מדריך לכתיבת סיפור

[color=blue]טוב, ראשית המדריך הזה הוא ההמשך למדריך הקודם שלי, המדריך לאמצעיים ספרותיים. שנית המדריך לא בא כדי ללמד אתכם לכתוב לגמרי, על מנת לכתוב סיפור אתם צריכים את כל היצירתיות שלכם. המדריך נועד רק כדי לתת ראשי פרקים בדרך לכתיבת הסיפור כדי לעזור למתחילים.
אם אתם רואים משהו לא מנוסח טוב, או יש לכם דבר להוסיף, דברו איתי בפרטי.[/color]

[b][color=red]פרק א': ההתחלה[/color][/b]

[color=blue]1. עלילה[/color]
זהו החלק החשוב ביותר בסיפור, יכול להיות לכם כשרון כתיבה ענקי ויכולת ניסוח מעולה, אך בלי עלילה הסיפור הוא רק מילים ומשפטים. זה הדבר הראשון שעליכם לעשות בכתיבת סיפור: להמציא עלילה.
עכשיו אתם שואלים: איך אני עושה את זה?
ישנם דרכים רבות להמציא עלילה. אפשר פשוט לכתוב על משהו שקרה לכם, אבל עם דמויות אחרות. אפשר לקחת דברים שראיתם בסרטים או ספרים, לשנות אותם עד שכבר בקושי נראה דמיון ואז לכתוב עליהם. אפשר פשוט לרשום חלום שלך ולראות לאן הוא מתגלגל. ישנם עוד דרכים רבות, כל אחד והדרך שלו.

[color=blue]2. הפרק הראשון[/color]
טוב, יש לנו את העלילה אבל מה אנחנו עושים איתה?
הדרך הנכונה להתחיל סיפור לאחר שיש עלילה היא פשוט לכתוב את הפרק הראשון ומשם לראות לאן זה יתפתח.
מה צריך להיות בפרק הראשון?
ישנם כמה צורות לפרק ראשון בסיפור
אקספוזיציה: הצגת הדמויות, הרקע, הזמן והמקום, עד שלב זה בסיפור. כלומר לספר את מה שקורה ליפני הסיפור כדי להכניס את הקורא לתוך העלילה.
הקדמה: הפרק הראשון בד"כ לא מכיל את העלילה המרכזית מיד, אלא רק מקדים לה – קורים בו אירועים שיובילו לעלילה המרכזית בסופו של דבר.
מסתוריות: הפרק לא צריך להכיל את כל המידע שאתם יכולים לדחוס אליו, רק את מה שבאמת חשוב כדי שהפרק עצמו יהיה מובן. כל המידע שלא דחוף להכניסו לסיפור מההתחלה, תשמרו למועד מאוחר יותר, אלא אם כן זה רמז למה שיקרה בהמשך, כלומר מידע מוסתר.
כל שאר הדברים שמוכנסים לפרק תלויים בכם ואך ורק בכם.

[color=blue]3. הדמויות[/color]
כתיבת הדמות המרכזית היא החלק הקשה ביותר בהתחלה. עליכם לתת לה בדיוק את התכונות שהיא צריכה להמשך הסיפור, לא פחות ולא יותר.
גם לדמויות המשניות יש תכונות, אבל פחות מהמרכזית.
דמות בלי תכונות היא רק שם. אל תכתבו שהדמות מתעצבנת מהר ואז כשמישהו מעצבן אותה תכתבו שהיא שולטת בעצמה ולא פוגעת בו.
ישנם שני דרכים לאפיין דמות:
אפיון ישיר: פשוט כתיבת תכונות הדמות ברגע שמציגים אותה, בלי הרבה מאמץ.
אפיון עקיף: הדרך המועדפת. לא כותבים את התכונות של הדמות אלא נותנים לקורא ללמוד עליה בעצמו במהלך הסיפור.
אישית אני ממליץ על האפיון העקיף.
תנסו להכניס כמה שפחות דמויות לסיפור, ורק את אלה שחשובות. יותר מדי דמויות ייצרו בלבול.

[color=blue]4. עריכת בטא לקטע הראשון/ פרק שני[/color]
אז יש לנו פרק מוכן. מה עכשיו?
ובכן, קודם כל, הדבר החכם לעשות הוא לעבור עליו ולתקן את השגיאות.
לאחר מכן, פשוט תעברו לפרק השני.
בפרק השני תמשיכו מהנקודה בה הפסקתם בפרק הראשון ותרחיבו עוד. ניתן בפרק זה כבר להגיע לעלילה המרכזית או לפחות להוביל אליה.

[color=blue]5. שלד[/color]
זה אולי הדבר החשוב ביותר בכתיבה, במיוחד כשמדובר בסיפור ארוך. כשהסיפור מתפתח אתה יכול להתבלבל ולשכוח את שלבי הסיפור ודמויותיו. אישית אני ממליץ לכתוב לעצמכם פירוט קצר על מהלך העלילה וכל פרק וכן פירוט על הדמויות.

לא להגיב לא סיימתי

[b][color=red]פרק ב': הסיפור[/color][/b]

[color=blue]1. סיפורים צדדים[/color]
אם אתם מתכננים סיפור שלא יגמר כעבור 30 פרקים מומלץ לכם להשתמש בסיפורים צדדים רבים. סיפורים צדדיים הם מרכיב חשוב כמו העלילה עצמה, והם עוזרים גם להראות איך הדמויות הראשיות מסתדרות במצבים מסיומים וגם לעניין את הקורא ולא להתקדם מהר מדי בעלילה.
סיפורים צדדיים יכולים להיות כמעט כל דבר: אישה זקנה מבקשת מהגיבור שיוציא את הבן שלה מבאר שהוא נפל אליה, אם הסיפור הוא במלחמה אז חלק מצבא אחד תוקף עיר של השנייה, דמות קרובה לגיבור מתה והוא הולך להלוויה שלה וכו...

[color=blue]2. תפניות[/color]
התפניות הם הקטעים הלא צפויים שמופיעים בסיפור ומשני מעט את העלילה. תפניות הם חלק מאוד חשוב ומעניין. סיפור בלי תפניות הוא סיפור ברור מראש שלא כיף לקרוא.
למרות התפניות, תמיד תשארו נאמנים לעלילה המרכזית שלכם ואל תשנו אותה אלא במקרה שהעלילה נראית צפויה מראש.
תפניות, כמו סיפורים צדדיים, יכולות להיות כמעט כל דבר: דמות חשובה מתה, הנשק שבו התכוונו להשתמש כדי להציל את העולם מפלישת חייזרים נהרס, הגיבור מגלה שכל המידע שהשיג במהלך הסיפור הוא רק שקרים וכו...
תפניות בעלילה בד"כ מובילות לסיפורים צדדיים.

[color=blue]3. תיאורים[/color]
חלק חשוב מאוד מהסיפור הוא התיאורים: תאורי הקרבות, האנשים, המקומות, כולם תורמים להבנת הסיפור.
אם הסיפור חסר תיאורים, לקורא אין ממה להבין את הסביבה של הסיפור והסיפור נהיה ממש לא מובן.
כל פרט שאתם יודעים עליו בעצמכם תכתבו, זה נותן תמונה די ברורה של האיזור המתואר.
בתיאורי קרבות תנסו לציין את כל מהלך הקרב, אבל אל תגזימו. לא משהו כמו: "מייקל בעט בדינוזאור, הדינוזאור זז הצידה ושרט את מייקל, אז מייקל ניסה שוב לתת בעיטה לדינוזאור והדינוזאור זז לצד השני". זה תיאור פשוט מאוד ומתאר את הקרב כמו שלבים, וזה לא כיף לקורא.
תנסו לתאר את הדברים המעניינים יותר ואל תתעכבו על התנועות הקטנות. דרך אחת לתאר את המצב הנ"ל היא: "מייקל ניסה לבעוט בדינוזאור מספר פעמים תוך כדי ריצה על גב הדינוזאור, אך הדינוזאור התנער ממייקל והתחמק מכל אחת מהן". זה משאיר את הקרב זורם.

[color=blue]4. שגיאות כתיב, טעויות ניסוח, שגיאות מקלדת וכו...[/color]
מומלץ לכתוב בוורד כדי לתקן את שגיאות הכתיב כגון: א' מתחלפת לע' או ה' או ט' מתחלפת לת'.
מומלץ לקרוא שוב את הקטע או לפנות לבטא כדי לתקן שגיאות של הקלדה במקלדת כגון אות מיותרת או אות חסרה.
טעות ניסוח של משפט. הדרך הכי טובה לתקן כזה דבר היא לשאול מישהו שמבין בזה, עד שלומדים לבד.
סימני פיסוק נכונים ולא מוגזמים הם משהו שנדרש ללמוד.

[color=blue]5. אמצעיים סיפרותיים[/color]
אני לא אומר כלום, יש לקרוא את המדריך שלי בנושא [url=http://pokemon.gold-host.co.il/forum/index.php?showtopic=44]פה[/url].

[b][color=red]פרק ג': הסוף[/color][/b]

[color=blue]1. הסיום[/color]
מה צריך להיות בפרק האחרון?
סיום הסיפור. זהו.
אילו שאלות יקבלו תשובה ואילו לא, זה תלוי בכם. יש אינספור דרכים לסיים סיפור.
ישנם שני סוגי סופים מפורסמים:
סוף סגור: פשוט מאוד, כל התשובות. זה הרגע שכל הסיפור הוביל אליו, ובו הכל מסתיים.
סוף פתוח: חלק מהתשובות. משאיר אפשרות להמשך, משאיר את הקורא במתח ולא בהכרח מגיע לנקודה שאליה כל הסיפור הוביל. סוף כזה לפעמים גורם לסיפור להראות חסר טעם, כאילו הוא לא מוביל לשום דבר, ויכול להוציא את הקורא עם הרגשה רעה בקשר לסיפור, לכן תזהרו כשאתם משתמשים בו.
מומלץ להשתמש בסוף פתוח אם ברצונכם לכתוב סיפור המשך או עונה נוספת.

[color=blue]2. הגיבור – השינויים.[/color]
הגיבור הוא דמות עגולה. הוא חייב להיות, אחת אין הרבה משמעות לסיפור.
אז מה זה אומר? ובכן, זה אומר שהגיבור משתנה במהלך הסיפור, אבל הכוונה היא לא לשינוי חיצוני או פיזי כמו הפיכה לערפד או שינוי בצבע השיער, אלא שינוי נפשי: שינוי בראיית העולם, שינוי בדברים שהאמין בהם וכו...
בסוף הסיפור הגיבור הוא אדם שונה ממי שהיה בהתחלה, וחשוב להציג אותו ככה, אם זה בדרך עקיפה (כגון ביצוע משהו שבתחילת הסיפור הוא אפילו לא היה מעלה בדעתו) או בדרך הישירה (משהו כמו: "ברגע הזה הוא כבר היה אדם שונה", ואז ציון השינויים שעבר).
דמויות משניות גם יכולות להיות דמויות עגולות, אך זה לא קורה בד"כ.

[color=blue]אני מקווה שהמדריך יעזור לכותבים בפורום, כמו שאמרתי במילות הפתיחה, אם אתם רואים משהו לא מנוסח טוב, או יש לכם דבר להוסיף, דברו איתי בפרטי.[/color]