המטייל

פרק 1:
הוא יצא מהמכונית שלו במהירות, היא הייתה גדולה בצבע שחור. האיש היה גבוה, קירח ושם משקפיים וחליפה שחורים. הוא החזיק ספר וידו והתקדם בדחיפות בבניין הFBI. הוא היה ממוקד רק במטרתו, אנשים שנעמדו בדרכו נדחפו הצידה, ולבסוף הוא הגיע למטרתו. הוא נכנס למשרד, המשרד היה קטן מאוד, כל הקירות היו מלאות בתמונות ובכל התמונות הופיע אותו האיש. הבחור התיישב בכיסא שלו, פתח את הספר ולפני שהתחיל לקרוא אמר:"סוף הרמז הרציני הראשון שלי, מעכשיו המרדף אחר האיש הזה יתחיל להיות רציני" ואז עלה חיוך קטנטן על פניו והוא התחיל לקרוא:

שמי הוא קייל, לפני שנתחיל אני רוצה לומר שספר זה נכתב מפני שנמאס מכך ששואלים אותי כל הזמן מה קרה לי בשנה בה נעדרתי, אז הוא נכתב כדי להפסיק זאת.
זה קרה בשנת 986, אני הייתי רק בן 7. היה להורי פאב, הרבה באו אליו ולנו שמה-לכן הרווחים של ההורים שלי היו גבוהים במיוחד. אך לאחרונה נפתח מבנה ענקי, המבנה הזה היה מרובה חדרים ודואג לאוכל לאורחים, הבעלים קרא לזה "מלון". בגלל המלון כל מי שרצה מקום לישון הוא הלך לשם, הקליינטים היחידים שלנו היו רק כאלה שרצו לשתות משהו או מדי פעם כאלה שהעדיפו ללנון אצלנו במקום שקט. כשקמתי הכל הרגיש רגיל, קמתי במחשבה של עוד יום משעמם, מפני שלא היה באזור ילדים. הסתכלתי במראה-הייתי יחסית גבוה לגילי, היה לי שיער שחור קצר, הוא היה די מבולגן.

אני ירדתי למטה כדי לעזור להוריי בעבודה, אך היום היה לי יום חופשי. אני הסתכלתי לי באנשים העוברים ושבים. כבר הגיעו הצהריים, הסתכלתי בדלת וראיתי איש נוסף נכנס-הוא היה די גבוה, היה שיער חום קצר ומקורזל, הוא לבש גלימה ובגדים די משונים-אך נראה פחות או יותר כמו כל נווד רגיל. "בואו כולם, בואו כולם בהמונכם" נשמעה קריאה מבחוץ.
אבי יצא לבחוץ לראות מה קורה, הוא ראה שם איש עומד בפתח המלון ולוקח אנשים שרוצים לבוא לפאב אל המלון. "אתה לא יכול ככה לקחת את הקליינטים שלי!" צעק אבי,
"אני יכול ועוד איך, ואתה לא תעשה שום דבר בנידון" ענה האיש בפתח המלון בזמן שהוא ממשיך למשוך לקוחות.
אבי רץ כאשר הוא שולח את אגרופו קדימה אל האיש, אך לפתע הופיע איש ~האיש היה גדול במיוחד ובעל שרירים גדולים, הוא החזיק חרב בידו~ נוסף, האיש תפס את אגרופו של אבי וזרק אותו בריצפה. "תכיר את השומרים של המלון שלי" אמר האיש מושך הלקוחות ולגלג. אבי התכוון להחזיר קרב אך האיש השליך את רגלו ובעט באבי, וכך המשיך. אמי ואניצפינו במתרחש, שמענו את קולות החבטה וראינו את אבי סובל, רצינו לעזור אך פחדנו כל כך. "עכשיו אתה תראה מה קורה לאלו שמתעסקים איתנו" צעק הבחור הגדול בזמן שהוא מרים את חרב הצלבנים שלו באווירומשליך אותו לעבר אבי. אני פחדתי כל כך שלא יכולתי לזוז, רק צפיתי משותק במתרחש בזמן שאני יודע שאבי הולך למות. לפתע זה קרה! "מה לעזאזל!" אמר הבחור הגדול,
זה היה הבחור הגלימה, בידיים חשופות וללא נשק כלל הוא תופס את החרב, דם נטף מידיו-אך הוא לא הראה תחושות כאב כלל. אותי הדהים יותר שבכלל האיש בגלימה הופיע משום מקום כאשר עצר את החרב. "אין צורך להשתמש באלימות" אמר האיש בגלימה בזמן שהוא תופס את החרב בידיו,
"אל תאלץ אותי לתקוע את החרב הזאתי גם בך" אמר האיש הגדול בכוונה לאיים, אך היה נראה שאינו מצליח לשחרר את החרב מתפיסתו של הבחור בגלימה.
הבחור בגלימה שלף את חרבו של הבחור הגדול מידיו ואז בזריזות נעץ אותה בליבו, הבחור הגדול נפל על הריצפה כאשר דם רב נוזל על האדמה. כאילו לא קרה דבר האיש בגלימה ממשיך בדרכו, אך כולם עדיין נעצו בו מבטים של סקרנות ופחד. בזמן שהאיש בגלימה מתרחק וכולם כולל אני היינו שקועים בו, פרעו את השקט צעדי מתכת שחורים. כולנו הסתכלנו לאחור וראינו אבירים בשריונות שחורים, כולם ברחו משם מפוחדים. אני לא יודע למה, אך אימי תמיד הזהירה אותי שאם אראה אבירים בשריונות שחורים אז שאברח למקום מסתור. אני לא יודע למה, אך משהו קרא לי לכיוון האיש בגלימה, ואני התרחקתי מהעיר ורצתי אליו, אחזתי בגלימתו-ולפתע הוא נעלם אל הלא נודע... וכך גם אני איתו...
ההמשך יבוא...

מעניין...
לא הבנתי כל כך את ההתחלה אבל זה יפה.
מחכה להמשך!

[quote][i]Originally posted by togeBEAM[/i]@Oct 13 2009, 09:26 PM
[b] מעניין...
לא הבנתי כל כך את ההתחלה אבל זה יפה.
מחכה להמשך! [/b][/quote]
תודה, ומה לא הבנת בדיוק?

[quote][i]Originally posted by THE MEFISTOFELE[/i]@Oct 13 2009, 08:57 PM
[b] תודה, ומה לא הבנת בדיוק? [/b][/quote]
את החלק הראשון, לפני שמי היה קייל

[quote][i]Originally posted by togeBEAM[/i]@Oct 13 2009, 10:19 PM
[b] את החלק הראשון, לפני שמי היה קייל [/b][/quote]
אה, זה בכוונה לא ממש מוסבר

זה מסקרן....

מגניב,תמשיך!