נושא: שרשור לי, איתמר וטל- Alo

שם בשרשור:
גיל:
תאור/תמונה:
אופי:
רקע:
הערות:

טופס שלי-

שם בשרשור: ניקולס אלקסיס בלו (Nicolas Alexis Blue)
גיל: 15
תאור/תמונה:

ספוילר

שיערו קצר וכחול במקצת, בעל עיניים שחורות מאיימות.
http://www.siz.co.il/my/n3jgy5qwdwqn.jpg
http://www.siz.co.il/my/jz2mmuwzd2kr.jpg
http://www.siz.co.il/my/iowmthjody5n.jpg

אופי: לא צבוע, מחשב אסטרטגיה לפני מעשה, בעל כוח רצון, שואף לטופ (פסגה).

רקע: ניקולס נולד בלונדון שבאנגליה. חייו היו חיים מלאי כול ולא חסרים בדבר. כך גם אחיו התאום, אדם. שניהם היו תחרותיים מאוד ולא היו מעיזים לוותר אחד לשני בכל סוג של תחרות כל שהיא.
הכל בשביל הכבוד העצמי שלהם. מה שלא ידע אלקסיס זה שאדם היה משחק/מתאמן ב-SAO נושא שמאוד לא היה קשור אל העולם של ניקולס. וכן המקרה קרה. אדמין המשחק לכד את כל שחקני SAO במשחק, בין כל המהומה נראה שאחיו נכשל במשחק ומת. ניקולס היה המום מאוד ונכנס לדיכאון.
חייו היו מלאי עצב ובכי.
הערות: -

שם בשרשור: אנדר סנוו
גיל: 14
תאור/תמונה: שיער לבן, עיניים כחולות,
אופי: ילדותי ושמח, חדור מטרה.
רקע: י.ב.
הערות: עוקפים את השרשור הקודם שלי

אני מתחיל
-------------------------------------
חזרתי הבייתה מהמכולת בערב שפגשתי ב2 אנשים בדרך הבייתה. "קורדובה, מי שסיים את Sao" אחד מהם אמר. "כן" אמרתי "ומה העסק שלכם איתי? אני לא נכנס לעוד משחק אם זה מה שאתם רוצים" אמרתי והמשכתי בדרכי. "תפסו אותו" שמעתי מאחורי ואיבדתי את ההכרה. שקמתי עמדתי בתוך חדר אפור אלקטרוני "ברוכים הבאים לalo, ההרשמה בוצעה בהצלחה". "איזה הרשמה" שאלתי שהכל נהיה לבן פתאום. מצאתי את עצמי בתוך עיר טכנולוגית יחסית, עם הרבה אנשים מסביב עם בגדים לבנים, שמתי לב שגם אני לובש בגדים כאלה. "סליחה, איפה אני" שאלתי את אחד המוכרים "אתה לא יודע?" הוא השיב חזרה. "אתה בתוך Alo, בעיר הראשית של הלאפקראונס"

אוקיי אני מוכן ;)
~~~~~
לאחר יום מפרך בלימודים חזרתי הביתה ונכנסתי אל חדרי זרקתי את תיקי על המיטה ונשכבתי עליה בעצבות.
קמתי באדישות אל המחשב והתחלתי כהרגלי לחפש כתבות שונות ומשונות על המתים מSAO, ולפתע שמתי לב לאיזו כתבה מוזרה, ניסיתי לבדוק ממי את שם הכותב אך היה איזה שהוא באג וחצי מהשם נמחק. "באסה" סיננתי לעצמי, עליתי למעלה בכתבה וקראתי כל המטרה בחיים שלי השתנתה בין רגע, התחלתי למלמל מילים מן הכתבה, "כל השחקנים שנכשלו בSAO נמצאים בALO" והודעת שגיאה פתאום הופיעה "זהירות וירוס!" ותוכנת הפיירוול במחשב יצאה לי מן האתר ולא נתנה לי יכולת להיכנס שוב. "לא יכול להיות" לא הייתי מוכן להאמין שהכותב צודק ויש סיכוי להחזיר אותו, את אחי. רצתי במהרה אל הקניון המרכזי בעיר לונדון ונכנסתי לחנות הגיימרים שם רכשתי את המשחק+NearveGear חזרתי במהירות הביתה, הכנסתי את המשחק אל ה-NearveGear וחיברתי אותו לחשמל. "אוקיי, הנה זה בא" אמרתי והנחתי את הנרו-גיר על ראשי "Link Start!!!" (תמיד רציתי להגיד את זה D "שלום וברוכים הבאים אל ALO" שמעתי, "אנא הכנס את מינך, ושמך" המערכת אמרה בזמן שלחצתי על כפתור הזכר והקלדתי את שמי "אלקסיס\Alexis", "כעת בחר את גזעך" היא אמרה והמון דמויות הופיעו באוויר, התחלתי לדפדף בין הדמויות עד שנראתה לי דמות בעלת אוזני חתול וזנב "אממ.. היא תהיה בסדר" אמרתי לעצמי ולחצתי אישור על אותה דמות. "מראך ייבחר באקראי" המערת אמרה ואור בוהק סינוור את עיניי. פתחתי אותם ומצאתי את עצמי ככל הנראה על חומה ענקית של עיר די גדולה. "וואו!" נדהמתי מעצמי. "הייהיי זנב!" אמרתי ושמתי לב לזנב הכחול שלי וליטפתי גם את אוזני החתול שלי. "אז זה העולם של הגיימרים הא?" אמרתי לעצמי בעודי מהלך לי על החומה.

"מה זה" אמרתי לעצמי והוצאתי פתק מהכיס.
'שלום קורדובה, או אנדר סנוו' היה רשום בפתק 'המסיים של Sao, החלטנו לשים אותך פה יחד עם כל מי שנשאר בחיים במשחק הקודם כי לא סיימנו עם המשחק, אתם לא יכולים לצאת. כמו מקודם אם אתם מתים זה לתמיד, המטרה הפעם זה לעבור את המשימה להגיע לראש העץ העולמי, שמה תוכל להתנתק.'
"שוב" התלוננתי לעצמי והתיישבתי על ספסל ברחוב. פתחתי את הרשימת ציוד והמידע על השחקן והתחלתי לקרוא.
'גזע- לפקרונס (משו כזה)- התמחותם בנפחות הכנפיים שלהם מאופיינות בחלקים מכאניים, ציוד, סכין זריקה X30, סקילים- הטלה (סכינים וכו)- 10, נפחות- 21, אקרובאטיקה- 7'. 'כמו מקודם אבל יותר נמוך' חשבתי 'זה יתרון משמעותי'.
הלכתי לכיכר העיר והתחלתי לאסוף מידע:
אף אחד ממי שמצאתי לא היה בsao, כולם רמות ממש נמוכות כי השיקו את המשחק רק אתמול, אני הרמה הכי גבוהה בעיר עם הרמה 5.
"אז עולים רמות כמו מקודם" החלטתי ורצתי לכיוון היציאה מן העיר.

טיפסתי מן החומה אל הקרקע והתחלתי להלך בתוך העיר, רעש של המון אנשים שמעתי, המון חנויות, והמון אנשים חלקם בעלי חרב. הלכתי אל חנות שהייתה לצידי, "מה אתה מוכר?" שאלתי טיפה במבוכה, "ציוד קרב" הוא ענה לי בקול מתכתי טיפה. "אוקיי. מוזר." סיננתי לעצמי, "אני חושב שאצטרך לרכוש לי גם כלי נשק" חשבתי לעצמי, "אבל איך אני בודק כמה כסף יש לי?" אמרתי טיפה בקול. "שחקן חדש!" שמעתי מאחורי, הסתובבתי וראיתי ילדה בערך בגיל 14 בעלת שיער בלונדיני שמגיע עד הכתפיים, וזנב חום, מעליה הופיעה השם שלה, "רי..נו?" מלמלתי, "אלקסיס-קון!" היא קראה, כנראה שגם היא שמה לב לשם, "היי" אמרתי עם חיוך נבוך, "היי, ולשאלה שלך, תוכל לבדוק את כמות הכסף שלך בתפריט הראשי, הנה ככה" היא אמרה והניפה את ידה באוויר 5 נקודות הופיעו באוויר, היא לחצה על השני ושם הופיעו פרטי השחקן שלה, עשיתי גם אני כך ונכנסתי לפרטי השחקן, "אפס?!?!, אני לא מאמין" אמרתי ולחצתי על כפתור הציוד. "basic sword.." קראתי ולחצתי על זה, משום מקום הופיעה חרב באוויר ונחתה על הקרקע. "וואו" אמרתי והרמתי את החרב, התחלתי להניף אותה באוויר "נראה נחמד" אמרתי והנחתי אותה על הקרקע. "בוא נראה אם אפשר לגלות פה משהו.." אמרתי ולחצתי באוויר מעל החרב, ומסך התגלה "Basic Sword-ניתנת לכל שחקן מתחיל, Attack (כוח)-2" הרמתי אותה, "נחמד" אמרתי די מתלהב והכנסתי אותה אל המכסה שלה בגבי. "תודה!" אמרתי בחיוך לרינו. "שמחתי לעזור" היא אמרה והלכה לה אל לב העיר. חזרתי אל פרטי השחקן וראיתי שאני רמה 1, "אז ככה זה הולך" אמרתי ורצתי לי אל מעבר לחומה.

קח שיהיה לך

ספוילר

זאת המפה
-----------------------------------
'לקחת קולר של יטי' חשבתי לעצמי 'זאת המשימה אולי הכי קלה שעשיתי בשנה האחרונה'. הגעתי לאזור של היטים והוא היה שומם, 'כנראה בגלל שכולם התחילו, הייתי צריך לרוץ קדימה.' חשבתי ונאנחתי המשכתי להתסכל באזור וראיתי ראש של יטי מעבר לצוק, 'זה אמור להספיק' חשבתי והתחלתי להתקדם לכיוון היטי, נעמדתי על ראש הצוק וראיתי למטה יטי נלחם בילדה עם חרב ומגן:

ספוילר

היה ליטי 20% יותר חיים ממנה, זה לא היה נראה טוב. 'כדי שאני אתערב' חשבתי וזרקתי על היטי סכין ביד שהוא ניסה לתת אגרוף לילדה, הסכין נתקע עד האמצע ועשה נזק של 3%, זרקתי עליו עוד 3 סכינים והוא הפסיק להתקיף אותה והתמקד בי, קפצתי על היד שלו איפה שהסכינים והדבר תקע אותם עד הסוף, כלומר עוד 12%. ירדתי מהיד שלו (הוא היה בערך בגובה 2 מטר 10), והוא ניסה לתת לי אגרוף. שלפתי שתי סכינים ועצרתי אותו. "אתה ממש חזק" הילדה אמרה בהתפעלות. "זה לא זה" סיננתי תוך כדי המאמץ להחזיק אותו "הוא פשוט ממש חלש" היטי התחיל להישען קדימה וזה הוריד את העמידות של הסכינים שלי, הם נשברו אז הוצאתי עוד אחד ועצרתי אותו. "תתכונני" אמרתי בעוד היטי דוחף עוד ועוד, הוא נשען לגמרי על הסכין שלי עכשיו. "זוזי!" צעקתי אליה והיא זזה הצידה בבהלה, הסכין נהרס ויטי נפל על הרצפה מהכח שהוא הפעיל, זרקתי עליו 4 סכינים בראש וקפצתי עליהם שוב, הפעם הם לא נתקעו עד הסוף אבל זה היה מספיק בשביל להשאיר לו 1%.
"קחי את הפרס" אמרתי והתחלתי להוציא ממנו את הסכינים, אני לא יכול להרשות לעצמי לאבד אותם. "הוא שלך" הוספתי והתחלתי ללכת, היא הרגה את היטי וקיבלה את הקולר. "רגע!" היא צעקה מאחור "אתה עזרת לי עכשיו תורי לעזור לך".

"חרב נחמדה" הנפתי את החרב שוב פעם באוויר כשלפתע נקודה מהבהבת הופיעה, לחצתי עליה והופיעה מסך שבו כתוב, "משימה 1- הרוג זאב אחד ותשיג פרווה אחת" הקראתי והרמתי את ראשי לחפש אחר זאבים, וליד הים שמתי לב לשני זאבים שמטיילים על החוף וככל הנראה מחפשים דגים, "אני מוכן!" אמרתי והוצאתי את החרב מן המכסה שלה, "אהההה!!!" רציתי אל עבר אחד הזאבים ועשיתי לו חתך עמוק בגב בעזרת החרב, החיים שלו ירדו ב-90% והפכו לאדומים והוא השתטח על הקרקע, הזאב השני התמקד בי והחל לרוץ לקראתי במהירות, בלמתי אותו בעזרת החרב ואז חתכתי גם אותו וחייו ירדו ב-85%, הרגתי את שניהם ולפתע מסך הופיעו מולי "ברכותיי, סיימת את המשימה הראשונה שלך ועלית לרמה 2, כפרס קבל במתנה זוג שיקויים", "מצוין" סיננתי והחזרתי את חרבי למקומה.

"נגמרו" אומר באנחה אחרי שסיירנו בכל האזור, כל היטים מתו כבר משחקנים אחרים. "אני מנחש שאמשיך את המשימה מחר". "אז לפחות תן לי להזמין אותך למשקה, אני חייבת לך על היטי" אמרה הילדה, "עונש מוות פה זה ממש חמור".
"או קיי, אני מנחש שיש לי זמן". 'המשחק מספיק מציאותי בשביל' שמעתי קול מרחוק, הוא בא מהראש שלי 'החלטנו שהקודם לא מספיק אז הוספנו עוד אלמנט, תגלה אותו מאחורה יותר, בכל מקרה אתם שוב תקועים תהנה'. "אתה בסדר" היא שאלה. "כן" שיקרתי והתחלנו ללכת לכיוון משבאה. "לא יצא לי לשאול אותך על השם שלך" אמרתי. "אני קייט" קייט אמרה. "אני אנדר" השבתי. "שיחקת מישחקים לפני Alo?" הוספתי.
"לא"
"זה מסביר למה חשבת שאני חזק מול היטי, הפרספקטיבה שלך שונה, התסכלת עליו כאילו את רגילה, אבל את לא. תחשבי ככה וזה יציל לך את החיים פעם או שניים, בכל מקרה תישארי איתי, יש לי הרגשה המשחק יתסבך".

"היי, היי" נשמעו קולות עידוד מן העיר, "מה זה?" שאלתי את עצמי ורצתי אל העיר והתקרבתי כמה שיכולתי אל הקולות מה שגרם לי להיכנס לתוך אולם גדול, היה זה קולסאום ענקי מלא שחקנים מעודדים, ושני שחקנים במרכז נלחמים בקרב, "המנצח הוא אאוי!" נשמע קול השדרן, "עכשיו תורך" שמעתי מאחורי ונדחפתי אל תוך הקולסאום, "רגעע ל--א! זאת טעו-ת!" לא הספקתי וכמר עמדתי במרכז הקולסאום, למולי עמדה נערה בעלת שיער כחול ועיני תכלת

ספוילר

שהחרב שלה כבר בידיה, "רגע רגע!" התחלתי להסתבך בהוצאת החרב, "אוקיי" אמרתי שחרבי הייתה מוכנה, "וויפ" נשמע והודעת קבלת אישור דו-קרב הופיעה, "Time Limit-Mode מ-לונה" - "אשר או דחה" לחצתי על לחצן האשר, טיימר של 5 דקות הופיעה, "3...2...1..." נשמע הקהל, והטיימר הופעל, "אההה!" היא רצה לעברי עם חרבה, וברגע המתאים הטחתי בה את חרבי, די בקלות היא חסמה אותי, והתחילה לחתוך אותי נמרצות, קפצתי אחורה, "התחלה טובה" סיננתי והסתכלתי על מד החיים שלי שירד ב12%, "אוקיי!" אמרתי, ורצתי לקראתה כשהגעתי למולה קפצתי לאחוריה והסתובבתי עם החרב מונפת, איך שהוא בעיניין של שניות היא הצליחה להתחמק אחורנית, לא וויתרתי והמשכתי לרוץ ולנסות לפגוע בה אך היא הדפה את החרב שלי כל פעם. עצרתי להתנשף, כשהרגשתי כאב בכתף שלי הסתכלתי עליה וראיתי מין חוד כמו סיכה, החיים שלי ירדו ב3% היא לא הפסיקה ובין רגע כולי התמלאתי סיכות, והחיים שלי ירדו בעוד 10%. "אם אפסיד עכשיו, איך אוכל להצליח לנסות להחזיר את אחי?" שאלתי את עצמי בחוסר אונים. הרגשתי מתח שמצטבר בי יותר ויותר, "אנ-י ח-חייב.." הרגשתי את המתח יוצא, "אההה!, אני חייב!!!" צעקתי ומבלי לשלוט בעצמי זרקתי את חרבי כמו בומרנג אל לונה, אך היא התחמקה בעזרת הכנפיים שלה והחרב נתקעה בקיר, "מה?!" נדהמתי ורצתי אל החרב שלי, "תעוף!, קדימה! אתה יכול!" שמעתי את קריאות העידוד מהקהל, "א-איך..?" סיננתי, "נראה שאלקסיס לא תרגל שימוש בכנפיים שלו" השדרן ניסה להשמיץ אותי, "אוקיי קדימה, אני חייב לנצח!" הכנפיים הופיעו על גבי, והתחלתי לעוף במהירות אל לונה, "אההה!" הטחתי בה את החרב בחוזקה, וחרבה נפלה היישר אל הזירה מן ההדף, המשכתי להטיח בה את חרבי,חייה ירדו ב-20% והיא התחילה לסוג אל הים, "היא חסרת נשק, זאת ההזדמנות שלי!" אמרתי והגברתי את מהירות התעופה שלי, היא נעצרה כשהגיעה אל הים, "אין לך לאן ללכת" אמרתי לה בכעס, "זה נגמר" אמרתי ורצתי לעברה אם החרב מונפת באוויר, "לא בטוח" היא העלתה חיוך, מים עטפו אותה ואז נשלחו אליי, "עכשיו נפלת בפח, אם לא היית שחקן חדש היית יודע ששחקן יודין ומים הם שילוב מצוין" היא אמרה והקפיאה לי את הרגליים בעזרת המים, לפתע ע"י אור כחול הועברתי אל הקולוסאום. "הזמן נגמר!" אמר השדרן, "בהפרש קטן מאוד, המנצחת היא לונה!" הכריז והקהל עמד על רגליו והריע לה.

"קח את זה" קייט אמה ונתנה לי את הקולר של היטי, "זאת משימת מפתח בשבילך ואני בכלל מהגזע של היודין. "תודה" אמרתי. "חכי פה אני כבר חוזר". רצתי לכיוון נותן המשימה והבאתי לו את הקולר, הוא הביא לי בתמורה קצת כסף, פטיש לנפחות ומגילה ללמידת סקיל-יצירת סכיני זריקה. "תודה" צעקתי לו ורצתי חזרה למשבאה. "חזרתי" אמרתי לקייט והתיישבתי לידה. 'עוד יום למציאות' שמעתי את הקול בראש שלי. "תתנתקי" אמרתי לקייט "את תשאלי למה, תבלי עם המשפחה שלך ותחזרי מחר בבוקר, בלי ויכוחים. תסמכי עלי".
"או קיי" היא הוסיפה "אבל למה?"
"תביני מחר" אמרתי. "דרך אגב שמעת על Sao?".
"כן"
"איך נראה לך היה אפשר לעשות אותו יותר מציאותי?"
"עם כאב ודם לא? זה מה שהיה חסר".
"או קיי לכי הביתה תהני, ניפגש פה מחר בבוקר".

סליחה על התגובה הקצרה אני צריך ללמוד

"אוף",התיישבתי והרכנתי את ראשי, "הפסדתי במשחק של מוח" אמרתי אך לפתע לונה באה והושיטה לי יד, "את די חזקה" הושטתי את ידי וקמתי, "רוצה לבוא לשתות משהו?" היא שאלה בחיוך שלא האמנתי שתשאל אחרי כל הזעם ששחררתי עליה. "א-אני.. לא יודע" אמרתי נבוך וליטפתי את ראשי, "נו קדימה, עליי"היא אמרה ותפסה בידי בכוח ולקחה אותנו אל אחת המסבאות בעיר. "ראיתי שהיית ממש מתוח בקרב ושחררת המון כעס" היא אמרה ולקחה את 2 הכוסות שהזמינה, "כן ואני מצטער על זה כלכך" נכנסתי לדבריה, "זה לא היה אמור להיות מכוון אלייך אלא למשהו פרטי שלי שפשוט פרץ החוצה" הסברתי ולקחתי לגימה מהכוס, "אה, אוקיי, מצטערת שאני חטטנית אבל איך בעצם נכנסת לעולם הזה ALO?" לונה שאלה, "יש פה משהו שאני מחפש ואני גם אמצא" אמרתי והורדתי את הכוס פטל XD "טוב שמח שהקשבת" אמרתי וקמתי "אוקיי, מיכיוון שאתה מתחיל לעונג לי הוא לתת לך את הפרס שלי מהקרב בינינו" היא אמרה, ומסך לבן הופיע מולי "Galaxy Stars Sword" קראתי וחרב קריסטל כחולה-תכולה

ספוילר

עשויה מהחומר הזה הופיעה. "זאת אחת החרבות הכי חזקות במשחק" היא אמרה והעניקה לי אותה, "ת-תודה.. אבל למה?" שאלתי, "לפי איך שהתנהגת בקרב אני חושבת שתצטרך את זה יותר ממני" היא אמרה בחיוך "תודה רבה!!" אמרתי וחיבקתי אותה. "וויפ" נקודה מהבהבת כנראה משימה חדשה הופיעה, "לך לנפח בלפורקאנס, והכן לך נשק חדש" הקראתי, "תשתמש בחרב שלך היא עשויה מאותו חומר קריסטל שישגר אותך ישירות אל העיר" לונה הציעה לי, "תודה" אמרתי והחזקתי את החרב, "שוב תודה רבה על הכול" חייכתי לעברה "לפורקאנס!" צעקתי והועברתי אל לפורקאנס.

'משימה חדשה' הופיע לי מעל הראש, לחצתי על הסימן קריאה. "תשתמש במגילה שקיבלת במשימה הקודמת ליצוא סכינים, בשבילם תצטרך חומר שתוכל למצוא במכרות מחוץ לעיר.
התחלתי ללכת למכורת מחוץ לעיר, שמה היה שלט "מכרות אלא בנויות ממעלית חד צדדית, ברגע שתרד קומה לא תוכל לעלות לאחת הקודמת בכל קומה דברים אחרים". 'מחוכם' חשבתי, נכנסתי לתוך המכרה וראיתי אדם נכנס פנימה. ספרתי את הקומות שהוא ירד, 1, 2, 3, 4, 5 ,6 ,7 ,8 ואז המעלית נעצרה במכה. הוא הגיע לסוף. 'אוקיי אז נרד 6' חשבתי והתחלתי לרדת. ירדתי את 6 הקומות ומצאתי אבל שנראתה ישנה במחצב "אני מנחש שהפסדתי" אמרתי והטחתי בה את הפטיש, היא התנפצה ויצא ממנה מגילה, summon- magnesium.
'שווה לנסות' חשבתי והשתמשתי בקסם, הופיע מולי מחצב של אבל שחורה אפורה, הטחתי בה את הפטיש והיא נשברה לקוביות. השתמשתי בסקיל נפחות של יצירת סכינים על האבנים ונוצר הדבר הבא:

ספוילר

כמות- 56. תוספת סטטים- +4% לנזק , +3% סיכוי לפגיעה.
"זה טוב" חשבתי והופיע מעלי סימן שאלה צהוב, לחצתי עליו והוא סימן שסיימתי את המשימה. "אהההההה" שמעתי מתוך המכרה, התחלתי לרוץ קדימה ומצאתי שמה אדם זקן עם פטיש נפחות וסדן שלידו עומד נער בערך בגילי עם אוזניים של חתול וחרב כחולה שנראתה אוסומית במיוחד עומדים מול יצור אבן גדול.

ספוילר

"וואו! השיגורים האלה לא עושים לי טוב,מה זה פה מכרה?" שאלתי את עצמי ומפלצת גדולה העיפה אותי ועוד שחקן בעל פטיש הצידה באגרוף, "ארר.." נהמתי בכאב כשאני מוטל על הקרקע חיי ירדו ב-35% הסתכלתי על המפלצת וראיתי את שמה ושיש לה 2 חיים (2 פסים), קמתי והרמתי את החרב שנפלה לי בעדינות "רערררר" המפלצת נהמה בחוזקה והטיחה את ידיה על החזה. "אוקיי הנה זה בא!" צעקתי ורצתי לכיוון המפלצת, היא הטיחה את ידה בקרקע על מנת לפגוע בי אך קפצתי לה על היד והתחמקתי רצתי כל הדרך עד לראשה וחתכתי אותה בצוואר ובמהירות רבה קפצתי ממנה ועשיתי לה חתך גם בבטנה.

"תהיה FRONT LINE" צעקתי על הילד השני והוצאתי את הסכינים, "אני נלחם mid-close range אז אני מתאים יותר לתקוף מרחוק בזמן שאתה לוקח אגרו".
זרקתי אליו 5 סכינים לעיניים, רק 3 פגעו, 2 בעין ימין 1 בשמאל. זה הסיט אותו בזמן שהילד השני עשה עליו עוד נזק בעוד הוא מבולבל ומסתובב, נראה שהחרב שלו עושה פחות נזק מהסכינים שלי 'הם עשויים מאותו חומר, שלי כנראה קשה יותר' חשבתי "מצאתי נקודת חולשה, היא בין המגן על הכתף השמאלית שלו לבין המרפק, תכוון לשם" אמרתי לו וזרקתי עליו סכינים באותו מקום ביד השנייה, גם שם היה חשוף והיה יותר חכם לעשות נזק ב2 מקומות, הטכניקה עבדה עד שהוא הוציא משמה קריסטלים כמו מהגב שלו והגן גם מהם, אבל החיים שלו ירדו לרבע עמודה, ועדיין נשארו לי 40 סכינים.
ליד הרצפה היו הסכינים שהיו לו ביד שיצאו שהוא יצר את הקריסטלים, לקחתי אותם והחזקתי 1 מהם בכל יד, נכנסתי בו ישירות בפרצוף, דבר שכנראה לא ציפה לו מכיוון שתפסתי אותו בהפתעה ותקעתי בו 20 סכינים בחבילה, הדבר הרג אותו במקום והגופה שלו נפלה, לקחתי את כל הסכינים חוץ מ2 שנהרסו ולקחתי איתי מהר את הילד והזקן ליציאה "עדיף לצאת מאשר לחכות לעוד כאלה" אמרתי להם תוך כדי הריצה. הגענו למעלית שעלתה ולקחה אותנו למעלה.

"מצוין!" צעקתי מתוך שמחה שעליתי ל-Lv.3, ראיתי שאותו ילד קיבל גם דברים שווים על כך שנתן את המכה האחרונה.
לקחתי לי שיקוי והעליתי את החיים שלי ב-20%, בחנתי את חרב הקריסטל שלי במבטים. אחרי כמה דקות יצאנו מן המעלית
הושטתי יד לשחקן שפעל איתי להביס את המפלצת "אתה חזק מאוד!, למרות שאתה במשחק רק יום בודד" החמאתי לו.
"תגיד אולי אתה יכול לכוון אותי אל נפח בעיר לפורקאנס?" שאלתי את השחקן בעל השיער הלבן. "אני!" נשמע מאחורי, השחקן בעל הפטיש. "אני שולט ביכולת הנפחות שלי, שניכם מוזמנים על כך שהצלתם אותי" הוא אמר, " זה המעט שאוכל לעשות עבורכם" הוא אמר בחיוך ולחץ את ידינו, " החנות שלי היא בכניסה לעיר, קשה לפספס אותה" הוא אמר והוציא מכיסו קריסטל כחול ושיגר את עצמו אל תוך העיר.