נושא: סוכני הפוקימונים - צוות אג'נטרה

פורסם במקור על ידי TheHeliolisk

טוטודייל
*מיקום - כפר הפוקימונים, קאלוס
*זמן - 19.9.60, 19:30
*דרגה - טירון
*עוד 3 ימים להציל את קודי
*כסף - 2,575 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מחזיר את האונטר, ודורש מהאיש הסברים בקשר למה בדיוק שוכן בתוך המערה הזאת. הוא מחכך קצת את צווארו במתיחות ואז אומר:"טוב.. הבעיה היא שאני לא כל כך יודע להסביר את זה. תראה, לפני שנה פחות או יותר, בעודי מטייל לי ביערות שנקראים כיום דרך 20, ראיתי התרחבות של השביל. לאחר כמה ימים טובים בתוך השבילים ההפכפכים של היערות, יותר משמחתי למצוא דרך החוצה. במהרה הבנתי שהגעתי לכאן, כםר הפקימונים. פגשתי כאן את וולפריק, מנהיג מכון העיר סנוובל, שסיפר לי שמאז ומתמיד המקום הזה שימש כגן עדן לפוקימונים, ושרק לאחרונה, הכפר התרוקן באופן פתאומי. הוא שייך את מקור הבעיות למערה הזאת בדיוק שאני מנסה לחסום. מסקרנותי, רציתי לראות מה יש בתוך המערה ונכנסתי אליה. במהרה הלכתי לאיבוד - לאחר כמה שעות של שיטוים, כשהלכתי בקו ישר וראיתי את תוואי המערה משתנה סביבי, הבנתי שיש משהו לא בסדר עם המערה הזאת. כאילו.. היא משנה את עצמה על מנת שאני לא אצליח לצאת. פתאום, מעט האור שבקע מהקריסטלים שסביב המערה חשך. צל סגול גדול ומאיים הופיע באמצע החלל, בערך בצורת אדם, רק שהוא ריחף והשמיע קולות מוזרים. הוא עיוות את ידו ואני הרגשתי את אותה אנרגיה אופפת אותי. הרגשתי כאילו מישהו מעוות לי את המעיים מבפנים, כאילו האיברים הפנימים שלי מנסים לפרוץ החוצה דרך העור שלי. למזלי, תוך זמן שהרגיש לי כמו שעות אך התברר לי רק ככמה דקות, וולפריק הציל אותי. הוא ופוקימוניו הקפיאו את היצור למספיק זמן כדי שישחרר ממני וירפה רק לרגע על שליטתו במערה, שבסך הכל מסתבר שבפועל היא היתה גומחה בקיר ותו לא. וולפריק סיפר לי שהיו שמועות על ישות אפלה בעל כוחות על טבעיים שחיה עמוק בתוך המערה, אבל הוא לא האמין להם. לא עד אותו יום, לפחות. מאז אותו יום, בניתי לעצמי מחנה, אי שם על הרמה שמשקיפה על הכפר, ובמהלך היום אני עומד כאן וחוסם את המעבר, בעוד בלילה אני וגורגייסט מטילים מחסומים וסגרים על המערה, כדי למנוע כניסה - או יציאה. עם הזמן, הניסיון בהטלת קללות וכשפים ועיצוב הצמחייה לא הפסיק לחזק את גורגייסט, והוא נהיה פוקימון עוצמתי, אך נבזי באותה מידה. תראה, בחור, כבר מתחיל להחשיך. מה דעתך להמשיך במסעך לעבר לאוור מחר בבוקר? אני יותר מאשמח לארח אותך במחנה שלי למשך הלילה". בעוד הוא אומר, אתה אכן מבחין כי השמש כבר כמעט ושקעה, ולהפתעתך הרבה - נראה כי משגר המאך שלך לא עובד בכפר הפוקימונים. בטח משהו שקשור להשפעה של היערות...
מה תעשה?[/COLOR]

"מצטער אבל אין לי זמן לישון, אני חייב להציל את חבר שלי." אודה לו אך האדרנלין והלחץ בנוגע לקודי ממריצים אותי ואתחיל לרוץ לכיוון היציאה מכפר הפוקימונים על מנת להשתגר לאזור לאוור.

נועם
*וואי חח תכלס גם במ"ת לא אכלת שבועיים
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשבע שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה נשאר עוד כמה דקות עד סיום המדידות ואז נפרד לשלום מדייב והולך יחד עם וויבייל, מאוויל וטאלונפליים מחוץ לפוקדור, בעוד אתה מחפש מסעדה/בית קפה בקרבת מקום. לאחר טיפ ידידותי אתה מבין שהמסעדות ובתי הקפה נמצאות בקומה אחרת. אתה חוזר למעלית שירותי הסוכן ומחפש ב'תוכן העניינים' של המעלית איפה המסעדות ובתי הקפה, ויורד לקומה שלהם. אתה נשפך למשהו שנראה כאילו מדובר בשדרה הראשית בלומיוס - שדרת אבן רחבה עם 'אי' של מדשאה במרכזה, באורך של קילומטר או שניים, הומה בבני אדם ועם חנויות ובתי קפה מכל צד שלה. פוקימונים מסתובבים בחופשיות מסביב ולהפתעתך אתה מגלה שאור שמש מאיר את הרחוב כולו. אתה מעיף מבא בלוח המודעות שלך ורואה שהשעה אחת וחצי, ושלפי ההשערכה שלהם, שרק נהיית יותר ויותר מדויקת עקב סטטיסטיקה מהקרבות שעברו, יש לך עוד לפחות ארבע שעות עד הקרב. אתה מסתובב ברחוב ומאוויל מחווה בכף ידו על בית קפה בשם ''הפליפר המפונפן''. הוא נראה בית קפה סטנדרטי לחלוטין, עם סוכנים בכל הגילים יושבים בפנים וחבוץ, מדברים זה עם זה וצוחקים. כאילו במטה קסם, אתה מקבל הודעה מלינדי ללוח המודעות שלך:'יש לי שעה הפסקה לארוחת צהריים. רוצה להיפגש איפשהו, לאכול יחד?'
מה תעשה?

טוטודייל
*איזו טעות...
*מיקום - כפר הפוקימונים, קאלוס
*זמן - 19.9.60, 19:30
*דרגה - טירון
*עוד 3 ימים להציל את קודי
*כסף - 2,575 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תאה מסרב בנימוס להצעתו ומתחיל לרוץ חזרה אל עבר היער, בעוד השומר אומר:"תשמור על עצמך!" (חהחה). אתה רץ אל היער בעוד השמש מתחילה לשקוע. במהרה אתה מבין שזו לא היתה החלטה חכמה במיוחד - בלילה היער כמעט ומוחשך לחלוטין, ואתה בקושי מצליח לראות מה קורה כמה צעדים לפניך. יחד עם קולות הפוקיומנים מכל עבר, לא מדובר בסיטואציה נעימה. עברו כמה שעות ואתה עוד אבוד ביערות. אתה מתחיל להרגיש עייפות, ובדיוק באותו זמן שומע יללה עוצמתית מימינך ורואה נצנוץ בוהק הולך ומתקרב משמאלך. מבט מהיר מראה לך שאתה עומד מול מבוי סתום.
מה תעשה?

נועם
*וואי חח תכלס גם במ"ת לא אכלת שבועיים
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשבע שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה נשאר עוד כמה דקות עד סיום המדידות ואז נפרד לשלום מדייב והולך יחד עם וויבייל, מאוויל וטאלונפליים מחוץ לפוקדור, בעוד אתה מחפש מסעדה/בית קפה בקרבת מקום. לאחר טיפ ידידותי אתה מבין שהמסעדות ובתי הקפה נמצאות בקומה אחרת. אתה חוזר למעלית שירותי הסוכן ומחפש ב'תוכן העניינים' של המעלית איפה המסעדות ובתי הקפה, ויורד לקומה שלהם. אתה נשפך למשהו שנראה כאילו מדובר בשדרה הראשית בלומיוס - שדרת אבן רחבה עם 'אי' של מדשאה במרכזה, באורך של קילומטר או שניים, הומה בבני אדם ועם חנויות ובתי קפה מכל צד שלה. פוקימונים מסתובבים בחופשיות מסביב ולהפתעתך אתה מגלה שאור שמש מאיר את הרחוב כולו. אתה מעיף מבא בלוח המודעות שלך ורואה שהשעה אחת וחצי, ושלפי ההשערכה שלהם, שרק נהיית יותר ויותר מדויקת עקב סטטיסטיקה מהקרבות שעברו, יש לך עוד לפחות ארבע שעות עד הקרב. אתה מסתובב ברחוב ומאוויל מחווה בכף ידו על בית קפה בשם ''הפליפר המפונפן''. הוא נראה בית קפה סטנדרטי לחלוטין, עם סוכנים בכל הגילים יושבים בפנים וחבוץ, מדברים זה עם זה וצוחקים. כאילו במטה קסם, אתה מקבל הודעה מלינדי ללוח המודעות שלך:'יש לי שעה הפסקה לארוחת צהריים. רוצה להיפגש איפשהו, לאכול יחד?'
מה תעשה?

אני אמור להיות מורעב xd
--------------------------------------

"יהיה נחמד לשבת עם לינדי. עבר המון זמן מאז הפגישה האחרונה שלנו." אחשוב לעצמי ואשלח לה הודעה בחזרה. "זה יהיה נהדר. מה דעתך על "הפליפר המפונפן" במפקדת דריפטוויל?" אכתוב לה ואחכה לתשובה.

נועם
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשבע שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה חושב שיהיה נחמד לשוחח עם לינדי ושעבר הרבה זמן מאז הפגישה האחרונה שלכם (יום חח) ומציע לה את הפליפר המפונפן בדריפטוויל. היא אומרת:'אוקיי. ניפגש שם'. אתה בינתיים נכנס לבית הקפה ומובל לשולחן עגול מעץ לשני אנשים, באזור ה'מרפסת' של בית הקפה. הכיסאות הם כיסאות עץ כחולים ואתה שם לב שכל העיצוב של בית הקפה מבוסס בעיקר על שילובים של עץ צבוע בתכלת ולבן, מה שמזכיר לך את סוג הבתים הנפוץ סביב עיר ביתך בפטאלבורג. אתה נתקף געגועים. לאחר כרבע שעה לינדי מגיעה במדי העבודה שלה (של רופא) ומנופפת לעברך לשלום, מתיישבת לידך. היא אומרת:"היי קלאן. אז מה, טוראי מתקדם עכשיו, מה? אתה כבר לא טירון. עברת כבר את המיונים לסוכן שטח? גם אם לא, אני בטוחה שתעבור אותם ביתר קלות".
מה תעשה?

נועם
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשבע שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה חושב שיהיה נחמד לשוחח עם לינדי ושעבר הרבה זמן מאז הפגישה האחרונה שלכם (יום חח) ומציע לה את הפליפר המפונפן בדריפטוויל. היא אומרת:'אוקיי. ניפגש שם'. אתה בינתיים נכנס לבית הקפה ומובל לשולחן עגול מעץ לשני אנשים, באזור ה'מרפסת' של בית הקפה. הכיסאות הם כיסאות עץ כחולים ואתה שם לב שכל העיצוב של בית הקפה מבוסס בעיקר על שילובים של עץ צבוע בתכלת ולבן, מה שמזכיר לך את סוג הבתים הנפוץ סביב עיר ביתך בפטאלבורג. אתה נתקף געגועים. לאחר כרבע שעה לינדי מגיעה במדי העבודה שלה (של רופא) ומנופפת לעברך לשלום, מתיישבת לידך. היא אומרת:"היי קלאן. אז מה, טוראי מתקדם עכשיו, מה? אתה כבר לא טירון. עברת כבר את המיונים לסוכן שטח? גם אם לא, אני בטוחה שתעבור אותם ביתר קלות".
מה תעשה?

יום במשחק, שנה בrl
--------------------------------

"היי" אומר ללינדי ואחכה שהיא תתיישב לידי. "כן," אענה לה אחרי שתציין שאני טוראי מתקדם. "אני מניח ששמעת על הסיפור עם ההליקס" אסביר לה. "האמת שהמיונים התחילו היום, הקרב הראשון שלי מתקיים בעוד מספר שעות. אבל אני יודע שכל עוד זה תלוי בצוות שלי אנחנו ננצח" אומר ואחייך לעבר מאוויל, טאלונפליים ו-וויבייל. "אז מה איתך, לינדי?" אשאל אותה ואתפנה להזמין לי משהו קטן לאכול.

נועם
*אל תגזים. חודש חח.
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשש שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה אומר ללינדי כן על הטוראי מתקדם ומספר לה את הסיפור (למרות שהיא עזרה לך להתמקם בחדר שלך כטוראי מתקדם וכבר שמעה אותו...), ואתה מסביר לה שהקרב הראשון שלך עוד כמה שעות, שאתה מאמין בצוות שלך ויודע שתנצח. (הפוקימונים שלך בפוקדוריהם). אתה שואל איך לינדי, בעוד אתה מקבל תפריט מצומצם במיוחד של בית הקפה:
'הפליפר המפונפן

ראשונות
-חמוצים 300 פ"ד
-לחם כפרי 450 פ"ד
-מרק היום 600 פ"ד (שאל את המלצר)

עיקריות
-אורז ג'וטואי ברוטב מינרלי עשיר מסיאנווד 1,200 פ"ד
-טוסט גבינת מילטאנק 600 פ"ד
-נזיד ירקות סינואזי עם פטריות פאראס 4,000 פ"ד
-תבשיל ירקות שורש ויין קאלוסאי 2,300 פ"ד

תוספות
-צ'יפס אדמה 650 פ"ד
-פירה עם חלב מילטאנק 1,100 פ"ד
-ירקות צלויים בסגנון קאלוסאי 1,500 פ"ד

סושי
-רול מאקי צמחי (ירוק/סגול/כתום) 900 פ"ד לרול
-ניגירי קוי 1,050 פ"ד לשתי יחידות
-רול מאקי טמאגו הואנזי מביצי בלייזיקן 1,100 פ"ד לרול

קינוחים
-קרם ברולה 990 פ"ד
-ממתק זעם מיובא ממהוגני 400 פ"ד
-סאבלה שאלור 500 פ"ד
-מלאסדה 1,000 פ"ד ל5 יחידות
-סאנדיי נוסח קסטליה 780 פ"ד

שתייה
-מים 0 פ"ד
-מים מינרליים 500 פ"ד
-סודה 300 פ"ד
-לימונדה 800 פ"ד
-שוקו חם/קר 750 פ"ד
-תה צמחים קנטואי 350 פ"ד
-קפה קאלוסי 400 פ"ד
-קפה יונובאי 250 פ"ד

שתייה חריפה
-יין קאלוסאי 2,200 פ"ד כוס, 7,600 פ"ד בקבוק
-סאקי ג'וטואי 700 פ"ד לכוס
-סאקי הואנזי 950 פ"ד לכוס
-סאקי סינואזי 1,200 פ"ד לכוס
-ליקר אננס אלולני 1,000 פ"ד לכוס'.

בזמן הזה לינדי מספרת לך קצת על איך היה לה:"בעיקרון, דברים לא יכולים ללכת טוב יותר. אני מנהלת את מחלקת השברים בסלאדון - אנחנו נחשבים בית החולים השני הכי טוב של צוות אג'נטרה. אני מצפה לקבל עוד כמה חודשים לקבל קידום למנהלת אגף חבלות פנימיות - בקצב הזה ועם איך שמנהל בתי החולים מתייחס אליי, זה לא בלתי אפשרי. והאמת, שמאז שהבאתי לך את לוטאד אני גם מתנדבת בזמני הפנוי במעון היום שהוא בא ממנו. עוזרת להם למצוא מאמצים לביצים ולפוקימונים שננטשו, מתקנת, משפצת, מספקת תרופות שמסייעות מהמחלקה שלי, ואז בסוף היום אני חוזרת לדירה שלי בסלדון. ברגע שקודמתי להיות מנהלת מחלקה הפכתי מסוכנת במשרה חלקית לעובדת בתשלום מלא של הצוות, מה שמאפשר לי לגור בדירה משלי. חלק מהיתרונות של סוכנים שהם לא סוכני שטח, אני מניחה" היא אומרת ומצחקקת. מה איתך? מה שלום לוטאד? הוא מסתדר אצלך?" היא שואלת.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי TheHeliolisk

[B][U][COLOR="#800080
טוטודייל
*איזו טעות...
*מיקום - כפר הפוקימונים, קאלוס
*זמן - 19.9.60, 19:30
*דרגה - טירון
*עוד 3 ימים להציל את קודי
*כסף - 2,575 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תאה מסרב בנימוס להצעתו ומתחיל לרוץ חזרה אל עבר היער, בעוד השומר אומר:"תשמור על עצמך!" (חהחה). אתה רץ אל היער בעוד השמש מתחילה לשקוע. במהרה אתה מבין שזו לא היתה החלטה חכמה במיוחד - בלילה היער כמעט ומוחשך לחלוטין, ואתה בקושי מצליח לראות מה קורה כמה צעדים לפניך. יחד עם קולות הפוקיומנים מכל עבר, לא מדובר בסיטואציה נעימה. עברו כמה שעות ואתה עוד אבוד ביערות. אתה מתחיל להרגיש עייפות, ובדיוק באותו זמן שומע יללה עוצמתית מימינך ורואה נצנוץ בוהק הולך ומתקרב משמאלך. מבט מהיר מראה לך שאתה עומד מול מבוי סתום.
מה תעשה?

"האנטר, מקווה שהספקת להתאושש, צא ותכין את עצמך למשהו מאיים שמתקרב אלינו. קליידול, צא גם אתה ותהיה בכוננות ועל הדרך תשתמש בריפוי על האנטר." 'מבוי סתום, אין לאן לברוח, נותר רק להתמודד מולו.'

נועם
*אל תגזים. חודש חח.
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשש שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה אומר ללינדי כן על הטוראי מתקדם ומספר לה את הסיפור (למרות שהיא עזרה לך להתמקם בחדר שלך כטוראי מתקדם וכבר שמעה אותו...), ואתה מסביר לה שהקרב הראשון שלך עוד כמה שעות, שאתה מאמין בצוות שלך ויודע שתנצח. (הפוקימונים שלך בפוקדוריהם). אתה שואל איך לינדי, בעוד אתה מקבל תפריט מצומצם במיוחד של בית הקפה:
'הפליפר המפונפן

ראשונות
-חמוצים 300 פ"ד
-לחם כפרי 450 פ"ד
-מרק היום 600 פ"ד (שאל את המלצר)

עיקריות
-אורז ג'וטואי ברוטב מינרלי עשיר מסיאנווד 1,200 פ"ד
-טוסט גבינת מילטאנק 600 פ"ד
-נזיד ירקות סינואזי עם פטריות פאראס 4,000 פ"ד
-תבשיל ירקות שורש ויין קאלוסאי 2,300 פ"ד

תוספות
-צ'יפס אדמה 650 פ"ד
-פירה עם חלב מילטאנק 1,100 פ"ד
-ירקות צלויים בסגנון קאלוסאי 1,500 פ"ד

סושי
-רול מאקי צמחי (ירוק/סגול/כתום) 900 פ"ד לרול
-ניגירי קוי 1,050 פ"ד לשתי יחידות
-רול מאקי טמאגו הואנזי מביצי בלייזיקן 1,100 פ"ד לרול

קינוחים
-קרם ברולה 990 פ"ד
-ממתק זעם מיובא ממהוגני 400 פ"ד
-סאבלה שאלור 500 פ"ד
-מלאסדה 1,000 פ"ד ל5 יחידות
-סאנדיי נוסח קסטליה 780 פ"ד

שתייה
-מים 0 פ"ד
-מים מינרליים 500 פ"ד
-סודה 300 פ"ד
-לימונדה 800 פ"ד
-שוקו חם/קר 750 פ"ד
-תה צמחים קנטואי 350 פ"ד
-קפה קאלוסי 400 פ"ד
-קפה יונובאי 250 פ"ד

שתייה חריפה
-יין קאלוסאי 2,200 פ"ד כוס, 7,600 פ"ד בקבוק
-סאקי ג'וטואי 700 פ"ד לכוס
-סאקי הואנזי 950 פ"ד לכוס
-סאקי סינואזי 1,200 פ"ד לכוס
-ליקר אננס אלולני 1,000 פ"ד לכוס'.

בזמן הזה לינדי מספרת לך קצת על איך היה לה:"בעיקרון, דברים לא יכולים ללכת טוב יותר. אני מנהלת את מחלקת השברים בסלאדון - אנחנו נחשבים בית החולים השני הכי טוב של צוות אג'נטרה. אני מצפה לקבל עוד כמה חודשים לקבל קידום למנהלת אגף חבלות פנימיות - בקצב הזה ועם איך שמנהל בתי החולים מתייחס אליי, זה לא בלתי אפשרי. והאמת, שמאז שהבאתי לך את לוטאד אני גם מתנדבת בזמני הפנוי במעון היום שהוא בא ממנו. עוזרת להם למצוא מאמצים לביצים ולפוקימונים שננטשו, מתקנת, משפצת, מספקת תרופות שמסייעות מהמחלקה שלי, ואז בסוף היום אני חוזרת לדירה שלי בסלדון. ברגע שקודמתי להיות מנהלת מחלקה הפכתי מסוכנת במשרה חלקית לעובדת בתשלום מלא של הצוות, מה שמאפשר לי לגור בדירה משלי. חלק מהיתרונות של סוכנים שהם לא סוכני שטח, אני מניחה" היא אומרת ומצחקקת. מה איתך? מה שלום לוטאד? הוא מסתדר אצלך?" היא שואלת.
מה תעשה?

נתערב ששלושת רבעי מהזמן שהוצאת על התגובה היה על התפריט ההזוי הזה? 0-0
------------------------------------------

"וואו, זה נשמע ממש מרתק" אומר ללינדי לאחר שתסיים לדבר. "לוטאד? הוא מצויין. האמת שאחרי שהמיונים יסתיימו אני מתכנן לאמן אותו עד שיתפתח ללומברה ואז אוכל לפתח אותו ללודיקולו." אומר ללינדי ואקרא למלצר [?] על מנת להזמין. "אני אקח מנה של אורז ג'וטואי ולימונדה." אומר למלצר ואפנה ללינדי. "אני משלם הפעם. אני עדיין חייב לך על לוטאד" אחייך לעברה ואמתין שתבחר.

טוטודייל
*מיקום - דרך 20, קאלוס
*זמן - 19.9.60, 20:45
*דרגה - טירון
*עוד 3 ימים להציל את קודי
*כסף - 2,575 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מוציא את האונטר להיות מוכן לתקיפה ואת קליידול לתמוך בו. הנצנוץ מתקרב אליך במהירות הבזק, ובמהרה אתה מבין מה הוא - אדם מסיבי מאוד, רחב מאוד ונראה שהוא סביב 2 מטרים בגובה, עם גלימה כחולה על גבו ושיער שיבה מתקרב אליך. הוא מתנשף. לא נראה שהוא רגיל לריצה כזו. "ידעתי ששמעתי מישהו. מהר. הזורוארקים ביער בשעות האלה לא ידידותיים בכלל. ברטיקים אדירים" הוא אומר בעוד למעגל האור נכנס זורוארק. הוא עומד על ארבע רגליים, שלא כרגיל ומשהו בו נראה... שונה. "קריוגונאל, צא! קרן קרח!" הוא אומר ומפוקדורו יוצא מעין פוקימון דמוי פתית שלג גדול, שיורה קרן קרח על זורוארק, מצליח להקפיא אותו במקומו. "אף פעם לא ראיתי אותו ככה. מהר, אנחנו חייבים לצאת מכאן!" הוא אומר ותופס אותך, לא מקנה לך אפשרות בחירה. קליידול, קריוגונאל והאונטר מרחפים בעקבותיכם. היללות מאחוריכם מסמנות לכם שזורוארקים נוספים הגיעו. הם לא נשמעים ידידותיים לפי היללות שלהם. עכשיו עיניהם זוהרות באור של הפנס של האדם. "מי אתה? ומה אתה עושה כאן מאוחר בערב?" הוא שואל אותך.
מה תעשה?

נועם
*90% חחחח. אפילו עשיתי הצמדה למדד של הין לראות שזה מחירים הגיוניים
*ד"א חישבתי, וכל ה15,000 פ"ד שלך שווי ערך למשהו כמו 500 ש"ח חחחח
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשש שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מספר ללינדי על התכניות שלך לאמן את לוטאד, והיא מחייכת. "הוא הגיע למעון היום ההוא כמה חודשים לפני שהבאתי לך אותו. הוא ננטש שם כביצה על ידי מרביע פוקימונים. הוא אמר ש'הוא לא מספיק טוב בשביל הקרבות שלו'. איש דוחה. כשהוא בקע מהביצה הוא היה כל כך תמים וחביב, ולא היה לו מושג על ההיסטוריה האפלה שלו". אתה קורא למלצר ומזמין אורז ג'וטואי ולימונדה, מזמין את לינדי להזמין והיא מחייכת אליך ואומרת:"באמת שאין צורך, זה בסדר. אני אקח שני ניגירי קוי ותה צמחים, תודה". המלצר הולך עם הזמנתכם. "מה עם הרגל שלך? אתה כבר מרגיש יותר טוב?" היא שואלת.
מה תעשה?

נועם
*90% חחחח. אפילו עשיתי הצמדה למדד של הין לראות שזה מחירים הגיוניים
*ד"א חישבתי, וכל ה15,000 פ"ד שלך שווי ערך למשהו כמו 500 ש"ח חחחח
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשש שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מספר ללינדי על התכניות שלך לאמן את לוטאד, והיא מחייכת. "הוא הגיע למעון היום ההוא כמה חודשים לפני שהבאתי לך אותו. הוא ננטש שם כביצה על ידי מרביע פוקימונים. הוא אמר ש'הוא לא מספיק טוב בשביל הקרבות שלו'. איש דוחה. כשהוא בקע מהביצה הוא היה כל כך תמים וחביב, ולא היה לו מושג על ההיסטוריה האפלה שלו". אתה קורא למלצר ומזמין אורז ג'וטואי ולימונדה, מזמין את לינדי להזמין והיא מחייכת אליך ואומרת:"באמת שאין צורך, זה בסדר. אני אקח שני ניגירי קוי ותה צמחים, תודה". המלצר הולך עם הזמנתכם. "מה עם הרגל שלך? אתה כבר מרגיש יותר טוב?" היא שואלת.
מה תעשה?

וואלה? אני עני af אם כך
[בפרקים הקודמים של]
----------------------------------------------------------

"האמת שזה חתיכת סיפור" אודה למלצר ואפנה ללינדי. "אז קצת אחרי שסיימת לטפל בי השתחררתי, כשמצאתי אבן קטנה דמויית קריסטל. לקחתי אותה לסטיבן סטון שזימן את לטיאוס כדי שיזהה את המקור את האבן, אז אני מנסה לקום מהכיסא ו-פוף! לטיאוס השתמש בכוחות שלו כדי לרפא לי את הפציעה! וכאן מתחיל החלק הכי מעניין," אעשה הפסקה לרגע ואמשיך בסיפור. "אז סטיבן מפתח את לטיאוס למגה לטיאוס שמטיס אותנו למין אי מרוחק בדרום הואן, שם גם קיבלתי את אבן המפתח שלי" אעצור לרגע ואסב את תשומת ליבה לתליון. "אז שלושתינו יוצאים מתוך מערה אל תוך יער ענק, שבאמצעו עומד עמוד אבן. אני מניח את האבן על העמוד כמו שלטיאוס מסמן לי, כשאלומת אור מופיעה משום מקום ומזמנת את לטיאס. כמה שניות אחרכך הגיע אדם רכוב על סוואלו, שהתברר שהוא בכלל ברנדן. אז ברנדן וסטיבן פיתחו את לטיאוס ולטיאס לצורות המגה שלהם ששיגרו קרניים מוזרות לכיוון האבן והפכו אותה לחפץ בשם "טל הנשמה", אז אני וסטיבן טסנו לכספת הפרטית שמכילה את כל האוסף של סטיבן ובתמורה לטל הנשמה קיבלתי את באגון ועוד כמה אבני מגה וחפצים. נשמע אדיר, לא?"

נועם
*למען פרידה ראויה, I hereby עומד לרשום את התגובה שתסגור את המ"ת הזה אחת ולתמיד
*מיקום - מפקדת מחוז יונובה, העיר דריפטוויל, יונובה
*זמן - 20.9.60, 13:30
*עוד כשש שעות עד הקרב הראשון שלך.
*דרגה - טוראי מתקדם
*כסף - 14,920 פ"ד
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"וואו. זה חתיכת סיפור" לינדי אומרת. "אז, מה חוץ מ...". לינדי נקטעת על ידי רעש פיצוץ עז. 'איזה רעש יכול להיות כל כך חזק שהוא יישמע בעוצמה עד לעומק האדמה כך?' אתה תוהה. אתה ולינדי, כמעט כמו גוף אחד, רצים במהירות ויוצאים מהמפקדה אל פני השטח של העיר דריפטוויל. אתם רואים חיילים של צוות מגמה-רמפא"ג, בהמוניהם, תוקפים. "אבל חשבתי שניצחנו אותם..." לינדי אומרת בחשש. המוני קאמראפטים, סאלאזלים, נאמלים, מאגקארגו ופוקימונים נוספים שורפים את רחובות העיר דרפטוויל, בעוד סוכני צוות אג'נטרה, קליי מנהיג המכון ואנשי בית N נלחמים כנגדם. במהרה, אתה רואה צל מגיח מעל העיר. ספינת ענק בצבע סגול עז מתקרבת.

הספינה נוחתת באמצע העיר, ומתוכה יוצאים מאות חיילי צוות רמפא"ג, על מחלקותיו השונות - רוקט, מגמה, אקווה, פלסמה, גלקטיק, פלייר ואפילו סקאל ואית'ר מהפלוגה האלולנית. מאחוריהם, צועד לו לאטו גת'סיס, הידוע כאדם שהנהיג את צוות פלסמה עד שלקה בנפשו, שמאחוריו שלושה מאצ'אמפים סוחבים עמם בקבוק סגול ענק. גת'סיס צועק, כאחוז שגעון, בעוד הלחימה נמשכת:"אנשי דריפטוויל! כעת, אתם עומדים לחזות בסופו של עידן! ביום זה, כדור הארץ יגיע לסופו בקריסה איטית, ואנו, צוות רמפא"ג, נשלוט עליו ביד רמה!". גת'סיס דופק עם מטו על הקרקע ופוקדור נפתח, משחרר את הופה בצורה הכבולה. גת'סיס ממשיך:"פוקימון זה, יהיה משמיד העולמות, האחד שיביא את ההרס על העולם!" המאצ'אמפים פותחים את הבקבוק, ורוח אפלה משתלטת על הופה. הוא גדל, נעשה גדול ומאיים יותר. באותו זמן גת'סיס, צוחק כמוכה שגעון, צועק:"היידרגון, צא! קרן על לעבר בית N!". ההידרגון הענק שלו יוצא, משמיד במכה אחת את בית היתומים לפוקימונים היחיד בכל מחוז יונובה ואת כל דריו.

בעוד הופה מתחזק ועובר לצורתו הלא מוגבלת, היידרגון ממשיך לזרוע הרס בעיר. גת'סיס אומר:"וכעת, הופה יעזור ויחשוף לפניכם את ההנהגה האמיתית של צוות רמפא"ג!". הופה פותח שער, וממנו, רכוב על גיראטינה, יוצא אדם אותו אתה מזהה מהשידורי הטלוויזיה הסינואים - סיירוס. הוא מדבר, בקול עמוק אך של אדם צעיר:"אזרחים. אנשים. במשך שנים רבות חייתי בתוך העולם המעוות של גיראטינה. למדתי לאהוב אותו. למדתי לשנוא אותו. עד שיום אחד..... הגיעו אורחים"? הוא אומר ומחווה בידו. הופה יוצר שער וגיראטינה יורה לתוכו קרן סגולה אפלה, הופך את השער לחור תולעת ממנו יוצאים ניהילגו, באזוול, פרומוסה וגאזלורד, כשבראשם לוסאמין בתוך אחד מהניהילגו. מאחוריה, שני ילדים צעירים ופוקימון דמוי עטלף צועקים לעברה, בעוד בחור צעיר כבן 20 יוצא בריצה מחור התולעת. בהמות העל משרות אימה על העיר דריפטוויל, הופכים את עיי החורבות שנותרו לאבק. אף בניין לא נשאר עומד.

סוכני הצוות מתחילים לוותר אט-אט, בעוד לינדי מתעלפת. לוסאמין-ניהילגו יורה קרניים שחורות לכל עבר, מאפילה את השמיים. סיירוס, בצחוק עז, אומר:"וכעת, נחכה". באופן מטריד, כולם, משני הצדדים, משתתקים ועומדים כמה דקות בשקט, כשלפתע, אור ירוק בוהק מופיע באופק. דמות ענק ירוקה מופיעה, זייגארד בצורתו המלאה. סיירוס מחייך בנבזיות ואומר:"לך חיכיתי". בעוד זייגארד מתקרב ויורה קרני אנרגיה ירוקות לעבר הזירה, גורם בכוונותיו הטובות לעוד נזק, נשמעת זעקה:"זה מספיק, סיירוס!". הנערה הבלונדינית הצעירה זועקת:"דודה סינתיה!" בעוד סינתיה, אלופת מחוז סינו לשעבר, זוהרת אל הזירה אל גב הגארצ'ומפ שלה. גארצ'ומפ מתחיל להילחם בהופה. סינתיה אומרת:"לילי, הישארי מאחורי! זה מספיק סיירוס! הסתכל סביבך! גרמת די והותר נזק! יותר ממה שיכולת לדמיין בחלומות הכי גרועים שלך!". סיירוס יורד מגבו של גיראטינה, שעף להילחם בזייגארד. "לא עוד פעם, סינתיה! הפעם אני חזק יותר! אלפי אנשים פועלים תחתיי, כבר קרוב לחמש שנים. לא משנה כמה פני השטח נראים בסדר, היסודות רקובים כבר מזמן! רמפא"ג. התעוררו!" הוא זועק בקול עז.

קולות צרחה נשמעים, כאשר חלק מסוכני אג'נטרה מוציאים כלי נזק והורגים את הסוכנים שסביבם. "אנחנו תמיד היינו פה. גם כשחשבת שנעלמנו, בכל רגע ובכל עת, היינו כאן. זרענו זרעים. הצתנו עוד מלחמות. הנענו את הכל קדימה לקראת המטרה שלנו. אליו שכאן, שיצא מחור התולעת, קיבל עידוד מסינה ודקסיו לאסוף תאי זייגארד. הוא לא עשה דבר מלבד לשרת את מטרתנו. הנה, ראי מאחוריך את הזייגארד שהוא יצר!". הילד שיצא ליד לילי מחור התולעת מנסה להסתיר את פניו. שאגה עזה קורעת את המרחב. ברנדון מגיע, רכוב על טורטרה. "מספיק, סיירוס! סינתיה צודקת! לא משנה מה תנסה ומה תרצה, הכל אבוד מבחינתך! אין לך לאן לברוח! טורטרה, צמח משתולל!" הוא אומר בעוד טורטרה שולח זרועות צמח ענקיות לעבר הספינה של צוות רמפא"ג, מרסק אותה. דם רב בוקע מהחורים בסירה. "ראי סינתיה!": סיירוס מזדעק, כמעט אחוז שגעון. "אפילו ברנדון, המנהיג הנערץ שלך, הוא לא טהור כמו שחשבת! ראי איך הוא טבח במאות אנשים בן רגע, רק כי הם נמצאים בצד השני של הזירה! זה האיש שאחריו את הולכת כבר עשר שנים!". סינתיה מסתכלת במבט חלול אל עבר הפוקדור שלה. "מיילוטיק, צא". היא אומרת. "השתמש במשאבת הידרו... לעבר ברנדון". הקהל המופתע צופה, בעוד ברנדון נקבל בתוך זרנוק ענק של מים היוצאים מפי מיילוטיק. ברנדון מועף מאות מטרים לאחור, שם הוא משתנק, נושם את נשימותיו האחרונות בעודו טובע בתוך המים שמיילוטיק ירה עליו שהתנקזו לתוך מכתש.

סיירוס אומר:"זה הזמן! גיראטינה, טופר דרקון!". גיראטינה מצליח, לבסוף, לנצח את זייגארד. דממה משתררת פתאום. אל אמצע הזירה, ביניכם, משתגר מיוטו. "הממ. זה אורח לא צפוי" אומר סיירוס בעודו מתחמק מכדור צל שמיוטו ניסה לירות עליו. "מיוטו, התפתח מגה!" קול מחוספס זועק. מולכם מופיע ג'יובאני, המנהיג של צוות רוקט-רמפא"ג. הוא מפתח את מיוטו מגה לצורת Y. "עד כאן, סיירוס. ברשותך, אני אקח את המושכות על הצוות מכאן והלאה. על חושי!". "לא אתה לא! גיראטינה, טפל בו!". בעוד גיראטינה ומיוטו נלחמים, אור בוהק מופיע באפלת הזירה שסביבכם. מיו, הפוקימון המקורי, מופיע. הוא זועק בעוצמה, שולח לכל עבריו גל הדף שמצליח לשתק את כל הפוקימונים שבזירה. סיירוס, מעוצבן, קורא:"הונצ'קרוו, צא! מגה התפתח! טפל במיו!" הונצ'קרוו יוצא מהפוקדור שלו, מתפתחת לציפור ענקית ומתחיל להילחם במיו.

הקרב כעת נועז - סוכני אג'נטרה נלחמים בסוכני רמאפ"ג וזה בזה, סינתיה, מבועתת ממעשיה, רצה לנסות ולהציל את ברנדון. גארצ'ומפ והופה נלחמים ביניהם בקרב צמוד. מיוטו וגיראטינה נלחמים על השליטה בצוות רמפא"ג. הונצ'קרוו מנסה להילחם במיו. הנער, אליו וכל הצוות שלו (דסידואיי, לונאלה, מימיקיו, מארווק, ויקאוולט, סנדסלש) נלחמים בלוסמאמין-ניהילגו. לילי יושבת בצד ובוכה. אתה עומד במרכז הכל, משותק.

משום מקום, אדם בלבוש אדום מופיע. "ייבלטאל, קרן אבדון על ג'יובאני!". יבלטאל, הפוקימון האגדי של ההרס, משמיד את ג'יובאני במכה אחת. סיירוס מחייך. "אני רואה שהצטרפת אלינו ליסאנדר. האם גם אתה מעוניין לנסות ולקחת ממני את הכס?" "לא אדון" ליסאנדר אומר נחרצות. "אני כבר הצלחתי לקחת ממך את הכס". בנקישת אצבע, שילוש הצל מופיע סביב סיירוס. שלושתם דוקרים אותו בבת אחת, משאירים אותו לשתות בבריכת הדם של עצמו. ליסאנדר מחייך. "אתה. קלאן. אתה לא רוצה לנסות ולעשות משהו? לשנות את מה שקורה כאן?". אתה שותק. "לבחירתך" הוא אומר בחיוך. "פיירואר, טפל בגת'סיס". פיירואר של ליסאנדר משתמש בלהביור על גת'סיס, שורף אותו במכה. "ועכשיו אתה קלאן. גרידוס, צא! מגה התפתח! חסל אותו! קרן על!" גרידוס טוען קרן על, בניסיון לחסל אותך. לפתע אתה שומע צעקה. "קלאן!" לינדי צועקת בעודה מזנקת לפניך, סופגת את הנזק מקרן העל ומאיידת אל מול עוצמתה. הקרן ממשיכה לדהור אליך בשיא כוחה. כשלפתע, הכל נהיה לבן. אתה תוהה אם מתת, אך רואה את כל האנשים סביבך, פשוט בחלל לבן. פוקימון לבן עצום בגודלו מופיע, יורד אט-אט מהשמיים. סביב בטנו ישנה טבעת של אור. הוא מדבר אליך. נראה שהקול נשמע בתוך מוחך, אך מהדהד בין מוחות כל האנשים שכאן:

"בני אדם. לפני אלפי שנים יצרתי אטכם. האמנתי כי תהיו תוספת טובה לכוכב. כי תעזרו, תפתחו אותו, תחיו יחד עם הפוקימונים ותיצרו עולם שלו. פעמים הבנתי כי טעיתי, מלחמת קאלוס הגדולה, מלחמת הדרקונים ביונובה, הניסיונות של כל אלו שהרגת, ליסאנדר - ג'יובאני, סיריוס, גת'סיס, ארצ'י, מקסי - כולם ניסו לשנות את העולם, אך כמעט והשמידו אותו. לאף אחד מכם לא מגיעה הזכות לחיות. אני אצור עולם חדש, ליסאנדר. בדיוק כפי שביקשת. אך אתה לא תהיה חלק בו!". הוא אומר ומדגיש את המשפט האחרון. ליסאנדר מתחיל לרעוד, ונראה שעצם שמיעת המשפט גורמת לו להתנפץ לרסיסים. "ואתה. קלאן. נערים רבים כמוך, בדיוק כמו האחד פה מאחוריי, שנלחם בלוסאמין, עשו רבות למען העולם. פעמים רבות אותם איוולים כמעט והרסו את העולם, ואנשים כמוך הצילו אותו. על זה, אני מוקיר לך תודה. אני אצור עולם חדש. הזדמנות אחת אחרונה לכם. אמנם אופי האדם ייברא כזהה, אך אותם אנשים רעים שראית כאן לא יהיו עוד. זה יהיה באחריותכם, האנשים הטובים בעולם זה, לשמור על הסדר והאיזון. כל אדם או פוקימון שמתו היו, כל מבנה שנהרס היום, כולם ישוקמו. העולם יחזור למצב בו הוא היה לפני כמה שעות, אך ללא צוות רמפא"ג. אתה תהיה היחיד שיזכור דבר ממה שקרה כאן. זה יהיה באחריותך לשמור על האסון הזה חתום לעד. קלאן אנג'לו. בזאת, אני מסמיך אותך להיות שומר העולמות". ארכאוס אומר, בעוד הכל מתמלא בזוהר לבן מסמא, אך חמים למגע. אתה חוזר לבית הקפה במפקדה. לינדי עדיין מדברת מולך, מספרת על החיים שמנהלת מחלקה בבית החולים בסלדון. אתה מחייך, נשען לאחור, משלב ידיך מאחורי ראשך, לוקח נשימה עמוקה ועוצם את עיניך".
~~~~סוף~~~~


*זה היה מסע ארוך, של 5 שנים on and off. נהנתי מכל רגע - משיחות השיפורים מול אביזי אי שם ב2012, מההתנעה הראושנים של המשחק, מהראן הראשון שלו, כולל ההפסקות הרבות שבו, הריבוט שבמהלכו, והראן השני של המשחק - מחושב יותר, עמוק יותר, משמעותי יותר. ובעיקר אחרון יותר. תגובה זה חותמת את משחק התפקידים הזה, אחת ולתמיד. אני רוצה להודות לכל מי שאי פעם לקח חלק במשחק שלי ועזר לו להמריא -

לטל, השחקנית הראשונה שנרשמה למשחק שלי. את הצתת אותו.
לטוטודייל ועמית, שהיו שניהם מהמתניעים של החייאת המשחק במהלך הראן הראשון, וכן החלוצים בראן השני של המשחק.
לאדם, שהפך את המשחק ואת הדמויות בו לעמוקות יותר.
לבר, לדיגלט,, לשיקאמארו, לליאון, לג'ירפעמית על תקופתו הקצרה כשחקן.
לכל שאר השחקנים שהיו (או ניסו) להירשם למ"ת, וקצת שכחתי מהם לאחר כל כך הרבה זמן.
לאלון שתמך מאחורי הקלעים מדי פעם.
לפורום הזה, שנתן לי צ'אנס להתניע את הרעיונות שלי ולהפוך את הפנטסיה שלי למציאות.
לכל מי שהיה פה, עזר לי להעביר את זמני בפורום בין תגובה לתגובה, וגרם לי להכיר כמה חברים בין השאר.

למרתונים אל תוך הלילה שהיו לנו,
לאיוונטים הבלתי נגמרים,
לחפירות (בעיקר של נועם) להמשיך במ"ת.
לרצון שלכם לשחק שהחזיר אותי לפורום כל פעם מחדש.
אני נהנתי מכל רגע בחמש השנים הללו.
מקווה שגם אתם.
אולי, יבוא יום והמזלות יסתדרו, שבמצב אחר הפורום יותנע מחדש, ואולי אז אני אשוב עם מ"ת נוסף כזה או אחר.
עוד נראה. בינתיים,

היו שלום, ותודה על הכל (ועל הדגים).