ממלכות

פרק 17- (''החלוקה, חלק א'')-
ממלכת סקאמינא. הממלכה הגדולה ביותר באוקיינוס המורופי, ללא ספק. שטחה עצום בהשוואה לכל האיים האחרים באוקיינוס, והתושבים..הו, כמה גדולה האוכלוסיה בסקאמינא! ושלא נתחיל לדבר על עושרה של הממלכה,אני יכול רק לסכם ולומר שניתן לכנות את הממלכה הזאת בשם ''טחונה''. אני יכול להמשיך ולתאר בפניכם את הממלכה הזאת עד מחר, אבל לא לשם כך אני מספר לכם את הסיפור. בסיפור אתם עתידים לשמוע על מושלים, על מלחמות, על הרפתקאות ועל כל מה שביניהם. ובכן, כדאי שנתחיל בסיפור, לא? ובכן, בממלכת סקאמינא הענקית יש סוגים רבים של תושבים. יש משכילים, אלה שלמדו בבית ספר בילדותם, שנוהגים לעיתים לתת יחס מעט מתנשא לאחרים. יש את התושבים הקרואים ''נובים'', שהם למעשה רוב אוכלוסיית סקאמינא. יש עוד המון סוגים של תושבים בסקאמינא, אבל המשכילים והנובים הם העיקריים. ובכן, סיפורנו מתחיל בעיירה קטנה בממלכה. מאחד הבתים יוצא ילד בן אחת עשרה. הוא גבוה יחסית לגילו, בעל שיער שחור חלק ועיניים כחולות. ילד זה יצא מביתו בריצה, כשהוא לא נח לרגע. למה הוא כל כך ממהר, הילד הזה? לי אין מושג. בכל אופן, הילד המשיך לרוץ גם כשהגיע ליער , עד שלפתע נתקל במישהו. שניהם כמובן נפלו מיד, והילד בעל השיער השחור הביט במי שגרם לו ליפול ככה ולהפסיק את הריצה: הוא היה ילד בגילו פחות או יותר, ובעל שיער קוצני. ''מי אתה, לכל הרוחות?'' שאל הילד בעל השיער השחור בכעס ''אתה יודע שאתה עכשיו נורא מעכב אותי, נכון?''
''שמי הוא פלג אוגלג.'' הציג את עצמו הילד בעל השיער הקוצני ''אני נוהג לטייל בדרך כלל ביערות בשעות הבוקר, לא התכוונתי לעכב אותך. היי, רק רגע אחד, אני מזהה אותך! אתה הוא ליאורוס, אליל הנובים! בחיי, זה כבוד גדול עבורי לפגוש אותך!''
''כן, כן, יופי.'' אמר ליאורוס וקם על רגליו ''אין לי עכשיו פנאי לשיחות כאלה. אני מאוד ממהר, ואם לא היית נתקל בי אולי לא הייתי כל כך לחוץ. אז שלום אדון פלג, נעים מאוד להכיר אותך, להתראות.''
ליאורוס החל ללכת לכיוון היציאה מהיער. ''חכה!'' אמר פלג בעודו רץ לכיוון ליאורוס ''עדיין לא סיפרתי לך על העונה האהובה עלי, ו..ועל יריביי ואויביי, ועל איש המלוכה שאני הכי מעריץ ו..אל תלך, בבקשה!''
באותו הזמן, בתוך טירת המלוכה של ממלכת סקאמינא, התקיים טקס מיוחד במינו. זה התרחש בתוך אולם הטקסים. על הבמה ישבו במעגל על כיסאות שלושה נערים, ובאמצע המעגל עמד בחור שחבש כתר על ראשו, בחור שהיה ידוע בתור דניאל דובניקוב, מושל הממלכה. ''שלום לכם.'' אמר דניאל לשלושת הנערים ''כינסתי אתכם כאן, בתוך טירתי, לצורך טקס מיוחד במינו. למעשה, יש לטקס הזה שני חלקים. החלק הראשון כבר התקיים, וכעת זהו החלק השני. אם שאלתם את משתתפי הטקס הראשון מה היה בחלק הראשון, בוודאי גיליתם כי הם נבחרו להיות יורשיי העתידיים. ובכן, שלושתם הם לא היורשים העתידיים, כיוון שאני רוצה שיהיו עוד ארבעה יורשים נוספים שאלה אתם, ו..הו, אני רואה שליאורוס לא כאן.''
''כמה אופייני...'' חשב נער נמוך קומה בעל שיער פטריה ופצעי בגרות. ''טוב, לא נורא.'' אמר דניאל ''הוא בוודאי יגיע בקרוב. ובכן, בחרתי אתכם בתור היורשים לא במקרה. אתם הייתם התלמידים המצטיינים של בית הספר הממלכתי, וכמו כן אתם אישים ידועים ואהובים בממלכת סקאמינא, אין אחד שלא מכיר את שמותיכם. ועכשיו אני חושב שהגיע הזמן שאסביר למה אני מתכוון כשאני אומר יורשים. אני יודע שיום יגיע ואני אמות. אני לא יודע כרגע מתי זה יקרה, אבל אני רק יודע שזה יקרה. כשזה יקרה, אני לא הייתי רוצה שהממלכה תהיה ללא מושל ותהיה בה אנרכיה, ולכן כשאני אמות הממלכה תתחלק לשבעה חלקים. כל חלק יהיה למעשה ממלכה, ובכל ממלכה, כנהוג, ישלוט מושל. מושלי הממלכות יהיו כמובן היורשים, שאלה אתם. לכן, אני נותן לכם את התואר 'סקאנים', כיוון שאתם ממשיכי דרכה של סקאמינא. כמו כן, אני נותן לכל אחד מכם תואר אישי ומיוחד. אל תשכחו את התארים הללו.''
''בסדר.'' אמר נער קירח בעל עיניים אדומות. ''מתיו חולדאי,'' המשיך דניאל בדבריו ופנה לנער בעל פני עכבר ''לך אני נותן את התואר 'מג'סמא', שזה אומר בשפה הסקאנית אומץ. יהונתנאל גרבצני,'' פנה דניאל לנער הקירח '' לך אני נותן את התואר 'לוב', שזה אומר בשפה הסקאנית טוב לב. עמידן אברמוביץ','' פנה דניאל לנער בעל שיער הפטריה ''לך אני נותן את התואר 'סנוודא', שזה אומר בשפה הסקאנית חוכמה.''
''תודה, כבודו.'' אמרו שלושת היורשים. ''מצטער שאיחרתי, דניאל הנערץ!'' נשמע לפתע קולו של ליאורוס. כולם סובבו את ראשם וראו בפתח הדלת את ליאורוס, מתנשף ומתנשם. ''הו, שלום ליאורוס זייקמן.'' אמר דניאל ''צר לי, אך הטקס הסתיים בדיוק ברגע זה. בטקס נבחרו יורשים עתי..''
''אני יודע יפה מאוד מה היה בטקס.'' אמר ליאורוס ''נבחרו היורשים העתידיים לממלכת סקאמינא. אני גם יודע שאני הוא אחד מהיורשים ושנבחרתי לא במקרה. בקיצור, אני יודע הכל. רק אמור לי בבקשה מהו התואר המיוחד שלי.''
''צר לי,'' אמר דניאל בעצב ''אך כבר לא נותרו לי תארים בשבילך. התואר היחיד שאני יכול לתת לך הוא התואר 'הג', שזה אומר בשפה הסקאנית פשוט. אני מאוד מצטער, ליאורוס, אך זה מה שנשאר.''
''לא נורא!'' אמר ליאורוס והצדיע לדניאל ''אני מבטיח שאהיה יורש טוב ושאשתמש בתפקיד זה בחוכמה. אה, ורק שתדע, אתה מושל ממלכה מצוין, דניאל. אני מעריץ אותך ואני מקווה שיום אחד אהיה כמוך!''
''בחיי, איזה לקקן.'' חשב מתיו בליבו וגיחך. ''טוב, תם החלק השני של הטקס.'' אמר מתיו לארבעת היורשים ''אתם יכולים לחזור לבתיכם.''
לאחר שכל ארבעת היורשים עזבו את טירת המלוכה, הגיע לאולם הטקסים לוחם נינג'ה בעל צמה ארוכה הקרוי רוי אהרוני. ''אז מה, דובניקוב,'' אמר רוי לדניאל ''האם הטקס סוף סוף הסתיים? מה דעתך על כל שבעת היורשים?''
''אני לא מצטער שבחרתי אותם.'' השיב דניאל ''לכל אחד מהם יש אופי שונה, וזה מה שעושה את העניין לכל כך מעניין. עמידן, למשל, הוא אדם חכם מאוד אך גם ערמומי, ואני יודע שממלכתו העתידית תהיה מעצמה חזקה. יהונתנאל הוא אדם טוב שמעדיף לא להיכנס לויכוחים ולמריבות, לכן ממלכתו בוודאי תהיה ותרנית למדי ותימנע ממלחמות. מתיו הוא אדם שאוהב שקט ושלווה, אז אני סבור שממלכתו תנסה לפתור סכסוכים בין ממלכות אחרות. ובקשר לליאורוס, שהוא היורש הצעיר ביותר, קצת קשה לי כרגע להעלות השערות, אבל אני בטוח שממלכתו תהיה המעניינת ביותר.''
''אני עדיין לא מבין מדוע בחרת שבעה אזרחים בתור יורשים ולא אותי.'' אמר רוי ''אני הוא הרי יד ימינך. ייסדתי ביחד איתך את הממלכה הזאת. אם כך, למה אתה משאיר את הממלכה בידי אזרחים פשוטים?''
''אתה הוא אחד האנשים המבוגרים ביותר בממלכה, רוי.'' ענה ליאורוס ''להזכירך, היורשים ימשלו בממלכה לאחר מותי, לכן הם אמורים לחיות אחרי מותי. אתה מבוגר ממני ובוודאי תמות לפניי, ובגלל זה אני לא יכול למנות אותך בתור יורש.''
''אני מבין.'' אמר רוי בהבנה ''אני באמת מבין עכשיו, ואני כבר לא כועס יותר. אני רק מקווה שאתה יודע מה אתה עושה, ושבחרת את האנשים הנכונים, אחרת מי יודע אילו ממלכות תהיינה בעתיד...''

נחמד , לא סידרת כל כך את מה שהם אומרים בתוך הגרשיים בחלק מהמקומות.

יפה מאוד