Pokemon GO
מציג תוצאות 1 עד 7 מתוך 7

נושא: הצייר

  1. זה אני פקוקי
    תאריך הצטרפות: May 2012
    שם: סקילה זה אח
    הודעות: 5,743
    #1
    "קפוץ! קפוץ! קפוץ!" צעק הקהל.
    והצייר מצייר. לאט ובשקט, על התורן הרועד. היד שלו נעה בזריזות, משיטה את מכחול המהוגיני על בד הקנבס העדין. והוא מצייר שמים. שמיים של אביב. ועננים. וילדים קטנים משחקים. וילד אחד יושב בפינה. עצוב.
    ובציור הילדים צוחקים עליו, צוחקים על המשפחה שלו, על זה ששני ההורים שלו הם גברים. והילד בוכה, ומנסה להסביר להם את מה שאבא שלו הסביר לו כל החיים. "צא מהסכימות המגבילות" היה האב אומר לבן המתוסכל. "אלה רק אילסטרוציות כובלותות דמוקרטיה אנליטית שמפריעות לרזולוציה שבהשקפה שלנו. וכמובן שהילד לא חשש ואף לרגע שאביו ממלא את מוחו בהמצאות במילים גבוהות בלעז רק בשביל לנסות להטיב עם מוחו הגועש של הילד הקטן.
    אך מול הילדים היה הילד אומלל. במיוחד מול השמן ההוא. רוני. הוא היה מחטיף לו מכות רצח. השמן היה בן להורים אלכולוהיסטיים, אבל לזה אף אחד לא ייחס חשיבות. גם לא לזה שהשמן כבר שילש את משקל האמא, ועדיין לא חגג בר מצווה. אבל זו הייתה הנורמה אי שם.
    "מי מההורים שלך החזיק אותך בבטן? מאיזה חור יצאת?" היו שואלים אותו. ולאלה הוא לא ידע לענות. כי באלה לא היו לא אילוסטרציות פוליטיות, ולא דמוקרטיה אנליטית. באלה היה רק תכלס. ותכלס זה כואב.
    אז הילד הקטן פשוט הסביר למכיו שהוא פשוט נמצא יום אחד בתוך ערסילה מחוץ לדלת הבית של הוריו. ושניהם קיבלו אותו בזרועות פתוחות.
    והילדים לא עזבו. אז הילד שלף סכין ודקר אותם.
    אחד אחד. ודם. הכל מקיז דם. אדום משולהב בכחול של שמיים.
    והצייר ממשיך לצייר. ומכחול המהוגיני מרצד על המרקע בכעס כעת. מגיעים השוטרים, לזירת הפשע, ורואה את האומלל באמצע, חורט באדמה עם הסכין, המגואלת בדם. השוטרים מהר תופסים אותו, ואוזקים אותו. הילד נזרק לספסל האחורי, לצד קירח עטור בקעקועים, שגם ידיו אזוקות. והקירח מחייך, והמכונית נוסעת.
    ובמשטרה יש פקידה נחמדה, והיא לוטפת את ראש הילד, שואלת אותו למה שקרה. והוא רק מסביר לה על אילוסטרציות דמוקרטיות ועל פוליטיקה אניליטית, ועל כמה שהכל מעוות פסיכוטית.
    והפקידה מאבדת סבלנות, תופסת בשיער הזהוב ושולפת אקדח. הילד צורח בתסכול, ושוב הכל דם. הפקידה נשכבת לאט לאט על הרצפה, חזה שותת דם, וידה מוגשת לילד. הילד בפחד תופס בסכין וממשיך לצרוח כמה שהבירוקרטיה דפוקה, ושהאורגניזציה קוולאיסטית מידי.
    והשוטרים, בתוך תחנת המשטרה רצים לילד ומכים אותו. והילד בורח. עם אזיקים על ידיו. והוא רץ אל האדם היחיד שיוכל לעזור לו. והוא מגיע אל הצייר.
    הצייר מיד מוחק את האזיקים. ומצייר במקום שני אקדחים. הילד עדיין עצוב, והצייר מצייר במקום מכונית גדולה, שיכולה להפוך לטאנק. והילד לא מרוצה. אז הוא מצייר רולרביידס ושולח את הילד לדרכו. אך הילד עדיין עצוב, אז הצייר מוחק לו את הפרצוף העצוב ומצייר במקומו חיוך. והילד מחייך את החיוך הכי חמוד בעולם, אבל העיניים שלו הכי עצובות בעולם, אז הצייר מוחק את העיניים העצובות, מטשטש את הדמעות ומצייר עיני שקד קטנות מחייכות, שונות מהעיניים העצובות והגדולות של הילד. והוא גם הוסיף שתי גומות חן, וסומק על הלחיים.
    והילד המחייך הגיע הביתה. ושני האבות שלו נמצאו בבית מוטלים מתים. והשוטרים הורידו את הכובעים. והתנצלו. והילד בכה, אבל יצא רק צחוק, והילד נפל על הברכיים אבל יצא קיפצוץ חמוד.
    והילד מת.
    וכולם צעקו על הצייר, שכבר נתן מוות מתוק לשלושים ושניים ילדים מדוכאים, והצייר רק צייר להם מחדש את הפנים ושילח אותם לחופשי.
    ועכשיו הרעש הזה, על הסיפון.
    "קפוץ, קפוץ, קפוץ!"
    הצייר שלף מכחול גדול, וצייר גל גדול. ושטף את כולם. וצייר כרישים. וכולם המשיכו לצעוק שייקפוץ, אבל הוא מחק להם את הפה.
    ומישהו אחד הצליח לשחות לחוף וצילם.
    והסרטון עלה ליוטיוב, וכולם ראו את הצייר רוצח עשרות מפגינים, אז באו כולם אל התורן. וכולם צרחו שייקפוץ. הצייר התעלם, ואנשים אלימים החליטו לנקוט עמדה, והתחילו לזרוק עליו את הנעליים שלהם. והצייר מחק את הנעליים, וצייר בחזרה חיצים.
    והמחאה המשיכה ימים שלמים, וגייסו אנשים מכל העולם, וכולם צעקו על הצייר.
    והצייר, שכבר לא יכל לעמוד בתסכול, מחק את כולם.
    והשאיר רק זקנים, ואילמים, וחירשים, ועוורים, וננסים, ונמוכים, ומגמגמים, וילדים דחויים חברתית, ושמנים, ובנים של זוגות חד מיניים.
    אותם הוא השאיר.
    והצייר חתם את הציור בלטיפה.
    וקפץ
    IMA LADY




  2. היורתמים לא תמיד מנצחים
    תאריך הצטרפות: Jul 2011
    שם: רמז- לא טראנקס
    הודעות: 9,939
    #2
    סיפור ממש מוזר אך מרגש בצורה מוזרה כלשהי. ממש לא הצלחתי לעקוב אחרי מי זה הילד






    מגל שים את זה בחתימה זה כזה אתה
    ~אלון 2015

    סקילה זה אח
    I will eat you all! Num Num Num Num!

    STM= system to manage




  3. זה אני פקוקי
    תאריך הצטרפות: May 2012
    שם: סקילה זה אח
    הודעות: 5,743
    #3
    ציטוט פורסם במקור על ידי YoRt3m4 צפה בהודעה
    סיפור ממש מוזר אך מרגש בצורה מוזרה כלשהי. ממש לא הצלחתי לעקוב אחרי מי זה הילד
    מה זאת אומרת?
    הילד נשאר הילד עד שהוא מת
    IMA LADY




  4. היורתמים לא תמיד מנצחים
    תאריך הצטרפות: Jul 2011
    שם: רמז- לא טראנקס
    הודעות: 9,939
    #4
    כן אבל לא הבנתי מי הוא מההתחלה






    מגל שים את זה בחתימה זה כזה אתה
    ~אלון 2015

    סקילה זה אח
    I will eat you all! Num Num Num Num!

    STM= system to manage




  5. זה אני פקוקי
    תאריך הצטרפות: May 2012
    שם: סקילה זה אח
    הודעות: 5,743
    #5
    ציטוט פורסם במקור על ידי YoRt3m4 צפה בהודעה
    כן אבל לא הבנתי מי הוא מההתחלה
    הצייר צייר ציור על חבורת ילדים שמשחקים. ואז היה ילד בצד בוכה. ומשם הוא ממשיך.
    עריכה: אהאה הבנתי מה אמרת, ערכתי
    IMA LADY




  6. היורתמים לא תמיד מנצחים
    תאריך הצטרפות: Jul 2011
    שם: רמז- לא טראנקס
    הודעות: 9,939
    #6
    אוקיי. הייתי בטוח שהצייר הוא הילד בהתחלה ואז זה רוני ואז לא הבנתי. עכשיו אני מבין הכול. תודה






    מגל שים את זה בחתימה זה כזה אתה
    ~אלון 2015

    סקילה זה אח
    I will eat you all! Num Num Num Num!

    STM= system to manage




  7. זה אני פקוקי
    תאריך הצטרפות: May 2012
    שם: סקילה זה אח
    הודעות: 5,743
    #7
    ציטוט פורסם במקור על ידי YoRt3m4 צפה בהודעה
    אוקיי. הייתי בטוח שהצייר הוא הילד בהתחלה ואז זה רוני ואז לא הבנתי. עכשיו אני מבין הכול. תודה
    מה רוני?
    IMA LADY




מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •