נושא: Pokemon ~ The Seven Deadly Sins הרשמה פתוחה !!

פורסם במקור על ידי BigBadMonkey

זה לא טונה של תכונות טובות, זאת תכונה אחת [שהוא חכם וזה], פירטתי את זה לחלקים כדי שתבין במה זה מתבטא. בעיקרון זה פשוט אומר שהוא חכם.

"אסטרטג מתוחכם, בעל כושר המצאה ומסוגל לחשוב במהירות. עקב הפעמים הרבות בהם פתר בעיות וזכה בקרדיט, נייט חוטא בשחצנות מפעם לפעם, כאשר הוא נוהג לצאת מזה במהירות. ברוב המקרים."
אין פה איזון תתאמץ טיפה יותר תיצור דמות עמוקה ולא גאון שחצן.

פורסם במקור על ידי הנפש המתמטית

קישור לפרופיל שלכם:
הנפש המתמטית
שם הדמות: מיכאל
אופי:
מיכאל נחשב כנער חכם שאוהב ללמוד ולהכיר פוקימונים ואסטרטגיות חדשות. מיכאל לומד בקלות את האסרטיגות של המאמנים האחרים בקלות רבה . מיכאל אוהב במיוחד פוקימונים חזקים וכאשר לאחרים יש פוקימונים חזקים מיכאל מתחיל לקנאות . את הקינאה שלו הוא לא מצליח לשמור בבטן מה שמעצבן הרבה אנשים. בעקבות הקינאה הרבה שלו קשה למאמנים אחרים להתחבר אליו לעומת זאת מיכאל מתחבר בקלות לפוקימונים.
גיל: 15
מחוז:ג'וטו
פוקימון התחלתי: על חושי , שלוש התפתחיות , דור 5
רקע: אני כרגע עייף אולי יותר מאוחר.
האגדי האהוב עליכם. Diancie
הערות: אין.

התקבלת ההתחלה תתפרסם מחר

פורסם במקור על ידי A$ap~Roma

"אסטרטג מתוחכם, בעל כושר המצאה ומסוגל לחשוב במהירות. עקב הפעמים הרבות בהם פתר בעיות וזכה בקרדיט, נייט חוטא בשחצנות מפעם לפעם, כאשר הוא נוהג לצאת מזה במהירות. ברוב המקרים."
אין פה איזון תתאמץ טיפה יותר תיצור דמות עמוקה ולא גאון שחצן.

נו באמת.
רק למען זה שכבר אין לי כוח להתווכח...
אני עורך.

פורסם במקור על ידי BigBadMonkey

נו באמת.
רק למען זה שכבר אין לי כוח להתווכח...
אני עורך.

למען הסר ספק זה עדיין לא מה שחיפשתי אבל התקבלת מחר תפורסם ההתחלה

קישור לפרופיל שלכם: קישור
שם הדמות: אליס
אופי: אליס, או בשמה המלא אליסה הינה נערה חכמה שעקב ההרגל שלה לחשוב יותר מידי על כל דבר היא לא בוטחת בהחלטות שלה ותמיד מעדפה לשמוע דעות של אנשים אחרים בנושא. היא חשדנית כלפי זרים, אך ברגע שמישהו רוכש את אמונה היא חברה נאמנה שלעולם לא תבגוד בחבריה. היא יכולה להיות מאוד עצלנית לעיתים. כתוצאה מחוסר הבטחון שלה בעצמה היא נלחצת בקלות-היא צריכה זמן כדי לחשוב ולכן קשה לה לתפקד במצבי לחץ. היא אמפתית ורגישה ולא יכולה לראות מישהו במצוקה ולא לעזור (לא תמיד טוב)
גיל:17
מחוז: הואן
פוקימון התחלתי: מים, דור 3, שלוש התפתחויות או שתיים (לא כזה קריטי)
רקע: הייתי עושה רקע אבל 1:30 בלילה ואני לא במצב לזה אז..
האגדי האהוב עליכם: שיימין פוראבר
הערות: ממש אבל ממש מתחשק לי פיצה כרגע

קישור לפרופיל שלכם: 'Girafarin
שם הדמות: נייט קנטרה
אופי: נייט הוא ילד נורמלי, רגיל, ממוצע בלימודים ובהישגיו, הוא פשוט.. נורמלי. אבל תמיד הייתה סוג של זיקה לאחר, תמיד הדשא של השכן היה נראה לו ירוק יותר, כשהוא לא למד למבחן בביולוגית פוקימונים, הוא בכל זאת קינא כאשר חבריו לכתה קיבלו יותר ממנו, ואף למרות שלמד למבחן שאחריו, הוא קיבל את הציון השני הכי גבוה בכיתה, מה שכמובן.. לא הספיק.
לאחר ששמע מאמו כי בן דודו יצא למסע, הוא התמלא מחשבות, ׳למה הוא יצא למסע? הוא מספיק בוגר? הוא קטן ממני בשנתיים..׳ וכך נייט החליט שהוא לוקח את עצמו בידיים, ויוצא למסע. יש לו שתי שאיפה, לנצח את כל המכונים, להביס את הליגה, ולהשיג משמעות לחייו שכרגע נראים לו כבר כ.. טוב.. קצת חסרי טעם. ומי יודע אולי הוא מקווה גם לרכוש איזה חבר או שניים בדרך..

גיל: 18
מחוז:ג׳וטו
פוקימון התחלתי: חשמל, שלוש התפתחויות, דור 2 (אני אשים את הדברים על השולחן - מאריפ, אבל אם זה לא מתאפשר לך או לא ככ מתאים לך אז או חשמל או קרח כל הדורות כל ההתפתחויות, תתפרע)
רקע: אני חושב שסוג של הכללתי אותו באופי
האגדי האהוב עליכם: אממ ויריזיון אני מניח (וואו אף פעם לא חשבתי על זה אני אגיד לך את האמת)
הערות: נראה משחק מעניין אני מת לשחק כבר

פורסם במקור על ידי Alice

קישור לפרופיל שלכם: קישור
שם הדמות: אליס
אופי: אליס, או בשמה המלא אליסה הינה נערה חכמה שעקב ההרגל שלה לחשוב יותר מידי על כל דבר היא לא בוטחת בהחלטות שלה ותמיד מעדפה לשמוע דעות של אנשים אחרים בנושא. היא חשדנית כלפי זרים, אך ברגע שמישהו רוכש את אמונה היא חברה נאמנה שלעולם לא תבגוד בחבריה. היא יכולה להיות מאוד עצלנית לעיתים. כתוצאה מחוסר הבטחון שלה בעצמה היא נלחצת בקלות-היא צריכה זמן כדי לחשוב ולכן קשה לה לתפקד במצבי לחץ. היא אמפתית ורגישה ולא יכולה לראות מישהו במצוקה ולא לעזור (לא תמיד טוב)
גיל:17
מחוז: הואן
פוקימון התחלתי: מים, דור 3, שלוש התפתחויות או שתיים (לא כזה קריטי)
רקע: הייתי עושה רקע אבל 1:30 בלילה ואני לא במצב לזה אז..
האגדי האהוב עליכם: שיימין פוראבר
הערות: ממש אבל ממש מתחשק לי פיצה כרגע

במחוז זה או קנטו או ג'וטו תעדכני אותי בפרטי חוץ מזה התקבלת

פורסם במקור על ידי 'Girafarin

קישור לפרופיל שלכם: 'Girafarin
שם הדמות: נייט קנטרה
אופי: נייט הוא ילד נורמלי, רגיל, ממוצע בלימודים ובהישגיו, הוא פשוט.. נורמלי. אבל תמיד הייתה סוג של זיקה לאחר, תמיד הדשא של השכן היה נראה לו ירוק יותר, כשהוא לא למד למבחן בביולוגית פוקימונים, הוא בכל זאת קינא כאשר חבריו לכתה קיבלו יותר ממנו, ואף למרות שלמד למבחן שאחריו, הוא קיבל את הציון השני הכי גבוה בכיתה, מה שכמובן.. לא הספיק.
לאחר ששמע מאמו כי בן דודו יצא למסע, הוא התמלא מחשבות, ׳למה הוא יצא למסע? הוא מספיק בוגר? הוא קטן ממני בשנתיים..׳ וכך נייט החליט שהוא לוקח את עצמו בידיים, ויוצא למסע. יש לו שתי שאיפה, לנצח את כל המכונים, להביס את הליגה, ולהשיג משמעות לחייו שכרגע נראים לו כבר כ.. טוב.. קצת חסרי טעם. ומי יודע אולי הוא מקווה גם לרכוש איזה חבר או שניים בדרך..

גיל: 18
מחוז:ג׳וטו
פוקימון התחלתי: חשמל, שלוש התפתחויות, דור 2 (אני אשים את הדברים על השולחן - מאריפ, אבל אם זה לא מתאפשר לך או לא ככ מתאים לך אז או חשמל או קרח כל הדורות כל ההתפתחויות, תתפרע)
רקע: אני חושב שסוג של הכללתי אותו באופי
האגדי האהוב עליכם: אממ ויריזיון אני מניח (וואו אף פעם לא חשבתי על זה אני אגיד לך את האמת)
הערות: נראה משחק מעניין אני מת לשחק כבר

התקבלת

התחלה למאמני מחוז ג'וטו~
בדרכם אל מעבדתו של פרופסור הלם, אשר נמצאת ממש על יד חוף הים של העיירה.
אתה חושב על שני המוזיאונים יש לך הרגשה רעה לגבי המקרה, 'אני בטח אבקר בהם במהלך המסע' אתה חושב לעצמך.
מסביבך הנך שם לב אל המון מאמנים חלקם בדרכם למעבדה וחלקם רצים עם הפוקימון הראשון שלהם בידיהם, אל עבר דרך 29.
'אולי כדאי שאמהר לפני שיגמרו כל הפוקימונים הטובים' אתה חושב לעצמך בעודך פותח בריצה קלה, בסיום 300 מטרים של ריצה קלה הגעת אל אזור המעבדה, אתה מביט סביב ורואה את הגינה המפורסמת של פרופסור הלם בה הוא מגדל שלל סוגי באריס ואפריקונים, כמו כן אתה שם לב לאזור מגודר שבו מאוכלסים פוקימונים שמאמניהם שלחו לפרופסור במטרה לאחסן אותם, כדי לסרוק את כ הפוקימונים שנמצאים שם תצטרכו לשרוף כמה שעות טובות.

התחלה למאמני מחוז ג'וטו~
בדרכם אל מעבדתו של פרופסור הלם, אשר נמצאת ממש על יד חוף הים של העיירה.
אתה חושב על שני המוזיאונים יש לך הרגשה רעה לגבי המקרה, 'אני בטח אבקר בהם במהלך המסע' אתה חושב לעצמך.
מסביבך הנך שם לב אל המון מאמנים חלקם בדרכם למעבדה וחלקם רצים עם הפוקימון הראשון שלהם בידיהם, אל עבר דרך 29.
'אולי כדאי שאמהר לפני שיגמרו כל הפוקימונים הטובים' אתה חושב לעצמך בעודך פותח בריצה קלה, בסיום 300 מטרים של ריצה קלה הגעת אל אזור המעבדה, אתה מביט סביב ורואה את הגינה המפורסמת של פרופסור הלם בה הוא מגדל שלל סוגי באריס ואפריקונים, כמו כן אתה שם לב לאזור מגודר שבו מאוכלסים פוקימונים שמאמניהם שלחו לפרופסור במטרה לאחסן אותם, כדי לסרוק את כ הפוקימונים שנמצאים שם תצטרכו לשרוף כמה שעות טובות.

"וואו, כל כך הרבה אפריקונים... טוב, אני מניח שגם הפוקימונים שנשלחו לפרופסור צריכים לאכול משהו." אומר ואתקרב בזהירות אל הגדר על מנת לתפוס מבט טוב על חלק מן הפוקימונים שנמצאים באזור המגודר.

פורסם במקור על ידי BigBadMonkey

"וואו, כל כך הרבה אפריקונים... טוב, אני מניח שגם הפוקימונים שנשלחו לפרופסור צריכים לאכול משהו." אומר ואתקרב בזהירות אל הגדר על מנת לתפוס מבט טוב על חלק מן הפוקימונים שנמצאים באזור המגודר.

הנך מתקרב אל הגדר ומעיף מבט~

זהו רק קמצוץ משלל הפוקימונים הנמצאים באזור, "שלום לך בחור צעיר" נשמע קול של גבר בוגר המגיח מאחוריך, הנך מסתובב ורואה גבר בשנות ה20 לחיו לבוש בג'ינס כהה, מכופתרת לבנה ונעלי עור שחורות. "אני אחד ממתלמדיו של פרופסור אלם, אני מניח שבאת לקבל את הפוקימון הראשון הלא כן?".

התחלה למאמני מחוז ג'וטו~
בדרכם אל מעבדתו של פרופסור הלם, אשר נמצאת ממש על יד חוף הים של העיירה.
אתה חושב על שני המוזיאונים יש לך הרגשה רעה לגבי המקרה, 'אני בטח אבקר בהם במהלך המסע' אתה חושב לעצמך.
מסביבך הנך שם לב אל המון מאמנים חלקם בדרכם למעבדה וחלקם רצים עם הפוקימון הראשון שלהם בידיהם, אל עבר דרך 29.
'אולי כדאי שאמהר לפני שיגמרו כל הפוקימונים הטובים' אתה חושב לעצמך בעודך פותח בריצה קלה, בסיום 300 מטרים של ריצה קלה הגעת אל אזור המעבדה, אתה מביט סביב ורואה את הגינה המפורסמת של פרופסור הלם בה הוא מגדל שלל סוגי באריס ואפריקונים, כמו כן אתה שם לב לאזור מגודר שבו מאוכלסים פוקימונים שמאמניהם שלחו לפרופסור במטרה לאחסן אותם, כדי לסרוק את כ הפוקימונים שנמצאים שם תצטרכו לשרוף כמה שעות טובות.

' וואוו כל הפוקימונים האלה נראים כל כך נחמדים , הלוואי שאוהב את הפוקימון שאקבל ' אני חושב לעצמי ופותח את דלת המעבדה של הפרופסור .

הנך מתקרב אל הגדר ומעיף מבט~

זהו רק קמצוץ משלל הפוקימונים הנמצאים באזור, "שלום לך בחור צעיר" נשמע קול של גבר בוגר המגיח מאחוריך, הנך מסתובב ורואה גבר בשנות ה20 לחיו לבוש בג'ינס כהה, מכופתרת לבנה ונעלי עור שחורות. "אני אחד ממתלמדיו של פרופסור אלם, אני מניח שבאת לקבל את הפוקימון הראשון הלא כן?".

"וואו, זה צ'ארמיליון שם?! ויאנמגה?? אני כל כך מקנא במאמנים שלהם, שניהם פוקימונים מעולים..." אומר ואפנה אל הפרופסור. "אני רק מקווה שיום אחד גם לי יהיו פוקימונים חזקים כמוהם. ובינתיים... כן, באתי לקבל את הפוקימון הראשון שלי. אז, איך זה הולך?"

פורסם במקור על ידי A$ap~Roma

במחוז זה או קנטו או ג'וטו תעדכני אותי בפרטי חוץ מזה התקבלת

התקבלת

התחלה למאמני מחוז ג'וטו~
בדרכם אל מעבדתו של פרופסור הלם, אשר נמצאת ממש על יד חוף הים של העיירה.
אתה חושב על שני המוזיאונים יש לך הרגשה רעה לגבי המקרה, 'אני בטח אבקר בהם במהלך המסע' אתה חושב לעצמך.
מסביבך הנך שם לב אל המון מאמנים חלקם בדרכם למעבדה וחלקם רצים עם הפוקימון הראשון שלהם בידיהם, אל עבר דרך 29.
'אולי כדאי שאמהר לפני שיגמרו כל הפוקימונים הטובים' אתה חושב לעצמך בעודך פותח בריצה קלה, בסיום 300 מטרים של ריצה קלה הגעת אל אזור המעבדה, אתה מביט סביב ורואה את הגינה המפורסמת של פרופסור הלם בה הוא מגדל שלל סוגי באריס ואפריקונים, כמו כן אתה שם לב לאזור מגודר שבו מאוכלסים פוקימונים שמאמניהם שלחו לפרופסור במטרה לאחסן אותם, כדי לסרוק את כ הפוקימונים שנמצאים שם תצטרכו לשרוף כמה שעות טובות.

"אוקיי אליס-את יכולה לעשות את זה! רק תדפקי בדלת ותוכלי להתחיל במסע שלך" אמלמל לעצמי במטרה להכניס בעצמי קצת בטחון עצמי. אגש אל דלת המעבדה ואחוש במעט ביישנות גואה בי. אקח נשימה עמוקה ואדפוק על הדלת מעט בהיסוס. שהדלת תיפתח אומר "אמ.. שלום, אני אליס. באתי לפה כדי לקבל את הפוקימון ההתחלתי שלי"

פורסם במקור על ידי הנפש המתמטית

התחלה למאמני מחוז ג'וטו~
בדרכם אל מעבדתו של פרופסור הלם, אשר נמצאת ממש על יד חוף הים של העיירה.
אתה חושב על שני המוזיאונים יש לך הרגשה רעה לגבי המקרה, 'אני בטח אבקר בהם במהלך המסע' אתה חושב לעצמך.
מסביבך הנך שם לב אל המון מאמנים חלקם בדרכם למעבדה וחלקם רצים עם הפוקימון הראשון שלהם בידיהם, אל עבר דרך 29.
'אולי כדאי שאמהר לפני שיגמרו כל הפוקימונים הטובים' אתה חושב לעצמך בעודך פותח בריצה קלה, בסיום 300 מטרים של ריצה קלה הגעת אל אזור המעבדה, אתה מביט סביב ורואה את הגינה המפורסמת של פרופסור הלם בה הוא מגדל שלל סוגי באריס ואפריקונים, כמו כן אתה שם לב לאזור מגודר שבו מאוכלסים פוקימונים שמאמניהם שלחו לפרופסור במטרה לאחסן אותם, כדי לסרוק את כ הפוקימונים שנמצאים שם תצטרכו לשרוף כמה שעות טובות.
---------------------------------------------------------------------------
' וואוו כל הפוקימונים האלה נראים כל כך נחמדים , הלוואי שאוהב את הפוקימון שאקבל ' אני חושב לעצמי ופותח את דלת המעבדה של הפרופסור .

הנך פותח את הדלת בהתרגשות, לעיניך נחשפת מעבדתו של פרופסור אלם, הרבה מכשירים משונים ובעיקר המון המון ספרים מסודרים בקפדנות במדפים, "שלום לך" נשמע קולו של הפרופסור, אותו אתה מזהה מכיוון שצפית לא פעם בתוכנית הטלויזיה שלו, "שלום פרופסור" אתה משיב ומתקדם אליו בהתרגשות, " אני מניח שבאת לקבל את הפוקימון הראשון שלך" אומר הפרופסור בזמן שהוא מתקדם אל מכשיר אחסון הפוכדורים שלו, "אממ מה הסוג האהוב עלייך" שואל הפרופסור בזמן שהוא מתפעל את המכשיר.

פורסם במקור על ידי BigBadMonkey

"וואו, זה צ'ארמיליון שם?! ויאנמגה?? אני כל כך מקנא במאמנים שלהם, שניהם פוקימונים מעולים..." אומר ואפנה אל הפרופסור. "אני רק מקווה שיום אחד גם לי יהיו פוקימונים חזקים כמוהם. ובינתיים... כן, באתי לקבל את הפוקימון הראשון שלי. אז, איך זה הולך?"

זה מתלמד שלו לא הפרוספור.
--------------------------------
"בעקרון אתה נכנס למעבדה בוחר סוג ומקבל פוקימון אקראי" אומר המתלמד מחייך ומצביע אל עבר הדלת, "אגב שמי הוא טיילר אנחנו נפגש עוד הרבה במהלך המסע שלך, ועכשיו קדימה תכנס למעבדה ותעשה את הצעד הראשון שלך" אומר טיילר בזמן שהוא מתקרב אל הדלת ופותח אותה לרווחה ומסמן לך להיכנס.

פורסם במקור על ידי Alice

"אוקיי אליס-את יכולה לעשות את זה! רק תדפקי בדלת ותוכלי להתחיל במסע שלך" אמלמל לעצמי במטרה להכניס בעצמי קצת בטחון עצמי. אגש אל דלת המעבדה ואחוש במעט ביישנות גואה בי. אקח נשימה עמוקה ואדפוק על הדלת מעט בהיסוס. שהדלת תיפתח אומר "אמ.. שלום, אני אליס. באתי לפה כדי לקבל את הפוקימון ההתחלתי שלי"

"שלום גם לך עלמתי, אני טיילר מתלמדו של הפרופסור" אומר טיילר ומחייך<טיילר הוא גבר בשנות ה20 לחייו, אשר לבוש במכופתרת לבנה, ג'ינס כהה ונעלי עור שחורות>-"הפרופסור מיד יתפנה אלייך".
את ממתינה מספר דקות בהן את מסתכלת סביב על המעבדה שמלאה בהרבה מכשירים משונים ובעיקר המון המון ספרים מסודרים בקפדנות במדפים, "הבאה בתור" נשמע קולו של הפרופסור אשר את זוכרת עוד מאותה פעם בה נתקלות בו במרכז הפוקימונים. את מתקדמת אל פנים המעבדה ואליך נגלה פרופסור אלם אשר עומד ליד מכשיר אחסון הפוכדורים שלו ואומר "שלום לך, בואי נגש ישר לעניינים מהו סוגך האהוב?".

"שלום גם לך עלמתי, אני טיילר מתלמדו של הפרופסור" אומר טיילר ומחייך<טיילר הוא גבר בשנות ה20 לחייו, אשר לבוש במכופתרת לבנה, ג'ינס כהה ונעלי עור שחורות>-"הפרופסור מיד יתפנה אלייך".
את ממתינה מספר דקות בהן את מסתכלת סביב על המעבדה שמלאה בהרבה מכשירים משונים ובעיקר המון המון ספרים מסודרים בקפדנות במדפים, "הבאה בתור" נשמע קולו של הפרופסור אשר את זוכרת עוד מאותה פעם בה נתקלות בו במרכז הפוקימונים. את מתקדמת אל פנים המעבדה ואליך נגלה פרופסור אלם אשר עומד ליד מכשיר אחסון הפוכדורים שלו ואומר "שלום לך, בואי נגש ישר לעניינים מהו סוגך האהוב?".[/quote]

"שלום פרופסור" אומר ואתחיל להרגיש מעט יותר בטחון. 'אני מוכנה לשאלה הזאת' אחשוב לעצמי בשמחה. "מים, פרופסור" אענה לו בציפייה. ארגיש את ההתרגשות גואה בי, 'עוד רגע ואקבל את הפוקימון הראשון שלי! אני מקווה שאסתדר איתו' אחשוב לעצמי בתקווה.

זה מתלמד שלו לא הפרוספור.
--------------------------------
"בעקרון אתה נכנס למעבדה בוחר סוג ומקבל פוקימון אקראי" אומר המתלמד מחייך ומצביע אל עבר הדלת, "אגב שמי הוא טיילר אנחנו נפגש עוד הרבה במהלך המסע שלך, ועכשיו קדימה תכנס למעבדה ותעשה את הצעד הראשון שלך" אומר טיילר בזמן שהוא מתקרב אל הדלת ופותח אותה לרווחה ומסמן לך להיכנס.

*מוזר, חשבתי שראיתי שכתבת פרופסור.
-------------------------------------
"שיטה נחמדה. זה בטח אומר שיש המון פוקימונים שמחכים למאמן. אני כבר מצפה לקבל את שלי. "אחרי הרבה התלבטויות... אני בוחר בסוג המעופף." אומר ואצפה לראות איזה פוקימון נבחר בשבילי.

קישור לפרופיל שלכם: טוטודייל
שם הדמות: טריי ברייק (trey brake)
אופי: טריי תמיד היה ילד חברותי, אחד כזה שמסתדר עם כולם. אך החטא הגדול ביתר שלו היה חטא התאווה. טריי תמיד, אבל תמיד, חיפש דברים חדשים בחיים שלו, הוא לא הסתפק במה שיש לו, בין אם זה חברים ובין אם זה הרפתקאות. לא פעם הוא הסתבך בגלל התשוקה שלו לחקור ולגלות דברים. גם אם זה אומר שהוא פועל לבד למרות כל חבריו. לאחר שחלק מחבריו יצאו למסע פוקימונים, התשוקה שלו חזרה לצוף בתוכו והוא החליט שהוא יוצא גם כן למסע משלו, הרי מה יעשה לו יותר טוב על הלב מאשר מסע מלא בהרפתקאות חדשות?
גיל: 16
מחוז: קנטו
פוקימון התחלתי: אני זורם אבל עדיפות למים.
רקע: לא חובה למי שרוצה להשקיע. (לא רוצה להשקיע.)
האגדי האהוב עליכם: ארטיקונו
הערות: אין.