמן.
"אתה יודע משהו, זה רעיון מעולה. גם סוויפר זקוקה לאימון. יותר מדי זמן לא יצא לי לעבוד איתה על כמה טכניקות שארבוק שלי יודע" אומרת ומשחררת את סוויפר הענקית שלה, ואתה מתבונן בה, נזכר כיצד היא תקפה אותך בכמעט אכזריות בזמן שהסתובבת ביער איליין, זה נראה לך כל כך מזמן שזה נראה לך הזוי.
לבסוף אתה משחרר את ארבעת פוקימוניף ומעדכן אותם על עזיבתו של ארידוס, ונראה שגרובייל שלך מתעצב במיוחד מהנושא. אחרי הכל שניהם היו חברים כבר תקופה ארוכה ועברו איתך רבות ואילו סלופוק וסוואבלו לא נראים נרגשים מידי, אבל כן אתה רואה שהם מעט מבואסים.
"חברים אל תדאגו הוא הלך עם מאמן מעולה והוא הולך להיות פוקימון של מנהיג מכון רציני! ואתם יודעים אולי מתישהו בעתיד נבקר אותו בביתו החדש!" אתה מוסיף על מנת לעודד אותם, ואין ספק שהשלושה נראים נרגשים. לבסוף אתה מציד להם א סייטר, המסתכל עליהם במבט מעט חושש, איך הוא מנופף באחת מידיו דמוית החרב הענקית במין חשש, אך מתקבל בברכה, כיאה לפוקימונים שלך.
אתה מפריד ביניהם ומתחיל להורות לכל אחד מהם מה אתה רוצה שילמדו לעשות- לאחר שהכל מובן להם כל אחד מהחבורה שלך נעמד במקום אחר והסשן מתחיל.
גרובייל נראה שהכי קל לו, והוא מתחיל עם שדרוג מתקפת החבטה שלו. במקום כמו שעד עכשיו השתמש בכפות ידו על מנת לחבוט ביריד, הוא מתחיל להתאמן על סלע קטן, ובמקום לנסות עם היד, הוא מנסה להטיח את זנבו בעצמה באבן.
אתה מהנהן להסכמה ועובר לתצפת על סוואבלו, אשר מתחילה לנסות להשתמש במתקפת הריקוד נוצות, אבל אינה מצליחה לנוצותיה לעוף בדיוק כמו בסרטון אשר הראתה לה בסרטון, אבל לפי הנחישות שלה, אתה מבין שהיא בדרך הנכונה.
סלופוק לעומתם, מתבונן באופק ואפילו לא מנסה לעשות כלום "נו סלופוק אתה מסוגל" אתה מעודד אותו במעט זעם והוא רק מסתכל עליך במבטו החלול "סלו..סלופוק" אומר בישנוניות ויורה אקדח מים לעבר אחד מהעצים. הזרם אומנם נראה חזק, אבל ממש לא מתקדם לאן שאתה רוצה.
סייטר לעומת זאת, נראה שהוא רוצה להוכיח את עצמו בפנים כולם, הוא קופץ באוויר כאשר זרועותיו דמויות החרמשים, משספים במהירות וביעילות עשרות ענפים לרסיסים. אומנם חשבת שסייטר נראה לך צעיר למדי כאשר לכדת אותו, אבל משהו בתנועותיו גורמות לך להבין שהוא יותר מנוסה ממה שהוא נראה, והוא עשה נזק רציני מבלי להשתמש אפילו במתקפה אחת בלבד.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
"מה הערפל?" שואלת במבט תמוהה ג'ניפר ואתה מהנהן להסכמה והיא רק מקמטת את פניה ומושכת בכתפיה "אף אחד לא יודע בדיוק למה תמיד יש ערפל בעיר הזאת. לדעתי זה מכל הפוקימוני רוח שיש בה, הם יוצרים אותו" אומרת בניחוש יותר מאשר מידע.
אתה מבטל את הנושא בהנהון להסכמה ומבקש ממנה לעצור במטרה להתאמן.
"אתה יודע משהו, זה רעיון מעולה. גם סוויפר זקוקה לאימון. יותר מדי זמן לא יצא לי לעבוד איתה על כמה טכניקות שארבוק שלי יודע" אומרת ומשחררת את סוויפר הענקית שלה, ואתה מתבונן בה, נזכר כיצד היא תקפה אותך בכמעט אכזריות בזמן שהסתובבת ביער איליין, זה נראה לך כל כך מזמן שזה נראה לך הזוי.
לבסוף אתה משחרר את ארבעת פוקימוניף ומעדכן אותם על עזיבתו של ארידוס, ונראה שגרובייל שלך מתעצב במיוחד מהנושא. אחרי הכל שניהם היו חברים כבר תקופה ארוכה ועברו איתך רבות ואילו סלופוק וסוואבלו לא נראים נרגשים מידי, אבל כן אתה רואה שהם מעט מבואסים.
"חברים אל תדאגו הוא הלך עם מאמן מעולה והוא הולך להיות פוקימון של מנהיג מכון רציני! ואתם יודעים אולי מתישהו בעתיד נבקר אותו בביתו החדש!" אתה מוסיף על מנת לעודד אותם, ואין ספק שהשלושה נראים נרגשים. לבסוף אתה מציד להם א סייטר, המסתכל עליהם במבט מעט חושש, איך הוא מנופף באחת מידיו דמוית החרב הענקית במין חשש, אך מתקבל בברכה, כיאה לפוקימונים שלך.
אתה מפריד ביניהם ומתחיל להורות לכל אחד מהם מה אתה רוצה שילמדו לעשות- לאחר שהכל מובן להם כל אחד מהחבורה שלך נעמד במקום אחר והסשן מתחיל.
גרובייל נראה שהכי קל לו, והוא מתחיל עם שדרוג מתקפת החבטה שלו. במקום כמו שעד עכשיו השתמש בכפות ידו על מנת לחבוט ביריד, הוא מתחיל להתאמן על סלע קטן, ובמקום לנסות עם היד, הוא מנסה להטיח את זנבו בעצמה באבן.
אתה מהנהן להסכמה ועובר לתצפת על סוואבלו, אשר מתחילה לנסות להשתמש במתקפת הריקוד נוצות, אבל אינה מצליחה לנוצותיה לעוף בדיוק כמו בסרטון אשר הראתה לה בסרטון, אבל לפי הנחישות שלה, אתה מבין שהיא בדרך הנכונה.
סלופוק לעומתם, מתבונן באופק ואפילו לא מנסה לעשות כלום "נו סלופוק אתה מסוגל" אתה מעודד אותו במעט זעם והוא רק מסתכל עליך במבטו החלול "סלו..סלופוק" אומר בישנוניות ויורה אקדח מים לעבר אחד מהעצים. הזרם אומנם נראה חזק, אבל ממש לא מתקדם לאן שאתה רוצה.
סייטר לעומת זאת, נראה שהוא רוצה להוכיח את עצמו בפנים כולם, הוא קופץ באוויר כאשר זרועותיו דמויות החרמשים, משספים במהירות וביעילות עשרות ענפים לרסיסים. אומנם חשבת שסייטר נראה לך צעיר למדי כאשר לכדת אותו, אבל משהו בתנועותיו גורמות לך להבין שהוא יותר מנוסה ממה שהוא נראה, והוא עשה נזק רציני מבלי להשתמש אפילו במתקפה אחת בלבד.

אביט בכל הצוות מתאמן ואתמלא בגאווה, לאחר כמה נסיונות שלהם והתבוננות מבוקרת על הצורה בה הם עובדים. אזרוק אל גרובייל חיזוקים חיובים, וברגע שיסיים עם החבטה, אקפיד לעבור איתו על שאיבת ג'יגה.
אלך אל סוואבלו, אגבה אותה וארים לה על כל מאמצים במחמאות וחיוכים, אך אוסיף לחזור להיות רציני להראות לה שוב את הסרטון בהילוך איטי יותר ולעבוד איתה על נקודות חשובות, ומיד בתום כך אתן לה לנסות שוב.
על סייטר אביט מרוצה ואומר לו ברצינות "הקשב היטב חבר, אני רוצה שתתקוף את העץ בכל אחת ממתקפותיך בזו אחר זו. ולאחר מכן כשאתה מחומם היטב השתמש בחבטות שווא, רכז את האנרגיה שלהן ליפני שאתה תוקף והצלב אותם בצורת 'X' ואז כשאתה מרגיש מצבור אנרגיה גדול וחזק שגר אותו בבת אחת!
ואז אמקד את כל כולי בלסביר לסלופוק איך למקד את האנרגיה בבטן ובראש, לחשוב על דברים חמים ורותחים, מעצבנים, מרגיזים ולנסות להוציא זרם רותח ועצבני!


רובי:
הינך מקשיח מעט את עצמך ופוקד על גראנבול מיד מבלי לפנות לכאבה, אך היא מעצמה מבינה זאת כי מתוך דאגה ונעמדת על רגליה כשגופה שורף ומעלה מעט עשן שרוף. היא צועדת קדימה ומתמתחת לעמידת מוצא כאשר ימין באגרוף קמוץ טוענת אגרוף אש ושמאל מושטת קדימה אם יד פתוחה לרווחה ליציבה ודיוק. ממש כמו לוחם קונג-פו!
ובגעירה רמה היא משחררת כנגד כדור הצל העצמתי אגרוף אש נגדי ונוצר מן השתיים פיצוץ כביר, שמעיף אותה לאחור אך היא מתגלגלת על גבה במתוכנן ובולמת את עצמה עם יד נעוצה בקרקע.
"גראנבול לא לוותר אלופה, עבדי עכשיו שוב אגרוף אש לעבר באנט!" הפעם היא יוצרת שתי אגרופי אש ומתחילה לתקוף אותו. "באנט התחמק לאחור!" קורא לוציוס ופוקימון הרוח החמקמק שלו מתמרן בזריזות מבין האגרוף הבוערים אך לא מצליח להתרחק מגראנבול הנחושה. שמכה שוב ושוב ללא פגיעה.
קדימה, לשמאל, לימין, שוב ימין, למעלה ושוב לשמאל... מנסה בכל המרץ עם "רעל בעינייה" עד שלבסוף. מכל ההתחמקויות בנאט הוא זה שנשבר ראשון והוא מקבל אגרוף אש ישר לסנטר, מלמטה ועף גבוה אלעל בפרצוף דואב.
"באנט התעשט מיד, השתמש בזוהר מסנוור" (Dazzling Glame) אומר לוציוס בקולו הנמוך המונוטוני, כשבנאט מתחיל לזהור באור לבן וחזק, עוד ועוד, ממש קורן עד שנוצרים סביבו מלא נצנוצים וקרני-אור בשלל צבעי הקשת. הוא ממש נראה לרגע כמו שמש קטנה וצבעונית המסנוורת היטב אותך ובטח שגם את גראנבול שמתקשה להסתכל...
ואז מלמעלה נשלחים שלל הקרניים הצבעוניים אל האדמה וחלק נכבד מהם פוגע בסנאובול! זאת הייתה מתקפה פיה חזקה אך נראה כי שרדה זאת. ובנתיים בנאט חודל מלרחף כמו רוח ועומד על רצפת השיש וצוחק צחקוק מרושע למדי. כשברקים שחורים משונים מתחילים להתגשם סביב שני ידיו, נד מביט מרותק מהצד.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
הינך מקשיח מעט את עצמך ופוקד על גראנבול מיד מבלי לפנות לכאבה, אך היא מעצמה מבינה זאת כי מתוך דאגה ונעמדת על רגליה כשגופה שורף ומעלה מעט עשן שרוף. היא צועדת קדימה ומתמתחת לעמידת מוצא כאשר ימין באגרוף קמוץ טוענת אגרוף אש ושמאל מושטת קדימה אם יד פתוחה לרווחה ליציבה ודיוק. ממש כמו לוחם קונג-פו!
ובגעירה רמה היא משחררת כנגד כדור הצל העצמתי אגרוף אש נגדי ונוצר מן השתיים פיצוץ כביר, שמעיף אותה לאחור אך היא מתגלגלת על גבה במתוכנן ובולמת את עצמה עם יד נעוצה בקרקע.
"גראנבול לא לוותר אלופה, עבדי עכשיו שוב אגרוף אש לעבר באנט!" הפעם היא יוצרת שתי אגרופי אש ומתחילה לתקוף אותו. "באנט התחמק לאחור!" קורא לוציוס ופוקימון הרוח החמקמק שלו מתמרן בזריזות מבין האגרוף הבוערים אך לא מצליח להתרחק מגראנבול הנחושה. שמכה שוב ושוב ללא פגיעה.
קדימה, לשמאל, לימין, שוב ימין, למעלה ושוב לשמאל... מנסה בכל המרץ עם "רעל בעינייה" עד שלבסוף. מכל ההתחמקויות בנאט הוא זה שנשבר ראשון והוא מקבל אגרוף אש ישר לסנטר, מלמטה ועף גבוה אלעל בפרצוף דואב.
"באנט התעשט מיד, השתמש בזוהר מסנוור" (Dazzling Glame) אומר לוציוס בקולו הנמוך המונוטוני, כשבנאט מתחיל לזהור באור לבן וחזק, עוד ועוד, ממש קורן עד שנוצרים סביבו מלא נצנוצים וקרני-אור בשלל צבעי הקשת. הוא ממש נראה לרגע כמו שמש קטנה וצבעונית המסנוורת היטב אותך ובטח שגם את גראנבול שמתקשה להסתכל...
ואז מלמעלה נשלחים שלל הקרניים הצבעוניים אל האדמה וחלק נכבד מהם פוגע בסנאובול! זאת הייתה מתקפה פיה חזקה אך נראה כי שרדה זאת. ובנתיים בנאט חודל מלרחף כמו רוח ועומד על רצפת השיש וצוחק צחקוק מרושע למדי. כשברקים שחורים משונים מתחילים להתגשם סביב שני ידיו, נד מביט מרותק מהצד.

"גרנבול לא לוותר! השמשי במהירות במבט מפחיד על מנת לבלבל את בנאט והסיחי את דעתו בעזרת צוות כפול וכשהוא לא שם לב תקפי ישירות בנשיכה חזקה! תנסי בזמן שאת נושכת אותו לחזק את המתקפה בעזרת זעם" אקרא לעברה במהירות 'אני מקווה שבעזרת הזעם שלה היא תהפוך את הנשיכה ללעיסה' אחשוב לעצמי ואסתכל על מהלך הקרב.



אשטון-
אתה מתבונן בריכוז ובדעה צלולה על הצוות שלך מתאמנים, עובר לידם מתקן ומסביר להם היכן ואיך עליהם להשתפר ומה לעשות. לאחר כחצי שעה של אימונים, אתה מחליט לעצור אותם כאשר אתה מבחין שהם כבר עייפים ורובם אכן הצליחו להשתפר המון. גרובייל שיפר לחלוטין את מתקפת ההטחה ואת שאיבת הג'יגה. סוואבלו הצליחה להתמחות לגמרי בריקוד הדרקון אבל ריקוד הנוצות לוקה בחסר. סלופוק לא הצליח כלל להפוך את האקדח מים שלו למתקפת החליטה אשר ניסית, אך במקום זאת הצליח ליצור פעימת מים שאתה עדיין לא סגור על זה שאתה בכלל הצלחת ללמד אותו, או שפשוט הוא כבר ידע זאת לבד.
ואיילו סייטר לא הצליח כלל ללמוד את המתקפה אשר ניסית ללמד אותו.
ג'ניפר חוזרת אליך עייפה אף היא והיא מתנשמת בכבדות ולצידה הסוויפר הענקית שלה, מזחלת לאיטה עייפה גם.
"נו איך הלך?" שואלת ברצינות ומתחילה להתמתח.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אתה מתבונן בריכוז ובדעה צלולה על הצוות שלך מתאמנים, עובר לידם מתקן ומסביר להם היכן ואיך עליהם להשתפר ומה לעשות. לאחר כחצי שעה של אימונים, אתה מחליט לעצור אותם כאשר אתה מבחין שהם כבר עייפים ורובם אכן הצליחו להשתפר המון. גרובייל שיפר לחלוטין את מתקפת ההטחה ואת שאיבת הג'יגה. סוואבלו הצליחה להתמחות לגמרי בריקוד הדרקון אבל ריקוד הנוצות לוקה בחסר. סלופוק לא הצליח כלל להפוך את האקדח מים שלו למתקפת החליטה אשר ניסית, אך במקום זאת הצליח ליצור פעימת מים שאתה עדיין לא סגור על זה שאתה בכלל הצלחת ללמד אותו, או שפשוט הוא כבר ידע זאת לבד.
ואיילו סייטר לא הצליח כלל ללמוד את המתקפה אשר ניסית ללמד אותו.
ג'ניפר חוזרת אליך עייפה אף היא והיא מתנשמת בכבדות ולצידה הסוויפר הענקית שלה, מזחלת לאיטה עייפה גם.
"נו איך הלך?" שואלת ברצינות ומתחילה להתמתח.

אגרד בראשי ואומר "נהדר" כשאמלמל "חלקית" מיד לאחר מכן ואביט הצידה במבוכה, "איך לך?" אשאל. ואז אם תתעניין לעומק אחלוק איתה את המידע בנוגע לסייטר וסלופוק ואראה אולי אם לה יש רעיון כיצד ללמד אותם משהו מאלה להבא...
לאחר מכן אכריז בפני החבורה "אוקיי, מצויין כולם, עבודה טובה באמת. עכשיו מנוחה קצרה ואז נעבוד שוב, פעם אחת אחרונה!" ואקרוץ להם כשאני מנסה לשדר אש ורעב להצליח ולשפר אותם.
בזמן המנוחה אנסה להשקיע את הזמן בלהתיידד חזרה עם ג'ניפר ולפצות על "נפילה ביחסים" שיצרנו שנינו... כמו כן אוודה עם מבטי שסייטר מתחבר ומשתלב בחבורה!

רובי:
בקריאות עידוד עזות אתה מנסה לשמור על רוחה הלוחמנית של גראנבול שנאבקת בבנאט כבר מספר דקות ארוכות בקרב קשה. בעוד השד המפחיד מגשים בידים אנרגיה המתגבשת עת-עת לשני כדורי צל עצמתיים, אתה פוקד על הפוקימונית שלך להגיב ליפני בפרצוף מפחיד.
בעזרת ידיה מותחת את פניה ומנפחת אותם בצורה מלחיצה ומעוותת, שעובדת היטב בשילוב התאורה המעומעמת בחלל. הדבר משפיע היטב על היריב שנרתע ונותר עם כדורי הצל ביד קפוא במקומו כשבפניו מבט מהוסס!
והינה זו הזדמנות נהדרת עבורכם, גראנבול לוקחת אותה בשתי ידיים מזנקת על באנט ונושכת אותו עם פיה העצום חצי בידו וחצי בפלג גופו העליון, הוא נראה סובל ואף מאבד שליטה על כדור צל אחד שנורה הישר לתקרה ומרעיד את המקום כהוגן בצליל מהדהד.
הוא מנסה כמו פוקימון רוח אמיתי להמתח או להתפתל בין לסתותיה המכאיבות ללא הצלחה, ומחליט את הכדור הנותר לפוצץ עליה מטווח אפס הישר על המצח, והשניים נפגעים מפצוץ המותיר המון עשן וברקים שחורים הניתזים לכל עבר!
גראנבול האמיצה לא שחררה היא מכאיבה ולועסת בכוח את ידו שנותרה בפיה למרות ניסיון ההתחמקות המרשים של באנט ולא משחררת, בעוד הוא? מכין עוד כדור אחדץ נראה כלוציוס חסר רחמים ורוצה לגמור את הקרב בניצחון...

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
בקריאות עידוד עזות אתה מנסה לשמור על רוחה הלוחמנית של גראנבול שנאבקת בבנאט כבר מספר דקות ארוכות בקרב קשה. בעוד השד המפחיד מגשים בידים אנרגיה המתגבשת עת-עת לשני כדורי צל עצמתיים, אתה פוקד על הפוקימונית שלך להגיב ליפני בפרצוף מפחיד.
בעזרת ידיה מותחת את פניה ומנפחת אותם בצורה מלחיצה ומעוותת, שעובדת היטב בשילוב התאורה המעומעמת בחלל. הדבר משפיע היטב על היריב שנרתע ונותר עם כדורי הצל ביד קפוא במקומו כשבפניו מבט מהוסס!
והינה זו הזדמנות נהדרת עבורכם, גראנבול לוקחת אותה בשתי ידיים מזנקת על באנט ונושכת אותו עם פיה העצום חצי בידו וחצי בפלג גופו העליון, הוא נראה סובל ואף מאבד שליטה על כדור צל אחד שנורה הישר לתקרה ומרעיד את המקום כהוגן בצליל מהדהד.
הוא מנסה כמו פוקימון רוח אמיתי להמתח או להתפתל בין לסתותיה המכאיבות ללא הצלחה, ומחליט את הכדור הנותר לפוצץ עליה מטווח אפס הישר על המצח, והשניים נפגעים מפצוץ המותיר המון עשן וברקים שחורים הניתזים לכל עבר!
גראנבול האמיצה לא שחררה היא מכאיבה ולועסת בכוח את ידו שנותרה בפיה למרות ניסיון ההתחמקות המרשים של באנט ולא משחררת, בעוד הוא? מכין עוד כדור אחדץ נראה כלוציוס חסר רחמים ורוצה לגמור את הקרב בניצחון...

"גראנבול הזהרי!" אקרא במהירות בזמן שבמוחי מתגבת לה תוכנית "נערי את באנט כשהוא בין שינייך במהירות ואז העיפי אותו באוויר!" אורה לה בנחישות, 'רק הניעור אמור למנוע ממנו לשחרר את כדור הצל' אחשוב לעצמי, אבל ליתר ביטחון "אני רוצה שתאספי את כל הכוח שלך ואת כל הזעם שצברת אצלך ושאגי הכי חזק שאת יכולה! פשוט הוציאי הכל בשאגה שעוד לא שמעו במחוז הזה! ואז ברגע הנכון השתמשי באגרוף אש חזיתי היישר לפרצופו!" אומר לה ברוגע, מנסה לשמור על מצב הרוח שלה.
'אנרגיות שליליות רק יחלישו אותנו בקרב הזה הצעד הכי טוב זה לשחרר את הכל ולהכניס מחשבות חיוביות לקרב' אחשוב לעצמי בזמן שאצפה במהלך הקרב.



אשטון-
אתה מביט בג'ניפר בחיוך צנוע ומעדכן אותה בפרטים על התקדמות הצוות שלך, היא מחייכת ומהנהנת כהבנה. לאחר כמה דקות של שיחה מעמיקה על הנושא, אתה פונה אליה בעזרה לראות אולי תוכל היא לעזור לך.
"יש לך אולי כמה רעיונות מנסיונך איך ללמד אותם את המתקפות האלה?" אתה שואל, במעט חשש- אחרי הכל, אתם עדיין לא השלמתם לחלוטין וכל החוויה בעיר איגטוטין, עדיין לא לגמרי איחתה את הפצעים , אשר אין ספק גרמו לחברות שלכם.
ג'ניפר מתרכזת בכמה דקות ונראה שכמה רעיונות אולי בראשה. לבסוף היא מחייכת בהתלהבות ומרימה את אצבעה באוויר.
"אאני חושבת שאני יודעת איך תוכל בקלות ללמד את סלופוק את מתקפת החליטה!" קוראת בשמחה ושולפת במהירות מתיקה דיסק אדום-כתום כאש יוקדת וזורקת לך את הדיסק "זאת מתקפת להביור, זכיתי בה באחד מהדוכנים בעיר! סוויפר למזלי יודעת לבד כבר להביור, אז אין לי כרגע עוד צורך בזה" אומרת בחיוך. אתה עדיין לא לגמרי מבין לאיזה כיוון היא הולכת עם זה ומסתכל עליה במבט תמוהה ומסוקרן.
"אולי יהיה לסלופוק יותר קל לשלוט בטמפרטורה של המים אם הוא ידע מתקפת אש! אתה יודע שסלופוק הוא אחד מפוקימוני המים היחידים שיכול ללמוד להביור? אין הרבה כאלה, אבל אני חושבת שזה יוכל לעזור לך בנושא של סלופוק" מסבירה ברצינות ג'ניפר.
"ובנוגע לסייטר מכיוון שמספרי X אמורות להיות כמו מן שדרוג של מתקפה אחרת, אולי כדאי לך ללמד אותו קודם את המתקפה הבסיסית שזה חיוך זעם( Fury Cutter) ככה תבוא לו המתקפה ביותר קלות!" מוסיפה בחיוך בזמן שאתה מקשיב לה ברצינות. אתה מחייך ומודה לה מקרב לב, אבל לבינתיים לאחר שאתה מציץ לעבר הפוקימונים שלך ואין ספק שגם היא וסוויפר מותשות, אתה מחליט לעשות הפסקה קטנה, ואתה מורה להם קצת לנוח, בזמן שאתה מארגן במהירות ארוחת כמעט מלכים, בעזרת הקצת מוצרים אשר יש לך בתיק.
בזמן שהפוקימונים משחקים להם בנעימים, נראה שהכל עובר בצורה קלילה, סייטר מתחבר נהדר לפוקימונים שלך, אבל נראה שהוא נהנה במיוחד דווקא מחברתה של סוויפר בהרבה.
"מה תגיד על זה?" שואלת בחיוך ג'ניפר בזמן ששניכם מסתכלים על הפוקימונים שלכם מתרוצצים מסביב, נהנים מאחר צהריים חמים.
"תקשיב, אני יודעת שבאיזה מקום אתה עדיין קצת כועס עליי, אבל בוא נניח את זה מאחרוינו. מה שהיה בעבר צריך להישאר בעבר" אומרת ומניחה את ידה הבהירה על כתפך ומסתכלת ישירות בעינייך.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אתה מביט בג'ניפר בחיוך צנוע ומעדכן אותה בפרטים על התקדמות הצוות שלך, היא מחייכת ומהנהנת כהבנה. לאחר כמה דקות של שיחה מעמיקה על הנושא, אתה פונה אליה בעזרה לראות אולי תוכל היא לעזור לך.
"יש לך אולי כמה רעיונות מנסיונך איך ללמד אותם את המתקפות האלה?" אתה שואל, במעט חשש- אחרי הכל, אתם עדיין לא השלמתם לחלוטין וכל החוויה בעיר איגטוטין, עדיין לא לגמרי איחתה את הפצעים , אשר אין ספק גרמו לחברות שלכם.
ג'ניפר מתרכזת בכמה דקות ונראה שכמה רעיונות אולי בראשה. לבסוף היא מחייכת בהתלהבות ומרימה את אצבעה באוויר.
"אאני חושבת שאני יודעת איך תוכל בקלות ללמד את סלופוק את מתקפת החליטה!" קוראת בשמחה ושולפת במהירות מתיקה דיסק אדום-כתום כאש יוקדת וזורקת לך את הדיסק "זאת מתקפת להביור, זכיתי בה באחד מהדוכנים בעיר! סוויפר למזלי יודעת לבד כבר להביור, אז אין לי כרגע עוד צורך בזה" אומרת בחיוך. אתה עדיין לא לגמרי מבין לאיזה כיוון היא הולכת עם זה ומסתכל עליה במבט תמוהה ומסוקרן.
"אולי יהיה לסלופוק יותר קל לשלוט בטמפרטורה של המים אם הוא ידע מתקפת אש! אתה יודע שסלופוק הוא אחד מפוקימוני המים היחידים שיכול ללמוד להביור? אין הרבה כאלה, אבל אני חושבת שזה יוכל לעזור לך בנושא של סלופוק" מסבירה ברצינות ג'ניפר.
"ובנוגע לסייטר מכיוון שמספרי X אמורות להיות כמו מן שדרוג של מתקפה אחרת, אולי כדאי לך ללמד אותו קודם את המתקפה הבסיסית שזה חיוך זעם( Fury Cutter) ככה תבוא לו המתקפה ביותר קלות!" מוסיפה בחיוך בזמן שאתה מקשיב לה ברצינות. אתה מחייך ומודה לה מקרב לב, אבל לבינתיים לאחר שאתה מציץ לעבר הפוקימונים שלך ואין ספק שגם היא וסוויפר מותשות, אתה מחליט לעשות הפסקה קטנה, ואתה מורה להם קצת לנוח, בזמן שאתה מארגן במהירות ארוחת כמעט מלכים, בעזרת הקצת מוצרים אשר יש לך בתיק.
בזמן שהפוקימונים משחקים להם בנעימים, נראה שהכל עובר בצורה קלילה, סייטר מתחבר נהדר לפוקימונים שלך, אבל נראה שהוא נהנה במיוחד דווקא מחברתה של סוויפר בהרבה.
"מה תגיד על זה?" שואלת בחיוך ג'ניפר בזמן ששניכם מסתכלים על הפוקימונים שלכם מתרוצצים מסביב, נהנים מאחר צהריים חמים.
"תקשיב, אני יודעת שבאיזה מקום אתה עדיין קצת כועס עליי, אבל בוא נניח את זה מאחרוינו. מה שהיה בעבר צריך להישאר בעבר" אומרת ומניחה את ידה הבהירה על כתפך ומסתכלת ישירות בעינייך.

"על זה? שהוא יודע היטב לבחור את חבריו" אשיב לשאלתך בהלצה מתחכמת ואקרוץ לה.
ולאחר שאשמע לכל רעיונותיה, וגם לתגובתה בנושא הריב ההוא ואחייך אליה בחמלה. "אין את משהו..." אשיב באושר ואניח ידי על כתפה, קרוב לצוואר וללחי.
"מבחינתי, יוצאים לדרך חדשה. זהו דף חלק והכל קשורה! את מאוד חשובה לי ואני רוצה שנמשיך ונעבור את הדרך הזו יחד" אוסיף ברצינות אך עדיין בפרצוף ידידותי.
לאחר מכן אקום, אכנס את פוקימוני בקריאה תוך שאני מתנקה ומושיט יד להרים גם את ג'ניפר.
"טוב חבר'ה נחלק זאת עכשיו ככה, נתחיל איתך גרובייל, עלייך ללמוד לשלוט במתקפות שזה אתה שיפרת שהם שאיבת הג'יגה וההטחה (slam). אם תרצה, תוכל להתאמן עם ג'ניפר וסוויפר. נסה לשלב את המתקפות הללו כמה שיותר באימון". אדריך אותו ואוסיף אליהם "סוואבלו, את תעבדי על שליטה בריקוד הדרקון, וכמו כן שתרגישי שאת טובה בזה? חיזרי ללמוד את ריקוד הנוצות חמודה"
"סלופוק?" אפנה אליו ואניח את דיסק על מצחו, לאחר כמה דקות אצביע על סלע גדול ואפקוד עליו לתקוף אותו בלהביור.
בכל הנוגע לסייטר אחליט שזה עוד מוקדם להטיל עליו משימת לימוד מתקפה בשלב כזה, ואמשיך לעבוד איתו באופן אישי על כל אחת מהמתקפות שהוא יודע בזמן שהשאר מתאמנים בהשגחתי מרחוק, "אכניס אותך לכושר קרב, אתה תיהיה אלוף" אחייך עליו ואלטף אותו בעורפו מעט.

רובי:
"גראנבול הזהרי!" אתה צועק אליה בבהלה בזמן שבאנט מגבש את מהלכו, הקרב מגיעה לנקודת רתיחה בשלב זה. אתה מדריך את הפוקימונית שלך כיצד לפעול והיא מקשיבה היטב ומתחילה לנער את באנט, מטלטלת אותו בעצמה כשהוא נאנק מכאבים.
לפתע ניביה של גרנבול זורחים חזק עוד יותר זרמים סגולים בהירים מתעופפים סביבם כמו ניצוצות כשהיא חורשת את ידו בפיה. נראה שהיא חיזקה את מתקפה הנשיכה שלה וזה אתה זו "לעיסה" חזקה ומאסיבית יותר, שמשפיעה היטב על פוקימון הרוח.
באנט לבסוף מצליח להשתחרר, אתה מדבר אל גראנבול שמקשיבה היטב להסבר, היא עושה חייל ופוערת את פיה הגדול ממנו נובעת שאגה רמה ומרעידה שמזיזה סביבכם הכל ואפילו דוחפת לאחור מעט את באנט המאויים!
כמו שד שיצא ממנה, כל הכעס, הקושי ושאר האמוציות שאגרה בתוכה פרצו בבת-אחת והיא יורד על ארבע בחזה ורצה במהירות אל באנט. מזנקת עליו עם 'אגרוף אש' רותח מוכן בידה ומכה חזיתית בבאנט המופתע, כשלפתע היא מקבלת מכת אש בעצמה! ואתה מיד נזכר בהשפעת 'הכוויה' שספגה מאש הרפאים של באנט קודם לכן... (3-2 המשכים אחורה!)
"יריבה מפתיעה מאוד, אני מודה" אומר לוציוס, מדבר איתך לראשונה בקרב ומעלה לך חיוך קטן.
ושוב שותק ומסמן לבנאט לתקוף, כשהשד הקטן מתחיל לרחף, עולה מעלה וממרום מביט במבט מחריד בגראנבול, הכל סביב מתחיל להחשיך כשהוא מוקף שני הילות דקות אחת כחולה והשניה שחורה, ועיניו גם כן זורחות באודם מצמרר כמו דם.
ההילות מתחילות להיפרד מגופו ומתעתעות בגראנבול בך ובגראנבול שמרותקים למה שקורה כשבאנט יורה מעיניו קרן אפלה, בעלת הילה אדומה דקה גם כן, שנעה מהר בזיגזוגים אל עבר גראנבול (Night shade)

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
"גראנבול הזהרי!" אתה צועק אליה בבהלה בזמן שבאנט מגבש את מהלכו, הקרב מגיעה לנקודת רתיחה בשלב זה. אתה מדריך את הפוקימונית שלך כיצד לפעול והיא מקשיבה היטב ומתחילה לנער את באנט, מטלטלת אותו בעצמה כשהוא נאנק מכאבים.
לפתע ניביה של גרנבול זורחים חזק עוד יותר זרמים סגולים בהירים מתעופפים סביבם כמו ניצוצות כשהיא חורשת את ידו בפיה. נראה שהיא חיזקה את מתקפה הנשיכה שלה וזה אתה זו "לעיסה" חזקה ומאסיבית יותר, שמשפיעה היטב על פוקימון הרוח.
באנט לבסוף מצליח להשתחרר, אתה מדבר אל גראנבול שמקשיבה היטב להסבר, היא עושה חייל ופוערת את פיה הגדול ממנו נובעת שאגה רמה ומרעידה שמזיזה סביבכם הכל ואפילו דוחפת לאחור מעט את באנט המאויים!
כמו שד שיצא ממנה, כל הכעס, הקושי ושאר האמוציות שאגרה בתוכה פרצו בבת-אחת והיא יורד על ארבע בחזה ורצה במהירות אל באנט. מזנקת עליו עם 'אגרוף אש' רותח מוכן בידה ומכה חזיתית בבאנט המופתע, כשלפתע היא מקבלת מכת אש בעצמה! ואתה מיד נזכר בהשפעת 'הכוויה' שספגה מאש הרפאים של באנט קודם לכן... (3-2 המשכים אחורה!)
"יריבה מפתיעה מאוד, אני מודה" אומר לוציוס, מדבר איתך לראשונה בקרב ומעלה לך חיוך קטן.
ושוב שותק ומסמן לבנאט לתקוף, כשהשד הקטן מתחיל לרחף, עולה מעלה וממרום מביט במבט מחריד בגראנבול, הכל סביב מתחיל להחשיך כשהוא מוקף שני הילות דקות אחת כחולה והשניה שחורה, ועיניו גם כן זורחות באודם מצמרר כמו דם.
ההילות מתחילות להיפרד מגופו ומתעתעות בגראנבול בך ובגראנבול שמרותקים למה שקורה כשבאנט יורה מעיניו קרן אפלה, בעלת הילה אדומה דקה גם כן, שנעה מהר בזיגזוגים אל עבר גראנבול (Night shade)

"גראנבול מהר התחמקי מהקרן הזאת!" אורה לה במהירות "השתמשי באגרוף האש על האדמה בשביל לדחוף את עצמך למעלה לאוויר על מנת להתחמק!" אמשיך להסביר לה כיצד להתחמק בייתר קלות.
לאחר מכן אסתכל ברצינות על לוציוס ואתהה לעצמי כמה רגעים , אבל אנער את ראשי ואתרכז בקרב שוב.
"גרנבול עכשיו פרצוף מפחיד פעם נוספת ובזמן שהוא מופתע השתמשי באגרוף אש חזיתית לפרצופו!" אסביר לה ברצינות ואשמור על ארשת פנים נטירלית.


אשטון-
"אין את משהו" אתה אומר לה ומניח את ידך על שקע צווארה, מלטף את לחיה עם אגודלך, ושניכם פתאום מסמיקים בנבוכות ובמהירות אתה מוריד את ידך ממנה ומחייך נבוכות ומסתכל לעבר הפוקימונים שלך פעם נוספת.
"קדימה חברים ההפסקה נגמרה אנחנו חוזרים לאימון!" אתה קורא בחיוך והחבורה מתאגדת סביבך ובמהירות אתה מחלק להם משימות לכל אחד את האתגר האישי שלו.
גרובייל הולך יחד עם ג'ניפר וסוויפר והם מתחילים להתאמן במהירות, סוויפר וגרובייל מתנגחים אחד בשנייה והם מתרכזים בין עצמם על הקרב שלהם.
ג'ניפר מכריזה מתקפות לסוויפר- אשר מבצעת אותן במהירות וביעילות ובדיוק כמעט אכזרי ואילו גרובייל, מגיב בהתאם, מתחמק מכמה מתקפות, או מטיח את זנבו על ראשה השחור והחלקלק או סופג ממנה בחזרה אנרגיה אשר מחזירה אותו לכושר שיא.
בינתיים סוואבלו מרחפת סביבך ומדגימה לך פעם נוספת את ריקוד הדרקון אשר למדה ביעילות ותנועותיה מהירות יותר, אבל עם זאת נראות מסובכות ומפותלות אך עם זאת אלגנטיות וכנפיה דמויות העננים מרחפות סביבה והיא מתחילה לזהור בהילה של אור כחול בהיר בהיר אך שבקושי רואים אותו- וככל שהיא ממשיכה, האור רק מתחזק לאט לאט. אתה מחייך כשאתה מבין שהיא למדה לגמרי את ריקוד הדרקון. "עכשיו נסי שוב את ריקוד הנוצות" אתה מורה לה בחיוך והיא חוזרת בניסיון חוזר על הריקוד. אתה מסובב אליה את גבך ומשתופף לעברו של סלופוק ונוגע עם הדיסק של הלהביור בראשו, ובשניות הדיסק מתמוסס על ראשו ונראה שהוא נספג פנימה. "עכשיו בוא תראה לי את מתקפת הלהביור שלך" אתה אומר לו בחיוך ומצביע על סלע לא רחוק מכם. סלופוק פותח את פיו וסילון של אש לוהטת נשלח במהירות לעבר הסלע והלהביור משאיר סימני שריפה כבדים על האבן הלבנה לשעבר- אתה מחייך בסיפוק ועובר לסייטר ומסתכל עליו בעונג 'כל חיי רציתי סייטר' אתה חושב לעצמך בחיוך ונזכר איך בעבר היית נוסע על משפחתך לספארי במחוז קנטו, צופה בלהקות הסייטרים אשר היו חיים שם 'אלו היו זמנים טובים' אתה מהרהר בחיוך ואז פונה אליו שוב "בוא תראה לי כל מה שיש לך" אתה אומר לו ומתחיל לחלק לו פקודות על המתקפות שהוא יודע, אתה עוצר,מייעץ ומשפר אותם אחת אחת, מורה לו כיצד לעשות מתקפות כאלה ואחרות.
וכך האימונים שלכם נמשכים כמעט עוד שלוש שעות עד שלבסוף אתה בעצמך מתעייף.
אתה בודק את הפוקימונים שלך וגרובייל שולט לחלוטין במתקפות החדשות שלו, סוואבלו למדה את ריקוד הנוצות בשלמות, סלופוק.. ובכן זה סלופוק. הוא נרדם למשך שעתיים מזמן האימונים, אבל קלטת כבר שהוא הבין אתה קטע של הלהביור. ואילו סייטר עשה התקדמות מדהימה ואין ספק בכלל שהתחזק פלאים בעזרתך.

פורסם במקור על ידי NivX10

‏
‏רובי:
״גראנבול התחמקי מהר!״ אתה קורא לעברה, מנסה בקור-רוח אך ללא ספק באנט ולוציוס מקשים על כך.
מדריך אותה בו בזמן כיצד לעשות זאת כמה שיותר מהר בעוד הקרן דוהרת ישירות אליה, והיא בהנהון חטוף מציתת ומכה באדמה בעצמה שמרימה אותה מעלה באויר, משוגרת אל בנאט.
שמופתע מאוד וליפני שמספיק להתעשט ולהקשיב ללוציוס, שכבר פקד פקודה ולא התרגש.
אך לשווא כי אתה וגראנבול מפתיעים את יריבה עם פרצוף מפחיד ומאיים שהיא משלבת בו רעשי גרון חנוקים ונהמות רועמות, ולבאנט שקפא מלחץ לא נותר אלא לקבל ׳זבאנג׳ גדול מהכפה הלוהטת של גראנבול ישר לפרצוף!
היא מוציאה את כל האגרסיות במהלומה, כשהם צוללים למטה ולא מרפא. ״השתמש בקללה״ נאנח לוציוס במפתיע ובידו הימנית של פוקימון הרוח זורחת אות׳ חותם גדול ומשונה, בכתב עתיק שכזה, מדביק לפוקימונית שלך לאוזנה והדבר נספג בה ונעלם.
באנט נראה סובל עוד יותר עתה, ומבטו כואב ומעורפל בו זמנית. אך שניות להתרסקות מורח חיוך ממזרי גדול על פניו ו...בום!
השניים נוחתים, באנט מעולף, מחוץ בין הקרקע לכפתה הגדולה של גראנבול! כרועת ברך מעליו כמו אביר שניצח וקטל דרקון.
מאובקת וחבולה, אך בהחלט מנצחת.

"גראנבול! את אלופה!" אקרא באושר ואלהיב אותה יותר "אני יודע שאת מותשת מהקרב, בואי תעשי את המיטב שאת יכולה גם לקרב הבא ואז תוכלי לנוח בכדור בסדר?" אומר לה בחיבה ואתכונן להמשך הקרב..

אשטון-
"גרובייל נהדר! הוא היה קרב רציני לסוויפר שלי שאין ספק למדה דבר או שניים מהקרב הזה" אומרת ג'ניפר בחיוך. אתה מסתכל עליה במבט מעט מבולבל ןסקרן והיא רק מצחקקת קלות. "ובכן במהלך הקרב לימדתי את סוויפר גם את מתקפת השאיבת ג'יגה והיא למדה בעצמה צוות כפול" אומרת בהתלהבות בזמן שאתם מחזירים את הפוקימונים שלכם לכדורים. אתה אוחז בידה ואתם ממשיכים לעבר העיר המעורפלת.
"צגידי, מה הקטע של העיר הזאת? יש פה בכלל משהו לעשות?" אתה שואל בסקרנות ונראה שצל חולף על פניה.
"ובכן תאמת העיר לא הכי ידידותית למאמני פוקימונים. וחוץ מהמכון אין בעיר כמעט כלום, לפחות ממה שאני יודעת. התושבים די מסוגרים בעצמם. עד לפני שנתיים היו פה הרבי כנופיות פשע אשר השתמשו לטובתם בערפל על מנת להפתיע את התושבים ואת המאמנים החולפים. אבל..." אומרת בולעת את רוקה "מאז הרצח של בלה המשטרה התחילה לתפוס פיקוד וגירשו את הכנופיות מהעיר" ממשיכה בזמן שאתם צועדים הישר בתוך רחובות העיר האפלולית והחשוכה. אתה מסתכל סביב והוויב של העיר מעבירה בך צמרמורת. העצים הנבולים והבתים האפורים והשחורים. המקום נראה כמעט נטוש, חוץ מכמה אנשים בודדים ההולכים בחיפזון בעיר נכנסים ויוצאים מסמטאות. המבטים העוינים עוד יותר גורמים לך לרצות להתחפף מהעיר כמה שיותר מהר.
"ובכן המכון בהמשך הוא ממש בתוך הבית קברות" משתפת אותך ג'ניפר. "המרכז אמור להיות ברחוב הבא" מציעה.

פורסם במקור על ידי NivX10

‏

רובי:
״אין עלייך גראנבול! את אלופה!״ אתה קורה אליה נלהב בצהלה ואושר גדולים שקצת צורמים לבחור אפרורי ושקט כמו לוציוס.
אך לך זה לא ממש אכפת, והכלבה החזקה שלך נלהבת מהרעפת המחמאות. ״מממ... הקרב הזה נגמר בתיקו, אל תתרגש״ מצהיר לוציוס בטון נינוח ומבלבל אותך, הריי למולך שופט המניף אלייך את דגל הניצחון.
בלחיצה אדישה על פוקדור שבחגורתו, יריבך מחזיר את בנאט, ובלחיצה נוספת על אחד אחר מתגשמת מולך יריבה חדש.
דמותה משונה, עפופה בערפל דקיק מתפזר סביב היריב/ה יחד עם שלל נצנוצים אפורים-תכולים וגניחה רועדת, מאיימת נשמעת. ברק עיניים צהובות נחשף והינה זו פרוסלאסעומדת נגדכם!
העלמה הקפואה שלמולכה מדדה לה מצד לצד בריחוף, מבטה קר ומנוקר, אולי אפילו ריק...
היא מקווצת ידיה לסימן תפילה כשהן זורחות בזוהר תכלת קפוא ומנצנץ, ובהנף חינני פורסת מהן אחת לכל צד כמו ווילון. קשת אנרגיה באותו הצבע מופיעה מעליה, מחוברת בין אותן כפות ידים.
ממנה טסים בהמון ׳רסיסי קרח׳ (Ice Shards) קטנים וחדים היישר אל גראנבול!

"גראנבול אל תהססי לרגע והשמידי את הרסיסי קרח האלו בעזרת האגרוף אש שלך!" אקרא במהירות לעברה "מיד לאחר מכן עברי למתקפת הלעיסה שרק למדת!" אמשיך להורות לה ברצינות ובנחישות.
"פעם ראשונה שאני שומע אותך מדבר" אומר ללוציוס בחיוך ואנופף בידי לשלום. "אני רובי" אוסיף בשמחה לא אופיינית במטרה אולי מעט לשבור את הקרח.



אשטון-
ג'ניפר מהנהנת להסכמה לאחר שעדכנה אותך בכל הפרטים על הרצח של לואיזה- אתה מבין שהרצח צילק במיוחד את מנהיג המכון בעיר לוציוס. "כן הוא בקושי מתקשר עם הסביבה ורוב הזמן הוא נשאר במכון שלו ולא יוצא החוצה בכלל" אתה נזכר בדבריה של ג'ניפר בזמן שהיא מובילה את דרכם לעבר המרכז הפוקימונים, אשר נראה מעט נטוש ועזוב.
בתוכו, יושבת אחות ג'וי מעט חיוורת ומשועממת, פותרת סודוקו על דוכן הקבלה.
היא מעט מופתעת מהופעתכם במקום, אבל מרפאת במהירות את הפוקימונים שלכם, מבלי לדבר יותר מידי או מראה איזו שהיא עניין בלנהל שיחה כלשהי אתכם.
אתה מודה לה בחיוך מעט חמוץ וכך גם ג'ניפר ואתם יוצאים החוצה במהירות.
"ובכן המכון היישר לתוך הבית קברות. אני זוכרת בדיוק איפה הוא" אומרת ג'ניפר בחיוך ומובילה אותך צפונה עבר בית הקברות של העיר.
ככל שאתם מתקרבים לאזורר, הערפל מתחיל להיות סמיך ולח יותר ומקשה עליכם לראות את הדרך- מה שגורם לך להחליק על פרצופך פעם אחת מכיוון שלא ראית רטטה אחד הדילג לו על המדרכה הסדוקה.
לאחר כמעט עשר דקות של הליכה, אתם מגיעים לכניסה הראשית לבית הקברות. שער ברזל כבד ושחור סוגר את הכניסה לתוך השטח העצום של בית הקברות, אשר מוקף כולו בחומת אבן אפורה ומסיבית. אתם נכנסים פנימה לתוך בית הקברות העצום. קתרדלות ענקיות ניצבות איתנות מעליכם. פסלים ועצים נבולים מפוזרים סביב.
היישר מולכם אתה מבחין בתזוזה מהירה בין הערפל, מה שמקפיץ אותך טיפה לאחור בהפתעה.
אתה מסתכל לעבר ג'ניפר, אשר נראית מעט מבולבלת בגלל הערפל ונראה שהיא מנסה להיזכר במשהו.
לפתע מתוך הערפל אתה מבחין בעוד צורה עפה בערפל ושניכם מחליטים לבדוק את הנושא. וכך לפתע אתה מוצא את עצמך מול פוקימונית אפורה בעלת קצוות "שיער" ורוד מרחפת מולך עיניך ועינייה זוהרות באור צהבהב וערמומי