נושא: מסע בעקבות הגאווה(סיפור)

קודם כל אני מזהירה מראש שרק ההקדמה היא קצרה וכל פרק הולך להיות חפירה אחת גדולה, ארוכה ואולי מרגשת עד דמעות P: (סתם אבל ברצינות לגבי האורך Lol )

מדריך דמויותמכיל ספויילרים)

ספוילר

ג'ייס:

ג'ייס הוא אחד מהדמויות הראשיות הוא איווי זוהר אשר נולד בעל ביטחון עצמי נמוך וחלש מאחיו ומשפחתו ועקב כך סבל מהצקות רבות ויחס רע ממשפחתו. יום אחד מחליט ג'ייס לברוח מביתו ולשוב כאשר תהיה לו גאווה-כאשר ישתווה לאחיו ואחיותיו.

רנדי


רנדי היא אחת מהדמויות הראשיות היא סקיטי אשר חיה באחו על יד היער בו חי ג'ייס, ביום בו ברח ג'ייס הוא נתקל ברנדי ושניהם נפלו ארצה, מאז הם הולכים יחדיו במסעם, ג'ייס מאוהב ברנדי אך היא לא רואה את זה.

ג'סי


שג'ייס ורנדי פגשו לראשונה בג'סי הם ראו אותה מצילה תינוקת מבניין בוער והיו בטוחים כי היא בן בשם ג'סי ורק בהמשך ג'סי התוודתה כי היא בת וכתוצאה מכך החלה להתנהג מעט שונה.

אמבר:

כשהחבורה הגיעה לאחת הערים הגדולות לאחר שרנדי נחטפה, התעורר ג'ייס וגילה שרנדי נעלמה ובמקומה הופיע וולפיקסית חמודה וצעירה בשם אמבר אשר הראתה לו את העיר ולבסוף לקחה אותו למקום שמאוד יקר לליבה ואוחז בתוכו סוד להשמדת העולם אמבר סיפרה לג'ייס שהיא מצאה את המקום הזה עם חברה למסע ג'ים בזמן ששהו שם הכח התעורר והדרך היחידה לעצור אותו הייתה הקרבה, ג'ים הקריב את עצמו ומת. אחרי מקרה מסויים (ראה הסיפור המלא פרק 8) הכח התעורר שוב והפעם במטרה להציל את ג'ייס אמבר הקריבה את עצמה, הצטרפה לג'ים ומתה אך נשמתה ונשמתו של ג'ים עדיין מחזיקים את אותו כח הרסני.

ג'ים

היה חברה למסעה של אמבר, מת בזמן שניסה להגן עליה והקריב את עצמו ונשמתו בכדי להגן על אמבר והעיר.
ראה מידע על אמבר

הקדמה

הכל התחיל שנולדתי.
כבר אז ידעתי שאני חלש, איווי קטן שיודע רק מתקפה אחת, ולא שלוש כמו שאר אחי ואחיותי.
אבל הכל השתנה כשהוא בא, הוא הקרין ביטחון עצמי ואנרגיה חזקה שכל מי שנמצא לידו מרגיש שהוא לא יכול אפילו להביט עליו מרב האנרגיה שהוא מקרין, עמדתי לידו בלי יכולת אפילו להביט עליו, הרגשתי קטן יותר מתמיד, ילד קטן שלא יכול אפילו להביט באביו בפעם הראשונה שהוא פוגש אותו.
אף פעם לא חשבתי עליו בתור אבא, הוא בא והלך, והתעלם ממני, היה ברור שהוא אוהב את אחי ג'קסון ואת אחותי מאיה יותר ממני, הייתי רוצה רק פעם אחת, שיגיד שהוא גאה בי, כמו שהוא אומר לג'קסון מאיה בכל פעם שהם מתחזקים יותר ויותר, לומדים מתקפות אחרות, אבל לי הוא אף פעם לא אומר זאת, למה לומר? אני רק איווי קטן , מוזר וחלש, אפילו הצבע שלי מוזר, אפור לא חום ושמנת מדהימים כמו של כל משפחתי, זה אני תמיד הייתי כזה, בושת המשפחה.

זה הכה בי כמו ברק ביום בו הוא אמר לי את זה, ביום בו אבא שלי ירק לי בפרצוף את מחשבותיו
''אתה חלש ג'ייס, ולעולם לא תהיה חזק עם תמשיך להתנהג כמו שאתה מתנהג עכשיו, אתה מבייש את המשפחה הזאת, ועם לא תתחזק מיד, לעולם לא אהיה גאה בך, אני מתבייש בך''
משפט אחד, זה כל מה שהיה צריך בשביל שאברח מהבית ואצא לעולם הגדול לבדי, 'אני עוד יחזור אבא, אתה עוד תהיה גאה בי' חשבתי, ובכך יצאתי למסע בעולם הגדול, איווי קטן בן שנה בקושי בלבד.


פרקים שפורסמו עד עכשיו:
פרק 1
פרק 2 חלק א'
פרק 2 חלק ב'
פרק 3
פרק 4
פרק 5
פרק 6
פרק 7
פרק 8
פרק 9
פרק 10 חלק 1
פרק 10 חלק 2
פרק 11
פרק 12
פרק 13 חלק א'
פרק 14(ספיישל)
פרק 15
פרק 16 חלק א'
פרק 16 חלק ב'

הקדמה טובה, מחכה להמשך D:

וואו,זה קצר מאוד אבל אין ספק שדחסת עלילה לשם ואני חושב שאקרא את זה.

כפי שאמרתי זאת רק הקדמה חכו חו לפרק הראשון לא תסיימו אותו גם בתוך שעה Lol

על פי החוקים החדשים עליך לפרסם את הפרק הראשון ממש עכשיו. עשי זאת מהר ככל האפשר.

אוי שיט עוד מעט באה אליי חברה-_-
חוק מעצבן טוב אני ינסה כמה שיותר מהר

יש לך עד מחר ב2.

זה ממש יפה

יש שתי שגיאות כתיב :

''אתה חלש ג'ייס, ולעולם לא תהיה חזק עם תמשיך להתנהג כמו שאתה מתנהג עכשיו, אתה מבייש את המשפחה הזאת, ועם לא תתחזק מיד, לעולם לא אהיה גאה בך, אני מתבייש בך'' *אם

אני עוד יחזור אבא, אתה עוד תהיה גאה בי' *אחזור

בכ״מ זה ממש מעניין אני אעקוב D:

פרק 1- מסע באחו

ספוילר

עמדתי בכניסה לאחו, עוד צעד אחד ואני יצא רשמית מהבית שלי, גבולות היער תוחמות את שטח הבית
שלי גדלתי ביער ואף פעם לא העזתי להניח כפה מחוץ אליו, נשמתי עמוק והבטתי קדימה, האחו היה מרבד דשא אחד גדול וירוק, הוא היה מלא בכמות פוקימונים שלא ראיתי מעולם, גם מבחינת הכמות וגם מבחינת זן הפוקימונים.
היו שם כאלו שעפו, אך הם לא עפו בעזרת כנפיים עבות ומלאות נוצות כמו פיג'י, ספירו, סטארלי ומורקרו מהיער, גם לא היה להם מקור, הם היו בעלי ארבע כנפיים דקות להפליא שכל זוג מחובר במן קטע מעוגל קטן, היו להם מחושים ושובל נוצץ נותר אחריהם באוויר בכל מקום אשר הם עברו בו, הם עברו מפרח לפרח וינקו צוף בשלווה, נראה שטעיתי אין בעולם הזה סכנות כמו אצלי ביער, אצלי צריך להיזהר בכל צעד שעושים, עם מניחים את הכפה רק בגבול גבול הטריטוריה של אורסארינג עצבני, החיים שלך נגמרים.
עצמתי עיניים, הרגשתי את פעימות הלב שלי מאיץ, מאה פעימות בדקה, מאתיים, והם רק המשיכו להאיץ, לקחתי נשימה עמוקה ורצתי אל תוך האחו, אולי זאת הייתה טעות בעיניים עצומות כי בקושי שתי שניות אחרי שהתחלתי לרוץ, נתקלתי במישהו ונפלתי על אחוריי ''אאוץ...'' שמעתי קול נשי-ילדותי, פקחתי את עייני הייתי באחו, ישבתי על הדשא הירוק והנחשק, ומעליי עופפו אותם יצורים מוזרים ומדהימים המשאירים אחריהם שובל של אבק כסוף, מולי ישב פוקימון שלא זיהיתי, היו לא ארבע רגליים וכפות, כמוני וזנה דק שבקצהו אליפסה ורודה עם שלוש חוטים מוזרים ובקצה כל אחד עיגול צהוב מוזר, גופה בכללי היה ורוד, אך החלק התחתון של גופה וחלק מפניה היו בצבע שמנת-צהבהב.
''אתה לא יודע שאסור לרוץ בעיניים עצומות? בסוף עוד תיתקל במישהו'' אמר, או ליתר דיוק אמרה הפוקימונית המוזרה, הסמקתי, מעולם לא נתקלתי בפוקימון ממין נקבה חוץ מאחותי מאיה, ובכלל מי זאת הפוקימונית הזאת? אף פעם לא ראיתי פוקימון כמוה, היא שפשפה את ראשה בכאב, ''א..אני מצטער'' מלמלתי בשקט ובביישנות.
''זה בסדר, גם אני נתקעת באנשים כל הזמן'' אמרה הפוקימונים המוזרה בחיוך, ''דרך אגב אני רנדי, מה אתה?'' היא שאלה, ''אני ג'ייס'' עניתי עדיין מבולבל.
''לא, התכוונתי מה אתה, הזן שלך אף פעם לא ראיתי פוקימון כמוך, אני למשל סקיטי'' היא אמרה וצחקקה בחיוך כובש.
''אני איווי, גם אני אף פעם לא ראיתי פוקימון כמוך, אני חי ביער רק הרגע יצאתי משם'' מלמלתי בביישנות, פוקימונית הסקיטי המוזרה הזאת גרמה משום מה ללב שלי לדפוק מהר יותר, או שמה עוד זה היה מההתרגשות מהיציאה לאחו? לא.. זה לא זה.
''מהיער? אף פעם לא שמעתי על פוקימון שיצא מהיער, אנחנו, פוקימוני האחו לא נכנסים לשם והם לא יוצאים אלינו'' אמרה רנדי בתהייה, בנקודה הזאת לא יכולתי יותר, אני לא יודע למה, אבל רנדי גרמה לי לחוש שלווה, ביטחון שאין עוד צורך לפחד מהאחו, בדיוק עמדתי לספר לה את כל מה שעבר עליי מאז שנולדתי, לרנדי לא היה אכפת שאני אפור או חלש, היא פשוט הייתה שם, התעניינה, אבל אז נשמעה התרועה.
רנדי נראתה מבוהלת ''מאמנים!'' היא צעקה, כולם החלו לרוץ אל מקומות מחבוא שונים, אני לא זזתי 'מה זה מאמן?' שאלתי את עצמי בסקרנות, אני יודע שמאמן זה פוקימון שמאמן פוקימון אחר, למה לפחד ממאמנים?
רנדי זינקה עליי לפתע מאחור וגררה אותי מהזנב אל מקום מסתור, לפתע ראיתי כעשרה פוקימונים שלא ראיתי מעולם, היו להם שתי רגליים והם היו לבנים, הרגליים והחלק העליון של גופם היה צבעוני, שילוב של ירוק וצהוב, כחול ושחור ואפילו עם דוגמאות כמו עיגולים או ריבועים, לכל אחד מהם הייתה פרווה על הראש, אבל בצבעים שונים, צהוב, חום, שחור ואפילו אפור ''מי הפוקימונים האלה?'' שאלתי את רנדי בסקרנות רבה, הם באמת היו מוזרים.
רנדי הביטה בי המומה, ''אלה לא פוקימונים גאון אלה בני אנוש!'' היא ענתה לי עדיין מבוהלת.
ואז אחד מ''בני האנוש'' האלה גילה את המחבוא שלנו.
הוא היה צעיר מהאחרים, היה אפשר לראות זאת כבר ממבט ראשון, היו לו עיניים תמימות בצבע כחול עז ופרווה על הראש קצרה בצבע חום כהה, החלק העליון של גופו היה חום והתחתון שחור, כמעט התעלפתי שהוא הסיר את הפרווה החומה בחלקו העליון של הגוף וחשף קצרה ודקה יותר בצבע ירוק, רנדי נראתה מבועתת.
הוא רק הביט בנו, הוא לא אמר כלום, לא עשה כלום, רק התבונן, רק אני ורנדי היינו במחבוא הזאת, גומחה קטנה בין זוג שיחים, רנזי הייתה צמודה אליי כל כך, ורעדה כל כך שהלב שלי לא הספיק לפעום.
לפתע בן האנוש זז, הוא הוציא מכיסו מכשיר אדום מוזר בעל כפתורים רבים ומסך, הוא כיוון את המכשיר אליי, המכשיר היבהב והתחיל לדבר ''איווי, פוקימון השועל, איווי הוא פוקימון שחי בדרך כלל ביערות ולא אוהב לצאת מהם ולכן קשה ללכוד אותו, הוא פוקימון חברותי שיעזור למאמנו בכל עט''
'איך הדבר הזה יודע מי אני? או עם נדייק מה אני?' חשבתי בפחד, הוא לא עשה את הדבר המוזר הזה גם לסקיטי, הוא רק נופף לי לשלום והלך.
''זה נגמר'' אמרתי באנחת רווחה, ''לא זה לא'' אמרה סקיטי בלחץ ובדיוק אז שמעתי את קולו של אותו בן אנוש ''מצאתי איווי זוהר, מצאתי איווי זוהר!'' קרא קולו, ''באמת?! זה נהדר ג'ו, אולי הוא יהיה הפוקימון הראשון שלך!'' צעקו לו חזקה קולות שאר בני האנוש, 'ג'ו...אז זה מי שהוא' חשבתי במוחי
בן האנוש חזר, הפעם עם שני מכשירים חדשים זהים בידו, הם היו עגולים, החצי העליון שלהם אדום והתחתון לבן, את שני הצבעים חיבר עיגול שחור שנראה כמו תופסן או סוגר.
''קלי צאי!'' צעק בן האנוש, המכשיר המוזר נפתח וממנו יצא פוקימון! היא הייתה בצבע תכלת ים, ועל גבה היה שיריון בצבע חום שמנת וזנבה מסולסל בקצהו.
הבטתי מודהם בפוקימון שלפני, לא ראיתי כמוהו מעולם, או כמוה כפי ששמה מרמז, קלי.
''קלי עכשיו תתקפי בבועות את האיווי!'' אמר לפתע בסוג של צעקה אותו בן אנוש, והיא תקפה.
לא האמנתי, ממתי פוקימונים תוקפים זה את זה? הונדורים, אורסארינגים מילא, אבל פוקימונים כמותנו?
ולא רק שהיא תקפה היא גם פגעה, הוטחתי לאחור בכאב, עמדתי לתקוף חזרה במתקפה היחידה שידעתי, התקלה אך רנדי לקחה פיקוד וקפצה בזינוק מלפני בהגנה.
רנדי תקפה את קלי בנהמה, קלי לא נראתה פגועה אבל ידעתי מהשיעורים הספורים עם אבא שלי שזה מוריד את התקפת היריב, קלי המשיכה לעקוב אחר הוראות המאמן שלה ותקפה בהתקלה ובבועות זה אחר זה, סקיטי חמקה מההתקלה אך הוטחה בכאב על חלקו העליון של העץ ונפלה מטה בחבטה, היא הייתה פצועה ''ברח ג'ייס! ברח!'' צעקה לי רנדי, קלי הביטה בי במבט של אל-תנסה-אפילו.
''אני לא עוזב אותך רנדי! אני לא מוכן!'' צעקתי בתשובה, הרגשתי דמעות עולות בעייני, רנדי נפצעה והכל באשמתי, בן האנוש הביט בי מסוקרן.
ואז עשיתי את זה תקפתי בכל כוחי בהתקלה את קלי, היא לא עפה לאחור, אלה פשוט נפלה באנחת כאב, ''רנדי בואי!'' אמרתי בחצי צעקה ותפסתי בעזרת הכפה הימנית הקדמית שלי את רגלה הימנית הקדמית של סקיטי והתחלתי לגרור אותה אחריי.
''הם אחרינו!'' צעקה לפתע רנדי מבוהלת, הסתובבתי כעשרה בני אנוש סגרו עלינו במעגל, לעצור בשביל להסתובב הייתה הטעות הכי גדולה שלי באותו יום, זה נתן להם הזדמנות להדביק פער ולסגור עלינו.
''קלי עכשיו תסיימי את הסקיטי הזאת בבועות!'' צעק אותו בן אנוש ממקודם, עכשיו הבנתי, המעגל נועד לכך שלא יהיה לנו איך להתחמק, לברוח או להסתתר, הוא נועד לוודא שאני ורנדי ניפגע על בטוח מהתקפות אותה פוקימונית בשם קלי, בקיצור לא הייתה לנו דרך מילוט.
הזמן כאילו האט שקלי תקפה, הבועות נעו באטיות אל עבר כיוונה של רנדי, כאילו הן לוקחות את הזמן, שאין לנו לאן לברוח אז למה למהר?
ואז עשיתי את זה, כדור הצל הראשון שלי, הוא היה קטן וחלש, אבל מספיק חזק בשביל להדוף ולפוצץ את הבועות של קלי ולפגוע בא עד עילפון.
''אחד ירד, תשעה נשארו'' אמרתי בחיוך מאולץ לרנדי
ידעתי שאין לנו סיכוי, שניים מול תשעה, ומי יודע מה עוד הם יוציאו מכדורי הקסם האלה שלהם?

ממש אהבתי, גם מושקע וגם מעניין. אבל רנדי זה לא שם של בת..

ידעתי!!!!
אבל חברה אמרה לי שזה כן וגם אני חשבתי שזה כן
אז מהיום זה שם של בת Lol

וואו אני עוקב.
אני ממש אהבתי את זה.
ורנדי זה שם של בן

ממש מדהים,את מדהימה אותי בכל סיפור מחדש. ורנדי זה גם וגם.