נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אתה שולח במהירות את הכדור של סלופוק לאוויר, ובזווית העין מחפש את גרובייל ומאותת לו להתקרב אליכם, והוא מתחיל בשקט דממה להתחיל להתקרב אליכם- מזנק מענף לענף. באותו זמן אתה משחרר את סלופוק, אשר עדיין מותש מהתחרות שחייה.
הבחור רק מחייך בזדון וניצוץ מרושע חולף על פניו, ומנגד הוא משחרר פוקימון שחור וגדול, בעל חזות מעט מרושעת כמו בעליו . "מייטיאנה נשיכה" קורא המאמן שלו בדרמטיות ייתר, מנופף בידו קדימה וידו השנייה קמוצה באגרוף.
הזאב הגדול מסתער לעבר סלופוק שלך ונושך אותו בעצמה אדירה בגבו.
"וואו בן אדם אנחנו לא פה לעשות צרות רק עוברים בדרך" אתה קורא בפליאה למראה הפוקימון המרושע שלו מעיף את סלופוק על האדמה, מעולף לגמרי.
"אתם בשטח שלנו חמודים- ואף אחד לא נכנס לשטח שלנו" אומר בקול, ומסתכל ישירות על גרובייל הקופץ מהענף, כשעלה ידו בוהק באור ירוק וצומח ומתחדד- והוא נעמד ישירות מול הבחור, כשהעלה המושחז נצמד לגרונו.
הבחור רק מחייך כאילו זה לא מזיז לו בכלל. הפוקימון שלו עוצר במקומו וחושף את שיניו ונוהם על גרובייל, אשר לשבריר שנייה מאבד את ריכוזו, וזה נותן לבחור הזדמנות לדחוף את גרובייל על האדמה.
"או-הו איזו טעות עשית ילד" אומר הבחור הסתבכת איתי. אתה יכול לקרוא לי D. לוחם בכיר במאמני החיות. ואין ספק שהפוקימונים שלכם תוספת נהדרת לצבא שלנו" אומר, כשלפתע משום מקום יוצאים מהשיחים עוד שני דמויות- גבר ואישה ונצמדים לג'ניפר וג'סטין מאחור בעיניהם אותו מבט מרושע שיש ל- D. "אתם במיעוט. חבל על הזמן שלכם- פשוט תוותרו ותנו לנו את הפוקימונים שלכם- חבל שנתחיל באמת לקחת את הקרב הזה ברצינות" אומר D ועם ידו מסמן לך להוציא את הפוקדורים שלך.
אתה מסתכל אחור בחשש- סלופוק מעולף על האדמה וגרובייל ומייטיאנה נראה שעוד שנייה הולכים לפרוץ בריב רציני.

נו מה מה, אני מאמן ת'פוקימונים. משקיע ואז בא כלומניק ומנצח לי פוקימון?! את גרובייל עוד? חחחחחח איזה מן צורה ישלך עומר יחצוף!!!
~~~~~~
אני המום (מאודדדד) מכך שהוא העיף את גרובייל בכזו קלילות, ועוד יותר מכך שעילף את הסלופוק החזק שלי במהלומה אחת ומחזיר אותו מהר לפוקדור. "גרובייל הנה!" אפציר בו על-מנת לשמור עליו ואנשום עמוק את כל מה שאני מרגיש פנימה ואכריז בפניהם "חבר'ה זה 3 על 3, אנחנו גם מאמני פוקימונים שאינם מתחילים. וחבל שיווצר כאן קרב שבוא כולם יצאו מפסידים" אכריז בביטחון ומבט כעוס ורציני.
אך אדבר בהרבה היגיון "אין לי מושג מי אתם? ומוטב שתסבירו, אתם חטפתם את הבחורה? ושחטתם אותה כמעט? למה חיות שכמותכם?! למה?! אנחנו רק עוברים כאן בדרכנו לאופרייט. אתם מכירים דרך אחרת? אם כן נשמח לשמוע..." ואשתיק אותם.
לאחר שניות של שתיקה אוסיף "ואם לא אז תרגיע את הפוקימונים והחברים שלך, ונדבר בצורה הגיונית. האם אתם אלה שעשיתם אתזה לנערה? ואם לא אז מי? אנחנו בסופו של דבר מנסים רק לעזור כאן"
ואעניק לו מבט חודר, רציני אך גם גלוי ואמיתי.

רובי:
אתה מטה ראשך הצידה, רוקן מעט מטה ומביט במנטריי שאיתך בחמלה "אני יודע שאתה תשוש, אבל אנחנו קרובים, באמת קרובים חבר! ואז נוכל שנינו לנוח!" ומלטף את עורו החלקלק בעדינות, מביט כנץ ממרחק בשני היריבות הנלחמות ומגרד מראשך רעיון.
"מנטיין השתמש בפעימת מים לאחוריך" מורה לו תחילה והוא מכין באמצעות ריכוז אנרגיה בין פיו ומחושיו הקטנים הנאגרת לכדי כדור לבן-תכול, זחרני ומסנוור, וכשהוא מגיע לגודל המתאים מנטיין משחרר אותו מטה אל אחוריו. הדבר בין רגע מתפוצץ ויוצא שבירה גודלה של הגלים וההדף מטיס אתכם קדימה בעצמה.
"האא?!" שניהן מביטות אליכם שועטים לעברם, פוקימונך מנופף בכנפיו ואז בבת-אחת מישר אותם והם מתקשות ומתעטפות הילה דקה ולבנה החובטת כסתירה בפניהם של שני הפוקימונים, שורטת אותם כהוגן ומעיפה אותן הצידה.
השתיים מתעצבנות והפוקימונים שלהם יורים בהתאמה פעימת דרקון (Dragon Pulse) וקרן הבזק (Signal Beam) לעברכם כנקמה. הקרן הקשת הזרחנית והפעימה האדירה שהצמד הזה יצר משיגות את עקבותיכם מרגע לדודלי!
מנטייין ממשיך לנופף ונראה חושך כשאז עולה בך רעיון אמיץ "מנטיין דהה על הרוח, מעלה והתהפך!" והוא נראה מבוהל ולא בטוח אך מחליט לציית ואתה עוצם עייניך ולא מסתכל 'ב'קשה ב'קשה ב'קשהההה...' זה כל מה שאתה ממלמל לעצמך בראש כשאתה פוקח אותם למשמע פיצוץ וריח עשן שהולכים ומתרחקים... ואתם... בשמיים!
אתה דבוק אל מנטיין חזק מהפחד מביט לרגע לאחור ואתה ממש כמו מטוס מבצעים היפוך באוויר, חתול-הים הנועז דואג להמטיר כמו F16 חדיש מטרי קרן-בועות על דרגונייר ולאנטרן ומרסק אותם זה על זה ושולח גם אותם להתרחק עם הזרם!
~ספלאש~ אתם נוחטים בחזרה אל תוך המים ממש נושפים בעורפם של הבחור ההוא והסיסמיטאוד שלו, הוא צוחק ואומר "יפה מאוד, זה היה מבדר... מכאן זה אני ואתה!" אתה מסתכל עליו כעוס ונפוח ופוקד מיד על מנטיין להשתמש בסופר-סוניק. אך ברגע שזה קורה? יריבכם צוללים מטה עם מתקפת צלילה ונעלמים...
אתה חושש מאוד והינה סיסמיטאוד מעיף אתכם מעלה כשהוא מעניק למנטיין אגרוף עצמתי בבטן ומרים אתכם גבוהה מעלה, כשמנטיין נראה סובל ומנגד סיסמטיאוד ממשיך בשחיית החתירה הסופר מהירה שלו אל קוו הסיום.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מטה ראשך הצידה, רוקן מעט מטה ומביט במנטריי שאיתך בחמלה "אני יודע שאתה תשוש, אבל אנחנו קרובים, באמת קרובים חבר! ואז נוכל שנינו לנוח!" ומלטף את עורו החלקלק בעדינות, מביט כנץ ממרחק בשני היריבות הנלחמות ומגרד מראשך רעיון.
"מנטיין השתמש בפעימת מים לאחוריך" מורה לו תחילה והוא מכין באמצעות ריכוז אנרגיה בין פיו ומחושיו הקטנים הנאגרת לכדי כדור לבן-תכול, זחרני ומסנוור, וכשהוא מגיע לגודל המתאים מנטיין משחרר אותו מטה אל אחוריו. הדבר בין רגע מתפוצץ ויוצא שבירה גודלה של הגלים וההדף מטיס אתכם קדימה בעצמה.
"האא?!" שניהן מביטות אליכם שועטים לעברם, פוקימונך מנופף בכנפיו ואז בבת-אחת מישר אותם והם מתקשות ומתעטפות הילה דקה ולבנה החובטת כסתירה בפניהם של שני הפוקימונים, שורטת אותם כהוגן ומעיפה אותן הצידה.
השתיים מתעצבנות והפוקימונים שלהם יורים בהתאמה פעימת דרקון (Dragon Pulse) וקרן הבזק (Signal Beam) לעברכם כנקמה. הקרן הקשת הזרחנית והפעימה האדירה שהצמד הזה יצר משיגות את עקבותיכם מרגע לדודלי!
מנטייין ממשיך לנופף ונראה חושך כשאז עולה בך רעיון אמיץ "מנטיין דהה על הרוח, מעלה והתהפך!" והוא נראה מבוהל ולא בטוח אך מחליט לציית ואתה עוצם עייניך ולא מסתכל 'ב'קשה ב'קשה ב'קשהההה...' זה כל מה שאתה ממלמל לעצמך בראש כשאתה פוקח אותם למשמע פיצוץ וריח עשן שהולכים ומתרחקים... ואתם... בשמיים!
אתה דבוק אל מנטיין חזק מהפחד מביט לרגע לאחור ואתה ממש כמו מטוס מבצעים היפוך באוויר, חתול-הים הנועז דואג להמטיר כמו F16 חדיש מטרי קרן-בועות על דרגונייר ולאנטרן ומרסק אותם זה על זה ושולח גם אותם להתרחק עם הזרם!
~ספלאש~ אתם נוחטים בחזרה אל תוך המים ממש נושפים בעורפם של הבחור ההוא והסיסמיטאוד שלו, הוא צוחק ואומר "יפה מאוד, זה היה מבדר... מכאן זה אני ואתה!" אתה מסתכל עליו כעוס ונפוח ופוקד מיד על מנטיין להשתמש בסופר-סוניק. אך ברגע שזה קורה? יריבכם צוללים מטה עם מתקפת צלילה ונעלמים...
אתה חושש מאוד והינה סיסמיטאוד מעיף אתכם מעלה כשהוא מעניק למנטיין אגרוף עצמתי בבטן ומרים אתכם גבוהה מעלה, כשמנטיין נראה סובל ומנגד סיסמטיאוד ממשיך בשחיית החתירה הסופר מהירה שלו אל קוו הסיום.

"מאנטיין מהר השתמש בפעימת מים ישירות על סיסמיטאוד!" אקרא בקול רם במכוון "בזמן שהוא מנסה להתחמק מזה, הפתע אותו עם קרן בועות מהצד השני" אלחש למנטיין בשקט שהבחור לא ישמע.
מיד לאחר מכן אורה לו "שסף אותם עם מתקפת כנף העף אותם ישר מתוך הנהר" אמשיך במהירות ובנחישות. 'קדימה קדימה קדימה רק עוד קצת ואנחנו בסוף של הדבר הזה' אחשוב לעצמי ואתמקד בסוף התחרות.



אשטון-
על מההההההההההההההההה אתה שח?? הוא חיסל את סלופוק ובסך הכל דחף את גרובייל על האדמה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה חושף שיניים קידמיות ומתפלא מאוד מהקלילות שבה ניצח את סלופוק החזק שלך ומאיך שהצליח ככה לדחוף בעצמו את גרובייל- אשר עדיין עומד ניצב מול מייטנה של D.
"תקשיב אנחנו א יודעים מי אתם אנחנו בסך הכל עוברים פה" אתה אומר במהירות ומסתכל עליהם ישירות. "ולא כדאי לכם להתעסק איתנו. אנחנו מאמנים חזקים ויש פה שני מנהיגי מכון אז כדאי לכם נבלות להתרחק מאיתנו" אני יורה אליו, אבל הוא רק מחייך.
אתה מביט לאחור ונראה שג'ניפר וג'סטין מוכנים אף הם לקרב וכל אחד מהם כבר בשלוף על פוקדור.
"אתם אלה שככה התעללת בנערה הזו בצורה כזו נוראית?" אתה שואל ומסתכל ישירות בעיניים לבחור- הבחור רק מעלה גיחוך בעיניו "אני לא הולך לענות לך על שאלות מגוכחות כאלה- פשוט וותרו ותנו לנו את הפוקימונים שלכם" אומר בכאילו עייפות ושיעמום.
"קדימה T, S חסלו אותם" אומר הבחור ומנופף בידו לביטול. הבחורה, T ככל הנראה אשר עומדת במצב תקיפה מול ג'סטין שולחת מתוך הפוקדור השחור שלה פוקימון צב גדול וכחול ונראה ששני תותחים צומחים מגבו .
ואילו S משחרר ארבוק שצבעו מעט שונה מהרגיל ונראה שהוא עומד לתקוף את ג'ניפר- המחייכת ומשחררת את סוויפר שלה להתמודד מול הארבוק הזוהר. ג'סטין לעומת זו משחרר - אשר מסתער בתגובה על הבלסטוייז.
"איזו רוח קרב- אבל חבל על הפציעות של הפוקימונים שלכם. פשוט תוותרו מראש ולא ניתן להם להיפגע ואתם פשוט תוכלו ללכת לכם" אומר שוב D- ונראה שהוא הבוס של השניים האלה- בינתיים במהלך הקרב מייטנה וגרובייל תופסים תאוצה ומתחילים להילחם אחד בשני מבלי לחכות לתגובות שלכם.
הבחור מסתכל עליך שוב במבט שואל "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" מוסיף בחיוך מרושע.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
על מההההההההההההההההה אתה שח?? הוא חיסל את סלופוק ובסך הכל דחף את גרובייל על האדמה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה חושף שיניים קידמיות ומתפלא מאוד מהקלילות שבה ניצח את סלופוק החזק שלך ומאיך שהצליח ככה לדחוף בעצמו את גרובייל- אשר עדיין עומד ניצב מול מייטנה של D.
"תקשיב אנחנו א יודעים מי אתם אנחנו בסך הכל עוברים פה" אתה אומר במהירות ומסתכל עליהם ישירות. "ולא כדאי לכם להתעסק איתנו. אנחנו מאמנים חזקים ויש פה שני מנהיגי מכון אז כדאי לכם נבלות להתרחק מאיתנו" אני יורה אליו, אבל הוא רק מחייך.
אתה מביט לאחור ונראה שג'ניפר וג'סטין מוכנים אף הם לקרב וכל אחד מהם כבר בשלוף על פוקדור.
"אתם אלה שככה התעללת בנערה הזו בצורה כזו נוראית?" אתה שואל ומסתכל ישירות בעיניים לבחור- הבחור רק מעלה גיחוך בעיניו "אני לא הולך לענות לך על שאלות מגוכחות כאלה- פשוט וותרו ותנו לנו את הפוקימונים שלכם" אומר בכאילו עייפות ושיעמום.
"קדימה T, S חסלו אותם" אומר הבחור ומנופף בידו לביטול. הבחורה, T ככל הנראה אשר עומדת במצב תקיפה מול ג'סטין שולחת מתוך הפוקדור השחור שלה פוקימון צב גדול וכחול ונראה ששני תותחים צומחים מגבו .
ואילו S משחרר ארבוק שצבעו מעט שונה מהרגיל ונראה שהוא עומד לתקוף את ג'ניפר- המחייכת ומשחררת את סוויפר שלה להתמודד מול הארבוק הזוהר. ג'סטין לעומת זו משחרר - אשר מסתער בתגובה על הבלסטוייז.
"איזו רוח קרב- אבל חבל על הפציעות של הפוקימונים שלכם. פשוט תוותרו מראש ולא ניתן להם להיפגע ואתם פשוט תוכלו ללכת לכם" אומר שוב D- ונראה שהוא הבוס של השניים האלה- בינתיים במהלך הקרב מייטנה וגרובייל תופסים תאוצה ומתחילים להילחם אחד בשני מבלי לחכות לתגובות שלכם.
הבחור מסתכל עליך שוב במבט שואל "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" בחיוך מרושע.

יש מצב שהחלפתי לי את המהירות במתקפה מהירה? אני זוכר שהיה לי מהירות!
~~~~~
"אתה משאיר לי ברירה?" אשאל בציניות בפנים זעופות מאוד, "גרובייל תהיה זהיר!" אכריז בפני חברי תוך שאני מפעיל את המוח במרץ ולנתח כיצד עליי לפעול. 'הוא פוקימון אופל, אז... התקפות לחימה וחרק יעזרו נגדו' אהרהר כשאני מביט בזאב.
"גרובייל מתקפה מהירה, תפתיע אותו בחבטה זריזה ואז כשאתה קרוב אליו תקוף אותו בחיתוכי-זעם" אפקוד על גרובייל ואקווה להתחיל כראוי את הקרב הזה.
אנסה בעיניי לראות עם ג'ניפר וידידה מסתדרים בקרבות שלהם, וכמובן אתור עם מבטי אחר הנערה המבולבלת ההיא תוך שאחשוב ביאוש 'פףףף... גנבי פוקימונים עלובים וטיפשים, יש לי תחושה שאין להם קשר בכלל למאורע הזה אבל הם בהחלט מפריעים'

רובי:
אתה מבקש ממנטיין לתקוף עם פעימת מים בהפגנתיות, סיסמיטאוד וחברו מיד מסתובבים לעברכם, מזנקים על סלע אחד מלפנים ותוקפים אף הם במתקפת 'חליטה' (Scald). כשפרץ מים גדול ורותח נפלט מפי הקרפד הכחול בתגובה לפעימה המים והשניים מתפוצצות במגע זו עם זו ואדי מים מתפזרים לכל-עבר!
מנטיין מתבונן היטב, מאתר את סיסמיטאוד עם מעט התפוגגות של הערפל הפתאומי הזה ומיירט בו 'קרן בועות' מדוייקת, הוא נהדף לאחור ומנצל זאת לזנק חזרה למים ולהמשיך.
אתם עוברים לגמרי את העננה שיצרתם שניכם בדיוק באותו קוו, כאשר בכל כמה שניות אחד עוקף את השני בסנטימטרים ספורים. האיזור נהיה תלול והזרם מתחזק והופך שוצף אף יותר, ואם זה לא מספיק שלל סלעים מסביב דוחקים אתכם לשחייה מאומצת ומסוכנת...
אתה וחברך חורקים שיניים לסיים זאת כראוי. אתה מזהה לפתע הזדמנות לחתוך את מסלול יריבך עם מתקפת כנף ולוחש זאת למנטיין, הוא מהנהן וסנפיריו מתחילים שוב לזרוח כשאז נשמעת שאגה אדירה שבולמת את שניכם לפני קוו הסיום.
ומופיע לפניכם גרידוסעצום בגדולו, גדול יותר מכל אחד שאיי פעם ראית או חשבת שתראה!
שניכם פעורי פה, נדהמים מהגרידוס שהתרומם זה עתה מעלה מתוך הנהר ושואג עליכם בקולו האמתני, הוא לא מחכה ויורה מטח אדיר של 'משאבת היידרו' (Hydro Pump) מפיו משמאל לימין על-מנת לנפות את שניכם שמסתררים מאחורי סלע וניצלים.
לא הרבה מאחוריו זהו קוו הסיום, ומובן שזהו המכשול האחרון.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מבקש ממנטיין לתקוף עם פעימת מים בהפגנתיות, סיסמיטאוד וחברו מיד מסתובבים לעברכם, מזנקים על סלע אחד מלפנים ותוקפים אף הם במתקפת 'חליטה' (Scald). כשפרץ מים גדול ורותח נפלט מפי הקרפד הכחול בתגובה לפעימה המים והשניים מתפוצצות במגע זו עם זו ואדי מים מתפזרים לכל-עבר!
מנטיין מתבונן היטב, מאתר את סיסמיטאוד עם מעט התפוגגות של הערפל הפתאומי הזה ומיירט בו 'קרן בועות' מדוייקת, הוא נהדף לאחור ומנצל זאת לזנק חזרה למים ולהמשיך.
אתם עוברים לגמרי את העננה שיצרתם שניכם בדיוק באותו קוו, כאשר בכל כמה שניות אחד עוקף את השני בסנטימטרים ספורים. האיזור נהיה תלול והזרם מתחזק והופך שוצף אף יותר, ואם זה לא מספיק שלל סלעים מסביב דוחקים אתכם לשחייה מאומצת ומסוכנת...
אתה וחברך חורקים שיניים לסיים זאת כראוי. אתה מזהה לפתע הזדמנות לחתוך את מסלול יריבך עם מתקפת כנף ולוחש זאת למנטיין, הוא מהנהן וסנפיריו מתחילים שוב לזרוח כשאז נשמעת שאגה אדירה שבולמת את שניכם לפני קוו הסיום.
ומופיע לפניכם גרידוסעצום בגדולו, גדול יותר מכל אחד שאיי פעם ראית או חשבת שתראה!
שניכם פעורי פה, נדהמים מהגרידוס שהתרומם זה עתה מעלה מתוך הנהר ושואג עליכם בקולו האמתני, הוא לא מחכה ויורה מטח אדיר של 'משאבת היידרו' (Hydro Pump) מפיו משמאל לימין על-מנת לנפות את שניכם שמסתררים מאחורי סלע וניצלים.
לא הרבה מאחוריו זהו קוו הסיום, ומובן שזהו המכשול האחרון.

"מנטיין מה שאני הולך לבקש ממך הולך להיות קצת מסובך- אבל אני בטוח שתעמוד בזה" אומר לו בנחישות ובקול רגוע ובטוח.
"השתמש בפעימת מים לאוויר, על מנת לדחוף אותנו מעלה. כאשר אתה מול פרצופו אני רוצה שתנסה להחביא בכל בועה מהקרן בועות שלך סופר סוניק. ככה הסיכוי שלנו לבלבל אותנו תגדל- כל בועה שתתפוצץ עליו תגרום לו להסתחרר יותר ויותר" אמשיך להסביר לו.
לאחר שאוודה שהוא מבין את התוכנית שלי, אתן לו לבצע אותה. מיד לאחר מכן "השתמש בפעימת מים ישירות לתוך פיו! העף אותו לאחור!" אמשיך לעודד אותו לתקוף בכל הכוח.


אשטון-
אני לא מחקתי כלום... אם שינית לא יודע.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
'גרובייל מסוגל לנצח אותו- כמה מתקפות חרק ולחימה והמייטאנה הזה גמור' אתה חושב לעצמך בביטחון ומורה לגרובייל להשתמש במתקפה מהירה שאחריה תבוא מתקפת חיתוך זעם- ואכן גרובייל מבצע את הפעולות.
תחילה הוא רץ במהירות מסחררת לעבר המייטנה, אשר נובח בחוזקה לעבר גרובייל, ונראה שהוא מתמלא באנרגיה לקרב העומד מול.
לאחר שגרובייל מטיח את מייטנה לאחור, העלים הקטנים של זרועותיו בוהקים באור ירקרק-צהבהב ומתארכים ומתחדדים והוא משסף את הכלב האפל היישר בצידו-
מייטנה כתגובה- נראה חזק מאי פעם, וקופץ על גרובייל ונושך אותו ישירות בגרונו- מנער ומטיח אותו לאחור על האדמה.
בזמן שכל זה קורה אתה מביט על חברייך- ונראה שהם נלחמים בעוז נגד יריביהם.
ארבוק וסוויפר מתלפפים אחד בשנייה, נושכים ומכישים אחד את השנייה בעצמה בזמן שג'ניפר ממוקדת ומורה לסוויפר לתקוף. היא נראית ממוקדת ונחושה, כשאשר יריבה מוכיח שאינו מאמן כזה מוכשר ורק יורה מתקפות בלי אסטרטגיה במיוחד.
מהצד השני ג'סטין ויריבתו נראים מחושבים הרבה יותר ונראה שהם תקועים בנוסף גם בקרב מבטים חד, שאתה מרגיש שהיה אפשר לחתוך עם סכין והפוקימונים שלהם מגיבים אף הם- ואפילו נראה שהבלסטויז עם היד על העליונה בקרב הזה.
אתה חוזר לקרב שלך ותוך כדי סורק את האזור מחפש את הנערה- נראה שהיא נעלמה לחלוטין.
'אלוהים מה הולך פה? החברה האלה רק מעכבים אותנו פה' אתה חושב לעצמך בתסכול- כאשר גרובייל באותו הזמן מצליח לשסף פעם נוספת את המייטנה- אשר מגיב בחזרה בזנב ברזל חזק על גבו של גרובייל.
למרות שהקרב פה מתקדם לקראת קיצו- משהו פה מרגיש לך לא נכון ואתה לא מצליח להניח עליו את האצבע.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אני לא מחקתי כלום... אם שינית לא יודע.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
'גרובייל מסוגל לנצח אותו- כמה מתקפות חרק ולחימה והמייטאנה הזה גמור' אתה חושב לעצמך בביטחון ומורה לגרובייל להשתמש במתקפה מהירה שאחריה תבוא מתקפת חיתוך זעם- ואכן גרובייל מבצע את הפעולות.
תחילה הוא רץ במהירות מסחררת לעבר המייטנה, אשר נובח בחוזקה לעבר גרובייל, ונראה שהוא מתמלא באנרגיה לקרב העומד מול.
לאחר שגרובייל מטיח את מייטנה לאחור, העלים הקטנים של זרועותיו בוהקים באור ירקרק-צהבהב ומתארכים ומתחדדים והוא משסף את הכלב האפל היישר בצידו-
מייטנה כתגובה- נראה חזק מאי פעם, וקופץ על גרובייל ונושך אותו ישירות בגרונו- מנער ומטיח אותו לאחור על האדמה.
בזמן שכל זה קורה אתה מביט על חברייך- ונראה שהם נלחמים בעוז נגד יריביהם.
ארבוק וסוויפר מתלפפים אחד בשנייה, נושכים ומכישים אחד את השנייה בעצמה בזמן שג'ניפר ממוקדת ומורה לסוויפר לתקוף. היא נראית ממוקדת ונחושה, כשאשר יריבה מוכיח שאינו מאמן כזה מוכשר ורק יורה מתקפות בלי אסטרטגיה במיוחד.
מהצד השני ג'סטין ויריבתו נראים מחושבים הרבה יותר ונראה שהם תקועים בנוסף גם בקרב מבטים חד, שאתה מרגיש שהיה אפשר לחתוך עם סכין והפוקימונים שלהם מגיבים אף הם- ואפילו נראה שהבלסטויז עם היד על העליונה בקרב הזה.
אתה חוזר לקרב שלך ותוך כדי סורק את האזור מחפש את הנערה- נראה שהיא נעלמה לחלוטין.
'אלוהים מה הולך פה? החברה האלה רק מעכבים אותנו פה' אתה חושב לעצמך בתסכול- כאשר גרובייל באותו הזמן מצליח לשסף פעם נוספת את המייטנה- אשר מגיב בחזרה בזנב ברזל חזק על גבו של גרובייל.
למרות שהקרב פה מתקדם לקראת קיצו- משהו פה מרגיש לך לא נכון ואתה לא מצליח להניח עליו את האצבע.

תוך כדי הקרב אדאג לאחוז בצומת ליבו של יריבי כשאפנה אליו שאלות חותכות.
"היכן הנערה ההיא?", "מה יש לכם נגדה? מה היא עשתה?", "מה הסיבה לארוב לעוברים ושבים כאן. מול מי אתם עומדים ומתחמשים בדרך הנבזית הזו?" כל אלו ועוד הן שאלות שאזרוק מפעם לפעם, עם רצון עז לתשובות.
ובנתיים אמשיך ואעזור לגרובייל שלי כשהורה לו "חבר, היזהר. זנק אחורה והקשב אליי היטב" אומר לו כשחיוך קטנטן מוחבא על פניי.
השתמש במהירות של המתקפה המהירה, והכה בו עם אגרוף שאיבה, הכה וחלוף על פניו והשתמש בעצים, ענפים או סלעים בכדי להחזיר תנופה להכות בו מכיוון חדש כמו ריקושט" לאחר שלוש פעמים כאלו אכריז "רסק אותו עם מתקפת חבטה על גבו!"
ואקווה עד מאוד שזה ינצח את הקרב


רובי-
תיסבכת גם אותי איש יקר, תסביר לי איך *זה* נכנס אל תוך *זה* חחחח...
~~~~~~
אתה ויריבך מביטים זה בזה כאשר כל אחד מיכם מצד אחד המום מהיריב העצום והמפלצתי שניצב מולכם כעת, ומן הצד השני נחוש להצליח ולסיים במקום הראשון עבור הפרס המפתה.
לך זה עולה ראשון, "מנטיין מה שאני הולך לבקש ממך הולך להיות קצת מסובך, אך אני בטוח שתעמוד בזה" הוא מהנהן בראשו בביטחון. אתה מדריך אותו כיצד לשלב בין מתקפת הסופר-סוניק שלו לקרן הבועות ואט אט ביחטונו יורד ובלבול צובע את פניו.
מתקפה מהירה כמטח הדורשת המון דיוק ושליטה בפרץ אנרגיה פיזי, לעומת גלי קול גדולים ומחרישי אוזניים שדורשים ריכוז וכוח סבל אמתניים במיוחד...
הוא מנסה, מזנק מעלה באמצעות פעימת המים שביקשת, ומרחף לרגעים מול פניו מטילות האימה של גרידוס, אך כל מה שפורץ החוצה הוא מטח קרן-בועות מפוזר ולא אחיד עם כמה גלי קול חלשים של מנידים עפעף בפניו של נחש המים!הוא שואג בעצמה שהבל פיו כמעט ומעיף אתכם אחורה אך מנטיין מצליח ליצב אתכם ולחזור למקום.
ברוס והסיסמיטאוד שלו מנסים להתחכם ולהשתמש בצלילה, שם פוגשים בסנפיר הזנב של הגרידוס הגדול שמטיס אותם מעלה עם מעברולת מים של 'זנק אקווה' (Aqua Tail) הפורצת מן הנהר.
אך גם הם נוחתים ומתייצבים במקום.
יש לכם עוד זמן עד שמתמודדים אחרים יצמצמו, אך הוא הולך ומתקצר, ולא בתכניות של גרידוס לתת למישהו לעבור!
"רררר... שיוא איזה עצבים, זה ידרוש תחכום ופעולה שמורכבת מסדר של כמה מהלכים" ממלמל מן הצד יריבכם ברוס על הקרפד שלו ומרגיע אותו.

פורסם במקור על ידי nivx10

רובי-
תיסבכת גם אותי איש יקר, תסביר לי איך *זה* נכנס אל תוך *זה* חחחח...
~~~~~~
אתה ויריבך מביטים זה בזה כאשר כל אחד מיכם מצד אחד המום מהיריב העצום והמפלצתי שניצב מולכם כעת, ומן הצד השני נחוש להצליח ולסיים במקום הראשון עבור הפרס המפתה.
לך זה עולה ראשון, "מנטיין מה שאני הולך לבקש ממך הולך להיות קצת מסובך, אך אני בטוח שתעמוד בזה" הוא מהנהן בראשו בביטחון. אתה מדריך אותו כיצד לשלב בין מתקפת הסופר-סוניק שלו לקרן הבועות ואט אט ביחטונו יורד ובלבול צובע את פניו.
מתקפה מהירה כמטח הדורשת המון דיוק ושליטה בפרץ אנרגיה פיזי, לעומת גלי קול גדולים ומחרישי אוזניים שדורשים ריכוז וכוח סבל אמתניים במיוחד...
הוא מנסה, מזנק מעלה באמצעות פעימת המים שביקשת, ומרחף לרגעים מול פניו מטילות האימה של גרידוס, אך כל מה שפורץ החוצה הוא מטח קרן-בועות מפוזר ולא אחיד עם כמה גלי קול חלשים של מנידים עפעף בפניו של נחש המים!הוא שואג בעצמה שהבל פיו כמעט ומעיף אתכם אחורה אך מנטיין מצליח ליצב אתכם ולחזור למקום.
ברוס והסיסמיטאוד שלו מנסים להתחכם ולהשתמש בצלילה, שם פוגשים בסנפיר הזנב של הגרידוס הגדול שמטיס אותם מעלה עם מעברולת מים של 'זנק אקווה' (aqua tail) הפורצת מן הנהר.
אך גם הם נוחתים ומתייצבים במקום.
יש לכם עוד זמן עד שמתמודדים אחרים יצמצמו, אך הוא הולך ומתקצר, ולא בתכניות של גרידוס לתת למישהו לעבור!
"רררר... שיוא איזה עצבים, זה ידרוש תחכום ופעולה שמורכבת מסדר של כמה מהלכים" ממלמל מן הצד יריבכם ברוס על הקרפד שלו ומרגיע אותו.

סופרסוניק זה קול בעצם. רציתי שהוא ימלא את החלל בתוך הבועה בקול. כמו שמעשנים ועושים בלון ממסטיק.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
'סעמק- אין לי זמן לזה עכשיו' אחשוב לעצמי בתסכול ואחשוב במהירות על תוכנית מעט מרושעת. "מנטיין אני רוצה שתשחה מצד לצד של הנהר ותשלח לעבר הגרידוס בועות" אורה לו במהירות
"כאשר הוא מתחיל ממש להתעצבן אני רוצה שבמהירות תשחה מול הסמיטוד של היריב שלנו ותשלח במהירות פעימת מים לעבר הגרידוס. כשהוא בא לתקוף אותנו תתפוס את אחד מהגלים ושחה במהירות לעבר הקו סיום" אמשיך להסביר לו
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
למקרה וזה לא ברור אני משתמש בבחור כהסחת דעת.



אשטון-
הקרב מתארך בזמן ששני הפוקימונים נלחמים זה בזה במרץ- בעוד אתה מנסה להשיג תשובו- שלא נראה שהאיש משתף פעולה במיוחד. הוא חוזר על אותן מנטרות שכבר שמעת. הם מגייסים צבא והדרך אינה חשובה.
אתה מציץ סביב ומחפש את הנערה בעיניך- אבל היא איננה בסביבה כלל ומחליט לשאול אותו עליה "אתה לפחות מוכן לענות לי מה הנערה עשתה לכם שהגיע לה הדבר הזה?" אתה שואל בתקיפות, ונראה שזו פעם ראשונה שהוא נראה מתערער מהשאלה שלך.
"על מה אתה מדבר ילד?" הוא שואל בקול תוקפני גם כן. שאלה בשאלה.
"הבחורה שהייתה פה לפני רגע מצאנו אותה תלויה בין שני עצים. זה נראה כאילו היא הייתה תלויה שם כמה ימים" אתה מספר לו- ומשהו בפרצוף שלו עוד יותר מתקשח. "הבני זונות האלה עשו את זה שוב!" חושק בשיניים "s! T! אנחנו זזים מפה" קורא בתוקפנות לחברה שלו- שמבלי למצמץ עוצרים את הקרב והולכים אחריו- משאירים אותכם מעט המומים מאיך שהם השאירו את הדברים פתוחים ופשוט הלכו משם מבלי להסתכל לאחור.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
הקרב מתארך בזמן ששני הפוקימונים נלחמים זה בזה במרץ- בעוד אתה מנסה להשיג תשובו- שלא נראה שהאיש משתף פעולה במיוחד. הוא חוזר על אותן מנטרות שכבר שמעת. הם מגייסים צבא והדרך אינה חשובה.
אתה מציץ סביב ומחפש את הנערה בעיניך- אבל היא איננה בסביבה כלל ומחליט לשאול אותו עליה "אתה לפחות מוכן לענות לי מה הנערה עשתה לכם שהגיע לה הדבר הזה?" אתה שואל בתקיפות, ונראה שזו פעם ראשונה שהוא נראה מתערער מהשאלה שלך.
"על מה אתה מדבר ילד?" הוא שואל בקול תוקפני גם כן. שאלה בשאלה.
"הבחורה שהייתה פה לפני רגע מצאנו אותה תלויה בין שני עצים. זה נראה כאילו היא הייתה תלויה שם כמה ימים" אתה מספר לו- ומשהו בפרצוף שלו עוד יותר מתקשח. "הבני זונות האלה עשו את זה שוב!" חושק בשיניים "s! T! אנחנו זזים מפה" קורא בתוקפנות לחברה שלו- שמבלי למצמץ עוצרים את הקרב והולכים אחריו- משאירים אותכם מעט המומים מאיך שהם השאירו את הדברים פתוחים ופשוט הלכו משם מבלי להסתכל לאחור.

חחחחחחחחחח לאלא... אתה לא נורמאלי! עסוק, מגיב פעם בחמישה ימים... באהבה. אבל אל תשאיר אותי באיזור הדמדומים הזה יותררר!!! יותר מידי דמויות שאני לא מבין מה הן רוצות!!!
~~~~~~~~
אביט בהם המום ופשוט אמשוך את פניי ביאוש כשאפלוט "ררראעאעע... מה קורה עם כל המוזרים פה? למה כלכך קשה להבין מה מתרחש כאן" ובתוך-תוכי אתחרפן מתסכול טהור.
אתיישב ואקרא לגרובייל חברי אליי, אשב ואנוח על לצידו גב אל גב תוך שאודה לו על הקרב. אנסה לעצום עיניים ולהרגע, לחשוב מה עושים... כשאז רעיון יכה בי אפתח את עיניי ואזדקף באומרי "הינה זה!"
"ג'ניפר, ג'סטין אנחנו 3... בואו נסרוק את השטח ונמצא משהו, נמצא תשובות, כלכך הרבה דברים מוזרים... חייב להיות כאן משהו!"
אסמן המקום באיקס ענקי על הרצפה בעזרתו של גרובייל יחד עם בישראפ וג'סטין, וגם נקרות כמה עצים סביבנו ליצור קרחת-יער שתהיה גלויה לעין גם מרחוק.
בבטחון וחיוך אשאל "נו... יוצאים לחפש?"

רובי-
סורי לא הבנתי אתזה ככה, וגם לא ראיתי לנכון להטריד אותך בשטות הזאת עם כל העומס חחח
~~~~~~~~~
'נו באמת, אין לי זמן לזה עכשיו' אחשוב לעצמי בטון רועם ומדופרס. המצב המרגיז בו אתה שרוי, וההבנה שברגע שיגיעו לכאן המון המתחרים גרידוס לא יצליח להדוף את כולם ומישהו יצליח להתחמק ולעקוף בקלות... מובילים אותך לחשוב על משהו נבזי למדיי.
אתה פוקד על מנטיין לשחות במרץ רץ מצד אחד של הנהר לשני, וכך חברך המושאל עושה, טס וזורם במהירות בין סלעים ושברי גזעים. סיסמיטאוד וברוס מביטים בכם בחוסר הבנה ובטוחים שהשתגעתם, ועדיין מנסים לחשוב על מהלך.
אתם בתכניתכם, מפעם לפעם משגר מנטיין מטחי קרן בועות שמרגיזים באמת את גרידוס המנסה תחת המים להכות בכם עם זנבו ולא מצליח.
אט-אט המפלצת התכולה מאבדת אתזה לחלוטין, הילה אפלולית, סגולה וכתומה עופפות אותו וזה התזמון, אתם חורקים ונעצרים לצד סיסמיטאוד והמאמן שלו. כשהתמימים בכלל לא חושדים שתעשו דבר כזה שפל ולא נבהלים כלל.
לפתע גרידוס פולט מעין טוויסטר מסוחרר של להבות שחורות-כחולות (Dragon Rage), מתקפה עצומה ששואטת לעברכם, "מנטיין התחמק עם מהירות! אתה מכריז בפניו" והוא משתמש במהלך וטס הצידה.
לפתע כל האדמה רועדת לחלוטין הכל זז ומשתגע וגלים גדולים מכל כיוון חולשים את האגם, ומקשים עלייך ואתה ממש המום ומבוהל בעוד מנטיין דוחף אתכם קדימה. סיסמיטאוד השתמש ברעידת אדמה (Earthquake)
גרידוס מתערער וכך אתה וגם סיסמיטאוד שעוטף את עצמו ואת מאמנו בסילון אקווה טסים אל קוו הסיום. אתם ממש נאבקים זה במהירותו של זה, כשמטרים ספורים לפני הסיום סיסמיטאוד מפנה עצמו אליכם למטרת פגיעה "התחמק!!!" אתה פולט בחוסר אונים ומנטיין נזכר שהוא מרחף ומבצע סללום באוויר ומנצל את ההחמצה שלהם לשאוט ולסיים והינה! חציתם את הקוו והסרט נחתך!
ניצחתם בטורניר אתה מבין תוך ששומע את הקרוז "ישלנו מנצח" והקהל המריע, סיסמטיאוד וברוס ממהרים לזרוק את עצמם מיד אחריכם ולסיים סגנים, ומשם מגיעים שלל מאמנים.
כאשר ברוס מכה באגרופו על הרצפה שוב ושוב בתסכול גדול וסיסמיטאוד הנחמד שלו מנסה לנחמו.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי-
סורי לא הבנתי אתזה ככה, וגם לא ראיתי לנכון להטריד אותך בשטות הזאת עם כל העומס חחח
~~~~~~~~~
'נו באמת, אין לי זמן לזה עכשיו' אחשוב לעצמי בטון רועם ומדופרס. המצב המרגיז בו אתה שרוי, וההבנה שברגע שיגיעו לכאן המון המתחרים גרידוס לא יצליח להדוף את כולם ומישהו יצליח להתחמק ולעקוף בקלות... מובילים אותך לחשוב על משהו נבזי למדיי.
אתה פוקד על מנטיין לשחות במרץ רץ מצד אחד של הנהר לשני, וכך חברך המושאל עושה, טס וזורם במהירות בין סלעים ושברי גזעים. סיסמיטאוד וברוס מביטים בכם בחוסר הבנה ובטוחים שהשתגעתם, ועדיין מנסים לחשוב על מהלך.
אתם בתכניתכם, מפעם לפעם משגר מנטיין מטחי קרן בועות שמרגיזים באמת את גרידוס המנסה תחת המים להכות בכם עם זנבו ולא מצליח.
אט-אט המפלצת התכולה מאבדת אתזה לחלוטין, הילה אפלולית, סגולה וכתומה עופפות אותו וזה התזמון, אתם חורקים ונעצרים לצד סיסמיטאוד והמאמן שלו. כשהתמימים בכלל לא חושדים שתעשו דבר כזה שפל ולא נבהלים כלל.
לפתע גרידוס פולט מעין טוויסטר מסוחרר של להבות שחורות-כחולות (Dragon Rage), מתקפה עצומה ששואטת לעברכם, "מנטיין התחמק עם מהירות! אתה מכריז בפניו" והוא משתמש במהלך וטס הצידה.
לפתע כל האדמה רועדת לחלוטין הכל זז ומשתגע וגלים גדולים מכל כיוון חולשים את האגם, ומקשים עלייך ואתה ממש המום ומבוהל בעוד מנטיין דוחף אתכם קדימה. סיסמיטאוד השתמש ברעידת אדמה (Earthquake)
גרידוס מתערער וכך אתה וגם סיסמיטאוד שעוטף את עצמו ואת מאמנו בסילון אקווה טסים אל קוו הסיום. אתם ממש נאבקים זה במהירותו של זה, כשמטרים ספורים לפני הסיום סיסמיטאוד מפנה עצמו אליכם למטרת פגיעה "התחמק!!!" אתה פולט בחוסר אונים ומנטיין נזכר שהוא מרחף ומבצע סללום באוויר ומנצל את ההחמצה שלהם לשאוט ולסיים והינה! חציתם את הקוו והסרט נחתך!
ניצחתם בטורניר אתה מבין תוך ששומע את הקרוז "ישלנו מנצח" והקהל המריע, סיסמטיאוד וברוס ממהרים לזרוק את עצמם מיד אחריכם ולסיים סגנים, ומשם מגיעים שלל מאמנים.
כאשר ברוס מכה באגרופו על הרצפה שוב ושוב בתסכול גדול וסיסמיטאוד הנחמד שלו מנסה לנחמו.

כעבור שנה וקצת...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחבק במהירות את מאנטיין "וואו היית נהדר!" אקרא בהלהבות בזמן שאני מחבק את המנטיין שהוביל אותי לניצחון.
"באמת אני לא חושב שהייתי יכול לעשות זה בלעדייך" אמשיך להודות לו בחום ואז אחזיר אותו לכדור שלו, הוא זיכה את עצמו במנוחה ארוכה אחרי המסלול הקשה הזה.
לאחר מכן אסתובב לברוס "היי אל תתבאס, זו הייתה תחרות מעולה ואין ספק שהחוזק שלך גרם לי להשקיע אפילו עוד יותר" אנסה לנחמו ואני בזהירות את ידי על גבו.
"באמת נתת את הכל וזה מה שחשוב באמת! דרך אגב אני רובי" אוסיף בחיוך חם ואושיט לו את ידי לשלום.
לאחר האינטרקציה איתו, אחפש בקהל את נד- לראות אם ראה את זכייתי בתחרות.
מיד אחרי שאתאחד עם נד, אלך לקבל את הפרס שלי על הזכייה.


אשטון-
לאחר שתיקה מביכה אתה מתיישב לצד גרובייל ומניח את גבך כנגד גבו. גרובייל מתנשם עמוקות, הקרב הזה היה מעט קשה מהמצופה- מה שהמפתיע את שניכם.
אתה מלטף בחום את גב ידו, והוא מסובב את ראשו אליך בחיוך.
ג'ניפר וג'סטין משוחחים בינהם נמרצות, שניהם נראים מבולבלים מהסיטואציה, כל הדברים האלה לא מסתדרים. למה החברה האלה ברחו במהירות כזו? לאן הנערה הזו נעלמה בפתאומיות? ומה לכל הרוחות קורה פה?
כל המחשבות האלה רצות במוחך- ואין לך שום ספק בכלל שאותן מחשבות עוברות גם בראשה של ג'ניפר- למרות שבתחרות היא נראתה קצת ילדותית ולא מפוקסת- אתה כבר למדת להכיר אותה מספיק טוב בשביל להבין שלכל אחד יש צד תחרותי הגורם להם לא לחשוב בצורה ישרה, אבל היא אחת מהאנשים הכי חדים שפגשת בחייך ואתה יודע עמוק בפנים שהיא חושבת על זה בעצמה, מה עכשיו?
אתה יושב עם עצמך כמה רגעים שרעיון חד עולה בראשך.
אתה נעמד על רגליך ומסמן איקס גדול באמצע קרחת היער שאתם עומדים בה.
"חברים אנחנו שלושה אנשים אני מציע שנתחיל לחפש פה רמזים, יש פה כל כך הרבה דברים מוזרים שאינם מסתדרים ועומדים ביחד- אם נסרוק את המקום נוכל אולי למצוא תשובות" אתה אומר להם בגאון ומתחיל יחד עם גרובייל לפנות את האזור להגדיל את קרחת היער אשר אתם עומדים בה.
ג'ניפר וג'סטין מסתכלים אחד על השנייה במין חשש קל, אבל ג'סטין מתחיל יחד עם בישארפ שלו להתחיל לעזור לכם לפנות את השטח.
ג'ניפר מהצד השני מגלגלת את עינייה ומלמלת משהו שנשמע כמו "בנים..." ושולפת פוקדור שחור עם המעוטר עם פסים אדומים וצהובים . מתוך הכדור המיוחד יוצא פוקימון כחול בעל כנפיים חדות למראה ופיו פתוח במין צרחה תמידית . אתה מזהה אותו בקלות כגולבט- פוקימון העטלף.
"למה בכוח כשאפשר במוח?" אומרת בחיוך ג'ניפר "גולבט סופרסוניק" אומרת ג'ניפר במהירות ובחיוך מעט מתנשא. הגולבט שלה- אשר מהווה הפתעה בשבילך, מעופף באוויר וקול 'בזזזזז' מצלצל בעדינות באוזנייך. אתה מסתכל לעבר הגולבט, אשר מסתובב באוויר בזמן שהוא צווח בעדינות סביב.
לאחר כמה רגעים הוא מעופף בחזרה לג'ניפר- ופיו משתנה ונראה כאילו הוא נהייה מפה אשר מסמנת את האזור כמעט כולו בפוטרט.
במהירות אתם מזהים את עצמכם כנקודות קטנות בפה- אתה מבין בפתאומיות שג'ניפר הפכה את הפוקימון שלה לסוג של GPS.
אתה בוחנים מסביב בזמן שהשמש ממשיכה לשקוע לה במרחקים ואינכם מצליחים למצוא אפילו נקודה אחת של מידע לאן ארבעת האנשים שהיו עד לפני כמה דקות באזורכם פשוט נעלמו כלא היו.
ג'ניפר נראית מעט מתוסכלת ומודה לגולבט. "או שיש להם איזה בונקר שחוסם את הסופרסוניק את גולבט" מתחילה לומר "או שהם התרחקו כל כך הרבה שגולבט לא מצליח למצוא אותם" אומרת במהירות.
"לא יודעת מה קורה פה, אבל אשטון, נראה לי שכדאי שנתחפף מפה ומקסימום נחזור בבוקר, או שפשוט נשכח מזה ונקווה שהנערה הזו תשרוד" אומרת לבסוף ומקמטת את פיה הצידה כלא יודעת מה לעשות.
ג'סטין לעומתה לא נראה חושש מידי להישאר שם "שמעו אפשר או באמת להמשיך לחפש, אבל בלילה הסיכוי שלנו אפסי למצוא משהו פה, או שאפשר לחזור באמת בבוקר ולחפש יותר טוב, ככה או ככה אנחנו חייבים להחליט מה עושים. הבית שלי אינו רחוק מפה ונוכל להגיע אליו תוך עשרים דקות" אומר "אבל מה שתחליטו" אומר ומושך בכתפיו.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
לאחר שתיקה מביכה אתה מתיישב לצד גרובייל ומניח את גבך כנגד גבו. גרובייל מתנשם עמוקות, הקרב הזה היה מעט קשה מהמצופה- מה שהמפתיע את שניכם.
אתה מלטף בחום את גב ידו, והוא מסובב את ראשו אליך בחיוך.
ג'ניפר וג'סטין משוחחים בינהם נמרצות, שניהם נראים מבולבלים מהסיטואציה, כל הדברים האלה לא מסתדרים. למה החברה האלה ברחו במהירות כזו? לאן הנערה הזו נעלמה בפתאומיות? ומה לכל הרוחות קורה פה?
כל המחשבות האלה רצות במוחך- ואין לך שום ספק בכלל שאותן מחשבות עוברות גם בראשה של ג'ניפר- למרות שבתחרות היא נראתה קצת ילדותית ולא מפוקסת- אתה כבר למדת להכיר אותה מספיק טוב בשביל להבין שלכל אחד יש צד תחרותי הגורם להם לא לחשוב בצורה ישרה, אבל היא אחת מהאנשים הכי חדים שפגשת בחייך ואתה יודע עמוק בפנים שהיא חושבת על זה בעצמה, מה עכשיו?
אתה יושב עם עצמך כמה רגעים שרעיון חד עולה בראשך.
אתה נעמד על רגליך ומסמן איקס גדול באמצע קרחת היער שאתם עומדים בה.
"חברים אנחנו שלושה אנשים אני מציע שנתחיל לחפש פה רמזים, יש פה כל כך הרבה דברים מוזרים שאינם מסתדרים ועומדים ביחד- אם נסרוק את המקום נוכל אולי למצוא תשובות" אתה אומר להם בגאון ומתחיל יחד עם גרובייל לפנות את האזור להגדיל את קרחת היער אשר אתם עומדים בה.
ג'ניפר וג'סטין מסתכלים אחד על השנייה במין חשש קל, אבל ג'סטין מתחיל יחד עם בישארפ שלו להתחיל לעזור לכם לפנות את השטח.
ג'ניפר מהצד השני מגלגלת את עינייה ומלמלת משהו שנשמע כמו "בנים..." ושולפת פוקדור שחור עם המעוטר עם פסים אדומים וצהובים . מתוך הכדור המיוחד יוצא פוקימון כחול בעל כנפיים חדות למראה ופיו פתוח במין צרחה תמידית . אתה מזהה אותו בקלות כגולבט- פוקימון העטלף.
"למה בכוח כשאפשר במוח?" אומרת בחיוך ג'ניפר "גולבט סופרסוניק" אומרת ג'ניפר במהירות ובחיוך מעט מתנשא. הגולבט שלה- אשר מהווה הפתעה בשבילך, מעופף באוויר וקול 'בזזזזז' מצלצל בעדינות באוזנייך. אתה מסתכל לעבר הגולבט, אשר מסתובב באוויר בזמן שהוא צווח בעדינות סביב.
לאחר כמה רגעים הוא מעופף בחזרה לג'ניפר- ופיו משתנה ונראה כאילו הוא נהייה מפה אשר מסמנת את האזור כמעט כולו בפוטרט.
במהירות אתם מזהים את עצמכם כנקודות קטנות בפה- אתה מבין בפתאומיות שג'ניפר הפכה את הפוקימון שלה לסוג של GPS.
אתה בוחנים מסביב בזמן שהשמש ממשיכה לשקוע לה במרחקים ואינכם מצליחים למצוא אפילו נקודה אחת של מידע לאן ארבעת האנשים שהיו עד לפני כמה דקות באזורכם פשוט נעלמו כלא היו.
ג'ניפר נראית מעט מתוסכלת ומודה לגולבט. "או שיש להם איזה בונקר שחוסם את הסופרסוניק את גולבט" מתחילה לומר "או שהם התרחקו כל כך הרבה שגולבט לא מצליח למצוא אותם" אומרת במהירות.
"לא יודעת מה קורה פה, אבל אשטון, נראה לי שכדאי שנתחפף מפה ומקסימום נחזור בבוקר, או שפשוט נשכח מזה ונקווה שהנערה הזו תשרוד" אומרת לבסוף ומקמטת את פיה הצידה כלא יודעת מה לעשות.
ג'סטין לעומתה לא נראה חושש מידי להישאר שם "שמעו אפשר או באמת להמשיך לחפש, אבל בלילה הסיכוי שלנו אפסי למצוא משהו פה, או שאפשר לחזור באמת בבוקר ולחפש יותר טוב, ככה או ככה אנחנו חייבים להחליט מה עושים. הבית שלי אינו רחוק מפה ונוכל להגיע אליו תוך עשרים דקות" אומר "אבל מה שתחליטו" אומר ומושך בכתפיו.

'ללכת איתו זה בהחלט הדבר הנכון לעשות אבל...' אהרהר מעט, אנשך שפתיי כשתחושות רבות כמו לחץ, חשש, סקרנות, וכעס מהולות זו בזו ומתרוצצות במוחי.
'מה יהיה על הילדה? מה לעזזל קורה במקום המטורף הזה? למה אין כאן פוקימונים בכלל?' אלה רק חלק מהמחשבות הרבות שיעלו בי, תוך כדי שאסכים להצעתו של ג'סטין ואחייך חיוך קטן שינסה להסוות את כל אלו.
לאחר שתיקה קצרה שלי לאורך ההליכה ובהייה על נקודה ברצפה, אעלה רעיון ואשאל אותם "ג'ניפר, ג'סטין אתם מאמניי מכון. ויש לכם קשר לליגה? לא? כשנגיע אלייך תתקשרי לאן מרביעיית האיליט, חברתך שפגשנו בדרך! זוכרת?"
ומיד אוסיף "הם רודפים אנשים כאלו, היא בטח כבר תיידע משטרה ותלך ותדאג לבדוק או שמה אנשיה יבדקו" ואסיים בחיוך את הצעתי, שגם תשחרר אותי לנשום קצת ולהמשיך בדרך.
לאחר שאשמע מה יש להם להגיד אנסה להכיר את ג'סטין קצת "אז תגיד ג'סטין? מה הכוונה לא רחוק? היכן בעצם אתה גר?"
~~~~~~~~~~~~~~~~~
אגב אם אתה לא זוכר על מה אני מדבר אז: --> הינה <--. חחח עשיתי קצת שיעורי בית

רובי-
בחיוך גדול ומאושר את מחבק את מאנטיין, זאת אולי הפעם האחרונה בה תפגשו והוא גם מודה לך על ההזדמנות לזכות. הדייג שעובד כזה שמשכיר פוקימונים לתחרות מביט בכם מן הצד ומוחה כפיו במבט מרוגש "כל הכבוד מאנטיין סוף-סוף עשית זאת! אתה אלוף הנהר" הוא קורא לעבריכם, "4 שנים שהוא מנסה לזכות, כנראה שהיה צריך את המאמן המתאים..." וקורץ אל שניכם ומאנטיין מיד מובך.
כמו שאתה מודה לו כך הוא מודה לך והינה אתם נפרדים לשלום, תוך כמה שניות תיירים ממחוזות אחרים בעיקר משפחות מלאות ילדים כבר מקיפים את פוקימון המים הסמוק והמבולבל, אבל כלכך מאושר הזה, זאת כמובן עלמנת להריע ולהצטלם עם הפוקימון הזוכה.
" קח, תתנגב! קדימה להתארגן בחורצ'יק!" זורק לך הכרוז מגבת וממהר לבמה, ומחליף את פרצופו המוטרד לשמח כמו מסיכה שהוכנה מראש.
אתה ניגש תוך כדי ניגובים אל מאחורי ברוס, מניח ידך על גבו ושולח לו כמה מילים מנחמות. "איי בחור, זה היה שלי הפעם... איך עשית את זה?!" הוא מביט בך שעל פניו תחושת החמצה גדולה וקנאה. אך הוא נושם עמוק. ומאפשר לסיסמיטאוד שלו לשבת לידו ולהרגיע אותו.
אתה מציג את עצמך ומנסה לייצר שיחה כשאז כמה פועלים דוחפים אותך לבמה לקבל את הפרס שלך, מאנטיין כבר מחכה בבריכונת גומי תכולה על הבמה. "קבלו אותם, האלופים החדשים של מרוץ הנהר לחודש זה רובי ומאנטיין! תנו להם כפיים, תראו להם אהבה!" מכריז המנחה.
"כמו שהבטחנו, לזוכה הפרס יהיה גדול ושווה ואנחנו כמובן נעמוד בהבטחה!" הוא מוסיף ואתה נרגש מאוד וכמעט שכבר חסר סבלנות. הוא ניגש באיטיות מותחת להסיר את הווילון מעל הפרס ולפניך נחשפת עמדה נוצצת ויפה, נציב שיש בינוני מעוטר ציורים של הנהר ושלל פוקימוני מים עם פסל גרידוס מזכוזית המסתלסל לכל אורכו, כשראשו הפסל מונח על בראש ומחזיק בפיו פוקדור מבריק ובו פוקימון לא ידוע!
מצצדיו מסודרים יפה מזון לפוקימונים, דיסק מתקפה שחרוט על מארזו 'גלישה', שובר הנחה לחכה של 50% בכל הרשתות, מזון לפוקימונים את רובו אתה כבר מחליט בראשך להשיאר למאנטיין ולדייג העני שלו כתודה.
וכמובן איך לא... אבן מים.
"מי - ה - פוקימון! מי - ה - הפוקימון!..." צועק הקהל הסקרן מלובים בכרוז שמחמם אותם בקריאות "אתם רוצים לראות באיזה פוקימון הוא זכה!?!?" "אתם חושבים שאתם יודעים?!!?"
ולצליל תיפוף מהיר במיוחד נחשפים עוד שני ווילונות כחולים מאוחרייך ועליו תמונה גדולה של פרינפלאפ! (שאותו כמובן תוכל להחליף באחד מ-2 האחרים שיצאו לי בראנדום)

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי-
בחיוך גדול ומאושר את מחבק את מאנטיין, זאת אולי הפעם האחרונה בה תפגשו והוא גם מודה לך על ההזדמנות לזכות. הדייג שעובד כזה שמשכיר פוקימונים לתחרות מביט בכם מן הצד ומוחה כפיו במבט מרוגש "כל הכבוד מאנטיין סוף-סוף עשית זאת! אתה אלוף הנהר" הוא קורא לעבריכם, "4 שנים שהוא מנסה לזכות, כנראה שהיה צריך את המאמן המתאים..." וקורץ אל שניכם ומאנטיין מיד מובך.
כמו שאתה מודה לו כך הוא מודה לך והינה אתם נפרדים לשלום, תוך כמה שניות תיירים ממחוזות אחרים בעיקר משפחות מלאות ילדים כבר מקיפים את פוקימון המים הסמוק והמבולבל, אבל כלכך מאושר הזה, זאת כמובן עלמנת להריע ולהצטלם עם הפוקימון הזוכה.
" קח, תתנגב! קדימה להתארגן בחורצ'יק!" זורק לך הכרוז מגבת וממהר לבמה, ומחליף את פרצופו המוטרד לשמח כמו מסיכה שהוכנה מראש.
אתה ניגש תוך כדי ניגובים אל מאחורי ברוס, מניח ידך על גבו ושולח לו כמה מילים מנחמות. "איי בחור, זה היה שלי הפעם... איך עשית את זה?!" הוא מביט בך שעל פניו תחושת החמצה גדולה וקנאה. אך הוא נושם עמוק. ומאפשר לסיסמיטאוד שלו לשבת לידו ולהרגיע אותו.
אתה מציג את עצמך ומנסה לייצר שיחה כשאז כמה פועלים דוחפים אותך לבמה לקבל את הפרס שלך, מאנטיין כבר מחכה בבריכונת גומי תכולה על הבמה. "קבלו אותם, האלופים החדשים של מרוץ הנהר לחודש זה רובי ומאנטיין! תנו להם כפיים, תראו להם אהבה!" מכריז המנחה.
"כמו שהבטחנו, לזוכה הפרס יהיה גדול ושווה ואנחנו כמובן נעמוד בהבטחה!" הוא מוסיף ואתה נרגש מאוד וכמעט שכבר חסר סבלנות. הוא ניגש באיטיות מותחת להסיר את הווילון מעל הפרס ולפניך נחשפת עמדה נוצצת ויפה, נציב שיש בינוני מעוטר ציורים של הנהר ושלל פוקימוני מים עם פסל גרידוס מזכוזית המסתלסל לכל אורכו, כשראשו הפסל מונח על בראש ומחזיק בפיו פוקדור מבריק ובו פוקימון לא ידוע!
מצצדיו מסודרים יפה מזון לפוקימונים, דיסק מתקפה שחרוט על מארזו 'גלישה', שובר הנחה לחכה של 50% בכל הרשתות, מזון לפוקימונים את רובו אתה כבר מחליט בראשך להשיאר למאנטיין ולדייג העני שלו כתודה.
וכמובן איך לא... אבן מים.
"מי - ה - פוקימון! מי - ה - הפוקימון!..." צועק הקהל הסקרן מלובים בכרוז שמחמם אותם בקריאות "אתם רוצים לראות באיזה פוקימון הוא זכה!?!?" "אתם חושבים שאתם יודעים?!!?"
ולצליל תיפוף מהיר במיוחד נחשפים עוד שני ווילונות כחולים מאוחרייך ועליו תמונה גדולה של פרינפלאפ! (שאותו כמובן תוכל להחליף באחד מ-2 האחרים שיצאו לי בראנדום)

אחייך ואקח את הפרסים אשר זכיתי ואנופף לקהל בהתלהבות על זכייתי. לאחר סיום הטקס, אחפש בקהל את נד על מנת שנוכל להתקדם משם לעבר העיר הבאה. לאחר שאמצא אותו ונתרחק מעט מכל ההמולה- אשחרר את פיבאס מהכדור שלה ואתן לה ללמוד גלישה. "זה לא יזיק לדעת עוד כמה מתקפות שיכולו לעזור לנו בקרבות בהמשך" אומר לה בחיוך לאחר שאסיים ללמדה את המתקפה.


אשטון-
אתה מסתכל בתסכול לכל עבר ואינך יודע מה לעשות, כשנורת אור נדלקת בראשך ואתה נזכר שג'ניפר ואן הינן בנות דודות. 'זו משהו שיצריך עזרה' אתה חושב לעצמך ופונה לג'ניפר. "אולי תתקשרי לאן שתבוא לעזור בכל הסיטואציה הזו. אני בטוח שמאמנת ברביעייה האיליט יכולה לטפל בבעיות האלו בלי בעיה בכלל" אתה אומר לה ברצינות.
ג'ניפר בוהה בך כמה רגעים ומחייכת לאישור. "אתה צודק לא חשבתי על זה לפני כן! אן רגילה לטפל בבעיות כאלו כל הזמן- והיא גם אמורה להיות לא רחוק מפה בעיר אופריט- היא אמורה להגיש איזה פרס באיזו גאלה בעיר" אומרת בהתלהבות ג'ניפר ומוציאה את הסלולרי שלה- אבל לצערכם ביער אין קליטה כלל.
אתה פונה לג'סטין אשר עדיין מסתכל לאופק מבטו מרוכז בחשכת היער המתחילה להשתלט במהירות על האופק.
"ג'סטין אמרת שאתה גר לא רחוק מפה. איפה זה בדיוק?" אתה שואל ומוציא אותו מריכוזו.
ג'סטין מנער את ראשו, כמחזיר את עצמו לפוקוס, "אהה אני גר ממש לפני הר העופרת. החווה שלי נמצאת שם" אומר בחיוך. "הרעש של העיר קצת מוציא אותי מדעתי וככה יש לי יותר זמן להתמקד בעבודה שלי כפסל" מוסיף בחיוך. "ג'סטין עושה פסלים מרהיבים ממתכות! גם כל השלטים של המכונים הוא עושה בעצמו בעבודת יד- ולא לשכוח שגם את התגים הרישמיים- כולם עוברים אצלו!" מתפרצת ג'ניפר לשיחה, אין ספק שהיא מתלהבת מכשרונו של חברה הטוב.
"בכל מקרה, אין לנו מה לעשות אז נתקדם אליי?" שואל ג'סטין "או שאתה רוצה שנחכה כאן עד שג'ניפר תוכל למצוא קליטה שתוכל להתקשר לאן?" מוסיף.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אתה מסתכל בתסכול לכל עבר ואינך יודע מה לעשות, כשנורת אור נדלקת בראשך ואתה נזכר שג'ניפר ואן הינן בנות דודות. 'זו משהו שיצריך עזרה' אתה חושב לעצמך ופונה לג'ניפר. "אולי תתקשרי לאן שתבוא לעזור בכל הסיטואציה הזו. אני בטוח שמאמנת ברביעייה האיליט יכולה לטפל בבעיות האלו בלי בעיה בכלל" אתה אומר לה ברצינות.
ג'ניפר בוהה בך כמה רגעים ומחייכת לאישור. "אתה צודק לא חשבתי על זה לפני כן! אן רגילה לטפל בבעיות כאלו כל הזמן- והיא גם אמורה להיות לא רחוק מפה בעיר אופריט- היא אמורה להגיש איזה פרס באיזו גאלה בעיר" אומרת בהתלהבות ג'ניפר ומוציאה את הסלולרי שלה- אבל לצערכם ביער אין קליטה כלל.
אתה פונה לג'סטין אשר עדיין מסתכל לאופק מבטו מרוכז בחשכת היער המתחילה להשתלט במהירות על האופק.
"ג'סטין אמרת שאתה גר לא רחוק מפה. איפה זה בדיוק?" אתה שואל ומוציא אותו מריכוזו.
ג'סטין מנער את ראשו, כמחזיר את עצמו לפוקוס, "אהה אני גר ממש לפני הר העופרת. החווה שלי נמצאת שם" אומר בחיוך. "הרעש של העיר קצת מוציא אותי מדעתי וככה יש לי יותר זמן להתמקד בעבודה שלי כפסל" מוסיף בחיוך. "ג'סטין עושה פסלים מרהיבים ממתכות! גם כל השלטים של המכונים הוא עושה בעצמו בעבודת יד- ולא לשכוח שגם את התגים הרישמיים- כולם עוברים אצלו!" מתפרצת ג'ניפר לשיחה, אין ספק שהיא מתלהבת מכשרונו של חברה הטוב.
"בכל מקרה, אין לנו מה לעשות אז נתקדם אליי?" שואל ג'סטין "או שאתה רוצה שנחכה כאן עד שג'ניפר תוכל למצוא קליטה שתוכל להתקשר לאן?" מוסיף.

אבין לדבריהם ואסכים שלמהר לביתו להתקשר זה מבורך, ולאחר חילופי הדבר עם ג'סטין אחוש התלהבות רבה ואומר "וואו פסל? אתה מייצר את התגים?!?!?" כשבחשבותיי אני שוכב על רצפה מלאה תגים מכל המכונים במחוז בכמות אדירה ועושה 'מלאך שלג' בינהם!
אגבה את ההצעה שלהם להגיע לג'סטין ואף אנסה להגביא ביננו את קצת ההליכה על מנת שהכל יזרום מהר יותר.


‏רובי:
אתה מנופף לקהל המריע בחיוך נלהב ונהנה מאוד כמה שניות אחרונות של תהילה, מחפש במבטך את נד, שלא נראה באופק ולכן מזרדרד אתה לאסוף את כל פרסי הזכייה. עורם אותם בין ידייך ומיד תר אחר חברך בין כל הסובבים.
החיפוש אמנם אורך רק כמה דקות, אך הוא בהחלט מייגע כשאתה מסובב עם כל החפצים הללו בידיים ורק רוצה כבר לסדר אותם בתיק ולהתחפף "איפה הוא לעזזל?! הוא אמר שיחכה כאן... ועוד הוא שומר לי על התיק, איפה נעלם המו-" הינך ממלמל ונקטע לאחר כמה נקישות בכתפך.
והינה נד מופיע לו עם החיוך הרחב והתם שלו ומרים לך בנימת הלצה "הופה הופה, פנו דרך לאלוף! ראיתי אותך שם, תקשיב רובי שיחקת אותה לגמריי!" ומגיש לך את התיק ושאר הציוד שהפקדת אצלו.
"ממש הפתעת שם, אלו היו מהלכים סופר-מרשימים, כאילו אתה רוכב בנהר הזה שנים" הוא מוסיף וקורץ. אתה בהחלט מוחמא מאוד ונד מיד מוסיף לדבר, רוקן לעברך מעט עם מכשיר המפות המשוכלל שלו בידו, ומציג לך הולוגרמה מגניבה.
"בזמן שהיית בתחרות שאלתי כאן עוברים, הם אומרים שהדרך המהירה ביותר היא בהמשך קדימה ואז אל תוך הדרך המטושטשת הכי שביער" הוא מצביע לך על כניסה מאוד מעורפת ולא מטופחת בה לחלק נכבד מהעצים מראה מיובש, או ערומים חלקית. "חח אל תדאג, זאת באמת נראת דרך קצת הזויה אבל יש לנו את הפוקימאפ שלי והינה המסלול. זה יהיה עדיף בהרבה מלהמשיך עם הנהר לדרך שעלולה לקחת אפילו יותר משבוע" מסביר בבטחון.
אתה מקשיב בעצתו כשהוא מוביל בכמה סנטימטרים לפניך, עוקב בחדות אחר המפה שלו ומהרהר בשקט לעצמו, רק מידי פעם זורק לך מילות כיוון כמו 'הינה', 'מכאן', או 'בו הנה'. אתה מביט סביב ביער ומיד עם כניסתכם וכלל שאתם מעמיקים?
שקט מחריד מהדהד באוזנייך, לא ציוצים, נהמות, גאיות או שם כלום... אין זכר לאף פוקימון!
העלים שעל העצים נעשים יותר ויותר כתומים-חומים וגזעיהם מקהיים, הנוף הופך קודר ומשעמם יותר ויותר עם העמקתכם בו וזה בהחלט מדאיג אותך.
ואם זה לא מספיק? נד נעצר וההולגרומה המתנוססת מידו מתעקלת ומתפתלת בחוסר קליטה, והמיקומים שלכם מקפצים להם על הצג. "רוצה רגע להציץ רובי? אתה מבין בזה?!" מדבר אלייך ומבטו מרוכז עמוק במכשיר אותו הוא מנסה לאסף ולהחזיר למוטב.
צעד ושניים אל עבר נד ולפתע נשמע כמו מרחוק צחוק מרושע, חלוש, אך נשמע.
ונד? הוא עוד בשלו...

פורסם במקור על ידי nivx10

‏רובי:
אתה מנופף לקהל המריע בחיוך נלהב ונהנה מאוד כמה שניות אחרונות של תהילה, מחפש במבטך את נד, שלא נראה באופק ולכן מזרדרד אתה לאסוף את כל פרסי הזכייה. עורם אותם בין ידייך ומיד תר אחר חברך בין כל הסובבים.
החיפוש אמנם אורך רק כמה דקות, אך הוא בהחלט מייגע כשאתה מסובב עם כל החפצים הללו בידיים ורק רוצה כבר לסדר אותם בתיק ולהתחפף "איפה הוא לעזזל?! הוא אמר שיחכה כאן... ועוד הוא שומר לי על התיק, איפה נעלם המו-" הינך ממלמל ונקטע לאחר כמה נקישות בכתפך.
והינה נד מופיע לו עם החיוך הרחב והתם שלו ומרים לך בנימת הלצה "הופה הופה, פנו דרך לאלוף! ראיתי אותך שם, תקשיב רובי שיחקת אותה לגמריי!" ומגיש לך את התיק ושאר הציוד שהפקדת אצלו.
"ממש הפתעת שם, אלו היו מהלכים סופר-מרשימים, כאילו אתה רוכב בנהר הזה שנים" הוא מוסיף וקורץ. אתה בהחלט מוחמא מאוד ונד מיד מוסיף לדבר, רוקן לעברך מעט עם מכשיר המפות המשוכלל שלו בידו, ומציג לך הולוגרמה מגניבה.
"בזמן שהיית בתחרות שאלתי כאן עוברים, הם אומרים שהדרך המהירה ביותר היא בהמשך קדימה ואז אל תוך הדרך המטושטשת הכי שביער" הוא מצביע לך על כניסה מאוד מעורפת ולא מטופחת בה לחלק נכבד מהעצים מראה מיובש, או ערומים חלקית. "חח אל תדאג, זאת באמת נראת דרך קצת הזויה אבל יש לנו את הפוקימאפ שלי והינה המסלול. זה יהיה עדיף בהרבה מלהמשיך עם הנהר לדרך שעלולה לקחת אפילו יותר משבוע" מסביר בבטחון.
אתה מקשיב בעצתו כשהוא מוביל בכמה סנטימטרים לפניך, עוקב בחדות אחר המפה שלו ומהרהר בשקט לעצמו, רק מידי פעם זורק לך מילות כיוון כמו 'הינה', 'מכאן', או 'בו הנה'. אתה מביט סביב ביער ומיד עם כניסתכם וכלל שאתם מעמיקים?
שקט מחריד מהדהד באוזנייך, לא ציוצים, נהמות, גאיות או שם כלום... אין זכר לאף פוקימון!
העלים שעל העצים נעשים יותר ויותר כתומים-חומים וגזעיהם מקהיים, הנוף הופך קודר ומשעמם יותר ויותר עם העמקתכם בו וזה בהחלט מדאיג אותך.
ואם זה לא מספיק? נד נעצר וההולגרומה המתנוססת מידו מתעקלת ומתפתלת בחוסר קליטה, והמיקומים שלכם מקפצים להם על הצג. "רוצה רגע להציץ רובי? אתה מבין בזה?!" מדבר אלייך ומבטו מרוכז עמוק במכשיר אותו הוא מנסה לאסף ולהחזיר למוטב.
צעד ושניים אל עבר נד ולפתע נשמע כמו מרחוק צחוק מרושע, חלוש, אך נשמע.
ונד? הוא עוד בשלו...

אקשיב לקיטוריו של נד על ההלוגרמות שלו, אבל ברגע שאשמע את הצחוק המרושע באופק, צמרמורת עוברת בגבי ותחושת מחנק לא נעימה בגרוני ואצעד לעברו של נד ואסב את תשומת ליבו.
"נד בוא פשוט נבחר דרך ונמשיך" אומר לו ואבלע את רוקי "המקום הזה מעביר בי צמרמורת. ואני לא פחדן במיוחד אבל אני ממש לא בנוח פה" אוסיף ואנסה לזרז אותו להמשיך קדימה בדרך.


אשטון-
"פסל הא?" אתה שואל את ג'סטין בזמן שאתם מתחילים להתקדם אל מעבר ליער.
"כן, אחרי שביטלו את מעמד של המכון שלי" מתחיל לומר במין באסה בקולו "אתה יודע אני צריך לאכול משהו" מוסיף וזורק את כתפיו. "שטויות!" מתפרצת בארסיות ג'ניפר "ג'סטין פסל מדהים גם עוד לפני שבכלל סגרו לו את המכון. הפסלים של דיאלגיה ופאלקיה בסינו.." ממשיכה לומר ותופכת בבשכמו של ג'סטין אשר רק מצחקק ומסמיק קלות.
אתה מסתכל מעט בהלם למראה הבחור הצעיר שיש לו כבר כנראה שם עולמי בעולם הפיסול.
"אל תתבייש יש דברים שאתה יכול להשוויץ בהם" מוסיפה ג'ניפר ואילו ג'סטין רק מחייך בהסכמה.
לאחר עשרים דקות בערך הליכה- סוף סוף אתם יוצאים מהיער ושהלילה לגמרי ירד לחלוטין. ולאחר כמה דקות הליכה נוספות אתם מגיעים לביתו של ג'סטין- או אם אפשר לומר שזה בית. אתה מגלה מבנה היותר מזכיר לך צריף, מבנה עץ פשוט ולא מיוחד. אבל החלק היותר מעניין הוא המבנה הענק לצד הצריף. וגם לא בדיוק מבנה ענק, אלה יותר כמו מפעל ענק אשר פולט חום עצום אשר כמעט שורף לך את השיערות באף.
באופק- אתה מבחין בשרשרת הרי העופרת המוביל לעיר אופריט, אשר אורה זוהר מרחוק.
אתם נכנסים לביתו הצנוע עד מאוד של ג'סטין- וג'ניפר ישר מתקשרת לאן ומעדכנת אותה על המקרה שעברתם בדרך.
הכל לפרטי פרטים- אפילו ברמת הפוקימונים ש s ו t השתמשו נגדכם, על הלק שהנערה המסתורית ואפילו היא הבחינה בעגיל האף של d.
לאחר השיחה, היא מתנתקת את הטלפון ופונה אליכם.
"אן אומרת שבשעה כזו אין להם מה לעשות בחושך הזה. הדרך הזו לא נעימה במיוחד והיער סביב סבוך עד מאוד- בלי אור יום יהיה להם קשה להתחיל לחפש שם" מסיימת.
"הדבר היחיד שהיא מציעה זה לחכות למחר בבוקר והיא תטפל בזה" מוסיפה לאחר כמה שניות.
לאחר ההבנה שהלילה הזה לא הולך להיות כלום, אתם מחליטים לנוח בביתו של ג'סטין עד הבוקר. ג'ניפר מציעה להתחיל לבשל לכם ארוחת ערב ויוצאת לשדה מאחורי ביתו של ג'סטין-
ואילו ג'סטין מוריד את חולצתו והולך ל"מפעלו" על מנת לעבוד והם משאירים אותם יושב על ספה מעט מקומטת אך נוחה מאוד.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
"פסל הא?" אתה שואל את ג'סטין בזמן שאתם מתחילים להתקדם אל מעבר ליער.
"כן, אחרי שביטלו את מעמד של המכון שלי" מתחיל לומר במין באסה בקולו "אתה יודע אני צריך לאכול משהו" מוסיף וזורק את כתפיו. "שטויות!" מתפרצת בארסיות ג'ניפר "ג'סטין פסל מדהים גם עוד לפני שבכלל סגרו לו את המכון. הפסלים של דיאלגיה ופאלקיה בסינו.." ממשיכה לומר ותופכת בבשכמו של ג'סטין אשר רק מצחקק ומסמיק קלות.
אתה מסתכל מעט בהלם למראה הבחור הצעיר שיש לו כבר כנראה שם עולמי בעולם הפיסול.
"אל תתבייש יש דברים שאתה יכול להשוויץ בהם" מוסיפה ג'ניפר ואילו ג'סטין רק מחייך בהסכמה.
לאחר עשרים דקות בערך הליכה- סוף סוף אתם יוצאים מהיער ושהלילה לגמרי ירד לחלוטין. ולאחר כמה דקות הליכה נוספות אתם מגיעים לביתו של ג'סטין- או אם אפשר לומר שזה בית. אתה מגלה מבנה היותר מזכיר לך צריף, מבנה עץ פשוט ולא מיוחד. אבל החלק היותר מעניין הוא המבנה הענק לצד הצריף. וגם לא בדיוק מבנה ענק, אלה יותר כמו מפעל ענק אשר פולט חום עצום אשר כמעט שורף לך את השיערות באף.
באופק- אתה מבחין בשרשרת הרי העופרת המוביל לעיר אופריט, אשר אורה זוהר מרחוק.
אתם נכנסים לביתו הצנוע עד מאוד של ג'סטין- וג'ניפר ישר מתקשרת לאן ומעדכנת אותה על המקרה שעברתם בדרך.
הכל לפרטי פרטים- אפילו ברמת הפוקימונים ש s ו t השתמשו נגדכם, על הלק שהנערה המסתורית ואפילו היא הבחינה בעגיל האף של d.
לאחר השיחה, היא מתנתקת את הטלפון ופונה אליכם.
"אן אומרת שבשעה כזו אין להם מה לעשות בחושך הזה. הדרך הזו לא נעימה במיוחד והיער סביב סבוך עד מאוד- בלי אור יום יהיה להם קשה להתחיל לחפש שם" מסיימת.
"הדבר היחיד שהיא מציעה זה לחכות למחר בבוקר והיא תטפל בזה" מוסיפה לאחר כמה שניות.
לאחר ההבנה שהלילה הזה לא הולך להיות כלום, אתם מחליטים לנוח בביתו של ג'סטין עד הבוקר. ג'ניפר מציעה להתחיל לבשל לכם ארוחת ערב ויוצאת לשדה מאחורי ביתו של ג'סטין-
ואילו ג'סטין מוריד את חולצתו והולך ל"מפעלו" על מנת לעבוד והם משאירים אותם יושב על ספה מעט מקומטת אך נוחה מאוד.

אתרווח מעט ואנשום כמה נשימות לרווחה, 'טיפלנו בנושא עד כמה שיכולנו, שחרר מזה, המשטרה ואן יעשו את העבודה והנערה תיהיה בסדר. הם בסה"כ בטח כמה נערים מרדנים' אחשוב במטרה להרגיע את עצמי.
אשלח מבט אל עבר ג'ניפר שבמטבחון ואחייך לעצמי, 'מבשלת הא... מעניין איך' ואחייך לעצמי חיוך מטופש. אביט סביב ואבחן מקרוב את הצריף בו אנחנו נמצאים לפרטי פרטיו. ביתך הוא אתה, כך אני חושב. וזה יעזור לי להבין על ג'סטין עוד טיפה מבלי לשאול כלום.
'הוא בחור נחמד עד כה, אל תשפוט, קשה בטח להתפרנס ללא המכון' אתאר לעצמי אם כאן הוא גר (לא יודע תיארת את זה רעוע חחח).
ואז אתגנב על ג'ניפר, אגע בכתפיה מאחור, ואציץ מעבר לכתפה בחיוך שינסה להצחיק אותה תוך שאני שואל "אז מה? גם יפה וגם אופה?" ואוסיף "מה בתפריט?"
ואשען על השיש לצידה. אנסה לצחוק איתה ולפתח שיחה זורמת על הזמן שלנו יחד ועל מה שעברנו בכמה ימים (שנה וחצי) האחרונים, ראשית. ולבסוף גם קצת על ג'סטין, להבין בגדול מה ההתלהבות סביבו.
~~~~~~~~~~~~~~~~
לא בטוח שאני זוכר, אבל זה הלך לכיוון רומנטי לא? היה משהו חחחח...


‏רובי:
עוד מההתחלה המקום הזה לא בא לך כלכך טוב, נד בחור אחראי ומקצועי בכל הקשור להנתהלות במסע מאז שניכם צלובים יחד, אז פתאום תקלות שכאלה? זה חשוד בעינייך. 'ועכשיו הצחקוק הנזבי הזה שנשמע כמו הד מרחוק, מה קורה פה?' אתה שואל במוחך.
אתה ממהר יותר להתקרב לנד ולהסב את צומת ליבו לצחקוק, שהוא כנראה אינו שומע. הוא נעצר על מנת להקשיב לששמעת, אך כעת שקט והוא לא שומע דבר. לאחר כמה שניות שוב הצחוק הזה! ואתה הוא חזק יותר! אבל נד משיב אלייך "נראלי שאתה סתם בלחץ מהמקום השכוח אל הזה, הכל בסדר אין שום צחוק" ונד מנסה לשנות גישה, להפוך נינוח יותר בעצמו כנראה במטרה להרגיע גם אותך ושניכם בהחלטה משותפת מתקדמים כשאתה מצביע על הספק שביל הראשון שראית לפנים.
אתם ממשיכים ללכת דקות ארוכות ומשם מה אתה מרגיש שזה לא עוזב, עדיין ישנם צחקוקים חלושים ותחושה מסמרת שיער שמישהו עוקב אחריכם, אתה מביט סביב מפעם לפעם, ימינה, שמאלה ושוב ימינה ולמעלה אל העצים שהולכים ונהיים גבוהים יותר ככל שאתם מתקדמים.
"צריך להמשיך מכאן" מצביע נד על עיקול קטן שהינו בעלייה ומסביר "אם נגיע למקום גבוהה בטוח תיהיה קליטה ואז נהיה חכמים יותר, קדימה בוא, הכל טוב מי יכול עלינו?" ומחייך אלייך לסיום. וכך היה, עם הזמן אתה מתחיל להרגיש ערפול מסויים וכבדות שכזו.
נד מסתובב אלייך ושואל עם הכל בסדר, אתה מסתכל אל הרצפה ומתנשם עמוק וכשאתה מרים את ראשך עומדת מולך השתקפות של עצמך, לבושה בבגדיו של נד ושואלת אם 'אתה רוצה מים?' בכל מתחתי ומפחיד והזוי לחלוטין!
אתה נבהל ונופל לאחור, ממצמץ לרגע והכל חוזר למצב הרגיל. 'איזו סחרחור מה עובר עליי במקום הזה?! מה קורה לי?!' אתה נטרף.
נד מים שופך לך מים קרירים על הפנים ומנגב אותך במגבת רכה, "שתה!" הוא מפציר ומבטו רציני וקר, הוא מביט סביב שוב לוודא שאתם לבד, ואכן כך. "אני חושב שאתה לא מרגיש טוב... אולי זאת מכל הפעילות בתחרות, משהו שאכלת, אני לא יודע..." הוא מדבר כשגופך הכבד וריכוזך מעורפל מעט בעקבות מחשבות.
פיזית אתה מרגיש בסדר, ותוך כדי שנד חווה את דעתו אתה לפתע רואה מהצד, שמאחרי אחד העצים מציצים עליכם שני דמויות שצוחקות, אחד מהם באותו צחוק ששמעת מקודם. והאבסורד הוא? הן נראות למעשה... בדיוק כמוכם!!!

פורסם במקור על ידי NivX10

‏רובי:
עוד מההתחלה המקום הזה לא בא לך כלכך טוב, נד בחור אחראי ומקצועי בכל הקשור להנתהלות במסע מאז שניכם צלובים יחד, אז פתאום תקלות שכאלה? זה חשוד בעינייך. 'ועכשיו הצחקוק הנזבי הזה שנשמע כמו הד מרחוק, מה קורה פה?' אתה שואל במוחך.
אתה ממהר יותר להתקרב לנד ולהסב את צומת ליבו לצחקוק, שהוא כנראה אינו שומע. הוא נעצר על מנת להקשיב לששמעת, אך כעת שקט והוא לא שומע דבר. לאחר כמה שניות שוב הצחוק הזה! ואתה הוא חזק יותר! אבל נד משיב אלייך "נראלי שאתה סתם בלחץ מהמקום השכוח אל הזה, הכל בסדר אין שום צחוק" ונד מנסה לשנות גישה, להפוך נינוח יותר בעצמו כנראה במטרה להרגיע גם אותך ושניכם בהחלטה משותפת מתקדמים כשאתה מצביע על הספק שביל הראשון שראית לפנים.
אתם ממשיכים ללכת דקות ארוכות ומשם מה אתה מרגיש שזה לא עוזב, עדיין ישנם צחקוקים חלושים ותחושה מסמרת שיער שמישהו עוקב אחריכם, אתה מביט סביב מפעם לפעם, ימינה, שמאלה ושוב ימינה ולמעלה אל העצים שהולכים ונהיים גבוהים יותר ככל שאתם מתקדמים.
"צריך להמשיך מכאן" מצביע נד על עיקול קטן שהינו בעלייה ומסביר "אם נגיע למקום גבוהה בטוח תיהיה קליטה ואז נהיה חכמים יותר, קדימה בוא, הכל טוב מי יכול עלינו?" ומחייך אלייך לסיום. וכך היה, עם הזמן אתה מתחיל להרגיש ערפול מסויים וכבדות שכזו.
נד מסתובב אלייך ושואל עם הכל בסדר, אתה מסתכל אל הרצפה ומתנשם עמוק וכשאתה מרים את ראשך עומדת מולך השתקפות של עצמך, לבושה בבגדיו של נד ושואלת אם 'אתה רוצה מים?' בכל מתחתי ומפחיד והזוי לחלוטין!
אתה נבהל ונופל לאחור, ממצמץ לרגע והכל חוזר למצב הרגיל. 'איזו סחרחור מה עובר עליי במקום הזה?! מה קורה לי?!' אתה נטרף.
נד מים שופך לך מים קרירים על הפנים ומנגב אותך במגבת רכה, "שתה!" הוא מפציר ומבטו רציני וקר, הוא מביט סביב שוב לוודא שאתם לבד, ואכן כך. "אני חושב שאתה לא מרגיש טוב... אולי זאת מכל הפעילות בתחרות, משהו שאכלת, אני לא יודע..." הוא מדבר כשגופך הכבד וריכוזך מעורפל מעט בעקבות מחשבות.
פיזית אתה מרגיש בסדר, ותוך כדי שנד חווה את דעתו אתה לפתע רואה מהצד, שמאחרי אחד העצים מציצים עליכם שני דמויות שצוחקות, אחד מהם באותו צחוק ששמעת מקודם. והאבסורד הוא? הן נראות למעשה... בדיוק כמוכם!!!

"נד תגיד לי בבקשה שאתה רואה אותם" אלחש לו ואצביע לעבר הדמויות שאני רואה ואז אקום על רגליי במהירות- מוכן להכל ובידי אכין את הפוקדור של נידורינו, למקרה שיהיו בעיות כלשהן.


אשטון-
אם אתה רוצה רומנטי לך על זה חחח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה עומד במקום עוד כמה רגעים בוחן בקפידה את ביתו של ג'סטין. אמנם למראה ראשוני הוא נראה רעוע ומוזנח- אבל בסריקה מעמיקה יותר, אתה מבחין בגימורי הנחושת בידיות המטבח, הפנלים של הבית הם למעשה מתכת צבועה כעץ, השנדליר המתנדנד לו בנחת מתחת לשולחן פינת האוכל- כמעט הכל בבית עבודת יד.
אתה מתפלא לרגע ומרחיק את המחשבה שביתו מוזנח ורעוע, ויוצא החוצה.
אוויר לילה קריר ונעים מלטף את פניך ורוח נעימה מצננת אותך. אתה מסתכל ימין לעבר המפעל של ג'סטין- ורואה אותו נכנס פנימה בשקט, ואילו ג'ניפר הולכת לעבר הארוגות המסודורות שורות שורות ובידיה סלסלת קש, אשר היא מתחילה לקטוף כמה תותים, פלפלים אדומים, שני חצילים ובזמן זה סוויפר שלה- בעזרת זנבה חופרת קלות בארוגה ומוציאה שלל של תפוחי אדמה קטנים.
"אז מה.." אתה מתחיל, מקפיץ אותה מעט "גם יפה וגם אופה?" אתה שואל בחלקלקות ואילו היא רק מצחקקת.
"לא הייתי בונה על כישורי הבישול שלי" מצחקקת יחד איתך ושניכם נכנסים לתוך הבית בזמן שאתם משוחחים על כל הזמן שעברתם ביחד, אשר הרגיש יותר כמו כמה שנים טובות מאשר כמה ימים. "באמת עבר כל כך קצת זמן?" שואלת ג'ניפר בנחת. החיבור בינכם מרגיש כנה ואמיתי, ואתם מכירים אולי שבוע, אבל התחושה הזו נעימה לך מאוד.
אתה מתחיל לתחקר אותה מעט על ג'סטין ומגלה ששניהם הכירו לפני כמה שנים כששניהם היו מאמני מכון רשמיים.
"לפני כל הבלגנים שהתחילו עם הצללים, המחוז היה עושה תחרויות ראווה בין מנהיגי מכון" מספרת לך ג'ניפר. "בתחרות השנייה שהשתתפתי בה המחוז שלנו והואן עשינו תחרות בין מנהיגי המכון. מה אני אגיד לך וואלס, שעכשיו גם אלוף המחוז, קרע אותי בשניות. לפוקימונים שלי לא היה סיכוי בכלל. ג'סטין וקיילי לין היחידים הצליחו לנצח בסוף התחרות הזו" מסכמת לבסוף ומחייכת כמעלת זיכורונות.
אתם ממשיכים לשוחח עוד כמה רגעים כאשר ג'סטין נכנס מוכן ומוזמן לאכול.
אתם מעבירים את הערב באכילה, צחוקים ובשתייה.
לבסוף ג'סטין מסדר לך ולו מיטות מאולתרות על הספות שלו, ואילו ג'ניפר מקבלת את חדר השינה לעצמה.
אתה נרדם במהירות- יום ארוך עבר עליכם. ולבסוף מתעורר בבוקר מדפיקה חזקה על הדלת.
ג'סטין וג'ניפר מתעוררים אף הם- וג'סטין פותח את הדלת לגלות את אן, אשר מברכת את כולכם בעליזות יתר- כאילו השעה היא אינה חמש וחצי בבוקר- אפילו השמש רק עכשיו התעוררה.
"בוקר בוקר בוקרררררררררררררר" מצחקקת בהתלהבות ומנופפת בידה לשלום, מחבקת את ג'ניפר אשר משפשפת את עינייה החצי רדומות. אתה מברך אותה לשלום ומציץ לעבר הדלת הפתוחה ורואה מחוץ לדלת שני תריסר שוטרים העומדים בשתי שורות, נשקיהם מוכנים וליד כל אחד מהם עומד גראולייט או ארקניין, חלקם עם פידג'יוט או סטארפטורים מעופפים מעליהם.
"הכל מוכן חברים" אומרת אן בחיוך ועם ידה מציגה את השוטרים.
"מה אתם אומרים אתם רוצים להצטרף אלינו? או לא?" שואלת בחיוך.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
אם אתה רוצה רומנטי לך על זה חחח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה עומד במקום עוד כמה רגעים בוחן בקפידה את ביתו של ג'סטין. אמנם למראה ראשוני הוא נראה רעוע ומוזנח- אבל בסריקה מעמיקה יותר, אתה מבחין בגימורי הנחושת בידיות המטבח, הפנלים של הבית הם למעשה מתכת צבועה כעץ, השנדליר המתנדנד לו בנחת מתחת לשולחן פינת האוכל- כמעט הכל בבית עבודת יד.
אתה מתפלא לרגע ומרחיק את המחשבה שביתו מוזנח ורעוע, ויוצא החוצה.
אוויר לילה קריר ונעים מלטף את פניך ורוח נעימה מצננת אותך. אתה מסתכל ימין לעבר המפעל של ג'סטין- ורואה אותו נכנס פנימה בשקט, ואילו ג'ניפר הולכת לעבר הארוגות המסודורות שורות שורות ובידיה סלסלת קש, אשר היא מתחילה לקטוף כמה תותים, פלפלים אדומים, שני חצילים ובזמן זה סוויפר שלה- בעזרת זנבה חופרת קלות בארוגה ומוציאה שלל של תפוחי אדמה קטנים.
"אז מה.." אתה מתחיל, מקפיץ אותה מעט "גם יפה וגם אופה?" אתה שואל בחלקלקות ואילו היא רק מצחקקת.
"לא הייתי בונה על כישורי הבישול שלי" מצחקקת יחד איתך ושניכם נכנסים לתוך הבית בזמן שאתם משוחחים על כל הזמן שעברתם ביחד, אשר הרגיש יותר כמו כמה שנים טובות מאשר כמה ימים. "באמת עבר כל כך קצת זמן?" שואלת ג'ניפר בנחת. החיבור בינכם מרגיש כנה ואמיתי, ואתם מכירים אולי שבוע, אבל התחושה הזו נעימה לך מאוד.
אתה מתחיל לתחקר אותה מעט על ג'סטין ומגלה ששניהם הכירו לפני כמה שנים כששניהם היו מאמני מכון רשמיים.
"לפני כל הבלגנים שהתחילו עם הצללים, המחוז היה עושה תחרויות ראווה בין מנהיגי מכון" מספרת לך ג'ניפר. "בתחרות השנייה שהשתתפתי בה המחוז שלנו והואן עשינו תחרות בין מנהיגי המכון. מה אני אגיד לך וואלס, שעכשיו גם אלוף המחוז, קרע אותי בשניות. לפוקימונים שלי לא היה סיכוי בכלל. ג'סטין וקיילי לין היחידים הצליחו לנצח בסוף התחרות הזו" מסכמת לבסוף ומחייכת כמעלת זיכורונות.
אתם ממשיכים לשוחח עוד כמה רגעים כאשר ג'סטין נכנס מוכן ומוזמן לאכול.
אתם מעבירים את הערב באכילה, צחוקים ובשתייה.
לבסוף ג'סטין מסדר לך ולו מיטות מאולתרות על הספות שלו, ואילו ג'ניפר מקבלת את חדר השינה לעצמה.
אתה נרדם במהירות- יום ארוך עבר עליכם. ולבסוף מתעורר בבוקר מדפיקה חזקה על הדלת.
ג'סטין וג'ניפר מתעוררים אף הם- וג'סטין פותח את הדלת לגלות את אן, אשר מברכת את כולכם בעליזות יתר- כאילו השעה היא אינה חמש וחצי בבוקר- אפילו השמש רק עכשיו התעוררה.
"בוקר בוקר בוקרררררררררררררר" מצחקקת בהתלהבות ומנופפת בידה לשלום, מחבקת את ג'ניפר אשר משפשפת את עינייה החצי רדומות. אתה מברך אותה לשלום ומציץ לעבר הדלת הפתוחה ורואה מחוץ לדלת שני תריסר שוטרים העומדים בשתי שורות, נשקיהם מוכנים וליד כל אחד מהם עומד גראולייט או ארקניין, חלקם עם פידג'יוט או סטארפטורים מעופפים מעליהם.
"הכל מוכן חברים" אומרת אן בחיוך ועם ידה מציגה את השוטרים.
"מה אתם אומרים אתם רוצים להצטרף אלינו? או לא?" שואלת בחיוך.

אקיץ משנתי הדלה כאילו לא ישנתי על משטח נורמאלי כבר המון זמן (כך גם קרה אחרי שני לילות בשטח) אומר לה בוקר טוב תשוש ואלך להתחיל להתארגן. לאחר מכן אלחש אל ג'ניפר "אוקיי א'- לא מוותרים על קפה גם אם מת העולם. וב'- נלווה אותם למיקום המדוייק, בדרך לשם ניתן פרטים כמה שנוכל. ואז נתחפף בתירוץ הכרחי. תעדכני גם את ג'סטין, כמה שיותר מוחות לחשוב על תירוץ יותר טוב!" אסיים.
לאחר שנכין את הקפה ונתנהג נחמד לאן ולצוות הכביר שהביאה עימה.
~~~~~~~~~~~~~~
אם אפשר שתסכם את כל החלק של הבוקר הליווי והתירוץ בזריזות כדי שאוכל להמשיך בעלילה זה יהיה נחמד. הנהורים והפרטיזנים האלה דיי לא מעניינים אותי

רובי:
זיעה קרירה נובעת מכמה חלקי גופך ובנוסף רעד קל באחת הרגליים כשאתה מצביע לעבר הצמד הזהה לכם, "נד, תגיד לי בבקשה שאתה רואה אותם..." לחשת לו והוא מביט בהם המום וחרד. נד מנער אותך מעט בבדי שתתאפס ושניכם שלופי פוקדורים, אתה של נידורינו והוא של מגבי.
אתם בוהים בהם והם בכם, בערך 60 מטרים בינכם, מבטם נבזי ואפל, הם זהים לכם לגמריי פרט לכך שצבע עורם אפור! וזה בהחלט מטריד!
"רובי, אנחנו אחריהם ב-3 שלי. חייב לתפוס אותם, מי יודע מהם ומה הם יעוללו לזהויות שלנו..." הוא לוחש לך בעוד הם רוקדים ומתבזים למולכם בצחקוק זדוני ומהדהד. "1...2...3!!!" הוא קורא ושניכם מתחילים לרוץ, נד בראש ואתה מלא מרץ אחריו כשכל חלק של פחד מתחלף אדרנלין וקצת אומץ עם כל צעד שאתה רץ.
הם בורחים מכם מהירים במיוחד, ומנווטים בין עצים ושיחים בקלילות ממש כאילו עוברים דרכם, הם מתחילים להגדיל מיכם את הפער בגלל הקלילות המוזרה בה הם מתגברים על הסביבה ומתרחקים מכם כשנד מפציר בך לא לוותר וכך אתה עושה!
אתם ממשיכים אחרי כיוונם, ומוזר הם לא משאירים סימני דרך מהם רק מרחוק מאוד נד מזהה אותם 'מה לעזלל איך הם עושים זאת?! מה הם...' אתה חושב אחוז אימה ולאט לאט שניכם נעצרים, אין כבר זכר מהצמד הזה ואין לכם מושג היכן אתם...
אתם מתנשפים שנד פולט בין נשיפה "תראה... יש שם מבנה נטוש הה.. הם בוודאי הה.. הלכו לשם ההפווו..." הוא מסיים בנשיפה קולנית, ואתם צועדים בחשאויות ומסדירים נשימה והינה ככל שאתם מתקרבים אתה, ועכשיו גם נד שומעים את צחוקם.

אתם מתקרבים עוד ועוד ממש כמה מטרים מתחת למגדל הישן הזה הצחוק שלהם נשמע מבפנים, לפתע מציץ מבעד לחלון שבראש המגדל מישהי שנראת חבולה.
"הצילווו!!! תעזרו לנו! בבקשה!!!" "בבקשה הצילו אתם תקוותנו היחידה!" הן צרוחות בלי סוף. ובמקביל מפעם לפעם נשמע צחוקם של שני הכפילים שלכם. "מה לכל הפאקינג רוחות קורה פה?!" נד מביע בתסכול "ניכנס? מה עושים?" הוא מתייעץ איתך.