קודם כל הטריילר-
[YOUTUBE]<object style="height: 390px; width: 640px"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/MrsDuwbevNA?version=3&feature=player_detailpage">< param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/MrsDuwbevNA?version=3&feature=player_detailpage" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" allowScriptAccess="always" width="640" height="360"></object>[/YOUTUBE]
עם זה לא פועל לכם תסתכלו פה
הקדמה
שלום לכם, לי קוראים ליילה, אני גרה בעיר ניו-יורק שבארצות הברית ממש שתי רחובות מהאמפר סטייסט, האם החיים שלי טובים כמו שהם נשמעים?, ממש לא, אני לומדת בחטיבת הביינים ''שלינור'' שהוא בית ספר לילדים בעייתים, האם אני בעייתית? אתם שואלים, אז התשובה היא מאוד עם אתם רוצים הוכחה, יש לי מיליון כאלה לפחות-
יש לי דיסלקציה, הפרעת קשב וריכוז. הציונים שלי פשוט נוראים ולמרות שסולקתי מבתי ספר שנה אחר שנה, אמא שלי תמיד הייתה שמחה כשזה קרה למשל פעם למשל, בשנה שעברה בכיתה ו' סולקתי מבית הספר בגלל שמשום מה הברז הקרוב אליי התפוצץ והשפריץ על כל הכיתה כולל המורה, חוץ ממני, כמובן שהאשימו אותי למרות שלמורים ולמנהל לא הייתה דרך להוכיח איך גרמתי לברז להרטיב את כל הכיתבה חוץ ממני ואמא שלי.. חייכה.
ובכיתה ה' קרה דבר מאוד דומה רק שאז זה קרה עם האסלה בשירותי הבנות ובכיתה ד'.. טוב... הבנתם את הנקודה, אני לא ירצה לכםם עוד על ברזים ואסלות מתפוצצות.
אבל למרות שאמא שלי מחייכת בכל פעם היא ממש חמודה אבל היא כועסת עליי בכל פעם שאני מבקשת לעבור לבית ספר ציבורי..
אבל הדבר הכי מוזר הוא מה שאתם עומדים לשמוע, הסיפור לא רק ידהים אותכם אלה יגרום לכם להאמין בדברים שתמיד חשבתם שהם אינם קיימים וקיימים רק באגדות, סיפורי מתחיל כאשר הלכתי לבית הספר יחד עם חברתי הטובה ביותר דנה, ומאז הכל השתבש....
זה קצר כי זאת רק הקדמה אז.. מקווה שאתם אוהבים פרסי ג'קסון