The Life Of The Poor People

THE LIFE OF THE POOR PEOPLE
הקדמה:
סגרתי מלא משחקים בגלל שלא הצליח אבל הפעם יש לי תחושה שזה יעבוד.

עלילה:
אתם ילדים שלא הצלחתם בחייכם. חיים מן היד לפה,
בבית הספר אתם לומדים טוב אך מסתירים את העובדה שאתם עניים כי זה יפגע לכם בתדמית.
חבר טוב אחד יקשיב לכם ויעזור, אך האם תצטרכו בסופו של דבר לפנות למקום הפוגע בעקרונותיכם רק כדי להמשיך לחיות?
המאפיה הוא ארגון שמרכז אנשים כמוכם, האם תצטרפו לשם ותשברו את כל הערכים שלמדתם?
האם אפשר לערבב גם אהבה בחיים כה קשים? הכל תלוי בכם, כל צעד שתעשו ישפיע עליכם לטוב ולרע.
אם תחליטו להצטרף למאפיה אמנם לא תהיו עניים יותר אבל תפגעו בעקרונותיכם.
אתם תצטרכו להחליט האם זה עקרונות או המקובלות שלכם בבית הספר.
אל תשכחו שאת רוב הזמן תהיו בבית הספר, אבל אתם זוכרים איך לעגו על חברכם העני, אשר נמצא בכיתה ונפל ללעג קשה מצד הילדים המקובלים.
איך פתאום הוא לא שב לעצמו, למחרת הוא נעלם ולאחר מכן חזר ולבסוף לאחר כיום נהרג ב"תאונה" אחד המקובלים בכיתה, אתם לא מודעים למה שקרה לו.
הוא שומר על סודכם אך האם יש לו סוד הגדול יותר מסודכם? אתם תשלטו בחייכם, ותבחרו בכל צעד מה לעשות.
האם תוכלו למצוא פתרון לדילמה-עקרונות נגד מקובלות? הכל תלוי בכם.


חוקים:
*החוקים הגלובאליים תקפים
*אם דילגתי חכו 2 דקות ורק אז שלחו הודעת "דילגת" אם לא ערכתי.
*אם אתם נעדרים תודיעו לפני.
*תשתדלו לא להתווכח איתי אם אני מקשה כי זה רק יפגע לכם בעלילה.
*תהנו!

טופס ההרשמה:
שם משתמש:
שם+שם משפחה(שם הדמות, התאימו אותו למוצא)
מוצא: (איפה נולדתם, זה יכול להיות ישראל אמריקה או אפילו מדגסקר.. לבחירתכם.)
מיקום התחלתי: (אם זה בארץ שנולדתם או במקום אחר, היכן תחיו את חייכם במשחק)
גיל:16 לא לגעת.
מראה:תארו כיצד הדמות שלכם נראית, אפשר לצרף תמונה מאנימה או משהו במקום לא ספרייטים כמובן.
רומאנס: (האם גם אהבה תהיה בעלילה שלכם? מתחת ל50% זה אומר שיהיו ניצוצות אבל לא משהו מתקדם, מעל 50% תהיה לכם חברה ותהיו מקובלים ו100% אולי גם משהו מתקדם יותר)
רקע: תארו את חייכם עד לרגע זה, איך הייתה הילדות? איפה נולדתם? אם עברתם לעיר אחרת למה? ועוד. 3-5 שורות ללא אנטרים שיהיה מושקע כי זה יעזור לכם)

התחלה:
אתה נמצא בכיתה, השיעור הוא מתימטיקה. אתה משועמם וגם ככה אתה טוב בזה אז אתה זורק כדורי נייר.
לאיש האבטיח- הדלת פתאום נופלת ואתה רואה אנשים מגודלים.
ל~nitay~-המורה תופסת אותך. "מגיע לך ריתוק!"
לDingo-פתאום המנהלת נכנסת לכיתה וכדור פוגע בה, מה שמסובך הוא שהוא לא שלך ואתה רואה שיש לך כדור ביד..
לthe dudi-המורה תופסת אותך ומודיעה על בוחן פתע בשיעור הבא, הסתיים השיעור.
לsmog- ציפור נכנסת לכיתה ומתחילה לנקר את התלמיד השנוא עליך.
ל6-השיעור מסתיים, אחד הביריונים של הכיתה רוצה להרביץ לך.

דמויות שמופיעות במשחק:
אלו דמויות אשר יופיעו במהלך חייכם במשחק ויעודכנו פה.

הערה:
במשחק המשתתפים לא יפגשו אלא אם כן ימצאו באותה הארץ או העיר.
הרשמו!

[b]לא להגיב כעת[/b]

*דף מידע 1*
לא להגיב

*דף מידע 2*
לא להגיב כעת

דף רשומים:
1-3:
1)שם משתמש: איש האבטיח
שם+שם משפחה נדב בן-יוסף
מוצא: ישראלי
מיקום התחלתי: ישראל
גיל:16 לא לגעת.
מראה:[img]http://1.bp.blogspot.com/_Hv-1mLTN7lI/SfRHHJQuGmI/AAAAAAAAIyU/A1d_w3JBt_A/s320/Hibari.jpg[/img]
רומאנס: אני צריך לבחור באחוזים או שלא למלא? בכ"מ, אם כן, אז 100%

2)שם משתמש:~nitay~
שם+שם משפחה: טל רקמר
מוצא:ישראל
מיקום התחלתי: ישראל
גיל:16
מראה:גבוה עם חזות שרירית, פוני שחור שפונה אל עבר עינו הימנית וכמעט שמכסה אותה, רזה בצורה מדהימה
רומאנס:100%

3)שם משתמש:dingo
שם+שם משפחה: ג'ייק(עם מבטא)-אך כינויו הוא ג'ק
מוצא: ספרד
מיקום התחלתי: פורטוגל
גיל:16
מראה: שיער שחור קצר, צבע עור כרמי, גובה בינוני-נמוך, נעלי ספורט בלויות מעט, חולצה עם שרוול קצר(צריך לתאר עוד?)
רומאנס: אני רוצה אהבה בסתר..משהו כזה..אבל רציני..90%

4-6
4)שם משתמש: The Dudi
שם+שם משפחה : ג'ייסון רייק
מוצא: מרוקאי
מיקום התחלתי: מרוקו
גיל:16 לא לגעת.
מראה: בלונדיני , שריר , צבע עור : לבן ורזה
רומאנס: 80 %
אפשר ואף רצוי להגיב!

5)שם משתמש:smog
שם+שם משפחה: טרביס סטרונג
מוצא: אנגליה
מיקום התחלתי: ברצלונה
גיל:16
מראה:גבוהה,רזה,שיער שחור,עיינים כחולות,שרירי
רומאנס: 75%

שם משתמש: איש האבטיח
שם+שם משפחה נדב בן-יוסף
מוצא: ישראלי
מיקום התחלתי: ישראל
גיל:16 לא לגעת.
מראה:[img]http://1.bp.blogspot.com/_Hv-1mLTN7lI/SfRHHJQuGmI/AAAAAAAAIyU/A1d_w3JBt_A/s320/Hibari.jpg[/img]
רומאנס: אני צריך לבחור באחוזים או שלא למלא? בכ"מ, אם כן, אז 100%
רקע: נדב נולד למשפחה די עשירה, אביו היה בעל מסעדה מפוארת ואימו הייתה מזכירה בחברת בזק. חייו של נדב היו מאושרים, הוא קיבל כל מה שרצה, וגם מה שלא רצה. הוא פשוט היה מפונק, אפשר לומר, ועשה רק מה שעל דעתו.
בגיל שבע, הוריו של נדב התגרשו והוא עבר לחיות עם אימו, הוא לא שמע יותר מאביו לעולם.
אמו שהייתה רק מזכירה, לא קיבלה משכורת גבוהה במיוחד, ולכן איכות חייו של נדב החלה להתדרדר. מחיי פאר וזוהר ירד אל החיים העלובים והלא נוצצים, חיי עוני.
בבית הספר תמיד לעגו לו כי הוא היה בא עם בגדים זולים, אך כשהגיע אל החטיבה שינה את הדברים והחל לעבוד בתמורה לתשלום. עם הכסף קנה לעצמו כמה בגדים סבירים, שאיתם היה הולך לבצפר. הוא הסתיר את העובדה שהיה עובד מאמו, שבאותו זמן סבלה מכאבי גב נוראיים. נדב היה צריך לטפל בה ובעצמו, וגילה אחריות בכך שהצליח להסתדר לא רע.
המעמד החברתי של נדב עלה, הוא הפך לאחד הילדים המקובלים, וכך גם היה בתיכון. מעמדו החברתי היה גבוה מאוד, אך שאר חברי כיתתו לא ידעו כי נדב בעצם ילד עני שעובד אחרי בית-הספר למחייתו.

נדב אחלה טופס..
רק שהתמונה לא עובדת..
ההתחלה שלך פורסמה.
אם אתה לא מוצא אותה אז הנה היא:
אתה נמצא בכיתה, השיעור הוא מתימטיקה. אתה משועמם וגם ככה אתה טוב בזה אז אתה זורק כדורי נייר.
לאיש האבטיח- הדלת פתאום נופלת ואתה רואה אנשים מגודלים.

[quote][i]Originally posted by Hornswoggle[/i]@Oct 4 2009, 08:57 PM
[b] נדב אחלה טופס..
רק שהתמונה לא עובדת..
ההתחלה שלך פורסמה.
אם אתה לא מוצא אותה אז הנה היא:
אתה נמצא בכיתה, השיעור הוא מתימטיקה. אתה משועמם וגם ככה אתה טוב בזה אז אתה זורק כדורי נייר.
לאיש האבטיח- הדלת פתאום נופלת ואתה רואה אנשים מגודלים. [/b][/quote]
'הממף, בטח באו להרצות על עוד חוג חדש שעולה מלא כסף' אחשוב לעצמי ואתמתח.

שם משתמש:~nitay~
שם+שם משפחה: טל רקמר
מוצא:ישראל
מיקום התחלתי: ישראל
גיל:16
מראה:גבוה עם חזות שרירית, פוני שחור שפונה אל עבר עינו הימנית וכמעט שמכסה אותה, רזה בצורה מדהימה
רומאנס:100%
רקע:שמי הוא טל, ונולדתי בישראל, משום מה, איני זוכר את ילדותי, רק מאמצע היסודי אני זוכר את עצמי חי מאחורי בניין גדול, ליד פח אשפה בתוך ארגז גדולה במיוחד ששימש פעם לטלוויזיה רחבה, אין לי שום מוסר, אני גונב אוכל מהסופר למחייתי ומחנויות בגדים את מה שאני לובש, הכל כדי שלא יגלו אי פעם שאני עני וינדו אותי, כמו שפעם עשו לחבר שלי. סטיות, חברות, לבוש והמראה ה"אמואי" שלי, כולם הפכו אותי למי שאני היום, אני אחד מהילדים המקובלים בכתה ובשכבה, אם אי אפשר להגיד שאני הכי מקובל, אני מסתובב עם המקובלים, יורד על החנונים, שותה וצופה בסרטי פורנו זה בעצם סדר היום שלי, מוסר? לא, אני מניח שאין לי שמץ של מוסר, הרי לאן אני יכול להגיע בחיים? גם אם אני אהיה תלמיד טוב אני לא אגיע לכלום בחיים שלי ולכן אני עושה כל מה שהחברים שלי עושים, ויותר, לא אכפת לי מי יראה אותי, לא אכפת לי מי יטיף לי, כמו שאני נוהג להגיד "ז*ן על כולם", אני חייב ללכת לבית הספר, האמת שזה גם מה שאני רוצה, לפגוש את כולם, לשבת עם חבריי שעות על שעות ולדבר בלי צורך לחשוף את העוני שלי, האלה החיים... לפחות החיים שלי.

ניתאי אתה רשום.
התחלה:
[b]טל[/b]
אתה נמצא בכיתה, השיעור הוא מתימטיקה. אתה משועמם וגם ככה אתה טוב בזה אז אתה זורק כדורי נייר.
ל~nitay~-המורה תופסת אותך. "מגיע לך ריתוק!"

[b]נדב:[/b]
"אנדרו בוא לכאן מיד!" הם אומרים ולוקחים את חברך הטוב, זה שיודע שאתה עני ואתה יודע שהוא עני.
הם נעלמים משם מיד עם אנדרו

[b][SIZE=4]אנשים באמת..
תהיו מקוריים, למה רק ישראל?
תקשיבו מעכשיו אפשר רק 2 ממוצא אחד.
אני פותח לכם 200 מדינות ואתם נרשמים רק במוצא ישראלי.[/SIZE][/b]

שם משתמש:dingo
שם+שם משפחה: ג'ייק(עם מבטא)-אך כינויו הוא ג'ק
מוצא: ספרד
מיקום התחלתי: פורטוגל
גיל:16
מראה: שיער שחור קצר, צבע עור כרמי, גובה בינוני-נמוך, נעלי ספורט בלויות מעט, חולצה עם שרוול קצר(צריך לתאר עוד?)
רומאנס: אני רוצה אהבה בסתר..משהו כזה..אבל רציני..90%
רקע:
נולדתי למשפחה ממוצעת, חיינו היו רגילים ושגרתיים. אימי הייתה עקרת בית ואבי היה רואה חשבון(ככה אומרים?) או לפחות ככה חשבתי... הכל התחיל שהייתי בן 6, הוריי הוציאו את מיטב כספם כדי לקנות לי ציוד לבית הספר, לכיתה א'! אני זוכר את היום הזה, זה היה יום חם ויבש, שבוע לפני החזרה ללימודים. אני הלכתי עם אימי לחנות הגדולה שבקניון, כולם קנו שם. אפילו זיהיתי כמה חברים מהגן. התחלנו להסתובב בחנות וחפש את הציוד המתאים. החנות הייתה כל כך גדולה שנאבדתי פעם או שניים. לאחר זמן רב סוף סוף גמרנו לקחת את הציוד שהייתי צריך והגענו לקופות. אני ישר הבחנתי בממתק האהוב עלי,פררו רושה. ביקשתי מאימי שתקנה לי את הממתק, אך היא סירבה לי, ביקשתי ממנה שוב אך היא שוב סירבה. הפעם התחננתי ופתאום היא סובבה את הראש עלי והתחילה לצעוק :" אי אפשר! אתה לא מבין!!!". אני התחלתי לפרוץ בבכי. והתחלתי גם לצעוק :" אבל למה?? לכולם קונים המון דברים ולי לא! ומה ביקשתי, ממתק אחד!!!" ופרצתי בבכי והרכנתי את ראשי. ראיתי דמעות זולגות בעינייה ואז היא אמרה אך בקול רך ועצוב :" אין לנו כסף לזה! אני מרוויחה סכום כסף קטן!,ואבא..אין מה לדבר בכלל- נדבר על זה בבית", הרמתי את ראשי והסתכלתי לצדדים. ראיתי את כל האנשים מסתכלים עלינו-רק עלינו. כל כך התביישתי, רצתי הביתה. כשאימי הגיעה הביתה היא הסבירה לי הכל-על המצב הקשה שלנו, על הבית המושכר ושצריכים לפנות אותנו, אך מה שאני הכי זוכר שהיא סיפרה לי זה על אבי, אבי לא באמת היה רואה חשבון-אלה סוחר סמים. כשאימי סיפרה לי את זה ממש התביישתי. לאחר יום מאותו מקרה החלטתי לברוח. השכנים הסכימו לקחת אותי אל משפחתם הרחוקה שבפורטוגל. שם נשארתי עד היום, ושם אני חי.

[quote][i]Originally posted by Hornswoggle[/i]@Oct 4 2009, 09:13 PM
[b]

[b]נדב:[/b]
"אנדרו בוא לכאן מיד!" הם אומרים ולוקחים את חברך הטוב, זה שיודע שאתה עני ואתה יודע שהוא עני.
הם נעלמים משם מיד עם אנדרו
[/b][/quote]
'מעניין במה הסתבך הפעם' אערער במחשבותי ואנסה לדמיין מה הם יעשו לו, בזמן שארכין את ראשי על השולחן ואנסה להירדם.

[quote][i]Originally posted by Hornswoggle[/i]@Oct 4 2009, 09:13 PM
[b] [b]טל[/b]
אתה נמצא בכיתה, השיעור הוא מתימטיקה. אתה משועמם וגם ככה אתה טוב בזה אז אתה זורק כדורי נייר.
ל~nitay~-המורה תופסת אותך. "מגיע לך ריתוק!" [/b][/quote]
"מגיע לך ליפול לתוך ערמת חרא של גמלים!" אצעק עליה בחזרה ואעשה לךה תנועה מגונה באחת מאצבעותיי

[b]ג'ייק:[/b]
אתה רשום!
התחלה:אתה נמצא בכיתה, השיעור הוא מתימטיקה. אתה משועמם וגם ככה אתה טוב בזה אז אתה זורק כדורי נייר.
לDingo-פתאום המנהלת נכנסת לכיתה וכדור פוגע בה, מה שמסובך הוא שהוא לא שלך ואתה רואה שיש לך כדור ביד..

[b]טל:[/b]
"למנהלת! היא תיתן לך השעיה לשבוע.
חכה שההורים שלך ישמעו על זה!" היא אומרת בזעם.

[b]נדב:[/b]
אתה נזכר בתאונה שקרתה לאחד המקובלים.
אתה נרדם ולאחר חצי דקה המורה קולטת:
"נדב, אתה מאוד מעליב. יכולת סתם להגיד שהשיעור משעמם.
אתה מקבל היום 0 בהתנהגות בשיעור."

[quote][i]Originally posted by Hornswoggle[/i]@Oct 4 2009, 10:24 PM
[b]

[b]נדב:[/b]
אתה נזכר בתאונה שקרתה לאחד המקובלים.
אתה נרדם ולאחר חצי דקה המורה קולטת:
"נדב, אתה מאוד מעליב. יכולת סתם להגיד שהשיעור משעמם.
אתה מקבל היום 0 בהתנהגות בשיעור." [/b][/quote]
"רגע, ואם הייתי אומר שהשיעור משעמם אז הייתי תלמיד למופת ולא מעליב? המורה, את שופעת חכמה וידע היום" אגיד ואגחך טיפה.
"אגב, את האפס הזה את יכולה לדחוף לתחת שלך, אני בטוח שזה יותר גדול ממה שבעלך דוחף לך" אוסיף בזמן שאקום ואצא מהכיתה, אלך אל הברזייה ואשתה, בהתעלמות מוחלטת ממה שהמורה אומרת לי.

[b]נדב:[/b]
אתה שותה בברזיה ורואה טיסן.
אתה פותח אותו ורואה מכתב כתוב בעט אדום:
"אתה מסולק מבית הספר,המורה אמרה בחדר מורים.
צא מהבית ספר ופגוש אותי בשער" אנדרו.