אוקיי עכשיו אני קצת יותר רגועה אני יפרסם את הפרק מחר
אוקיי אחרי הרבה זמן בלי פרק, קבלו אותו פרק 16 חלק ב'! יש לי כבר עלילה בנויה כי הסיפור שלי חוזר ובגדול! מצפות לכם המון הפתעות חדשות שלא שבתי עליהם אפילו בחלומות הפרועים ביותר (:
ובבקשה, אם אתם קוראים את הפרק תגיבו גם אם זה רק כמה מילים
פרק 16 חלק ב'
ספוילר
תמונת הפרק:
ספוילר
וואו. לא אכזבת אותי. לדעתי ג'ייס יכול להתפתח לסילביאון ברגע שייחשפו עליו פרטים
תתרמו ותצילו חיים של מישהו,אפילו תרומה מעטה של 14 שקל http://www.uxv.co.il/neomi/
גם אני מאמין בתגובות בונות
תזכו בפרסים שווים עם נקודות תהילה!
שינוי כינוי עכשיו בזכות צמ"ח!
"There can be no ugly woman, there can only be not enough vodka"
לול רציתי להכניס אותו לסיפור, בפרק הזה ושאולי ג'ייס באמת יתפתח אליו ואז קלטתי שאין לי מושג איזה סוג הוא בכללxd
תודה רבה (: ורק שתדעו שיהיו לכם הפתעות רבות בהמשך^^
אשמח לתגובות נוספות וניחושים לגבי ההמשךd;
מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013
הפוקימונים האהובים עליי:
ספוילר
יש לי רק עוד ממש טיפונתת פרקים וכבר כל הרעיון בראש שלי אז אני רק יסיים את זה
חוץ מזה אני לא אהיה פעילה בכלל ואפרוש ישר עם הסיום><'
מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013
הפוקימונים האהובים עליי:
ספוילר
''ג'ייס, אנחנו הולכים כבר שלושה ימים ושלושה לילות בלי הפסקה. אף אחד לא יוכל להחזיק מעמד עוד הרבה זמן'' לחשה לי רנדי קלושות, מותשת מן ההליכה הארוכה. לא רציתי להודות בזה אבל היא צדקה-אפילו צ'ופר הקטן לא ישן בכלל. בדיוק עברנו בקרחת יער-היא הייתה מוקפת חומת עצי פרי גדולה כך שאף אחד לא ייראה אותנו ''אוקיי כולם! בואו נעצור ללילה'' הכרזתי, בשנייה שכולם שמעו אותי הם התמוטטו על הקרקע, מותשים ואם כמה שקשה לי להודות בזה גם אני. באותו לילה היה לי קשה להרדם-שום קול לא נשמע, כולם נרדמו בהזדמנות הראשונה אבל אני לא הצלחתי להירדם- פחדים החלו לתקוף אותי, כל עוד המשכנו ללכת ללא הפסקה לא היה זמן לפחדים האלה להגיע לראשי, אבל עכשיו-הרגשתי שהם מכרסמים אותי מבפנים. אין לנו שום תוכנית, לצבא ארגמן יש הרבה יותר חיילים ממה שלנו יש, כולם היו באפיסת כוחות ומצב הרוח שלהם היה נמוך-משהו צריך להעשות אחרי הכל איך נביס את צוות ארגמן אם... ואז זה הגיע, הרעיון איך לשפר את מצב רוחם של כולם, חשתי איך הפחדים מרפים ממני בתוך שניות, חיוך עלה על פניי וכך נרדמתי.
בוקר, אור. כאשר פקחתי את עיניי גיליתי כי הייתי האחרון לקום ושכולם כבר מתכוננים לצאת ''חכו! עצרו הכל!'' צעקתי ונראה לי גרמתי לכמה גורים להתקף לב. ''אה? מה?'' נשמעו קולות סקרניים מהצבא ''עקפנו כבר בהרבה את צבא ארגמן-את היום הזה אני רוצה להקדיש לנושא קצת יותר מעניין-בחירת שם לצבא שלנו והכנת דגלים!'' מיהרתי לומר בהתלהבות, תחילה אף אחד לא הגיב-התחלתי לחשוב שהרעיון שלי טיפשי שלפתע הגורים הקטנים החלו להריע בהתלהבות וישר אחריהם גם המבוגרים והקשישים שבחבורה, התרגשות אחזה בי בזמן שרנדי נעמדה לצדי ועיניה בורקות מהתלהבות ''אם כך בואו נערוך תחרות'' הכריזה רנדי ''כל מי שיש לו רעיון לשם, שיכתוב אותו על עלה וייתן לנו אותו, אנחנו נקריא את כל השמות ונעשה הצבעה-יש לכם עד הצהריים'' הוסיפה רנדי בשמחה. יכולתי לחוש בזה-כיצד עיניהם העייפות של החיילים הופכות בורקות יותר ויותר, יכולתי להרגיש את ההתלהבות בלבם.
עד מהרה היו לנו כבר כמה וכמה הצעות לשמות, לקראת הצהריים כולם התכנסו שוב כאשר לידי ערמת עלים מקופלים. ''אוקיי, אלה השמות שהצעתם. אני יקרא את כולם עכשיו ואז תהיה הצבעה'' הודעתי. לקחתי את העלה הראשון ופתחתי אותו ''צבא כוכב!'' הקראתי והנחתי את העלה בצד, שלוש עלים נותרו. לקחתי את העלה הבא וצמרמורת עברה בגופי שהקראתי את השם ''צבא האוזניים...'' אמרתי שניסיתי להישמע מתלהב, למה הייתה לי הרגשה שאני יודע מי כתב את השם הזה? מבטי זז הצידה לכיוון צ'ופר שישב גאה בשם שכתב, לא יכולתי שלא לגחך. התנערתי מן ההרגשה הזאת ולקחתי את העלה הבא והקראתי את השם ''צבא העמק!, זהו זה-העלה האחרון פתחתי אותו בזהירות והקראתי את השם ''צבא השלום!'', לפתע הרגשתי כאילו ניצוצות עפים במוחי וצעקתי ''רק רגע! יש לי עוד שם אחד להציע'', לקחתי נשימה עמוקה ''צבא עמק השלום!'' צעקתי את השם למשמע השם נשמעו הרבה לחשושים בין הפוקימונים. ג'סי לקחה פיקוד וצעקה ''ועכשיו-כל אחג לקחת עלה, לכתוב עליו את השם שאתם רוצים ולהכניס אותו לתוך גזע העץ החלול שנמצא ליד עץ האורן''. בשעה הבאה כל אחד ואחד מהפוקימונים כתב על על את השם אליו הוא מצביע, קיפל אותו והניח אותו בגזע העץ-חמש מאות פתקים בסך הכל, לחמש מאות פוקימונים. זאת הייתה ג'סי שנבחרה לספור את הקולות, זאת הייתה שעה מורטת עצבים אך בסופה ג'סי כינסה את כולנו והכריזה ''הקולות נספרו והשם נבחר!. השם הזוכה עם ארבע מאות תשעים ותשעה קולות הוא.... צבא עמק השלום! לעומת ''צבא האוזניים'' עם קול אחד!'', הבטתי הצידה, צ'ופר נראה מעט מאוכזב אך עדיין נרגש מאוד-חיוך עלה על שפתיי-אחרי הכל זה הוא בני.
''ועכשיו! לתחרות הדגלים..'' התחלתי לומר אך לפתע פוקימון סוס קטן, גור או שמוטב לומר סייח בעל להבות במקום רעמה וזנב צעד קדימה ''אנחנו, צבא עמק השלום כבר הכנו את הדגל'', הוא זז הצידה וחשף שני אוסארינגים בוגרים מחזיקים דגל גדול (תמונה בסוף הפרק) ''הצבע הכחול מסמל כבוד. הירוק הוא לשם המקום עליו אנחנו מגנים-עמק גרין (גרין (green)=ירוק באנגלית). והחשוב מכולם-כפי שבטח ניחשתם הוא החלק האחרון-אוזניי האיווי האפורות, העיניים והריבוע האפור מייצגים אותך ג'ייס, המצביא האמיץ ביותר שהעולם ראה'' אמר פוינטה ופנה לכיווני ''הריבוע הורוד מייצג אותך רנדי'' אמר פוינטה ופנה אל עבר רנדי ''המצביאה טובת הלב'', ''ולבסוף-הריבוע השחור מייצג אותך ג'סי'' אמר פוינטה ופנה לעבר ג'סי ''המצביאה בעלת רוח הלחימה הבלתי ניתנת לשבירה''.
ליבי פעם בחוזקה ואני די בטוח שגם רנדי וג'סי חשו באותה הרגשה, 'המצביא האמיץ ביותר שהעולם ראה...' מילות הפוינטה, לא!-מילות הצבא, הדהדו בראשי וגרמו לי להסמיק כמו מג'יקארפ ביישן. עד אותו ערב הכנו כשישה דגלים ענקיים, הצבא אפילו התעקש לצייר את הדגלים האלה על הגב שלי, של רנדי וג'סי, והם כתבו לכולם על המצח-כולל אני ''לעולם לא אכנע ללא קרב'' בכתב שחור מעוטר, הגורים והסייחים התלהבו מהקטע של הכתיבה על המצח כך שהם הכינו עוד צבעי פנים מפירות צבעוניים וציירו פסי מלחמה על הלחיים-זאת הייתה הפעם הראשונה מאז שיצאנו לדרך שהרגשתי שמחת חיים, אהבה, תקווה-רגשות כל כך חמים ואוהבים מהצבא.
בבוקר של היום אחרי יצאנו חזרה לדרכנו-כאשר דגלים לראשנו ועל גופנו, והסיסמא ''לעולם לא אכנע ללא קרב'' על מצחנו, רק עוד יומיים של הליכה ואנחנו בעמק גרין...
הדגל של צבא עמק השלום(קרדיט לי):
מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013
הפוקימונים האהובים עליי:
ספוילר
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)