נושא: Kanto's Secret המחודש!

כינוי: The Heliolisk
שם: לוקאס רד
גיל: 14
מין: בן
ספרייט דמות:
חפצים:לא לגעת.
פוקימון התחלתי: לא לגעת.
רקע: לוקאס נולד וגדל בעיר וורידיאן שבמערב קנטו. החיים שלו היו החיים היפים: אמא שלו עבדה כמוכרת בחנות של וורידיאן ועבדה משמרות קצרות רק במשך שעות הצהריים כך שהיא היתה איתו במשך שאר היום, ואבא שלו תפקד כאחד מארבעת חברי הרביעייה העילית, ובגלל כך חייו של לוקאס היו חיים טובים של אנשים עשירים ונטולי דאגות. יום אחד, כשלוקאס היה בן 11, אבא שלו לקח אותו איתו לעבודתו כחבר הרביעייה העילית הרביעי. באותו יום, הגיע מאמן גבוה במיוחד שכובע כיסה את עיניו. המאמן שחרר את הפוקימון שלו, שהיה קטן מאוד וירוק. אביו של לוקאס גיחך והוציא את הפוקימון החלש ביותר שלו, טאורוס. בן רגע אותו יצור קטן ירוק הוקף בהילה שחורה ונהיה ציפור אש ענקית ששרפה את טארורוס. כך המאמן המסתורי החליף בין ציפור האש, ציפור הברק וציפור החשמל, שלבסוף הפוקימון שהיה שלושת הפוקימונים האגדיים האלה הפך לדיטו קטן וורוד, מיד לאחר שהסנורלקס הכי החזק והפוקימון האחרון של אביו של לוקאס נוצח. אביו של לוקאס הושפל. אותו דיטו השתנה לציפור הקרח. לוקאס ראה חיוך על פניו של האיש ומיד הדיטו כציפור הקרח הקפיא את אביו של לוקאס בתוך גוש קרח. לאחר מכן המאמן עזב את המקום, השאיר את לוקאס ואת אביו הקפוא לבדם בחדר הגדול. לפני שהאיש עזב, הוא הרים כובעו והסתכל אל לוקאס. עיניו היו אדומות כדם. "עוד נתראה, ילד" הוא אמר אליו בקול עמוק ומסתורי לפני שעזב. עברו חודשים עד שאביו של לוקאס הפשיר, ואביו שבר את רגלו ופרש מתפקיד חבר הרביעייה העילית. מאז לוקאס החליט שיום יבוא והוא ימצא את האיש המסתורי וינקום בו על ההשפלה שהוא גרם לאביו, לא משנה לו איך.
שותף: לא
הערות/טענות/מענות/מרשמלו: אני ישמח אם במידה ואני יתקבל לוקאס יוכל לפגוש את האיש מהרקע במ"ת ולקבל הזדמנות לנקום בו.

כינוי: ritsuka kun
שם: לונדון האריס
גיל: 18
מין: זכר
ספרייט דמות:
חפצים:5 פוקדורים,פוקדע,אייפון ו1000 ש"ח.
פוקימון התחלתי:
רקע: נולדתי למשפחה ממוצעת, הוריי לא היו איזה אלופי על או מתאמי על. סתם הורים רגילים. אימי הייתה עקרת בית ואבי עבד במשתלה. יש לי שתי אחיות. אחת גדולה בת 22 ואחות קטנה בת 14. שתיהן גם בחורות רגילות למדי, למרות שאחותי הקטנה היא סוג של יצור מוזר. בגיל 12 היא כבר יצאה למסע ראשון עם פוקימון משלה והצליחה לעבור 7 מתוך ה 8 מכונים שיש בקנטו ואז החליטה לעבור לג'וטו לנסות שם לעבור את הליגה. משום מה תמיד אחיותיי הקניטו אותי שאני לא יוצא למסע משלי. כמובן גם אחותי הגדולה התחילה מסע, אבל פרשה באמצע. אותי אישית זה לא הכי עניין. לבסוף אחרי שראיתי את אחותי הקטנה בטלוויזיה בליגה של ג'וטו, הייתה לי צביטה בלב והתחלתי מעט לקנא בה. כאילו ילדה בת 14 עושה מה שאני לא?
שותף: לא

הערות/טענות/מענות/מרשמלו: 3>