נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
'פאק פאק פאק!!!' ראשך מתחרפן מכל מה שקורה, סף הלחץ כלכך גבוה ואתה חייב לחשוב על משהו בזה הרגע, אחרת ג'ני תמות. כך אתה מבין כשאתה רואה שהיא ממשיכה לצעוד בניגוד לרצונה באיטיות, כשנשמתה צורחת מתנגדת ובועטת וודאי מבפנים.
אתה מנסה להעיר את המוח ולגרד רעיון מבריק תוך כמה דפיקות קלות על ראשך ואז זה קורה. אתה מחזיר פנימה את נינג'אסק ומוציא את אחיו שאדינג'ה!
אתה נזכר בעובדה שהוא חסין למתקפות של אגזקיוט ולכל פגיעה פיזית שלא תיהיה, 'הוא הפתרון המושלם' אתה מרגיש בעוד אתה מחליף בין השניים. אתה מנסה למשוך זמן וקורא על הבחור, צועק לו כמה אתה מסכים עם דעותיו, שחשבת עלזה ואתה מתחיל להבין כמה דבריו צודקים ונכונים. בעודך לוחש בחלקים לשאדינג'ה בין משפט למשפט שאתה מדבר אליו.
אתה ממשיך ומפאר אותו, את רעיונותיו ואת הכת הזאת. ג'ני מתחילה כבר לקרב את האקדח לראשה, גופה מנסה להתנגד בתוקף אך היא לא באמת מצליחה ודמעות זולגות מעינייה החלולות שאינם יכולו להראות באמת מה היא מרגשיה כעת.
אתה מתקרב אל הבחור בעוד שאדינג'ה מתגנב ומרחף בשקט אל אגזקיוט שמרכז את כל מרצו במתקפת העל-חושי!
הבחור שולט בה כמו בובה, אתה מתקרב, היא דורכת את האקדח המוצמד לראשה בעצמה...
אתה מזיע וכמעט "מתפוצץ" בתוך עצמך כששאדינג'ה מצליח! להגיע קרוב מספיק ומתנפל עם מציצת-חיים פראית, נקמנית ואכזית על הביציים שצועקות בכאב ומאבדות שליטה. כמו טורנדו של חפצים הכל מתחיל לשתולל סביבכם ואתה שוב מנתר על הנהור עם אגרוף!
"זבל, אשפה, שטית בי!!!" הוא מקלל בצווחות, מכסה של פח אך אל ג'ני ונשמעת שוב יריה!!!
המכסה הסית ממנה בסנטימטרים ספורים את האקדח והציל אותו מפגיעה, והיא כמובן מתעלפת. כמו אגזקיוט, שלא עומד במציצת החיים של שאדינג'ה שהתמיד וינק כל טיפת אנרגיה מיריבו.
אתה משתלט על הבחור שמתשתגע, מפרקס ומשתולל כשאתה חונק ולופט אותו.
לא עוברות כמה דק' ושל סירנות, צ'קלאקות וניידות חוסמות את הסימטה...
שוטרות ג'ני אחרות, המומות וזועומות מכוונות אקדחים לכל עבר, גם אלייך. בליווישלהביורים מוכנים מבצבצים מפיהם וכולם מוכנים לתקיפה מבקשים מכם להרים ידיים עכשיו!!!

ארים ידיים במהירות במעט מובך "זה היה הוא!" אומר במהירות ואצביע לעבר הבחור בלבן מקבוצת הנהורים "הוא ניסה לגרום לשוטרת ג'ני להתאבד בעזרת כישוף!" אקרא במהירות.



ג'סטין-
המתקפות המשולבות שלך מצליחו. נייט טסה במהירות לצ'אנסי, אשר עדיין יושבת, מבולבלת לגמרי, על האדמה, כשראשה מסתחרר וכל גופה מכוסה בנשיקות אדומות קטנות, ופוגעת בה ישירות עם מתקפת כנף קטלנית, אשר מעיפה אותה לאחור- מעולפת.
מהצד השני פיקאצ'ו שלך מצליח אף הוא לפגוע עם כדור חשמלי ענקי במאוויל- וכך יצא ששני הפוקימונים שלה מעולפים.
"אוי לא שוב" אומרת ג'וליה באכזבה ומציאת אנחת תסכול בזמן שהיא מחזירה את הפוקימוניות שלה לכדורים שלהם.
"פשש אני רואה שהתקדמת יפה!" אומר לך מורגן בחיו גאה, ואתה מבחין בחטף את ג'וליה מציצה אליו, מנסה לקבל ממנו נחמה- אבל לא נראה שהוא בכלל מתייחס "המהלך הזה עם האובך והנשיקות! נהדר! רק חבל שכל הכדורי צל לא השפיעו כלל על צ'אנסי ופגעו רק במאוויל! אם היית משתמש במתקפה אחרת יכולת לחסל אותן עוד לפני זה" מוסיף בחיוך לבבי ומניח את ידו החסונה על כתפך בחום.



אשטון-
"אתה צודק" אומרת ג'ניפר בחיוך וקורצת לך "איך שאני שונאת אותה" אומרת בקרירות בזמן שאתם הולכים למרכז, ושם אתה מרפא את הצוות שלך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לא כך כך הוספת מה עוד אתה רוצה לעשות...

ג'סטין-
המתקפות המשולבות שלך מצליחו. נייט טסה במהירות לצ'אנסי, אשר עדיין יושבת, מבולבלת לגמרי, על האדמה, כשראשה מסתחרר וכל גופה מכוסה בנשיקות אדומות קטנות, ופוגעת בה ישירות עם מתקפת כנף קטלנית, אשר מעיפה אותה לאחור- מעולפת.
מהצד השני פיקאצ'ו שלך מצליח אף הוא לפגוע עם כדור חשמלי ענקי במאוויל- וכך יצא ששני הפוקימונים שלה מעולפים.
"אוי לא שוב" אומרת ג'וליה באכזבה ומציאת אנחת תסכול בזמן שהיא מחזירה את הפוקימוניות שלה לכדורים שלהם.
"פשש אני רואה שהתקדמת יפה!" אומר לך מורגן בחיו גאה, ואתה מבחין בחטף את ג'וליה מציצה אליו, מנסה לקבל ממנו נחמה- אבל לא נראה שהוא בכלל מתייחס "המהלך הזה עם האובך והנשיקות! נהדר! רק חבל שכל הכדורי צל לא השפיעו כלל על צ'אנסי ופגעו רק במאוויל! אם היית משתמש במתקפה אחרת יכולת לחסל אותן עוד לפני זה" מוסיף בחיוך לבבי ומניח את ידו החסונה על[/quote]

אחייך חיוך גדול, שמח ומאושר, ארוץ לפוקימונים שלי ואחבק אותם, "פיקאצ'ו, נייט, אני גאה בכן כל כך!" אומר להם בשמחה ואחבק אותם, "האימונים שלנו בהחלט משתלמים, מגיעה לכם עכשיו הרבה מנוחה" אומר ואשיב אותם לפוכדורים שלהם. אפנה למורגן ואענה על מה שאמר "כן אתה צודק, אני פשוט לא רציתי לקחת את הסיכון שמאוויל וצאנסי היו תופסות את נייט וקולעות אותה באובך, אחרת זה היה מאבד מהאפקט, אבל כן, המהלך שלי היה בהחלט מוצלח, ואני מאמץ אותו להמשך" אומר בחיוך על כך שיש לי טקטיקה ראשונה של נייט ופיקאצו, יתרון שיוכל להקנות לי גורם הפתעה בקרבות זוגות שיבואו. לאחר מכן, אפנה לגוליה, אלחץ לה את היד ואגיד לה בקול בטוח "אני חייב להגיד שקצת זילזלתי בפוקימונים שלך,אבל הם בהחלט נתנו פייט רציני, ועל זה רציתי להגיד לך תודה על האימון המצוין, הפוקימונים שלך בהחלט חזקים" אביט בה בחיוך ואתן לה הזדמנות לדבר אם תרצה. לאחר מכן אשיב גם את סוואדלון וריהורן לפוכדורים, "מה בא לכם לעשות חברים? אם אתם מכירים מקום שאפשר להחליף בו פוקימונים, אשמח לעבור בו, או שאולי אתה מורגן, עם הניסיון שלך תוכל ללמד אותי טקטיקה או שתיים נגד המכון הקרוב שלי" אומר לו בחיוך, אהיה מוכן לשתי האופציות, אחכה לתשובה ממנו

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מליפיאן-
ממורמר מעט מהליכתו של קאי, אתה שולח הודעה לתמי 'את עדיין במרכז?' שואל אותה והיא עונה בשניות 'כן, אבל תמהר הם סוגרים בקרוב' והודעה לאחר מכן ''
אתה מחזיר את הטלפון שלך לכיס האחורי וצועד במהירות לעבר המרכז. לאחר חמש דקות אתה מגיע למבנה המרכז.
בניין גדול בעל קומה אחת, אבל אתה מבחין מאחור בגינה גדולה ורחבה. אתה נכנס פנימה, ומוצא את תמי יושבת על אחת מהספות בכניסה ומאכילה בעזרת בקבוק קלפה קטנה וחמודה, אשר שותה ברעבתנות.
"נו הגעת!" היא אומרת לך בחיוך וממשיכה להאכיל את הפוקימונית הקטנה.

"holla." אומר ואסקור את הסביבה. "זה נראה ממש נחמד כאן. אז איך זה בדיוק עובד? מאמנים באים ומשאירים את הפוקימונים שלהם כאן לכמה ימים, או מה?" אשאל אותה בזמן שאני מסתובב קלות במקום ובוחן את סביבתי.

לוקאס-
לא בעיה למצוא לה מתקפה שהיא יכול ללמוד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לאחר עוד מספר ניסיונות קלים, ואחרי שאתה רואה שמפה, נכון לכרגע הם לא ישתפרו במיוחד, אתה מרגיש שאולי בהמשך הם יתחזקו יותר. אתה מחזיר אותם לכדורים שלך וחוזר למכרז, לתת להם לנוח מעט.
אתה מסתכל סביב ומחפש בעינייך את אמרלד, אבל לא נראה שהוא בכלל בסביבה. אתה מושך בכתפייך, והולך לארוחת צהריים יחד עם הפוקימונים שלך. הם נהנים מהאווירה השמחה, ואוכלים בתאבון ונראה שהם מסתדרים מעולה.
בידיוק שאתה מחזיר את המגש שלך למקום, הדלת של החדר נפתחת בחוזקה ואמרלד צועד קדימה מבסוט על החיים. מאמנים מסתובבים סביבו וצוהלים "הנה לכם! התג הרשמי של המכון! תג בראשית!" הוא קורא בהתלהבות ומראה לכולם את התג הנוצץ והחדש שלו, והם מתלהבים בשמחה.
"היי לוקאס!" קורא לך, מתנתק מההמולה ורץ אליך "הקדמתי אותך!" קורא בהתלהבות ומראה לך את התג שלו , "זה היה קרב קשוחחחחחחחח" אומר לך "לא חשבתי שאתאמץ ככה בקרב מכון התחלתי!" ממשיך בהתלהבות. אתה מברך אותו ומספר לו שאתה רוצה להמשיך להתאמן, הוא מבטל אותך "עזוב אותך, אין יותר מוכן מאשר עכשיו! בוא נלך!!!" קורא ואוחז בידך ומושך אותך קדימה.

אלך אחריו בחוסר רצון למכון, לחוץ מהקרב 'אני מקווה שהאימונים יספיקו' אחשוב לעצמי ואסתכל על בניין המכון המפואר, אפתח את הדלת ואחפש את המנהיג "היי, מישהו פה? באתי לאתגר את מנהיג המכון" אומר

אשטון-
אתה רץ במהירות לגרובייל ואתם מתחבקים דקה ארוכה. איזו תחושת גאווה עילאית את מרגיש כלפי היצור הירוק הזה. "אכן קרב נהדר ואין ספק ששניכם עובדים בתיאום מושלם כל הכבוד!" אומרת לך אלכסיס בחיוך חמים, ואתה בתגובה מחבק אותה בחוזקה כשהיא מביאה לך את התג הנחשק.
אתה נפרד ממנה בחיוך ומנופף בידך לשלום, אבל אתה רואה שהיא כבר נעלמה בתוך המכון, כשצוות ניקוי נכנס לפעולה.
"איך אני שונאת את הסנובית הזאת" מלמלת ג'ניפר, ואתה רק מחייך אליה בזמן שאתם הולכים למרכז הפוקימונים לרפא את הצוות שלך. "אבל זה היה קרב מעולה! כל כך התגאיתי לראות אותך נלחם ככה" אומרת לך בחיוך ומניחה את ידה על גבך בחום.
אתה נכנס למרכז ואחות ג'וי חייכנית לוקחת את הפוקימונים שלך ולאחר כמה דקות, כל שלושת הפוקימונים שלך אצלך. בריאים ושלמים.
"מוכן להמשיך בדרך?" שואלת אותך בחיוך ג'ניפר ואתה מהנהן במהירות- מוכן ומזומן להמשיך במסעך. אתם יוצאים ביחד לכיוון היציאה מהעיר, ואתה מבחין בשלט גדול 'פרדס התפוחים' ואחריו כמה פרטים על המקום. גודלו כמעט 600 קמ"ר והוא מכיל בתוכו שטח גדול שהוא בית לעשרות סוגים של פוקימונים אשר מגיעים לאכול מהתפוחים המיוחדים שגדלים במרכז הפרדס. אתה גם מבחין במפות קטנות וכמה אטרקציות מובילות בפרדס, כולל תחנת עצירה ללילה, אומגה, ואפילו אגם לצלילה! ועוד נקודת ציון של המטע תפוחים, אשר לא ממולץ להתקרב אליו עקב הגנתו של פוקימון ענקי שטרם זוהה.
"מוכן?" שואלת ג'ניפר בחיוך ואתה מהנהן בהסכמה וככה שניכם יוצאים ביחד לעבר הפרדס. המקום ענקי, מלא בעצי פרי, ומדשאות ענקיות הנפרשות עד האופק. לאחר כמה דקות של הליכה, אתה שומע רשרוש קטן בין העצים. אתה מבחין בפוקימון קטן בעל מראה של סנאי אשר גבו שחור ובטנו לבנה מנשנש בנעימים תפוח גדול ואדום.




ג'סטין-
ג'וליה מסמיקה קלות כשאתה לוחץ את ידה "תודה ג'סטין זה ממש מחמם את הלב לשמוע אותך אומר את זה" אומרת בחיוך ומנערת את שיערה הכסוף אחורנית. "פעם הבאה אני מבטיחה לך שהתוצאה תיהיה אחרת! וזה שאני לא הנלחמת במכונים, לא אומר שאין לי מטרה אחרת" מוסיפה בחיוך וקורצת לך כיודעת סוד. אתה מחייך אליה בחיבה ופונה למורגן "יש לך טקטיקה או משהו ללמד אותי?" אתה שואל בחיוך, אבל הוא מניד בראשו לשלילה "אני לא חושב שאני המאמן הכי טוב שיכול לתת לך טיפים... אני בכלל בקטע של לגלוש ולהנות מהאווירה ומהחברה שלי" אומר לך בחיוך חמים כשהוא מסתכל לך ישירות בעיניים.
"אז מה בא לכם לעשות? יש אולי מקום שאפשר להחליף בו פוקימונים או משהו?" אתה שואל, ונראה שלשניהם אין תשובה בשבילך, וגם להם אין רעיונות מיוחדים.



מליפיאן-
אתה מסתכל סביב ומתחיל לתחקר את תמי "ובכן, אני יודעת שלרוב אתה צריך צריך לשלם על להשאיר את הפוקימונים שלך כאן. המרכז רבייה גם בנוסף לכל התחום של הרבייה.." אומרת ונראה שהיא מעט מסמיקה מהנושא, "גם עוזר לפוקימונים שלך להתפתח ולהתחזק. אבל המרכז פה יקר בטירוף! לא הייתי ממליצה לך להשאיר פה את אחד מהפוקימונים שלך" אומרת, כשלפתע אישה זקנה יוצאת מחדר אחורי ומשתעלת קלות ומרימה גבה בדיוק כשתמי מסיימת את דבריה, ומשתתקת במבוכה לראות את הסבתא.
"טוב אם סיימת פה להיום" מקרקרת הזקנה "את יכולה להתחפף מכאן! אני לא צריכה טובות של אף אחד! כבר אמרתי לנהורים שיפסיקו לשלוח לי לכאן מתנדבים! אני מסתדרת לבד! את יכולה למסור את זה גם למרתה הזאת שלא משחררת ממני!" נובחת הזקנה על תמי, אשר מסמיקה עוד יותר במבוכה. "וכן, אתה צריך משהו?" נוחרת לעברך במבט סקרן.



לוקאס-
אתה פותח את דלת הטירה ענקית, שאמרלד דוחף אותך מאחור במן מחווה חברית. אתה נכנס למה שנראה כמו עולמה הקסום של ילדה בת חמש החולמת להיות נסיכה של דיסני. הכל פרוותי ונעים, ונראה כאילו יעטוף אותך בחיבוק חם ונעים. אתה מסתכל על אוסף הבובות הגדול והנפוחות, כשבחור שחום וגובה, בעל שיער שחור משחור יוצא מהחדר אחורי, כשבידו ביצת פוקימונים. "אתה מנהיג המכון?" אתה שואל בקול רם מידי לטעמך, והוא מהנהן בשקט ואז עושה לך "שקט" עם אצבעו- ולאחר מספר רגעים הולך לחדר אחרי, וחוזר מיד אחר כך בלי הביצה "כן אני דני מנהיג המכון" אומר בחום לבבי ואז מסתכל על אמרלד וחיוכו יורד במהירות "שוב אתה?" שואל בנחרה "כבר הרסת לי את הזירה, מה עכשיו אתה רוצה?" אומר ביאוש, מה שמעט משעשע אותך. "האמת רציתי לבוא לאתגר את מנהיג המכון" אתה פולט במהירות, ודני חוזר עם מבטו אליך ומחייך פעם נוספת, חושף את שיניו הלבנות.
"אם כך בוא מפה" אומר ומכוון אותך בידיו אחריו.
הזירה שאליה אתה נכנס, דומה מאוד לחדר הקודם. שטיח ורוד פרוש על כל סנטימטר ברצפה, ואילו את הקירות, מעטרות עשרות בובות ענקיות וצמריריות המכסות הכל. הזירה עצמה עשויה מחומר סופגי וירוק, שנראה רך להפליא- כמו מיטת החלומות במלון מפואר
אתה נעמד מול דני כאשר שופט צץ משום מקום ומכחכח בגרונו. "זהו קרב המכון הרשמי מול דני מאק מל יריבו. הקרב יהיה שניים על שניים, אף אחד לא יכול להחליף פוקימונים!" מכריז ברישמיות יתר.
"האם המתמודדים מוכנים?" שואל ברצינות ושניכם מהנהנים בראשכם להסכמה "אם כך התחילו!" קורא ומרים את דגליו לאוויר.
"בהצלחה!" מוסר דני בחיוך ומשחרר מפוקדור מנצנץ פוקימונית ורודה וכדורית, המזכירה לך בלון קטן .
"תכיר את איגליבאף שלי!" אומר דני בחיוך ומחכה לראות מה תעשה.

ג'סטין-
ג'וליה מסמיקה קלות כשאתה לוחץ את ידה "תודה ג'סטין זה ממש מחמם את הלב לשמוע אותך אומר את זה" אומרת בחיוך ומנערת את שיערה הכסוף אחורנית. "פעם הבאה אני מבטיחה לך שהתוצאה תיהיה אחרת! וזה שאני לא הנלחמת במכונים, לא אומר שאין לי מטרה אחרת" מוסיפה בחיוך וקורצת לך כיודעת סוד. אתה מחייך אליה בחיבה ופונה למורגן "יש לך טקטיקה או משהו ללמד אותי?" אתה שואל בחיוך, אבל הוא מניד בראשו לשלילה "אני לא חושב שאני המאמן הכי טוב שיכול לתת לך טיפים... אני בכלל בקטע של לגלוש ולהנות מהאווירה ומהחברה שלי" אומר לך בחיוך חמים כשהוא מסתכל לך ישירות בעיניים.
"אז מה בא לכם לעשות? יש אולי מקום שאפשר להחליף בו פוקימונים או משהו?" אתה שואל, ונראה שלשניהם אין תשובה בשבילך, וגם להם אין רעיונות מיוחדים.[/font][/quote]

אם אין עוד למה לאמן אותם נראה לי שהצעד הבא ברור חחח

"טוב" אומר לחברים שלי "אני חושב שאני מוכן לאתגר את המכון בעיר הזאת" אומר להם בחיוך, אשאל אם ירצו להתלוות אליי, בכל מקרה אלך למרכז הפוקימונים וארפא את הפוקימונים שלי, ואצעד לכיוון המכון

ג'סטין-
בפה אחד, שלושתכם הולכים למרכז הפוקימונים, ושם אתה ניגש לאחות חייכנית ונעימה ומבקש ריפוי. ''בשמחה" אומרת לך ולוקחת ממך את הפוקדורים. לאחר כמה דקות המתנה, שבהן אתה מקשקש עם מורגן וג'וליה, האחות מחזירה לך את הפוקימונים שלך. בריאים ושלמים. אתה מודה לה בחיוך, ויוצא מהמכון כשזוג חבריך צועדים מאחור.
לאחר הליכה קצרה ונעימה, אתם מגיעים לבנה המכון- ממש בפאתי יער איליין, ונראה שאחורי המכון מתחבר לחלוטין ביער. אתה נכנס בצעד בטוח פנימה, וחדר הכניסה נראה כמו מעבדה קטנה, ועשרות תמונות של פוקימוני חרק, ואפילו פוחלץ של סייטר עומד בכניסה. אתה מבחין גם בכמה תעודות ממוסגרות על הקירות.
"הלו?" אתה שומע את ג'וליה קוראת לאוויר, בדיוק כשאישה צעירה נכנסת לחדר. האישה לבושה שמלה ירוקה ועליה מעיל מעבדה, ושיערה החום גולש על גבה .
"הו.. שלום!" אומרת בחביבות ומניחה קלסר עב בשר על שולחן כתיבה "אני אלכסיס מנהיגת מכון הזחילה. ואתם?" שואלת בזמן שאתם מציגים את עצמכם. "טוב אני לא בטוחה שאני אוכל להתמודד עם שלושתכם היום אבל שניים דווקא אפשרי" אומרת בחיוך מעט מהוסס, אבל אז מורגן וג'וליה מרגיעים אותה "אנחנו לא באנו לאתגר אותך!" אומרת ג'וליה בהתרגשות "רק ג'סטין שלנו בא לעשות את זה" מוסיף מורגן בחיוך וטופח על כתפך.
"אהה אם כך, בוא נתחיל" אומרת בחיוך שובב אלכסיס ומובילה אתכם לזירה שלה. הזירה, אם ככה ניתן לקורא לה, נראית כאילו היא חצבה את חלק מהיער ובנתה סביבה חממה ענקית אשר אור השמש הטבעית נכנסת דרך קירות הזכוכית. כל המקום, מלא בעצים צפופים ודחוסים, אשר נראה שצמחו בטבעיות מוחלטת ללא שליטה.
"אם כך, בוא נתחיל!" אומרת כאשר היא תופסת פינה מרוחקת, ואילו מורגן וג'ניפר מתיישבים על ספסל עץ קטן שנמצא ממש צמוד לאחד הקירות.
שופט צץ משום מקום ומרים את דגליו. "זהו קרב מכון רשמי בין מנהיגת המכון אלכסיס מיהו וג'סטין הילפינגר!" מכריז ברישמיות "זה יהיה קרב שלוש על שלוש! למנהיגת המכון אסור להחליף פוקימונים. המנצח יקבע כאשר שני הפוקימונים של יריבו אינם מסוגלים להלחם!" מכריז ואז מוריד את הדגלים שלו ברישמיות.
"אני אתחיל" אומרת בנועם אלכסיס וזורקת פוקדור ירוק, בעל הדפס של רשת עכביש, לאוויר. מתוכו יוצא פוקימון כתום מעופף, המזכיר לך פרפר . "בוא נתחיל מות'ים!" קוראת בהתלהבות.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ג'סטין-
בפה אחד, שלושתכם הולכים למרכז הפוקימונים, ושם אתה ניגש לאחות חייכנית ונעימה ומבקש ריפוי. ''בשמחה" אומרת לך ולוקחת ממך את הפוקדורים. לאחר כמה דקות המתנה, שבהן אתה מקשקש עם מורגן וג'וליה, האחות מחזירה לך את הפוקימונים שלך. בריאים ושלמים. אתה מודה לה בחיוך, ויוצא מהמכון כשזוג חבריך צועדים מאחור.
לאחר הליכה קצרה ונעימה, אתם מגיעים לבנה המכון- ממש בפאתי יער איליין, ונראה שאחורי המכון מתחבר לחלוטין ביער. אתה נכנס בצעד בטוח פנימה, וחדר הכניסה נראה כמו מעבדה קטנה, ועשרות תמונות של פוקימוני חרק, ואפילו פוחלץ של סייטר עומד בכניסה. אתה מבחין גם בכמה תעודות ממוסגרות על הקירות.
"הלו?" אתה שומע את ג'וליה קוראת לאוויר, בדיוק כשאישה צעירה נכנסת לחדר. האישה לבושה שמלה ירוקה ועליה מעיל מעבדה, ושיערה החום גולש על גבה .
"הו.. שלום!" אומרת בחביבות ומניחה קלסר עב בשר על שולחן כתיבה "אני אלכסיס מנהיגת מכון הזחילה. ואתם?" שואלת בזמן שאתם מציגים את עצמכם. "טוב אני לא בטוחה שאני אוכל להתמודד עם שלושתכם היום אבל שניים דווקא אפשרי" אומרת בחיוך מעט מהוסס, אבל אז מורגן וג'וליה מרגיעים אותה "אנחנו לא באנו לאתגר אותך!" אומרת ג'וליה בהתרגשות "רק ג'סטין שלנו בא לעשות את זה" מוסיף מורגן בחיוך וטופח על כתפך.
"אהה אם כך, בוא נתחיל" אומרת בחיוך שובב אלכסיס ומובילה אתכם לזירה שלה. הזירה, אם ככה ניתן לקורא לה, נראית כאילו היא חצבה את חלק מהיער ובנתה סביבה חממה ענקית אשר אור השמש הטבעית נכנסת דרך קירות הזכוכית. כל המקום, מלא בעצים צפופים ודחוסים, אשר נראה שצמחו בטבעיות מוחלטת ללא שליטה.
"אם כך, בוא נתחיל!" אומרת כאשר היא תופסת פינה מרוחקת, ואילו מורגן וג'ניפר מתיישבים על ספסל עץ קטן שנמצא ממש צמוד לאחד הקירות.
שופט צץ משום מקום ומרים את דגליו. "זהו קרב מכון רשמי בין מנהיגת המכון אלכסיס מיהו וג'סטין הילפינגר!" מכריז ברישמיות "זה יהיה קרב שלוש על שלוש! למנהיגת המכון אסור להחליף פוקימונים. המנצח יקבע כאשר שני הפוקימונים של יריבו אינם מסוגלים להלחם!" מכריז ואז מוריד את הדגלים שלו ברישמיות.
"אני אתחיל" אומרת בנועם אלכסיס וזורקת פוקדור ירוק, בעל הדפס של רשת עכביש, לאוויר. מתוכו יוצא פוקימון כתום מעופף, המזכיר לך פרפר . "בוא נתחיל מות'ים!" קוראת בהתלהבות.

תגיד הזירה דחוסה או שיש בה מרווח?

'מצוין' אחשוב לעצמי, 'את מורקרו תפסתי ביער, ופיקאצו יוכל לנצל את העצים כדי לתפוס מסתור במהירות' אחשוב לעצמי על היתרון הבסיסי שלי, אך כמובן שלא אתן לזה להוריד אותי מפיקוס ואהיה בטוח שיהיו הפתעות בקרב הזה "נעים מאוד ג'וליה, אני אתחיל עם נייט!" אקרא ואזחרר את נייט מהפוכדור "נייט אנחנו בקרב מכון , תהיי מפוקסת,אני מאמין בך!" אומר לה, 'בוא נבחן את יכולותיו של מותים' אחשוב לעצמי, "נייט, תתפסי מיקום בטוח באוויר ומשם תשגרי כמה כדורי צל, ומיד לאחר מכן תעברי למתקפת הדהמה!" אפקוד על נייט ואחכה בהתלהבות לראות את המשך הקרב

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אתה רץ במהירות לגרובייל ואתם מתחבקים דקה ארוכה. איזו תחושת גאווה עילאית את מרגיש כלפי היצור הירוק הזה. "אכן קרב נהדר ואין ספק ששניכם עובדים בתיאום מושלם כל הכבוד!" אומרת לך אלכסיס בחיוך חמים, ואתה בתגובה מחבק אותה בחוזקה כשהיא מביאה לך את התג הנחשק.
אתה נפרד ממנה בחיוך ומנופף בידך לשלום, אבל אתה רואה שהיא כבר נעלמה בתוך המכון, כשצוות ניקוי נכנס לפעולה.
"איך אני שונאת את הסנובית הזאת" מלמלת ג'ניפר, ואתה רק מחייך אליה בזמן שאתם הולכים למרכז הפוקימונים לרפא את הצוות שלך. "אבל זה היה קרב מעולה! כל כך התגאיתי לראות אותך נלחם ככה" אומרת לך בחיוך ומניחה את ידה על גבך בחום.
אתה נכנס למרכז ואחות ג'וי חייכנית לוקחת את הפוקימונים שלך ולאחר כמה דקות, כל שלושת הפוקימונים שלך אצלך. בריאים ושלמים.
"מוכן להמשיך בדרך?" שואלת אותך בחיוך ג'ניפר ואתה מהנהן במהירות- מוכן ומזומן להמשיך במסעך. אתם יוצאים ביחד לכיוון היציאה מהעיר, ואתה מבחין בשלט גדול 'פרדס התפוחים' ואחריו כמה פרטים על המקום. גודלו כמעט 600 קמ"ר והוא מכיל בתוכו שטח גדול שהוא בית לעשרות סוגים של פוקימונים אשר מגיעים לאכול מהתפוחים המיוחדים שגדלים במרכז הפרדס. אתה גם מבחין במפות קטנות וכמה אטרקציות מובילות בפרדס, כולל תחנת עצירה ללילה, אומגה, ואפילו אגם לצלילה! ועוד נקודת ציון של המטע תפוחים, אשר לא ממולץ להתקרב אליו עקב הגנתו של פוקימון ענקי שטרם זוהה.
"מוכן?" שואלת ג'ניפר בחיוך ואתה מהנהן בהסכמה וככה שניכם יוצאים ביחד לעבר הפרדס. המקום ענקי, מלא בעצי פרי, ומדשאות ענקיות הנפרשות עד האופק. לאחר כמה דקות של הליכה, אתה שומע רשרוש קטן בין העצים. אתה מבחין בפוקימון קטן בעל מראה של סנאי אשר גבו שחור ובטנו לבנה מנשנש בנעימים תפוח גדול ואדום.

אתבונן מעט בפוקימון הזה, אקרא ואפנה את צומת ליבה של ג׳ניפר ״היי, תראי איזה אמוגלה קטן וחביב״ ואקרא עליו מעט בפוקדע.
לאחר מכן אשאל את ג׳ניפר מנימוס ״יש לך עניין בחבר הזה שכאן? כי לי אין״ ואסיים בחצי-צחקוק. במידה וגם לה אין נמשיך הלאה.
מיד אציע לה ללכת אל מתקן הצלילה, אם תהיה כבדה אשכנע אותה ב״נווו... ג׳ני יהיה כיף, אל תהיי חמוצה!״
בדרך לשם, אדאג להתבונן היטב היטב סביב. ואף לנסות קצת לפשפש במטרה לגלות כמה שיותר פוקימונים.



‏רובי:
בבעיטה נוקשה וזינוק לאחור אתה מתנתק ממנו ומרים ידייך מעלה. ״זה הוא! זה היה הוא!״ אתה קורה וחוזר, כשאתה מחכך בגרונך. נשימות עמוקות ותחושת רגיעה לאט לאט מחליפות את הלחץ.
האנדרנלין יורד ואתה מתחיל להרגיש את גרונך החנוק, הגב והידיים החבולות, הבטן והרגליים הכואבות...
המשטרה אינה תוקפות ויורה לכל עבר כמו בסרט גנגסטרים. אבל היא בהחלט מתנפלת על כולכם. כאשר שאדינגה מוכנס לכלוב אטום, אגזקיוט לאחר.
אתה אזוק, ומכוסה בשמיכת סקביאס מלווים אותך שני שוטרים ומה שנראה כמו חוקרת.
כאשר על הבחור המפחיד שוב נאלצים להשתלט בכוח והפעם הוא אזוק בידיו וגרליו ונקשר בהדידות למנשא לחולי-רוח.
הכל עובר לך כאילו באיטיות מול העיניים כל ההמון והבלאגן ופתאום זאת זירת פשע מושלמת.
ואז אחרי מעט מנוחה וחקירה ארוכה מורטת עצבים (שמיותר לחפור בה שני המשכים) אתה מגלה קצת על הכת הזאת, מבין מה ההשקפות שלהם וכמה הם מתוחכמים. שהוא אמנם פסיכופט ומייצג את מטרות הכת, אבל בכל מקום היא גם נחשבת לטובה באותה מידה מסייעת ועוזרת לקהילה בה היא מוקמת, לרוב מכניסה אליה חברים חדשים מרצונם. נשמע ממש רגיל אך עם מה שראית? גם הזוי ומפחיד למדי. תהיות עולות בך בנוגע למה שקרה פתאום לאחותך...
השוטרת ג׳ני שהצלת עדיין מורדמת לצערכם, אבל בזכות הפקידת קבלה שהייתה לידכם כשכל זה קרה אתה משוחרר לדרכך

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מליפיאן-
אתה מסתכל סביב ומתחיל לתחקר את תמי "ובכן, אני יודעת שלרוב אתה צריך צריך לשלם על להשאיר את הפוקימונים שלך כאן. המרכז רבייה גם בנוסף לכל התחום של הרבייה.." אומרת ונראה שהיא מעט מסמיקה מהנושא, "גם עוזר לפוקימונים שלך להתפתח ולהתחזק. אבל המרכז פה יקר בטירוף! לא הייתי ממליצה לך להשאיר פה את אחד מהפוקימונים שלך" אומרת, כשלפתע אישה זקנה יוצאת מחדר אחורי ומשתעלת קלות ומרימה גבה בדיוק כשתמי מסיימת את דבריה, ומשתתקת במבוכה לראות את הסבתא.
"טוב אם סיימת פה להיום" מקרקרת הזקנה "את יכולה להתחפף מכאן! אני לא צריכה טובות של אף אחד! כבר אמרתי לנהורים שיפסיקו לשלוח לי לכאן מתנדבים! אני מסתדרת לבד! את יכולה למסור את זה גם למרתה הזאת שלא משחררת ממני!" נובחת הזקנה על תמי, אשר מסמיקה עוד יותר במבוכה. "וכן, אתה צריך משהו?" נוחרת לעברך במבט סקרן.

"הו לא. אני באתי הנה כי כתוב באינטרנט שזה אחד הדברים המיוחדים בעיר ג'נטה. אני אוהב לראות באופן מקיף את המקומות שאני מבקר בהם. אני לא מתכוון להשאיר כאן פוקימונים, לא כי, חלילה, אני חושב שאתם לא טובים בזה, אלא אני פשוט אוהב בשליטה על ניהול הצוות שלי. בעניין אחר, יש לי גם סקרנות קלה לגבי הנהורים, וההערה האחרונה שלך מאוד סיקרנה אותי. אם זה לא חצוף מצידי לשאול, האם תוכלי לפרט עוד על כך? אני אבין אם זאת לא בקשה סבירה." אומר לגברת הזקנה.

לוקאס-
אתה פותח את דלת הטירה ענקית, שאמרלד דוחף אותך מאחור במן מחווה חברית. אתה נכנס למה שנראה כמו עולמה הקסום של ילדה בת חמש החולמת להיות נסיכה של דיסני. הכל פרוותי ונעים, ונראה כאילו יעטוף אותך בחיבוק חם ונעים. אתה מסתכל על אוסף הבובות הגדול והנפוחות, כשבחור שחום וגובה, בעל שיער שחור משחור יוצא מהחדר אחורי, כשבידו ביצת פוקימונים. "אתה מנהיג המכון?" אתה שואל בקול רם מידי לטעמך, והוא מהנהן בשקט ואז עושה לך "שקט" עם אצבעו- ולאחר מספר רגעים הולך לחדר אחרי, וחוזר מיד אחר כך בלי הביצה "כן אני דני מנהיג המכון" אומר בחום לבבי ואז מסתכל על אמרלד וחיוכו יורד במהירות "שוב אתה?" שואל בנחרה "כבר הרסת לי את הזירה, מה עכשיו אתה רוצה?" אומר ביאוש, מה שמעט משעשע אותך. "האמת רציתי לבוא לאתגר את מנהיג המכון" אתה פולט במהירות, ודני חוזר עם מבטו אליך ומחייך פעם נוספת, חושף את שיניו הלבנות.
"אם כך בוא מפה" אומר ומכוון אותך בידיו אחריו.
הזירה שאליה אתה נכנס, דומה מאוד לחדר הקודם. שטיח ורוד פרוש על כל סנטימטר ברצפה, ואילו את הקירות, מעטרות עשרות בובות ענקיות וצמריריות המכסות הכל. הזירה עצמה עשויה מחומר סופגי וירוק, שנראה רך להפליא- כמו מיטת החלומות במלון מפואר
אתה נעמד מול דני כאשר שופט צץ משום מקום ומכחכח בגרונו. "זהו קרב המכון הרשמי מול דני מאק מל יריבו. הקרב יהיה שניים על שניים, אף אחד לא יכול להחליף פוקימונים!" מכריז ברישמיות יתר.
"האם המתמודדים מוכנים?" שואל ברצינות ושניכם מהנהנים בראשכם להסכמה "אם כך התחילו!" קורא ומרים את דגליו לאוויר.
"בהצלחה!" מוסר דני בחיוך ומשחרר מפוקדור מנצנץ פוקימונית ורודה וכדורית, המזכירה לך בלון קטן .
"תכיר את איגליבאף שלי!" אומר דני בחיוך ומחכה לראות מה תעשה.

'המכון הזה קצת גיי' אחשוב לעצמי ואסתכל סביב, די מוטרד מזה שגבר בוגר מנהל מכון שכזה 'מה לעזאזל הולך פה'
'טוב אני חייב להתרכז בקרב! באיזה פוקימון לבחור..'
"צא טיילו!" אצעק ואוציא את טיילו מהפוקדור "מתקפת מהירות וניקור ביחד קדימה!" אומר לו, מנסה לא לתת לו יותר מידי זמן להגיב

פורסם במקור על ידי NivX10

‏רובי:
בבעיטה נוקשה וזינוק לאחור אתה מתנתק ממנו ומרים ידייך מעלה. ״זה הוא! זה היה הוא!״ אתה קורה וחוזר, כשאתה מחכך בגרונך. נשימות עמוקות ותחושת רגיעה לאט לאט מחליפות את הלחץ.
האנדרנלין יורד ואתה מתחיל להרגיש את גרונך החנוק, הגב והידיים החבולות, הבטן והרגליים הכואבות...
המשטרה אינה תוקפות ויורה לכל עבר כמו בסרט גנגסטרים. אבל היא בהחלט מתנפלת על כולכם. כאשר שאדינגה מוכנס לכלוב אטום, אגזקיוט לאחר.
אתה אזוק, ומכוסה בשמיכת סקביאס מלווים אותך שני שוטרים ומה שנראה כמו חוקרת.
כאשר על הבחור המפחיד שוב נאלצים להשתלט בכוח והפעם הוא אזוק בידיו וגרליו ונקשר בהדידות למנשא לחולי-רוח.
הכל עובר לך כאילו באיטיות מול העיניים כל ההמון והבלאגן ופתאום זאת זירת פשע מושלמת.
ואז אחרי מעט מנוחה וחקירה ארוכה מורטת עצבים (שמיותר לחפור בה שני המשכים) אתה מגלה קצת על הכת הזאת, מבין מה ההשקפות שלהם וכמה הם מתוחכמים. שהוא אמנם פסיכופט ומייצג את מטרות הכת, אבל בכל מקום היא גם נחשבת לטובה באותה מידה מסייעת ועוזרת לקהילה בה היא מוקמת, לרוב מכניסה אליה חברים חדשים מרצונם. נשמע ממש רגיל אך עם מה שראית? גם הזוי ומפחיד למדי. תהיות עולות בך בנוגע למה שקרה פתאום לאחותך...
השוטרת ג׳ני שהצלת עדיין מורדמת לצערכם, אבל בזכות הפקידת קבלה שהייתה לידכם כשכל זה קרה אתה משוחרר לדרכך

'זה היה מלחיץ' אחשוב לעצמי בתסכול אחרי כל מה שעברתי 'מה היה הקטע?' אנסה לחשוב יותר לעומק, לנסות להבין מה גורם לבן אדם להתחרפן ככה ואלך למרכז הפוקימונים, לרפא את הפוקימונים שלי.
אחרי שאני ארפא אותם, אלך לישון ואקום בבוקר ואתחיל לחפש מה עוד אפשר לעשות בעיר הזאת, אם לא אמצא משהו מעניין אלך ישר למכון.



ג'סטין-
מרווחת אבל מסביב היא יותר דחוסה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר במהירות את נייט, אשר יוצאת באור אדום ישר לאוויר "קדימה זה קרב מכון ראשון ביחד! אני מאמין בך!" אתה קורא בקול, מעט גבוהה מידי, ונייט קוראת בקול באוויר. אלכסיס לא נראית מי יודע מה מופתעת מהמלך שלך לשחרר אותה ורק מחייכת בקרירות.
"קדימה כדור צל ואז הדהמה" אתה מורה לה במהירות. נייט עולה לאוויר, ופותחת את מקורה הצהוב, וכדור של אנרגיה שחורה-סגולה, נוצרת באוויר, והיא שולחת במהירות מספר כדוריות קטנות לעברו של העש המעופף. "הגנה ואז הסוואה" אומרת בשקט אלכסיס, וכדור של אנרגיה כחולה בהירה, נוצרת סביבו של מות'ים מגנה עליו מהמטח של הכדורי צל, אשר מתפוצצים על המגן הבהיר, מתפוצצים עליו ויוצרים עשן סמיך סביב מות'ים. כשהעשן מתפזר, אתה מגלה שמות'ים נעלם כלא היה.
"מ.. מה?" אתה פולט לאוויר בתדהמה, כשלפתע ממש מעל נייט שלך, באוויר הריק, עשרות כדורי אור חומים נוצרים באוויר, ופוגעים בגבה של נייט שלך, פוגעים בה בחוזקה ומעיפים אותה על האדמה הקשה. "סיבוב פרסה!" קוראת במהירות אלכסיס, ואנרגיה ירוקה-צהובה נוצרת סביב האוויר, מה שמתגלה כמות'ים והוא נוסק במהירות לעברה של נייט שלך, אשר עדיין על האדמה הקשה.



אשטון-
"צללתי באגם גופריתי נראה לך שאני מפחדת מאגם קטן פה?" נוחרת בצחוק ג'ניפר, ונראה שהיא מתלהבת מעצמה מהרעיון ומצחקקת קלות "אני יכולה ללמד אותך דבר או שתיים" מוסיפה וקורצת לך בחיוך שובב. אתה מסתכל במפה הקטנה שלקחתם בכניסה, ומגלה שהאגם לא רחוק במיוחד מאיפה שאתם. בערך במרחק של שעה וחצי הליכה.
"נהדר" אומרת בחיוך ג'ניפר בזמן שאתם צועדים יחד לעבר האגם הקטן. אחרי כמה דקות של הליכה, אתם יוצאים מהמטע העמוס עצי פרי, לעבר מדשאה גדולה הנמשכת עד האופק, כשלפתע אתה מבחין בלהקת פוקימונים דוהרים בקבתכם. הפפוקימונים אציליים, מרשמים ונראה שרעמתם עולה באש . אתה מסתכל וסופר לפחות 30 דוהרים בקצב אחיד. מהצד השני של הלהקה, אתה מבחין גם בשני פוקימונים אחרים, אשר ישר מוכרים לך , . נראה שהגעת לאיזה מרעה קטן לפוקימונים.




מליפיאן-
הזקנה בוחנת אותך בעין צרה וקפדנית, ואתה מרגיש ערום מול כיתת יורים ממבטה הבוחן. "מרתה זאת הכלבה שמנהלת בעיר את הסניף של הנהורים. היא חושבת שאני מבוגרת מידי לנהל את המקום בעצמי!" נובחת הזקנה, ונראה שהיא פשוט מוציאה קיטור מאשר עליך. "היא חושבת שהם יכולים לעשות עבודה יותר טובה ממני ושולחת לפה כל הזמן מתנדבים זבי חוטם בשביל להתעסק לי בעיניינים! כאילו שאני לא יודעת לעשות את העבודה שלי! אני באה ממשפחה ותיקה של מגדלי פוקימונים! והמרכז הזה נחשב מוסד ותיק וחושב במחוז כבר שישים שנה! ואני לא הולכת לוותר עליו לאף אחד! אז אם אתה רואה אותה תמסור לה את זה" ממשיכה בצעקותיה ומשלבת את ידייה בזעם "עכשיו שניכם תתחפפו! אני צריכה לסגור את המקום ואני לא יכולה כשאתם לא מפסיקים להציק לי! ביי!" אומרת, חוטפת את קלפה מידיה של תמי ובכך מסיימת את השיחה ומגרשת אתכם מהמרכז שלה.



לוקאס-
אהממ.. אהממ...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר את טיילו לקרב, והוא קורא בקול עליז, וטס לעברה של איגליבאף, אשר אינה זזה בכלל, אבל לפתע מתחילה להתנפח במהירות אדירה, שואבת את האוויר מהאולם הענק, ועד שטיילו מגיע עליה, היא כבר מגיעה כמעט לרוחב המזרן, ובגובה של החלונות. 'מה לכל הרוחות...?' אתה חושב לעצמך, מתפלא מהמהירות ומהגודל של הפוקימונית הקטנה שעמדה לפני שנייה מולך, ואתה רואה את טיילו נתקע בבטנה הורודה והחלקה, ולא נראה שזה בכלל מפריע לאיגליבאף, אשר מסתכלת עליו מלמעלה, מחייכת חיוך זדוני, ואז במהירות שולחת את האוויר, שהיה כלוא בגופה, לעברו של טיילו. האוויר הדחוס יוצא במהירות שיא, ודוחף את טיילו עמוק לתוך המזרן הרך, לא מאפשר לו לזוז, בזמן שהיא עפה כמו בלון באוויר, מסתובבת, במה שנראה ללא שליטה.
"איגליבאף רוח קפואה!" קורא דני במהירות ונראה שהוא מבסוט ממהלך הקרב.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

מליפיאן-
הזקנה בוחנת אותך בעין צרה וקפדנית, ואתה מרגיש ערום מול כיתת יורים ממבטה הבוחן. "מרתה זאת הכלבה שמנהלת בעיר את הסניף של הנהורים. היא חושבת שאני מבוגרת מידי לנהל את המקום בעצמי!" נובחת הזקנה, ונראה שהיא פשוט מוציאה קיטור מאשר עליך. "היא חושבת שהם יכולים לעשות עבודה יותר טובה ממני ושולחת לפה כל הזמן מתנדבים זבי חוטם בשביל להתעסק לי בעיניינים! כאילו שאני לא יודעת לעשות את העבודה שלי! אני באה ממשפחה ותיקה של מגדלי פוקימונים! והמרכז הזה נחשב מוסד ותיק וחושב במחוז כבר שישים שנה! ואני לא הולכת לוותר עליו לאף אחד! אז אם אתה רואה אותה תמסור לה את זה" ממשיכה בצעקותיה ומשלבת את ידייה בזעם "עכשיו שניכם תתחפפו! אני צריכה לסגור את המקום ואני לא יכולה כשאתם לא מפסיקים להציק לי! ביי!" אומרת, חוטפת את קלפה מידיה של תמי ובכך מסיימת את השיחה ומגרשת אתכם מהמרכז שלה.

"כמובן, אני מתנצל. תודה לך, עזרת לי מאוד." אומר לבעלת המקום ואצא. אניח שתמי גם יוצאת (אחרת היא מן הסתם מתווכחת איתה ואז אני אתמהמה בכוונה ביציאה שלי ואנסה לקלוט משהו מפרטי הויכוח שלהן). "ובכן, נראה שמצאתי משהו כיפי לעשות. אני אלך לברר את העניין מחר/היום (מה השעה???). אומרים שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. אולי לנהורים הייתה כוונה טובה כאן. אך היא בבירור אינה מעוניינת בעזרתם. לכפות על אדם עזרה שהוא מתנגד לה זה רע, בספר שלי. האם את תנסי לשכנע אותי אחרת?"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
"צללתי באגם גופריתי נראה לך שאני מפחדת מאגם קטן פה?" נוחרת בצחוק ג'ניפר, ונראה שהיא מתלהבת מעצמה מהרעיון ומצחקקת קלות "אני יכולה ללמד אותך דבר או שתיים" מוסיפה וקורצת לך בחיוך שובב. אתה מסתכל במפה הקטנה שלקחתם בכניסה, ומגלה שהאגם לא רחוק במיוחד מאיפה שאתם. בערך במרחק של שעה וחצי הליכה.
"נהדר" אומרת בחיוך ג'ניפר בזמן שאתם צועדים יחד לעבר האגם הקטן. אחרי כמה דקות של הליכה, אתם יוצאים מהמטע העמוס עצי פרי, לעבר מדשאה גדולה הנמשכת עד האופק, כשלפתע אתה מבחין בלהקת פוקימונים דוהרים בקבתכם. הפפוקימונים אציליים, מרשמים ונראה שרעמתם עולה באש . אתה מסתכל וסופר לפחות 30 דוהרים בקצב אחיד. מהצד השני של הלהקה, אתה מבחין גם בשני פוקימונים אחרים, אשר ישר מוכרים לך , . נראה שהגעת לאיזה מרעה קטן לפוקימונים.

אשתהה מול המראה המלבב הזה, אביט בפוניטות הדוהרות להן ואמלמל באנחת-רווחה "איי... איזה מקום קסום זה. מי היה מאמין אילו מראות משגעים אראה".
למרות כל הפוקימונים השונים, לא אתרגש יתר על המידה מאף אחד. אחליט שהם לא מעניינים אותי מספיק ואתן להם לחיות את חייהם בשלווה, ולפוקימוני לנוח מנוחה ראויה לאחר קרב המכון שנתנו.
"ללמד אותי דבר או 2? המים הם ביתי" אתלוצץ איתה. "אם קח אז החלטנו, אל מתחם הצלילות" אומר ואתחיל למהר לשם.
'מעניין אילו פוקימונים אפגוש בדרך לשם, או במתחם עצמו אם בכלל...' אהרהר בליבי

רובי:
אתה יוצא מתחנת המשטרה, 'משוחרר' הם קראו לזה אבל לא ככה אתה מרגיש. קשה לך להתנתק במחשבות ממה שעברת זה עתה. 'זה היה מלחיץ...' אתה מהרהר בליבך מבוהל ונסער וחושב על הבחור הזה יותר לעומק. 'הריי אם בנאדם מתחרפן בצורה כזאת או שיש סיבה מוצדקת ומוחשית או שהוא לא בקוו הבריאות והוא מלווה בהשגחה, זה כזה מוזר. וכל עניין הכת הזאת, מה לעזזל הקטע שלהם?' אתה תוהה במעט תסכול, המון סימני שאלה ועניין צצים בראשך, הבחור הזה, הסמל המוזר שראית והכת הזאת יותר מכל...
קח אתה ממשיך ונובר במחשבות כל הדרך למרכז הפוקימונים. אם פתיחת הדלת, הפוקימון שלך הופכים להיות בראש מעייניך, אתה מרפא אותם בזריזות ואומר תודה לאחות ג'וי האדיבה.
אתה מנער את ראשך לצדדים, "דיי" אתה לוחש לעצמך ומנסה לנער את עצמך ממה שהיה, נושם עמוק ומקבל עם עצמך החלטה שזה הזמן ללכת למכון הפוקימונים. לשים את הצרה הזאת בעבר ולהתרכז כרגע במה שחשוב.
לאחר הליכה של כ-15 דק' אתה מגיע אל המכון המפואר, שקורן ומזוויות שונות גם מסנוור מקרני השמש הפוגעות בחלונות המעטרים את המחממה היפייפיה ומפוארת הזאת.
בכניסה אומר עלם צעיר קצת גדול יותר ממך שמברך אותך על החלטתך לאתגר את המנהיגה, פותח את הדלתות הגדולות ואתה והוא עוברים במזדרון מאוד מעותר בתמונות של אלכסיס, המנהיגה היפה עם כל מיני פוקימונים חרק שטיפלה בהם, פרסים, תעודות, הוכרות ועוד שמעתרים את מזדרון.
קצהו מואר במיוחד ואינך מצליח לראות עד הפסיעות אחרונות לאורכו, כשאז אתה נחשף לחלקת יער פרחונית, פוריה... פשוט מדהימה!
נקישות עקבים נשמעות מאחרי גבך והינה היא נוגעת בעידנות בכתפך ואומרת "היי מאמוש, אוהב את המקום?" ומחייכת חיוך עדין.

[FONT=times new roman]ג'סטין-
מרווחת אבל מסביב היא יותר דחוסה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה משחרר במהירות את נייט, אשר יוצאת באור אדום ישר לאוויר "קדימה זה קרב מכון ראשון ביחד! אני מאמין בך!" אתה קורא בקול, מעט גבוהה מידי, ונייט קוראת בקול באוויר. אלכסיס לא נראית מי יודע מה מופתעת מהמלך שלך לשחרר אותה ורק מחייכת בקרירות.
"קדימה כדור צל ואז הדהמה" אתה מורה לה במהירות. נייט עולה לאוויר, ופותחת את מקורה הצהוב, וכדור של אנרגיה שחורה-סגולה, נוצרת באוויר, והיא שולחת במהירות מספר כדוריות קטנות לעברו של העש המעופף. "הגנה ואז הסוואה" אומרת בשקט אלכסיס, וכדור של אנרגיה כחולה בהירה, נוצרת סביבו של מות'ים מגנה עליו מהמטח של הכדורי צל, אשר מתפוצצים על המגן הבהיר, מתפוצצים עליו ויוצרים עשן סמיך סביב מות'ים. כשהעשן מתפזר, אתה מגלה שמות'ים נעלם כלא היה.
"מ.. מה?" אתה פולט לאוויר בתדהמה, כשלפתע ממש מעל נייט שלך, באוויר הריק, עשרות כדורי אור חומים נוצרים באוויר, ופוגעים בגבה של נייט שלך, פוגעים בה בחוזקה ומעיפים אותה על האדמה הקשה. "סיבוב פרסה!" קוראת במהירות אלכסיס, ואנרגיה ירוקה-צהובה נוצרת סביב האוויר, מה שמתגלה כמות'ים והוא נוסק במהירות לעברה של נייט שלך, אשר עדיין על האדמה הקשה.



[COLOR=#000000


"נייט!" אקרא מיד לעבר נייט, "נייט תתאוששי מהר ותתחמקי מהמתקפה!" הורה לנייט, בהנחה שמותים יתנגש ברצפה, "נייט תשחררי אובך! תשתמשי ביכולות התמרון שלך וותתקפי את מותים ברדיפה ואז מיד במתקפת כנף!!" אקרא לעבר נייט.