נושא: בעקבות האלים

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מכוון אל החבורה יד בסימן ׳עצור׳. אם כך נידורן רוצה אתה עומד מאחוריו, זה הקרב שלו אחרי הכל.
נד בנתיים מתפעל את כולם פרט למגבי שיושב דרוך בישיבה מזרחית ובשילוב ידיים בוחן את הקרב, נראה כי מסרב להניח לגמריי לנידורן חברו.
״הכל בסדר חברים יש להם/לנו את זה״ שניכם מכריזים בדיוק באותה שנייה בפני כולם. כשהשאר מתחילים לעזור בהברחת המבוהלים והפצועים ממקום הקרב.
״נידורן זה שלך״ מעודד אותו ומתבונן ברצינות בחוד השחור והמוזר שבגב האורסרינג, כמו הילה אפלולית דקיקה במיוחד עופפת סביב העצם ההוא.
אתה מדריך את נידורן בהדיקות והוא לאחר הסדרת נשימה קצרצרה זורח מעטפת ורודה והינה גם העוקץ בגבו. פוקימונך מיוזע במאמץ מחשבתי רב מנסה לשלוף את העוקץ והתנודות שלו משגעות מכאבים את בשרו הפצוע של האורסרינג.
כשהוא רועם ונפלטת ממנו הילה כתומה כהה ועיניו שולחות קרני-אור בגוון זהה הננעלות על נידורן בשני מצמוצים(Focus Laser).
״היזהר רובי, המהלומה הבאה תיהיה מסוכנת יותר עכשיו״ מזהיר נד בדאגה, אתה כמו נידורן מזיע מלחץ והקטנצ׳יק מצליח להטיל את עצמו הצידה ועף מהדף ידו של אורסרינג בנס!
הקשר העל-חושי בין נידורן לעוקץ נותק. אתה מבין שככה זה לא ילך, וצריך, איכשהו לעלפו.
אורסרינג אוחז לפתע בנידורן, טלפיו הגדולות עוטפות כמעט את כל גופות ולוחצות עליו, ותוך כדי אורסרינג צועק ושואג על נידורן פנים על פנים!
אתה אוחז ידיך ופניך ומתמלא דמעות ״זהו זה.. מגבי אגרוף אש!״ פוקד חברך בזמן שהגריזלי הרצחני מנסה למחוץ את חברך הטוב.
מגבי מזנק קדימה ורץ כשאז... נידורן פוקח עיניו לרווחה ברצינות ויורה מטווח-אפס מטח עוקצי רעל הישר לפניו וחזהו שח אורסרינג שנבהל וזורק אותו!
אוחז את פניו ומגרד אותם בפרעות תוך זעקות כאב מתוסכלות.
לפתע חברך יחד עם מגבי דוחפים ומפילם אותו כאשר הדוב סופג בעורפו אגרוף אש מאחריו, מלפנים ניקור עצמתי בבטן התחתונה.
כשהינה קורא דבר מדהים, נידורן נעמד חזרה על הקרקע ואז זורח בהילה לבנה, בהירה וחזקה כלכך עד שאי אפשר כמעט להביט בו, גופו גדל ומשתנה...
האור מגלה קרן ארוכה וחדה יותר, צמד אוזנים בוטות, וגוף איתן ומאסיבע יותר!
״זה קורה...״ קורץ אלייך נד כשאתה מכסה עינייך עם הזרוע ומביט הצידה אל שותפך. לאחר מספר שניות הזוהר נחלש אט-אט ונגלה אלייך נידורנוחזק ומדהים!
דפיקות ליבך מרעידות לך את ראשך מהתרגשות...

"נידורן.." אומר בפליאה ואז אנער את ראשי "הכוונה נידורינו!" אקרא במהירות ובהתלהבות. "אני לא מאמין שסוף סוף התפתחת!" אמשיך בהתלהבותי- אך אז אזכר במהירות באורסרינג אשר בטוח עצבני מזה שהופל ככה על האדמה. "נד תודה על העזרה הרבה, אבל אנחנו נמשיך את זה מכאן" אומר לו ואקרוץ לו בחיוך "נידורינו לפני שהוא מספיק להעמד- השתמש בנעיצת רעל בכל הכוח" אורה לו במהירות "אז עכשיו עם חוזקך החדש נסה שוב להוציא את הקוץ בעזרת מתקפת הבלבול שלך" אוסיף לו ברצינות.


אשטון-
"סלופוק אני יודע שאתה עייף, אבל פוש אחרון. לא נשאר לנו עוד הרבה ובקרוב תוכל לנוח" אתה אומר לו בחיוך ומלטף את ראשו החלקלק והרטוב מהמים ואתה מתחיל לחשוש שאולי היית צריך להקשיב לג'ניפר המקדימה אתכם.
אתה סורק את סביבתכם, ורק לשבריר שנייה אחד בלבד- אתה מבחין בנערה עומדת של גדת הנחל, מתבוננת בכם, אבל עד שאתה מחזיר את מבטך אליה, היא כבר נעלמה כלא הייתה.
'אולי דמיינתי את זה' אתה מבטל את הנערה במהירות בראשך וחוזר להתרכז בתחרות.
"סלופוק השתמש במתקפת הפיהוק שלך- נסה לפחות ליצור 7 עננות פיהוק ובעזרת מתקפת הבילבול שלך נסה להעיף אותם לשלושה לפנינו ואת הארבעה האחרים לאלה שמאחורינו, כך נוכל להרגיע את הקצב מעט" אתה אומר לו במטרה לעודד אותו להמשיך.
סלופוק מהנהן בעייפות, ואז פותח את פיו ויוצר עננת עשן קטנה ושקופה, בעלת גוון מעט ורדרד ומיד אחריה עוד כשישה עננות נוספות נוצרות סביבו, והוא שולח אותן במהירות סביבו , ואכן אתה פתאום שומע כמה מתחרים מאחוריך צועקים, כאשר הפוקימונים שלהם כנראה נרדמים והם מועפים יחד עם הזרם, ואתה מצליח להבחין גם במתמודדת אחת שעפה לפניך לאחור בזמן שגורביס שלה ישנה מנעימים . המתמודדים הנוספים היו פשוט רחוקים מידי לטווח ההשפעה של הפיהוק, למרות החיזוק של המתקפה- אבל למרות זו אתה עובר במהירות מתמודד נוסף ואתה כבר במקום החמישי. מקדימה אתה מבחין בג'ניפר שוחה יחד עם סוויפר שלה ובצמוד אליה, הבחור השחום אשר בטעות נפל עליך- ונראה שהם נאבקים על המקום הראשון ראש בראש.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה משתהה אל מול הזוהר החזק שמשנה אל מול פניך את הנידורן הקטן שהתחיל איתך את המסע, לא להאמין שזה קורה!
״ני-דו...רנווו!״ כמעט והתבלבלת שקריאתך הפכה לכדי הבנה ואתה צוהל עד השמיים. מרקד ומקפצץ בהתרגשות במקום.
כמעט ורץ לחבק אותו כשמבטו הרציני שהוא שולח לעבר אורסרינג שאוסף עצמו מהרצפה מזכיר לך היטב באיזה מצב מסוכן אתם שוהים.
נד ומגבי מוכנים ומזומנים לעזור אך הינך קורץ לחברך ומבקש ממנו בביטחון מהול בזכיכות קלה שישאיר זאת לכם.
הוא מחליט להבין להתלהבותך וחודל את פיקמונו האדמדם. תהליך ההתפתחות ריפא כמעט לגמריי את נידורנו וזה הזמן שוב לפעול מבחינתכם.
״נידורנו, ליפני שהוא נעמד על רגליו, הכה בו בנעיצת רעל״ אתה מכריז בפניו וחברך דוהר קדימה כשהפעם במפתיע נעיצת הרעל נובעת מקרנו שמתהדהרת בזוהר הסגול החזקה, מתארכת ומתחדדת...
ונידורנו פוגע בעצמה כבירה, מגלגל את הדוב המשתנק מכאב לאחור וגורר אותו על הקרקע.
לאורסרינג קשה מאוד לעמוד והוא בקריאת ברך שוב מרכז בידיו את האנגריה הכחולה של ׳הפיצוץ הממוקד׳. נידורנו בנתיים מקשיב לדבריו ומתרכז שוב בעצם השחור שנעוץ בישבן היריב.
למרות הכאב שלא מתבייש לגלות אורסרינג כאשר מצד אחד שואג ונענק ו-וודאי רוצה בלשחוט אתכם ומצד שני חסר-אונים וחייב טיפול בהוצאת הדבר הזה.
בסופו של דבר כוח הבלבול צלח בלשלוף החוצה את העוקץ האפל יחד עם ענקת כאב גדולה, אורסרינג אוחז בישבנו ומנסה ביד השנייה להכות בזרוע פטיש שנידורנו מתחמק בקלילות ושולח אותו באוויר להתרסק על עץ מ׳מתקפת קרן׳ החדשה שלמד!
ואורסרינג המסוחרר והמוכה כנראה לא ימשיך להילחם עוד, שוכב שם ספק מחוסר הכרה וספק נרדם...

"נידורינו!!" אקרא בהתלהבות יתרה וסוף סוף אוכל לחבק את חברי הטוב "היית נהדר" אוסיף בחיוך ואלטף את ראשו בחיבה ואז אסתכל על האורסרינג המעולף 'אין ספק שהוא כוח רציני' אחשוב לעצמי ואז מבלי מחשבה שנייה אזרוק עליו את הפוקדור האחרון שלי.
'עדיף לנסות מאשר להרגיש החמצה' אחשוב לעצמי ואסתכל על תזוזת הפוקדור המתגלגל מצד לצד.


אשטון-
"קדימה סלופוק רק עוד קצת ואנחנו מסיימים עם זה" אתה אומר לו במטרה לעודדו "קח כמה נשימות עמוקות ואז המשך את השחייה. תן פוש אחרון" אתה מוסיף ברוך ובנעימים. "השתמש שוב בפעימת מים על מנת להתקדם לעבר ג'ניפר" אתה מורה לו בנחישות, אבל לחצי שנייה של חוסר תשומת לב של סלופוק, גל ענק מאחד המתמודדים מקדימה, שוטף אתכם בחזרה למקום העשירי. אתה משתעל ונאנק, יורק מים שחורים ומרים. אתה מסתכל על סלופוק, ונראה שעכשיו הוא לגמרי עצבני ומתוסכל כאשר לפתע גופו מתחיל לזהור באור כחול בהיר וגל של אנרגיה עצומה מתפרץ ממנו בכזו עצמה, שאתה כמעט מאבד את אחיזתך בגבו. מעצמת ההדף והכוח של הגל העל חושי של סלופוק, הוא מעיף חמישה מתחרים הצידה, היישר על גדת האגם.
אתה מסתכל מעט בהלם מעצמת המתקפה החדשה של סלופוק, אבל כשאתה מבין שהוא נכנס מחדש לתחרות זה נותן לך פוש להמשיך.
"סלופוק קדימה בוא נראה להם מי המנצח האמיתי פה" אתה אומר לו בחיוך והוא רק מהנן בהסכמה, ונראה שאש בעיניו, ועד מהרה אתם מתחרים בין ג'ניפר לבחור השני, אשר רוכב על ראשו של לודליקו .
"מצטערת אשטון, אתה חבר נהדר, אבל התחרות הזו שלי!" אומרת לך ג'ניפר מצד אחד "סוויפר זנב רעל!" ממשיכה ומצביעה עם אצבעה לעברך.
מהצד השני הבחור מחייך אליך "מה אתה מכיר את המטורפת הזאת?" הוא שואל בגיחוך וחושף את שיניו הלבנות ועוד לפני שאתה עונה לו מבטו מרצין קלות "השתמשי בקרן בועות!" קורא בנחישות ובכך, אתה תקוע באמצע שתי המתקפות ששני יריבייך מצדדיך כבר מוכנים לתקוף אותך ללא רחמים.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
"קדימה סלופוק רק עוד קצת ואנחנו מסיימים עם זה" אתה אומר לו במטרה לעודדו "קח כמה נשימות עמוקות ואז המשך את השחייה. תן פוש אחרון" אתה מוסיף ברוך ובנעימים. "השתמש שוב בפעימת מים על מנת להתקדם לעבר ג'ניפר" אתה מורה לו בנחישות, אבל לחצי שנייה של חוסר תשומת לב של סלופוק, גל ענק מאחד המתמודדים מקדימה, שוטף אתכם בחזרה למקום העשירי. אתה משתעל ונאנק, יורק מים שחורים ומרים. אתה מסתכל על סלופוק, ונראה שעכשיו הוא לגמרי עצבני ומתוסכל כאשר לפתע גופו מתחיל לזהור באור כחול בהיר וגל של אנרגיה עצומה מתפרץ ממנו בכזו עצמה, שאתה כמעט מאבד את אחיזתך בגבו. מעצמת ההדף והכוח של הגל העל חושי של סלופוק, הוא מעיף חמישה מתחרים הצידה, היישר על גדת האגם.
אתה מסתכל מעט בהלם מעצמת המתקפה החדשה של סלופוק, אבל כשאתה מבין שהוא נכנס מחדש לתחרות זה נותן לך פוש להמשיך.
"סלופוק קדימה בוא נראה להם מי המנצח האמיתי פה" אתה אומר לו בחיוך והוא רק מהנן בהסכמה, ונראה שאש בעיניו, ועד מהרה אתם מתחרים בין ג'ניפר לבחור השני, אשר רוכב על ראשו של לודליקו .
"מצטערת אשטון, אתה חבר נהדר, אבל התחרות הזו שלי!" אומרת לך ג'ניפר מצד אחד "סוויפר זנב רעל!" ממשיכה ומצביעה עם אצבעה לעברך.
מהצד השני הבחור מחייך אליך "מה אתה מכיר את המטורפת הזאת?" הוא שואל בגיחוך וחושף את שיניו הלבנות ועוד לפני שאתה עונה לו מבטו מרצין קלות "השתמשי בקרן בועות!" קורא בנחישות ובכך, אתה תקוע באמצע שתי המתקפות ששני יריבייך מצדדיך כבר מוכנים לתקוף אותך ללא רחמים.

אדחוף ממש עם ידי את סלופוק מטה ואצמד אליו בעצמי, תוך שאני צועק "התקופף סלופוק!" בקול נחרץ וחושש. ממש יחד עם הפקודה ההחלטית אלווה אל זה הוראת "השתמש בגל על-חושי העף ממך את שניהם!" ואנצל את המתקפה החדשה והמגניבה של חברי.
"מצטער ג'ניפר, זה באמת לא אישי" אחייך חיוך מתנצל () ואבקש את סלופוק לבסוף "חבריקו אתה יכול, נעשה קצת אקרובטיקה, קפוץ מן המים!" ועם הזינוק שסלופוק יבצע אקפוץ אני אף ממנו גבוה יותר ואפנה לו משקל כאבקש אותו להסתחרר ובמקום ולשחרר להביור שיכריח אותם להתחמק ולהיכנע או למתקפה שלי או לזרם הסוחף.
אביט במתרחש בחיוך תחמני ומרוצה, שיתפוגג תוך שנייה בעקבות כוח המשיכה. "אעאעע... בבקשה סלופוק אהיה מוכן ותפוס אותי!!!" אצעק עם הירידה למטה ואתפלל שיתפוס אותי ונוכל לשחות אל קוו הסיום הנראה באופק.

רובי:
אתה אחוז בטירוף, "נידורינו!" אתה צועק בהתלהבות והתפרצות של אנרגיות, מעניק לו חיבוק גדול וחזק לגופו המאסיבי והגדול אינך רגיל שלא להרים אותו כפי שהיה קטנצ'יק, והינה כעת הוא יכול לסחוב אותך. "היית נהדר, סליחה שפקפקתי מעט, פשוט... פחדתי עלייך" מגלה את ליבך והוא מצחקק במבוכה ומראה שמבין את כוונותיך. ומתחכך בך בנעימות.
אתה יושב לידו בישיבה מזרחית וממשיך לטפוח עליו וללטף אותו בחיבה כשאתה מביט באורסרינג המפלצתי שזה אתה נלחמת בו ומרגיש שאתה חייב לנסות ולהוסיף תפלץ כזה לצוות שלך.
'עדיף לנסות ולהתאכזב, ולא להתחרט עלזה לתמיד, אני מניח...' אתה מהרהר עם עצמך כשאתה שולף פוקדור אחרון וזורק אותו לכיוונו.
הפוקדור מקיף את היריב המעולף באנרגיה אדומה ואוסף לתוכו את הדוב החזק, הוא מתנדנד ורוטט בפראויות שוב ושוב...
ולבסוף נשבר ונפתח בקול נהמה בילתי מרגיעה בעליל! אך תשושה מידי כשאתם רואים שהוא עדיין 90% מעולף.
עוד ליפני שסיימת להתאכזב, נד מנסה את מזלו גם הוא ומשליח פוקדור, אך גם הוא נפתח ונשבר כשהוא מהרהר בקול רם "מממ... נסיתי לעזור לך, היית מקבל אותו. אבל נראה שבשביל פוקימון ברמה כזו דרוש יותר מסתם פוקדור אדום פשוט, צר-לי חבר" מסביר לך ומושיט במאין התנצלות את ידיו לצדדים.
"חשבתי עלזה רובי אתה יודע? העיירה הקרובה אופרייט היא דיי מפותחת. מוטב שתנסה למצוא שם דיסק של קרן-קרח. וכך נידורן ופיבאס לא יצטרכו לשבור את הראש" מנסה שוב לעודד בחיוביותו.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה אחוז בטירוף, "נידורינו!" אתה צועק בהתלהבות והתפרצות של אנרגיות, מעניק לו חיבוק גדול וחזק לגופו המאסיבי והגדול אינך רגיל שלא להרים אותו כפי שהיה קטנצ'יק, והינה כעת הוא יכול לסחוב אותך. "היית נהדר, סליחה שפקפקתי מעט, פשוט... פחדתי עלייך" מגלה את ליבך והוא מצחקק במבוכה ומראה שמבין את כוונותיך. ומתחכך בך בנעימות.
אתה יושב לידו בישיבה מזרחית וממשיך לטפוח עליו וללטף אותו בחיבה כשאתה מביט באורסרינג המפלצתי שזה אתה נלחמת בו ומרגיש שאתה חייב לנסות ולהוסיף תפלץ כזה לצוות שלך.
'עדיף לנסות ולהתאכזב, ולא להתחרט עלזה לתמיד, אני מניח...' אתה מהרהר עם עצמך כשאתה שולף פוקדור אחרון וזורק אותו לכיוונו.
הפוקדור מקיף את היריב המעולף באנרגיה אדומה ואוסף לתוכו את הדוב החזק, הוא מתנדנד ורוטט בפראויות שוב ושוב...
ולבסוף נשבר ונפתח בקול נהמה בילתי מרגיעה בעליל! אך תשושה מידי כשאתם רואים שהוא עדיין 90% מעולף.
עוד ליפני שסיימת להתאכזב, נד מנסה את מזלו גם הוא ומשליח פוקדור, אך גם הוא נפתח ונשבר כשהוא מהרהר בקול רם "מממ... נסיתי לעזור לך, היית מקבל אותו. אבל נראה שבשביל פוקימון ברמה כזו דרוש יותר מסתם פוקדור אדום פשוט, צר-לי חבר" מסביר לך ומושיט במאין התנצלות את ידיו לצדדים.
"חשבתי עלזה רובי אתה יודע? העיירה הקרובה אופרייט היא דיי מפותחת. מוטב שתנסה למצוא שם דיסק של קרן-קרח. וכך נידורן ופיבאס לא יצטרכו לשבור את הראש" מנסה שוב לעודד בחיוביותו.

"כן אתה צודק" אומר לנד בחיוך ומעט אתאכזב על מההפסד של הכוח האימתני הזה אשר היה יכול להיות תוספתת נהדרת לצוות שלי. "חבל שלא הצלחנו ללכוד אותו אף אחד מאיתנו. הייתי מנסה אולי שוב פעם, אבל נגמרו לי הפוקדורים" אומר לנד ואז אחשוב על זה שוב לעומק "למרות כשאני עכשיו חושב על זה, הצוות שלי בנוי כמעט לחלוטין ואני לא רוצה לוותר על אף אחד מהם" אומר לו ואביט בחבריי הטובים, כמעט אתחיל ללכת שפתאום אזכר בקוץ השחור.
"נד ראית פעם דבר כזה?" אשאל אותו בסקרנות, ארים את הקוץ ואבחון אותו בעיניי "זה לא נראה לי מוכר בכלל" אוסיף בתהייה, ואתחיל ללכת יחד איתו בהמשך השביל.




אשטון-
"מהר התכופף!" אתה מורה לסלופוק במעט פאניקה, כשאתה מבין שאתה הולך לחטוף משני הצדדים. סלופוק בפתאומיות מדהימה, צולל עמוק לתוך הנחל, ומשאיר אותך כמעט מחוסר אוויר, כאשר פיצוץ מטלטל אתכם כאשר שתי המתקפות מתנגחות אחת בשנייה ומזעזעות את מי הנחל הזורם. סלופוק מחכה כמה רגעים עד שהפיצוץ נרגע ואז חוזר מעל פני המים, ומכייון שהוא שחה מתחת למים הזורמים בגאון, הוא מצליח להוביל אותך למקום הראשון, ממש ממול ג'ניפר, אשר מסתכלת עליך בזעף ונראה שהיא מתכננת את המהמלך הבא שלה.
"אני ממש מצטער ג'ני על זה" אתה אומר לה בחיוך מעט מתנצל ואז מרצין את פניך "סלופוק עכשיו נתר מעל המים ושלח לעברם להביור!" אתה מורה לו במהירות, וסלופוק כהרגלו מבצע במהירות. הוא קופץ לאוויר, לפחות שתי מטר מעל המים, ואתה מנצל את ההזדמנות וקופץ מעליו- לוקח תנופה יחד איתו ואתה ממש עף לכמה רגעים, בזמן שסלופוק, באלגנטיות מפתיעה, מצליח להסתובב באוויר ולשלוח להביור עצום בגודלו לעבר ג'ניפר והבחור, והמים מבעבעים בזמן שהלהביור יוצר קיר הפרדה ביניכם.
הבחור ולודקילו, לא מחזיקים מעמד ושניהם נשטפים במורד הזרם, נעלמים באופק. ואילו ג'ניפר וסוויפר, מצליחות איכשהו להחזיק מעמד, אבל אין ספק שאתה וסלופוק, אשר מוריד אותך על גבו בעזרת מתקפת הבילבול שלו, תפסתם פור רציני משתיהן, אשר שוחות במרחק 20 מטר אחריכם.
אתה מסתכל קדימה וקו הסיום נגלה מולך, אולי עוד קילומטר אחד ואתם המנצחים. אתה מחייך ומשבח את סלופוק, מנסה לתת לו עידוד אחרון לפני הסוף, כאשר לפתע כמה מטרים לפני קו הסיום, המים מתחילים לרעוד בעצמה אדירה, וגל מים ענק נפרץ החוצה, כאשר מולך עומד האתגר האחרון של התחרות והוא גרידוס ענק ועצבני אשר עומד זקוף בתוך המים, חוסם אתכם להמשיך

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
שומט רגליך באכזבה כדי לבעוט באבן ולשחרר קצת אמוציות. ״כן... אתה צודק״ אתה נושף החוצה באדישות. אורסרינג שוכב שם מסוחרר לגמריי ואתה מרגיש חבל כלכך שלא הצלחת להוסיף יצור הרסני כזה לצוות.
כשאז, מפנה מבטך ובוהה בצוותך העומד מולך, מביטים בך כל אחד בחיוך קטנטן ובעיניים נוצצות ואוהבות. ואתה מכה במצחך וחריצת לשון!
׳טיפש! הבט בצוות השלם, על מי תוותר?! ועוד אחרי שכולם נתנו מעצמם 200% באימונים?!׳ אתה מחמיר עם עצמך ומרגיש אדיוטי. מודה להם על הדאגה והרצון לסייע במאטצ׳ הזה שעברת, מחזיר אותם סופית לנוח.
כמעט והתחלתם ללכת משם ולאחר חצי צעד אתה קופא כשאתה נזכר בדוקרן השחור המשונה ההוא.
אתה מתקרב אליו ומשתהה מעליו מעט אותו, אנרגיה שחורה מקיפה דקיקה אותו ואתה חושש אך מחליט להרימו. לפתע ידך מתחילה לשרוף לך מאוד בכאב צורם ואתה משליך את המקל חזרה מטה בכאב ״אחח!״ אתה צועק ונד מיד רץ אלייך.
במבט רציני שניכם מביטים בעצם האפל והלא מזוהה, ידך לאט לאט מפסיקה לכאוב והמוט לפתע מתבהר לו, צבעו מתקלף ומתפרק אל תוך האוויר באופן חריג והופך ליתד לבן וצח!
נד מביט מופתע והינה מילה בשפה לא ברורה כתובה עליו ״הנהורות ביותר...״ קורא את זה נד בקלות, פניו נעולות על המוט והוא נראה מנותק מהסביבה כשאתה מתבונן בו ולא מבין כיצד קרא זאת ביתר קלות. הוא שם לב אלייך וכמו נבהל מעיר לך ״מה... זה הכתב שמופיע גם בחלק מהספר שמצאת אז במעמקי הים. הבנתי מאז איך לקרוא אתזה כש... נלחמת במכון, אפילו לא עברת עליו מאז?״ מעביר אלייך שאלה.
קצת מביך אותך. ולבסוף גם אתזה אתם מחליטים לשמור, כשנד מרים את המוט ודוחף אותו לתיק.
לבסוף הינכם ממשיכים ללכת, שקט סורר בינכם, אינך יודע בדיוק מה ואיך לשאול אותו. מותיר עצמך לחשוב עלזה כשרחשי מים חזקים הולכים ומתגברים להם. אט-אט עד שכמעט ואינכם יכולים לשמוע דבר.
אמם עוברים שרשרת שיחים סבוכה והינה לפניכם הנהר הכביר, "נהר הגרידוס"!
עצום בגודלו ונפרס עד האופק לשני כיוונים, המים שוצפים וגועשים. והינה שוב אתה מרגיש כה זעיר בעולם המרתק הזה שנגלה אלייך...
גשר המעבר נמצא שמאלה בהמשך, בצד הדרך כמה דייגים מנסים את מזלם, יושבים וצוחקים לצד צידנית מלאה בירות ופירות.
נלהב מאוד אתה מתכופף אל המים שרחוקים 3 מטרים תחת הקרקע ׳לעמידת כלב׳ להביט בהם מקרוב ורואה שלל יצורי-ים:
,,,,.

"תאמת דיי שכחתי מהספר הזה" אומר לנד בגילוי לב בזמן שאסתכל על הפוקימונים החיים במים ואחשוב על פיבאס, ארים את הכדור שלה ואהרהר עם עצמי אם לנסות לאמן אותה קצת במים.
'אבל היא אין לה כרגע שום מתקפה שתוכל לעזור לה בקרב' אחשוב לעצמי בהיסוס ואז אסתכל על הדייגים. "נד אני רוצה לשאול את הדייגים משהו" אומר לו בהיסח דעת ואגש אליהם במהירות.
אסתכל על הבירות והפירות שהם אוכלים "אהלן חברים" אומר להם בחיוך "אשמח אם תוכלו לייעץ לי במשהו" אוסיף ואראה כיצד הם מגיבים. "יש לי פיבאס ונורא הייתי רוצה לעזור לה להתפתח למילוטיק, אבל אני לא בטוח שאני יודע איך אפשר לעשות את זה אם מישהו מכם יוכל לתת לי אולי כמה טיפים" אמשיך לשוחח איתם בתקווה שאולי אחד מהם ידע איך אוכל להמשיך עם פיבאס.


אשטון-
אתה מסתכל על הגרידוס העומד זקוף מעל מי הנחל, ונראה שהמים הזורמים במהירות ובעצמה אינם מזיזים לו כלל וכלל. הוא מסתכל ישירות עליכם,וניצוץ קטן דולק בעיניו, ובמהירות הוא שולח לאופק קרן על אימתנית, המרטיטה את כל המים. הרוח נושפת בעוז, ואתה מרגיש כאילו עוד שנייה אתה מאבד את אחיזתך בסלופוק.
"הולי שיי!" אתה פולט במהירות שגל מים ענקי שוטף אותך אחורנית. אתה מביט לאחור ורואה שג'ניפר וסוויפר עפות הרחק מכם, נאחזות בסלע מבצבץ מהנחל, היא נראית משותקת מאימה למראה הגרידוס, העצום.
"סלופוק אנחנו חייבים לחמוק ממנו" אתה אומר לו במהירות ובלחץ "צלול הכי עמוק שאתה יכול ואז שגר פעימת מים לעבר צד ימין של הגדה על מנת להסיח את דעתו ומיד אחריה שלח עוד אחת שיחשוב שזה אנחנו במים" אתה ממשיך.
סלופוק, מעט מפוחד אף הוא מהפוקימון הנורא, עושה במצוותך וצולל למים השחורים והקפואים, בולע אף אותך בקרקעית.
אתה מרגיש בתוך המים את ההדף מהפעימות מים של סלופוק ואז אתה מכוון אותו לצד השני.
אבל הגרידוס הזה חכם יותר ממה שהוא נראה והוא חוסם לכם את הדרך מהצד השני בעזרת זנבו, אשר חוסם את המעבר להמשך.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
״תאמת דיי שכחתי מהספר הזה״ אתה אומר לנד בגילוי והוא נותן לך מבט שכמעט אומר במילים ״מה?!! אין אתה מקרה אבוד...״ אך האמת אין זה מעניין אותך יתר על המידה כשאתה מביט במים בעניין רב כלכך, ובמקום המרשים הזה.
הכל גורם לך לחשוב על פיבאס, שבאלך לך לאמן ולחזק אותה ושוב עולים בך דמיונות משמיד מאמנים עם מיילוטיק חזקה...
אך המחשבה שבעצם כרגע היא פיבאסית ללא שום מתקפה שתהווה אתגר מחזירה אותך מהר למציאות.
״איך לא חשבת כלל לקרוא על הנהורים, הם רודפים אותך מתחילת המסע. הם כת רצינית שב-50% או 60% קשורים להיעלמות אחותך...״ הוא ממשיך להרצות ולא חודל עד שאתה קם וחותך אותו כשאתה מחליט שאתה רוצה לדבר עם הדייגים. ונד? שוב המום מכך שלא הקשבת לו בכלל.
אתה ניגש לשלישייה שיושבים וצוחקים, ריח הבירה מורגש מהבל פיהם אך הם אינם שיכורים לגמריי.
״היי חברים, רציתי להתייעץ בנוגע לפוקימון המים שלי״ אתה אומר ומיד משיבים ״שוט מותק, בוא נשמע, מה העלילה ילדון״ ואתה מספר להם על הפיבאס שלך. הם מקשיבים היטב, במיוחד המבוגר שבהם.
שניים אומרים שפשוט תתחיל בלאמן אותה, פיבאס ומג׳יקארפ הם דומים ואלו שני סוגי דגים שצריך להחיל לאמן בקטן ולתת להם המון חיזוקים חיובים, מחמאות וביטחון. גם הזקן מסכים בהנהון אך מוסיף ״ישנה גם עוד דרך, יש חפץ שנקרה מחרוזת היופי. פיבאס הוא פוקימון בעל דימוי עצמי נמוך שמרגיז מכוער נורא... וברגע שיענוד את המחרוזת ויוחלף יוכל להתפתח, קאפיש?״
מסיים הדייג האחרון.

"יש מצב שאתה יודע איפה אפשר להשיג מחרוזת כזו?" אשאל בסקרנות ובעניין. לאחר שאקבל מהם תשובה, אודה להם ואאחל להם דייג מוצלח ויום נהדר ואז אחזור לנד ואספר לו על מה שהם אמרו.
מיד לאחר מכן אחליט שהגיע הזמן להקשיב לו לשם שינוי ואתחיל לדפדף בספר, אנסה לקרוא אותו כמיטב יכולתי ולהבין איך הספר גם הגיע למצולות פרדס התפוחים וגם ללמוד כמה שיותר על הנהורים.


אשטון-
"לכל הרוחות רק אם היינו יותר חזקים" אתה רוטן לעצמך בזעם כאשר תוכנית נהדרת מתחילה להירקם בראשך.
"סלופוק בוא נתחיל להעסיק אותו התחל לשחות מצד לצד ושחרר כל פעם מתקפות אחרות פעם להביור ועם אקדח מים" אתה אומר לו במהירות "התגרה בו כמה שניתן וחמוק ככל הניתן מהמתקפות טווח רחוק שלו, אבל התקרב אליו לאט לאט" אתה ממשיך להסביר לו.
פוקימונך הותיק מהנהן ברצינות ובנחישות ומתחיל בשחייה מהירה, מצד לצד, שולח לסירוגין היישר לפרצופו של גרידוס האימתני, אקדח מים או להביור.
גרידוס שאיננו פרייאר, מגיב בחזרה סביב זנבו הענק מים מתחילים להתערבל במהירות מסחררת, לוקח לך כמה שניות להבין שזה זנב מים אשר מסתחרר במהירות "סלופוק מהר הגב עם גל על חושי" אתה מורה לו במהירות כנגד המתקפה של גרידוס.
סלופוק מתחיל לזהור באור כחול בהיר בתוך המים, וגל של אנרגיה בהירה נשלחת ממנו כנגד הזנב מים של גרידוס ואיכשהו, סלופוק, הקטן עם המראה המטופש, מצליח להדוף את הזנב מים הענקי של גרידוס, ואפילו מצליח להעיף את גרידוס לאחור לתוך המים.
אתה מסתכל בהלם למראה הכוח העצום שאשר ידידך הקטן מסתיר בתוכו.
אתה מבין שהסיטואציה פתוחה לרווחה בשבילך ואתה מחליט לזנק על הפתח. "סלופוק השתמש בפעימת מים לעוף מעליו. נסה להחזיק אותו מתחת למים כמה שאפשר בעזרת מתקפת הבילבול שלך" אתה קורא במהירות בזמן השחייה המאומצת במים הגועשים. תוך מספר רגעים, סלופוק משחרר פעם נוספת פעימת מים ענקית לתוך המים, מה שנותן לו פוש רציני לתהעופף מעל הגרידוס, אשר נאבק במתקפת הבילבול- מנסה להשתחרר מהכלא התת מימיי שלו. ולבסוף אתם נוחתים בדיוק מטרים ספורים לפני קו הסיום, כאשר גרידוס מצליח להשתחרר ומתחיל במרדף אחריכם, מתפתל מצד לצד בזמן ששניכם שוחים במלוא המרץ. לא רק סלופוק כבר מותש לגמרי, אלא גם אתה, החתירה המאומצת והממושכת הזאת אף עייפה גם אותך.
אתה מציץ לאחור ועיניו של גרידוס נפגשות עם שלך, ורק לשנייה, ניצוץ קטן נוצר בינכם, ורק לשבריר שנייה הזאת, זה מה שנותן לכם את הזדמנות לעבור את קו הסיום- במקום הראשון!
הגרידוס עוצר במרדפו ומסתובב בחזרה, מציץ בכם פעם אחרונה וחוזר לחסום את הדרך לשאר המתמודדים.
"והמנצח שלנו הוא אשטון!" קורא השופט בהתלהבות ושאר הקהל זועק בקול ובאושר. אתה וסלופוק מדשדשים לעבר הגדה ולבסוף נשכבים על האדמה, רטובים ועד מהרה אתם מכוסים לגמרי בבוץ.
כחמש דקות אחריך ג'ניפר מגיעה במקום השני ואחריה מתמודד נוסף.
"כל הכבוד" אתה שומע לפתע מעליך. אתה פוקח את עיניך והבחור השחום עומד מעליך מחייך "אני צ'ארלי דרך אגב" אומר בחיוך ועוזר לך לעמוד "מפתיע שסלופוק קטן כזה הצליח להוביל אותך לזכייה" אומר בחיוך.
"אני לא מאמינה שהפסדתי!" זועקת ג'ניפר בזמן שהיא וסוויפר עולות מהמים, מתנשפות בקוצר נשימה "הפרס! הפרסס!" מייללת לעצמה בבכי.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
"לכל הרוחות רק אם היינו יותר חזקים" אתה רוטן לעצמך בזעם כאשר תוכנית נהדרת מתחילה להירקם בראשך.
"סלופוק בוא נתחיל להעסיק אותו התחל לשחות מצד לצד ושחרר כל פעם מתקפות אחרות פעם להביור ועם אקדח מים" אתה אומר לו במהירות "התגרה בו כמה שניתן וחמוק ככל הניתן מהמתקפות טווח רחוק שלו, אבל התקרב אליו לאט לאט" אתה ממשיך להסביר לו.
פוקימונך הותיק מהנהן ברצינות ובנחישות ומתחיל בשחייה מהירה, מצד לצד, שולח לסירוגין היישר לפרצופו של גרידוס האימתני, אקדח מים או להביור.
גרידוס שאיננו פרייאר, מגיב בחזרה סביב זנבו הענק מים מתחילים להתערבל במהירות מסחררת, לוקח לך כמה שניות להבין שזה זנב מים אשר מסתחרר במהירות "סלופוק מהר הגב עם גל על חושי" אתה מורה לו במהירות כנגד המתקפה של גרידוס.
סלופוק מתחיל לזהור באור כחול בהיר בתוך המים, וגל של אנרגיה בהירה נשלחת ממנו כנגד הזנב מים של גרידוס ואיכשהו, סלופוק, הקטן עם המראה המטופש, מצליח להדוף את הזנב מים הענקי של גרידוס, ואפילו מצליח להעיף את גרידוס לאחור לתוך המים.
אתה מסתכל בהלם למראה הכוח העצום שאשר ידידך הקטן מסתיר בתוכו.
אתה מבין שהסיטואציה פתוחה לרווחה בשבילך ואתה מחליט לזנק על הפתח. "סלופוק השתמש בפעימת מים לעוף מעליו. נסה להחזיק אותו מתחת למים כמה שאפשר בעזרת מתקפת הבילבול שלך" אתה קורא במהירות בזמן השחייה המאומצת במים הגועשים. תוך מספר רגעים, סלופוק משחרר פעם נוספת פעימת מים ענקית לתוך המים, מה שנותן לו פוש רציני לתהעופף מעל הגרידוס, אשר נאבק במתקפת הבילבול- מנסה להשתחרר מהכלא התת מימיי שלו. ולבסוף אתם נוחתים בדיוק מטרים ספורים לפני קו הסיום, כאשר גרידוס מצליח להשתחרר ומתחיל במרדף אחריכם, מתפתל מצד לצד בזמן ששניכם שוחים במלוא המרץ. לא רק סלופוק כבר מותש לגמרי, אלא גם אתה, החתירה המאומצת והממושכת הזאת אף עייפה גם אותך.
אתה מציץ לאחור ועיניו של גרידוס נפגשות עם שלך, ורק לשנייה, ניצוץ קטן נוצר בינכם, ורק לשבריר שנייה הזאת, זה מה שנותן לכם את הזדמנות לעבור את קו הסיום- במקום הראשון!
הגרידוס עוצר במרדפו ומסתובב בחזרה, מציץ בכם פעם אחרונה וחוזר לחסום את הדרך לשאר המתמודדים.
"והמנצח שלנו הוא אשטון!" קורא השופט בהתלהבות ושאר הקהל זועק בקול ובאושר. אתה וסלופוק מדשדשים לעבר הגדה ולבסוף נשכבים על האדמה, רטובים ועד מהרה אתם מכוסים לגמרי בבוץ.
כחמש דקות אחריך ג'ניפר מגיעה במקום השני ואחריה מתמודד נוסף.
"כל הכבוד" אתה שומע לפתע מעליך. אתה פוקח את עיניך והבחור השחום עומד מעליך מחייך "אני צ'ארלי דרך אגב" אומר בחיוך ועוזר לך לעמוד "מפתיע שסלופוק קטן כזה הצליח להוביל אותך לזכייה" אומר בחיוך.
"אני לא מאמינה שהפסדתי!" זועקת ג'ניפר בזמן שהיא וסוויפר עולות מהמים, מתנשפות בקוצר נשימה "הפרס! הפרסס!" מייללת לעצמה בבכי.

"מפתיע? לא מפתיע בכלל" אתלוצץ ואסתכל בחיבה רבה על הפוקימון שלי בזמן שאני מלטף את ראשו. ואז פונה להריע לו ולחבקו כשאומר "סלופוק אתה פשוט תותח, אין לתאר כמה גאה אני להיות המאמן שלך" ואתן לו שוב את החטיף שהוא כלכך אוהב לזלול.
אנחם את ג'ניפר בכך שאומר "תראי, היית האתגר הכי רציני פה. ואפילו לא השתמש בפוקימון מים! את צריכה להיות סופר מרוצה מעצמך ומסווייפר!" ואנסה להרים לה.
לאחר מכן אגש על הכרוז השופט עם סלופוק כשהפעם אני מרים אותו על גבי בתנוחת "שק-קמח" ואלך לקבל את הפרס הנחשף!

רובי:
אתה מקשיב לדבריהם בעניין רב, ונושא המחרוזת נשמע לך המעניין ביותר. 'כך היא תתפתח בקלות!' אתה חושב ומיד שואך "ישנו סיכוי שהינכם יודעים היכן ניתן להשיג מחרוזת כזאת?" הם מסתכלים עליך בעיניי עגל, חסרי מושג ואילו רק לזקן שדיבר עלזה יש תשובה.
"אני מניח שהעיר אופרייט תתן מענה בעניין המחרוזת הזו, שלל אבני הכן והמתכות נשכרות ומגיעות בראש ובראשנה משם, מאיזור המכתש, בוודאי תוכל למצוא אדם שישיג בעבורך את המחרוזת, או גברת שמוכרת כאלו" מסביר לך אך מזהיר "הן יקרות, אז תהייה מוכן".
אתה מהנהן בחיוב להבנה ומאחל להם המשך יום טוב ודייג מוצלח, והם מאחלים לשינכם המשך מסע מעולה כשאתם הולכים לדרכם.
לאחר מספר צעדים אתה חושב על מה שאמר נד על הספר ומחליט לשם שינוי להקשיב לו ולקרוא בוא קצת, אולי זה מה שאמר לוציוס, ואולי ההתנהגות המחשידה של נד, ואולי בכלל העב"ם הלבן שמצאתם אפל ותקוע בגבו של אורסרינג.
אבל כל אלו גורמים לך לחשוב על אחותך המסכנה שמי יודע היכן נמצאת היא עכשיו והם היא בסדר. תחת צילו של עץ זקן, אתה מתיישב ושולף את הספר מהתיק ומתחיל לנסות ולקרוא.
רובו של הכתב לו מוכן לך, שלא לדבר על זה שהספר לח ועדין, קרוא ומטושטש ברובו שכן מצאתם אותו במצולות האגם ההוא, אך הינה דף ברור יחסית שאתה מצליח לעלעל בו!
"...וכך הצביליזציה כמו שאנו מכירים אותה תמחק, ותבנה תחת זוהרה של אל האור ושליחתו הנהורה והמושלמת" נתפס לך המשפט ואתה ממשיך בחיפזון.
"היא ורק היא תגאל אותנו מיסוריינו כהבילים וחוטאים ויחד עם נתינותיה הנהורות ביותר, ואנו כמסכימים וכנועים בענוותה, נצעד לעולם בו אין כל צורך ברצון החופשי. אין כל צורך בהיגיון, רק עבודה תאורה של אל האור הנורא והיחיד!"
"הפוקימונים הנלוזים ומחרחרי המלחמה האלו שקיימים משכבר הדורות? יעלמו ויהפכו לאנרגיה טהורה, קורבן לאל הרחום שיציל את עולמנו! שירחם על חטאינו כבני תמותה אבילים ויוביל אותנו לשחר חדש"
אתה קורא ונדהם מהמילים המעוררות איימה האלו, כלל לא עלה בדעתך שאלו חלק ממטרותיהם של הכת הדתית והמרגיזה הזו. כשאז אתה נזכר איך מול חבר הכת ההוא ג'ני וגם שאדינג'ה לפרקים הופנתו, והשוטרת המסכנה כמעט וירתה לעצמה בראש בחוסר שליטה במלמולי "חייבת אני להקריב את עצמי אל האור" והמשפט יחד עם מבטה המייבב מהדהד לך בזיכרון עד כאב חד.
אתה ממשיך לקרוא בעניין ומבין כי המטרה שלהם היא 'להאיר' את העולם מבני האדם החיים בו כיום ומהפוקימונים שאנו מכירים, שכן הפוקימונים יהפכו לאבדים-קורבנות לאל מסתורי וכמותם גם אנחנו נקריב את האנרגיה שלהם ונעבוד אותו ללא כל רצון חופשי!
ממשיכים לדבר שם על כך שהאור יביס את האפלה והצל, שאל/ת האור 'דלתה' יו/ת/תיר לנו כמתנה יצורים חדשים במקום הפוקימונים ה-"חולים והרסניים שאנו מכירים" ויחד נצעד לעולם ללא בחירה וללא שליטה במוח כלל!
הכל מזעזע אותך, אתה מדפדף בין שאר דפים קרועים. כשאתה רואה חצי דף מעת אכול מלח וקרוע באלכסון אך מזהה סרטוט של העב"ם הלא מזוהה שמצאת ותרשימים על מהו עושה ויכולותיו, הכתב הרוס מידי. "חייב לקחת את הספר לבוחן, לאיש מקצוע" אומר נד כשהוא עומד מעבר לכתפך ורואה כי גם אתה הגעת לפרקים הללו וקראת מעט.
"מפחיד אה..." הוא מוסיף ושניכם משפילים מבט חושש ושקט סורר לרגעים, אתה מזועזע, ומתחיל שוב לחשוב על אחותך בפחד, שמה מה עשו לה. ומה עלה בגורלה, והאם היא איבדה את זהותה או קשרה קשר נגדם ונתפסה?!
ליבך פועם בעצמה ואתה מתחיל להתחמם ולהזיע.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מקשיב לדבריהם בעניין רב, ונושא המחרוזת נשמע לך המעניין ביותר. 'כך היא תתפתח בקלות!' אתה חושב ומיד שואך "ישנו סיכוי שהינכם יודעים היכן ניתן להשיג מחרוזת כזאת?" הם מסתכלים עליך בעיניי עגל, חסרי מושג ואילו רק לזקן שדיבר עלזה יש תשובה.
"אני מניח שהעיר אופרייט תתן מענה בעניין המחרוזת הזו, שלל אבני הכן והמתכות נשכרות ומגיעות בראש ובראשנה משם, מאיזור המכתש, בוודאי תוכל למצוא אדם שישיג בעבורך את המחרוזת, או גברת שמוכרת כאלו" מסביר לך אך מזהיר "הן יקרות, אז תהייה מוכן".
אתה מהנהן בחיוב להבנה ומאחל להם המשך יום טוב ודייג מוצלח, והם מאחלים לשינכם המשך מסע מעולה כשאתם הולכים לדרכם.
לאחר מספר צעדים אתה חושב על מה שאמר נד על הספר ומחליט לשם שינוי להקשיב לו ולקרוא בוא קצת, אולי זה מה שאמר לוציוס, ואולי ההתנהגות המחשידה של נד, ואולי בכלל העב"ם הלבן שמצאתם אפל ותקוע בגבו של אורסרינג.
אבל כל אלו גורמים לך לחשוב על אחותך המסכנה שמי יודע היכן נמצאת היא עכשיו והם היא בסדר. תחת צילו של עץ זקן, אתה מתיישב ושולף את הספר מהתיק ומתחיל לנסות ולקרוא.
רובו של הכתב לו מוכן לך, שלא לדבר על זה שהספר לח ועדין, קרוא ומטושטש ברובו שכן מצאתם אותו במצולות האגם ההוא, אך הינה דף ברור יחסית שאתה מצליח לעלעל בו!
"...וכך הצביליזציה כמו שאנו מכירים אותה תמחק, ותבנה תחת זוהרה של אל האור ושליחתו הנהורה והמושלמת" נתפס לך המשפט ואתה ממשיך בחיפזון.
"היא ורק היא תגאל אותנו מיסוריינו כהבילים וחוטאים ויחד עם נתינותיה הנהורות ביותר, ואנו כמסכימים וכנועים בענוותה, נצעד לעולם בו אין כל צורך ברצון החופשי. אין כל צורך בהיגיון, רק עבודה תאורה של אל האור הנורא והיחיד!"
"הפוקימונים הנלוזים ומחרחרי המלחמה האלו שקיימים משכבר הדורות? יעלמו ויהפכו לאנרגיה טהורה, קורבן לאל הרחום שיציל את עולמנו! שירחם על חטאינו כבני תמותה אבילים ויוביל אותנו לשחר חדש"
אתה קורא ונדהם מהמילים המעוררות איימה האלו, כלל לא עלה בדעתך שאלו חלק ממטרותיהם של הכת הדתית והמרגיזה הזו. כשאז אתה נזכר איך מול חבר הכת ההוא ג'ני וגם שאדינג'ה לפרקים הופנתו, והשוטרת המסכנה כמעט וירתה לעצמה בראש בחוסר שליטה במלמולי "חייבת אני להקריב את עצמי אל האור" והמשפט יחד עם מבטה המייבב מהדהד לך בזיכרון עד כאב חד.
אתה ממשיך לקרוא בעניין ומבין כי המטרה שלהם היא 'להאיר' את העולם מבני האדם החיים בו כיום ומהפוקימונים שאנו מכירים, שכן הפוקימונים יהפכו לאבדים-קורבנות לאל מסתורי וכמותם גם אנחנו נקריב את האנרגיה שלהם ונעבוד אותו ללא כל רצון חופשי!
ממשיכים לדבר שם על כך שהאור יביס את האפלה והצל, שאל/ת האור 'דלתה' יו/ת/תיר לנו כמתנה יצורים חדשים במקום הפוקימונים ה-"חולים והרסניים שאנו מכירים" ויחד נצעד לעולם ללא בחירה וללא שליטה במוח כלל!
הכל מזעזע אותך, אתה מדפדף בין שאר דפים קרועים. כשאתה רואה חצי דף מעת אכול מלח וקרוע באלכסון אך מזהה סרטוט של העב"ם הלא מזוהה שמצאת ותרשימים על מהו עושה ויכולותיו, הכתב הרוס מידי. "חייב לקחת את הספר לבוחן, לאיש מקצוע" אומר נד כשהוא עומד מעבר לכתפך ורואה כי גם אתה הגעת לפרקים הללו וקראת מעט.
"מפחיד אה..." הוא מוסיף ושניכם משפילים מבט חושש ושקט סורר לרגעים, אתה מזועזע, ומתחיל שוב לחשוב על אחותך בפחד, שמה מה עשו לה. ומה עלה בגורלה, והאם היא איבדה את זהותה או קשרה קשר נגדם ונתפסה?!
ליבך פועם בעצמה ואתה מתחיל להתחמם ולהזיע.

"אני לא יודע לגבי זה" אומר לנד בהסך דעת ואמשיך לדפדף בספר "מצד אחד אתה צודק. אולי מישהו שמבין בזה יוכל לעזור לנו יותר לעומק להבין את הספר" אומר לו ברצינות "אך מצד שני, אני מרגיש שהספר הזה מסוכן נורא לאנשים הפשוטים שיקראו אותו. אני אפילו לשנייה הרגשתי את המשיכה לצד האור והמון רעיונות פה קסמו לי מאוד" אמשיך ואסתכל עליו.
"אני חושב שכדאי לשמור את הספר לבינתיים בינינו עד שנוכל לגלות יותר פרטים בעצמנו. מה שלא מתחבר לי זה רק הדבר הזה. הנהורים והצללים הוקמו לא יותר מלפני 20 שנה בערך. גם הספר וגם הספינה נראים כאילו הם יושבים במצולות האגם כבר 100 שנים לפחות. ראית איך הספינה הייתה מפורקת לחלוטין. זה תהליך וספינה שנטרפה גם לא מזמן, נגיד אפילו 10 שנים, לא הייתה יכולה להגיע למצב כזה של ריקבון ולא הייתה יכולה לעשות כזה מסע ארוך מהאוקיינוס ועד לפרדס התפוחים ועוד לאגם הקטן הזה באמצע השום מקום" אסיים את דברי, ובאותה נשימה אקום על רגליי ואסתכל על הנחל גרידוס שמימיו שחורים וגועשים. "בוא, צריכים למצוא דרך לחצות את הנחל הזה. ומכיוון שלא לך ולא לי יש פוקימון שיכול לעזור לנו בשחייה הזו, נצטרך למצוא דרך אחרת" אוסיף לנד ואסתכל על גדות הנחל, אחפש דרך לחצות אותו.



אשטון-
"מצטער אחי, אבל זה היה ידוע מראש- אין על הסלופוק שלי. היחיד שהוא עוד מסוגל להפתיע זה רק את היריבים שלו" אתה אומר לבחור בחיוך וקורץ לו מאושר, מסובב אליו את הגב ומחבק באושר את סלופוק ודוחף לו כמה חטיפים לפה.
"אין עליך סלופוק אתה כזה תותח אני גאה בך!" אתה צועק לו באושר באוזן, והוא רק לועס את החטיף באדישות. מצמץ לעברך ונראה ששקע באדישותו הרגילה והאופיינית לגזעו.
אתה מסתכל לג'ניפר והיא מחבקת את סוויפר המתלפפת סביבה ושתיהן מייללות "לא נורא ג'ני זו רק תחרות" אתה אומר לה. היא מסתכלת עליך וממשיכה ליילל "אני רציתי כל כך לנצח!" אומרת בין הדמעות הזולגות על פניה "אבל ג'ני תחשבי על זה הגעת למקום השני בלי פוקימון מים בכלל" אתה מנסה לנחם אותה ומלטף את שערה האדמוני הגולש על גבה. "אתה צודק! אני צריכה להתקשר למכון שישלחו לי את טנקרול שלי ואז בטוח אנצח!" מכריזה וכוכבים בעינייה- וסוויפר נראית מעט מאוכזבת מהשיגה "לאלאלא" אומרת ומצחקקת ג'ניפר "את היית מופלאה!" מנסה לנחם את סוויפר.
אתה מחייך לעבר חבריך, מרים את סלופוק על גבך בשק קמח ומתחיל לרוץ איתו לעבר השופט בתחרות אשר מסתכל עליכם בחיוך "תנו מחיאות כפיים למנצח שלו בתחרות אשטון!" מכריז בהתלהבות והקהל מוחא לכם כפיים, קריאות הידד ושריקות שמחה.
השופט מכחכח בגרונו והקהל משתתק במהירות "הפרס שלנו לתחרות הזאת היא פרס שווה במיוחד והוא מורכב משלושה רכיבים שונים המרכיבים יחדיו את הפרס הגדול ביותר שנתנו עד היום" אומר השופט בדרמתיות וסורק עם מבטו את הקהל, אשר מגיב בהתאם ומשתנק בתדהמה
"נתחיל מהדבר הקל ביותר דיסק של HM גלישה" אומר ומרים דיסק גדול ועבה אשר נוצץ בצבע כחול כמו הים הטרופי ביותר שראית. אתה כבר מרגיש את הבריזה מתנופפת בשיערך. "הדבר השני קשקש מגרידוס אדום!" מכריז השופט בהתלהבות יתרה, וקהל נדהם מגודלו של הקשקש האדום, אשר קרני השמש מאירים אותו בחום.
"והדבר השלישי ואולי הכי מיוחד שחילקנו עד היום!!" קורא השופט ואינו מסוגל להסתיר את היתרגשותו בנושא, אשר נדבקת גם אליך ואתה מתחיל לקפוץ במקום בהתרגשות אקסטרה, כאשר לפתע הוא מרים פוקדור שחור בעל סימן של האות U צהוב לאורכו "כן כן חברים. הצוותים שלנו עבדו קשה מאוד למצוא את הפוקימון המיוחד הזה. אחד שלא נראה כבר המון זמן במחוז שלנו, ואם יורשה לי לומר, אפילו איננו נמצא במחוז שלנו!" ממשיך להלהיב את הקהל ואותך, שסקרנותך עוד שנייה מתפוצצת מרוב התרגשות.
הקהל נרגש, השופט נרגש, ואתה בכלל עוד שנייה משתין בתחתונים מרוב התרגשות. מתוך הכדור יוצא יצור משונה שטרם ראית בחייך

ספוילר

הקהל משתולל מאושר ותהדמה למראה הפוקימון המיוחד והנדיר הזה שטרם נראה במחוז שלנו.
השופט מחזיר את הפוקימון לכדור שלו ומביא לך את שלושת הפרסים.
"תנו כפיים נוספות לזוכה שלנו אשטון!!!!!!!!!!!!!!!" קורא למיקרופון והקהל משתגע במחיאות כפיים וקריאות של אושר.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אשטון-
"מצטער אחי, אבל זה היה ידוע מראש- אין על הסלופוק שלי. היחיד שהוא עוד מסוגל להפתיע זה רק את היריבים שלו" אתה אומר לבחור בחיוך וקורץ לו מאושר, מסובב אליו את הגב ומחבק באושר את סלופוק ודוחף לו כמה חטיפים לפה.
"אין עליך סלופוק אתה כזה תותח אני גאה בך!" אתה צועק לו באושר באוזן, והוא רק לועס את החטיף באדישות. מצמץ לעברך ונראה ששקע באדישותו הרגילה והאופיינית לגזעו.
אתה מסתכל לג'ניפר והיא מחבקת את סוויפר המתלפפת סביבה ושתיהן מייללות "לא נורא ג'ני זו רק תחרות" אתה אומר לה. היא מסתכלת עליך וממשיכה ליילל "אני רציתי כל כך לנצח!" אומרת בין הדמעות הזולגות על פניה "אבל ג'ני תחשבי על זה הגעת למקום השני בלי פוקימון מים בכלל" אתה מנסה לנחם אותה ומלטף את שערה האדמוני הגולש על גבה. "אתה צודק! אני צריכה להתקשר למכון שישלחו לי את טנקרול שלי ואז בטוח אנצח!" מכריזה וכוכבים בעינייה- וסוויפר נראית מעט מאוכזבת מהשיגה "לאלאלא" אומרת ומצחקקת ג'ניפר "את היית מופלאה!" מנסה לנחם את סוויפר.
אתה מחייך לעבר חבריך, מרים את סלופוק על גבך בשק קמח ומתחיל לרוץ איתו לעבר השופט בתחרות אשר מסתכל עליכם בחיוך "תנו מחיאות כפיים למנצח שלו בתחרות אשטון!" מכריז בהתלהבות והקהל מוחא לכם כפיים, קריאות הידד ושריקות שמחה.
השופט מכחכח בגרונו והקהל משתתק במהירות "הפרס שלנו לתחרות הזאת היא פרס שווה במיוחד והוא מורכב משלושה רכיבים שונים המרכיבים יחדיו את הפרס הגדול ביותר שנתנו עד היום" אומר השופט בדרמתיות וסורק עם מבטו את הקהל, אשר מגיב בהתאם ומשתנק בתדהמה
"נתחיל מהדבר הקל ביותר דיסק של HM גלישה" אומר ומרים דיסק גדול ועבה אשר נוצץ בצבע כחול כמו הים הטרופי ביותר שראית. אתה כבר מרגיש את הבריזה מתנופפת בשיערך. "הדבר השני קשקש מגרידוס אדום!" מכריז השופט בהתלהבות יתרה, וקהל נדהם מגודלו של הקשקש האדום, אשר קרני השמש מאירים אותו בחום.
"והדבר השלישי ואולי הכי מיוחד שחילקנו עד היום!!" קורא השופט ואינו מסוגל להסתיר את היתרגשותו בנושא, אשר נדבקת גם אליך ואתה מתחיל לקפוץ במקום בהתרגשות אקסטרה, כאשר לפתע הוא מרים פוקדור שחור בעל סימן של האות U צהוב לאורכו "כן כן חברים. הצוותים שלנו עבדו קשה מאוד למצוא את הפוקימון המיוחד הזה. אחד שלא נראה כבר המון זמן במחוז שלנו, ואם יורשה לי לומר, אפילו איננו נמצא במחוז שלנו!" ממשיך להלהיב את הקהל ואותך, שסקרנותך עוד שנייה מתפוצצת מרוב התרגשות.
הקהל נרגש, השופט נרגש, ואתה בכלל עוד שנייה משתין בתחתונים מרוב התרגשות. מתוך הכדור יוצא יצור משונה שטרם ראית בחייך

ספוילר

הקהל משתולל מאושר ותהדמה למראה הפוקימון המיוחד והנדיר הזה שטרם נראה במחוז שלנו.
השופט מחזיר את הפוקימון לכדור שלו ומביא לך את שלושת הפרסים.
"תנו כפיים נוספות לזוכה שלנו אשטון!!!!!!!!!!!!!!!" קורא למיקרופון והקהל משתגע במחיאות כפיים וקריאות של אושר.

״היחיד שהוא עוד מסוגל להפתיע זה רק את היריבים שלו״ חחחח מה?! איפה הנשוא, איפה הנושא... תחביר... לא לשתות ולכתוב בבקשה.
~~~~~~~
אתרגש מאוד וארים את סלופוק באוויר שיזכה גם הוא לתשועות ותרועות, למרות שאני בספק אם הוא יחבב את הסגנון אך שווה לנסות 'בהחלט מגיע לך' אביט בו מלמטה בעודי מרים אותו בקושי רב.
לאחר כמה שניות אוריד אותו לאחיזה פשוטה יותר, אודה לו שוב ואחזיר אותו למנוחה אמיתית בפוקדור. אקח את הפרסים ואשמח מאוד על כל מה שקיבלתי ועל הניצחון המצויין שלנו!
אודה לכולם ואסדר את הכל בתיק או בחגורת הפוקדורים (בהתאמה) ואמשיך עם ג'ניפר בדרך, מחוייך ומסופק מאוד.

רובי:
אתה מקשיב לנד, אך חושש ולא מהסס מפאת זו אלא לשתף אותו בכך ״לא בטוח לגביי זה חבר, מצד אחד אתה צודק ומצד שני תחשוב עלזה שזה ספר מסוכן עם המון מידע אסור והשפעה, אני חייב להגיד שלשבריר שנייה אפילו אני הוקסמתי ונשאבתי אל-תוך הכתוב״ אתה מסברי ונד נרחד מעט.
״אם זה יגיע לידיים הלא נכונות זה יכול להשפיע על אנשים מסכנים שינסו לעזור״ ונד מרקין ראשו ומבט קודר ומרוגז מופיע על עיניו העצומות כשהוא חושב על הכל בכובד ראש יחד איתך.
״אולי מוטב שנשמור זאת אצלנו, ונעשה עבודת מחקר קטנה בנושא ואולי נמצא אנשים בהמשך שאפשר לסמוך עליהם ולשתף אותם!״ מוסיף נד בגישתו החיובית כתמיד ומנסה לראות אור גם בפרשה הזאת.
כך הוחלט שהספר יישאר אצלכם לבנתיים, אך ראשך עדיין מסובך במחשבות, על כל עניין הספינה הטרופה ואתה משתף בכך את נד אך זה מרגיע אותך ואומר ״לאלא... אתה הולך רחוק מידי, זו לא ספינה שטבעה לה ליפני 100 שנים. בזמן שהיית אז מעולף שוחחתי עם המדריך ההוא והוא הסביר שהאגם מחובר ישירות עם הים איפשהו, ומעדות של צוללנים מקצוענים ומתמידים? הספינה נמצאת שם לא יותר מ-40 שנה. אך כן ביחס למידע שמצאנו שם? זה מוזר!״ ושניכם מביטים זה בזה ברצינות ומנסים לשאר ללא סוף.
״אולי הספר הזה הושתל שם בעבר, אולי מישהו ניסה להפתר ממנו, ואולי לכת הזו יש תקדים עמוק יותר ממה שהתרחש כאן איתה ב-20 השנים האחרונות?״ מהרהר נד, וזה בדיוק מה שגם אתה חושב עליו.
לאחר כל זאת ועוד המשך של שיחה ארוכה וכבדה אתם קמים וממשיכים, אתה מביט באיטיות לכל אורך נהר הגרידוס ומסתכל במעלהו... מימיו הכחולים קהים, כמעט שחורים כמו מהפנטים אותך.
רעש הזרם, העצמה שלו והגדול של הנהר האדיר מדהימים אותך ״מעניין אם הגרידוס ההוא היה באמת קיים לא?״ תוהה איתך נד ומשלב ידיו מאחורי ראשו בהליכה נינוחה במיוחד. אינך בדיוק ומבין והוא מביט בך מעט מופתע ומספר לך על אגדת הגרידוס השחור שגופו חצב את הנהר הזה בכוחות עצמו, שהוא היה עצום וכשמת גופתו הותירה במקומו את הנהר הזה, לפחות כך מספרים ואתה מרותק לאגדה.
ממשיכים ללכת ורואים לפתע שלל מאמנים ומאמנות:,,,,. (אלו בין היתר)
שמתקבצים סביב עמדה להשכרת סירות וקייקים, קשובים לבחור שעומד על פודיום בפינת העמדה ומכריז על 'תחרות השחייה השנתית של נהר הגרידוס'.
״ברוכים הבאים כולם לטורניר נהר הגרידוס המפורסם!״ מכריז תחילה הבחור בקולו הרישמי והמהיר. ״כמו שאתם וודאי יודעים או זה עתה רואים, זהו הנהר המאתגר ביותר במחוז, עם זרם קטלני וסוער אך מאתגר את כל חושי האקסטרים וההישרדות שלכם. להגיע ראשונים לקוו הסיום ולזכות בפרס הנהדר!״ ממשיך להלהיב אתכם.
בעודכם נרשמים מסביר ״קדימה להירשם, כל שנדרש הוא פוקימון מים לשחות איתו כ-30 ק"מ במעלה הנהר. תוכלו כמובן להשתמש בפוקימוני המים האישיים שלכם או לשאול לתחרות פוקימון מהמאגר הנהדר שלנו״.
״אסור לעוף, אסור לפצוע אנושות, ואין להשתמש בנשקים ותחבולות חיצויות מלבד הפוקימון ויכולותיו כמובן!״ מבציר, הולך וחוזר על הכל מהתחלה ועד הסוף כמו מנטרה בעוד מאמנים/נות בשני תורים נרשמים אחד אחר אחת.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מקשיב לנד, אך חושש ולא מהסס מפאת זו אלא לשתף אותו בכך ״לא בטוח לגביי זה חבר, מצד אחד אתה צודק ומצד שני תחשוב עלזה שזה ספר מסוכן עם המון מידע אסור והשפעה, אני חייב להגיד שלשבריר שנייה אפילו אני הוקסמתי ונשאבתי אל-תוך הכתוב״ אתה מסברי ונד נרחד מעט.
״אם זה יגיע לידיים הלא נכונות זה יכול להשפיע על אנשים מסכנים שינסו לעזור״ ונד מרקין ראשו ומבט קודר ומרוגז מופיע על עיניו העצומות כשהוא חושב על הכל בכובד ראש יחד איתך.
״אולי מוטב שנשמור זאת אצלנו, ונעשה עבודת מחקר קטנה בנושא ואולי נמצא אנשים בהמשך שאפשר לסמוך עליהם ולשתף אותם!״ מוסיף נד בגישתו החיובית כתמיד ומנסה לראות אור גם בפרשה הזאת.
כך הוחלט שהספר יישאר אצלכם לבנתיים, אך ראשך עדיין מסובך במחשבות, על כל עניין הספינה הטרופה ואתה משתף בכך את נד אך זה מרגיע אותך ואומר ״לאלא... אתה הולך רחוק מידי, זו לא ספינה שטבעה לה ליפני 100 שנים. בזמן שהיית אז מעולף שוחחתי עם המדריך ההוא והוא הסביר שהאגם מחובר ישירות עם הים איפשהו, ומעדות של צוללנים מקצוענים ומתמידים? הספינה נמצאת שם לא יותר מ-40 שנה. אך כן ביחס למידע שמצאנו שם? זה מוזר!״ ושניכם מביטים זה בזה ברצינות ומנסים לשאר ללא סוף.
״אולי הספר הזה הושתל שם בעבר, אולי מישהו ניסה להפתר ממנו, ואולי לכת הזו יש תקדים עמוק יותר ממה שהתרחש כאן איתה ב-20 השנים האחרונות?״ מהרהר נד, וזה בדיוק מה שגם אתה חושב עליו.
לאחר כל זאת ועוד המשך של שיחה ארוכה וכבדה אתם קמים וממשיכים, אתה מביט באיטיות לכל אורך נהר הגרידוס ומסתכל במעלהו... מימיו הכחולים קהים, כמעט שחורים כמו מהפנטים אותך.
רעש הזרם, העצמה שלו והגדול של הנהר האדיר מדהימים אותך ״מעניין אם הגרידוס ההוא היה באמת קיים לא?״ תוהה איתך נד ומשלב ידיו מאחורי ראשו בהליכה נינוחה במיוחד. אינך בדיוק ומבין והוא מביט בך מעט מופתע ומספר לך על אגדת הגרידוס השחור שגופו חצב את הנהר הזה בכוחות עצמו, שהוא היה עצום וכשמת גופתו הותירה במקומו את הנהר הזה, לפחות כך מספרים ואתה מרותק לאגדה.
ממשיכים ללכת ורואים לפתע שלל מאמנים ומאמנות:,,,,. (אלו בין היתר)
שמתקבצים סביב עמדה להשכרת סירות וקייקים, קשובים לבחור שעומד על פודיום בפינת העמדה ומכריז על 'תחרות השחייה השנתית של נהר הגרידוס'.
״ברוכים הבאים כולם לטורניר נהר הגרידוס המפורסם!״ מכריז תחילה הבחור בקולו הרישמי והמהיר. ״כמו שאתם וודאי יודעים או זה עתה רואים, זהו הנהר המאתגר ביותר במחוז, עם זרם קטלני וסוער אך מאתגר את כל חושי האקסטרים וההישרדות שלכם. להגיע ראשונים לקוו הסיום ולזכות בפרס הנהדר!״ ממשיך להלהיב אתכם.
בעודכם נרשמים מסביר ״קדימה להירשם, כל שנדרש הוא פוקימון מים לשחות איתו כ-30 ק"מ במעלה הנהר. תוכלו כמובן להשתמש בפוקימוני המים האישיים שלכם או לשאול לתחרות פוקימון מהמאגר הנהדר שלנו״.
״אסור לעוף, אסור לפצוע אנושות, ואין להשתמש בנשקים ותחבולות חיצויות מלבד הפוקימון ויכולותיו כמובן!״ מבציר, הולך וחוזר על הכל מהתחלה ועד הסוף כמו מנטרה בעוד מאמנים/נות בשני תורים נרשמים אחד אחר אחת.

"איזה רעיון מגניב התחרות" אומר לנד בחיוך ואסתכל על שלל המאמנים העומדים בתור הארוך, אתנשם עמוקות ואהרהר על זה כמה כיף זה היה יכול להיות לנסות להתחרות בזה, אבל פיבאס איננה חזקה מספיק בשביל תחרות כזו, אבל תוכנית תעלה במוחי, אמנם מעט תחמנית, אבל 'פאק איט' אחשוב לעצמי "נד תוכל ללכת לרשום אותנו? אני שנייה צריך להשתין" אומר לו בחיוך תמים "וגם אם אפשר להשכיר גם פוקימון מהם, לצערי פיבאס לא תוכל לעזור לי פה יותר מידי" אומר לו ואקמט את פי לצד.
לאחר שיילך, אכנס דרך אחד מהשיחים, בצמוד לנחל ואשחרר את פיבאס למים.
"הקשיבי טוב, אני צריך את עזרתך פיבאס" אומר לה בחיוך מעט זדוני ואתחיל לספר לה על התחרות ואסביר לה מה שאני רוצה שתעשה "כל פעם שמאמן שהוא לא אני עובר מעלייך התחילי להשתמש במערבולת מעליו וככה תאטי את כולם ואז נוכל לנצח" אומר לה בחיוך שובב "הכי חשוב שתשימי לב שאף אחד אינו מבחין בך ותנסי למקד את המערבולות בצורה כזו שתעכב את שאר המתחרים משמעותית. אחרי זה פשוט תחכי לי במורד הנחל ואני אאסוף אותך אחרי זה" אמשיך לומר לה בחיוך. לאחר שאראה שהיא מבינה את התוכנית אתן לה לעשות את שלה ואצטרף לנד בתור.


אשטון-
אתה אוסף את הפרסים המעולים אשר קיבלת מהשופט, מנופף לקהל לשלום ואז פונה לג'ניפר שעדיין נראית מעט מבואסת מההפסד שלה, אתה טופח לה על השכם בחיבה בזמן שאתם ממשיכים ללכת בשביל.
"אתה יודע שהדרך אינה מובילה לשום מקום?" אומרת לבסוף ג'ניפר בתיסכול מבעד לכתפייה השפופות ומפסיקה לגרור את רגליה.
אתה מסתכל עליה מבולבל "העיר הכי קרובה היא אופריט והיא נמצאת מעבר לגדת הנחל. אנחנו נצטרך לעבור את הנחל לצידו השני על מנת להמשיך. בכל מקרה דיברתי עם חבר שהוא גר במכתש אופריט לפני העיר, הוא הסכים שנתנחל אצלו להלילה" אומרת ומצביעה לעבר היער אשר צומח מצידו השני של הנחל. אף על פי שכבר חצית כמה יערות פה, משהו ביער הזה מעביר בך צמרמורת בגב. משהו בו אינו כשורה. זה הדבר היחיד שעובר לך בראש בזמן שאתה מסתכל עליו. לשנייה הבזקים של תמונות נוראיות של מוות ושל גופה קופצת בראשך, אבל המחשבה נעלמת במהירות ורק ג'ניפר עומדת לצידך מסתכלת על היער גם היא.
"שמעתי שיש פה במעמקי היער מנזר של הנהורים, אבל בחיים לא מצאו אותו" אומרת בשקט ג'ניפר והרוח מפזרת את שיערה האדמוני.

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
כל מה שקורה כעת מלהיב אותך מאוד "יא! איזו תחרות מגניבה" אתה מדבר אל נד מחוייך, שקוע בתור העמוס ובבחור הסמכותי שעל הפודיום.
מהרהר בכובד ראש, כיצד למעשה תוכל בכלל להתחרות בתחרות שכזו ללא פוקימון. כמה מהמאמנים כבר מוציאים כל אחד את פוקימון המים שלו ואתה מרגיש קנאה גדולה כשבמוחך עולה כי פיבאס הקטנה לא תוכל לסחוב אותך במעלה הזרם החזק הזה כה הרבה ובטח שלא במהירות תוך לחימה שותפת מול מתחרים!
קצת מבאס אותך אך עם כל המחשבה נרקמת בראשך תכנית תחמנית כאשר אתה מקשיב היטב לחוקי התחרות. 'פאק איט' אתה מנער את ראשך ומשכנע עצמך בכך שכל עוד זה חוקי, למי אכפת בעצם?
אתה מבלף לנד שאתה רץ להשתין וממהר לאחור להתפלש בין שיחים סבוכים ופורץ מתוכם לצד שקט יותר ובילתי-גלוי בנהר, לפחות מהזווית בה הכל ממוקמים.
זורק בזהירות את הפוקדור של פיבאס ומשחרר אותה החוצה. היא מחייכת אליך בחיבה רבה ואתה מיד מסביר לה בטון לחוץ "היי חמודה שלי, מה שלומך? הקשיבי היטב עכשיו. אני צריך את עזרתך" מדבר אליה בחיוך מעט זדוני, והיא מסוקרנת, קשובה להפליא.
הינך מסביר לה במרץ היכן להתמקם, מה לעשות, כיצד לפעול ומהיכן תתווסף אליך בחזרה והיא מהנהנת בהבנה וטסה להתמקם. כשאתה רץ יחד עם נד להרשם!
נד לבסוף מחליט לוותר על התחרות, היא נראת לו מאוד מעניינת, אך "האמת שאין לי כוח להירטב... אתקדם לקוו הסיום מכאן ואנוח לי, סבבה?" הוא שואל ואתה מהנהן בחיוב ובמרץ. 'יותר טוב...' אתה חושב כשהכל מסתדר למען התכנית.
אתה עומד לך בתור לבד, מעט שקט וחשדן. הרבה מהאנשים מתלהבים מבחור שחום, ארוך שיער, ומאוד ספציפיומהסיסמיטאוד שלו.
'כנראה שהוא הסוס המנצח, כך מהמהרים פה' חושב כשאתה מביט בו ורק בוערת בך יותר התלהבות מהתכנון שלך להפתיע את כולם, משפשף ידיך זו בזו הלוך-חזור כמו מכשף רשע!
לאחר ההרשמה אתה מצהיר שברצונך להשאיל פוקימון ועולים לך בהגרלה 3 פוטנציאלים:,,.
ואתה נותר למולם אוחז בסנטרך בפרצוף מתלבט...

אתלבט כמה רגעים ביני לביני, אהרהר על היתרונות והחסרונות לכל אחד מהם, אשקול את היתרון המפתיע בסיקינג, לעומת הבחירה הבטוחה בסיליו. אך לבסוף, אחליט בראשי לבחור במנטיין! ואבקש אותו מעמדת החירה ואז אמשיך לראות מה השלב הבא לאחר הבחירה.



אשטון-
"כן בדיוק" אומרת ג'ניפר על התקציר שלך על הנהורים. "הם חבורה דיי מוזרה ואני לא בטוחה שהם באמת עד כדי כך אפלים כמו הצללים" אומרת ומקמטת את פיה לזוויות. "אחרי הכל, הם עושים ותורמים כל כך הרבה למחוז. מנקים גינות ופארקים ציבוריים, עוזרים בבנייה של בניינים הרוסים. אתה יודע שהם שלחו קבוצה של בנאים שיעזרו לשפץ את הבית של אן לאחר השריפה?" ממשיכה לומר בקול מעט מרוחק. "לא יודעת מה קורה עמוק בפנים מאחורי חמותייהם, אבל הם נראים חבורה ממש טובה" מסיימת את דבריה, ואתה מקשיב לה בריתוק. אחרי כמה רגעים של שתיקה, אתה מנסה לשבור את הקרח "אז אצל מי את רוצה לישון?" אתה שואל בחיוך ומציץ אליה, ונראה שהיא התעוררה מאיזה חלום בהקיץ.
"אה ובכן יש לי פה חבר שמנהל מכון לא רשמי, ממש אחרי הדרך בהר העופרת" אומרת "ג'וני מנהיג מכון מתכת. גם המכון שלו נסגר בגלל חוסר היענות וגם בגלל שהוא ממש קרוב לעיר אופריט. ויותר ויותר מאמנים העדיפו ללכת לשם גם בגלל מרכז ההחלפות. מסכן, הוא היה אחד מהמכונים הכי קשוחים שהיו במחוז. רב המאמנים היו מגיעים אליו אחרון מכיוון שהוא באמת מנהיג מכון משובח" ממשיכה בחיוך.
"רגע אז מה הכוונה שלך בכלום? ממש שום דבר?" אתה שואל עוד פעם את ג'ניפר והיא רק מהנהנת בהסכמה. "לא ידוע כל כך מה קרה שם בדרך הזו. אבל פוקימונים לא מתקרבים לשם, וגם מאמנים לא כל כך נתקעים שם. לכן כדאי לנו למצוא דרך לעבור את הנחל כמה שיותר מהר ולצאת משם במהירות" מוסיפה.