-
את חייו מתחיל השניצל כתינוק של תרנגול, בוקע הוא מהביצה ומיד קורא בקול!
מנקר את נוצותיו, את הפלומות הוא מסדר, שלא תגיח נקבה בלי שיתגנדר!
אוכל הוא גרעינים אשר הניחו בני אנוש, יודע ששעת הארוחה בטוחה ואין ממה לחשוש.
גודל הוא לאיטו, צבעיו לפתע משתנים, מלבן ירח הופך הוא לצהוב כלימונים.
החל הוא בחיזור, רודף נקבות סביב, מקווה למצוא בת זוג שלה אושר הוא יסיב.
השניצל האומלל את נקבתו לא ימצא, הוא נועד לחימום במיקרו כבר מהיותו ביצה.
מובל הוא למפעל ומשם למרקטים, כשתהיה בצלחת שלי שניצל, תיזכר שהחיים רעים?
זה היה רציני, תודה שקראתם.
-
נושא מטורף.
השורות ארוכות מידי לשיר.
אני מצטער שאני לא יכול להגיב יותר כי אני לא מבין כל כך הרבה בשירה.
אבל סבבה
-
אני אוהב בידור, לכן הייתי חייב לעשות משהו כזה....
וזה מין דיקלום, אני קובע תחוקים בדיקלום שלי...
-
זה נראה כמו קטע .
בכ"מ , דיי אהבתי :o
ואהבתי גם את הנושא P:
נושא לא רע OO
אין לי ממש תגובה בונה O~O
-
חיחי אז תודה ^^
הוא היה טעים דרך אגב
-
ילד הזוי שכמוך O0
יצא יפה O:
-
חיחי רק ממל מקבלים מחמאות שכאלו :קריצה:
-
-
אז החיים רעים אה...
אממ תודה^^
-
אחלה סיפור אביב
דה ג'ה וו כאיחו כבר ראיתי את הסיפור הזה כבר חח
-
טוב זה אומר "אני ילד משועמם שחולה על שניצלים"
><
מה לעזאזל זה?
הקטע יפה אבל למה על שניצל?
פולקה שליטה!
><
סתם יופי של קטע רק נושא....
-
חחח
יצא לך ממש נחמד ^.^
בוא נאמר שאני די שונא שניצל (>><< אני שונא כמעט את כל המאכלים הבשריים >><<)
יצא לך קטעון חמודון .
-
-
פסיכי אבל מצחיק!!
-
